גאורגית: שפה
גאורגית או גרוזינית (ქართული – כּארתוּלי; ქართული ენა – כּארתוּלי אֶנה, השפה הגאורגית) היא השפה המדוברת בגאורגיה והשפה הרשמית שלה.
 | |
| מדינות | גאורגיה, רוסיה, אבחזיה, דרום אוסטיה, ישראל, טורקיה, איראן, אזרבייג'ן |
|---|---|
| אזורים | בעיקר בגאורגיה |
| דוברים | כ-7,500,000 |
| שפת אם | כ-4,000,000 |
| כתב | אלפבית גאורגי |
| משפחה |
|
| לאום |  גאורגיה |
| מוסד | אין |
| קוד שפה | ka  |
| קוד ISO 639-1 | ka |
| קוד ISO 639-2 | geo |
| קוד ISO 639-3 | kat |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
הגאורגית היא שפת אם של כ-3.9 מיליון איש בגאורגיה עצמה (83% מסך האוכלוסייה), ועוד כ-500,000 איש מחוץ לגאורגיה (בעיקר בטורקיה, באיראן, ברוסיה, בארצות הברית ובאירופה המערבית). הגאורגית היא השפה הספרותית של הקבוצה האתנית של הגאורגים, במיוחד אלה הדוברים שפות כרתווליות אחרות (סוואנים, מגרלים ולאזים). גאורגית יהודית, הנחשבת, לעיתים, לנפרדת מהשפות היהודיות מדוברת על ידי כ-20,000 איש נוספים בגאורגיה עצמה וכ-65,000 איש מחוץ לגאורגיה (מתוכם כ-60,000 איש בישראל).
סיווג
זוהי השפה הנפוצה מבין השפות הכרתווליות, משפחת שפות הכוללת את המגרלית והסוואנית, המדוברות בעיקר במערב גאורגיה (המגרלית בחלק המערבי של מישור קולכתי, ואילו הסוואנית בהרים שמצפון למישור), והלאזית, המדוברת בעיקר בצפון-מזרח טורקיה ובדרום-מערב גאורגיה.
ניבים
ניבי הגאורגית כוללים:
היסטוריה
הבלשנים סבורים, שהגאורגית, הסוואנית והלאזית-מגרלית היו בעבר חלק משפה פרוטו-כרתוולית משותפת; הבלשנים ג. קלימוב, ט. גמקרלידזה וג. מאצ'אוואריאני סבורים, שהסוואנית התפצלה מהשפה הקדמונית המשותפת באלף ה-2 לפנה"ס. בעקבות ההתפצלות, נוצרה השפה הגאורגית. באלף ה-1 לפנה"ס, השפה הלאזית-מגרלית התפצלה מהגאורגית. במאה ה-15, בעקבות השתלטות הטורקית על החבל הלאזי, המקומיים הופרדו מהמגרלים והשפה הלאזית-מגרלית התפצלה ללאזית ולמגרלית.
לגאורגית מסורת ספרותית עשירה. הטקסט המוקדם ביותר המצוי בידינו הוא היצירה מהמאה ה-5, מות הקדושים של המלכה שושניק הקדושה (წამებაჲ წმიდისა შუშანიკისი დედოფლისაჲ) מאת יעקוב צורטבלי. האפוס הלאומי הגאורגי, עוטה עור הנמר, שנכתב על ידי שותא רוסתוולי, מתוארך למאה ה-12.
הגיית השפה וכתיבתה
ערך מורחב – אלפבית גאורגי
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאורגית - לוח אותיות וערכיהן ביוניקוד בקובץ | ||||||||||||||||
| 0 | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | A | B | C | D | E | F | |
| U+10Ax | Ⴀ | Ⴁ | Ⴂ | Ⴃ | Ⴄ | Ⴅ | Ⴆ | Ⴇ | Ⴈ | Ⴉ | Ⴊ | Ⴋ | Ⴌ | Ⴍ | Ⴎ | Ⴏ |
| U+10Bx | Ⴐ | Ⴑ | Ⴒ | Ⴓ | Ⴔ | Ⴕ | Ⴖ | Ⴗ | Ⴘ | Ⴙ | Ⴚ | Ⴛ | Ⴜ | Ⴝ | Ⴞ | Ⴟ |
| U+10Cx | Ⴠ | Ⴡ | Ⴢ | Ⴣ | Ⴤ | Ⴥ | ||||||||||
| U+10Dx | ა | ბ | გ | დ | ე | ვ | ზ | თ | ი | კ | ლ | მ | ნ | ო | პ | ჟ |
| U+10Ex | რ | ს | ტ | უ | ფ | ქ | ღ | ყ | შ | ჩ | ც | ძ | წ | ჭ | ხ | ჯ |
| U+10Fx | ჰ | ჱ | ჲ | ჳ | ჴ | ჵ | ჶ | ჷ | ჸ | ჹ | ჺ | ჻ | ჼ | |||
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גאורגית באתר אתנולוג
- מילון אנגלי גאורגי – גאורגי אנגלי מילון שימושי אונליין
- מילון גרמני גאורגי – גאורגי גרמני (אורכב 30.06.2007 בארכיון Wayback Machine) מילון שימושי אונליין
- שיחון גאורגי ומדריך הגייה, אתר "מסע אחר"
- אלן בארי, ניו יורק טיימס, מגדל בבל בקווקז - 40 שפות באזור אחד, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2008
- גאורגית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפה גאורגית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
This article uses material from the Wikipedia עברית article גאורגית, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.