החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

לאחר פריצת גדר המערכת סביב רצועת עזה פלשו לישראל מחבלים פלסטינים. מתקפת הטרור התפרסה על פני יישובים וקיבוצים רבים בעוטף עזה, וכן במסיבה ליד קיבוץ רעים, וכללה פשעי מלחמה בהם חטיפת אזרחים, מעשי טבח המוניים, אונס והתעללות.

החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

חלק ממתקפת הפתע על ישראל, מלחמת חרבות ברזל
תמונותיהם של גברים, נשים, ילדים ותינוק שחלקם עדיין נמצאים בשבי חמאס, לצד הכיתוב "החזירו אותם הביתה" (פרסום של מטה משפחות החטופים והנעדרים)
תאריך	7 באוקטובר 2023
תאריך עברי	כ"ב בתשרי, שמחת תורה ה'תשפ"ד
מקום	עוטף עזה והיישובים בו
מטרה	פיגוע מיקוח
סוג	פשע מלחמה, חטיפה, שבייה
חטופים	253 נחטפו, 112 שוחררו בחיים, 12 גופות חולצו, 129 נותרו חטופים, מתוכם 34 שנקבע מותם וגופותיהם מוחזקות בשבי.
מבצע	פלסטינים חדר המבצעים המשותף חמאס חמאס הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני נוספים
מניע	טרור פלסטיני, ג'יהאדיזם

במתקפת הפתע חטפו המחבלים מישראל לרצועת עזה 253 אנשים חיים וגופות. רוב החטופים היו אזרחים, כולל גברים, נשים, קשישים וילדים, וכן כמה עשרות עובדים זרים. על פי הערכות, מרבית החטופים הוחזקו בדרום רצועת עזה. עד לאפריל 2024, הושבו לישראל 112 חטופים חיים, וחולצו 12 גופות, 129 חטופים נותרו בידי חמאס, ובתוכם 34 חטופים שנקבע כי נהרגו, כבר בפרוץ המלחמה או מאוחר יותר. בנוסף, אישה אחת מנתיב העשרה, מוגדרת נעדרת וגורלה אינו ידוע.

באפריל 2024 דיווח הדיילי מייל הבריטי, על פי מקור לכאורה מהשב"כ, כי החשש הוא שנשארו רק 40 חטופים חיים. עם זאת, הטענה הוזמה בהודעת השב"כ עצמו לאחר פרסום הידיעה, אשר טען שהידיעה לא מטעמו, ואינה נכונה.

עוד קודם לכן החזיק חמאס בניגוד לרצונם ב-2 אזרחים ישראלים, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, לאחר שעברו את הגבול באופן עצמאי, וכן בגופות חיילי צה"ל הדר גולדין ואורון שאול שנפלו במבצע צוק איתן.

  ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550 מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55 שוטרים ו־10 אנשי שירות הביטחון הכללי.

ממסמכים שפורסמו בכלי תקשורת אמריקאים עולה כי תוכנית המתקפה של חמאס כללה חטיפה מאורגנת של אזרחים. התוכניות היו מפורטות ביותר ובין היתר נתפסה התוכנית של חמאס לכיבוש קיבוץ סעד בה פורטו מבני חינוך ובני עקיבא מהם תכננו המחבלים לחטוף אזרחים. ב־15 באוקטובר 2023 חשף נשיא המדינה יצחק הרצוג בראיון לרשת CNN מסמך "תוכנית חטיפת השבויים", שנמצא על גופו של אחד המחבלים, אשר מפרט את ההדרכות שניתנו למחבלים כיצד לפעול בעת חטיפת החטופים. בין ההדרכות נכתב שעל החוטפים לייצר כאוס והפחדה באמצעות כפיתה וכיסוי עיני השבויים, שימוש במכות חשמל והוצאה להורג של כל אדם אשר עלול להוות איום או הסחת דעת. החוטפים הודרכו גם להשתמש בשבויים כמגן אנושי במידת הצורך. כמו כן אמר הרצוג כי בשיטה דומה לארגון הטרור דאעש וככתוב במדריך, נדרשו המחבלים לתעד את מעשיהם בשידור חי, ובעת תקיפות צה"ל להוציא להורג את השבויים.

בחקירת כוחות הביטחון סיפר אחד המחבלים כי הנהגת החמאס הבטיחה דירה ומענק בסך עשרת אלפים דולר למי שיביא חטוף מעוטף עזה, כולל חטיפת קשישים, נשים וילדים.

החל בשעה שבע בבוקר לערך פשטו מחבלי חמאס על יישובים וקיבוצים רבים באזור עוטף עזה, וביצעו מעשי טבח בנחל עוז, בחולית, ניר עוז, בנתיב העשרה, בנירים, בבארי בכפר עזה בשדרות, ובעיר אופקים. כמו כן הם ערכו טבח המוני במסיבת טבע ליד רעים, שנהיה לפיגוע הטרור הגדול בתולדות מדינת ישראל, ובו נרצחו 364 בני אדם. מכל המקומות הללו חטפו המחבלים אזרחים, לעיתים משפחות שלמות, ובהם זקנים, גברים, נשים, ילדים ותינוק, והובילו אותם לשבי בעזה.

בנוסף למחבלי החמאס, נכנסו לשטח ישראל אזרחים עזתים רבים, חמושים ולא חמושים, וביצעו גם רצח וחטיפה של ישראלים, וכן בזזו בתים ורכוש של אזרחים ישראלים. כך למשל נילי מרגלית ששוחררה משבי החמאס ב-30 בנובמבר סיפרה שאזרחים חטפו אותה והובילו אותה לעזה יחד עם חטופה נוספת, ולאחר שהגיעו לרצועת עזה, העבירו אותן לידי אנשי החמאס לאחר משא ומתן, ככל הנראה על כסף.

מספר מקרי חטיפה זכו לתיעוד והפצה נרחבת בכלי תקשורת בישראל ובעולם. בין מקרים אלה ניתן למנות את חטיפתם של בני הזוג אבינתן אור ונועה ארגמני, שהשתתפו במסיבת הטבע ליד רעים וצולמו מובלים על ידי מחבלים לעזה, וכן חטיפתה של יפה אדר, בת ה־85 שצולמה נלקחת לשבי חמאס ברצועת עזה כשהמחבלים מסיעים אותה על הקלנועית שלה לקול צהלות של אזרחים בעזה. (אדר שוחררה לבסוף ב-24 בנובמבר 2023, במסגרת הסכם הפסקת אש זמני).

סרטון נוסף שזכה לחשיפה רבה הוא זה של שני לוק. בסרטון נראית לוק שוכבת בטנדר בעירום חלקי כשהיא פצועה ומחוסרת הכרה, ומובלת ברחובות עזה כאשר הקהל יורק על גופתה ומכה אותה. מאוחר יותר התברר שלוק כבר לא הייתה בחיים בסרטון.

החטופים מוחזקים במקומות שונים ברצועת עזה ובהם בבנייני מגורים ובמנהרות. לפחות בשני מקרים הצליחו חטופים לברוח מהמקומות בהם הוחזקו. רוני קריבוי הוחזק בתוך בניין שקרס מהפצצות צה"ל. הוא נמלט והסתתר לבדו במשך ארבעה ימים, אך נתפס שוב בידי אזרחים עזתים, שהחזירו אותו לידי חמאס. שלושה חטופים, יותם חיים ואלון שמריז שנחטפו מכפר עזה וסאמר טלאלקה מחורה שנחטף מניר עם, נמלטו משביים בשג'אעיה ב-15 בדצמבר 2023, אך נורו למוות בשגגה על ידי כוח של צה"ל בעת שהניפו דגל לבן להצלתם.

בדו"ח על מצבם של מעל 150 חטופים, שנשלח לוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) על ידי פרופ' חגי לוין על פי דיווח של משפחות החטופים ולבקשתן, מתואר כי החטופים נמצאים בתנאים מסכני חיים ונזקקים בדחיפות לטיפול בתרופות מצילות חיים וטיפול בפציעות. בדו"ח נכתב כי בהתבסס על מידע ראשוני, בין החטופים פצועים רבים קטועי איברים, פצועות בעקבות אונס, חטופים הסובלים ממצבים כרוניים כמו פרקינסון, טרשת נפוצה, מחלות לב, קוליטיס כיבית, סרטן, לחץ דם גבוה, סוכרת, וכן חולים עם צרכים מיוחדים כמו אוטיזם ודמנציה, או פעוטות, אינם מקבלים את הטיפול לו הם זקוקים.

בנוסף, פורסם סרטון של הוצאו להורג של ארבעה חטופים בבארי מובלים מביתם בידיים קשורות, ולאחר מכן נראות גופותיהם ליד שער הקיבוץ, מקרי אונס ופגיעות מיניות בחטופים, הכאת חטופים בכבלי חשמל, וחוסר טיפול הולם לחטופים שנפצעו במהלך מתקפת הפתע של חמאס. חלק מהילדים ששוחררו מהשבי טענו כי הם הוכרחו לצפות בסרטונים מהטבח, תוך איומים בנשק, וילדים אחרים טענו כי הם סוממו וסומנו בגופם.

ב-10 בינואר איתרו כוחות צה"ל מנהרה בח'אן יונס שבה הוחזקו חטופים בכלובים. לתוך המנהרה הוכנסו צוותי תקשורת בינלאומיים כדי להיחשף לתנאי השבי.

על פי נתונים רשמיים שפורסמו מספר החטופים עומד על 253 חטופים - 161 בנים, ו־92 בנות. 44 מהם נחטפו מהמסיבה ברעים. 72 נחטפו מקיבוץ ניר עוז (כולל אלכסנדר דנציג, האחות נילי מרגלית ועודד ליפשיץ), 32 מקיבוץ בארי, 18 מכפר עזה, שמונה מקיבוץ נחל עוז, שמונה מניר יצחק, חמישה מנירים, ארבעה מקיבוץ חולית, אחד מכיסופים, אחד מקיבוץ מגן, אחד מעלומים, ואחד מניר עם. בחטופים גם 32 עובדים זרים.

23 מהחטופים היו חיילים, בהם שבע תצפיתניות מבסיס נחל עוז. בהן אורי מגידיש, ששוחררה מהשבי על ידי כוחות צה"ל במהלך מבצע ראשית האור, ונועה מרציאנו, שנרצחה על ידי חוטפיה בעזה וגופתה חולצה על ידי צה"ל. בין החטופים נמנים גם אלוף-משנה אסף חממי, מפקד חטיבת קטיף, שנרצח במהלך המתקפה וגופתו נחטפה לרצועת עזה, וחייליו: שקד דהן, קיריל ברודסקי, ותומר אחימס, שנרצחו יחד איתו וגם גופותיהם נחטפו. בנוסף, גופתיהם של החיילים שי לוינסון, עוז דניאל, איתי חן, ודניאל פרץ, נחטפו גם הן, וגופותיהם של זיו דדו, ניק בייזר ורון שרמן שנהרגו במתקפה, נמצאו ברצועת עזה וחולצו ארצה.

בחטופים היו 37 ילדים וילדות מגיל עשרה חודשים ועד 18. בעסקת החטופים שוחררו כל הילדים, מלבד ילדי משפחת ביבס, כפיר ואריאל, אשר חמאס טען כי נהרגו ביחד עם אימם, אולם לא סיפק לכך הוכחות.

35 מקרב החטופים היו עובדים זרים (מרביתם מתאילנד) או תיירים. בנוסף לכך, לחלק מהאזרחים הישראלים החטופים ישנה אזרחות כפולה, בין היתר של ארצות הברית, ארגנטינה, רוסיה, גרמניה, צרפת ואיטליה.

שחרור וחילוץ חטופים חיים

עם פרוץ המלחמה שיחות לשחרור החטופים התקיימו בין ישראל לחמאס באמצעות גורמים בין לאומיים כמו ארצות הברית, קטר ומצרים. בהמשך קטר פעלה למצב את עצמה כמתווכת עיקרית לשחרור החטופים בעזה. במקביל, נציגי ממשלת תאילנד נפגשו ישירות עם נציגי חמאס באיראן, כדי לשחרר את אזרחיהם החטופים.

ב־20 באוקטובר שוחררו יהודית ונטלי רענן, אם ובתה בעלות אזרחות אמריקאית שהגיעו משיקגו לביקור אצל המשפחה בנחל עוז. שמונה מקרובי משפחתם נותרו בשבי. ב־22 באוקטובר, בתיווך מצרים, שוחררו שתי ישראליות מבוגרות, יוכבד ליפשיץ ונורית קופר שנחטפו במהלך הטבח בניר עוז. בני זוגן נשארו בידי החמאס.

• מבצע ראשית האור: בלילה שבין 29 ל־30 באוקטובר, ביצע צה"ל והשב"כ את מבצע ראשית האור בו שוחררה החיילת החטופה טוראית אורי מגידיש, ששירתה כתצפיתנית. מגידיש הוחזקה לבדה בדירת מגורים במחנה הפליטים שאטי לא הרחק מבית החולים שיפא.
• ב־8 בדצמבר 2023 צה"ל ניסה לחלץ את סהר ברוך אך הוא נהרג במהלך ניסיון החילוץ וגופתו נשארה בידי חמאס. במהלך המבצע נפצעו קשה שני לוחמים.
• מבצע יד זהב: בליל 12 בפברואר 2024 חילצו שב"כ וימ"מ שני חטופים שנחטפו מניר יצחק, פרננדו סימון מרמן ולואיס הר, לאחר פשיטה על מבנה ברפיח.

עסקאות לשחרור חטופים

 

  ערך מורחב – עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)

ראש ממשל חמאס בעזה, יחיא סינוואר, פרסם ב־28 באוקטובר כי הוא מוכן לשחרר את כל החטופים בתמורה לשחרור כל האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל שמספרם כ־6,000. דובר צה"ל הגיב שמדובר בטרור פסיכולוגי שישראל לא תשתף עימו פעולה.

ב־22 בנובמבר הסכימו ישראל וחמאס על הפסקת אש שבמסגרתה עסקה לשחרור חטופים - נשים וילדים עד גיל 19 בתמורה לשחרור נשים וילדים עד גיל 19 פלסטינים האסורים בישראל. העסקה החלה להתממש ב־24 בנובמבר, ועד 30 בנובמבר שוחררו במסגרתה 80 ישראלים, כנגד שחרור 240 אסירים פלסטינים, שחלקם ריצו מאסרים באשמת פעילות טרור (שלושה אסירים פלסטינים עבור כל חטוף). בנלווה לעסקה, אך בלי שישראל שחררה תמורתם עצורים, שוחררו 23 תאילנדים ופיליפיני אחד. כן שוחרר ב־27 בנובמבר 2023, רוני קריבוי, שנחטף מהטבח במסיבה ליד רעים, כמחווה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שכן קריבוי מחזיק באזרחות רוסית.

בלחץ ארצות הברית ישראל חזרה לשולחן המשא ומתן לשחרור חטופים. באפריל היה ידוע לצה"ל שנשארו בעזה לא יותר ממאה חטופים בחיים. היה ניסיון להגיע לעסקה לשחרור 40 חטופים בקטגוריית נשים, קשישים וחולים: 5 חיילות, 7 נשים, 15 גברים מבוגרים ו-13 צעירים פצועים וחולים. חמאס אמר שאינו יכול להתחייב ל-40 חטופים חיים בקטגוריה זאת והציע 40 חטופים מקטגוריות שונות. הוול סטריט ג'ורנל הביע חשש על פי מקורותיו שרוב החטופים מתו, חלק מהתקפות צה"ל, חלק ממחלות ופציעות, וחלק משמשים מגן אנושי במנהרות לבכירי החמאס.

מותם של חטופים בשבי

מותם של חטופים, שגופתם לא חולצה מהרצועה, נקבע בוועדת מומחים של משרד הבריאות, עם המכון לרפואה משפטית, הרבנים הראשיים לישראל והמשרד לענייני דת, לפי ממצאים שנאספו ומידע מודיעיני. במהלך ימי המלחמה, נקבע מותם של מספר רב של חטופים על ידי הוועדה. בין המקרים הבולטים ניתן למנות את זה של רביד כץ מניר עוז, שאחותו דורון כץ־אשר שוחררה מהשבי עם שתי בנותיה, אביב אצילי שמשפחתו עודכנה שנרצח יממה לאחר שאשתו ליאת שוחררה מהשבי. גיא אילוז, טכנאי הסאונד של "היהודים" שנחטף מהמסיבה ברעים ואליהו "צ'רצ'יל" מרגלית, שהיה ידוע כמגדל הבקר של ניר עוז.

בתחילת נובמבר 2023 טען חמאס ש-60 מהחטופים נהרגו בהפצצות על רצועת עזה אולם לא סיפק לכך הוכחות. בסוף נובמבר 2023 טען חמאס שבני משפחת ביבס, שירי וילדיה אריאל וכפיר, נהרגו מהפצצות צה"ל, גם כן, ללא הוכחות. במקרה של מספר חטופים שחמאס טען כי נהרגו מהפצצות צה"ל, קבעה ישראל כי הם נרצחו בעודם בשבי. כך למשל היה במקרה של נועה מרציאנו, תצפיתנית מנחל עוז, ועדן זכריה שנחטפה מהמסיבה ברעים. חמאס טען שהשתיים נהרגו מהפצצות צה"ל אולם דו"ח פתלוגי (במקרה של מרציאנו) וממצאים פורנזיים (במקרה של זכריה) קבעו כי הן נרצחו בשבי. בנוסף לכך, בנובמבר 2023, פרסם הג'יהאד האיסלמי שחנה קציר "מתה מסיבוכים רפואיים", בפועל היא שוחררה בחיים מספר ימים לאחר מכן.

במקרים אחרים נקבע או עלה חשש ממשי שחטופים אכן נהרגו מאש צה"ל. המקרה הבולט ביותר הוא זה של שלושת החטופים, יותם חיים ואלון שמריז שנחטפו מכפר עזה וסאמר טלאלקה מחורה שנחטף מניר עם. השלושה נמלטו משביים בשג'אעיה המופגזת. אולם ב-15 בדצמבר 2023, מספר ימים לאחר שהצליחו להימלט, הם נורו למוות בידי כוח צה"ל שזיהה אותם בטעות כמחבלים. לאחר תחקיר התברר כי בניגוד להוראות הפתיחה באש, החיילים ירו על שניים מהחטופים על אף שהרימו דגל לבן, חטוף שלישי ברח למבנה סמוך ואף הוא נורה למוות. מקרים נוספים כוללים את יוסי שרעבי שנחטף מקיבוץ בארי, שתחקיר צה"ל קבע כי הוא נהרג בסבירות גבוהה מהפצצת חיל האוויר על מבנה במחנה נוציראת ואת אפרת כץ, שעל פי עדות של בתה דורון אשר ועדות של שני גורן, שנחטפו יחד איתה מניר עוז בעגלה שמחוברת לאופנוע, מסוק קרב של צה"ל הרג את כל המחבלים וגם את כץ. מותם של חטופים אחרים נותר ללא הסבר, כדוגמת מותם של רון שרמן, ניק בייזר ואליה טולדנו שגופותיהם חולצו ממנהרה.

ב-25 בפברואר 2024 הודיע דובר צה"ל כי החייל עוז דניאל, שהיה בין החטופים, נרצח עוד ב-7 באוקטובר, וגופתו חטופה.

ב-12 במרץ 2024 הודיע דובר צה"ל כי החייל איתי חן, שהיה בין החטופים, נרצח בעת החטיפה, וגופתו חטופה.

ב-17 במרץ 2024 הודיע דובר צה"ל כי החייל דניאל פרץ, שהיה בין החטופים, נרצח בעת החטיפה, וגופתו חטופה.

ב-26 במרץ 2024, הודיע דובר צה"ל למשפחתו של אוריאל ברוך, חטוף ממסיבת הנובה, כי אוריאל נרצח וגופתו מוחזקת בעזה.

איסוף גופות וחילוצן

עוד לפני תחילת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה, אסף צה"ל גופות אחדות של ישראלים שהוגדרו עד אותה כנעדרים סמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה. במהלך הפלישה הקרקעית לרצועת עזה, הצליח צה"ל לחלץ מספר גופות של חטופים בסמוך לבית חולים שיפא ובהם זו של יהודית וייס שנחטפה מהיישוב בארי ונועה מרציאנו, תצפיתנית מנחל עוז, שנרצחו בעודם בעזה, וזו של אופיר צרפתי שנרצח בסמוך לחטיפתו או בעת היותו שבוי בעזה.

ב־12 בדצמבר 2023 במבצע צבאי מיוחד, חולצו גופותיהם של עדן זכריה, שנחטפה מהטבח במסיבת הטבע ליד רעים, ורס"ב זיו דדו, ששירת בגדוד 51 שלחטיבת גולני. בפעולה זו, נפל רס"ר גל מאיר איזנקוט, בנו של השר גדי איזנקוט, ורס"ר איל מאיר ברקוביץ'.

במהלך הפעולה הקרקעית, המשיך צה"ל לחלץ גופות של חטופים נוספים שנהרגו בעודם בשבי החמאס ובהם את גופותיהם של אליה טולדנו שנחטף מהמסיבה ברעים ושל החיילים, רב"ט ניק בייזר וסמל רון שרמן.

ב-6 באפריל 2024, חילצו כוחות צה"ל והשב"כ את גופתו של אלעד קציר, אשר נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז ונרצח בשבי בינואר 2024.

 

מפגין מול הקריה הקורא להשבת החטופים

 

שולחן "סעודת השבת", עם יותר מ־200 כיסאות המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה, רחבת מוזיאון תל אביב לאמנות

 

שולחן "סעודת השבת", עם יותר מ־200 כיסאות המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה, רחבת מוזיאון תל אביב לאמנות

 

תמונות של חלק מהישראלים שנחטפו על ידי חמאס. לוח מודעות ליד מוזיאון תל אביב לאמנות

 

בובות דובי פרווה מכוסי עיניים ומוכתמים בכתמי צבע אדום דם, המייצגים את 30 הילדים שנחטפו על ידי מחבלי חמאס לעזה. כיכר דיזינגוף, תל אביב

 

לוח על מרכז עזריאלי הקורא להחזרת החטופים מעזה

 

"BRING THEM HOME NOW", ציור של בנצי ברופמן הקורא להשבה מיידית של החטופים, שדרות ההסתדרות בחיפה

 

פוסטרים עם תמונות החטופים והנעדרים שמוחזקים ברצועת עזה בידי חמאס, על גדר מחנה רבין

 

פרסום הקלטות של חטופים

ארגון הטרור חמאס פרסם ב־16 באוקטובר סרטון בו נראית החטופה מייה שם משוהם מבקשת שיחלצו אותה מן השבי. מייה שוחררה ב־30 בנובמבר. ב־30 באוקטובר פרסם החמאס סרטון נוסף בו נראות 3 חטופות מדברות למצלמה, כאשר אחת מהן מטיחה האשמות בראש הממשלה בנימין נתניהו. שלושתן שוחררו במהלך חודש נובמבר. ב־9 בנובמבר פרסם הג'יהאד האסלאמי סרטון בו נראים חנה קציר בת ה־77 ויגיל יעקב בן ה־12. שבועיים לאחר מכן, טען הג'יהאד כי קציר "מתה מסיבוכים רפואיים". אך, ב־24 בנובמבר שוחררה בחיים. יגיל יעקב שוחרר עם אחיו אור ב־27 בנובמבר.

ב־13 בנובמבר פרסם חמאס סרטון מתחילת המלחמה בו נראית החיילת החטופה נועה מרציאנו כשהיא מדברת בשבי, בסוף הסרטון נראית גופתה. למחרת הודיע צה"ל כי היא נרצחה בידי מחבל חמאס בתוך בית החולים שיפא. ב־17 בנובמבר, דווח כי גופתה חולצה בידי צה"ל במהלך סריקות סמוך לבית החולים שיפא.

ב־30 בנובמבר פרסם חמאס סרטון בו נראה החטוף ירדן ביבס, שנחטף עם אשתו שירי וילדיהם כפיר בן תשעת החודשים ואריאל בן הארבע, לאחר שהם בישרו לו לכאורה על מותם של בני משפחתו – טענה שלא אומתה.

ב-18 בדצמבר פרסם חמאס סרטון שבו נראים חיים פרי, יורם מצגר ועמירם קופר.

ב-19 בדצמבר פרסם הג'יהאד האסלאמי סרטון שבו נראים אלעד קציר וגדי מוזס.

ב-14 בינואר פרסם חמאס סרטון שבו נראים איתי סבירסקי, יוסי שרעבי ונועה ארגמני.

ב-26 בינואר פרסם חמאס סרטון שבו נראות דורון שטיינברכר, קרינה ארייב ודניאלה גלבוע.

ב-24 באפריל 2024 פרסם חמאס סרטון שבו נראה החטוף הירש-גולדברג פולין.

מטה משפחות החטופים והנעדרים

  ערך מורחב – מטה משפחות החטופים והנעדרים

למחרת החטיפה הקימו משפחות של חטופים ונעדרים מטה שנועד להשבת כל החטופים מעזה ולאיתור הנעדרים מהמתקפה, הפועל בזירות שונות למען מטרה זו. המטה פועל גם להשבת שבויים ישראלים קודמים אשר מוחזקים גם הם ברצועת עזה, ביניהם ישראלים נעדרים שנכנסו לרצועת עזה וגופותיהם של החיילים אורון שאול והדר גולדין שנחטפו במבצע צוק איתן. כמו כן למטה ישנו צוות רפואי הפועל לוודא שהחטופים הזקוקים לטיפול רפואי מקבלים אותו, וכן צוות משפטי הפועל לפתרון בעיות משפטיות שנוצרו בעקבות החטיפה, ולהתמודדות משפטית בינלאומית מול ארגון הטרור חמאס.

ביום ראשון בערב, 8 באוקטובר, קיימו משפחות החטופים והנעדרים מסיבת עיתונאים, שבה דרשו מהממשלה פתיחת שיח שוטף עם המשפחות וקיום מבצע שמטרתו להחזיר את הנעדרים הביתה, מינוי גורם שיעמוד על הקשר הרציף עם המשפחות, עירוב מיידי של נשיא טורקיה ארדואן, יורש העצר הסעודי בן סלמאן, ונשיא מצרים א־סיסי, לשחרר את השבויים. הממשלה מינתה את גל הירש לאחראי על הנושא.

בהמשך פרסם מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים שלוש דרישות:

1. שחרור מיידי של כל בני הערובה, היות שהחזקתם מנוגדת לדין הבין־לאומי, היות שהיא מוגדרת כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות.
2. פתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי לאספקת תרופות וציוד נדרש לחולים כרוניים ופצועים. ובדיקה של כל בני הערובה על ידי רופא.
3. התערבות וסיוע של מנהיגי המדינות השכנות לטובת שחרורם המיידי של בני הערובה החטופים.

משפחות חטופים ונעדרים קיימו ב־14 באוקטובר מסיבת עיתונאים שבה התייצבו נציגי המשפחות ודרשו מהעולם להתערב למען העברה מיידית של תרופות מצילות חיים לחטופים. פרטים על תרופות וסיוע הומניטרי הועברו לצלב האדום מ־150 משפחות.

בדצמבר 2023 סיירו נציגי משפחות החטופים בכפר עזה ואזור המסיבה ברעים עם קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ודרשו ממנו להביא לדין את מחבלי חמאס לדין על פשעים נגד האנושות ורצח עם.

ב-19.1.24 התמקמו אלי שתיוי ואיתו כמה משפחות חטופים בקיסריה בקריאה לקדם הסכם לשחרור החטופים.

פגישת משפחות החטופים עם נשיא ארצות הברית

ב־18 באוקטובר נפגשו נציגי משפחות החטופים עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שערך ביקור מיוחד בישראל בצל המלחמה. הנשיא הצהיר כי ארצות הברית תומכת באופן מוחלט בישראל ופועלת למען שחרור החטופים, ושהיא תתרום ממשאביה ככל שיידרש לביצוע מטרה זו.

המחלוקת סביב הקמפיין לשחרור החטופים ושאלת המחיר

לפי סקר שנערך על ידי מרכז ויטרבי ופורסם ב-24 בנובמבר, הרוב המוחלט בציבור היהודי הצביע על החזרת החטופים ומיטוט החמאס כשני היעדים החשובים ביותר של המלחמה, 94% ו-93% בהתאמה.

הסוציולוג פרופסור יגיל לוי טען שהחטופים נתפסים, בצדק או לא, כבני קיבוצים שמתנגדים לממשלה וכחילונים שמבלים במסיבות בשבת, מה שהביא לכך המאבק למען עסקה לשחרורם מתפרש כעוד מאבק נגד הממשלה.

מרכיב עיקרי במחלוקת הוא שאלת המחיר, דהיינו כמות וזהות המחבלים שתהיה מוכנה ישראל לשחרר תמורת השבת החטופים. העירוב בין פעילות למען עסקה ופעילות נגד הממשלה הביא בין היתר לכך שב-8 בדצמבר 2023 הוצת מאהל מחאה בקריית הלאום עקב שילוט שהיה במקום בגנותו של בנימין נתניהו.

השרה אורית סטרוק טענה נגד מה שהיא רואה כשימוש של גופים בעלי מטרות פוליטיות, העושות שימוש במצוקה של משפחות החטופים למען מטרותיהם. ב-20 בנובמבר 2023 מתח רמי איגרא, לשעבר ראש חטיבת שבויים ונעדרים ב"מוסד", ביקורת על הקמפיין לשחרור החטופים, בטענה כי הקמפיין גורם להעלאת המחיר שדרש חמאס ומרחיק את האפשרות לקיומה של עסקה.

הסברה ישראלית בעולם אודות החטופים

  ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל

לצד מעשי הסברה ממלכתיים הנעשים מטעם גופים ממשלתיים מתקיימים מאמצי הסברה עצומים על ידי מתנדבות ומתנדבים ברחבי העולם.

• בלונדון אנשי עסקים ישראלים פרסמו את תמונות החטופים על גבי מסכי ענק שהוצבו על משאיות שנוסעות ברחובות העיקריים של העיר.
• בערים רבות ברחבי העולם, בהם לונדון וברלין, נערכו מיזמים של שולחנות אוכל ערוכים וכיסאות עם תמונות החטופים והחטופות.
• תמונות "נחטף" עם שמות החטופים והחטופות נתלו בקמפוסים, עמודי תאורה ולוחות מודעות ברחבי העולם. סרטונים רבים מציגים את ההזדהות עם הקורבנות המוצגים בתמונות, לצד כאלו הפועלים לתלוש אותם, והמאבק המתרחש סביב הצגתם במרחב הציבורי.
• השחקנית והבמאית חנה אזולאי־הספרי העלתה לרשת סרטון בערבית מרוקאית ובו בקשה לעמוד לצד ישראל ולגנות את המעשים הברבריים של חמאס ואת החטיפות.
• ברחבת המדיטק בעיר הילדים בחולון הוצב מיצב "גן הילדים החטופים". על הדשא שנצבע שחור, הוצבו מתקני משחק שחורים ופוזרו דליי משחק צבעוניים הנושאים את שמות הילדים שממתינים להחזרתם.
• בצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים חנכה מיצב וידאו הקורא להשבת החטופים. המיצב כולל עשרות מסכי ענק עליהם מפורסמים תמונות החטופים.
• באמפי קיסריה הוקלט השיר "הביתה" בהשתתפות כ־1,000 נגנים, זמרים ונציגי משפחות החטופים. ניתן אישור לשנות את המילים במקור: מ"עוד שנה חלפה, עוד שנה טרופה" ל-"עוד שעה חלפה, עוד שעה טרופה".
• ב-14 בינואר 100 ימים לחטיפה, הובילה ההסתדרות את יוזמת "עוצרים ומזדהים", במסגרתה חברות גדולות כמו חברות ביטוח, משרדי עורכי דין, מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות בריאות, חברות היי-טק, תאגידי מזון, רשויות מקומיות, מרכזי קניות ועוד, ישבתו למשך 100 דקות החל מהשעה 11:00. c-13 בינואר, נפתחה עצרת בת 24 שעות, במסגרתה הגיעו אל כיכר החטופים בתל אביב עשרות אנשי ציבור, אנשי אקדמיה, אומנים, זמרים ועוד. במקום הוקם מיצג החושף מנהרה באורך 30 מטרים, ומדמה את התנאים הקשים בהם מוחזקים החטופים.

• נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן אמר בנאום שנשא כי בין החטופים ישנם אזרחים אמריקאים, וכי הורה לממשלו לשתף עם ישראל מידע מודיעיני ולשלוח אליה מומחים על מנת לסייע לה בכל הנוגע למשבר החטופים. ביידן גם גינה את חטיפתם של ניצולי שואה, נשים וילדים. דובר מחלקת המדינה, מת'יו מילר, העריך כי אחת הסיבות שחמאס אינו מעוניין להחזיר חלק מהנשים שהוא מחזיק כבנות ערובה, היא כדי שלא יוכלו להעיד על מה שעבר עליהן בשבי החמאס.
• קנצלר גרמניה, אולף שולץ, אמר בנאום שנשא בבונדסטאג כי ארצו חוששת מכך שחמאס יעשה שימוש בחטופים, שביניהם 5 אזרחים גרמניים, כמגן אנושי נגד תקיפות צה"ל ברצועת עזה. הוא הביע את תמיכתו בישראל להגן על עצמה, ואף הודיע שיעביר לישראל שני מל"טים מסוג HERON-TP.
• נשיא צרפת, עמנואל מקרון הביע את הזדהותו עם ישראל וציין כי השימוש בחטופים על מנת לסחוט את ישראל הוא מחליא.
• מג'יד אל־אנסרי, סגן ראש הממשלה הקטרי ויועץ בכיר לשר החוץ אמר בראיון לערוץ גרמני שהוא אופטימי שבני הערובה ישוחררו בקרוב.
• שר החוץ הבריטי, ג'יימס קלברלי, שיתף בחשבון ה־X סרטון של ראיון עם ראזי חמד, בכיר בחמאס, בו אמר שארגונו יבצע שוב את המעשים שבוצעו ב־7 באוקטובר. על גבי זה הוסיף קלברלי: "כיצד יכול להיות שלום כאשר חמאס מחויבים להשמדתה של ישראל?".
• במהלך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, קרא לחמאס "להשלים במהירות" את עסקת החטופים, כדי "לחסוך מהעם הפלסטיני אסון נוסף עם השלכות לא פחות חמורות מהנכבה של 1948".

הכחשה והקטנה של מעשי החטיפה

ההודעות של חמאס ושל ארגונים פלסטינים לא מזכירים כי במסגרת המתקפה חמאס תפס אזרחים ישראלים וזרים, כולל ילדים נשים ואנשים מבוגרים. הפלישה מתוארת כ"התנגדות" לשלטון ישראל. זאת במסגרת מאמצי חמאס להכחיש את ממדי המתקפה על ישראל, וניסיונות להציג אותה כמתקפה ישראלית.

אחרי שחרורה של אמילי הנד, ישראלית בת תשע עם אזרחות אירית שנחטפה לעזה על ידי חמאס בממתקפת הפתע על ישראל, ובשלב מסוים נחשבה כמתה, צייץ ראש ממשלת אירלנד ליאו ורדקר בטוויטר כי "ילדה תמימה שהלכה לאיבוד, נמצאה כעת והוחזרה [למשפחתה]". הציוץ ספג ביקורות חריפות, ובעקבותיו זימן משרד החוץ את שגרירת אירלנד בישראל לשיחת נזיפה. בהמשך פרסם ורדקר הבהרה בה כתב כי הנד "נחטפה" אך נמנע מלציין כי נחטפה בידי ארגון הטרור חמאס.

פעילים ועיתונאים בעולם תיעדו מקרים רבים של אזרחים פרו-פלסטינים במדינות מערביות שתלשו מודעות על חטופים ישראלים וזרים. בין הנימוקים לתלישת המודעות יש טענות כי מדובר ב"תעמולה ישראלית".

בתקשורת

עיתון סאן הבריטי הקדיש ב־2 בנובמבר את שער העיתון ל־32 ילדים שנחטפו לעזה. לצד תמונותיהם נכתב: "32 ילדים חפים מפשע נחטפו על ידי טרוריסטים. זאת הסיבה שישראל חייבת להילחם בחמאס המרושע". עוד נכתב בענק: "החזירו אותם הביתה!".

ב־12 באוקטובר פורסמה ברשתות החברתיות פרסומת לפיצה הנמכרת בבית עסק בחווארה כאשר הפרסומת עושה שימוש לועג בתמונת קשישה שכמעט ונחטפה לעזה, והוכרחה להצטלם עם מחבל כשהיא עושה תנועת וי. אותה קשישה בסופו של דבר למעשה לא נחטפה לעזה, אך התמונה הופצה בכל זאת והשימוש בה נעשה למטרה הנ"ל. מספר שעות לאחר חשיפת הפרשה על ידי אלחנן גרונר באתר הקול היהודי, דחפור של צה"ל הרס את קיר בית העסק ואטם אותו בחול.^{[דרושה הבהרה]}

מנסור עבאס, יו"ר מפלגת רע"מ, אמר בריאיון לכאן 11 כי הוא "קורא להנהגת כל הפלגים הפלסטינים להוכיח עמדה אנושית ערכית משקפת ערכי האסלאם, ולשחרר לאלתר את כל החטופים, בני הערובה והשבויים".

ב-25 במרץ 2024 פורסם ראיון של משפחת החטופה לירי אלבג בדיילי מייל. לריאיון צורפו תמונות של חדר שבו מצא צה"ל דגימות מדמה של אלבג ושל חטופות נוספות, לאחר שהן הוחזקו בו.

  ערך מורחב – חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה

ב־6 בנובמבר 2023, נחקק חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, המעניק לבני משפחתם של חטופים ונעדרים זכויות דומות לאלה הניתנות לבני משפחה של חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה.

• ישראלים נעדרים שנכנסו לרצועת עזה
• שבויי צה"ל
• פרשת אורון שאול
• הדר גולדין
• גלעד שליט

  מדיה וקבצים בנושא החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל בוויקישיתוף

• שמות החטופים שנשבו בשבי החמאס ברצועת עזה, באתר ישראל היום
• רשימת שמות החטופים לעזה, באתר תאגיד השידור הישראלי
• חטופים, השמות. הפנים. הסיפורים, באתר ynet
•   שמות החטופים בעזה: מהקיבוצים, מהמסיבה ומבסיסי צה"ל, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2023
• רשימת שמות החטופים לתפילה - רשימה מתעדכנת בעריכת מתניה ויינשטוק, באתר של סיון רהב-מאיר
•   חטופים בעזה, סרטון בערוץ "אריאלה שטרנבך מרסקי", באתר יוטיוב (אורך: 07:36)
•   שלב אחרי שלב: כך חולצה התצפיתנית אורי מגידיש, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 05:09)
• מזכירות הממשלה, החלטה מס' 1077 של הממשלה: שחרור אסירים מטעמים של ניהול יחסי החוץ של המדינה וביטחונה, 21 בנובמבר 2023
• עינב חלבי, היום שאחרי - גרסת חמאס: התוכנית לרשות חדשה, והאסירים ה"מבוקשים", באתר ynet, 13 בדצמבר 2023
• ליאור ורוצלבסקי, "עברתי שואה, כולם שם מחבלים": מיה שם מספרת הכל על השבי, באתר חדשות 13, 29 בדצמבר 2023, 30 דקות
• הילה קורח, בשבי בעזה, עם ילדה בת שש: "אמרתי לאמיליה, 'אנחנו הולכות למות'", באתר חדשות 13, 6 בינואר 2024, 31.33 דקות