כְּפַר סָבָא (ההגייה התקנית: כפר סָבָ֫א, ההגייה הרווחת: כפר סַ֫בָּא) היא עיר במחוז המרכז בישראל.
היא הוכרזה כעיר בשנת 1962. שטחה כ-14 קמ"ר, ובספטמבר 2019 התגוררו בה כ-101,456 תושבים על 37,613 בתי אב. כפר סבא היא מרכז מנהלי ומסחרי, של מוסדות חינוך ושירותי רפואה לאזור דרום השרון, ויש בה מרכז תעשייה גדול. העיר חברה בארגון פורום ה-15.
סמל העיר כפר סבא סמליל ממותג של העיר - בשימוש 2022 | |||||||||||||||||||||||||
"יש רק אחת כזו" | |||||||||||||||||||||||||
פסל שמשון בפארק כפר סבא | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | המרכז | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | רפי סער | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע | 52 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1903 | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | עיר 100,000–199,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן) | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 101,318 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 19 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.1% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל | 0.26 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 6,973 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 20 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט | 14,530 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 98 | ||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019 | 8 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 34 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019 | 0.4602 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 37 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל כפר-סבא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
www.kfar-saba.muni.il |
כפר סבא מוזכרת לראשונה בכתבי יוסף בן מתתיהו בתיאור מלחמותיו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי:
"ובא (אנטיוכוס דיוניסוס) ליהודה עם שמונת אלפים חיילים חמושים ושמונה מאות פרשים, ואלכסנדרוס (ינאי) שפחד מפני הסתערותו חפר תעלה עמוקה בכפר־סבא..."
בספרו מלחמות היהודים, מספר יוסף בן מתתיהו על הקמת העיר אנטיפטריס (לימים תל אפק):
"עמק כפר סבא, העמק היפה במלכותו, המלא נחלי מים ועצי חמד."
משמעות השם "סבא" היא "הסב (אבי האב)" בארמית. כפר סבא נזכרת בתלמוד הבבלי פעמיים:
"מעשה בשקמה של כפר סבא שהיו מוחזקין בה טומאה."
על פי התלמוד הירושלמי, הייתה כפר סבא קצה התחום שתלותו הכלכלית בנמל קיסרי הייתה רבה, עד כדי שהיו אמוראים שהתירו את הפירות בשוק כפר סבא ללא הפרשת תרומות ומעשרות, בהנחה שהם מיובאים מארץ אחרת ופטורים מתרומה (ירושלמי מסכת דמאי טז, ב). כפר סבא גם מוזכרת בכתובת רחוב בכתיב: "כפר סבה".
כיום מזהים את מיקום כפר־סבא של תקופת בית שני עם היישוב הערבי באותו שם, שהתקיים באזור שיכון קפלן של היום. עדויות על יישוב ערבי זה מצויות בכתביהם של הגאוגרפים הערביים אל־מֻקַדַסִי ונאצר כוסרו מהמאה ה-10. היישוב הערבי כפר סאבא נראה במפת ארץ ישראל שצייר האנגלי ויליאם וי (William Wey) ב-1462, אך הוא ממוקם בין הר תבור לטבריה. במפת הקרן לחקר ארץ ישראל מ-1880 מסומן כפר סאבא 2.5 קילומטר מערבית לקלקיליה. בתקופת המנדט הבריטי התגוררו ביישוב זה כ-800 תושבים, רובם בני שבט עֻבֵּידָיֶה השייך לברית שבטי אבו כישכ.
בתחילה נוסדה כפר סבא כ"מושבת בת" של המושבה פתח תקווה. כ-7,000 דונם מאדמות כפר־סבא נרכשו ב-1892 על ידי קבוצת יזמים יהודים מפתח תקווה ובראשם יחיאל מיכל פינס וחתנו נח קרלינסקי. מטרתם הייתה להציע את האדמות למכירה ליהודים עשירים מהגולה; הרעיון היה לטעת מטעי שקדים בחלקות וכשהעצים יתנו פרי יעלו בעלי החלקות לארץ. למרות ניסיונות הפרסום דרך משרד שהוקם בפריז ובעיתונות היהודית של אותם ימים כדוגמת "המליץ", הקנייה התבררה כלא מוצלחת, שכן האדמות נמצאו במקום שומם, מוזנח ורחוק מכל יישוב יהודי. לאחר הכישלון רכש הברון רוטשילד את האדמות ב-1896, ובתחילת המאה ה-20 הן עברו לידי חברת יק"א שקיבלה מהברון את הטיפול במושבותיו. חברת יק"א ניסתה ללא הצלחה לגדל במקום יסמין לתעשיית הבשמים.
בתרס"ג (1903), הנחשבת כיום כשנת הקמת היישוב היהודי בכפר־סבא, מכרה החברה את מקצת האדמות לאנשי ירושלים ואת רובן לאיכרי פתח תקווה, כדי שיתיישבו בהן אנשי הדור השני – בני האיכרים. חלק מאדמות אלו נמכר לאחרים, בעיקר לעולים חדשים. המתיישבים הראשונים היו בני פתח־תקווה וחלוצי העלייה השנייה שעבדו באזור שישה ימים בשבוע ונהגו לחזור לפתח־תקווה לקראת השבת. הם התפרנסו מכרמי שקדים, גפנים וזיתים. 12 המתיישבים הראשונים של כפר סבא הם יצחק שיינפיין, דב סקיבין, נתן רפופורט, דב ויינברג, יוסף סוסנובסקי, יואל אוברוצקי, בן-ציון זטלר, יהושע וישני, אליעזר נלקין, חיים סוסנובסקי, ברוך פריבר ואברהם קמינסקי. ראש הוועד הראשון של כפר סבא היה עקיבא ליברכט - אחד ממתיישבי פתח תקווה שקנו את האדמות.
ב-1906 נחפרה הבאר ההיסטורית בעומק של 18 מטרים, הנמצאת כיום מאחורי בניין העירייה ("הח'אן"), ולצידה ניטעו שני עצי אקליפטוס על ידי יצחק שיינפיין. בין החלוצים שעבדו בכפר־סבא היו דוד בן-גוריון (אז דוד גרין) וברל כצנלסון. בן-גוריון כתב לאביו באביב 1907 כדלקמן:
"מאחורי הפסח אני עובד פה. האוויר צח ובריא מבפתח־תקווה כי כפר־סבא נמצאת על רמה גבוהה ומוקפת הרים."
ברל כצנלסון סיפר אחר־כך:
"אני ביליתי את החורף הראשון שלי בארץ־ישראל (1909) בכפר־סבא. הייתי שם כל ששת ימי השבוע וביום ששי לאחר העבודה, שגמרו אותה בהקדם, היינו לוקחים את הנעליים, או הסנדלים, או המגפיים, על הכתף והולכים ברגל לפתח־תקווה."
בשנת 1908 אריה חיימוביץ' רכש קרקעות רבות באזור ועבר להתגורר ביישוב. השלטון העות'מאני סירב לתת רישיונות בנייה, ועל כן נאלצו המתיישבים הראשונים להתגורר בצריף. בהמשך, התגוררו המתיישבים בבניין מוארך בן קומה אחת שבגג הרעפים שלו נקבעו חלונות. הבניין המוארך שימש בעיקר כאורווה לבהמות אך היו בו גם שני חדרי מגורים (בניין הח'אן, כיום נמצאים בו משרדים של עיריית כפר־סבא). צורת יישוב ארעית זו נמשכה עד שנת 1912.
בשבת נחמו שנת תר"ע (1910), נתקל שומר ערבי שהועסק על ידי בעלי האדמות מפתח תקווה בקבוצה של גנבי שקדים מקלקיליה השכנה וירה בהם. כתוצאה מהירי נהרג אחד הגנבים. כתגובה פרצו עשרות ערבים זועמים לח'אן של כפר־סבא, הכו את יושביו היהודים, שברו ובזזו ציוד ולקחו בשבי שני שומרים יהודים, ראש השומרים אהרן אוסטרובסקי וחיים סוסנובסקי. תגבורת שהגיעה מפתח־תקווה אחרי כמה שעות ניהלה משא ומתן עם נכבדי קלקיליה, בעקבותיו שוחררו השניים ואף שולמו פיצויים בגין הנזקים לרכוש.
ההתקפה עוררה התרגשות בארץ ישראל ובעולם היהודי, והוחלט להפוך את כפר־סבא ליישוב קבע. הבתים הראשונים נבנו בסיוע הלוואה מחברת עזרה של יהודי גרמניה בתוואי שכיום הוא רחוב הרצל, שהוסוו אז כרפתות בשל היעדר היתרי בנייה. בניית הבתים הסתיימה ב-1913, והיא הוכרה כמושבה בפני עצמה.
מלחמת העולם הראשונה הייתה תקופה קשה לתושבי כפר־סבא. הטורקים החרימו בהמות-עבודה ויבולים, מעט מהתושבים גויסו לגדודי העבודה הטורקיים, חורשות האקליפטוסים נגדעו כדי לשמש חומר הסקה לקטרים ועל אלה נוספה מכת ארבה ב-1915 שפגעה קשה בכל הצומח.
באביב 1917 גרשו הטורקים אלפי יהודים מתל אביב ומיפו והם מצאו להם מקלט זמני בסוכות שבנו מעצי אקליפטוס בשולי המושבה כפר־סבא. חוסר התנאים הסניטריים גרם למגיפות ורבים מהמגורשים מתו. בבניין הח'אן הוקם בית חולים ארעי וצוות רפואי קטן ניסה לעזור כמיטב יכולתו. הרופא הידוע ד"ר הלל יפה שבקר בכפר־סבא בתחילת 1918 כתב ביומנו:
"כמעט כל היישוב בכפר־סבא חולה, מלוכלך, לקוי בכינים. יש שם 250 חולים. כ־25 מתים כל שבוע."
רבים מהפליטים מתו אלמונים והם קבורים עד היום בקבר אחים בסמוך לבית הקברות הצבאי של כפר־סבא.
במשך כשנה שכנה כפר־סבא על קו החזית בין הצבא הבריטי לצבא הטורקי, והיא נחרבה בהפגזות של שני הצדדים. בספטמבר 1918 כשכבשו האנגלים את כפר־סבא, היא הייתה הרוסה לחלוטין, בפעם השנייה תוך שמונה שנים. חלק מהנפגעים היהודים היו פליטים מתל אביב ומפתח תקווה אשר צעדו לקראת הצבא הבריטי שהתקדם ממעברות הירקון לכיוון טירה, שהייתה מפקדת הצבא העות'מאני באזור. הפליטים היהודים הרעבים באו לבקש מזון מהחיילים הבריטיים. הבריטים חשבו אותם לחיילים טורקים שלבשו בגדים אזרחיים וירו בהם.[דרוש מקור]
הניסיון לשקם את היישוב לאחר המלחמה לא עלה יפה. במאי 1921 פרצו ברחבי הארץ פרעות תרפ"א. ועד ההגנה בפתח־תקווה שחשש ליישובים הקטנים כפר־סבא ועין־חי (כיום כפר מל"ל), הסמוכים למתפרעים בקלקיליה, הורה על פינויים. כשחזרו התושבים לכפר־סבא כעבור כמה שבועות מצאו כי כל הבתים נבזזו והועלו באש.
ב-1922 חזר אלכסנדר נורדשטיין עם משפחתו לכפר סבא והיה הראשון מבין העוזבים שעשה זאת. בהגיעם לאדמתם נאלצו לישון באוהל עד שאלכסנדר שיקם את הבית. משפחת נורדשטיין חייתה בבדידות במקום מכיוון שרק ב-1923 הגיעו שאר המתיישבים מפתח תקווה החלו לבנות את כפר־סבא בפעם השלישית והפעם לתמיד.
כפר סבא התפתחה באיטיות בתחילת שנות ה-20. משהתברר כי אדמותיה מתאימות לגידול פרי הדר הפך ענף ההדרים לענף הראשי שהחליף את השקדים, והחלה תנופת פיתוח. בסוף שנות ה-20 היו במושבה 2,000 דונם של פרדסים. ב־1930 היו בכפר־סבא 1,405 נפש שהתגוררו ב-207 בתים פרטיים. בשנות ה-30 חלה התקדמות גדולה בעיר כשענף ההדרים היה הענף הכלכלי והמעסיק הראשי. עד אמצע שנות ה-30 היו הפועלים שהועסקו בקטיף יהודים בלבד, אך בחורף 1934 נאלצו הפרדסנים להעסיק ערבים בשל מחסור בידיים עובדות. ההסתדרות תבעה שעבודות הקטיף והאריזה יהיו בידי יהודים בלבד והעמידה משמרות מחאה בכניסה לפרדסים. פרצו עימותים ומשטרת המנדט הבריטי אסרה כמה ממנהיגי הפועלים ביניהם פנחס קוזלובסקי, לימים פנחס ספיר.
בתקופת המרד הערבי הגדול בשנים 1936–1939 סבלו תושבי כפר־סבא מהתנכלויות ערביי כפר סאבא הערבית והכפרים שמסביבה, במיוחד לעובדים בשדות ובפרדסים. הערבים עקרו עצים ושרפו יבולים. במיוחד סבל הקיבוץ רמת הכובש שהוקם צפונית מזרחית לכפר־סבא. רוב המבוגרים בכפר־סבא השתייכו להגנה, שלצידה פעל גם סניף של האצ"ל, ומאוחר יותר גם של הלח"י.
במשך שנים נוהלה המושבה בידי שלושה "מוכתארים" שייצגו שלוש קבוצות: "האיכרים", "בעלי הבתים" ו"הפועלים". מצב זה נמשך עד שבשנת 1937 הכריזו הבריטים על הקמת מועצה מקומית ממונה, שבה היה ייצוג שווה לכל הקבוצות. שנים אלה גם סימנו תחילתה של תקופה ארוכה של שלטון תנועת העבודה במושבה. היו בה שכונות מיוחדות למגורי פועלים, והתרכזו בה גרעינים של קיבוצי הכשרה שהכינו עצמם לעלייה על הקרקע. ביניהם מקימי רמת הכובש, חפציבה, כפר ויתקין, אושה, דן, דפנה, רגבים, גברעם וחפץ חיים.
ב־1939 חיו בכפר־סבא 3,000 איש, נסלל בה הכביש הפנימי הראשון (רחוב השרון, לימים רחוב ויצמן), ונערכו בחירות ראשונות למועצה שבהן זכתה הסתדרות העובדים לרוב מוחלט. על אף מתחים חברתיים, הצטיינה כפר־סבא בחינוך. לא היו בה זרמי חינוך פוליטיים ו־20 שנה לפני חוק החינוך הממלכתי הלכו כל ילדי כפר־סבא לבית־ספר אחד (בית־ספר ע"ש אוסישקין הפועל עד היום). בשנה זו גם נחנך בית הכנסת הגדול של היישוב בסמוך למבנה "הח'אן" (בניין העירייה כיום).
שנות ה-40 היו תקופת התפתחות והתרחבות בכפר־סבא. ב-1943 היו בה 3,630 תושבים ומשנה זו ואילך החלה כפר־סבא לקלוט עולים מתימן, מלוב ומטורקיה וכן פליטים מן השואה. את העולים קיבלה על עצמה לשכן חברת "חצרות הדר", חברה שהקימה המועצה המקומית. החברה בנתה יחידות דיור ושיכונים חדשים לעולים ולבני כפר־סבא שהשתחררו משרותם בצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו גם הוקם המוסד החינוכי "אונים" (1945).
בתקופת מלחמת העצמאות שכנה כפר־סבא בקו החזית, ותושביה סבלו מהתקפות ערביי כפר סאבא הערבית, ביאר עדס ("באר העדשים", כיום בתחומי הוד השרון) וקלקיליה. פועלים הותקפו בדרכם לעבודה בשדות והיו ניסיונות לנתק את התחבורה לרמת הכובש ולבית המדרש על שם ברל כצנלסון (כיום בית ברל). מעט לפני הכרזת העצמאות נכבשו כפרים אלה על ידי חטיבת אלכסנדרוני במבצע מדינה, וביום קום המדינה, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), היה כל השטח שממערב לקלקיליה בידי "ההגנה". בהמשך המלחמה היו שמועות שלא התממשו על הכנות לתקיפת כפר־סבא בידי כוחות סדירים עיראקיים וירדנים, ובלילה אחד אף היה חשש שצריך יהיה לפנות את המושבה.
עם הקמת המדינה היו בכפר־סבא כ־5,500 תושבים. העיר קלטה עולים במהירות והוקמו השיכונים קפלן ויוספטל על מנת לקלוט את גלי העלייה מארצות ערב. בשנת 1950 הקים חיל הנח"ל את קיבוץ ניר אליהו צפונית מזרחית לשכונות אלה על מנת לייצר רצף התיישבות יהודי ולמנוע המשך ההסתננויות. בשנת היובל להקמתה (תשי"ג – 1953) כבר מנתה כ־15,000 תושבים. שוב לא ניתן היה להסתפק בחקלאות בלבד כמקור תעסוקה יחיד בכפר־סבא והוקם אזור תעשייה. היובל נחגג בשורה של טקסים שבהם השתתף ראש הממשלה דוד בן-גוריון, הוצאת מעטפה מיוחדת של דואר ישראל וכתיבת המנון:
"עֲלֵה־נָא, עֲלֵה – כְפַר מוֹלֶדֶת זָקֵן
הוֹרָתֵנוּ עָלֶיךָ נָסַבָה
אִם לִבֵּנוּ מִכָּל שִמְחוֹתָיו יִתְרוֹקֵן
תִּוָּתֵר שִמְחָתְךָ – כְפַר־סָבָא"
השנים שלפני מלחמת סיני היו סוערות מבחינה ביטחונית וצה"ל הגיב בכמה פעולות תגמול. הגדולה שבהן נערכה כנגד משטרת קלקיליה בליל 10 באוקטובר 1956. הכוח יצא מקיבוץ ניר אליהו ונתקל בהתנגדות עזה של הצבא הירדני. בקרב נהרגו 18 מלוחמי צה"ל וכ־100 ירדנים.
ב-1956 נחנך בעיר מרכז רפואי מאיר שהחל את דרכו כבית־חולים לחולי ריאה. עם סוף שנות ה-50 מעמדה של כפר־סבא כמושבה לא הלם את המציאות - הגידול הנמשך באוכלוסייתה הפך אותה למעשה לעיר, ולכן פנתה המועצה המקומית למשרד הפנים בבקשה לאשר לכפר־סבא מעמד של עיר. הבקשה אושרה, וכפר־סבא הייתה רשמית לעיר ב־1 באפריל 1962. כראש העירייה נקבע מרדכי סורקיס, ששימש קודם לכן כראש המועצה במשך 11 שנים. שני תהליכים אפיינו את צמיחתה של כפר־סבא בשנות ה-60: הראשון, הפיכתה לעיר מרכזית בשרון. הוקמו בה הסניפים האזוריים של מוסדות כגון בית המשפט, המשטרה וסניפי רשות המיסים בישראל והמוסד לביטוח לאומי. והשני, צמצום החקלאות בעיר והקמת מפעלי תעשייה כמקור תעסוקה עיקרי, כדוגמת "אלבר" לערגול מתכות ו"פקר פלדה". עם־זאת, עדיין היו בסוף שנות השישים בעיר אלפי דונמים של פרדסים (כולל במרכז העיר) ושטחים לגידול ירקות.
במהלך מלחמת ששת הימים הייתה כפר סבא בקו החזית. תותחים ירדניים הפגיזו את השכונות קפלן ויוספטל, מטוסים ירדנים תקפו את מפעל "אלבר" ובהפצצה נהרגו ארבעה מעובדיו. בקלקיליה הסמוכה הוצבו תותחים ארוכי טווח והם הפגיזו את תל אביב. צה"ל כיתר את העיר הערבית והאש הירדנית השתתקה ב-6 ביוני. ב-7 ביוני 1967 השתלט צה"ל על קלקיליה ורבים מתושבי כפר סבא, שהוסר מהם איום העיר השכנה, נהרו לראותה.
תהליך העיור של כפר סבא הואץ החל מסוף שנות ה-60, הבנייה הפכה צפופה ורבים מיוצאי גוש-דן עברו להתגורר בעיר. בין השאר היו גם כמה קבוצות מאורגנות גדולות שעברו להתיישב בכפר־סבא, בהן קבוצה של קצינים מחיל הים שהקימו את שכונת חיל הים. כפר סבא השתתפה בקליטת העלייה מברית המועצות של תחילת שנות השבעים ואף הוקם בה מרכז קליטה. בשנת 1977 התגוררו בעיר 35,000 תושבים - כמעט כפול מ־19,000 התושבים שהתגוררו בה בעת שהוכרזה לעיר 15 שנה לפני־כן.
היה ברור שגידול בלתי מבוקר יגרום לצפיפות בלתי רצויה ואיבוד הצביון כעיר קטנה טובלת בירק. במטרה למנוע זאת, הכין אדריכל העיר יוסף קולודני ב-1976 תוכנית מתאר מקומית, שבה נעשה מאמץ להפריד בין הולכי הרגל לכלי הרכב באמצעות רשת של גנים; חלוקת העיר לרבעים; הטלת הגבלה על מספר הדירות לדונם; מעבר לבנייה מדורגת, בעלת גגות רעפים; כל זאת במטרה מוצהרת שבשנת 2000 לא יעלה מספר תושביה של העיר על 85,000.
במסגרת התוכנית המכונה "התוכנית הרביעית" (שכן הייתה זו הפעם הרביעית בה הוכנה תוכנית מתאר לכפר סבא), נבנה מרכז עירוני חדש בין הרחובות ארבל וכצנלסון שכלל את היכל התרבות ומרכז עסקים וביניהם חיברה כיכר העיר. מרכז שני המיועד לחינוך וספורט הוקם לאורך רחוב בן יהודה וכלל את קריית החינוך, אולמות ספורט, מגרשי אתלטיקה ואת האצטדיון העירוני. החלטות נוספות שהתקבלו במסגרת התוכנית היו שבמרפסות הפתוחות של דירות המגורים ("מרפסות שמש") יהיו אדניות בנויות לפרחים ובבניינים המשלבים מגורים ומסחר חויבו הקבלנים לבנות אכסדרה עם קשתות לפני החנויות להגנה מפני גשם ושמש. דגש מיוחד הושם על הגנים הציבוריים. במסגרת התוכנית הופקעו שטחים והוקמה רשת נרחבת של גנים שנועדו להפריד בין הולכי הרגל לתחבורה. ניתן כיום לחצות את כפר־סבא בהליכה מצפון לדרום וממזרח למערב בכמה מסלולים בהם עוברים בגנים, פינות חמד ומגרשי שעשועים, כשמדי פעם יש לחצות רחובות לרוחבם בלבד. על תכנון מחדש זה של העיר זכה קולודני בפרס רכטר לאדריכלות בשנת 1984.
הקרבה לעיר הערבית השכנה קלקיליה השפיעה על כפר סבא. במשך שנים היו תושבי העיר נוהגים לבצע את קניותיהם בקלקיליה, מנהג שפסק עם פרוץ האינתיפאדה ב-1987, ומאז אין קשר בין שתי הערים. במלחמת המפרץ הייתה לקרבה זו השפעה חיובית - בניגוד למקומות אחרים, רוב תושבי כפר סבא לא נטשו את העיר בשל האמונה כי העיראקים לא יכוונו טילים למקום כה קרוב לאוכלוסייה ערבית. לעומת זאת, באינתיפאדה השנייה, סבלה כפר סבא מכמה פיגועי התאבדות שבהם נרצחו חמישה תושבים.
מאז תחילת המאה ה-21 מצויה כפר סבא בבעיה של שטחים לבנייה. כל עתודות הקרקע הגדולות נוצלו ועיריית כפר־סבא מבקשת לצרף לתחומי העיר שטחים חקלאיים בצפון ובצפון-מזרח העיר. בין היתר נעשה ניסיון לכלול בתחום כפר סבא את מכללת "בית ברל" ולהפוך בכך לעיר אוניברסיטאית. במקביל, מגובשת בימים אלו "תוכנית אב אסטרטגית" לתכנון עירוני בכל תחומי החיים בעיר עד לשנת 2030.
בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 החלה בניית 'השכונה הירוקה', שכונה שנבנתה בבנייה ירוקה במערב העיר, בסמוך לסביוני הכפר, שכונת עלייה ושיכון ותיקים.
בשכונה נבנים, ומתוכננים להיבנות, כ-200 בניינים, אשר יאכלסו כ-20 אלף איש.
התפתחות לפי שנים
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בכפר סבא 101,318 תושבים (מקום 19 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של -0.1%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 87.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 11,963 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).
שכונות מזרח העיר הוקמו בסביבת כפר סבא הערבית, שנודעה גם כ"נבי ימין". כבר בשנת 1949 התיישבו בבתים שנותרו מכפר סבא הערבית כ-100 משפחות מיוון, טורקיה, עיראק, איראן וצפון אפריקה, שהיוו את הבסיס להקמת מושב נווה ימין. באמצע שנת 1950 עברו רוב התושבים לבתים שהוקמו במושב נווה ימין, אך בכפר סבא הערבית נותרו 19 משפחות שנדחו מהצטרפות למושב בטענה של אי התאמה חברתית. בשנת 1952 הוקם שיכון קפלן למפוני מעברת כפר סבא, ובשנת 1962 הוקם שיכון יוספטל. בשנת 1965 נסלל כביש חיבור ישיר בין שכונות מזרח העיר ורחובות הגליל ובן יהודה במרכז כפר סבא. מני אז הוקמו שכונות נוספות שנועדו לחבר את שכונות מזרח העיר אל מרכז כפר סבא.
השכונות שמדרום לרחוב ויצמן הוקמו החל משנות ה-30 בטווח שבין רחוב תל חי במזרח וסוקולוב במערב. בשנת 1945 הוקמה שכונת מאוריציוס, ממזרח לרחוב תל חי. בהמשך הוקמו גאולים ותקומה במזרח ודגניה ו"עובד בן ציון" ממערב לסוקולוב.
רובו של מרכז העיר בכפר סבא עובר דרך רחוב ויצמן והוא גריד עירוני רציף עם רחובות, גינות ושבילים שחוצים אותו שתי וערב ולכן אין בו חלוקה ברורה לאזורים מובחנים. השכונות מובחנות בעיקר על ידי מועד הקמתן:
בשנות ה-30 התפתחה כפר סבא דרומה בהקמת שכונות הפועלים, וצפונה. בשנת 1937 הוקמה שכונת אליעזר בריחוק מה מהמושבה. לאחר מלחמת העולם השנייה הוחל בהתפשטות אל השטח ממערב לרחוב כצנלסון של היום.
וועדת ההיגוי של הוועידה הבינלאומית והתערוכת קלינטק מקיימת בכל שנה את תחרות עשר הרשויות המקומיות ה"ירוקות". כפר סבא בולטת בכך שנבחרה על ידי הוועדה במשך חמש פעמים רצופות.
בתחילת 1923 הובא לראשונה מורה לכפר סבא, עוד טרם היה מבנה מוכן לבית הספר. לאחר ארבעה חודשים עזב המורה ובשנה שלאחר מכן נעשה מאמץ לסדר בית ספר בהנהלת הוועד הלאומי. באוקטובר 1932 פרשה קבוצת הורים שלא היו מרוצים מהחינוך בבית הספר במושבה והם הקימו בית ספר נפרד, בו למדו כ-60 תלמידים. בנוסף, היה במושבה בית ספר של המזרחי. במהלך שנות ה-30 סבל בית הספר העממי בכפר סבא מקשיים תקציביים ובמרץ 1935 אף נסגר בית הספר על ידי מחלקת החינוך לזמן מה משום שוועד המושבה לא העביר אליה תקציבים. לבית הספר לא היה מבנה קבע והלימודים התנהלו בצריפים.
החינוך בכפר־סבא היה ידוע במשך שנים רבות באיכותו ובאחוז הגבוה של המסיימים לימודי בגרות בהצלחה. בשנת 2011 הייתה כפר סבא מקום 20 בישראל באחוזי השלמת הבגרות עם 76.3%.
בשנת 2007 היו בעיר שישה-עשר בתי ספר יסודיים, שבע חטיבות ביניים ואחד-עשר בתי ספר תיכוניים. בתי הספר התיכוניים של כפר־סבא משרתים גם את היישובים הקהילתיים כוכב יאיר, צור יגאל, כפר מל"ל, שדה ורבורג, נירית, מתן, מעלה שומרון, אלפי מנשה ועוד. כפר־סבא קרובה לשני מוסדות להשכלה גבוהה: מכללת "בית ברל" והקמפוס של "האוניברסיטה הפתוחה" ברעננה. בית החינוך ע"ש זלמן שז"ר פועל ביחד עם הפועל כפר סבא לפיתוח דור חדש של שחקני כדורסל.
עיקר הפעילות התרבותית של כפר־סבא מתרכזת ב"קריית ספיר". במתחם שני מבני ציבור. באחד, "היכל התרבות העירוני" בתכנון האדריכל זוכה פרס ישראל אריה אלחנני, מתקיימים מופעי תיאטרון, מוזיקה ומחול במסגרת מפעל מינויים, ושוכנים בו הספרייה העירונית, חדרי העיון למבוגרים, אתר ההנצחה לבני כפר־סבא שנפלו במלחמות ישראל (יד לבנים) ואולם הראשונים המוקדש לתולדות כפר־סבא. היכל התרבות שופץ ונפתח מחדש בשנת 2014. במבנה השני במקום, אשר תוכנן בשנת 1973 על ידי האדריכל מרדכי בן-חורין, שוכנים אודיטוריום למופעים בהיקף קטן יותר (נחנך ב-1976), המוזיאון הארכאולוגי של כפר־סבא, הקונסרבטוריון העירוני, ספרייה וחדר העיון לילדים, וכן אולם ספורט.
הרכבים מוזיקליים הפועלים בעיר:
החל משנת 1980 פועל מוזיאון כפר סבא.
בכפר סבא מספר אולמות ספורט בבתי הספר ובקריית ספיר, אבל עיקר פעילות הספורט העממי והתחרותי מרוכזת לאורך הציר הצפוני של העיר, רחוב בן-יהודה. לאורך הרחוב וסביבו מצויים ממערב למזרח אולם הספורט ובריכת השחייה בבית ספר אונים, מגרשי אתלטיקה, המטווח העירוני, הקאנטרי קלאב, אצטדיון לויטה (אצטדיון הכדורגל העירוני) והספורטק. רחוב בן-יהודה עצמו הוא מסלול פופולרי להליכה ספורטיבית.
בכפר סבא נמצא גם אחד מהסקייטפארקים הגדולים בארץ, העשוי מבטון שנבנה בשנת 2011.
בכפר סבא שני אזורי תעשייה ואזורי מסחר ספורים. באזור התעשייה הוותיק שוכנים בין היתר מפעלי תעשייה כדוגמת "טבע", "סימונס" והמרכז של ערוצי הלוויין "yes", ואזור "עתיר ידע" המיועד לתעשיית היי־טק. אזורי המסחר נמצאים לאורך רחובה הראשי של כפר־סבא, רחוב ויצמן, במרכז הקניות בסמוך לכיכר העיר, "קניון ערים", ובאזורי התעשייה שם הוקמו קניונים וחנויות ענק. בשנת 2009 נפתח מרכז קניות "G", וב-2015 נפתח בו מתחם קולנוע מרשת "סינמה סיטי". ב-2014 נפתח "קניון כפר סבא הירוקה" ליד מחלף כפר סבא רעננה צפון וב-2016 נפתח קניון "אושילנד" באזור "עתיר ידע", ובו רשת הקולנוע הוט סינמה.
כפר סבא שוכנת בין שני צירי תחבורה עיקריים. כביש מספר 4 ממערב וכביש חוצה ישראל (כביש מספר 6) ממזרח. בין שני צירים אלה נסלל כביש רוחב מספר 531 המאפשר כניסה נוחה לתוך העיר מדרום.
תחנת הרכבת הראשונה באזור כפר סבא הוקמה בתחילת המאה ה-20 במזרח העיר על מסילת הרכבת חיפה-ירושלים (המסילה המזרחית) והייתה ידועה בשם תחנת הרכבת אייל או תחנת הרכבת קלקיליה. ב-1959 הוחלט על הקמת שלוחת רכבת חדשה מהמסילה המזרחית לאזור התעשייה כפר סבא, במטרה לשרת את המפעלים "סולפק" לערגול ברזל, המחסנים המרכזיים של מועצת שיווק הבטנים ואת בית האריזה של החברה לעיבוד תוצרת חקלאית יכין-חק"ל. השלוחה החלה לפעול ב-3 בינואר 1961 כאשר רכבת ראשונה הגיעה לבית האריזה. טקס החנוכה הרשמי של השלוחה ובית האריזה נערך ב-19 בינואר 1961.
ב-1990 הכינה חברת התכנון הצרפתית "סופרטו" תוכנית מתאר ארצית עבור רכבת ישראל, שכללה קו רכבת פרוורית חדש בין תל אביב לרעננה וכפר סבא (תוכנית שהושלמה רק בשנת 2020 עם הפעלת מסילת השרון לכל אורכה). בסוף 1990 הועלתה הצעה חליפת, על הקמת קו המבוסס ברובו על תוואי מסילות הברזל הקיים עד כפר סבא בלבד, כפתרון זמני עד הקמת התוואי המלאה. במסדרת תוכנית זו הוקמו שתי תחנות רכבת המשרתות את תושבי העיר. שתיהן שוכנות בין מסלוליו של כביש 531, בתחום השיפוט של הוד השרון בקרבת גבולה עם כפר סבא. תחנת הרכבת כפר סבא בקצה רחוב נורדאו בכפר סבא ותחנת הרכבת הוד השרון ברחוב סוקולוב בקטע המחבר בין שתי הערים. תחנת הרכבת כפר סבא – נורדאו נפתחה ב-13 באפריל 2003. תחנת הרכבת הוד השרון – סוקולוב נפתחה ב-2 בספטמבר 2006.
במסגרת פרויקט המסילה המזרחית החדשה צפויה להיפתח תחנת הרכבת כפר סבא צפון בשנת 2026.
כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב תוכננו שני קווים באזור כפר סבא:
בעתיד אמור לעבור בעיר קו m1 של מטרו המקודם על ידי נת"ע ואמור לכלול 5 תחנות.
אקלים בכפר סבא | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 18 | 18.7 | 21 | 24.2 | 27.1 | 29.4 | 31.3 | 31.3 | 30.6 | 28.6 | 24.6 | 20.1 | |
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 7.8 | 8.2 | 10.1 | 12.9 | 15.2 | 19.6 | 22.3 | 22.3 | 20.9 | 17.5 | 12.8 | 9.6 | |
משקעים ממוצעים (מ"מ) | 156 | 111 | 62 | 16 | 3 | 0 | 0 | 0 | 1 | 34 | 81 | 127 | |
מקור: Israel Weather |
סמל העיר כפר סבא משקף את אופייה של העיר. במרכז הסמל מופיע הח'אן שהוא המבנה הראשון בכפר סבא, ומשמש כיום את עיריית כפר סבא. לצידו של הח'אן במרכז, נטועים שני עצי האקליפטוס שניטעו בשנת 1906. בסמל משולבים זה לצד זה מבני תעשייה, מבני מגורים ועצי הדרים אשר אפיינו את כפר סבא במשך שנים רבות. הסמל עוצב על ידי יעקב אבוקאי בשנת 1953.
ראשי מועצת ועיריית כפר סבא | ||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ירושלים תל אביב-יפו | |||||||||
1 | ירושלים | ירושלים | 966,209 | 11 | רמת גן | תל אביב | 169,706 | חיפה ראשון לציון | |
2 | תל אביב-יפו | תל אביב | 467,875 | 12 | אשקלון | הדרום | 149,160 | ||
3 | חיפה | חיפה | 282,831 | 13 | רחובות | המרכז | 147,878 | ||
4 | ראשון לציון | המרכז | 257,129 | 14 | בית שמש | ירושלים | 141,765 | ||
5 | פתח תקווה | המרכז | 252,270 | 15 | בת ים | תל אביב | 126,291 | ||
6 | אשדוד | הדרום | 225,974 | 16 | הרצליה | המרכז | 103,320 | ||
7 | נתניה | המרכז | 224,066 | 17 | כפר סבא | המרכז | 101,801 | ||
8 | בני ברק | תל אביב | 212,395 | 18 | חדרה | חיפה | 100,630 | ||
9 | באר שבע | הדרום | 211,249 | 19 | מודיעין-מכבים-רעות | המרכז | 97,097 | ||
10 | חולון | תל אביב | 197,464 | 20 | לוד | המרכז | 82,629 |
This article uses material from the Wikipedia עברית article כפר סבא, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.