אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כט באב
לידה | 5 באוגוסט 1899 כ"ט באב ה'תרנ"ט טרנובז'ג, רפובליקת פולין |
---|---|
פטירה | 13 באוקטובר 1966 (בגיל 67) כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | הר המנוחות |
שפות היצירה | עברית, אנגלית |
פרסים והוקרה | פרס ביאליק (1964) |
יערי נולד בדז'יקוב, גליציה לפסיה וחיים יוסף (מצאצאי בעל "אור פני משה" תלמיד הבעש"ט) כאברהם ואלד. התחנך בחדרים ובישיבות וקיבל גם חינוך כללי. אחיו הצעיר הוא יהודה יערי.
עם עלייתו לארץ ישראל בשנת 1920, עיברת את שם משפחתו לשם "יערי" ("ואלד" פירושו "יער").
למד בבית המדרש העברי למורים בירושלים בהנהלתו של דוד ילין, ולאחר מכן עבד בהוראה בתל אביב ובירושלים. בשל אהבתו לספרים החל, בשנת תרפ"ה, לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. משהוכיח את כישרונו בתחום הביבליוגרפיה, נשלח, בשנת תרפ"ו, ללמוד ספרנות וביבליוגרפיה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. עם סיום הלימודים, בשנת תרפ"ח, וקבלת התואר, חזר לעבודתו בבית הספרים, שם עבד עד לפרישתו.
ב-1929 נישא יערי לחוה בת מנחם מנדל סלנט (נכדתו של מנחם מנדל מקאמיניץ, מחבר קורות העתים על יהודי צפת). לזוג נולדו שני ילדים: גור וצילה. גור נהרג כשעמד בראש כיתה שיצאה להילחם באויב באזור טולכרם, ביום 3 בנובמבר 1948.
בשנת 1946 נשלח לאירופה מטעם האוניברסיטה העברית, עם גרשם שלום, בניסיון להציל את אוצרות התרבות היהודיים. יחד הם סייעו בהצלתם והעברתם לישראל של כחצי מיליון ספרים, שהוחרמו על ידי הנאצים בתקופת השואה.
בסוף שנות ה-40 ובשנות ה-50 הגיש תוכניות רדיו בקול ישראל בנושאים שונים, ובין היתר, הגיש סדרת הרצאות על "מוסד השליחות מארץ ישראל" (בשנת 1949), סדרת הרצאות, בנושא: "פרקי מסע לארץ ישראל" (בשנת 1950) וסדרת הרצאות על "תולדות היישוב העברי בארץ" (בשנת 1952). כמו כן, נהג לשאת הרצאות בפני קהל, במקומות שונים בארץ, נושא הרצאותיו העיקרי היה "היישוב העברי בארץ".
בחלק ממחקריו גילה זיופי דפוס, כמו כן תיאר בפעם הראשונה ספרים שלא היו ידועים כלל לרושמי רשומות. ידועה במיוחד תגליתו על קטלוג המסחרי הראשון של ספרים עבריים שיצא מבית דפוסו של מנשה בן ישראל באמשטרדם.
ספרים חשובים אחרים שחיבר בתחום הביבליוגרפיה כוללים את ספריו על דגלי המדפיסים העבריים (בשנת תש"ד) והביבליוגרפיה של הגדות של פסח (בשנת תשכ"א). לשני הספרים יצאו ספרים שבאו להמשיכם או לעדכנם, שנים רבות אחר כך, מאת יצחק יודלוב.
כתב ביבליוגרפיות על הספרות שנתפרסמה אחרי המלחמה על ארצות המנדט של המזרח הקרוב; על המחזה העברי; ועל ספרי לאדינו הנמצאים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.
מרבית מחקריו של יערי בתחום הביבליוגרפיה וחקר הספר העברי פורסמו ברבעון הביבליוגרפי "קריית ספר", אשר היה גם בין עורכיו ובעיתון "דבר". חלק ממחקריו בתחום זה הוא כינס תחילה, בשנת תרצ"ט, בספרו: באהלי ספר; בהמשך, בתדפיסי מאמרים בשם: ליקוטים ביבליוגרפים, הכוללים את מאמריו שבין השנים תרצ"ה- תש"ד; ואחר כך, בשנת תשי"ח, בספר גדול יותר: מחקרי ספר.
היה חבר פעיל בוועד המנהל הראשון של מכון גנזים, ובשנות ה-60 היה חבר ועדת השופטים של פרס ביאליק לחכמת ישראל.
בשנת תשכ"ה חלה במחלה קשה, ממנה נפטר בשנת תשכ"ז.
יערי היה דמות ידועה ואהובה בזמנו, בקרב היישוב היהודי, וספריו, בפרט ספריו על ארץ ישראל, יצאו במספר מהדורות, הודפסו פעמים רבות וזכו לפופולריות רבה. משנפטר, הגיע להלווייתו קהל רב ללוותו בדרכו האחרונה, לרבות טדי קולק, ראש עיריית ירושלים. אחיו, הסופר יהודה יערי, ספד לו ואמר קדיש לזכרו.
במלאת לו חמישים, בשנת תש"ט, הוציאו לאור ידידיו ומוקיריו רשימה ביבליוגרפית של חיבוריו, מאת אורי בן חורין, בה נכללו 236 כותרים. לאחר מותו, בשנת תשכ"ז, פרסם נפתלי בן מנחם השלמה לרשימה הביבליוגרפית של בן חורין, אותה המשיך מכותר 237 ("פנקס שליחותם של ר' יונה משה נבון ור' יונה סעדיה נבון"), וסיים בכותר 347 (מהדורה מקוצרת ומתורגמת לאנגלית של ספרו: זכרונות ארץ ישראל). לרשימה זו יש להוסיף את ספרו האחרון על הדפוס העברי בקושטא, משנת תשכ"ז, וכן את תרגומו (יחד עם המחבר, חיים דב מנטל), לספר: מחקרים בתולדות הסנהדרין, שיצא לאור בשנת תשכ"ט. רשימתו של בן מנחם נכללה שוב בקובץ שהוצא בשנת תשכ"ז, לזכרו של יערי, באהלי ספר, בו נכללו גם רשימות ומאמרים מאת רקטור האוניברסיטה העברית, נתן רוטנשטרייך, יששכר יואל ושמואל ורסס. כמו כן נכלל בקובץ זה מאמר מעזבונו של יערי, "הדפוס העברי במעזירוב".
ביום השלושים למותו נערך ערב לזכרו בבית הספרים הלאומי, בהשתתפות נשיא האוניברסיטה, ראשי הספרייה הלאומית, סופרים וידידיו הרבים. ערב נוסף, לציון מאה שנים להולדתו, נערך בירושלים, ביום י"ט באדר תשס"א, 14 במרץ 2001, בחסות בית הספרים והאוניברסיטה העברית, ונושאו: "אברהם יערי - ביבליוגרף וחוקר ארץ ישראל".
ביום 14 באוקטובר 1979, במלאת 13 שנה למותו, נקרא על שמו רחוב בשכונת גילה, בירושלים, העיר בה חי את מרבית חייו.
מאז מותו של יערי נתפרסמו מספר רשימות ומאמרים על חייו ופועלו.
אספו האישי שמור בספרייה הלאומית.
יערי היה יוצר פורה ופרסם מאות מאמרים ועשרות ספרים. רשימת פרסומיו משתרעת, כאמור לעיל, על פני 350 כותרים, בשתי רשימות ביבליוגרפיות, משנת תרפ"ב, כשהיה בן 23, ואילך. בנוסף לתרגומים שהכין, בעיקר מגרמנית או אנגלית לעברית, ולפרסומים ביבליוגרפיים בנושאים שונים, כוללת הרשימה תחומי מחקר רבים. אלה כוללים חיבורים בתחום החינוך, ביקורת ספרותית, תולדות היישוב ופעיליו, ביוגרפיות של רבנים ידועים, איגרות שהחליפו ביניהם חוקרים, פעילים ציונים או רבנים, מסעותיהם והרפתקאותיהם של נוסעים יהודים ברחבי העולם, מחקרים ורשימות על מועדי ישראל, גורלו של התלמוד והספר העברי באירופה, שבתאות ותולדות יהודי המזרח. הוא זכה להערכה רבה, הן מצד ביבליוגרפים, חוקרים ואנשי אקדמיה והן מצד הציבור הרחב, שספריו על תולדות היישוב העברי נתחבבו עליהם. ספריו נתקבלו גם אצל היהדות האורתודוקסית, שם הוא ידוע בכינוי אבר"י.
על ספרו שלוחי ארץ ישראל, עליו עבד שנים רבות, קיבל את פרס אוסישקין, ביום 1 באוקטובר 1952, ועל ספרו תולדות חג שמחת תורה, הוענק לו בשנת תשכ"ד פרס ביאליק לחכמת ישראל.
לאחר מותו, בשנת 1967, קיבלה אלמנתו את פרס בן-צבי על פועל חייו המדעיים.
בשנת תרפ"ב פרסם את מאמרו הראשון, "החסיד", על אישיותו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, ובשנת תרפ"ה, מועד התחלת עבודתו בבית הספרים, פרסם, מתוך כתב יד בבית הספרים, את "איגרת תימן", שבה מבקשים יהודי תימן מההסתדרות הציונית עזרה בעלייה לארץ ישראל. עם זאת, עד לשנת תרפ"ז, הוא התמקד בפרסום מאמרים ורשימות דווקא בתחום החינוך, הספרות וביקורת ספרותית. המאמרים התפרסמו בעיתונים שונים, בין היתר, השילוח, דבר, הפועל הצעיר ומאזנים.
ספרו הראשון, משנת תרפ"ו, היה תרגום לספרו של פרדיננד לסל: מס בלתי ישר ומצבם של מעמדות העובדים. בהמשך פרסם תרגומים נוספים, של הינריך פסטלוצי, יוהאן גוטליב פיכטה, וילהלם דיבליוס, הנרי נואל ברילספורד, הרברט ג'ורג' ולס, בנימין זאב הרצל, עמנואל קאנט, נלסון גליק וחיים דב מנטל.
כמו כן פרסם מאמרי ביקורת על ספרים שונים, כגון: "פולין" לש"י עגנון, קונטרס "אלה שמות" לגרשם שלום, ועל ספרים ומאמרים רבים נוספים בתחום מדעי היהדות, שיצאו לאור בעברית, בגרמנית, ביידיש או באנגלית.
בשנת תרפ"ז, הוציא יערי לאור, על בסיס מחקרו של בן-ציון דינור, רשימה ביבליוגרפית ראשונה, על הספרות היפה בעברית (המקורית והמתורגמת): מר' משה חיים לוצטו עד היום הזה (תפ"ט-תרפ"ו), רשימת הספרים הנמצאים בבית הספרים. הרשימה פורסמה, מחד על מנת לענות לביקוש הגדול, באותם ימים, לספרות יפה בעברית, ומאידך לקרב גם אחרים לספרות זאת. הרשימה היא הקטלוג המודפס הראשון שיצא לאור בבית הספרים. בשנת תרפ"ט פרסם יערי רשימת מילואים לביבליוגרפיה של הספרות היפה בעברית הנ"ל וכן ביבליוגרפיה של ספרי חינוך וספרי ילדים שנדפסו בארץ ישראל בשנות תר"ן - תרפ"ח. שנה אחר כך, בשנת תר"ץ, פרסם מלואים לרשימת ווינער על הגדות של פסח, מספר דפוסים מדפוסי שאלוניקי, וכן ספר קטן על תולדות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאז החל לפרסם רשימות ביבליוגרפיות ומאמרים רבים בנושא.
ספרו הביבליוגרפי הראשון, שהוא כולו שלו, הוא רשימה ביבליוגרפית של הספרות החקלאית בעברית, והוא יצא לאור בשנת תרצ"א. כמו הרשימה הביבליוגרפית שפרסם על הספרות היפה, גם הביבליוגרפיה על הספרות החקלאית העברית חוברה ויצאה לאור על מנת לענות על הצורך והביקוש לספרות עברית בנושא החקלאות, אשר בשנות השלושים, בארץ ישראל, הייתה בשיא תפארתה.
לאחר שנפטר אריה טויבר, בשנת תרצ"ב, איתו עבד בבית הספרים, ערך והוציא לאור את מחקריו הביבליוגרפיים.
מחקרים נוספים בתחום הביבליוגרפיה הוא הקדיש למוציאים לאור, למדפיסים ולמשפחות של מדפיסים, כגון: המו"ל אליעזר אשכנזי מתוניס, המו"ל הנודד והפיסח ר' יצחק עקריש, המדפיס הנודע גרשם משונצינו וצאצאיו, המדפיס ר' ישראל ב"ק מייסד הדפוס העברי בירושלים, המדפיס הנוצרי הנודע דניאל בומבירג, המדפיס אליעזר שלמה ממנטובה באיטליה, משפחת המדפיסים יונה בן יעקב אשכנזי, בניו ובני בניו, מקושטא, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש מלבוב, המדפיסים בני משפחת פואה, המדפיסים האחים ששון מירושלים, ומנשה בן ישראל וקטלוג בית דפוסו באמשטרדם. כמו כן, כתב מספר מאמרים על נשים מדפיסות וגרים מדפיסים.
יערי גם חיבר מאמרים רבים שעסקו הן בתולדות הדפוס העברי במערב אירופה (פרסומיו על הדפוס העברי בחלק זה של אירופה כוללים, בין היתר, מאמרים על הדפוס העברי באמשטרדם, ויניציאה, לונדון, מנטובה, סביוניטינה, פיסא וכן ספרד), והן במזרח אירופה ורוסיה (פרסומיו בחלק זה של אירופה כוללים, בין היתר, מאמרים על הדפוס העברי בבאהסלב, ברדיטשוב, ברסלב, הרובשוב, בזסלב, זיטאמיר, לאשצוב, לבוב, מאהלוב, מינסק, מינקאוויץ, מעזירוב, נאווי-דוואר, פאריצק, שקלאוו וכן פולין). בהמשך לפרסומיו בתחום זה, פרסם מאמרי ביקורת על "ועד ארבע ארצות והספר העברי" לישראל היילפרין ותולדות הדפוס העברי בפולניא לפרידברג. בין לבין, חשף תרגומים ליידיש של ספרים פופולריים כגון, בן המלך והנזיר, חובות הלבבות ואיגרת בעלי חיים. כאשר השווה את נוסחות היידיש של שבחי הבעש"ט, הגיע למסקנה כי הסיפור על השלכת הספר חמדת ימים מתחת לשולחן, על ידי הבעש"ט, הוא נוסח מאוחר וככל הנראה הוכנס, על ידי חסידי הבעש"ט, כדי להדגיש את מלחמת הבעש"ט בשבתאות ולהדוף את הטענה כי חיבב את הספר. כמו כן פרסם מאמרים על אייזיק מאיר דיק, מהמחברים החשובים ביותר ביידיש, וכן על מחזות מקראיים וספרים אחרים שתורגמו או נכתבו ביידיש. בנוסף, פרסם מספר מאמרים על ספרי בדחנים, במזרח אירופה.
בקשר לדפוס העברי בארצות המזרח, הוא קיווה לפרסם רשימות על הדפוסים בכל ערי המזרח בהן היה קיים דפוס עברי, ותכנן לעשות זאת בארבעה שלבים: תחילה פרסם שני ספרים, בשם הדפוס העברי בארצות המזרח, שכללו את החלק הראשון, משנת תרצ"ז, על הדפוס העברי בצפת, דמשק, ארם-צובה, קהיר, אלכסנדריה ועדן; והחלק השני, משנת ת"ש, על הדפוס העברי בכלכתה, במבי, פונה, קוג'ין, מאַדראַס ובגדאד; מאוחר יותר פרסם מאמר מילואים לספרים אלה; חיבור שלישי, נפרד, הוא חיבר על הדפוס העברי באיזמיר, בשנת תשי"ט; עד לימיו האחרונים עבד על הדפוס העברי בקושטא, אשר יצא לאור לאחר מותו, בשנת תשכ"ז; יערי ביקש לפרסם חיבור נפרד גם על הדפוס העברי בירושלים, אולם לא הספיק לעשות כן וכבר בחלק השני של ספרו הדפוס העברי בארצות המזרח, הודיע כי הוא עדיין רחוק מהשגת המטרה. לבסוף הייתה זו ספרנית בית הספרים הלאומי, שושנה הלוי, שעשתה כן בשנת תשכ"ג.
בנוסף לפרסומים אלה על הדפוס העברי בארצות המזרח, פרסם גם מאמר גדול על ספרי יהודי בוכארה.
יערי היה ציוני נלהב ואת אהבתו לארץ ישראל ביטא בחיבוריו הרבים שהקדיש לחקר תולדות היישוב העברי בארץ ישראל בכל הדורות. הוא האמין במצוות יישובה של הארץ והיה תומך נלהב של המפעל הקיבוצי. לדעת גריס, עניינו של יערי בחקר ארץ ישראל גבר בפרט לאחר מותו של בנו גור.
בחיבוריו הרבים בנושא, הראה את הקשר הבלתי נפסק בין היהודים לארץ ישראל, לאורך כל הדורות.
בנוסף לספרי הביבליוגרפיה שחיבר בקשר לתחום זה, כתב מאמרים רבים על אישים ביישוב היהודי בארץ ישראל או הקשורים אליו, כגון: ר' יצחק בן אברהם הגר ועדת הגרים בצפת, ש"י עגנון, הרצל, והוגו ברגמן ; על אגרות שנשלחו אל ומארץ ישראל, כגון: איגרת בני ביל"ו, איגרת נשים אשכנזיות מארץ ישראל, שבח ותהלה לארץ ישראל לר' פרץ ב"ר משה, מספר איגרות של שליחי ירושלים למקומות שונים וספרו המפורסם "אגרות ארץ ישראל"; על יישובים בארץ ישראל ואירועים שהתרחשו שם, כגון: צפת, חברון, ירושלים, שכם, מערת אליהו בהר הכרמל, וההילולה במירון; וכן על "שלוחי ארץ ישראל" ופועלם במקומות שליחותם, כגון: מאמרים על שליחותם של הרבנים חיד"א, ר' ישראל משקלוב, ר' משה ישראל, ר' יונה משה נבון ור' יונה סעדיה נבון; מאמרים על שליחים מארץ ישראל לתימן, לעשרת השבטים, לארצות המזרח, לתירייא, ולהודו; כאמור, איגרות שליחים למקום שליחותם; מאמר על שני שליחי ארץ ישראל שנתפסו בניקולסבורג בשנת 1722; מכירת ספרים בתימן על ידי שליחי ארץ ישראל וחלקם של שליחי ארץ ישראל בגילוי נדחי ישראל.
בנוסף לספרו על מסעות ארץ ישראל, פרסם ספרים נפרדים על נוסעים יהודים לארץ ישראל ולמקומות אחרים בעולם, בין היתר: אשר הלוי, ר' דוד דבית הלל, הרב יחיאל פישל, יעקב ספיר, אפריים ניימרק, משולם מוולטרה ור' יעקב משה פענסטער מליטא. כמו כן הוציא לאור, יחד עם יהודה רצהבי, את ספר המקאמות והמסעות של ר' סעדיה בן יהודה מנצורה.
מחוץ לביבליוגרפיה על הדפוס העברי בארצות המזרח, הביבליוגרפיה של ספרי הלאדינו בבית הספרים וחיבוריו על שלוחי ארץ ישראל לארצות המזרח, יערי גם חקר את תולדות היהודים בארצות המזרח וזיקתם לארץ ישראל, בפרט יהודי תימן ובוכארה.
מבין חיבוריו בנושא ניתן למנות את: איגרת תימן (להסתדרות הציונית) (חיבורו הראשון לאחר תחילת עבודתו בבית הספרים), אברהם מאפו וספרו אהבת ציון בין יהודי המזרח, שלוש איגרות של יהודי ארצות המזרח (הודו, תימן ובוכארה), עוד שתי איגרות של יהודי תימן, עליית יהודי תימן לארץ ישראל, שוכר כחיל הראשון ו-שוכר כחיל השני, (שני משיחי שקר בתימן), יהודי תימן בארץ ישראל, עליית ר' חיים ן' עטר ותלמידיו לא"י ותפילתם בימים הנוראים, שירת יהודי בוכארה, הקשרים בין יהודי פרס לארץ ישראל, תלמידי הגר"א והשתרשותם בארץ, מנהגי נישואין אצל יהודי ארצות המזרח, ועוד. בנוסף חיבר מאמר על יהודי טריפולי היוצאים לשמוח באביב ונלכדים ברשת עלילה.
לאחר שהוציא לאור את ספרו תעלומת ספר, בו ניסה לברר את זהות מחברו של הספר חמדת ימים, התפלמס בסדרת מאמרים עם גרשם שלום בקשר לשאלה זו.
כמו כן, הוציא יערי לאור איגרות של רבנים, משוררים, הוגי דעות ואישים ידועים יהודים, לרבות יל"ג, שניאור זלמן שעכטער, שמואל אברהם פוזננסקי, מרים מארקל מאזעסזאהן, רמח"ל, שפ"ר, מ. קיזרלינג והרב קוק.
מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים: מימי הבינים ועד ראשית ימי שיבת ציון, הוא קובץ מסעות אשר יערי אסף, ביאר וחלק גם תרגם. המהדורה הראשונה יצאה לאור בהוצאת גזית, בשנת תש"ו. מאוחר יותר יצאו לאור הדפסות נוספות, בהוצאת מסדה, בשנת 1976 והוצאת מודן, בשנת 1996.
הספר כולל יומני מסע של 33 נוסעים יהודים מארצות ומתקופות שונות, החל מאמצע המאה ה-12 ועד סוף המאה ה-19. היומנים מתארים את הדרך אותה עברו הנוסעים, האתרים בהם ביקרו בארץ ישראל, האנשים אותם פגשו והנופים שראו.
יערי הקדים מבוא מקיף לכל מסע, ובסוף הספר כלל ביבליוגרפיה של כל הפרסומים הקודמים שיצאו למסעות.
מפעל חשוב נוסף של אברהם יערי כולל איסוף של 120 פרקי זכרונות ארץ ישראל לשני כרכים. הכרך השני כולל זכרונות שנכתבו על ידי אליהו זאב לוין אפשטיין, משה סמילנסקי, מאיר דיזנגוף, הלל יפה, מנחם אוסישקין, אהרון דוד גורדון ועוד. התקופה הנסקרת בשני הכרכים היא מהמאה ה-17, בה תיאר את סבלות יהודי ירושלים והרפתקאות מחדשי היישוב היהודי בטבריה, עד להקמת יישובי חומה ומגדל, בשנת 1937, והמרד הערבי הגדול, מאורעות הדמים של השנים 1937 - 1938. בסוף הכרך השני מובא אוסף של מקורות ביבליוגרפיים לנושאים השונים.
מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל בשנת ה'רמ"א (1481) הוא ספר מסעות שיערי הביא לדפוס על פי כתב יד יחיד, השמור בספרייה הלורנציאנית בפירנצה. יערי גם הוסיף הערות לספר והקדים לו מבוא. הספר יצא לאור במוסד ביאליק, ירושלים, בשנת תש"ט. קודם לכן כללו יערי בספרו מסעות ארץ ישראל הנ"ל.
המדובר בספר המסעות של הנוסע היהודי משולם בן מנחם מוולטרה, באיטליה, שהיה סוחר, שולחני עשיר, תלמיד חכם ומשכיל מתקופת הרנסאנס.
הוא התחיל את מסעו בנמל נאפולי, הפליג למצרים ומשם המשיך במסע לירושלים, דרך ח'אן יונס, עזה וחברון. בדרכו חזרה הגיע ליפו, ממנה הפליג לבירות ולדמשק, ומשם חזר לוונציה, דרך קפריסין, רודוס, יוון, חצי האי הבלקני, רגוזה ודרום איטליה. מסעו ארך בסך הכל 150 יום לערך.
במסע הוא חווה הרפתקאות שונות והיה חשוף לסכנות, כגון קרבות ימיים, שודדי דרכים, ועוד.
בספר הוא סוקר נושאים מגוונים, בין היתר מנהגי העמים, אבנים טובות, כתבי-יד ומאורעות מדיניים. כמו כן, הוא כותב על המקומות אליהם הגיע, מפרט על הקהילות היהודיות ואף משיא עצות למטיילים פוטנציאלים.
This article uses material from the Wikipedia עברית article אברהם יערי, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.