יְהוּד היה שמה של עיר במזרח בקעת אונו במחוז המרכז.
בשנת 2003 אוחדה העיר יהוד, ביחד עם היישוב הקהילתי השכן נוה מונוסון, ועל כן שמן כעיר מאוחדת מאותה עת הוא יהוד-מונוסון.
רחוב סעדיה חתוכה ביהוד | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | המרכז | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | אמנון סעד | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע | 40 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1948 - יהוד 1953 - נוה מונוסון | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן) | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 31,674 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 73 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.9% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל | 0.07 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 5,518 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 29 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט | 5,740 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 193 | ||||||||||||||||||||||||
32°01′59″N 34°53′11″E / 32.0330470856493°N 34.8863203869367°E | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019 | 7 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 48 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019 | 0.4493 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 47 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל יהוד נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
http://www.yehud-monosson.muni.il/ |
העיר נוסדה ב-1948 במקום בו שכן היישוב הערבי יהודייה, ששימר את שמה של העיר המקראית "יהוד" שבנחלת שבט דן: ”וִיהֻד וּבְנֵי בְרַק וְגַת רִמּוֹן”. מסורות מאוחרות יותר תלו את שמה של העיר בקברו של יהודה בן יעקב שזוהה במקום.
היישוב היהודי במקום התחדש ב-1884. "יישוב עיתון חדש בשם יהוד" הייתה הכותרת בעיתון הצפירה בי"ג אדר תרמ"ד:
"זה כחמש שנים וחברת פתח-תקוה קנתה לה נחלת אומלבס ותאמר לכונן בה מושבה, ותבאונה סבות ממסבות שונות ותפרענה את המחשבה ההיא. ויהי בשנת ה'תרמ"ג ותחדש החברה כנשר נעוריה ותחליף כח, כי הלכו ממנה החברים הישנים אשר לא היה בהם ברכה ויבואו אחרים חדשים תחתיהם מלאים חיים וכח עלומים. ויפרדו כארבעים חברים ויקנו להם מושב חדש בכפר יהוד שעל גבול הדני ויקראו שמו "יהוד" ויחפרו באר ויגיעו עד שבעה וארבעים מטר בעומק וימצאו מקור מים חיים. ויבנו בית-המדרש ובית-התנור ויהי בראשית שנת ה'תרמ"ד ויצאו החברים לדור במושב ההוא".
היו אלו מתיישביה הראשונים של פתח תקווה, שננטשה ב-1881 בשילוב חדשים, 'חברת ביאליסטוק', ששינסו מותניהם במאמץ מחודש לתקוע יתד באדמת פתח תקווה והפעם, כלקח מפרק ההתיישבות הראשון, העדיפו לקבוע את יישובם במקום בעל אקלים נוח יותר שאין לקדחת שליטה עליו ומדי יום נדדו לעיבוד הנחלאות בפתח תקווה ובערב שבו ליהודית בקרבת הכפר הערבי יהודייה.
לאחר בריחת תושביה הערבים של יהודייה (עבאסייה) בשלהי מלחמת העצמאות, אוקטובר 1948, התיישבה במקום אוכלוסייה ברובה ממוצא טורקי (דוברי לאדינו). בשנות החמישים, הגיעו עולים מתימן ופליטי שואה מפולין (ובעיקר ממחוז ביאליסטוק) שהקימו יישוב נפרד בשם ביאליסטוק שלאחר מכן חובר ליהוד.
בשנת 1950 הוכרזה כמועצה מקומית ראשונה לאחר קום המדינה ונבחר ראש מועצה נבחר ראשון (אברהם אלטלף). ובשנת 1995 הוכרזה יהוד לעיר. מתחילת שנות התשעים הגיעו ליהוד למעלה מ-800 משפחות עולים, רובן מחבר העמים לשעבר, וכ-30 משפחות מאתיופיה. יהוד-מונוסון מונה כיום כ-27,000 תושבים בכ-7,800 משקי בית.
העיר עברה התרחבות ניכרת עם הקמתה של שכונת קריית הסביונים המבוססת יותר כלכלית בשנים 1992–1997, אשר קדמו לבנייתה השכונות קריית ביאליסטוק, גבעת אוויה ונוה עובד, בעלות אוכלוסייה סוציו-אקונומית בינונית-גבוהה אשר שינו את אופייה של העיר.
בשנת 2003, במסגרת מדיניות משרד הפנים להשיג חיסכון בעלויות השירותים המוניציפליים במרחב בקעת אונו, הוקמה לעיריית יהוד ולמועצה מקומית נוה מונוסון עיריית-גג משותפת, עיריית יהוד-מונוסון. הלכה למעשה, עיריית-הגג מתפקדת כעירייתה של העיר יהוד ואילו נוה מונוסון, אשר נהנית מעצמאות חברתית-קהילתית במסגרת מינהלת מקומית, רוכשת ממנה שירותים מוניציפליים סטטוטוריים (האדמיניסטרציה של חינוך החובה, רווחה, מהנדס עיר, גזברות) ובסיסיים (אחזקת, ניקיון ותאורת רחובות, פינוי אשפה וגינון).
בשנת 2014 במהלך מבצע צוק איתן פגעה רקטה שנורתה מרצועת עזה בבית בעיר וגרמה לו לנזק כבד.
סמלה של העיר מכיל מספר מוטיבים משמעותיים – האריה מייצג את סמלו של שבט יהודה, אשר על פי המסורת מקום קבורתו הוא בגן העצמאות בעיר, השלשלות המנותצות לרגליו של האריה מסמלות את שחרורה של העיר מכובשים זרים, המחרשה לצד מבנים עם ארובות מייצגים את היישוב כישוב המקיים עבודת אדמה לצד תעשייה, ולבסוף עץ הדקל לקוח כאחד מארבעת המינים ובשל היותו עץ פרי מתוק המוזכר עוד בתנ"ך. סמל העיר אושר על ידי מועצת העיר בשנת 1951.
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
בעיר שוכן בית הספר תיכון מקיף יהוד, המשרת את האזור ומנקז אליו את תלמידי יהוד, נוה מונוסון, סביון, גני יהודה, מגשימים, בני עטרות, בית אריה, עלי זהב, רינתיה, מזור, כפר טרומן ועוד.
לעיר אזור תעשייה מפותח, בו הרחוב הראשי ע״ש ראש המועצה הנבחר הראשון אברהם אלטלף. מצויים, בין השאר, מפעלי מבת של התעשייה האווירית, חברת ההיי-טק הבינלאומית מיקרו פוקוס, חברת החיישנים Vayyar וחברת מגל מערכות בטחון. משנת 1999 פועל יקב בוטיק יקב צ'ילאג.
This article uses material from the Wikipedia עברית article יהוד, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.