וואטסאפ: תוכנת מסרים מיידיים בבעלות פייסבוק

היישום פותח על ידי חברת WhatsApp, שהוקמה ב-24 בפברואר 2009 על ידי יאן קום ושותפו בריאן אקטון ונמצא בבעלות חברת "מטא" שרכשה ב-2014 את החברה תמורת 19 מיליארד דולר במזומן ובמניות.

וואטסאפ
WhatsApp

מפתח	.WhatsApp Inc (במקור) מטא
מחזור חיים	24 בפברואר 2009 – הווה (15 שנים)
גרסה אחרונה	24.6.77 (25 במרץ 2024)
מערכת הפעלה	iOS, Android, KaiOS‏ (WhatsApp Web עבור Windows, macOS ויישום דפדפן)
נכתבה בשפות	Erlang
סוג רישיון	חינמי למשתמשים פרטיים, קנייני לעסקים
קטגוריה	מסרים מיידיים
whatsapp.com

השם באנגלית הוא משחק מילים: "?What's up" ‏\u05d4\u05d0\u05d6\u05e0\u05d4<\/small>"},"data":{"ipa":"","text":"","lang":"he","wikibase":"Q1049511","file":"En-au-what's up.ogg"},"classes":["ext-phonos-PhonosButton","noexcerpt"]}">^ⓘ‏^?‏ משמעותו בעברית "מה נשמע?". השם "WhatsApp" הוא בעל צליל דומה, כאשר המילה App היא קיצור המילה "Application" (אפליקציה).

היישום זמין עבור מערכות ההפעלה iOS (אייפון), אנדרואיד, בלקברי, ו-Windows Phone של מיקרוסופט. כמו כן היא תומכת במחשבים ביתיים באמצעות הדפדפנים גוגל כרום, מוזילה פיירפוקס, אופרה וספארי.

נכון לפברואר 2023, יש לוואטסאפ יותר מ-2.24 מיליארד משתמשים פעילים ברחבי העולם.

היישום מעוצב בצורה שונה בכל מערכת הפעלה, אך בכל אחת קיימים אותם המסכים: מסך לרשימת הצ'אטים (עם קבוצות או עם עמיתים בודדים), מסך להוספת "סטטוס", מסך ליצירת שיחה עם איש קשר ואפשרות לפתיחת קבוצה, לשידור מסר, לעריכת פרופיל המשתמש ולהגדרות. היישום תומך בשפות רבות, ומגרסה 2.7 הוטמעה השפה העברית ביישום.

וואטסאפ עושה שימוש בחותם זמן המאפשר לבדוק מתי הייתה הפעם האחרונה בה משתמש היה מחובר. בעוד שניתן לבטל מאפיין זה בכל הפלטפורמות (ביטול האפשרות מונע מלראות את חותם הזמן של משתמשים אחרים), בנוסף יש אפשרות להשתמש בסטטוס ובתמונה אישית. שימוש נרחב נעשה דרך קבוצות וואטסאפ שבו מספר משתמשי וואטסאפ (עד 1024 משתמשים) משתתפים בצ'אט אחד.

כאשר איש הקשר שמור אצל שני הצדדים – מעלה הסטטוס והצופה – יכולה להתבצע צפייה. בכתבה במגזין "אשת" תיארו נשים חרדיות מקרים בהם הפך הסטטוס למעין "רשת חברתית פנימית", בעיקר בקרב ילדים, שהוריהם לא מאפשרים להם גישה לרשת חברתית רגילה, ובקרב בני החברה הדתית או החרדית, שמעדיפים להיחשף פחות לרשתות החברתיות המקובלות. כן סיפרו מרואיינים כי הם משתמשים בסטטוסים להגברת מכירות.

וואטסאפ ווב

וואטסאפ הפכה לזמינה במחשב דרך דפדפן האינטרנט, תחת השם WhatsApp Web. בסוף ינואר 2015, פרסם קום הודעה בדף הפייסבוק שלו: "יישום הדפדפן שלנו הוא פשוט הרחבה של הטלפון שלך: היישום בדפדפן משקף שיחות והודעות מהמכשיר הנייד שלך - זה אומר שכל ההודעות שלך עדיין נמצאות בטלפון שלך". כלומר, מכשירו של משתמש ה-WhatsApp עדיין חייב להיות מחובר לאינטרנט כדי שיישום הדפדפן יפעל. כל הדפדפנים העיקריים למחשבים נתמכים למעט Internet Explorer. ניתן לגשת אל וואטסאפ ווב דרך אתר web.whatsapp.com, והגישה ניתנת לאחר שהמשתמשים סורקים את קוד ה-QR האישי שלהם דרך אפליקציית WhatsApp הנייד שלהם.

ב-10 במאי 2016, מפתחי וואטסאפ יצרו תוכנה שדומה בתכונותיה לוואטסאפ ווב עבור Microsoft Windows ו-macOS אשר מסנכרנת הודעות בין הטלפון למחשב וגם הוסיפו תמיכה בשיחות וידאו ושיחות קוליות. בדומה ליישומון הדפדפן WhatsApp Web, האפליקציה שתסונכרן עם מכשיר הנייד של המשתמש זמינה להורדה באתר. התוכנה תומכת בגרסאות מערכת ההפעלה של Windows 8 ו-OS X 10.10 ומעלה.

בינואר 2021, גרסת הבטא של היישומון אפשרה למשתמשים להשתמש ב-WhatsApp Web מבלי להשאיר את האפליקציה לנייד מחוברת לאינטרנט. במרץ 2021, תכונת בטא זו הורחבה למשתמשי iOS. עם זאת, מכשירים מקושרים (באמצעות WhatsApp Web, WhatsApp Desktop או Facebook Portal) יתנתקו אם אנשים לא ישתמשו בטלפון שלהם במשך יותר מ-14 ימים. גרסת הבטא של היישומון יכולה להציג הודעות רק במשך שלושת החודשים האחרונים בדפדפן האינטרנט, מה שלא היה קיים לפני הבטא מכיוון שגרסת האינטרנט הסתנכרנה עם הטלפון.

וטסאפ עסקי (Whatsapp Business)

וטסאפ השיקה את "וטסאפ עסקי" בשנת 2018 עבור עסקים קטנים. היישום מציע תכונות כמו תגובות מהירות, הודעות אוטומטיות, תוויות, פרופיל עסקי, קטלוג מוצרים ושירותים וחיבור מהיר לדפים העסקיים בפייסבוק ובאינסטגרם.

סטטוס

בשנת 2017 הוסיפה וואטסאפ גם את האפשרות להעלות סטטוס. סטטוס הוא כלי ליצירה ולשיתוף פוסטים ותכנים דרך חשבון הוואטסאפ, אשר נעלמים (נמחקים) כעבור 24 שעות. סטטוס מוצג לאנשי הקשר של בעל החשבון ולהפך ניתן לראות אותו מאנשים אחרים שחשבון הוואטסאפ של המשתמש רשום אצלם.

מאז הוסיפה וואטסאפ שלוש אפשרויות לאנשים שיכולים לצפות בסטטוס:

• כל אנשי הקשר של המשתמש
• כל אנשי הקשר של המשתמש מלבד אנשים שהמשתמש בוחר
• רק אנשי קשר מסוימים שהמשתמש בוחר

תקלות

ב-4 באוקטובר 2021 אירעה תקלה נרחבת ביישומון ובאינסטגרם - בכל העולם המשתמשים לא יכלו לשלוח ולקבל הודעות במשך 10 שעות; החל מ-6:00 בערב ועד לשעה 4:00 לפנות בוקר שעון ישראל, אז תוקנה התקלה בארצות הברית באופן פיזי לאחר ניסור המנעול של חוות השרתים של וואטסאפ וניתוב מחדש של ההפניות.

אימות זהות ומסרים

במאי 2011 דווח על פרצת אבטחה ביישום המאפשר גנבה של חשבונות.

בספטמבר 2011 יצאה גרסה 2.6.5 שהביאה לסגירת חורי אבטחה קריטיים שאיפשרו קריאת הודעות של משתמשים אחרים ואף שליחת הודעות בשמם.

בשנת 2018 צוות של צ'קפוינט הזהיר מאפשרות של זיוף אזכור הודעות במערכת.

פישינג

בספטמבר 2012, חברת האבטחה ESET פרסמה את דו"ח האיומים ברשת שלה לחודש אוגוסט ובו דווח על יישום פייסבוק המתחזה ליישום וואטסאפ המקורי, וייתכן שפרטיהם האישיים של המשתמשים שנפלו בהונאה נגנבו.

ביולי 2013 דווח על צעיר מספרד שפיתח דף אינטרנט מתחזה, במסווה של אתר אינטרנט של יישומון המציע למשתמשיו לצפות בהודעות שאחרים שלחו דרך וואטסאפ. המשתמשים הופנו לאתר אחר שבו הם התבקשו להזין את מספר הטלפון שלהם במטרה לשלוח להם קוד להורדת היישומון למכשירם האישי. הקורבנות להונאה הצטרפו ללא ידיעתם לאתר ששולח פרסומות בתשלום. כ-11,000 משתמשים נפלו בפח והצעיר הרוויח מכך כ-53,000 דולרים בחודשיים.

מתקפות מניעת שירות

התקפת מניעת שירות במובן הרחב היא כל מתקפת סייבר שפוגעת ומגבילה את היכולת להשתמש בשירות מחשוב מסוים.

ב-2019 בוצעה לראשונה מתקפה שעשתה שימוש באופן שבו וואטסאפ נוהגת כלפי קבוצות המפרות את תנאי השימוש שלה. במתקפה זו, מרגע שהתוקף הצטרף לקבוצה הוא יכול לשנות את שמה ותמונתה לתוכן מיני, שמנוטר על ידי וואטסאפ ומופיע בפני פקחי התוכן של מטא, ושבגינו כל משתתפי הקבוצה נחסמים מהשירות. לעיתים התוקף מוסיף את המשתמשים לקבוצה בניהולו, ללא ידיעתם. בעקבות פנייה של איגוד האינטרנט הישראלי, וואטסאפ פעלה לבדיקה נוספת של מקרים כאלו, ולשחרור המשתמשים מחסימה. שנתיים לאחר מכן, בהופעה נוספת של מתקפה זו, משטרת ישראל המליצה, לצאת מיד מכל קבוצה ששמה או תמונתה שונו כך, ולהגביל את יכולת השינוי רק למנהלי הקבוצה. הומלץ גם למנוע בהגדרות הוספה לקבוצות על ידי משתמשים זרים. גם לאחר גילוי מתקפה זו, ברירת המחדל של קבוצה מאפשרת גם למי שאינו מנהל לשנות את פרטיה, וברירת המחדל של הגדרות הפרטיות עדיין מאפשרות הוספה לקבוצות על ידי משתמשים זרים ללא אישור יזום – כך שנכון ל-2022 מתקפות דומות עתידיות עדיין אפשריות.

במתקפה אחרת, התוקף שלח הודעה ארוכה שמכילה 65,653 תווים שאינם נראים (Whitespace Character). כשהמשתמש ניסה לקרוא את כולה באמצעות לחיצה על "קרא עוד", היישומון קרס, כך שלא הייתה אפשרות להשתמש בו ללא אילוץ עצירה בהגדרות. גרסה מורחבת של המתקפה, שעשתה שימוש בממשק ה-web של המערכת, איפשרה להקריס את היישומון אפילו ללא כל פעולה יזומה מצד הנמען, וחייבה את מחיקתו המלאה והתקנה מחדש, תוך אובדן המידע שלא גובה. התקלות שאפשרו את המתקפה הוטלאו.

התקנת תוכנת הריגול פגסוס

במאי 2019 טענה חברת וואטסאפ שקבוצת NSO השתמשה בתוכנת הריגול פגסוס כדי לחדור למכשירי הטלפון של יותר מ-100 עיתונאים ופעילי זכויות אדם ברחבי העולם, תוך ניצול חולשה בשירות שיחות הווידאו של וואטסאפ. הרוגלה חדרה למכשיר גם ללא צורך מצד הקורבן לענות לשיחה. באוקטובר 2019 הודיעה חברת האם פייסבוק כי היא תובעת את NSO בבית המשפט המחוזי בקליפורניה, בטענה ש-NSO עברה על החוק האמריקאי נגד ניצול והונאות מיחשוב, הפרה את החוזה שלה עם וואטסאפ ופייסבוק (בכך שהפרה את כללי השימוש באפליקציות אותן אישרה) וביצעה הסגת גבול בכך שפרצה לשרתים ומערכות המחשוב של וואטסאפ ופייסבוק.

בינואר 2020 התפרסם כי האו"ם אסר על עובדיו הבכירים להשתמש בוואטסאפ משיקולי אבטחה.

הצפנת תוכן מקצה לקצה

בנובמבר 2014 הכריזה חברת Open Whisper Systems על שיתוף פעולה עם וואטסאפ להקמת תשתית להצפנה מקצה-לקצה עם פרוטוקול סיגנל. לאחר הקמת התשתית באפריל 2015 הצהירה חברת וואטסאפ שמתבצעת הצפנה חזקה של כל צורות התקשורת של היישומון (שיחות וואטסאפ מוצפנות באמצעות פרוטוקול SRTP) באופן כזה, שלפי טענת החברה, אף אחד כולל חברת פייסבוק עצמה שוואטסאפ בבעלותה ואפילו ה-NSA או כל ארגון ממשלתי אחר לא יכול לקבל גישה לתוכן של מיסרון או שיחה כלשהם.

באוקטובר 2015 החלה וואטסאפ להעביר את כל הודעות המשתמשים ביישומון לשרתי גוגל באמצעות גוגל דרייב כברירת מחדל. צעד זה העלה תהיות רבות בנוגע להצהרתה של החברה כי אף צד שלישי לא יוכל לקרוא את הודעות המשתמשים, משום שכל הודעות המשתמש מועלות לשרתים של חברת גוגל ללא הצפנה מצד וואטסאפ אלא רק אם קיימת הצפנה על ידי השרת.

החל מאפריל 2016 החלה וואטסאפ להצפין את כל ההודעות, התמונות, הסרטונים, ההודעות הקוליות, המסמכים והשיחות של המשתמשים, באמצעות הצפנה מקצה-לקצה. וטענה כי: "כשאתם שולחים הודעה, האדם היחיד שיוכל לקרוא אותה הוא האדם או הקבוצה אליהם אתם שולחים את ההודעה. אף אחד לא יוכל לקרוא את ההודעה שלכם: לא פושעי סייבר, לא האקרים, לא משטרים מדכאים, אפילו לא אנחנו".
למרות זאת, מספר גדול של מומחי אבטחת מידע טוענים שזוהי הצהרה ללא כיסוי, וכי אין כל דרך לדעת שהחברה או כל צד שלישי אחר לא יכול לקרוא את תוכן ההודעות. מכיוון שהחברה לא מספקת גישה לקוד המקור של התוכנה, אי אפשר לדעת האם היא מכילה דלת אחורית או פרצת אבטחה מובנת שתאפשר לצד שלישי לקרוא את תוכן ההודעות.
אפילו יש הטוענים, שההצפנה מקצה לקצה ביישומון וואטסאפ היא מלכודת דבש, שנועדה למשוך אנשים שמעוניינים לתקשר ביניהם בצורה פרטית ומאובטחת, ועל ידי כך סוכנויות הריגול יוכלו להאזין לתקשורת שלהם באמצעות דלת אחורית או פרצת אבטחה מובנית שמכיל היישומון. בשנת 2013 מידע שהודלף על ידי אדוארד סנודן, הראה שיש דלת אחורית בתוכנת סקייפ שמאפשרת לחברת מיקרוסופט לשלוח את כל תוכן הודעות המשתמשים לסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, אף על פי שתוכן ההודעות היה מוצפן מקצה לקצה מבחינה רשמית.

במרץ 2017, הועלו לאתר ההדלפות ויקיליקס אלפי מסמכים של ה-CIA, בין השאר, נכתב בהם על יכולות פריצה של ה-CIA לתוכנות מסרים מיידיים בהן וואטסאפ.

ב־13 בינואר 2017 אתר הגארדיאן פרסם שביישומון וואטסאפ יש פרצת אבטחה חמורה שמאפשרת לצד שלישי לנטר אחר הודעות המשתמשים, אך המפתחים של מערכת ההצפנה ביישומון וואטסאפ, Open Whisper Systems, וגורמים בחברת פייסבוק טענו כי זו אינה דלת אחורית וכאשר משתמש מסוים מחליף מכשיר או מתקין מחדש את יישומון וואטסאפ מפתחות ההצפנה משתנים והמשתמש מקבל על כך הודעה, וכך מערכות הצפנה מקצה לקצה פועלות.

בספטמבר 2021 פורסם תחקיר של ארגון פרופבליקה העוסק בתהליך הדיווח על הודעות: כאשר משתמש מדווח על הודעות אחרות לוואטסאפ, הוא שולח עותק לא מוצפן של חמש ההודעות האחרונות למערכת סינון ובקרת התוכן של מטא. אם המערכת מקטלגת הודעה כבעייתית ההודעות מועברות לאחד מפקחי התוכן האנושיים של החברה, שיכול לקבוע האם להשעות את החשבונות המפרים. התחקיר עורר ביקורת על אי־השקיפות של החברה כלפי המשתמשים בכל הנוגע לרמת ההגנה והשמירה על המידע בעת תהליך הדיווח.

פרטיות מול שימוש מסחרי במידע

לאורך שנות פעילותה, טענה וואטסאפ כי פרטיותם של נתוני אנשי הקשר של המשתמשים נשמרת. לא קיימת אפשרות גישה לנתוני אנשי הקשר של המשתמש, אלא אם כן המשתמש משתף איש קשר באמצעות האפשרות שקיימת בצ'אט "שתף איש קשר"^{[דרוש מקור]}. למרות הבטחה זו, בסוף אוגוסט 2016 שונו כללי השימוש ב-וואטסאפ כך שהמידע שותף עם פייסבוק. המידע על אנשי קשר שנשמר בשרתי וואטסאפ עלול לעבור לפייסבוק ללא אישור המשתמש - רישום מספר טלפון בפייסבוק (לעיתים, משתמשי פייסבוק יאולצו להזין מספר טלפון לצורכי אימות) ינוצל להצעת אנשי קשר חדשים בפייסבוק גם לאחר מחיקת המספר מפייסבוק, על בסיס אנשי הקשר בוואטסאפ שמקושרים למספר הטלפון. כחודש לאחר מכן הממונה על הפרטיות בהמבורג, גרמניה, אסר על חברת וואטסאפ לאסוף את המידע בתחומי מדינתו וכן הורה לפייסבוק למחוק את כל המידע שנאסף ממשתמשי וואטסאפ במדינה, בנימוק של הפרת חוק הגנת הפרטיות הגרמני.

בינואר 2021 הודיעה וואטסאפ שהיא משנה את תנאי השימוש שלה כך שתוכל לאסוף, לאגור, לעבד ולשתף מידע אישי רגיש עם שאר האפליקציות של פייסבוק;

• פרטי קשר: מספר טלפון, שם מלא ואנשי הקשר.
• מיקום: מיקום, כתובת IP, ואזור הזמן.
• מידע על המכשיר: דגם הטלפון, ומספר מזהה של המכשיר.
• מידע על החיבור: הרשת הסלולרית, עוצמת אות השידור, וספק האינטרנט.
• מידע על השימוש במכשיר וביישומון עצמו: רמת טעינת הסוללה, סוג הדפדפן, זמני השימוש באפליקציה לאורך היום ומידע על אינטראקציות עם חשבונות עסקיים.

החברה הזהירה כי תמחק את חשבונות המשתמשים שלא יאשרו את מדיניות הפרטיות החדשה. הצעד עורר תגובות חריפות, ואף עזיבה המונית של משתמשים למתחרות, כגון סיגנל וטלגרם, שניצלו את ההזדמנות בשביל להתנגח בה. בעקבות הביקורת והמעבר למתחרות, הודיעה וואטסאפ כעבור שבוע שתדחה את המהלך בשלושה חודשים, ושלא תחסום באופן מוחלט את הגישה לאפליקציה למשתמשים שלא יאשרו את המדיניות החדשה אלא רק תגביל אותם בהדרגה. בגרמניה הוצא צו מניעה לַשינוי במסגרת ה-GDPR, ובהודו (השוק הגדול ביותר של וואטסאפ) החברה נדרשה שלא להוציא את השינוי לפועל. כשבועיים לאחר תום האולטימטום וואטסאפ שינתה את דעתה בשלישית ומסרה כי לא תגביל את השימושיות של החשבונות שעדיין לא אישרו את המדיניות החדשה, אך תמשיך להקפיץ תזכורת המבקשת לאשר את השינוי. לבסוף, לא התאפשר למשתמשים שנתנו את הסכמתם לתנאי השימוש החדשים לחזור בהם מהחלטתם, ויצירת חשבון חדש דורשת הסכמה למדיניות החדשה.

באוגוסט 2021 פורסם כי פייסבוק מפתחת מערכת לניתוח נתונים מוצפנים בענן המסתמכת על הצפנה הומומורפית, שתשמש להתאמת מודעות מדויקת יותר למשתמשים בוואטסאפ בלי פגיעה בהצפנת תוכן ההודעות עצמן.

בספטמבר 2021 וואטסאפ נקנסה על ידי הממונה על הגנת המידע באירלנד ב-225 מיליון אירו, בגין הפרות של תקנות הגנת המידע של האיחוד האירופי שהתגלו בשנת 2018. הפרות אלו כללו אי־שקיפות בנוגע לאופן שבו וואטסאפ מעבדת את המידע של משתמשיה ובדרך שבה היא משתפת אותו עם חברות אחרות של מטא.

בדומה לרשתות החברתיות המובילות, גם הפלטפורמה של וואטסאפ שומשה פעמים רבות להפצה של פייק ניוז, או תכנים בעייתיים אחרים דוגמת הודעות הסתה. בעיה זו גדולה במיוחד בוואטסאפ, עקב הקלות בה אפשר לשנות תוכן של הודעה לפני שמפיצים אותה הלאה בעיוות המידע המקורי, ועקב הקושי לפקח על התוכן שמועבר באפליקציה בגלל ההצפנה המובנית באפליקציה.

פרשיות מסביב לעולם, ובמיוחד בהודו, הפעילו לחץ על פייסבוק לפעול לפתור את הבעיה. בשנת 2018 קיבלה הנהלת החברה החלטות לסמן בסימון מיוחד הודעה שהועברה, ולהגביל את העברת ההודעות לכמות של עד 250 נמענים או קבוצות. המגבלה המשיכה להתהדק בשנתיים שלאחר מכן, תחילה ל-20, ולאחר מכן ל-5. על פי הנהלת החברה, צמצמו פעולות אלו את היקף העברות ההודעות בכ-25%.

לאחר פרוץ מגפת הקורונה בתחילת שנת 2020, הכריז ארגון הבריאות העולמי על הפצת מידע שגוי כבעיה עולמית חמורה, ודרש מממשלות להפעיל לחצים על חברות המדיה החברתית למצוא פתרונות לנושא. נסיבות אלו גרמו לפייסבוק לצמצם את כמות הפעמים שאפשר להעביר הודעה לפעם אחת. במאי 2020 שיתפה וואטסאפ פעולה עם רשת בדיקת העובדות הבינלאומית ופיתחה צ'אטבוט שמסייע לגולשי וואטסאפ לברר האם מידע שהועבר אליהם באפליקציה אמיתי או מזויף.

עד שנת 2016 עלות השימוש ביישום הייתה 0.99 דולר לשנה, משנת השימוש השנייה. עם זאת, החברה לא גבתה את התשלום מחלק נכבד מהמשתמשים ואלה נהנו מהיישום בחינם. עד ליציאת גרסה 2.10.1 של היישום למכשירי iOS ביולי 2013, נדרשו משתמשי המכשיר לקנות את היישום בתשלום חד-פעמי של 0.99 דולר.

לאחר תקופת זמן קצרה ויתרו בחברה על מודל ההכנסות המבוסס על עלות שימוש, ומאז השימוש ביישום הוא ללא תשלום.

בשנת 2018, חברת וואטסאפ פרסמה תוכנית לשילוב פרסומות באפליקציה, וזאת על אף שמייסדיה הצהירו בעבר שהיא תהיה נקייה מפרסומות. לאורך שנתיים בוצעו מספר שינויים במודל זה, עד שנזנח אף הוא. לבסוף, החברה עברה למודל של אספקת שירותים בתשלום לעסקים המשתמשים בפלטפורמה.

במקביל, נעזרת חברת מטא במידע החשוף לה מהאפליקציה – למשל, עם אילו חברות מתכתב כל משתמש (אך לא תוכן ההודעות) – כדי להתאים לו פרסומות. בשנת 2021 הודיעה למשתמשיה שעליהם לאשר מדיניות פרטיות חדשה המרחיבה את הגישה של מטא למידע מסוג זה. נכון לשנת 2021 הייתה לחברה גישה מסוימת למידע המגובה לענן, ובשנת 2021 הודיעה החברה שתשנה זאת.

רבנים ופוסקי הלכה שונים הוציאו פסקים שונים והגבלות נגד השימוש בווטסאפ בגלל בעיות של התמכרות וצניעות שעלולות לנבוע מהשימוש בתוכנה. כמו כן בחסידויות רבות אסרו את השימוש בווטסאפ. הרב מאיר מזוז, ממנהיגי הציבור החרדי ספרדי, תקף את האפליקציה בדרשתו השבועית וכינה אותה "מחריבת עולם".

  מדיה וקבצים בנושא וואטסאפ בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של וואטסאפ (בשפות מרובות)

•   וואטסאפ, ברשת החברתית פייסבוק
•   וואטסאפ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   וואטסאפ, ביישום טלגרם
•   וואטסאפ, ברשת החברתית אינסטגרם
•   וואטסאפ, סרטונים בערוץ היוטיוב
•   וואטסאפ, הבלוג הרשמי
• אורן כוכבי, איך הפכה וואטסאפ לרשת החברתית החזקה מכולן?, באתר כלכליסט, 25 בינואר 2013
•   אמיתי זיו, מיכל רמתי, עידו אפרתי, WhatsApp: האפליקציה שכבשה את עולם הסלולר עם פחות מ-50 עובדים, באתר TheMarker‏, 16 בפברואר 2013
•   שגיא כהן, ג'ף בזוס ו–91% מהישראלים טועים? ארבע סיבות שבגללן וואטסאפ בעייתית, באתר TheMarker‏, 11 בפברואר 2020

ביאורים