יועז הנדל: פוליטיקאי והיסטוריון ישראלי

יועז הנדל

יועז הנדל באולפן 103fm, דצמבר 2021
לידה	22 במאי 1975 (בן 48) י"ב בסיוון ה'תשל"ה פתח תקווה, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	דוקטור (אוניברסיטת תל אביב)
עיסוק	היסטוריון, פובליציסט, מגיש רדיו וטלוויזיה, פוליטיקאי
מפלגה	תל"ם, דרך ארץ
סיעה	כחול לבן, דרך ארץ, תקווה חדשה
שר התקשורת ה־34 בממשלה ה־36 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 (שנה ו־28 שבועות) תחת ראש הממשלה נפתלי בנט יאיר לפיד → איתן גינזבורג שלמה קרעי ←
בממשלה ה־35 17 במאי 2020 – 16 בדצמבר 2020 (30 שבועות ו־4 ימים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → דודי אמסלם בני גנץ (מ"מ) ←
חבר הכנסת 30 באפריל 2019 – 15 ביוני 2021 (שנתיים ו־6 שבועות) כנסות ה־21–24
ראש מערך ההסברה הלאומי אוגוסט 2011 – פברואר 2012 (כ־26 שבועות ו־3 ימים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
תפקידים בולטים נוספים יו"ר סיעת דרך ארץ ראש המכון לאסטרטגיה ציונית עמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים מרצה באוניברסיטת בר-אילן
פרסים והוקרה
אות אביר איכות השלטון (2012)

לפני כניסתו לפוליטיקה היה איש מערכת הביטחון, מרצה להיסטוריה, פובליציסט, מגיש רדיו וראש המכון לאסטרטגיה ציונית. הוא בעל תואר דוקטור בהיסטוריה.

 

הנדל נולד בפתח תקווה ליונה ומרים. אביו עלה מרומניה ב-1961. הוא גדל באלקנה שבשומרון. בתקופת התיכון הוריד את הכיפה.

בשנת 1993 התגייס לצה"ל והתנדב לשייטת 13. הנדל השלים את הכשרת מסלול הלוחם בקומנדו הימי ויצא לקורס קציני חי"ר. עם תום הקורס שב לשייטת, שם שימש כמפקד צוות וכמפקד פלוגה, בין היתר במבצע ענבי זעם. הנדל השתחרר מצה"ל לאחר שש שנים וחצי, אולם המשיך לשמש בתפקידים נוספים במערכת הביטחון הישראלית עד גיל 29; בין היתר בשירות הביטחון הכללי במהלך האינתיפאדה השנייה. הוא סגן-אלוף במילואים, ולחם במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה ובמלחמת חרבות ברזל.

באוגוסט 2011 מונה לראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. בתחילת שנת 2012 מונה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כחבר בצוות המשא ומתן עם הפלסטינים בירדן. השיחות הסתיימו ב-26 בינואר 2012. בפברואר 2012 התפטר מתפקידו, עקב פרשת נתן אשל.

למד בחוג להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב ושם גם סיים את עבודת הדוקטורט בהיסטוריה, בנושא "אמצעי המודיעין בעולם העתיק - ממרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא" אצל הפרופסורים אהרן אופנהיימר ובנימין איזק. במהלך לימודיו שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ופרסם מספר מחקרים בנוגע למודיעין הישראלי, מלחמת לבנון השנייה ולוחמה זעירה. מאז 2009 ועד 2013 לימד באוניברסיטת בר-אילן במחלקה למדע המדינה קורסים בנושא טרור וגרילה.

כתב טורים קבועים ב"ידיעות אחרונות" בנושאי פוליטיקה, צבא, ציונות ויהדות, ובעבר טור פרשנות ביטחונית ב"מקור ראשון". מדי שבוע הגיש את התוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל ואת תוכנית האקטואליה "שישי בבוקר" בערוץ 10 עם אפרת שפירא רוזנברג. כתב בעבר גם בעיתון "מעריב". בין השאר כתב בידיעות אחרונות סדרת כתבות תחת הכותרת "מיהו יהודי", שעסקה בזרמים השונים ביהדות ו"ארץ השמאלנים" שעסקה בשמאל הישראלי.

בספטמבר 2010 יצא לאור ספרם של הנדל ושל פרופסור זכי שלום "תנו לצה"ל לנצח", בנושא האינתיפאדה השנייה והמאבק בארגוני טרור. הספר זכה בפרס ראשון לספרות צבאית ע"ש מולדובן באותה שנה. במרץ 2011 יצא לאור ספרם של הנדל ושל העיתונאי יעקב כץ "ישראל נגד איראן - מלחמת הצללים". בספר נבחנים מהלכי המלחמה בין ישראל לאיראן מאז מלחמת לבנון השנייה, שיטות הפעולה החשאיות, האמצעים והכוונות העתידיות, תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה, מבצע עופרת יצוקה, המרוץ אחר טכנולוגיה, הקרבות הקיברנטיים, ההתנקשויות ומלחמת הברחות הנשק דרך הים. בדצמבר 2015 פרסם את ספרו הרביעי "בארץ לא זרועה - מסע ישראלי" שעסק בחברה הישראלית ושבטיה, באתגרים המדיניים והביטחוניים בגוף ראשון. הספר הוגדר על ידי העיתונאי רענן שקד כגרסה מודרנית-ימנית של "פה ושם בארץ ישראל" מאת עמוס עוז.

בשנת 2016 השתתף בפרק בסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" בנושא מרד החשמונאים.

ב-15 במאי 2017, עם תחילת שידורי תאגיד השידור הישראלי הגיש, יחד עם מיכל רבינוביץ', את התוכנית "שבע אקטואלי" בערוץ "כאן 11", אך כעבור שלושה חודשים הפסיק להגיש את התוכנית. החל מ-2017 שידר לצד ניצן הורוביץ פעם בשבוע את התוכנית "מצד שני" בגלי צה"ל.

 

פעילות בארגונים ציבוריים

במרץ 2012 מונה הנדל לראש המכון לאסטרטגיה ציונית. במקביל הנדל חזר לכתוב עבור "ידיעות אחרונות". באוקטובר 2012 זכה הנדל בתואר אביר איכות השלטון על טוהר מידות, מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל, בשל חשיפת פרשת נתן אשל בעת שהיה ראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה. שנה לאחר מכן זכה בפרס מופת חברתי של תנועת אומ"ץ.

במרץ 2013 הודיע המכון לאסטרטגיה ציונית שבראשו עומד הנדל על הקמת ארגון זכויות אדם בשם "זכויות אדם כָּחוֹלָבָן". הנדל טען בטוריו כי הזכות על ארץ ישראל מלווה בחוב מוסרי. בכנס ההקמה טען הנדל שהציונות איננה מונופול של הימין וזכויות האדם אינן מונופול של השמאל. בניגוד לארגוני זכויות אדם אחרים הפועלים בשטחים, מדיניות הארגון היא שלא להעביר מידע על הפרת זכויות לתקשורת אלא ל"גופי חקירה מוסמכים בצה"ל". דרך זכויות האדם עוסק הארגון של הנדל בהסברה למען מדינת ישראל, ומציג לדבריו את "המאמצים והיתרון המוסרי הגדול" של התנועה הציונית. ב-2013 זכה הנדל באות אומ"ץ לזכויות אדם על הקמת הארגון.

בנוסף, משמש הנדל כחבר במועצה הציבורית של ארגון רבני בית הלל, נט"ל, בחבר הנאמנים של עמותת "בשביל המחר" ופעיל חברתי בעוד ארגונים אחרים.

בדצמבר 2017 הוביל מחאה בירושלים במקביל להפגנה בתל אביב נגד השחיתות.

פעילות פוליטית

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, ניהל הנדל יחד עם אלעזר שטרן מגעים שלא הבשילו להצטרפות למפלגות עם שלם, התנועה ויש עתיד.

בינואר 2019 הצטרף למפלגת תל"ם, בראשותו של משה יעלון. בפברואר חברה מפלגת תל"ם לרשימת כחול לבן (ביחד עם מפלגות חוסן לישראל ויש עתיד), והתמודדה עמה בבחירות לכנסת העשרים ואחת. הנדל מוקם במקום התשיעי ברשימה והוא נכנס לראשונה לכנסת. ב-3 באוקטובר 2019 הושבע כחבר בכנסת ה-22.

בכנסת ה-23 במהלך הפילוג בסיעת כחול לבן שחל בעת בחירת ראש סיעתם בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת, הצביעו בעדו הנדל ועמיתו למפלגת תל"ם צבי האוזר, בעוד ששאר חברי מפלגת תל"ם ויש עתיד נעדרו מההצבעה כאות מחאה.

ב-29 במרץ 2020 אושרה בוועדה מסדרת התפצלותו יחד עם צבי האוזר מסיעת תל"ם לסיעה חדשה בשם "דרך ארץ". הנדל משמש כיו"ר הסיעה בכנסת.

שר התקשורת

ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר התקשורת.

בתחילת יוני, השר ומשרדו הודיעו על מהלך לפתרון בעיית המסרונים המזויפים. מדובר על תופעה לפיה ניצלו גורמים שונים את האפשרות להשתמש במספרי טלפון של מנויים אחרים והפיצו מסרונים בשם המנויים, תוך התחזות להם והפצת מסרים מזויפים בשמם.

משרדו המשיך בביצוע של שינויים באסדרה של פריסת הסיבים האופטיים בשטחי ישראל. כמו כן, הנדל אימץ את המלצות ועדת רוזן, ועדה שמטרתה ייעוץ ובחינת שירותי הדואר. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר דניאל רוזן, מונתה בנובמבר 2018 על ידי שר התקשורת, איוב קרא, והגישה את המלצותיה בפברואר 2019, אך קרא נמנע מלעסוק בהן, וכך גם הבא אחריו, דודי אמסלם. מתווה הסיבים האופטיים שהוא קידם אושר בממשלה.

בסוף יוני 2020, פנה הנדל למנכ"ל לשכת הפרסום הממשלתית וביקש לקבל את נתוני הפרסום בפייסבוק, זאת לצורך צמצום הפרסומים הממשלתיים בפייסבוק ובגוגל, ברקע המחאה העולמית נגדן.

בנובמבר 2020 ביקר הנדל ברואנדה, שם נפגש עם הנשיא פול קגאמה. במהלך הפגישה חתמו השניים על הסכם שיתוף פעולה בין המדינות בתחום קידום תקשורת ויזמות טכנולוגית. מלבד הנשיא פגש גם את שרת התקשורת הרואנדית.

ב-9 בדצמבר 2020 הודיע הנדל יחד עם שותפו צבי האוזר על הצטרפות סיעת "דרך ארץ" למפלגת "תקווה חדשה" אותה הקים יום קודם לכן השר לשעבר גדעון סער. חמישה ימים לאחר מכן פוטר על ידי ראש הממשלה החלופי, בני גנץ. למחרת, המליץ לאשר לחברת HOT להיכנס למיזם הסיבים IBC ופרסם שימוע להפחתת תעריפי הטלפון הקווי של בזק.

כהונה שנייה במשרד התקשורת

 

ב-6 באפריל 2021 נבחר הנדל לכנסת ה-24 מטעם "תקווה חדשה". ביוני 2021, עם השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש, מונה בשנית לשר התקשורת. יום לאחר השבעתו התפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי". ימים ספורים לאחר המינוי אישר את ביטול הפיצול בין התשתית לספק בשוק האינטרנט. הרפורמה תביא לכך שלכל צרכן בישראל תהיה כתובת אחת לרכישת שירותי אינטרנט ולפתרון תקלות. רפורמה זו קודמה על ידו בקדנציה הקודמת.

בדצמבר 2021, החליט שמחיר הטלפון הקווי יוזל ב-40%. במרץ 2022 אושרה רפורמה בדואר.

הפרישה מהחיים הפוליטיים לקראת הבחירות לכנסת ה־25

 

לקראת הבחירות לכנסת בשנת 2022, חתם על הסכם איחוד עם סיעת "ימינה" בראשות איילת שקד, וקיבל את המקום השני ברשימת "הרוח הציונית". ב-11 בספטמבר הודיעו שקד והנדל שהם החליטו על פירוק השותפות הפוליטית ו"הרוח הציונית" בעקבות חילוקי דעות. יומיים לאחר מכן הודיע על לקיחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים.

הנדל משמש יו"ר דירקטוריון RNDC וכדירקטור בחברות נוספות. בנוסף, הוא מוביל תנועה אזרחית של ימין ליברלי.

חיים אישיים

הנדל נשוי לשירי וינברג הנדל, רופאת נשים, ואב לארבעה. מתגורר במושב נס הרים.

בן-דודו של אביו הוא חבר הכנסת לשעבר צבי הנדל.

הנדל מגדיר עצמו כבעל תפיסה ימנית, ממלכתית, ליברלית. בכנס הרצליה 2013 הוא הסביר שהוא תומך בהפרדה חלקית מהפלסטינים, צמצום הסכסוך ולא רואה אפשרות ליישום הסכם שלום בדור הזה. הנדל הציע לספח את גושי ההתיישבות ובקעת הירדן, לאזרח את הערבים שגרים שם ובתמורה להגדיל את שטחי הרשות מ-A ל-B, ליצור רצף פלסטיני ושדרוג של מעמדם המדיני ואת שאר השטח להשאיר שנוי במחלוקת. הנדל קרא לזה מיצוי הקונצנזוס הישראלי וצמצום גבולות הסכסוך. בריאיון לשרה העצני-כהן אמר הנדל כי "אין פתרון מוחלט לסכסוך" והציג הצעה למעין "תוכנית אלון מצומצמת". הצעתו כוללת סיפוח גושי ההתיישבות ובקעת הירדן תוך מתן אזרחות ישראלית לתושבים הערבים וסיפוח של כ-30 אחוזים מהשטח שבו חיים מרבית היהודים. שאר שטח C, כ-30% משטחי יהודה ושומרון, יישארו לעת משא ומתן להסדר הקבע. כמו כן הנדל תומך בפונדקאות להומוסקסואלים והוא בעד ברית זוגיות, אך מסתייג מנישואים חד-מיניים.

• תנו לצה"ל לנצח יחד עם פרופסור זכי שלום, הוצאת ידיעות ספרים בשנת 2010.
• ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים יחד עם יעקב כץ, הוצאת כנרת זמורה-ביתן בשנת 2011
• אבא הולך למילואים - ספר ילדים (איורים: אבי פרידמן), הוצאת ידיעות ספרים, 2012
• בארץ לא זרועה - מסע ישראלי, יואב קרן עורך, הוצאת ידיעות ספרים, 2015
• שיחות על תקווה ישראלית, יחד עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, הוצאת ידיעות ספרים, 2018

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יועז הנדל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יועז הנדל

•   יועז הנדל, באתר הכנסת
•   יועז הנדל, ברשת החברתית פייסבוק
•   יועז הנדל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   יועז הנדל, ברשת החברתית אינסטגרם
•   יועז הנדל, סרטונים בערוץ היוטיוב
• יועז הנדל, באתר כנסת פתוחה

• יועז הנדל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• דנה ויס, ‏"ר' סיפרה לי על ההטרדה המינית - לא הייתה לי ברירה", באתר ‏מאקו‏, 21 באפריל 2012
• הנדל על פרשת אשל: לא היתה לי ברירה אלא לדווח, באתר הארץ, 21 באפריל 2012
•   יועז הנדל, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• שרה העצני-כהן, נגד הסטטוס קוו: יועז הנדל רוצה מדינה פלסטינית מפורזת, באתר nrg‏, 26 ביוני 2016
• יועז הנדל, "חוק הלאום אינו ביטוי של ריבונות אלא של פחד. מטרתו ליצור עליונות של האזרחים היהודים. בסוף כולנו נפגעים ממנו. גם מדינת ישראל נפגעת", ידיעות אחרונות, 26 באוגוסט 2018
•   פגישה עם רוני קובן - יועז הנדל, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 29:03)
•   יפעת ארליך, האוזר: "פירשו אותנו בצורה מניפולטיבית ומכוערת, כאילו יש לנו משהו נגד ערבים" | הנדל: "עזוב, אין מה להצטדק. לא אצא עם עודה למאבק כמו שלא אצא עם בן־גביר", באתר "ידיעות אחרונות", 30 במאי 2019
• אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, ח"כ יועז הנדל: "איתמר בן גביר ובל"ד זה אותו דבר", באתר ynet, 1 באוגוסט 2019  
•   דוד בן בסט מראיין את יועז הנדל, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏7 בפברואר 2020
• אריאל כהנא, "צריך לטרוף את הקלפים בשוק הטלוויזיה בישראל", באתר ישראל היום, 11 ביוני 2020
• מיכל רבינוביץ, מה-G5 ועד העימות עם נתן אשל: ריאיון עם שר התקשורת יועז הנדל, באתר כאן חדשות, 11 ביולי 2020
• מיכאל טוכפלד, ‏"אני מתכוון להיות הצעיר האחראי בממשלה", בעיתון מקור ראשון, 2 באוגוסט 2020
• דוד רוזנטל‏, מיועז יצא מתוק? סיכום תקופת הנדל במשרד התקשורת, באתר וואלה!‏, 18 בדצמבר 2020
• NEXTER, ‏יועז הנדל: "המטרה שלי - להפחית את הרגולציה שמתאימה יותר לשנות ה-90", באתר ‏מאקו‏, 12 ביולי 2020
• אייל לוי, ‏"אני לא ביבי, לי יש אידאולוגיה": יועז הנדל מדבר על הכל, באתר מעריב אונליין, 30 בינואר 2020
• נוה דרומי, ‏השמאל לא היה חוזר בלעדיי? אין לי בעיה עם זה, באתר ‏מאקו‏, 6 בינואר 2022
• הודיה כריש חזוני, ‏יועז הנדל חוזר מעזה: "כפוליטיקאי לא שאלתי מספיק שאלות", בעיתון מקור ראשון, 19 בינואר 2024
•   טל שלו‏, תוכנית הנדל: להכניס מיליון וחצי תושבי עזה לשטח ישראל, באתר וואלה!‏, 7 במרץ 2024
•   יועז הנדל (1975-), דף שער בספרייה הלאומית

מכּתביו

• יועז הנדל וזכי שלום, מאפייניה הייחודיים של אינתיפאדה II במערכות ישראל, המכון למחקרי ביטחון לאומי, "צבא ואסטרטגיה", גיליון 1, כרך 3, מאי 2011
• היחידות המיוחדות בצה”ל: ייעוד ותפישת ההפעלה, "עדכן אסטרטגי", גיליון 2, כרך 10, אוגוסט 2010
• שובו של מערך המילואים, "עדכן אסטרטגי", גיליון 4, כרך 10, פברואר 2008