בני גנץ: הרמטכ"ל ה-20, ושר הביטחון לשעבר

כיהן כראש ממשלת ישראל החלופי, יושב ראש הכנסת, שר הביטחון, שר המשפטים, סגן ראש ממשלת ישראל ויושב ראש "כחול לבן".

בנימין גנץ

לידה	9 ביוני 1959 (בן 64) ג' בסיוון ה'תשי"ט כפר אחים, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת חיפה האוניברסיטה לביטחון לאומי בארה"ב (NDU)
מפלגה	חוסן לישראל
סיעה	כחול לבן, המחנה הממלכתי
דת	יהדות
kachollavan.org.il
שר בלי תיק בממשלה ה-37 12 באוקטובר 2023 – מכהן (28 שבועות ו־3 ימים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש ממשלת ישראל החלופי ה־1 בממשלה ה-35 17 במאי 2020 – 13 ביוני 2021 (שנה) יאיר לפיד ←
שר הביטחון ה־21 17 במאי 2020 – 29 בדצמבר 2022 (שנתיים ו־32 שבועות) שר נוסף מיכאל ביטון (2020-2021) סגן אלון שוסטר (מ-2021) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו נפתלי בנט יאיר לפיד → נפתלי בנט יואב גלנט ←
יושב ראש הכנסת ה־17 26 במרץ 2020 – 17 במאי 2020 (7 שבועות ו־4 ימים) → יולי אדלשטיין יריב לוין ← כנסות 23
שר המשפטים ה־25 28 באפריל 2021 – 13 ביוני 2021 (6 שבועות ו־5 ימים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → אבי ניסנקורן גדעון סער ←
חבר הכנסת 30 באפריל 2019 – מכהן (5 שנים) כנסות ה־21–25
תפקידים בולטים נוספים יו"ר מפלגת חוסן לישראל וראש רשימת כחול לבן סגן ראש ממשלת ישראל שר בלי תיק וחבר בקבינט הבטחוני
פרסים והוקרה
מפקד בלגיון ההצטיינות

בני גנץ
בנימין גנץ

גנץ לאחר מינויו לרמטכ"ל, פברואר 2011
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	19 בספטמבר 1977 – 16 בפברואר 2015 (37 שנים)
דרגה	רב-אלוף
תפקידים בשירות
מפקד פלחה"ן צנחנים מפקד גדוד 'אפעה' בצנחנים מפקד יחידת שלדג מפקד עוצבת חצי האש מפקד חטיבת יהודה מפקד חטיבת הצנחנים מפקד עוצבת אתגר מפקד יק"ל מפקד אוגדת איו"ש מפקד הגיס הצפוני מפקד פיקוד הצפון מפקד זרוע היבשה נספח צה"ל בארצות הברית סגן הרמטכ"ל ראש המטה הכללי ה־20 14 בפברואר 2011 – 16 בפברואר 2015 (4 שנים) סגן ראש המטה הכללי יאיר נוה, גדי איזנקוט תחת שר הביטחון אהוד ברק, משה יעלון → גבי אשכנזי גדי איזנקוט ←
פעולות ומבצעים
מבצע ליטני מבצע איש דמים   מבצע שלום הגליל האינתיפאדה הראשונה מבצע חוק וסדר   המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה השנייה   מלחמת לבנון השנייה מבצע גשמי קיץ מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן   מבצע צוק איתן
עיטורים
עיטור לגיון ההצטיינות (ארצות הברית)

בשנים 2011–2015 כיהן כראש המטה הכללי ה-20 של צבא הגנה לישראל. קודם לכן, במהלך שירותו בצה"ל שימש, בין היתר כמפקד יחידת שלדג, מפקד חטיבת הצנחנים, מפקד יק"ל, מפקד אוגדת איו"ש, מפקד פיקוד הצפון, מפקד זרוע היבשה, נספח צה"ל בארצות הברית וסגן הרמטכ"ל.

לאחר שחרורו מהצבא, ובטרם נכנס למגרש הפוליטי, שימש כיו"ר יד דוד בן-גוריון, יו"ר חברת המימד החמישי, ובעוד מספר תפקידים.

גנץ נולד וגדל במושב כפר אחים. אמו, מלכה וייס, ילידת מזקובאצ'האזה במחוז בקש בדרום-מזרח הונגריה, ניצולת השואה ממחנה ברגן-בלזן, ואביו, נחום גנץ, יליד סובאטה (אנ') שבמחוז טרנסילבניה, רומניה. סבו מצד אמו נרצח בשואה. הוריו עלו יחדיו ארצה באוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" אך גורשו על ידי הבריטים למחנה מעצר בקפריסין השכנה. מאוחר יותר הגיעו לישראל בשנית והיו ממקימי המושב כפר אחים. אביו שימש, בין היתר, כסגן מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית וכסגן מזכיר תנועת המושבים.

למד בבית הספר הממלכתי-דתי שפיר ובישיבה התיכונית אור עציון, ובהמשך בפנימיית הכפר הירוק שברמת השרון. לגנץ תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא בעל תואר שני נוסף בניהול משאבים לאומיים מהאוניברסיטה לביטחון לאומי (NDU) בארצות הברית.

 

 

 

ב-19 בספטמבר 1977 התגייס גנץ לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. גנץ לחם במבצע ליטני ובמבצע שלכת ובהמשך יצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום קורס הקצינים שימש כמדריך בבה"ד 1. בהמשך שימש כמפקד מחלקה בצנחנים בגדוד הנח"ל המוצנח. בשנת 1980, בתפקיד סגן מפקד פלוגה, השתתף במבצע "איש דמים" – הפשיטה המוסקת הראשונה ללבנון. בהמשך שימש כמפקד פלוגה. לאחר מכן יצא להשתלמות של הכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות") של צבא היבשה האמריקני. גנץ שב לישראל מארצות הברית חודשיים לאחר פרוץ מבצע שלום הגליל, והוצב לתפקיד במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. נוכח המלחמה דרש גנץ להצטרף ללחימה בלבנון ולקבל פיקוד על פלוגה, עזב את הבסיס והצטרף לחטיבת הצנחנים שלחמה בלבנון. שם החליף את מפקד הפלוגה המסייעת שנפצע, ולחם בראשה במערב ביירות, בשנת 1983 מונה למפקד פלוגת ההנדסה החטיבתית (פלחה"ן) וכשסיים את תפקידו כיהן כסגן מפקד יחידת שלדג, ובהמשך כסגן מפקד גדוד 890.

בשנת 1987 מונה למפקד גדוד 890 ("אפעה") בחטיבת הצנחנים, והשתתף כמפקדו בארבע היתקלויות עם מחבלים בדרום לבנון. שנים אחר כך עדיין החשיב גנץ את הפיקוד על הגדוד כשיא בקריירה הצבאית שלו. בשנת 1989 מונה למפקד יחידת שלדג. במהלך כהונתו ביחידת שלדג, פיקד בין היתר על כוחות היחידה באבטחת "מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. בשנת 1992 מונה למפקד עוצבת חצי האש, חטיבת צנחנים במילואים. ב-1994 מונה למפקד חטיבת יהודה באוגדת איו"ש. בשנת 1995 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, והוביל אותה בפעילות המבצעית בלבנון, ובכלל זה במבצע מרכבות האלים. לאחר מכן יצא ללימודים אקדמיים בארצות הברית. לאחר סיום לימודיו מונה באוקטובר 1998 למפקד עוצבת אתגר – אוגדת מילואים בפיקוד הצפון.

גנץ בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל, ובוגר קורס בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית בקרוליינה הצפונית (גנץ הוא אחד הקצינים היחידים בצה"ל שהשתתף בסדנת הישרדות של יחידת העילית האמריקאית הכומתות הירוקות).

במאי 1999, בעקבות נפילת ארז גרשטיין ממטען חבלה ברצועת הביטחון, מונה גנץ למפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), ושימש מפקדה האחרון של היחידה עד נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000. בספטמבר 2000 מונה למפקד אוגדת איו"ש, ושימש בתפקיד עד יולי 2001. בתקופת כהונתו פרצה האינתיפאדה השנייה, ובין השאר התרחשו אירועי קבר יוסף והלינץ' ברמאללה. בזמן שמדחת יוסף נפצע בקבר יוסף נמנה כמפקד האוגדה עם מקבלי ההחלטה שלא לשלוח כוח חילוץ משוריין צה"לי דקות לאחר פציעתו. ועדת חקירה של צה"ל שמונתה בעקבות האירוע בראשות האלוף יורם יאיר קבעה שהמפקדים הבכירים נהגו כשורה בהתאם לנסיבות שהיו בשטח.

ביולי 2001 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד הגיס הצפוני. באפריל 2002 מונה למפקד פיקוד הצפון. ב-8 בנובמבר 2005 מונה למפקד זרוע היבשה, ומילא תפקיד זה במהלך מלחמת לבנון השנייה. גנץ סבר כבר בתחילת המלחמה כי יש לבצע מהלך קרקעי רחב היקף ולגייס את כוחות המילואים כדי לשפר את מוכנות צה"ל למהלך שכזה. כמו כן היה גנץ זה שהעלה את הרעיון לבצע פשיטה מצומצמת על בינת ג'בייל. לאחר המלחמה היה גנץ אמון על יחידות זרוע היבשה. בדצמבר 2007 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית. באוקטובר 2009 מונה לסגן הרמטכ"ל.

ראש המטה הכללי

 

 

 

לקראת סיום כהונתו של הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, נמנה גנץ עם המועמדים להחליפו. בנובמבר 2010, לאחר ששר הביטחון אהוד ברק החליט למנות את יואב גלנט לתפקיד, הודיע גנץ על פרישתו מצה"ל. אולם לאחר ביטול מינויו של גלנט לתפקיד, מונה לבסוף גנץ לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל בפברואר 2011.

ביוני 2011 מינה גנץ את האלוף ישי בר לעמוד בראש צוות לבחינת נוסח תפילת ה"יזכור" לחללי צה"ל, בעקבות הדים שעורר מכתב שפרסמה לשכת הרמטכ"ל שלא בידיעתו של גנץ לפיו יש לנקוט בנוסח הדתי של התפילה. באוגוסט 2011 אימץ גנץ את המלצת הוועדה כי יש לשנות את פקודת מטכ"ל ולפתוח את נוסח התפילה בקריאה הממלכתית: "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו", כפי שהיה נהוג לפתוח טרם שונה הנוסח בשנות ה-70 על ידי הרב שלמה גורן ל"יזכור אלוהים".

באוגוסט 2011 התמודד צה"ל עם מתקפת הטרור בדרום ישראל. ב-18 באוקטובר 2011 נמנה עם מקבלי פניו של החייל החטוף גלעד שליט, ששוחרר לאחר כחמש שנים בשבי החמאס.

בפברואר 2012 החל גנץ להתמודד עם קיצוץ בתקציב הביטחון, שלטענת גורמים בכירים בצה"ל יפגע קשות במוכנות צה"ל למלחמה. בין השאר הזהירו הבכירים מפגיעה באימונים, קיצוץ ברכישת תוצרת ישראלית, ובפרט הקפאת ההצטיידות במערכות כיפת ברזל וטנקי מרכבה) דבר שיפגע הן בצה"ל והן בתעשיות הישראליות המספקות מוצרים אלה. במהלך שנות כהונתו נסגרו מספר יחידות בהם אוגדה וחטיבות שריון במילואים, אגד ארטילרי, טייסות, צומצם מספר ספינות הטילים ופוטרו אלפי אנשי קבע. בצבא הוקמה מפקדת העומק בראשות אלוף שי אביטל שהוחזר לשירות קבע, והוקמה אוגדה מרחבית ברמת הגולן, אוגדת הבשן, כאשר עוצבת געש הפכה לאוגדה רב זירתית, עוצבת עידן הפכה מאוגדה משוריינת לאוגדה קלה רב זירתית, כמו כן נקלטה מערכת כיפת ברזל והוקמו תשע סוללות מתוך עשר שהוחלט על הקמתן.

במרץ 2012, בעקבות חיסולו של זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ארגון הטרור ועדות ההתנגדות העממית, התרחשה הסלמת מרץ 2012, שבמהלכה שוגרו כ-200 רקטות על יישובי ישראל במשך כחמישה ימים, ובתקיפות חיל האוויר הישראלי נהרגו ברצועת עזה 22 מחבלים ו-4 אזרחים. גנץ ניהל את לחימת צה"ל באירוע זה. בנובמבר באותה שנה, פיקד גנץ על כוחות צה"ל בלחימה במבצע עמוד ענן נגד החמאס ברצועת עזה.

ב-12 בספטמבר 2013 הוארכה כהונתו של גנץ בשנה נוספת. במרץ 2014 פיקד ממוצב הפיקוד העליון על מבצע חשיפה מלאה, במהלכו השתלטו כוחות חיל הים הישראלי על ספינת הנשק "Klos C" אשר הובילה משלוח אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה. בעת כהונתו בתפקיד העצים גנץ את מעורבות צה"ל במערכה בין המלחמות. ביוני 2014, לאחר שצבא סוריה ירה טיל קורנט והרג נער ונפצעו מספר אזרחים ישראלים בקרבת גדר המערכת ברמת הגולן, ביצע צה"ל בפיקוד גנץ תקיפה אווירית וקרקעית בסוריה, שכתוצאה ממנה נהרגו כעשרה חיילים סורים. ביוני 2014 ביצע צה"ל, תחת פיקודו, את מבצע שובו אחים לאיתור שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בידי מחבלים בקרבת חברון, במהלכו פגע צה"ל בתשתיות החמאס ביהודה ושומרון ועצר פעילי חמאס רבים.

ביולי-אוגוסט 2014 פיקד גנץ על מבצע צוק איתן. מבצע זה, שנמשך כ-50 יום, היה המבצע הנרחב ביותר שנערך ברצועת עזה בעשור השני של המאה ה-21. המבצע החל בתקיפות אוויריות מסיביות ובהמשכו כלל גם פעולה קרקעית, כולל קרב שג'אעייה, שמטרתה העיקרית הייתה להשמיד את מנהרות הטרור ההתקפיות חודרות הגדר שחפר חמאס. בנוסף התמודד צה"ל עם ירי מסיבי של רקטות על עוטף עזה, דרום ישראל ומרכזה, בעיקר באמצעות כיפת ברזל. במבצע נהרגו למעלה מ-2,000 פלסטינים, רובם מחבלים, ונגרם נזק כבד לתשתיות הטרור בעזה, ומנגד נהרגו 68 חיילי צה"ל ו-6 אזרחים. בשלוש השנים שלאחר המבצע פחת מאוד ירי הרקטות לעבר ישראל. בהפסקת האש הראשונה של המבצע קרא גנץ לתושבי העוטף לשוב לביתם, בנאום שמוכר כ"נאום הכלניות": "יש פה קיץ חם. הסתיו יבוא אחריו. הגשם ישטוף את אבק הטנקים. השדות יוריקו, ו'דרום אדום' במובן החיובי של המילה, של כלניות, פרחים ויציבות, יהיו פה, ויהיו פה להרבה מאוד שנים קדימה". שבועיים וחצי לאחר מכן נהרג דניאל טרגרמן בן ה-4 מפצצת מרגמה בבית משפחתו. לימים הודה גנץ בראיון ב-2019 כי שגה ב"נאום הכלניות". מבקר המדינה קבע בדו"ח לקחי צוק איתן כי אף שאיום מנהרות התקיפה הוצג לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעסק בו רבות, בכירי מערכת הביטחון, ובהם גנץ, לא הציגו לקבינט המדיני-ביטחוני לפני המבצע את האיום באופן מספק, וכי המלצותיו של גנץ לתקיפת המנהרות מהאוויר בלבד לא הבהירו את מגבלת אפקטיביות התקיפות מהאוויר כנגד מטרות מסוג זה.

ב-16 בפברואר 2015 סיים בני גנץ את תפקידו כרמטכ"ל לאחר ארבע שנים בתפקידו. למחליפו התמנה סגן הרמטכ"ל גדי איזנקוט.

פעילות עסקית

לאחר שחרורו מהצבא, מונה בספטמבר 2015 ליו"ר חברת ההיי-טק "המימד החמישי", שנסגרה בדצמבר 2018 ומונה לה כונס נכסים. בנובמבר 2015 מונה לדירקטור בחברת "אמות השקעות" ובאוקטובר 2017 מונה לדירקטור בחברת "אלרון". הוא נמנה עם המשקיעים בחברת ההזנק "פאוור מי טק", שפיתחה סוללת גיבוי לטלפון סלולרי ובחברות נוספות, שבהמשך חייבו יצירת הסדר ניגוד עניינים בעקבות מינויו לשר הביטחון.

פעילות ציבורית א-פוליטית

 

 

במאי 2016 מונה גנץ ליו"ר יד דוד בן-גוריון. באפריל 2017 הצטרף לתנועה החברתית "פנימה" שהוקמה במטרה לפעול לחיזוק האחדות בחברה הישראלית. בשנת 2017 שימש יושב ראש הוועדה לבחירת אות הנשיא למתנדב. באוקטובר 2018 סייע בגיבוש תוכנית מדינית חדשה של המכון למחקרי ביטחון לאומי שעיקריה:

• סימון גדר הביטחון כתוואי ההיפרדות, לצד המשך בנייה בגושי ההתנחלויות ובשכונות היהודיות בירושלים.
• השארת בקעת הירדן בשליטה ביטחונית מלאה של ישראל והבטחת חופש הפעולה של צה"ל בשטחי יהודה ושומרון.
• גיוס הקהילה הבינלאומית לחיזוק הכלכלה הפלסטינית.
• השארת ירושלים ורצועת עזה לשלב הסופי. ההתמקדות לא מותנית בהסכמה פלסטינית, אם לא תהיה כזאת ישראל תתקדם בעצמה בגיבוי בינלאומי.

הבחירות לכנסת העשרים ואחת

ב-27 בדצמבר 2018 הודיע על הקמת מפלגה חדשה, שיעמוד בראשה ושתתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת – "חוסן לישראל". ב-14 בינואר 2019 אמר לפעילים שמחו מול ביתו נגד חוק הלאום כי יפעל לשינוי החוק. ממפלגתו נמסר כי מחוקקי חוק הלאום "ירו בגב של אחינו הדרוזים". ב-29 בינואר 2019 הציג את עמדותיו בנאום השקת קמפיין הבחירות שלו.

סמוך לתום מועד הגשת הרשימות, בפברואר 2019, הודיע גנץ על הקמת רשימה מאוחדת "כחול לבן" עם מפלגתו של יאיר לפיד, "יש עתיד", שגנץ יעמוד בראשה ברוטציה עם לפיד.

בפברואר 2019 עודכן גנץ בפגישה עם שני ראשי אגפים בשב"כ שבשנת 2014, עת כיהן כרמטכ"ל, איראן פרצה לטלפון הפרטי שלו, והוזהר כי עליו לצאת מנקודת הנחה שכל פריט רגיש בזיכרון הטלפון עלול לשמש נגדו. גנץ טען כי אין בו חומר ביטחוני וכי אינו נתון לסחיטה, וביקש מהשב"כ לחקור אם המוסד הוא שהדליף את דבר הפריצה.

בבחירות שנערכו באפריל 2019 קיבלה רשימת כחול לבן 35 מנדטים, בדומה למספר המנדטים של מפלגת הליכוד. בנוסף לכחול לבן, העבודה ומרצ המליצו על גנץ והוא קיבל 45 המלצות, אך המנדט הוענק על ידי הנשיא לנתניהו שקיבל 65 ממליצים.

הבחירות לכנסת העשרים ושתיים וניסיון להרכבת ממשלה

 

 

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, שנערכו בספטמבר 2019, כחול לבן קיבלה 33 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה ביותר בכנסת זו. בנוסף לכחול לבן, הרשימה המשותפת (למעט בל"ד), העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי, נתנו 54 המלצות לגנץ, לעומת 55 המלצות לנתניהו, והנשיא הטיל את המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו. ב-21 באוקטובר הודיע נתניהו לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה ובשל כך הוא מחזיר את המנדט אליו.

ב-23 באוקטובר, הטיל הנשיא את המנדט על גנץ. גנץ הגיע להסכמות מסוימות עם העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי, ובמקביל ניהל משא ומתן עם הליכוד על ממשלת אחדות. במוקד המחלוקת בינו לבין הליכוד עמדה דרישתו לפירוק "בלוק ה-55" של מפלגות הימין והחרדים וכן השאלה האם הוא או נתניהו יכהנו ראשונים ברוטציה. לפי דיווחים, רשימתו ניהלה במקביל מגעים עם הרשימה המשותפת על הקמת ממשלת מיעוט בתמיכתם ובהימנעות ישראל ביתנו, מבלי שהוצגה הצעה רשמית. ב-20 בנובמבר הודיע גנץ לנשיא שלא עלה בידו להרכיב ממשלה. בדצמבר הכנסת הקדימה שוב את הבחירות, שהיו השלישיות תוך שנה.

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש וכהונתו כיושב ראש הכנסת

 

 

בבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שנערכו ב-2 במרץ 2020, כחול לבן נותרה עם 33 מנדטים, אך הפכה לסיעה השנייה בגודלה עקב התחזקות רשימת הליכוד. בנוסף לסיעת כחול לבן, המליצו עליו גם הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה-גשר-מרצ (למעט גשר). הוא זכה ל-61 המלצות, לעומת 58 ההמלצות של יריבו, בנימין נתניהו. ב-16 במרץ הטיל עליו הנשיא ראובן ריבלין את מלאכת הרכבת הממשלה.

גנץ חתר להקמת ממשלה צרה בתמיכה חיצונית של הרשימה המשותפת או ממשלת אחדות עם הליכוד. בעקבות התנגדות חברי מפלגתו יועז הנדל וצבי האוזר להקמת ממשלה הנשענת על הרשימה המשותפת, נחסמה האפשרות להקמת ממשלה צרה. כחלק מהמשא ומתן עם הליכוד נבחר ב-26 במרץ 2020 ליושב ראש הכנסת העשרים ושלוש. המהלך הוביל לפיצול סיעות יש עתיד ותלם, שהתאחדו ליש עתיד – תל"ם, מרשימת כחול לבן. ברשימת כחול לבן נותרו 15 חברי כנסת. ב-16 באפריל 2020 תם המנדט של גנץ מבלי שהוקמה ממשלה והוא הועבר לכנסת. ב-20 באפריל חתמו נתניהו וגנץ על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית בתצורה של ממשלת חילופים, שבה כהונת הכנסת תקוצר לשלוש שנים, בחצי הראשון יכהן נתניהו כראש ממשלה וגנץ יכהן כראש ממשלה חלופי, ובחצי השני יתחלפו השניים.

במאי 2020 הגיש גנץ את התפטרותו מתפקיד יו"ר הכנסת לקראת כינון הממשלה החדשה.

ראש ממשלת ישראל החלופי, שר הביטחון ושר המשפטים

ב-17 במאי 2020 הושבעה ממשלת ישראל השלושים וחמש ובמסגרתה אושר מינויו לתפקיד ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון. הממשלה המשיכה להתמודד עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל וגנץ המשיך את שילוב צה"ל בסיוע לאוכלוסייה ובניתוח נתונים דרך מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. במסגרת תפקידו פיקח על הקמת מפקדת "אלון" ומערך החקירות האפידמיולוגיות שהקימה מערכת הביטחון לצורך הטיפול במגפת הקורונה. לאור התגברות ההתחסנות לנגיף, באוגוסט 2021 צירף את חיילי צה"ל לסייע במבצע החיסונים.

 

ביולי 2020 מינה את אמיר אשל למנכ"ל משרד הביטחון, והודיע שהוד בצר עתיד להתמנות למנכ"ל משרד ראש הממשלה החלופי. בנובמבר 2020 החליט למנות את האלוף הרצי הלוי לסגן הרמטכ"ל הבא..

גנץ קידם את העתקת בסיסי צה"ל לנגב והוביל את הקמת "קריית המודיעין" בסמוך לעומר.

בנוסף, התאים את טפסי משרד הביטחון ברישום ההורים למשפחת להט"ב, ובטפסים נכתב "הורה 1" ו"הורה 2" במקום "אב" ו"אם" קודם לכן.

בנובמבר 2020 הקים את ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט. לאחר כחודש חברי הוועדה התפטרו בשל המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה, כדי למנוע פגיעה בהליכים הפליליים בפרשת הצוללות.

גנץ הפך לממלא מקום שר המשפטים וממלא מקום שר התקשורת לאחר שיועז הנדל ואבי ניסנקורן פרשו מהממשלה. בינואר 2021, הקים צוות בין-משרדי להוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון, והציג מתווה לרפורמה בגיוס לצה"ל, לפיו תוקם מנהלת שירות לצעירים שדרכה יעברו כל הצעירים עם הגיעם לגיל 18, והיא תפנה אותם למסלולים השונים.

גנץ העביר את רפורמת "נפש אחת" למען נכי צה"ל ופגועי הנפש. במסגרת ההחלטה הועבר סכום של כ-300 מיליון ש"ח לאגף השיקום בדגש על טיפול בנפגעי פוסט-טראומה. הרפורמה עברה על רקע הצתה עצמית מול משרדי אגף השיקום בפתח תקווה של איציק סעידיאן, נכה צה"ל אשר נפצע בשג'אעייה, ובקשותיו לעלות את אחוזי הנכות סורבו פעם אחר פעם.

במאי 2021 יצא צה"ל למבצע שומר החומות ברצועת עזה, שבמהלכו שיגרו הפלסטינים לישראל אלפי רקטות. במקביל למבצע אירעו המהומות בישראל שכתוצאה מהסלמתן החל ירי רקטי של חמאס לעבר ירושלים ביום ירושלים. ביום הראשון למבצע, הכריז גנץ על מצב מיוחד בעורף בטווח של עד 80 ק"מ מרצועת עזה למשך 48 שעות. ביומו השני של המבצע, ב-11 במאי, אישר גיוס של 7,000 חיילי מילואים. המבצע נמשך 12 ימים עד להשגת הפסקת אש. במבצע נהרגו 225 מחבלים והותקפו מאות תשתיות טרור, בהן משגרי רקטות, מנהרות תת-קרקעיות ורבי-קומות ששימשו כמטות של חמאס והגא"פ. לישראל נהרגו 8 אזרחים, 3 אזרחים זרים וחייל אחד.

הממשלה השלושים ושש

בראשית מערכת הבחירות לכנסת ה-24 הראו הסקרים כי "כחול לבן" מתנדנדת סביב אחוז החסימה, ואף היו קריאות לפרישתו, אך לאחר הבחירות התברר כי כחול לבן זכתה ב-8 מנדטים.

עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש בראשות נפתלי בנט ב-13 ביוני 2021, המשיך גנץ בתפקידו כשר ביטחון בנוסף לתואר סגן ראש הממשלה, אולם העביר את תפקיד ראש הממשלה החלופי ליאיר לפיד ואת תפקיד שר המשפטים לגדעון סער.

בנובמבר 2021 סיכם עם שר האוצר אביגדור ליברמן על העלאת שכר חיילי החובה ב-50%. בפברואר 2022 גנץ הכיר בכלל הלוחמים שהתאמנו בנחל הקישון וחלו בסרטן כנכי צה"ל.

גנץ הוא שר הביטחון הראשון של מדינת ישראל אשר ביקר במרוקו, שם חתם על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות. בינואר 2022 ביקר בעמאן ונועד עם מלך ירדן. חודש לאחר מכן נועד עם מלך בחריין עמו סיכם על מזכר הבנות לשיתוף פעולה ביטחוני בהמשך להסכמי אברהם שנחתמו בין המדינות.

 

 

במרץ 2022 אישר רכישה ופיתוח של מערכת ההגנה האווירית "מגן אור", מערך מבוסס לייזר ליירוט ירי תלול מסלול. באותו חודש, בתגובה לגל טרור, החל מבצע שובר גלים למיגור הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון ולמניעת התבססות של החמאס והג'יהאד האסלאמי באזור.

באוקטובר ריכז מאמצים נגד חוליית הטרור "גוב האריות" שהתרכזה בשכם. בסדרת פעולות, כולל פעולה צבאית של כוחות צה"ל וימ"מ, בשיתוף השב"כ, בקסבה של שכם, הידלדלה משמעותית פעילות הארגון.

במאי 2022 אישר שורת צעדים בוני אמון עם הרש"פ לאחר פגישה עם אבו מאזן, בהם רישום כ-5,500 חסרי מעמד במרשם האוכלוסין הפלסטיני, 6 תוכניות מתאר לפלסטינים ביו"ש, הגדלת מכסת הפועלים מרצועת עזה ב-1,500 איש ופתיחת מעבר "סאלם" לרכבים.

ב-5 באוגוסט החל מבצע עלות השחר ברצועת עזה נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, על פי החלטתם של גנץ וראש הממשלה יאיר לפיד, ללא כינוס של הקבינט המדיני-ביטחוני, וזאת באישורה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. המבצע נערך שלושה ימים, במהלכם סוכלו מפקדי החטיבה הצפונית והדרומית של הארגון, תייסיר אל-ג'עברי וח'אלד מנצור. הג'יהאד האסלאמי שיגר במהלך המבצע מעל 1,000 טילים, מתוכם יורטו 96% על ידי כיפת ברזל והמבצע הסתיים ללא אבדות בנפש בצד הישראלי.

גנץ תמך בהסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון שאפשר את הפקת הגז מאסדת כריש.

באופוזיציה בכנסת העשרים וחמש

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, רשימת כחול לבן ומפלגת תקווה חדשה חברו לרשימה מאוחדת בראשות גנץ. באמצע אוגוסט הצטרפו אל הרשימה גדי איזנקוט ומתן כהנא, ושמה שונה ל"המחנה הממלכתי". הרשימה זכתה ב-12 מנדטים.

לאחר הבחירות הקים בנימין נתניהו את ממשלת ישראל השלושים ושבע על בסיס רוב של 64 חברי כנסת. "המחנה הממלכתי" בראשות גנץ עברה לאופוזיציה. לצד התנגדותו לרפורמה המשפטית, פעל גנץ לקדם הידברות בין המחנות הפוליטיים בעניינה.

ממשלת החירום הלאומית במלחמת חרבות ברזל

ב-11 באוקטובר בעקבות התקפת הפתע על מדינת ישראל ופתיחתה של מלחמת חרבות ברזל, הצטרף גנץ יחד עם מפלגתו, המחנה הממלכתי, לממשלה. הוקם קבינט מלחמה מצומצם שינהל את המלחמה בו חברים גנץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.

במרץ 2024 נועד בוושינגטון עם סגנית הנשיא, שר ההגנה, מזכיר המדינה והיועץ לביטחון לאומי, על רקע מלחמת חרבות ברזל והמשבר ההומניטרי ברצועת עזה. בשובו עצר בלונדון ונפגש עם ראש הממשלה הבריטי, שר החוץ והיועץ לביטחון לאומי. לשכת ראש הממשלה הזמינה את כרטיסי הטיסה, אולם בהמשך הביע ראש הממשלה התנגדות לנסיעה.

ב-14 במרץ 2024 התפרקה השותפות עם גדעון סער וסיעותיהם התפלגו.

גנץ נשוי לרויטל (לבית אלוני), מרפאה בעיסוק, אותה הכיר בעת ששירתה כמש"קית ת"ש בגדוד 890 תחת פיקודו. לזוג ארבעה ילדים. התגורר בשכונת נווה אפק שבראש העין, ובאפריל 2024, עקב אירועי 7 באוקטובר, בפברואר 2024 עבר להתגורר בקיבוץ יד מרדכי שבעוטף עזה.

במאי 2015 העניקה אוניברסיטת בר-אילן לגנץ תואר דוקטור לשם כבוד.

• עמוס הראל, תדע כל אם עברייה, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2013, מסת"ב 9789655525564
• עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
• עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007, מסת"ב 9654824086

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: בני גנץ
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בני גנץ

•   אתר האינטרנט הרשמי של מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ
•   בני גנץ, באתר הכנסת
•   בני גנץ, ברשת החברתית פייסבוק
•   בני גנץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   בני גנץ, ברשת החברתית אינסטגרם
•   בני גנץ, סרטונים בערוץ היוטיוב
• בני גנץ, באתר כנסת פתוחה
•   הרמטכ"ל בני גנץ, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט
•   רא"ל בנימין (בני) גנץ, באתר צה"ל – קורות חייו באתר צה"ל

כתבות בתקשורת

•   אילנה דיין, ‏הרמטכ"ל המיועד כפי שלא ראיתם, באתר ‏מאקו‏, 30 בדצמבר 2010
• עמוס הראל, בני גנץ - הצנחן המאופק שנקרא לייצב את המטכ"ל, באתר הארץ, 6 בפברואר 2011
• רוני דניאל, ‏הרמטכ"ל גנץ סוגר שנה: "יש אופציות חזקות על השולחן", באתר ‏מאקו‏, 18 בפברואר 2012
• יואב לימור, מבחן החצי של גנץ, באתר ישראל היום, 25 בינואר 2013
• יון פדר ויואב זיתון, גנץ: אנחנו צריכים חרדים בבסיסים ובגבולות, באתר ynet, 16 באפריל 2013
• יואב לימור, השנה הרביעית של בני גנץ, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2014
• רון בן ישי, ימי הכלניות: הרמטכ"ל החושב פושט מדים, באתר ynet, 16 בינואר 2015
• אמיר בוחבוט‏, תום תקופת גנץ: הרמטכ"ל הנכון בזמן הנכון, באתר וואלה!‏, 12 בפברואר 2015
• יוחאי עופר, מקור ראשון, "ההפגנות בעד החייל מחברון יכולות לגרום נזק", באתר nrg‏, 28 באפריל 2016
• יעקב אילון‏, "שלוש שנים זה הרבה": בני גנץ רוצה לקצר את תקופת הצינון, באתר וואלה!‏, 20 באפריל 2017  
• רונית ורדי, כך הפך בני גנץ לתקווה הגדולה של המערכת הפוליטית // פרופיל, באתר ליברל, 11 ביולי 2018
• שירית אביטן כהן, ‏הנאום המדיני הגנוז של בני גנץ: "צריך להגיד פחות על מה לא נוותר, והרבה יותר על מה כן", בעיתון מקור ראשון, 11 בינואר 2019
• אהרון דולב, עם הצנחנים בצפון: "שום רוצה לא יעבור את הגדר", מעריב, ‏ 12 בפברואר 1988
• שר בכיר נפגש עם איש עסקים סורי, באתר וואלה!‏, 19 בדצמבר 1999

ראיונות עמו:

• ינון מגל ואמיר בוחבוט‏, "אני קם בשש בבוקר והולך לישון מחר". ריאיון אישי עם הרמטכ"ל, באתר וואלה!‏, 16 באפריל 2013
• אילנה דיין, ‏גנץ בריאיון ל"עובדה": שישראל תקדם את התהליך המדיני כמו שהצהירה, באתר ‏מאקו‏, 2 במרץ 2015
•   שלמה ארצי וחנוך דאום, "לא סביר בעיני שיש ממשלה שבה שרת התרבות תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית שרת המשפטים תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית. השר לביטחון פנים תוקף את המוסדות שעליהם הוא אחראי הקבינט תוקף את הצבא, וראש הממשלה תוקף את כולם", באתר "ידיעות אחרונות", 6 בפברואר 2019
• אטילה שומפלבי, גנץ ל-ynet על הפריצה לטלפון: "פרשה אישית" | הריאיון המלא, באתר ynet, 19 במרץ 2019
• אילנה דיין, עובדה, ‏בני גנץ בראיון בלעדי ל"עובדה": עד שלא היתה השבעה, לא ידעתי אם זה יצליח, באתר ‏מאקו‏, 19 במאי 2020  
• מורן אזולאי, אטילה שומפלבי, גנץ באולפן ynet: "השלום בבית לא פחות חשוב מהשלום בחוץ", 15 בספטמבר 2020

מכּתביו:

• הזיכרון הפרטי שלי, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2012
• אחיי גיבורי התהילה: פרויקט זיכרון מיוחד, באתר nrg‏, 20 באפריל 2012
• מיוחד: גנץ נפרד מליפקין-שחק: "מקור חוכמה ואומץ", באתר nrg‏, 20 בדצמבר 2012
• הרמטכ“ל הנחה לענישה מחמירה במקרים של חריגה מנהלי ביטחון המידע, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 12 בפברואר 2013
• הרמטכ“ל ב“מצעד החיים“: למדנו את הלקח, מוכנים להתייצב מול מבקשי רעתנו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 באפריל 2013
• הרמטכ“ל: נזכור את הנופלים, נשלים את משימתם, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 14 באפריל 2013