מגפת הקורונה בישראל

מגפת הקורונה בישראל הייתה התפרצות מגפת הקורונה העולמית במדינת ישראל.

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

החולה המאומת הראשון בישראל נרשם ב-27 בפברואר 2020.

מגפת הקורונה בישראל
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא, מאי 2020
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא, מאי 2020
תקופת המגפה 15 במרץ 20205 במאי 2023 (3 שנים ו־7 שבועות)
במדינות או באזורים ישראלישראל ישראל
פתוגן SARS-CoV-2
מקרי מוות 12,509‏
מקרי הדבקה 4,824,551‏
  • 13,569 מהם חולים פעילים
    • 21 מתוכם במצב קשה
הבריאו 4,798,473‏
רענון נתונים

רקע

מגפת הקורונה הייתה מגפה עולמית של מחלת נגיף קורונה 2019.

הנגיף, מזן SARS-CoV-2, עבר תחילה, על פי ההערכה הראשונית, מבעלי חיים נגועים לבני אדם, שהחלו להעביר את המחלה מהאחד לשני, ולפי הערכה אחרת, דלף ממעבדה בסין שבה הונדס. הנגיף זוהה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, הרפובליקה העממית של סין (ככל הנראה האדם הראשון שחלה בכך נדבק במהלך נובמבר 2019 באזור ווהאן). מוערך שהנגיף כנראה התפשט תחילה ברחבי סין בין סוף 2019 עד סוף ינואר 2020, ומקרים ראשונים של הדבקות מחוץ לסין זוהו במהלך פברואר 2020, אך בעיקר במהלך מרץ 2020.

ציר זמן

גרף המתאר את מספר הנדבקים היומי במגפת הקורונה בישראל בסקאלה חצי לוגריתמית

מגפת הקורונה בישראל
נתונים לפי גלי התחלואה
נתון/גל 1 2 3 4 5
חודשים פברואר –

מאי 2020

יוני –

אוקטובר 2020

דצמבר 2020 –

מרץ 2021

יוני –

אוקטובר 2021

דצמבר 2021 – אפריל 2022
סה"כ מאומתים 17,124 297,526 523,931 487,947 2,204,964
שיא מאומתים ביום 740 9,078 10,114 11,333 85,141
נפטרים 289 2,281 3,813 1,687 2,324
שיא נפטרים ביום 13 47 76 36 73
חולים קשים 643 7,989 12,690 5,403 3,499
שיא חולים קשה 192 897 1,190 767 1,254
שיא חולים קשים

מצטברים ביום

34 161 193 118 232
שיא בדיקות ביום 13,289 67,870 124,663 414,702 474,835
אחוז בדיקות חיוביות

גבוה ביותר ביום

10.89% 15.52% 10.19% 8.42% 29.66%
שיא חולים פעילים 9,808 72,400 84,784 92,270 537,755
חיסונים לא לא באמצע הגל כן כן
סגר כולל תאריכים כן

25.3.2020 –

4.5.2020

כן

18.9.2020 –

17.10.2020

כן

27.12.2020 –

7.2.2021

לא לא
שיא הגל 31.3.2020 30.9.2020 18.1.2021 2.9.2021 23.1.2022

הגל הראשון

תחילת 2020

מגפת הקורונה בישראל 
שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בחתימה על צו בריאות העם

ב-27 בינואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית.

ב-22 בפברואר פורסם כי צליינים דרום קוריאנים שביקרו בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, אובחנו כנשאים לאחר ששבו לארצם. ב-27 בפברואר, זוהה המקרה המאומת הראשון של נשא קורונה בישראל, אזרח שחזר מאיטליה מספר ימים קודם לכן. למחרת, אובחנה ההדבקה הראשונה בישראל, אשת האזרח שחזר מאיטליה. בסוף פברואר, הגיע מספר המבודדים ל-5,630.

ב-5 במרץ 2020 פורסם כי קבוצת צליינים מיוון טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד 27 בפברואר. בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הטיל צה"ל סגר על העיר.

לפי חוקרים מהמכון למחקר ביולוגי בישראל, חגיגות ומסיבות פורים שנערכו ב-10 וב-11 במרץ ללא הגבלות וללא ריחוק חברתי, יצרו הדבקה המונית.

סגר ראשון

מגפת הקורונה בישראל 
כבישים ריקים בליל הסדר 2020

בהדרגה, הטילה הממשלה מגבלות שונות באמצעות תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה. ב-14 במרץ, משרד הבריאות וראש הממשלה הכריזו על ביטול כל תרבות הפנאי, לימודים באוניברסיטאות, בתי ספר וגנים ואיסור שהייה של יותר מעשרה אנשים באותו מרחב.

ב-16 במרץ, בהצהרה משותפת עם שר האוצר משה כחלון, ראש הממשלה הודיע כי המגזר הציבורי יועבר למתכונת חירום; המגזר הפרטי יצמצם את עובדיו ב-70% והשירותים החיוניים ימשיכו להתקיים במתכונת מלאה. ב-17 במרץ, משרד הבריאות פרסם הנחיות חדשות, שבמסגרתן אין לצאת מהבית למעט במצבים המחייבים זאת. כך, בוטלה התחבורה הציבורית בכל ערב החל מ-20:00 ועד לפנות בוקר, וכן בימי שישי ושבת.

ב-19 במרץ, הממשלה אישרה את התקנות לשעת חירום להגבלת התנועה הקובעות מתי מותר לצאת מהבית – ומאפשרות למשטרה לאכוף אותן. ב-20 במרץ, הממשלה אישרה תקנות נוספות שלפיהן מספר העובדים במגזר העסקי והציבורי יצומצם ל-30%, והקובעות לאילו עסקים מותר להמשיך לפעול – ובאיזו מתכונת.

ב-19 במרץ, בשעה 18:00 יצאו ישראלים רבים למרפסת ביתם ומחאו כפיים כאות הוקרה לצוותי הרפואה ולמתנדבים הרבים שמתמודדים בנגיף, את המפגן יזמו תלמידי מכינת עין פרת. האירוע שודר בכול ערוצי הטלוויזיה בישראל וזכה לתשומת לב נרחבת.

מגפת הקורונה בישראל 
גן משחקים בתל אביב, סגור בעקבות הקורונה, 27 במרץ 2020

ב-20 במרץ, דווח על נפטר ראשון מהמגפה.

מגפת הקורונה בישראל 
אוטובוסים הוגבלו בתפוסתם ונמנעה ישיבה קרוב לנהג, מרץ 2020

ב-25 במרץ, הוגבלה היציאה מהבתים. ב-31 במרץ, נאסרה התקהלות בשטח פתוח גם לצורכי תפילה.

בשבוע של פסח וליל הסדר, שחל ב-8 באפריל, הוכרז סגר נרחב. לצורך האכיפה, נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים.

ב-12 באפריל נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית מסכה בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי.

הקלות ויציאה מהסגר

ב-18 באפריל החלה ירידה במספר החולים, ומספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים - 209 מחלימים לעומת 158 נדבקים. מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת. בעקבות הנתונים החלו לבחון בממשלה הקלה על המגבלות וחזרה לפעילות מלאה של המשק באמצעות התו הסגול ומערכת החינוך.

החל מ-19 באפריל החלו הקלות ראשונות. ב-30 באפריל בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית.

ב־4 במאי בוטלה מגבלת המרחק, ופורסמה אסטרטגיית יציאה לשגרה בצל המגפה. בעת פרסומה נאמר שבהתאם למדדים מסוימים עלולות ההקלות להתבטל.

מגפת הקורונה בישראל 
אזור המזון בקניון עזריאלי לאחר פתיחת הקניונים מחדש ב-7 במאי

מאז 3 במאי, חזרו הילדים והנוער למוסדות הלימוד בהדרגה תחת הנחיות שרוככו ב-14 במאי. עקב שרב קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה בכיתות הלימוד ובמרחב הציבורי.

במהלך חודש מאי 2020 הגבלות על התחבורה הציבורית ועל בתי עסק קטנו בהדרגתיות. פורסמו מתווים לפתיחת מסעדות, בתי קפה וברים (למעט מועדוני הריקודים) וקיום פעילויות מצומצמות נוספות. אלה נפתחו ב-27 במאי, קצת לפני המועד המקורי. בהדרגה נפתחו תחת הנחיות גם בתי המלון ואטרקציות תיירותיות נוספות.

הגל השני

לקראת סוף מאי 2020 החלה עליה איטית בתחלואה, שגרמה לעיכוב בהקלות, ולמרות זאת באמצע יוני חזרו להתקיים אירועי שמחות ותרבות, תחת הנחיות. בסוף יוני, התגבר קצב עליית התחלואה.

הידוק ההגבלות

מגפת הקורונה בישראל 
שר הבריאות יולי אדלשטיין (מימין) וד"ר אסנת לבציון-קורח מנהלת המרכז הרפואי שמיר (משמאל) מבקרים חולה קורונה, 23 ביולי 2020

בתחילת יולי, הוחלט שההתקהלות בשטח סגור תצומצם מאוד. לאחר 3 ימים, הוחלט שיסגרו אולמות אירועים ומוסדות תרבות. צומצם מספר האנשים המותר בסוגי בתי עסק שונים ובתחבורה ציבורית.

בימים שלאחר מכן הודקו מעט חלק מההגבלות, ובהמשך הודקו עוד יותר במהלכי חקיקה. בשלב זה מוקדו המגבלות בעיקר בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ, ואחרות שונו על ידי ועדת הקורונה. ב-5 באוגוסט בוטלו. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה. סוכם שהופעות חיות יתקיימו במתכונת "דרייב אין", תחת מגבלות. עד אמצע יולי מספר הנדבקים עלה בחדות. בסופו נבלמה העלייה.

עם מינוי רוני גמזו ל"ממונה הקורונה", החל תכנון תוכנית הרמזור, להתאמת המגבלות באופן מקומי, לפי רמת התחלואה המקומית ביישוב.

ב-9 באוגוסט, אושרו הגבלות. בהן: צמצום הנוכחות במקומות העבודה. במקביל, חודשו מופעי התרבות באוויר הפתוח. ב-14 באוגוסט, אושר סטנדרט אחיד לפעילות במסעדות ובתי תפילה, ביחס לגודלם.

באוגוסט, נמשכה העלייה בכמות הנדבקים שאושפזו בבתי החולים. מספר הנדבקים היומי נשאר סביב 2000.

בסוף אוגוסט אושרה תוכנית הרמזור. לפיו נקבע צבע לכל יישוב על פי: קצב גידול התחלואה, מספר החולים (ל-100,000 נפש), ושיעור התוצאות החיוביות. המתווה הנכנס לתוקף ב-6 בספטמבר.

בתחילת ספטמבר, החלה עליה חדה בתחלואה. במקביל נפתחה מערכת החינוך. בישיבת הקבינט שהתקיימה, המליץ רוני גמזו, להטיל סגר מקומי על הערים האדומות שהיו כולן יישובים חרדיים וערביים. לאחר לחצים והתנגדויות, הוחלט להסתפק בעוצר לילי.

סגר שני

מגפת הקורונה בישראל 
שוק הכרמל בתקופת הסגר השני

ב-11 בספטמבר, ממונה הקורונה רוני גמזו המליץ לקבינט הקורונה על "תוכנית שלושת השלבים": ריסון מהודק, ריסון חלקי וחזרה לרמזור. הממשלה אישרה החל מ-18 בספטמבר, ערב ראש השנה, סגר באורך של כ-21 יום, וחזרה ל"מתווה הרמזור". השר יעקב ליצמן התפטר במחאה. התקהלות צומצמה במקומות העבודה, בתחבורה הציבורית ובבתי הכנסת. ונאסר להתרחק ממקום המגורים, מעבר לקילומטר.

ב-22 ספטמבר החל הקבינט לדון בהידוק הסגר. שר הפנים אריה דרעי התנה את סגירת בתי הכנסת, בהגבלת ההפגנות. הממשלה החליטה לאשר את סגירת כלל מקומות העבודה (פרט לחריגים), הספורט, בתי הכנסת והפגנות הוגבלו למרחק של אלף מטרים ממקום המגורים, בניגוד לעמדת משרד הבריאות משרד האוצר, וגמזו. נשמעו טענות על עיסוק יתר בנושא ההפגנות, בשל רצונו של ראש הממשלה נתניהו לעצור את ההפגנות נגדו ונגד התנהלות הממשלה במהלך המשבר. היו שקראו להקמת ועדת חקירה בשל אופן קבלת ההחלטות. השר אסף זמיר התפטר.

ב-25 בספטמבר נכנס לתוקפו הידוק הסגר השני. מלבד הגבלת ההפגנות שדרשה שינוי חקיקה, ונכנסה לתוקף ב-30 בספטמבר.

ציר זמן - חלק מהנחיות הקורונה בשנת 2020
מגפת הקורונה בישראל

הקלות ויציאה מהסגר

במהלך הסגר הוצגו 3 תוכניות שונות לאסטרטגית היציאה. המשותף היה שהמעבר בין כל שלב יבוצע לאחר 14 יום, ובכפוף ליעדים: מספר הנדבקים, מקדם ההדבקה, מספר החולים הקשים ואחוזי התפוסה בבתי החולים.

ב-13 באוקטובר אושרו מעט הקלות. ב-17 באוקטובר תם הסגר למעט בערים האדומות, ונפתחה מערכת החינוך לגיל הרך בכל הארץ. קודמה תוכנית להגדרת "איים ירוקים" לאזורי מלונות שהכניסה אליהם תותר בהצגת בדיקה או אישור החלמה. הוטלו סגרים בכמה יישובים. לבקשת הקבינט, קיצר משרד הבריאות את התכנית לפתיחת המשק.

בניגוד לעמדת משרד הבריאות, אסטרטגיית היציאה לא בוצעה כסדרה. לדוגמה, פתיחת חנויות הרחוב הוקדמה בשבוע, לאחר שחלפו 7 ימים בלבד מההקלה הקודמת. כך גם תלמידי המוסדות הפנימייתיים חזרו ללימודים בניגוד לעמדת משרד הבריאות.

בשל הפרות חתונות ואירועים שנערכו בידי ישראלים בשטחי А ו-B ברשות הפלסטינית, נחתם צו שטח צבאי סגור האוסר על כניסת ישראלים לשטחים.

בנובמבר נוספו הקלות שונות בערים ירוקות וצהובות. בנובמבר בסיום הגל השני דורגה ישראל במדד בלומברג במקום ה-21.

הגל השלישי

סגר שלישי

הגל השלישי היה ברובו בשל זן האלפא של הנגיף שכונה בהתחלה הזן הבריטי.

ב-3 בדצמבר 2020, מקדם ההדבקה עלה מעל 1, וממוצע הנדבקים עמד על כאלף. בממשלה התפתחה מחלוקת לגבי קיום סגר לילי בחנוכה. החוק מחייב להטיל סגר רק בהינתן תועלת ברורה, אך מאחר שמשרד הבריאות לא הציג תמיכה במהלך, הסגר לא בוצע. הוחלט להמתין ולבצע ריסון הדוק כשיהיו 2,500 נדבקים (בממוצע שבועי) או מקדם הדבקה 1.32, ואם אחרי 3 שבועות לא תהייה ירידה, לבצע סגר.

הוחלט שיפתחו המוזיאונים, הקניונים והשווקים, בערים הירוקות והצהובות, לאחר פיילוטים. נבלם על ידי המפלגות החרדיות ניסיון להטיל סגר בערים אדומות.

אחרי השתהות ארוכה, הממשלה החליטה על סגר החל מ-27 בדצמבר 2020. בניגוד לקודמיו, מוסדות הלימוד המשיכו כסדרם כשעבודה במגזר הפרטי בהיקף של 50%, ומגבלת מרחק של 1,000 מטרים. היעד לסיומו: ירידה יחד עם פחות מאלף נדבקים ביום. בעת ההחלטה, מקדם ההדבקה - 1.25, נדבקים - 2,931. בשיח הציבורי והמקצועי היו שביקרו זאת או הציעו תחליף. לאחר דיון סוער בכנסת אושרר הסגר ברוב דחוק ב-28 בדצמבר.

בהמשך, הוחלט על הידוק הסגר החל מ-8 בינואר 2021 בחצות, נסגרה מרבית מערכת החינוך, מגבלת ההתקהלות הוחמרה, יציאה לעבודה הותרה למקומות חיוניים בלבד ועוד. בסוף ינואר עלתה ישראל בדירוג בלומברג למקום ה-15. התחלואה הגיעה לשיאה באמצע ינואר 2021.

יציאה מהסגר

בסוף ינואר, החלה ירידה במספר הנדבקים, היא נבלמה בתחילת פברואר. בפברואר החלו דיוני היציאה. העומס בבתי החולים היה גבוה, וכמוהו גם ממדי התחלואה: 7,397 נדבקים, מקדם הדבקה: 0.99.

ב-7 בפברואר אותה שנה הוסרו חלק מהמגבלות, ביניהן מגבלת המרחק. חלק ממערכת החינוך נפתח ב-11 בפברואר.

ב-15 בפברואר נקבע כי ב-21 לחודש תחל הפעלת דרכון ירוק בתרבות הפנאי. וכן על פתיחת מקומות מסחר, חלקים נוספים ממערכת החינוך וכו'. מגבלת התקהלות תוקל. בעת הפתיחה: נדבקים - 3,041, מקדם הדבקה - 0.83.

מגפת הקורונה בישראל 
מלחמה בשלהי הגל השלישי: מפקד חיל האוויר, עמיקם נורקין, וקציני מטהו במהלך מבצע שומר החומות

בפורים 2021 הוטל סגר לילי. לאחריו, אושרו הקלות נוספות למרות אזהרת ממונה הקורונה, אשר קבעו בין השאר כי החל מ-7 במרץ 2021 ישובו שאר השכבות לבתי הספר, תוקל מגבלת ההתקהלות ויפתחו עסקים נוספים, חלקם עם התו הירוק. באמצע מרץ החלה ירידה חדה בתחלואה, וממוצע הנדבקים ירד אל מתחת לאלף.

ב-19 במרץ החלו הקלות נוספות. ב-30 במרץ לא היו ערים אדומות - לראשונה מאז השקת תוכנית הרמזור כשמקדם ההדבקה היה 0.53.

ב-18 באפריל, לאחר יום העצמאות, בוטלה הנחיה המחייבת עטיית מסכה בשטחים פתוחים ללא התקהלות. בנוסף, מערכת החינוך חזרה לפעילות שגרתית מלאה. ב-23 באפריל דווח על תמותה יומית אפסית בגבולות הקו הירוק, לראשונה מאז 29 ביוני 2020. ב-27 במאי נפתחו בתי הקולנוע הגדולים לאחר שאלה סירבו לפתוח בכפוף לתו הירוק ממניע כלכלי. ב-30 במאי מספר המאומתים היומי צנח ל-3 בלבד, והממוצע הנע עמד על 19.

ב-1 ביוני, הוסרו מגבלות התו הסגול והתו הירוק ובוטלה הגבלת ההתקהלות. בנוסף, ב-15 ביוני בוטלה חובת עטיית המסכות במבנה סגור, למעט בסוגי מקומות מסוימים. ביוני 2021 בסיום הגל השלישי דורגה ישראל במקום ה-4 במדד בלומברג להתמודדות טובה עם המגפה, כאשר מעליה רק ארצות הברית, ניו זילנד ושווייץ.

הגל הרביעי

ב-13 ביוני הושבעה בישראל הממשלה השלושים ושש בראשות נפתלי בנט, והטיפול במגפה עבר לידיה.

"בלימה רכה"

באמצע יוני 2021, נמדד שינוי מגמה ועליה במקרי הדבקה, בעקבות כמה התפרצויות בבנימינה ובמודיעין שמקור רובן מישראלים שחזרו ממדינות אחרות ונדבקו בזן דלתא של הנגיף, ובעקבות המדידות הוחלט על צעדים והמלצות. כך ב-25 ביוני חויבה עטיית מסכות במבנה סגור. ב-7 ביולי, הקבינט החליט על צעדים נוספים, כמו שימוש בבדיקות מהירות בקייטנות. חלק מהמלצות משרד הבריאות לא התקבלו. בהמשך התברר כי הזן הפעיל בגל הרביעי היה וריאנט דלתא של נגיף הקורונה, שהיה מדבק יותר מקודמיו באופן משמעותי. וריאנט דלתא הדביק גם אנשים מחוסנים. המחוסנים לרוב אמנם לא סבלו מסימפטומים, אך יכלו להעביר את הנגיף לאחרים.

הממשלה החליטה על מדיניות חדשה תחת הכותרת "בלימה רכה". העיקרון המוביל של האסטרטגיה קובע שיש לדכא את ההדבקות במינימום פגיעה בכלכלה.

ב-21 ביולי החלו תקנות של גרסה מקלה יותר של התו הירוק בכנסים ואירועים עם מזון ויותר ממאה איש. גורמי מקצוע תמכו בתו ירוק מחמיר יותר. לבסוף נקבע שהתו הירוק יורחב ב-29 ביולי. ב-29 ביולי החל מבצע ה"בוסטר" - החיסון השלישי, לאחר שהתברר כי כמות הנוגדנים מתפוגגת בהדרגה לאחר מתן החיסון השני. ישראל הייתה המדינה הראשונה שהחלה במיזם לאומי במתן מנת חיסון שלישית. במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר התחסנו בישראל למעלה מ-3 מיליון איש.

בחודש אוגוסט 2021 כבר הובן שהמדינה נמצאת בעיצומו של גל תחלואה רביעי. גל תחלואה זה היה שונה מגלי תחלואה קודמים, בשני מרכיבים עיקריים. ראשית, רוב משמעותי של החברה בישראל היה מחוסן. רוב מוחלט של החולים המאושפזים במצב קשה היו אנשים שלא התחסנו. מצד שני, לראשונה, נדבקו וחלו גם אנשים מחוסנים, אם כי בהיקף קטן יותר. למרות הגל הותרו קיום אירועים המוניים כמו מצעד הגאווה בתל אביב, ההופעה של עומר אדם, הפנג'ויה באילת ותפילות ראש השנה באומן, תוך הטלת מגבלות שונות שנועדו לצמצם הדבקה.

קבינט הקורונה החליט שב-8 באוגוסט יוטלו הגבלות נוספות על הציבור נוכח העלייה בתחלואה בקורונה, לרבות חובת עטיית מסיכות גם בחללים פתוחים אם יש יותר ממאה איש והעברת משרדים במגזר הציבורי למתכונת עבודה בהיקף של 50% נוכחות במשרד.

ב-11 באוגוסט הוחלט על הרחבת התו הירוק לכל ענפי המשק, למעט קניונים ומסחר (על חלקם הופעל התו הסגול). נקבע שהחל מ-18 באוגוסט תוגבל ההתקהלות ל-50 בפנים ו-100 בחוץ במקומות שאין בהם תווים. במשרד הבריאות תמכו בהגבלת ובהקטנת התקהלות בכל חלל והממשלה התנגדה.

ב-24 באוגוסט עבר מספר הנדבקים היומי את רף ה-10,000.

בתחילת ספטמבר הייתה ישראל המדינה עם מספר המאומתים הגבוה ביותר בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. לקראת חגי תשרי משרד הבריאות פרסם המלצות כמו ביצוע בדיקת קורונה לפני החג והעדפת פעולות בחוץ. בסוף החודש החלה ירידה. בימים הראשונים של חודש אוקטובר הממוצע הנע ירד לקצת יותר מ-3,000 מאומתים ביום. בנובמבר בסיום הגל הרביעי דורגה ישראל במדד בלומברג במקום ה-29.

הקלות

בתחילת אוקטובר, היו הקלות מסוימות בתו ירוק ובבידודים בחינוך. בסוף החודש, הממוצע הנע היה כ-660. בנובמבר בוצע תרגיל להכנה לאפשרות גל נוסף. בחודש נובמבר התרחבו ההקלות.

הגל החמישי

ב-10 בנובמבר הוביל ראש הממשלה בנט תרגיל התמודדות נגד זן חדש של הנגיף שטרם התגלה. התרגיל נקרא 'אומגה'. בסוף נובמבר הסתמנה עלייה קלה במספר הנדבקים והתעורר חשש מגל חמישי. ב-26 בנובמבר, הודיע ראש הממשלה נפתלי בנט שאובחנו בישראל ארבעה מקרים של הדבקה בוריאנט אומיקרון, ושישראל נוקטת צעדים מהירים כדי למנוע את התפשטותו. רוב הצעדים עסקו בכניסה או יציאה מישראל, וכן הוחלט להדק מעט את התו הירוק. ב-19 בדצמבר, אמר ראש הממשלה שהגל החמישי החל וקרא לעודד עבודה מהבית במגזר הפרטי ולהתחסן. באותו יום אותרו כאלף נדבקים. כעבור יומיים, אושרה חבילת הנחיות הכוללת גם צמצום נוכחות במגזר הציבורי והרחבתו של התו הירוק. מנגד, ב-16 בינואר 2022, חתמה שרת הכלכלה והתעשייה על היתר כללי זמני לעבודה בשעות נוספות. זאת על מנת לאפשר למקומות עבודה להתמודד עם גל ההיעדרויות של עובדים, באמצעות העסקת העובדים שכן מגיעים יותר שעות ממה שמותר בדרך כלל. ההצעה להקטין התקהלויות הייתה במחלוקת בקבינט המומחים, כאשר בהמשך הקבינט הביע תמיכה מסויגת בעניין. הגל היה ברובו בשל זן האומיקרון, אך זן הדלתא, שהיה פחות נפוץ השפיע גם הוא. בהמשך, זן הדלתא הוערך כזניח.

בסוף ינואר, החלה ירידה בכמות הנדבקים. בפברואר הוחלט לצמצם את תקנות התו הירוק במקומות רבים. ב-1 במרץ התו הירוק הושאר בבתי אבות בלבד. ממוצע הנדבקים ירד לכ-6,200. לאחר עליה במרץ, הייתה ירידה בכמות הנדבקים. ב-23 באפריל, בוטלה חובת עטיית המסכות בחללים סגורים. החובה הושארה בבתי חולים, בתי אבות, טיסות וכלפי אנשים שנמצאים בדרכם לבידוד. ב-20 במאי, בוטלה חובת בדיקת PCR לנוחתים בנתב"ג. ב-23 במאי בוטלה חובת עטיית המסכות בטיסות יוצאות ונכנסות מישראל.

הגל השישי

בחודש יוני 2022 החלה עליה בתחלואה, בעיקר בשל התפשטותו של וריאנט 5.BA (אנ'). כחודש לאחר מכן דווח כי הגל השישי עבר, ככל הנראה, את שיאו. לקראת סוף חודש אוגוסט 2022, ירד ממוצע המאומתים אל מתחת לאלף, לראשונה מאז דצמבר 2021

מגפת הקורונה בישראל ביישובים בעלי לפחות 2,000 תושבים ועם לפחות 15 מקרים,
ממויינים לפי מתווה הרמזור, נכון ל-7 בפברואר 2023 (פורסם למחרת 8 בפברואר)
שיעור מתחסנים ב-%
נכון ל-11 בפברואר 2023
מגפת הקורונה בישראל מגפת הקורונה בישראל מגפת הקורונה בישראל מגפת הקורונה בישראל יישובמקרי הדבקהל-10,000 תושביםמקרי פטירהמנה 2מנה 3
4857מגפת הקורונה בישראל  6.4אריאל10,447949,727.3000017-1768.26%68.26%54.01%54.01%
4877מגפת הקורונה בישראל  6.2קריית ביאליק24,1801,129,906.5000055-5578.07%78.07%63.16%63.16%
4887מגפת הקורונה בישראל  6.1חריש12,843124,931.9000014-פחות מ-1556.61%56.61%39.43%39.43%
4908מגפת הקורונה בישראל  5.9מעלות-תרשיחא12,331887,122.3000034-3469.76%69.76%52.23%52.23%
4908מגפת הקורונה בישראל  5.9מבשרת ציון14,132569,838.7000019-1979.55%79.55%64.69%64.69%
4918מגפת הקורונה בישראל  5.8עיילבון3,524629,285.7000014-פחות מ-1564.85%64.85%46.03%46.03%
4958מגפת הקורונה בישראל  5.4קריית שמונה12,045704,386.0000020-2073.36%73.36%57.54%57.54%
4958מגפת הקורונה בישראל  5.4גן יבנה14,544692,571.4000014-פחות מ-1574.58%74.58%57.43%57.43%
4958מגפת הקורונה בישראל  5.4רעננה46,383684,115.0000092-9286.64%86.64%71.38%71.38%
4978מגפת הקורונה בישראל  5.2קריית אונו24,588942,069.0000034-3480.18%80.18%64.25%64.25%
4978מגפת הקורונה בישראל  5.2מזכרת בתיה9,874836,779.7000014-פחות מ-1586.30%86.30%66.72%66.72%
4998מגפת הקורונה בישראל  5.0רמת השרון27,0872,335,086.2000047-4785.56%85.56%70.42%70.42%
4998מגפת הקורונה בישראל  5.0ערד14,267244,717.0000026-2667.49%67.49%48.51%48.51%
5008מגפת הקורונה בישראל  4.9קריית מוצקין27,5841,429,222.8000082-8280.07%80.07%65.48%65.48%
5008מגפת הקורונה בישראל  4.9קריית אתא34,460777,878.1000106-10672.20%72.20%56.71%56.71%
5008מגפת הקורונה בישראל  4.9פתח תקווה149,852720,442.3000428-42874.02%74.02%57.34%57.34%
5008מגפת הקורונה בישראל  4.9ראש העין43,028355,309.7000068-6867.96%67.96%52.39%52.39%
5018מגפת הקורונה בישראל  4.8יהוד-מונוסון17,776966,087.0000030-3077.90%77.90%62.60%62.60%
5018מגפת הקורונה בישראל  4.8אור עקיבא11,285600,266.0000044-4470.73%70.73%52.10%52.10%
5028מגפת הקורונה בישראל  4.7נס ציונה29,1821,053,501.8000046-4674.83%74.83%58.95%58.95%
5028מגפת הקורונה בישראל  4.7אליכין2,030780,769.2000014-פחות מ-1569.10%69.10%52.34%52.34%
5028מגפת הקורונה בישראל  4.7תל מונד8,539677,698.4000014-פחות מ-1587.68%87.68%69.99%69.99%
5038מגפת הקורונה בישראל  4.6אבן יהודה8,7021,243,142.9000014-פחות מ-1588.99%88.99%70.52%70.52%
5038מגפת הקורונה בישראל  4.6קדימה-צורן12,843725,593.2000017-1775.91%75.91%60.21%60.21%
5038מגפת הקורונה בישראל  4.6גבעתיים30,832699,138.3000073-7377.53%77.53%65.04%65.04%
5048מגפת הקורונה בישראל  4.5לוד39,852268,363.6000138-13858.25%58.25%40.03%40.03%
5049מגפת הקורונה בישראל  4.5סביון2,68813,440,000.0000014-פחות מ-1599.99%מעל 90%84.05%84.05%
5049מגפת הקורונה בישראל  4.5קיסריה3,1531,659,473.7000014-פחות מ-1587.54%87.54%72.34%72.34%
5049מגפת הקורונה בישראל  4.5בית יצחק-שער חפר1,2921,615,000.0000014-פחות מ-1585.07%85.07%70.85%70.85%
5049מגפת הקורונה בישראל  4.5ראשון לציון139,680903,492.9000347-34774.94%74.94%60.34%60.34%
5049מגפת הקורונה בישראל  4.5גבעת אבני1,313875,333.3000014-פחות מ-1584.47%84.47%69.09%69.09%
5049מגפת הקורונה בישראל  4.5הרצליה55,933864,497.7000130-13084.43%84.43%69.61%69.61%
5049מגפת הקורונה בישראל  4.5באר שבע124,751852,706.8000282-28272.55%72.55%56.04%56.04%
5049מגפת הקורונה בישראל  4.5גן נר1,607730,454.5000000-084.04%84.04%68.33%68.33%
5049מגפת הקורונה בישראל  4.5רמת ישי4,556700,923.1000014-פחות מ-1581.99%81.99%67.12%67.12%
5049מגפת הקורונה בישראל  4.5בית דגן4,098671,803.3000014-פחות מ-1570.42%70.42%55.69%55.69%
5049מגפת הקורונה בישראל  4.5כפר כמא1,782660,000.0000014-פחות מ-1570.44%70.44%55.48%55.48%
5049מגפת הקורונה בישראל  4.5אלון שבות2,255382,203.4000014-פחות מ-1584.76%84.76%66.44%66.44%
5049מגפת הקורונה בישראל  4.5מעגלים900310,344.8000000-051.21%51.21%36.93%36.93%
5049מגפת הקורונה בישראל  4.5גני מודיעין1,179163,750.0000014-פחות מ-1533.16%33.16%20.67%20.67%
5059מגפת הקורונה בישראל  4.4כוכב יאיר5,7291,364,047.6000014-פחות מ-1599.99%מעל 90%82.25%82.25%
5059מגפת הקורונה בישראל  4.4רמת גן83,572871,449.4000228-22873.67%73.67%61.24%61.24%
5059מגפת הקורונה בישראל  4.4להבים4,101788,653.8000014-פחות מ-1589.84%89.84%75.62%75.62%
5059מגפת הקורונה בישראל  4.4ג'ש (גוש חלב)1,526586,923.1000014-פחות מ-1569.87%69.87%50.96%50.96%
5059מגפת הקורונה בישראל  4.4כפר יאסיף5,372422,992.1000014-פחות מ-1565.83%65.83%41.97%41.97%
5059מגפת הקורונה בישראל  4.4סאג'ור2,392373,750.0000014-פחות מ-1568.10%68.10%48.42%48.42%
5059מגפת הקורונה בישראל  4.4חצור הגלילית5,756309,462.4000017-1762.16%62.16%45.63%45.63%
5059מגפת הקורונה בישראל  4.4שדרות17,026275,056.5000036-3660.99%60.99%44.52%44.52%
5059מגפת הקורונה בישראל  4.4גבעת זאב10,574187,815.3000015-1551.00%51.00%35.83%35.83%
5059מגפת הקורונה בישראל  4.4עמנואל1,560103,311.3000014-פחות מ-1523.25%23.25%12.41%12.41%
5069מגפת הקורונה בישראל  4.3פקיעין (בוקייעה)3,849699,818.2000014-פחות מ-1560.51%60.51%39.76%39.76%
5069מגפת הקורונה בישראל  4.3שוהם13,127637,233.0000014-פחות מ-1599.99%מעל 90%75.47%75.47%
5069מגפת הקורונה בישראל  4.3תל אביב - יפו239,452617,303.4000548-54873.60%73.60%59.68%59.68%
5069מגפת הקורונה בישראל  4.3רחובות84,513558,579.0000216-21670.01%70.01%54.09%54.09%
5069מגפת הקורונה בישראל  4.3אור יהודה21,800556,122.4000061-6165.77%65.77%48.34%48.34%
5069מגפת הקורונה בישראל  4.3סלאמה1,766245,277.8000014-פחות מ-1558.96%58.96%36.19%36.19%
5069מגפת הקורונה בישראל  4.3כפר ברא1,673181,847.8000000-058.08%58.08%33.45%33.45%
5079מגפת הקורונה בישראל  4.2עומר4,8323,020,000.0000014-פחות מ-1599.99%מעל 90%81.53%81.53%
5079מגפת הקורונה בישראל  4.2כפר סבא59,4021,668,595.5000110-11081.27%81.27%66.63%66.63%
5079מגפת הקורונה בישראל  4.2חולון107,9051,436,817.6000349-34971.01%71.01%56.21%56.21%
5079מגפת הקורונה בישראל  4.2קצרין3,846739,615.4000014-פחות מ-1569.56%69.56%54.63%54.63%
5079מגפת הקורונה בישראל  4.2מגדל העמק15,321715,934.6000045-4568.86%68.86%52.47%52.47%
5079מגפת הקורונה בישראל  4.2בענה3,564356,400.0000014-פחות מ-1551.56%51.56%28.90%28.90%
5079מגפת הקורונה בישראל  4.2מג'ד אל-כרום6,479320,742.6000023-2360.22%60.22%33.74%33.74%
5079מגפת הקורונה בישראל  4.2גבע בנימין3,137287,798.2000014-פחות מ-1547.75%47.75%32.40%32.40%
5079מגפת הקורונה בישראל  4.2פוריידיס5,388273,502.5000027-2760.68%60.68%37.93%37.93%
5079מגפת הקורונה בישראל  4.2כפר קאסם10,878215,833.3000020-2055.01%55.01%30.66%30.66%
5079מגפת הקורונה בישראל  4.2בת ים65,531-2,267,508.7000364-36471.59%71.59%55.86%55.86%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1אורנית5,707741,168.8000014-פחות מ-1584.75%84.75%67.28%67.28%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1כפר תבור2,701692,564.1000000-083.59%83.59%66.53%66.53%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1אבו גוש5,920538,181.8000014-פחות מ-1599.99%מעל 90%81.80%81.80%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1פרדסיה4,691533,068.2000014-פחות מ-1589.78%89.78%72.36%72.36%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1דאלית אל-כרמל8,536523,681.0000026-2654.94%54.94%38.30%38.30%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1שתולים1,313486,296.3000000-068.37%68.37%52.08%52.08%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1חשמונאים2,446436,785.7000014-פחות מ-1599.99%מעל 90%82.30%82.30%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1אפרת7,857413,526.3000000-079.53%79.53%58.74%58.74%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1בית ג'ן6,303406,645.2000017-1760.79%60.79%42.36%42.36%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1כפר יונה15,971400,275.7000018-1871.73%71.73%55.59%55.59%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1יבנה31,424386,995.1000050-5070.15%70.15%52.59%52.59%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1מגאר12,770361,756.4000022-2264.45%64.45%41.14%41.14%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1רבבה2,194288,684.2000000-063.57%63.57%40.74%40.74%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1מייסר771265,862.1000014-פחות מ-1562.03%62.03%38.16%38.16%
5089מגפת הקורונה בישראל  4.1קלנסווה9,621245,433.7000025-2553.16%53.16%28.30%28.30%
5099מגפת הקורונה בישראל  4.0הוד השרון37,372950,941.5000058-5880.50%80.50%65.75%65.75%
5099מגפת הקורונה בישראל  4.0נתניה118,484822,234.6000439-43967.34%67.34%51.11%51.11%
5099מגפת הקורונה בישראל  4.0פרדס חנה-כרכור25,523797,593.8000052-5268.98%68.98%52.34%52.34%
5099מגפת הקורונה בישראל  4.0קריית עקרון6,216731,294.1000022-2265.60%65.60%48.23%48.23%
5099מגפת הקורונה בישראל  4.0גני תקווה13,829688,010.0000014-פחות מ-1580.58%80.58%64.58%64.58%
5099מגפת הקורונה בישראל  4.0חדרה53,658610,443.7000222-22268.79%68.79%52.77%52.77%
5099מגפת הקורונה בישראל  4.0דימונה22,437531,682.5000043-4376.89%76.89%59.07%59.07%
5099מגפת הקורונה בישראל  4.0קריית גת33,834299,415.9000100-10059.99%59.99%43.23%43.23%
5099מגפת הקורונה בישראל  4.0מצפה רמון2,656288,695.7000014-פחות מ-1564.21%64.21%48.77%48.77%
5099מגפת הקורונה בישראל  4.0קריית ארבע4,486265,443.8000014-פחות מ-1555.39%55.39%39.76%39.76%
5109מגפת הקורונה בישראל  3.9אלפי מנשה4,669848,909.1000014-פחות מ-1580.98%80.98%64.96%64.96%
5109מגפת הקורונה בישראל  3.9עספיא6,339627,623.8000033-3359.63%59.63%39.84%39.84%
5109מגפת הקורונה בישראל  3.9מסעדה1,462261,071.4000014-פחות מ-1568.02%68.02%42.05%42.05%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8בת חפר3,1311,565,500.0000014-פחות מ-1585.16%85.16%70.73%70.73%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8נהריה34,8211,266,218.2000078-7879.88%79.88%63.44%63.44%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8לפיד1,3531,127,500.0000014-פחות מ-1587.38%87.38%73.39%73.39%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8נופית1,590993,750.0000014-פחות מ-1589.32%89.32%77.03%77.03%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8מעלה אדומים23,022515,033.6000025-2572.20%72.20%55.59%55.59%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8באר יעקב17,623425,676.3000020-2064.44%64.44%46.94%46.94%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8גבעת שמואל16,487422,743.6000014-פחות מ-1576.94%76.94%60.91%60.91%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8בית אריה-עופרים3,022419,722.2000014-פחות מ-1570.05%70.05%54.25%54.25%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8אלעזר1,628397,073.2000014-פחות מ-1581.37%81.37%60.05%60.05%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8ירוחם6,816370,434.8000014-פחות מ-1566.91%66.91%48.53%48.53%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8צור הדסה5,749344,251.5000014-פחות מ-1560.92%60.92%46.73%46.73%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8אלקנה2,850303,191.5000014-פחות מ-1576.89%76.89%61.13%61.13%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8שיח' דנון1,294258,800.0000014-פחות מ-1557.80%57.80%32.80%32.80%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8רומת הייב992211,063.8000014-פחות מ-1552.34%52.34%27.24%27.24%
5119מגפת הקורונה בישראל  3.8כוכב יעקב4,507126,246.5000014-פחות מ-1530.88%30.88%18.72%18.72%
5129מגפת הקורונה בישראל  3.7כרמיאל26,3992,357,053.6000083-8376.30%76.30%60.84%60.84%
5129מגפת הקורונה בישראל  3.7ראמה4,486915,510.2000014-פחות מ-1572.30%72.30%49.34%49.34%
5129מגפת הקורונה בישראל  3.7פסוטה1,780712,000.0000014-פחות מ-1571.67%71.67%51.02%51.02%
5129מגפת הקורונה בישראל  3.7עפולה31,618379,567.8000091-9166.81%66.81%50.89%50.89%
5129מגפת הקורונה בישראל  3.7ג'לג'וליה3,815221,802.3000015-1552.52%52.52%29.64%29.64%
5139מגפת הקורונה בישראל  3.6חיפה144,6802,169,115.4000502-50275.27%75.27%61.11%61.11%
5139מגפת הקורונה בישראל  3.6כפר ורדים3,1811,674,210.5000014-פחות מ-1586.24%86.24%72.41%72.41%
5139מגפת הקורונה בישראל  3.6אשקלון82,716728,775.3000224-22467.71%67.71%50.88%50.88%
5139מגפת הקורונה בישראל  3.6ראש פינה1,644685,000.0000014-פחות מ-1570.65%70.65%55.68%55.68%
5139מגפת הקורונה בישראל  3.6שלומי4,078582,571.4000014-פחות מ-1573.17%73.17%56.40%56.40%
5139מגפת הקורונה בישראל  3.6זרזיר2,997183,865.0000014-פחות מ-1556.78%56.78%30.34%30.34%
5139מגפת הקורונה בישראל  3.6בסמ"ה4,482182,195.1000014-פחות מ-1557.22%57.22%31.94%31.94%
5139מגפת הקורונה בישראל  3.6קריית יערים3,236127,905.1000014-פחות מ-1539.54%39.54%24.90%24.90%
5139מגפת הקורונה בישראל  3.6קריית ים21,064-6,383,030.3000092-9274.18%74.18%58.71%58.71%
5149מגפת הקורונה בישראל  3.5נשר12,5341,627,792.2000017-1774.77%74.77%61.26%61.26%
5149מגפת הקורונה בישראל  3.5בני עי"ש3,6261,133,125.0000014-פחות מ-1568.30%68.30%53.51%53.51%
5149מגפת הקורונה בישראל  3.5בנימינה-גבעת עדה9,025867,788.5000014-פחות מ-1575.29%75.29%59.51%59.51%
5149מגפת הקורונה בישראל  3.5זכרון יעקב12,223719,000.0000014-פחות מ-1577.03%77.03%62.62%62.62%
5149מגפת הקורונה בישראל  3.5אזור7,258585,322.6000014-פחות מ-1565.88%65.88%50.70%50.70%
5149מגפת הקורונה בישראל  3.5דיר חנא5,658353,625.0000014-פחות מ-1562.15%62.15%38.04%38.04%
5149מגפת הקורונה בישראל  3.5קרני שומרון6,014305,279.2000014-פחות מ-1566.02%66.02%49.18%49.18%
5149מגפת הקורונה בישראל  3.5אופקים19,623240,183.6000029-2958.16%58.16%40.74%40.74%
5149מגפת הקורונה בישראל  3.5בית אל3,626194,946.2000014-פחות מ-1561.37%61.37%44.62%44.62%
5159מגפת הקורונה בישראל  3.4מודיעין-מכבים-רעות58,845715,006.1000033-3383.55%83.55%67.41%67.41%
5159מגפת הקורונה בישראל  3.4גדרה17,065613,848.9000059-5971.38%71.38%53.99%53.99%
5159מגפת הקורונה בישראל  3.4טירת כרמל14,732549,701.5000045-4574.52%74.52%58.11%58.11%
5159מגפת הקורונה בישראל  3.4יאנוח-ג'ת3,801469,259.3000014-פחות מ-1562.03%62.03%41.52%41.52%
5159מגפת הקורונה בישראל  3.4ג'דיידה-מכר8,506381,435.0000036-3658.12%58.12%34.48%34.48%
5159מגפת הקורונה בישראל  3.4מרכז שפירא1,606308,846.2000014-פחות מ-1569.82%69.82%52.56%52.56%
5159מגפת הקורונה בישראל  3.4נחף5,286255,362.3000024-2456.28%56.28%32.11%32.11%
5159מגפת הקורונה בישראל  3.4אום אל-פחם23,585245,421.4000091-9153.99%53.99%28.60%28.60%
5169מגפת הקורונה בישראל  3.3קריית טבעון9,5155,007,894.7000021-2175.81%75.81%63.01%63.01%
5169מגפת הקורונה בישראל  3.3קציר1,491877,058.8000014-פחות מ-1565.98%65.98%52.42%52.42%
5169מגפת הקורונה בישראל  3.3כאוכב אבו אל-היג'א1,834447,317.1000014-פחות מ-1562.51%62.51%38.23%38.23%
5169מגפת הקורונה בישראל  3.3ירכא8,090372,811.1000044-4454.46%54.46%34.52%34.52%
5169מגפת הקורונה בישראל  3.3בית שאן11,181353,829.1000030-3068.44%68.44%48.77%48.77%
5169מגפת הקורונה בישראל  3.3ערערה9,081300,695.4000032-3245.23%45.23%25.27%25.27%
5169מגפת הקורונה בישראל  3.3כפר קרע8,320263,291.1000031-3161.28%61.28%38.45%38.45%
5169מגפת הקורונה בישראל  3.3דיר אל-אסד4,200238,636.4000021-2159.21%59.21%37.17%37.17%
5169מגפת הקורונה בישראל  3.3נתיבות24,781205,651.5000047-4747.51%47.51%30.20%30.20%
5169מגפת הקורונה בישראל  3.3לקיה3,48958,247.1000014-פחות מ-1526.01%26.01%10.06%10.06%
5169מגפת הקורונה בישראל  3.3אום בטין52733,566.9000014-פחות מ-1515.73%15.73%05.78%5.78%
5179מגפת הקורונה בישראל  3.2בית חשמונאי1,494878,823.5000000-099.99%מעל 90%72.41%72.41%
5179מגפת הקורונה בישראל  3.2אשדוד124,324473,976.4000382-38264.34%64.34%47.70%47.70%
5179מגפת הקורונה בישראל  3.2סח'נין17,481397,295.5000038-3862.49%62.49%38.28%38.28%
5179מגפת הקורונה בישראל  3.2קריית מלאכי15,207317,473.9000036-3652.84%52.84%34.05%34.05%
5179מגפת הקורונה בישראל  3.2קדומים2,862298,125.0000014-פחות מ-1568.49%68.49%50.12%50.12%
5179מגפת הקורונה בישראל  3.2ערערה בנגב3,18750,992.0000014-פחות מ-1527.92%27.92%12.17%12.17%
5189מגפת הקורונה בישראל  3.1שמשית1,5771,577,000.0000014-פחות מ-1599.99%מעל 90%77.76%77.76%
5189מגפת הקורונה בישראל  3.1אילת28,534726,056.0000035-3579.37%79.37%59.91%59.91%
5189מגפת הקורונה בישראל  3.1חורפיש4,048525,714.3000014-פחות מ-1568.92%68.92%48.23%48.23%
5189מגפת הקורונה בישראל  3.1נעלה1,472507,586.2000000-065.92%65.92%50.40%50.40%
5189מגפת הקורונה בישראל  3.1ניצן1,720452,631.6000000-063.84%63.84%46.21%46.21%
5189מגפת הקורונה בישראל  3.1צפת16,403190,069.5000040-4040.08%40.08%26.93%26.93%
5199מגפת הקורונה בישראל  3.0נוף הגליל22,2611,040,233.6000063-6370.80%70.80%54.94%54.94%
5199מגפת הקורונה בישראל  3.0טירה12,501364,460.6000058-5856.51%56.51%34.02%34.02%
5199מגפת הקורונה בישראל  3.0טבריה24,419293,145.3000085-8558.61%58.61%43.19%43.19%
5199מגפת הקורונה בישראל  3.0ג'ת5,577268,125.0000017-1757.58%57.58%36.74%36.74%
5199מגפת הקורונה בישראל  3.0עילוט2,766149,513.5000014-פחות מ-1552.26%52.26%26.79%26.79%
5209מגפת הקורונה בישראל  2.9מיתר6,954632,181.8000014-פחות מ-1599.99%מעל 90%70.78%70.78%
5209מגפת הקורונה בישראל  2.9אבו סנאן7,698381,089.1000023-2366.94%66.94%41.46%41.46%
5209מגפת הקורונה בישראל  2.9מעלה עירון6,940265,900.4000025-2551.72%51.72%27.97%27.97%
5209מגפת הקורונה בישראל  2.9עראבה10,971245,436.2000018-1859.64%59.64%34.99%34.99%
5209מגפת הקורונה בישראל  2.9טובא-זנגריה2,338185,555.6000014-פחות מ-1559.02%59.02%32.22%32.22%
5209מגפת הקורונה בישראל  2.9אלעד24,214184,839.7000016-1628.12%28.12%14.68%14.68%
5219מגפת הקורונה בישראל  2.8מעיליא1,818909,000.0000014-פחות מ-1564.22%64.22%45.95%45.95%
5219מגפת הקורונה בישראל  2.8מג'דל שמס4,849646,533.3000018-1863.55%63.55%41.44%41.44%
5219מגפת הקורונה בישראל  2.8יפיע8,347336,572.6000020-2054.53%54.53%32.01%32.01%
5219מגפת הקורונה בישראל  2.8כפר כנא9,055233,376.3000017-1760.16%60.16%35.14%35.14%
5219מגפת הקורונה בישראל  2.8כסרא-סמיע3,352226,486.5000014-פחות מ-1561.15%61.15%35.73%35.73%
5219מגפת הקורונה בישראל  2.8שעב2,933223,893.1000014-פחות מ-1562.33%62.33%36.93%36.93%
5219מגפת הקורונה בישראל  2.8ירושלים385,710190,870.0001307-1,30753.23%53.23%34.41%34.41%
5219מגפת הקורונה בישראל  2.8בית שמש51,492100,315.6000081-8134.83%34.83%22.44%22.44%
5219מגפת הקורונה בישראל  2.8תל שבע4,05051,658.2000021-2127.75%27.75%12.38%12.38%
5229מגפת הקורונה בישראל  2.7הר אדר2,2781,084,761.9000014-פחות מ-1589.80%89.80%72.69%72.69%
5229מגפת הקורונה בישראל  2.7עכו26,613804,018.1000114-11470.65%70.65%51.42%51.42%
5229מגפת הקורונה בישראל  2.7יד בנימין3,027360,357.1000014-פחות מ-1553.24%53.24%36.36%36.36%
5229מגפת הקורונה בישראל  2.7סולם1,338297,333.3000014-פחות מ-1570.32%70.32%44.11%44.11%
5229מגפת הקורונה בישראל  2.7כוכב השחר1,674220,263.2000000-054.54%54.54%37.67%37.67%
5229מגפת הקורונה בישראל  2.7אבטין892168,301.9000014-פחות מ-1556.74%56.74%32.11%32.11%
5239מגפת הקורונה בישראל  2.6אחוזת ברק1,7801,271,428.6000014-פחות מ-1588.12%88.12%69.14%69.14%
5239מגפת הקורונה בישראל  2.6צור יצחק4,052368,363.6000014-פחות מ-1572.67%72.67%53.27%53.27%
5239מגפת הקורונה בישראל  2.6באקה אל-גרביה13,782326,587.7000042-4259.45%59.45%35.07%35.07%
5239מגפת הקורונה בישראל  2.6קצר א-סר26724,953.3000014-פחות מ-1516.91%16.91%07.08%7.08%
5249מגפת הקורונה בישראל  2.5נווה דניאל1,645498,484.8000000-076.51%76.51%57.72%57.72%
5249מגפת הקורונה בישראל  2.5כפר מנדא5,962154,056.8000025-2552.16%52.16%26.18%26.18%
5249מגפת הקורונה בישראל  2.5בני ברק92,554127,432.2000306-30633.54%33.54%19.94%19.94%
5259מגפת הקורונה בישראל  2.4כפר האורנים1,4961,360,000.0000000-082.53%82.53%67.11%67.11%
5259מגפת הקורונה בישראל  2.4מתן2,1061,238,823.5000014-פחות מ-1581.85%81.85%66.91%66.91%
5259מגפת הקורונה בישראל  2.4ריינה6,906336,878.0000017-1746.89%46.89%25.84%25.84%
5259מגפת הקורונה בישראל  2.4טורעאן6,131329,623.7000014-פחות מ-1561.30%61.30%35.11%35.11%
5259מגפת הקורונה בישראל  2.4מוקייבלה1,689225,200.0000014-פחות מ-1562.54%62.54%34.68%34.68%
5259מגפת הקורונה בישראל  2.4עין מאהל4,962224,524.9000031-3160.58%60.58%35.47%35.47%
5269מגפת הקורונה בישראל  2.3משהד3,701251,768.7000014-פחות מ-1555.16%55.16%29.60%29.60%
5269מגפת הקורונה בישראל  2.3ביר אל-מכסור3,362196,608.2000014-פחות מ-1561.79%61.79%36.81%36.81%
5269מגפת הקורונה בישראל  2.3רהט18,53982,505.6000054-5436.87%36.87%16.75%16.75%
5279מגפת הקורונה בישראל  2.2יקנעם עילית13,9171,095,826.8000024-2477.75%77.75%62.23%62.23%
5279מגפת הקורונה בישראל  2.2עתלית5,416404,179.1000014-פחות מ-1570.55%70.55%53.77%53.77%
5279מגפת הקורונה בישראל  2.2אכסאל6,241297,190.5000020-2058.66%58.66%32.67%32.67%
5279מגפת הקורונה בישראל  2.2כעביה-טבאש-חג'אג'רה2,493228,715.6000014-פחות מ-1552.15%52.15%26.87%26.87%
5289מגפת הקורונה בישראל  2.1דבוריה4,881443,727.3000014-פחות מ-1559.32%59.32%37.65%37.65%
5289מגפת הקורונה בישראל  2.1אעבלין5,696358,239.0000014-פחות מ-1558.88%58.88%36.74%36.74%
5289מגפת הקורונה בישראל  2.1טייבה19,222311,035.6000081-8150.28%50.28%28.16%28.16%
5289מגפת הקורונה בישראל  2.1בועיינה-נוג'ידאת4,064250,864.2000014-פחות מ-1562.64%62.64%36.07%36.07%
5289מגפת הקורונה בישראל  2.1בסמת טבעון3,031242,480.0000014-פחות מ-1553.31%53.31%29.91%29.91%
5289מגפת הקורונה בישראל  2.1שגב-שלום2,17854,044.7000014-פחות מ-1526.83%26.83%11.50%11.50%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0צור משה1,7042,130,000.0000014-פחות מ-1567.89%67.89%54.96%54.96%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0גבעת ברנר1,5321,094,285.7000014-פחות מ-1577.22%77.22%62.29%62.29%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0ג'ולס3,510540,000.0000014-פחות מ-1569.00%69.00%49.93%49.93%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0בוקעאתא2,267462,653.1000015-1569.00%69.00%46.02%46.02%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0מבוא חורון1,831406,888.9000014-פחות מ-1551.36%51.36%32.67%32.67%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0שפרעם18,218366,559.4000066-6661.07%61.07%38.88%38.88%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0מזרעה1,689331,176.5000014-פחות מ-1561.63%61.63%38.22%38.22%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0עין קנייא909324,642.9000014-פחות מ-1572.84%72.84%50.72%50.72%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0תקוע2,569321,125.0000000-056.71%56.71%37.37%37.37%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0פדואל1,651311,509.4000000-075.28%75.28%51.40%51.40%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0כאבול5,140309,638.6000014-פחות מ-1555.26%55.26%34.31%34.31%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0כפר מצר1,255298,809.5000014-פחות מ-1558.46%58.46%33.84%33.84%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0טמרה15,056294,638.0000051-5157.91%57.91%34.75%34.75%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0צופים1,519281,296.3000000-067.02%67.02%49.39%49.39%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0טלמון3,398271,840.0000014-פחות מ-1566.96%66.96%46.18%46.18%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0זמר3,010266,371.7000014-פחות מ-1558.22%58.22%34.61%34.61%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0יקיר1,674246,176.5000000-069.69%69.69%49.39%49.39%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0ברקת1,217238,627.5000014-פחות מ-1539.10%39.10%24.61%24.61%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0אבני חפץ1,399233,166.7000014-פחות מ-1554.26%54.26%38.53%38.53%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0שבלי - אום אל-גנם2,448228,785.0000014-פחות מ-1565.37%65.37%41.55%41.55%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0נוקדים1,367227,833.3000000-048.26%48.26%34.13%34.13%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0כפר חב"ד4,157219,947.1000014-פחות מ-1542.67%42.67%26.01%26.01%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0מצפה יריחו1,648219,733.3000014-פחות מ-1553.45%53.45%36.53%36.53%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0עלי זהב2,965204,482.8000000-066.99%66.99%41.51%41.51%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0פסגות1,313193,088.2000000-065.41%65.41%45.50%45.50%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0נאעורה887188,723.4000014-פחות מ-1563.50%63.50%37.61%37.61%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0שילה2,896178,765.4000000-048.82%48.82%29.57%29.57%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0עין נקובא1,254169,459.5000014-פחות מ-1549.29%49.29%27.52%27.52%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0יבנאל1,530162,766.0000014-פחות מ-1536.83%36.83%25.20%25.20%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0עלי2,863155,597.8000014-פחות מ-1559.58%59.58%41.38%41.38%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0רכסים7,201145,474.7000014-פחות מ-1535.11%35.11%20.17%20.17%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0עוזייר1,030128,750.0000014-פחות מ-1559.16%59.16%31.14%31.14%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0ע'ג'ר54994,655.2000014-פחות מ-1552.19%52.19%30.33%30.33%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0כסיפה4,25066,406.3000014-פחות מ-1520.20%20.20%08.29%8.29%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0חורה3,86059,111.8000014-פחות מ-1521.07%21.07%09.01%9.01%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0אבו תלול26129,000.0000014-פחות מ-1515.24%15.24%06.24%6.24%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0א-סייד35226,074.1000000-008.24%8.24%02.54%2.54%
5299מגפת הקורונה בישראל  2.0ביר הדאג'25921,764.7000014-פחות מ-1502.64%2.64%00.95%0.95%
5309מגפת הקורונה בישראל  1.9רמלה41,524442,686.6000188-18861.27%61.27%41.92%41.92%
5319מגפת הקורונה בישראל  1.8ג'סר א-זרקא4,457187,268.9000021-2162.30%62.30%40.83%40.83%
5329מגפת הקורונה בישראל  1.7הושעיה1,488513,103.4000000-084.39%84.39%63.81%63.81%
5329מגפת הקורונה בישראל  1.7כפר אדומים2,881379,078.9000000-070.59%70.59%50.50%50.50%
5329מגפת הקורונה בישראל  1.7תפרח1,288171,733.3000014-פחות מ-1535.13%35.13%19.53%19.53%
5339מגפת הקורונה בישראל  1.6נצרת37,964457,397.6000123-12359.25%59.25%36.13%36.13%
5369מגפת הקורונה בישראל  1.3ביתר עילית19,63877,375.9000014-פחות מ-1524.16%24.16%11.94%11.94%
5409מגפת הקורונה בישראל  0.9מעגן מיכאל1,019536,315.8000014-פחות מ-1578.84%78.84%62.87%62.87%
5409מגפת הקורונה בישראל  0.9עפרה2,056467,272.7000000-072.32%72.32%53.38%53.38%
5409מגפת הקורונה בישראל  0.9חספין966284,117.6000000-046.71%46.71%33.11%33.11%
5409מגפת הקורונה בישראל  0.9ברכה1,768166,792.5000014-פחות מ-1553.98%53.98%32.41%32.41%
5489מגפת הקורונה בישראל  0.1מודיעין עילית37,241114,976.8000025-2525.58%25.58%13.00%13.00%
5499מגפת הקורונה בישראל  0.0נוף איילון1,653344,375.0000000-099.99%מעל 90%74.62%74.62%

השפעות המגפה

משך הזמן הארוך בצל המגפה השפיע באופן משמעותי על תחומים רבים במדינה; על החברה, הכלכלה, המערכת הפוליטית, המחאה נגד השלטון, מערכת החינוך, הספורט, איכות סביבה, תעשיית המוזיקה, קהילות כמו הקהילה הגאה, אלימות במשפחה, אלימות מינית בתוך המשפחה, צריכת האינטרנט הביתית ועוד.

התמודדות מערכת הבריאות

ב-23 בינואר 2020 פורסמו הנחיות התגוננות מפני נשאי הנגיף.

בהתאם לצורך הוקמו או נסגרו מחלקות מיוחדות לטיפול בקורונה. למשל, בבית חולים שיבא הוכשר במהלך מרץ חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ לחולים קשים.

במרץ 2020, בעקבות בידוד או הידבקות של הצוותים הרפואיים בנגיף, נסגרו מחלקות וצומצמה פעילות בבתי חולים רבים. כדי לפתור את בעיית כוח האדם שנוצרה, גויסו סטודנטים לרפואה וקוצרו תורנויות תוך מעבר למשמרות.

ב-23 במרץ, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות הנגיף, פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח שמשרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות.

במאי 2020 מונה פרופ' נמרוד מימון לעמוד בראש "מגן אבות ואמהות", תוכנית העוסקת במשבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים. באוגוסט, הממשלה אישרה תוכנית, שמטרתה הפגת בדידות, קטיעת שרשראות הדבקה וטיפול בצרכי האזרחים הוותיקים.

ביוני 2020, דווח שחלק מבתי החולים נכנסו לגרעונות כלכליים, וביולי הוגדל התקציב נוסף. כמו כן, פנו פנימאים ורופאי המחלקות לרפואה דחופה וחדרי המיון לראש הממשלה נתניהו ולשרים כ"ץ ואדלשטין והתריעו על מצבה של מערכת הבריאות לקראת חורף ה'תשפ"א. בסוף יולי, התקיימה שביתת אחיות ואחים שנסתיימה אחרי סיכום על תוספת תקנים ותנאים נוספים.

באוגוסט 2020, דווח על עומסים בחלק ממחלקות בתי החולים. בספטמבר, החלו חלק מבתי החולים בהעברת מאושפזים לבתי חולים אחרים בשל עומס. רופאים בגמלאות נקראו לסייע. בחורף נמשכו עומסים גדולים גם במהלך הסגר השלישי. בתי חולים ציבוריים היו גם במצוקה כספית,. היו שנאלצו להמתין באמבולנס עד הכנסתם לבית החולים.

ביולי 2021 התקיימה שביתה של חלק ממערכת הבריאות, במחאה על הפסקת ההעסקה של כ-200 עובדים שגויסו במהלך המגפה. לאחר 3 ימים, היא הוקפאה בעקבות שיחות עם השר הורוביץ. עומסים נרשמו בבתי החולים באוגוסט. לקראת סוף החודש, איימו חלק מבתי החולים בשביתה. השביתה הסתיימה בתחילת ספטמבר. היו עומסים גם בחודש זה ובינואר - פברואר 2022, ומחסור במנות דם פגע גם הוא ביכולת לספק טיפול איכותי.

טיפול רפואי

הטיפול שניתן בבתי החולים היה תומך ולא ישיר וכולל מתן חמצן, עירוי נוזלים, אנטיביוטיקה כאשר עולה חשד לזיהום חיידקי, ובמידת הצורך הנשמה מלאכותית מכנית.

במסגרת טיפול תרופתי תחילה נוסה טיפול עם תרופה בשם כלורוקווין, והוצע גם טיפול בתרופה בשם קלטרה (אנ') שמוכרת בטיפול נגד HIV, ובתרופה אנטי-ויראלית ניסיונית בשם רמדסיביר. עם הזמן נוספו תרופות כמו רגנקוב (אנ'), Nirmatrelvir ומולנופיראוויר.

היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על מפוח הנשמה. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד. היו גם חברות פרטיות שפיתחו פיתרונות חלופיים.

איתור חולים

חקירות אפידמיולוגיות

אחד הכלים העיקריים שהשתמשו בהם עוד מתחילת הגעת המגפה לישראל היו החקירות האפידמיולוגיות.

נוהל החקירות החקירות האפידמיולוגיות שונה מספר פעמים במהלך תקופת המגפה. באוגוסט 2020 הוקמה מפקדת "אלון" כדי לעזור במערך. משך זמן החקירה האפידמיולוגית השתנה בהתאם לתחלואה ונע על טווח של מספר ימים, כאשר היעד לקטיעת שרשראות ההדבקה היה 48 שעות לכל היותר, כולל הבדיקות. בירידת התחלואה של נובמבר משך זמן החקירה ירד לכ-24 שעות. קושי נוסף היה באי שיתוף הפעולה מצד חלק מהנשאלים. אפקטיביות המערך תהיה מלאה כשמספר הנדבקים היומי הוא כמאות חולים. גורמים אלו ואחרים השפיעו על מידת היעילות של הבדיקות שהשתנו בתקופות השונות.

תוך זמן קצר נוצר שיתוף פעולה של מספר גורמים במטרה להגביר את כמות המידע לגבי נדבקים, בניסיון להתחקות אחר התפשטות המגפה. יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע בחקירות אפידמיולוגיות. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושק יישום "המגן" מטעם משרד הבריאות שמטרתו זהה. היישום התפרסם בקוד פתוח וסייע לקבוע האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת וצריך להיכנס לבידוד. היישום נבדק על ידי מומחי אבטחה אשר לא הצליחו למצוא בו ליקויים. במקביל, קופות החולים החלו לשלוח ללקוחותיהן שאלונים שנועדו לספק מידע אודות התפשטות המגפה.

בדיקות

מגפת הקורונה בישראל 
הרמטכ"ל אביב כוכבי (במרכז) בוחן את המעבדה הצבאית לאבחון חולי קורונה בבסיס צריפין יחד עם ראש אט"ל יצחק תורג'מן (משמאל), קצין הרפואה הראשי טריף בדר (מימין) ואנשי הרבנות הצבאית

תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הבדיקות הן חלק ממערך שמסייע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, חשוב לקבל תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.

הן שימשו במרבית שלבי המגפה גם עבור עובדים חיוניים או אזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד לקבלת מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מסגר.

ב-12 במרץ 2020 הודיעו נציגי ארגוני המעבדות הרפואיות שהמעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום. בשלב זה לא אושרו בדיקות רבות בגלל מחסור בבדיקות ותקצוב. בעקבות העומס הגובר אושר להן לפעול גם בסופי שבוע ובמקביל נפתחו מעבדות נוספות, ובמהרה גדל קצב הבדיקות ביום ל-2,400, בנוסף, שונו הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא אישור מראש. קצב הבדיקות המשיך לעלות בהדרגה, והגיע ב-27 במרץ, על פי הדיווחים הרשמיים, לכ-6,000 בדיקות ביום, אם כי במעבדות התריעו כי מספרי הבדיקות שצוינו אלו רק מספר הדגימות שנלקחו ולא הבדיקות שעובדו בפועל. המעבדות לא עבדו במשמרות מלאות ולא הצליחו לצמצם את הפער בביצוע הבדיקות. במקביל, נחנכו מתחמי בדיקות לנוסעים ברכב פרטי. צה"ל הסב מעבדה בבסיס צריפין המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חיילים חולים. ב-25 במרץ נמסר מטעם המנכ"ל בר סימן טוב שנערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.

למרות הפעולות שננקטו, עם הגידול במספר הנדבקים התמעטו הן הבדיקות הזמינות והן הצוותים הרפואיים הזמינים לכך.

לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוען. מסיבה זו היו מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. לכן ההערכה הייתה שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים.

השיבושים בביצוע מהיר של בדיקות הגבירו חשיפה של חולים בסיכון לנגיף. למשל, אי ביצוע בדיקות במועד היה אחד הגורמים להדבקת הדיירים והעובדים במגדל נופים בו נדבקו עשרות חולים בסיכון, זאת לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין, והבדיקות לשוהים נערכו רק לאחר כשבועיים.

מגפת הקורונה בישראל 
מתחם "היבדק וסע" בחניון גני יהושע בתל אביב
מגפת הקורונה בישראל 
מתחם "היבדק וסע" בקריית ביאליק
מגפת הקורונה בישראל 
עמדה לבדיקת קורונה ללא מגע ישיר בין נבדק לבודק

למרות תכנון הממשלה להמשיך להגביר במהירות את קצב הבדיקות, התכנונים לא יצאו לפועל כמתוכנן עקב גורמים כמו מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים). עם זאת, באפריל אותר חומר חלופי ובוצעו עסקאות רכש להגדלת המלאי.

במקביל הוקלו הקריטריונים לקבלת הפנייה לבדיקת קורונה, והתאפשרה קבלת הפנייה גם דרך רופא המשפחה. ההפניה נתינה למטופלים שחוו תסמינים מוגדרים ולאחר התייעצות מרחוק עם הרופא.

ב-13 באפריל, הושלם באיחור יעד ממשלתי להגעה לכ-10 אלף בדיקות ביום, ובהמשך החודש הייתה ישראל בין המדינות המובילות בעולם במספר הבדיקות לנפש (ובשיאה הייתה ראשונה למעט מדינות קטנות יותר - איסלנד, לוקסמבורג, בחריין ואסטוניה). בשלב זה הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקה עמד על כ-7 ימים בממוצע לעומת על 3 ימים במרץ.

בשלבים אלו רכש משרד הבריאות בדיקות לזיהוי נוגדנים (סרולוגית). מטרתן גילוי תמונת מצב בנוגע לתחלואה בציבור בכך שימצאו נדבקים שלא אומתו. בדיקות אלו שימשו בכמה סקרים שפורסמו. במקביל התייעלה יכולתן של קופות חולים ליטול בדיקות, יחד עם מד"א. החל משלב זה דגש מיוחד ניתן לביצוע בדיקות בבתי אבות.

ב-14 במאי, דרשו עובדי המעבדות דרשו כוח אדם נוסף וחששו מקריסה אם יהיה גל תחלואה נוסף. כדי להפחית סיכוי לקריסה, הוחלט להתמקד בהפחתת מספר הבדיקות למחלימים לטובת בדיקות לאיתור חולים חדשים. בסוף מאי, החליט יולי אדלשטיין להרחיב את הקריטריונים. למשל, אנשים ללא תסמינים במצבים מסוימים יכלו להיבדק והותרה נטילת בדיקה לפי שיקול דעת של הרופא המטפל. בהמשך שונו בהתאם לצורך.

מגפת הקורונה בישראל 
ביקור שר הביטחון וראש הממשלה החלופי, בני גנץ במפקדת "אלון" מפקדת הקורונה הלאומית לקטיעת שרשרת ההדבקה בליווי סגן הרמטכ"ל, האלוף אייל זמיר, מפקד פיקוד העורף, האלוף אורי גורדין ומזכירו הצבאי, תת-אלוף יקי דולף, 4 באוגוסט 2020

ב-25 ביוני פרסם משרד הבריאות כי מבודדים שנחשפו לחולה ייבדקו בתוך 48 שעות - שבועיים בלבד אחרי שסדצקי הורתה להמתין בין ארבעה ימים לשבוע. באותו השלב, המתשאלות היו בעיקר אחיות שגויסו. הוקמה מפקדת "אלון" לצורך הגדלת כמות התשאולים.

בשיא הגל השלישי ב-11 בינואר 2021 נבדקו 120 אלף איש בבדיקות PCR ביום. ובגל הרביעי ב-13 בספטמבר הגיעו לשיא של 179 אלף בדיקות PCR ביום.

עם הזמן נכנסו לשימוש בדיקות מהירות יותר, שאיפשרו כניסה למקומות ואירועים. בשלהי 2021 הן אף שימשו לפטור לבידוד במקרים מסוימים.

ב-5 בינואר 2022 בעקבות העומסים במתחמי הבדיקות, אושר מתווה בדיקות לפיו רק אנשים מעל גיל 60 וקבוצות סיכון יוכלו לבצע בדיקות PCR, בעוד היתר יידרשו לבדיקות אנטיגן מהירות אך פחות מדויקות. ב-12 בינואר הותרו בדיקות ה-PCR לכולם, אך עם קדימות לגילאי 60 ומעלה ולקבוצות סיכון. ב-18 בינואר הוחלט לשוב למתווה הקודם. בפברואר, שכבות גיל נוספות יכלו להבדק ב-PCR.

אמצעים נוספים

פיתוח מכשיר BiPAP על ידי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין

חוקרים ממכון ויצמן למדע הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים. קבוצת חוקרים נוספת מהמכון פיתחה בשיתוף עם המרכז הרפואי וולפסון פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח כדי לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים. באוניברסיטת באר שבע, פותח מנגנון לאיתור נדבקים בעזרת ביוב.

אלי שפרכר פיתח מודל לחיזוי תחלואת הקורונה שאומצה על ידי הממונה רוני גמזו בשילוב עם מודלים אחרים. במכון ויצמן למדע פותח מודל לזיהוי תחלואה סמויה ביישובים.

ציוד ורכש

לאחר מחסור שהתעורר במטושים, חברת MyHeritage תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחוץ לישראל. חברת אינוויטק הודיעה שתספק אלף מכונות הנשמה.

בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות, והמוסד סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות. עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד. עודפים רבים של ציוד מגן נותרו בסין כאשר לספקים לא הייתה יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות. בהמשך לכך, חברת ישראייר הטיסה לראשונה אי פעם מטוס לסין, שנועד להביא לישראל מסכות מגן.

מגפת הקורונה בישראל 
טקס סיום הפעילות במרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה. מימין לשמאל: ראש אמ"ץ אהרון חליוה, הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש המוסד יוסי כהן, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראש אמ"ן תמיר הימן

ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם. בהמשך החמ"ל הפך למרכז שליטה כללי שפעל ממתחם בית החולים תל השומר עד לסגירתו כעבור כחודשיים בשל דעיכת גל התחלואה הראשון.

משרד הביטחון הקים צוות חירום בראשות ד"ר דני גולד, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית, לקישור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות הביטחוניות, לשם ייצור מואץ של ציוד רפואי ומתן פתרונות חדשניים למלחמה במגפה.

ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ליו"ר ועדת הקורונה עופר שלח ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים. נקבע נייר עמדה על ידי ועדה משותפת של המועצה הלאומית לביואתיקה, הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ומשרד הבריאות, שקבע סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים.

לקראת עונת השפעת והחשש מתחלואה כפולה, הוצהר שכמות חיסוני השפעת שנרכשה הוכפלה.

הדילמה סביב הגדרת חולים קשים

ב-12 ביולי הפיץ משרד הבריאות הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם. הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן הטיפול הרפואי ודחיפותו, לצד ביצוע ניסוים קליניים. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים.

בין ההנחיות החדשות חולים בעלי ריווי חמצן בדם של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. נטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. על פי ד"ר מיקי הלברטל, מנכ"ל בית החולים רמב"ם, בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז.

אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בהנחיות הטיפול לפיהן יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים. לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. בנוסף טען בן-עמי שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם.

פעילות הממשלה

מדיניות סגר וריחוק חברתי

עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שהתירה המשך שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוכה. צעד זה נחשב כצעד קריטי וישראל היא בין המדינות הבודדות שנקטו בו בתחילתה.

המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים ולא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, סיוע המשטרה ודיווח אזרחים ב"מלשינון".

מגפת הקורונה בישראל 
מחסום בירושלים, במהלך הסגר הכללי שהוטל ביום העצמאות ה-72

במרץ 2020, בעקבות עלייה מעריכית במספר הנדבקים, הוקשחה מאוד מדיניות הבידוד ומניעת התקהלויות, לצד השקעת מאמץ בהגדלת מספר הבדיקות. בהדרגה הוטלו איסורים על אירועים עם 100 משתתפים, שהוחמר בהמשך למניעת התקהלות של 10 אנשים ולבסוף ל-2 אנשים שאינם בני אותה משפחה. כן נאסר להתרחק ממקום המגורים למעלה ממאה מטר למעט הצטיידות במזון ובתרופות. בערים בהן נמצא שיעור הדבקה גבוה, הוטל הסגר מקומי וכן לקראת פסח נאסרה התנועה בין ערים. בסוף אפריל, ישראל החלה לאפשר פתיחה של עסקים מסוימים ולהקל על חלק מההנחיות. בחגים ומועדים הוחמרו ההנחיות. בתחילת מאי, החלו להיפתח מוסדות החינוך. ההקלות המשיכו במהלך מאי.

בסוף מאי, המנכ"ל היוצא, משה בר סימן טוב, דיווח שזוהתה עלייה בתחלואה - בעיקר בבתי הספר. נאמר שיש להקפיד על ההנחיות ולהימנע משאננות. יש לשוב ולהימנע ממפגשים עם המבוגרים, הנמנים עם קבוצת הסיכון להידבק בנגיף. "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף המנכ"ל. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה". תמך שסיוע כלכלי יאפשר לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות. למחרת, הוחלט להתרכז בבדיקות נרחבות, הסברה, אכיפה והרתעת עסקים שיפרו את ההנחיות. בהמשך, הוחזרו מגבלות.

אחרי מינויו לממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, החל פרופ' רוני גמזו לגבש תוכנית שלא הגיעה לכדי יישום.

בהמשך, הוקלה הכניסה בטיסות למדינה כחלק ממתווה. בסוף 2020 הוטלו 2 סגרים ארציים נוספים וביניהם הקלות. לאחר צמצום הטיסות בתקופת הסגר, הותרה הכניסה לפי מתווה ששונה מספר פעמים. העלייה בתחלואה בקיץ 2021 טופלה באמצעות ריחוק מצומצם יחסית לעבר וצעדים אחרים. בסוף 2021, על רקע התפשטות וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה בעולם, הממשלה הידקה קלות את ההנחיות בשטח במדינה.

החמרות מקומיות

במהלך המגפה, הוטלו סגרים מקומיים או הגבלות מקומיות. בתחילה, הופעלו בעיקר תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), כשהראשונה הייתה בני ברק. בהמשך הוחלפו בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. לפי תוכנית הרמזור, ההגבלות היו אמורות להיקבע לפי צבע היישובים.

בידוד

אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות עם הנגיף הוא שתסמיניו וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאיו ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, ולכל צעד חשוב במניעת התפשטות המגפה הוא בידוד של מי שנחשד שהוא חולה, או מי שחזר ממדינה נגועה.

ב-12 בפברואר 2020 פרסם משרד הבריאות צו, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים. צו נוסף כלל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית.

בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית.

מלוניות קורונה

מגפת הקורונה בישראל 
מלונית הבידוד בדן פנורמה תל אביב עם צוות פיקוד העורף, 17 במרץ 2020

בחודש מרץ 2020, הקים משרד הביטחון "מתקני בידוד חוץ-ביתיים", על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי. מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע פיקוד העורף: מתקני יחד למען החייל, מלונות ובהם דן פנורמה תל אביב ודן ירושלים.

כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז הגריאטרי בראשון לציון מלב"ן שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות. לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ 2020 הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה. באופן דומה, כוונתו לפנות את המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה.

אכיפה ואיכון סלולרי

מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. כן התגלו קשיים בביצוע חקירות אפידמיולוגיות הן בשל העומס הגובר הנובע מריבוי המקרים או אי שיתוף פעולה מלא מצד חלק מהנדרשים לבידוד מסיבות שונות.

בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד, והוחלט לפתוח תיקים פליליים כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד.

ב-16 במרץ 2020 אישרה הממשלה את תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), שאפשרו איכון סלולרי של חולה קורונה ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות. בנוסף אושרו תקנות שעת חירום נוספות שהסמיכו את השב"כ לעשות שימוש ב'כלי' כדי לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית.

בעקבות דיון ועדת חוץ וביטחון בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פירוט היסטוריית השיחות. בהמשך, קודם חוק שיחליף את התקנות. האיכון הופסק ביוני. ביולי, אושר חוק שהסמיך את השב"כ לסייע למשרד הבריאות בחקירות אפידמיולוגיות באופן זה.

בהמשך קבעה ועדת השרים שהסתייעות בשב"כ לחקירות אפידמיולוגיות תוגבל למקרים נקודתיים, החל מ-20 בינואר 2021 בכפוף לתנאים.

ב-1 במרץ 2021 קבע בג"ץ, בהרכב של שבעה שופטים, שאיכון שב"כ לגבי כלל האוכלוסייה יופסק ויוגבל רק לחולים שלא משתפים פעולה עם החקירה האפידמיולוגית. בסוף מרץ 2021 החליטה ועדת חוץ וביטחון שיופסק האיכון. בסוף אותה שנה חודשו האיכונים לזמן קצר בעקבות התפשטות וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה.

במהלך המגפה בוצע שימוש גם במערכת שמעבירה מיקום מבודדים במסרונים כחלק מהניסיון להדק את האכיפה.

מדיניות הכניסה והיציאה מישראל

מגפת הקורונה בישראל 
בדיקות קורונה בנמל התעופה (יולי 2021)

עוד לפני שהתגלו חולים בישראל, נקטו הרשויות פעולות ראשוניות למניעת כניסת המחלה למדינה על ידי נשאים החוזרים ממדינות נגועות. החוזרים מחוץ לארץ נדרשו להיכנס לבידוד, ומי ששהה בשבועיים האחרונים במדינה נגועה, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ופיתח תסמינים של המחלה נדרש להגיע לבית חולים.

תחילה, חלה ההוראה רק על החוזרים מווהאן שבסין, אולם בהדרגה התרחבה למדינות נוספות בהן הייתה כמות גבוהה של נדבקים, וב-9 במרץ 2020 ההוראה כללה את החוזרים מכל המדינות, וצומצמו הטיסות אל מחוץ לישראל.

באמצע אוגוסט הותרה חזרה מחוץ לישראל בלי בידוד על בסיס מנגנון משתנה שהגדיר "מדינות ירוקות" שלא מצריכות בידוד. בדצמבר שבו והוגדרו כל המדינות כאדומות. במהלך 2021 התעדכנו ההנחיות כשאיום בולט היה זני קורונה חדשים אשר נוצרים מתשניות ועשוים לשנות את תכונות הנגיף.

מידע והסברה

מגפת הקורונה בישראל 
פשקוויל שהופץ בבני ברק בעיצומה של המגפה

בתחילת המגפה שודרו מדי ערב הודעות לציבור מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים ואישים נוספים כגון מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וסיגל סדצקי. בהמשך נוהג זה צוצמם ואף פסק. ב-20 באפריל 2020, לאחר שבכלל ההודעות לתקשורת נמנע מעיתונאים להציג שאלות לראש הממשלה או שאר בעלי התפקידים, תא הכתבים המדיניים וארגונים נוספים פנו בתלונה למשרד ראש הממשלה בדרישה שיתאפשר להעלות שאלות, תוך התחשבות בהנחיות הבריאות.

בכירי משרד הבריאות הרבו להתראיין מידי ערב על מנת להעביר מסרים לציבור.

פיקוד העורף השיק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי. המשרד לשוויון חברתי הפעיל מוקד מיוחד (8840) עבור מידע לגיל שלישי. גם אתר כל-זכות הנגיש מדריכי זכויות ייעודים למשבר ודף עדכונים על ההקלות הממשלתיות. ארגון נגישות ישראל קרא ב-19 במרץ 2020 להנגיש את השירותים לאנשים עם מוגבלות. ציבורים שונים התריעו בתחילת המגפה על היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, כגון ערבית, צרפתית, רוסית ואמהרית.

הופצו סרטוני הסברה מטעם משרד הבריאות ומטעם לשכת הפרסום הממשלתית ששודרו ביוטיוב, בטלוויזיה ברשתות החברתיות וכו'. למשל, הופץ סרטון המציג את שרשרת ההדבקה. הסרטון הופץ במספר שפות ובמספר מדינות ביקשו להשתמש בסרטון.

כמעט שנה לאחר תחילתה, מערך ההסברה הייעודי למגפה טרם פעל. הוא הוקם בספטמבר 2021.

הסברה לציבור הערבי

לאחר פער ממושך ותלונות על אי הנגשת מידע בערבית, מונתה סוזאן מזאווי כדוברת לציבור הערבי מטעם משרד הבריאות.

האתרים שהוקמו מטעם משרד הבריאות ופיקוד העורף הכילו פרק שלם בערבית המנגיש את המידע וההנחיות הקשורים למגפה.

ב-17 במרץ 2020, הוציאו אנשי הדת בחברה הערבית הוראה לסגור את מקומות התפילה וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים.

במאי 2020 הוקם משל"ט במזרח ירושלים בראשות בן צבי אליאסי במטרה לרכז בגוף אחד טיפול בצורכי התושבים.

הנחיות והסברה בציבור החרדי

אל מול עדויות של הפרת הנחיות במגזר החרדי התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור זה ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי.

בזמן המשבר הוקם מטה הסברה נפרד לציבור החרדי, בניהולם של יועצי התקשורת מני חדד ואבי בלומנטל, הופעלו אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד.

ב-16 באפריל 2020 נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי הטלפונים הכשרים, חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה.

הרב אלימלך פירר פרסם מאמר על דעתם של הרבנים חיים קניבסקי, גרשון אדלשטיין ושלום כהן, בו קריאה לכל מי שיכול להתחסן - ללכת ולעשות כן.

אומדן אפקטיביות הצעדים

בשל מאפייני המחלה, השפעות המדיניות קורות תוך שבועיים ואכן תוצאות הקשחת המדיניות לא איחרו לבוא-במהלך אפריל היה מיתון בקצב ההדבקות. מאידך, נתון זה התקבל כאשר הבדיקות הושהו בשל צמצום מלאי הריאגנטים הדרושים לביצוע בדיקות ולכן מספר הנשאים המאומתים אינו העיד על מספר הנשאים בפועל.

ב-24 במרץ 2020, הודלף שראש הממשלה נתניהו הציג לשריו תרחיש עתידי שחזה מיליון חולים ו-10 אלף מתים בסוף אפריל. פרופ' גבי ברבש, שהיה בצוות קבלת ההחלטות, קבע שהתרחיש שגוי. התרחיש גם סתר את תרחיש הייחוס של משרד הבריאות. התרחישים התעדכנו לאור נתוני התחלואה, הצעדים שבוצעו (כמו סגר או סגירת מקומות) והמחקר המואץ שנעשה על הנגיף ברחבי העולם. מודל הייחוס חושב במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה, המייעץ למשרד הבריאות. לפי מודל הייחוס מ-3 במרץ, בתרחיש של הדבקה גבוהה (כל אדם מדביק 2), שיא המגפה היה אמור להיות תוך 4 חודשים, ביולי, וסיומה היה אמור להיות בנובמבר 2020 (1.4 מיליון חולים, כ-22 אלף מתים מקורונה. 42.5 אלף מיטות היו נדרשות בשיא המגפה כשבמרץ היו בישראל 16 אלף מיטות ששימשו לצרכים רבים). הדבקה נמוכה יותר האריכה את משך המגפה אבל הורידה את התחלואה והתמותה (שיטוח עקומת התחלואה). היה חשש שתחלואה גבוהה תיצור עומס ואף קריסה בבתי החולים שתפגע בטיפול בחולי קורונה ובחולים אחרים, דבר שישפיע בין היתר על התמותה. המודל התייחס למצב שהיה לפני צעדי המנע שננקטו. במשרד הבריאות דחפו לביצוע צעדי ריחוק חברתי ואף סגר - כך שקצב ההדבקה ירד לפחות מ-1, קצב שבו מספר החולים החדשים מתכווץ. בהמשך עודכן מודל הייחוס לפי הגורמים השונים.

ב-11 באפריל, פורסם דוח של מכון גרטנר שחקר את קצב ההדבקה במרץ. ב-6 לחודש, קצב ההדבקה היה קצת פחות מ-3, כלומר כל אדם הדביק בממוצע קצת פחות מ-3 אנשים. אחרי יומיים, הקצב ירד ל-2.5. למחרת, בזמן חג הפורים, קפץ ל-3.2. ב-15 לחודש, ירד ל-1.6. אחרי שבוע, הוא ירד ל-1.3 והמשיך לקטון. מקדם ההדבקה ב-22 באפריל היה קטן מ-1.

בתחילת אפריל, בשל הפער בביצוע הבדיקות, לא היה ניתן להשען רק על מדד הנדבקים החדשים ולכן המדדים שלפיהם בוצעה אמידה של התקדמות הטיפול במגפה כללו בנוסף למספר המאומתים החדשים גם את שיעור החיוביים מכלל הנדבקים ומספר המאושפזים והמתים. ב-13 באפריל ישראל ניצבה במקום 6 מתוך 23 מדינות המערבי בדירוג עולה של מספר הנפטרים למיליון איש, ובמקום אחד מעל החציון במספר הנדבקים ובמספר הבדיקות למיליון איש. חודש לאחר מכן השתפר מעט דירוג ישראל, בעוד שיעור הבדיקות יחסית לאוכלוסייה נסק. עם זאת ניכר באוכלוסייה (ואף בכנסת) התרופפות ניכרת ברמת ציות לתקנות. תוצאותיה לא באו לביטוי עד סוף מאי, שבו דווחה התפרצות גדולה בבית ספר בבירה.

למדד יחס האוכלוסייה/מקרי מוות יש מגבלות: מדיניות הדיווח של המדינות, כולל מדינות המערב אינה אחידה, והדירוג אינו לוקח בחשבון את התפלגות הגילאים במדינות השונות-באוכלוסייה ישראל קיים שיעור צעירים גבוה יותר ביחס לחלק מהעולם. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע ותקופה של ירידה, ישראל עשתה כ-10 אלף בדיקות.

ב-30 במרץ, חוקרים ממכון רקח לפיסיקה העריכו שהמגמה באותה עת שיקפה צפי ל-500 חולים קשה באמצע אפריל. לפי המדד, הגעה למספר נמוך בהרבה של חולים קשה מעידה על טיפול אפקטיבי. במאי, כמות המאומתים היומית הידועה הייתה דו ספרתית. כמות החולים הקשים קטנה מ-182 באמצע אפריל ל-62 באמצע מאי. ביחס לעולם, ישראל מוקמה במקום ה-33 במספר הנדבקים המדווחים, לאחר שבאמצע אפריל ישראל דורגה במקום ה-18.

לפי משרד הבריאות, קצב הסרת ההגבלות בישראל נחשב כמהיר ביותר במדינות שהטילו סגר, נכון לאמצע מאי. הם אמרו שבשל העובדה שמעט מאוד ישראלים גילו תסמיני קורונה וביקשו להיבדק, מספר הבדיקות ירד באופן משמעותי. הובע חשש שהדבר עלול להביא לכך שמוקדי הדבקה משמעותיים יוחמצו ויגרמו להתפשטות נוספות ודרמטית בכל המדינה. לפי מחקר באוניברסיטת תל אביב ממאי, כ-70% משרשראות ההדבקה בישראל הגיעו מארצות הברית. שאר המקרים הגיעו בעיקרן ממדינות אירופה, ובראשן בלגיה וצרפת. הנגיף לא הגיע כמעט ממוקדי ההתפרצות הראשונים, כמו סין דרום קוריאה וסינגפור, מהן נאסרו הטיסות בשלבים המוקדמים של הטיפול בהתפרצות. נוסעי האונייה "דיימונד פרינסס", שהובאו היישר לבידוד כששבו מיפן לא הפיצו את הנגיף. נגיפי הקורונה הראשונים הגיעו לישראל רק בסוף חודש ינואר, לא לפני כן. לחוקרים יש שני הסברים: ראשית, חובת הבידוד על השבים מארצות הברית הוטלה באיחור, 39 ימים אחרי שנאסרו טיסות מסין. כמו כן, מהמחקר עלה שחלקם לא הקפידו באופן מלא על הנחיות הבידוד, מה שתרם להדבקה.

מגפת הקורונה בישראל 

בסוף מאי עלה מספר החולים המאומתים החדשים. בלטו התפרצויות בבתי ספר. זאת כשבועיים אחרי ביטול הקפסולות במוסדות החינוך. ביוני עלה מספר החולים הקשים החדשים במקביל לעלייה בתחלואה וגורמים נוספים. מספר המונשמים נשאר קבוע בממוצע. חל פיחות בשימוש בהנשמה בשל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן. גם מספר זה עלה בהמשך. כמות הבדיקות גדלה מאוד למעל 15 אלף בממוצע ובהמשך למעל 40 אלף.

לא היה מערך תחקירים אפידמיולוגי יעיל ומהיר שמטרתו צמצום תחלואה. מנגנון תחקור מסוג זה הוזכר גם בדוח של מכון גרטנר מ-11 באפריל (כשאיכוני השב"כ פעלו) ובתוכנית של המטה לביטחון לאומי. בסוף יוני, פורסם דוח נוסף של המכון שמייעץ למשרד הבריאות. לפי הדוח, החל מ-21 באפריל, מקדם ההדבקה המוערך החל לגדול ועקף את 1 בסביבות 12 מאי. ב-11 ביוני, מקדם ההדבקה היה מעל 1.4. בתחילת יולי, ישראל לא הוכנסה לרשימת המדינות הבטוחות לטיסה של האיחוד האירופי.

בתחילת אוגוסט, מקדם ההדבקה היה סביב אחד. לפי גמזו, ישראל סבלה מ"תחלואה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר של חולים פר נפש". הממשלה לא הצליחה להורידה. ב-15 בספטמבר מקדם ההדבקה היה 1.551 ומדדי התחלואה גבהו. זאת שבועיים אחרי פתיחת שנת הלימודים. היה חשש מפגיעה בסטנדרט הטיפולי, משחיקת צוותים, ומעליה בעומס על מערכת הבריאות אם לא יינקטו צעדים לריסון ההדבקה ואם לא יוזרמו אמצעים נוספים לדרגי השטח. אותו עומס היה בבתי החולים וברפואה בקהילה. בהמשך דווח שחלה ירידה באיכות הטיפול הרפואי.

בתחילת אוקטובר 2020, רק בארגנטינה, מונטנגרו, מקסיקו ואקוודור מספר המתים היומי לנפש היה גבוה יותר. במקביל החלה ירידה במדדים האחרים. מקדם ההדבקה ב-13 באוקטובר היה 0.66. בנובמבר חזר לסביבות 1, כאשר החלה הממשלה להתיר חזרה הדרגתית לפעילות, והתקשתה להתמודד עם קבוצות לחץ שקראו להגביר את קצב הסרת המגבלות. הקנסות למפירים לא הוגדלו בלחץ הסיעות החרדיות. בהמשך היה מעל 1. עלו המדדים לשיא נוסף. בתחילת הסגר, מקדם ההדבקה ירד מ-כ-1.2 ל-0.9 אך בהמשך עלה ל-0.99. אחר כך ירד ל-0.79. שבועיים לאחר היציאה מהסגר, החל לעלות לקראת 1, אולם במהלך מרץ 2021 החל לרדת חזרה. למרות הפתיחה הרחבה של המשק, כתוצאה מהחיסון וההדרגתיות התחלואה המשיכה לרדת ומקדם ההדבקה נותר נמוך, לראשונה מאז פרוץ המגפה - חודשיים שלמים לאחר היציאה מהסגר ולא הייתה עלייה בתחלואה. ביוני החלה עליה ומקדם ההדבקה התייצב סביב 1.3. לאחר מתן מנת חיסון נוספת וצעדים אחרים מקדם ההדבקה החל לרדת ונבלמה העלייה בתחלואה הקשה. דווח על עומסים במערכת הבריאות. באותם ימים התריעה פרופ' גליה רהב שקיימת ירידה באיכות הטיפול הרפואי. לקראת סוף ספטמבר החלה ירידה בתחלואה הקשה. בסביבה 20 בנובמבר דווח על עליה בתחלואה לאחר תקופה של ירידה. פעולות לצורך עיכוב התפשטות זן האומיקרון אפשרו למשל ללמוד עליו, לחסן ואף לרכוש תרופות חדשות. באמצע ינואר 2022, נרשמו עומסים ברפואה בקהילה לאור עליה חדה בתחלואה. בהמשך גם בבתי חולים מסוימים. ב-24 בינואר 2022 ניצבה ישראל במקום הראשון בעולם במספר מאומתים ביחס לאוכלוסייה. העלייה החדה בהדבקה גרמה לשיבושים רבים במשק. ב-18 בינואר מקדם ההדבקה היה מתחת ל-1 לאחר שבשיא הוא היה מעל 2. ב-8 במרץ היה מעל 1. ב-23 במרץ היה מתחת ל-1.

בסוף 2020, שבו לישראל נדבקים מאיחוד האמירויות, טורקיה אוקראינה וארצות הברית. חדרו זנים כמו המוטציה הבריטית. חדירת זנים המשיכה להוות איום גם לאחר הירידה בתחלואה.

בתום גל התחלואה הראשון, המליצו צה"ל ומשרד הביטחון לערוך תחקיר ארגוני מדינתי וליישם לקחים לקראת התפרצות ארצית עתידית. לצד התוצאות הטובות שהשיגה ישראל בגל הראשון, הוצגו לקחים לשיפור, כשלים ופתרונות אבל הם נותרו ללא מענה והתחקיר לא התקיים. לאחר גל התחלואה השלישי, הוקמה במשרד הבריאות וועדה להפקת לקחים על החלטות שהתקבלו במשרד במהלך המגפה.

חיסון

חיסון אוכלוסיית ישראל נגד קורונה
נכון ל-1 בפברואר 2023, 13:40
מגפת הקורונה בישראל 
פלקון חיסון פייזר-ביונטק
מקבלי מנת חיסון אחת בלבד 563,685
מקבלי 2 מנות חיסון בלבד 1,645,349
מקבלי 3 מנות חיסון 3,666,874
מקבלי 4 מנות חיסון 846,160
סך הכל מקבלי מנה אחת לפחות 6,722,068
מגפת הקורונה בישראל 
מתחם חיסונים בכיכר רבין

בפברואר 2020 החל המכון הביולוגי בפיתוח חיסון נגד קורונה, BriLife. לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים מסין של הנגיף. נרכשו חיסונים מכמה חברות.

המבצע לחיסון האוכלוסייה נפתח ב-20 בדצמבר 2020, לאחר אישור החירום לחיסון במינהל המזון והתרופות האמריקני. בסוף 2020 ישראל הייתה במקום הראשון בעולם, במספר המתחסנים ובשיעור המתחסנים ביחס לאוכלוסייה. תוך מספר שבועות החלו את תהליך החיסון עשרות אחוזים מאזרחי המדינה. החיסונים הובילו לירידה בתחלואה ובתמותה. ב-30 ביולי 2021 בעקבות התגברות התחלואה, החל מתן מנת החיסון השלישית (חיסון דחף). ב-3 בינואר 2022 החל מתן המנה הרביעית.

פעילות גופי הביטחון והמודיעין

ההתמודדות במגפה עוררה את ראשי קהילת המודיעין והביטחון לרתום את המסגרות שתחת פיקודיהם על מנת לסייע ולחזק את הגופים הממלכתיים לטפל במגפה ובהשלכותיה זאת מעבר לתחומי אחריותם המקובלים, מעורבות זו עוררה דיון בנושא.

משטרת ישראל

  • אכיפת תקנות הקורונה: על משטרת ישראל הוטלה האחריות לאכיפת תקנות הקורונה, במהלך שנת 2020 רשמה המשטרה כ-467 אלף דוחות, מרבית הדוחות בשל אי עטיית מסכה יציאה או ממקום המגורים במהלך סגר.
  • תגבור כוחות שיטור, אבטחה ופיקוח: עיבוי כוחות שיטור, משמר הגבול ופיקוח לטובת אכיפת נוהלי סגר ואיוש מחסומים.

אמ"ן

  • מחקר, ניתוח נתונים והערכת מצב לטובת גיבוש מדיניות פעולה לאומית: במרץ 2020 הוקם בכפיפות לאגף המודיעין בצה"ל מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות המגפה בישראל ומחוצה לה. מרכז המידע פרסם באופן תקופתי דו"חות מצב והערכות על מגמות בהתפשטות המגפה והמלצות לגופים הממלכתיים על דרכי פעולה אפשריות.
  • פיתוח וייצור פתרונות טכנולוגיים: סדרת מאמצים טכנולוגיים לייצור פתרונות חדשניים בתחום הרפואה המבוססים יכולות צה"ליות. מאמצים אלו מובלים ברובם על ידי היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים, יחידה 81. המאמצים אלו כללו ייצור של מכונות הנשמה, הסבת אמבולנסים ועוד.
  • סיוע למשרד הבריאות לשיפור מערכת הנתונים ולהגברת השליטה על האמצעים בוצע על ידי יחידה 8200, אשר באופן יוצא דופן, סייעו לכך חיילי היחידה מהבית (בשל הבידוד והסגר). יחידה 9900 סייעה למתן נתונים על מיקומים גיאורגרפיים של חולי קורונה מאותרים במסגרת המאמץ לקטיעת שרשרות ההדבקה. גם היו שסייעו לבני הגיל השלישי ולמערכת החינוך.

פיקוד העורף ויחידות נוספות

  • תגבור כוחות למשימות סיוע ותמיכה לוגיסטית בעורף: לצורך השליטה של פיקוד העורף במשימות שהוטלו עליו הוקמה מפקדת "אלון".
  • חלוקת מזון על ידי חיילי פיקוד העורף ובסיוע יחידות אחרות כגון הצנחנים, חלוקת תרופות ומצרכים חיוניים למוקדים מרכזיים במרכזי אוכלוסייה ותחלואה. כמו כן, מאמץ זה כלל סיוע בייצור מסגרות בידוד לחולים מאומתים. המאמץ מובל על ידי פיקוד העורף.
  • פינוי חולי קורונה יחד עם תקציב ייעודי להסברה. לדוגמה, ביולי הורה שר הביטחון על מבצעים ממוקדים בערים מסוימות. במהלכם, ניתנות לערים שבהן תחלואה גבוהה חבילות הכוללות הקצאת מקומות ייעודיים במלוניות ואמצעי הסברה מותאמים.
  • פיקוד העורף פעל בתחומים נוספים כמו הסברה באמצעות הרשתיות החברתיות של פיקוד העורף והעלאת המורל הלאומי באמצעות חיל החינוך והנוער - הופעות הלהקות הצבאיות, הרצאות, ופעילויות נוספות.
  • חיל הרפואה השקיע מאמצים לזירוז הליכי בדיקות הקורונה באמצעות פיתוח אמצעים מיוחדים וההשתתפות במאמץ הבדיקות והחיסונים על ידי חובשים חיילים. רופאים צבאיים טיפלו בחולים בבתיהם בשלבים מסוימים.

שירות הביטחון הכללי (השב"כ)

חלקו של השב"כ היה בתחום איכוני חולים בקורונה. פעילות זו הוטלה עליו בהתאם להחלטות הממשלה.

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

חלקו של המוסד היה בתחילת התפשטות המגפה בישראל, התבטא בפעולה להשגת אמצעים לטיפול בנפגעי המגפה ובמערך הבדיקות לזיהוי מהיר של חולים כגון בדיקה באמצעות מטושים, וטיפול בחולים קשים באמצעות מערכות הנשמה, ורכש ציוד מיוחד נוסף כפי שנדרש. הרכש נעשה ממקורות שמעבר למערך האספקה מחוץ לישראל שהיה למערכת הבריאות.

ביקורת

על רקע המשבר הפוליטי בישראל, עד מאי 2020, כיהנה ממשלת מעבר והכנסת פעלה במשורה. הממשלה התקינה עשרות תקנות שעת חירום, שדי בהחלטת ממשלה כדי לאשרה, אך לאחר אזהרתו של היועץ המשפטי לממשלה החלה חקיקה. ועדות כנסת זמניות פיקחו על התנהלות הממשלה והייתה תקופה שבה הוועדות לא פעלו. אחרי תקופה זו, הוקמו מחדש ועדות והוקמה ועדת הקורונה במטרה למדוד את התנהלות הממשלה בזמן המגפה. דוגמה לפיקוח על הממשלה הוא חוק העוסק באיכון טלפון סלולרי ומעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה. החוק הוקפא עקב ביקורת, שאלות והסתייגויות של חברי ועדת חוץ וביטחון.

התנהלות המדינה הייתה גם תחת סיקור וביקורת תקשורתית ושיפוטית. הוגשה עתירה כדי להתיר עיון בפרוטוקולים ובתמלילים של ישיבות הממשלה בנושאי המגפה. כמו כן, הם עתרו בשביל פרסום של החומרים שעל בסיסם התקבלו ההחלטות. בהמשך הצטרפו שקוף, כלכליסט, כאן 11 וגלובס. המדינה הסכימה לפרסם את המצגות ופרוטוקולי הדיונים אך לא את התמלילים. העתירה נדחתה לבסוף ב-2022.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם באוגוסט 2021 דו"ח ביקורתי העוסק בניהול המדינה את משבר הקורונה, בו למשל צוין כי במרץ 2020 לא הוצגה תחזית התחלואה והתמותה המתונה יחסית של רשות החירום הלאומית. דווח גם כי ההחלטות בנוגע לניהול משבר הקורונה התקבלו במסגרת פורומים שלא ברור מי קבע את הרכבם.

הנצחה

תנועת דרור ישראל הקימה יד זיכרון לנפטרי הקורונה במדינת ישראל - האתר "כולנו רקמה אנושית אחת", אשר מאפשר לכבד ולזכור את הנפטרים ממחלת הקורונה.

בתרבות

זמרים ויוצרים רבים כתבו על מגפת הקורונה והבידודים שבאו בעקבותיה, ופרסמו גרסאות מיוחדות לשיריהם.

הזמר חנן בן ארי הוציא את השיר "געגועים לבני אדם", שכתב ביחד עם הרב ליאור אנגלמן. הזמר ישי ריבו הוציא את השיר "כתר מלוכה".

נינט טייב הוציאה את השיר ״שלא תיפול הרוח״ בעקבות מחלתה בקורונה.

עברי לידר הוציא קליפ לשיר המזרח התיכון שצולם בנתב"ג הסגור. יהושע לימוני הוציא את השיר "כתר מבוכה" (אבינו). וכן את הווידאו-קליפ "היום תקרא לי עם", בו הוא מביא אנשים שמספרים על חוויותיהם מתקופת הקורונה. אביתר בנאי, הוציא גרסת כיסוי לשירו של אסף אמדורסקי "כוכב", בעקבות מחלתו בקורונה. גם הזמר שלמה ארצי הוציא את הסינגל "דבק" העוסק בהשפעות המגפה על החברה והכלכלה בישראל. הזמר ססטיק הוציא יחד עם המפיק המוזיקלי ג'ורדי את השיר "קטן עלינו", בו הוא מארח כ-ארבעים אמנים. באותה תקופה יצא גם השיר "על מי את חכמה" שעוסקת בהתמודדות עם משבר הקורונה.

האלבום "מנגינות לשעת חרום" שיזמו המוזיקאיות עדי שחם, נומקה, ומורכב כולו משירים שנכתבו במהלך הסגר הראשון בתקופת הקורונה. בפרויקט שותפות, בין היתר, אביגיל קובארי, פלורה, אלה רונן ואחרות יצא לאור ביוני 2020.

הסופר עמוס שביט פרסם רומן על חולה שהציל את בוריס ג'ונסון מקורונה, ניר ברעם כתב על פחדים שהתעוררו בסגרים; ומיה טבת דיין הוציאה ספר שירה על קשיי האימהות במגפה. הרומן אשת הרב, אשת הבישוף עוסק גם באתגרי מגפת הקורונה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

    פרסומים בגופים רשמיים
    נתונים עדכניים ואשכולי כתבות
    קישורים נוספים

הערות שוליים

ציר זמן

התמודדות מערכת הבריאות

This article uses material from the Wikipedia עברית article מגפת הקורונה בישראל, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.

Tags:

מגפת הקורונה בישראל רקעמגפת הקורונה בישראל ציר זמןמגפת הקורונה בישראל השפעות המגפהמגפת הקורונה בישראל התמודדות מערכת הבריאותמגפת הקורונה בישראל פעילות הממשלהמגפת הקורונה בישראל חיסוןמגפת הקורונה בישראל פעילות גופי הביטחון והמודיעיןמגפת הקורונה בישראל ביקורתמגפת הקורונה בישראל הנצחהמגפת הקורונה בישראל בתרבותמגפת הקורונה בישראל ראו גםמגפת הקורונה בישראל קישורים חיצונייםמגפת הקורונה בישראל הערות שולייםמגפת הקורונה בישראל202027 בפברוארישראלמגפת הקורונה

🔥 Trending searches on Wiki עברית:

הליכודאיאן זירינגפורמולה 1 עונת 2024כלנית מצויהאסמאעיל הנייהמרואן עיסאעלינו לשבחקנאביס (סם)רמת הגולןשירת היםנשיאי ארצות הבריתה'תשפדתל אביב-יפומעויןהתקווהושתיקרני פרהברכת כהניםשעון קיץאדון עולםMDMAאוקראינהמונגוליהבארי (קיבוץ)בנק הפועליםהבונים החופשייםאגף המודיעיןחטיבת הצנחניםשירות הביטחון הכלליאווטאר (סדרת טלוויזיה)עכשיו 14גלי בהרב-מיארהבית החולים שיפאאנטישמיותחיים כהן (שף)קטמיןמלחמת חרבות ברזליחידה 9900האוניברסיטה הפתוחהיחידת מיטבמעריביציאת מצריםגביע העולם בכדורגלאושר כהןטובא-זנגרייהשופרסליוטיובישראליוסף טרומפלדורסידני סווינידרוזיםסטיבן ספילברגנבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 21מחוז ח'וראסאן של המדינה האסלאמיתמרילנדמערכת השמשהרצי הלוייהודה ושומרוןאלפבית יווניהפטריוטים (תוכנית טלוויזיה)עוצבת המפץפונקציות זוגיות ואי-זוגיותרפאל איתןאליאנה תדהרגאורגיהבראול סטארסג'ובאני רוסומלחמת יום הכיפוריםקרלס פוג'דמוןהסימפוניה החמישית של בטהובןיחסי ישראל–קולומביהדניאל אלבסמלחמת העצמאות🡆 More