פרשת הצוללות: חקירה פלילית שנוהלה על ידי יחידת להב 433

פרשת הצוללות וכלי השיט, המכונה גם תיק 3000, היא חקירה פלילית שנוהלה על ידי יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017 ובמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת טיסנקרופ הגרמנית, בשנים 2009–2017.

בסיום החקירה פרסמה המשטרה את עמדתה שהתגבשו ראיות כדי להעמיד לדין מספר נחקרים באשמת שוחד, מרמה, הלבנת הון ואישומים נוספים.

פרשת הצוללות: עיקרי הפרשה, פעולות הרכש, התפתחות הפרשה
אח"י תנין, צוללת מסדרת דולפין AIP

עיקרי הפרשה

במרכז הפרשה שתי עסקאות בין ישראל לבין התאגיד הגרמני "טיסנקרופ": אחת לרכישת שלוש צוללות (בשווי 1.5 מיליארד אירו) והשנייה, לרכישת ספינות טילים (בשווי 430 מיליון אירו). החקירה עסקה בחשדות שקצינים בכירים ועובדי ציבור דרשו ולקחו שוחד כדי לקדם את העסקאות בין התאגיד למדינת ישראל.

במהלך החקירה נבדקו פעולות רכש אחדות עבור חיל הים:

  • רכישת הצוללת אח"י דרקון, מסדרת דולפין AIP ב-2012, בנוסף לחמש הצוללות המשרתות בחיל הים.
  • רכישת שלוש צוללות לחיל הים, שיבואו בנוסף לצוללות הקיימות או לפי גרסה אחרת להחלפת צוללות מסדרת דולפין כאשר יתיישנו, בניגוד לעמדת שר הביטחון.
  • רכישת ספינות טילים מדגם סער 6, תוך ביטול מכרז בינלאומי והחלפתו במשא ומתן עם המספנה של חברת "טיסנקרופ" לבניית ספינות כבדות וגדולות יותר מכפי שפורסם במכרז.

כמו כן נחקר האישור שניתן לגרמנים למכור למצרים צוללות דומות לאלה שנמכרו לישראל, דבר העלול לפגוע ביתרון הצבאי של ישראל.

פעולות הרכש

רכש הצוללות

במהלך השנים סיפקו "מספנות HDW" הגרמניות (שבשנת 2005 נרכשו על ידי "טיסנקרופ") למדינת ישראל חמש צוללות, אשר נמצאות בשירות פעיל כחלק משייטת הצוללות של חיל הים. בשנת 2009 מונה מיקי גנור לנציג התאגיד, תפקיד שבו פעל מול ממשלת ישראל בעסקאות הרכש עד 2017.

החל מ-2009 נוהלו מגעים למימוש אופציית רכש עבור צוללת נוספת מסדרת דולפין AIP. המגעים הסתיימו ב-2012.

בשנת 2016 התקיימו מגעים לחתימת הסכם מסגרת לרכישת שלוש צוללות נוספות מסדרת דולפין AIP, בעלות של 1.5 מיליארד אירו. לגרסה אחת צוללות אלו אמורות להגדיל את מספר הצוללות בצי הישראלי לתשע או לגרסת חיל הים להחליף את שלוש הצוללות הישנות שנכנסו לשירות בשנים 1999–2000, אח"י דולפין, אח"י לווייתן ואח"י תקומה, כיוון שתקופת הפעילות המבצעית של כל צוללת היא כ–25 שנה. אישור עסקה זו היה במחלוקת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתמך בעסקה, למשרד הביטחון בראשות השר משה יעלון[דרוש מקור]. יעלון התנגד לעסקה היקרה אשר לא הייתה כלולה בתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל. תוכנית הרכישה קמה לתחייה כשאביגדור ליברמן החליף את משה יעלון כשר הביטחון.

בינואר 2022 ממשלת בנט חתמה על הסכם לרכישת 3 צוללות, בהתאם להסכם עליו חתם נתניהו ב-2017. אלא שהגרמנים כמעט והכפילו את המחיר. במקום 1.8 מיליארד אירו המחיר קפץ ל-3 מיליארד אירו, כאשר מתוכו יממנו הגרמנים 600 מיליון אירו בתקציב מיוחד. הסיבות המשוערות להתייקרות הן שמדובר בצוללות משוכללות ויקרות יותר, הורדת הסובסידיה מ-33% ל-20%, וסיבות פנים פוליטיות גרמניות. הוצאה לפועל של עסקה זו, תומכת[דרוש מקור] בטיעונים שרכש הצוללות 7-8-9 היה מיועד להחליף את צוללות 1-2-3.

רכש ספינות האבטחה

סביב 2002 החל חיל הים לגבש תוכנית שמטרתה הכנסת ספינות טילים חדשות, שאמורות היו להחליף את ספינות הסער 4 הישנות. לפי אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום שהיה ב-2003 ראש מספן מטה חיל הים, המלצותיו היו לספינות בהדחק של 2000-2200 טון. התוכניות התעכבו בשל מחלוקות בתוך החיל בדבר אופי הספינה הדרושה, וגם בשל עלותן הגבוהה של הספינות. בשנת 2012, על רקע גילוי תגליות הגז מול חופי ישראל, זוהה בצמרת משרד הביטחון הצורך בהגנה מוגברת על המים הכלכליים של ישראל. לצורך ביצוע משימה זו חיל הים היה מעוניין להוסיף 4 ספינות לכוחותיו.

החיל פנה ב-2006 ל"לוקהיד מרטין" ו"נורת'רופ גראמן" שהציעו מחיר גבוה. עם כניסתו של אלוף רם רוטברג לתפקידו כמפקד חיל הים, התבקש תא"ל (מיל') עמרי דגול לנצל את קשריו ולקשר בין חיל הים ומשרד הביטחון למספנות "יונדאי" בקוריאה, מספנה גדולה עם 20 אלף עובדים, לשם בדיקת היתכנות לבניית ארבע ספינות מגן לחיל הים. הקשר נוצר והתנהלו מגעים ישירים בין חיל הים למספנה הקוריאנית, שבסופם הוגשה הצעה לבניית ארבע ספינות שטח במחיר של כ-80 מיליון דולר לספינה. בהמשך נכנסו לתמונה מספנות נוספות, בהן שתיים נוספות מקוריאה, ולפיכך הוחלט במשרד הביטחון לצאת למכרז בינלאומי לרכש ארבע ספינות שטח בדחי של כ-1,200 טון. לאחר מכתב שנשלח מהאלוף רוטברג מפקד חיל הים באוקטובר 2014 לרמטכ"ל גנץ ולשר הביטחון יעלון ובו תביעה חד משמעית לחתום חוזה עם מספנת טיסנקרופ, המכרז בוטל ללא כל הודעה, כחודשיים לפני הגשת ההצעות הרשמיות. ונחתם הסכם לרכישת ארבע ספינות ממספנת "טיסנקרופ" בגרמניה בדחי המתקרב ל-1,800–2,000 טון.

על פי פרסומים בתקשורת, עד המדינה מיקי גנור, יוצא חיל הים ששימש כנציג "טיסנקרופ", העיד כי בשלב זה עו"ד דוד שמרון התערב לבקשתו כדי לבטל יציאת משלחת, שכללה את מנכ"ל משרד הביטחון וצוותו, לדרום קוריאה. עם זאת, ראש מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) שמואל צוקר וראש מספן ציוד משה זנה יצאו בנפרד, ביקרו במספנות והתרשמו מעבודתן. המשא ומתן עם המספנות התקדם וממשלת קוריאה הסכימה לבצע רכש גומלין בדמות מערכת "כיפת ברזל".

ביולי 2014 פורסם מטעם משרד הביטחון מכרז בינלאומי לבניית הספינות, שבו התמודדו חברות מאיטליה, מספרד ומדרום קוריאה. "טיסנקרופ" לא ייצרה ספינות בדחי הנדרש (1,200 טון) ועל כן נמנעה מלהשתתף במכרז. נטען כי[דרושה הבהרה] נציגי "טיסנקרופ" בישראל הפעילו לחצים כדי לבטל מכרז זה. בין היתר פנה עו"ד שמרון בעניין ליועץ המשפטי של משרד הביטחון. ראש מנה"ר שמואל צוקר סיפר כי הופעל עליו לחץ מטעם נציג המועצה לביטחון לאומי שאמר כי אי ביטול המכרז עלול לפגוע ביחסים בין נתניהו לאנגלה מרקל ולגרום נזק מדיני לישראל. לטענת שר הביטחון יעלון, ראש הממשלה פנה אליו בדרישה לבטל את המכרז.

בהמשך הודיעו מספנות גרמניות שממשלת גרמניה מוכנה לסבסד את העסקה ב-30%. בעקבות כך, לדברי ראש מנה"ר, שמואל צוקר, השתנתה הדרישה במכרז ל-1,800 טון. לדבריו, הוא חשד שמדובר באי סדרים. במאי 2015 נחתמה עסקה מול "טיסנקרופ", שכללה סעיף רכש גומלין, כמקובל ברכש ביטחוני. העסקה נחתמה אף על פי שהחברה טרם עמדה אז במחויבותה לרכש גומלין עבור עסקאות קודמות. הסוגיה הוסדרה תוך שימוש בסמכות שר הביטחון, בשל החשש מאובדן מימון העסקה. שליש מעלות ארבע הספינות, כ-430 מיליון אירו, ממומן מתקציב הביטחון, והיתר מהתמלוגים ממאגרי הגז. לצורך מימוש העסקה לקח משרד הביטחון הלוואה בגובה 248 מיליון אירו מבנק דיסקונט.

התפתחות הפרשה

הפרשה נחשפה לראשונה על ידי העיתונאי רביב דרוקר בנובמבר 2016, בתחקיר של התוכנית "המקור". בהמשך החודש הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על פי המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, על פתיחת בדיקה בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות שבין תאגיד "טיסנקרופ" לבין מדינת ישראל, וזאת בעקבות חומרים שהתקבלו ממספר גורמים ומקורות. הבדיקה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433. בעקבות ממצאי הבדיקה המשטרתית אשר העלו חשד לפלילים, בתאריך 27 בפברואר 2017 הודיע פרקליט המדינה, כי בהתייעצות עם מנדלבליט הוחלט לעבור מבדיקה לחקירה פלילית מלאה.

בתקופת החקירה

במסגרת החקירה מסרו עדות במשטרה שר הביטחון לשעבר, משה יעלון, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, דן הראל, היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד אחז בן ארי, חבר הכנסת אראל מרגלית, שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון לשעבר, שמואל צוקר והחשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו.

בעקבות החקירה נדחתה במספר חודשים חתימת מזכר ההבנות בין ישראל לגרמניה בנוגע לרכישת הצוללות, והוסכם שאם יתברר שבוצעו עבירות פליליות או מעשי שחיתות שנוגעים לרכש הצוללות, העסקה תבוטל. בפברואר 2021 הודיעה גרמניה על סגירת חקירת העסקה לאחר תהליך בדיקה שנמשך כשנתיים, משום שלא נמצא יסוד מספיק להעמדה לדין.

החקירה הגלויה התבצעה בשלושה גלים עיקריים של מעצר חשודים וחקירת מעורבים במהלך 2017. ב-10 ביולי עיכבה המשטרה לחקירה שישה אנשים, החשודים בעבירות שוחד, מרמה, השתמטות ממס והלבנת הון. שלושה מהנחקרים, איש העסקים מיקי גנור, תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף (אשר נחשד גם בקבלת טובת הנאה בעניין מתווה הגז) ועו"ד רונן שמר, נעצרו. עו"ד דוד שמרון נשלח למעצר בית. למחרת עוכב לחקירה גם מפקד חיל הים לשעבר, אלי מרום, ונשלח אף הוא למעצר בית. מרום קיבל תשלום חודשי קבוע מגנור, תמורת שירותי ייעוץ שסיפק לחברות של גנור. שמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ששמרון הוא עורך דינו ומקורבו, עלה בתקשורת בהקשר לפרשה, אך פרקליט המדינה הודיע כי נתניהו אינו חשוד בה.

ב-20 ביולי 2017, נחתם הסכם עד מדינה עם מיכאל (מיקי) גנור, אשר שימש בתקופה הרלוונטית נציג התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" בישראל. לפי ההסכם אמור היה גנור לעמוד לדין, להיות מורשע בגין עבירות מס ולרצות עונש של שנת מאסר בפועל וקנס בסך עשרה מיליון ש"ח.

פרשת הצוללות: עיקרי הפרשה, פעולות הרכש, התפתחות הפרשה 
שלט נגד שחיתות פרשת הצוללות במהלך המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, ספטמבר 2017

ב-3 בספטמבר 2017 עצרה המשטרה שישה אנשים, ובהם מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, דוד שרן, השר לשעבר אליעזר זנדברג, מפקד שייטת 13 לשעבר תא"ל (מיל') שי ברוש, וכן נעצר פעם נוספת אלי מרום. נחקרו בפרשה גם סגנית יו"ר המל"ל לשעבר, עתליה רוזנבאום, ומקורביו של יובל שטייניץ גרשון (גרי) חכים ואביעד שי. בנובמבר 2017 נחקר בפרשה שותפו של שמרון, עו"ד יצחק מלכו, מקורבו של נתניהו. ב-1 באפריל 2018 פורסם כי יובל שטייניץ העיד בפרשה. בנוגע לטענות שעלו בתקשורת לגבי גרירת רגליים בעניין חקירת ראש הממשלה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה שהמשטרה לא ביקשה לחקור אותו. ב-12 ביוני 2018 מסר נתניהו עדות בפרשה.

סיכום החקירה

ב-8 בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה, ופרסמה את עמדתה כי נמצאו ראיות להעמדה לדין של שישה מהנחקרים: אלי מרום, אבריאל בר יוסף, שי ברוש, אליעזר זנדברג ודוד שרן על עבירות שוחד, מרמה והלבנת הון ואת דוד שמרון על עבירות מרמה והלבנת הון. המשטרה המליצה לסגור את התיק כנגד יצחק מולכו. בהמשך הודיעה המשטרה שלעמדתה נמצאו ראיות גם נגד עתליה רוזנבאום, יועצי התקשורת צחי ליבר ונתי מור, רמי טייב ועורך הדין דב הירש.

ב-19 במרץ 2019 ביקש עד המדינה גנור לשנות את גרסתו וטען כי הכספים שהעביר לא היוו שוחד. לדבריו הופעלו עליו לחצים להפוך לעד מדינה. בעקבות זאת הוא נעצר ונחקר באזהרה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית.

ב-5 בדצמבר 2019 הודיעה פרקליטות המדינה על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את מיקי גנור, אליעזר מרום, דוד שרן, אליעזר זנדברג, דוד שמרון, רמי טייב ויצחק ליבר. בפברואר 2020 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, גם את אבריאל בר יוסף ושי ברוש.

ב-10 במאי 2021 הוגשו כתבי אישום בגין שוחד נגד מיקי גנור ונגד אבריאל בר יוסף. כמו כן, הוגשו כתבי אישום בפרשה נגד דוד שרן, אליעזר זנדברג, שי ברוש, רמי טייב ויצחק (צחי) ליבר בעבירות של שוחד, הפרת אמונים הלבנת הון ואישומים נוספים.

מנגד הודיעה הפרקליטות על סגירת התיקים נגד אליעזר מרום שנחשד בקבלת שוחד, ונגד עו"ד דוד שמרון, ובהמשך נסגר גם התיק נגד עו"ד דב הירש.

ב-2020 הגיש עו"ד דוד שמרון תביעת לשון הרע כנגד משה יעלון בגין פוסטים שפרסם בפייסבוק שבהם טען כי שמרון קיבל לידיו מיליוני אירו מרכש הצוללות הגרמניות. בדצמבר 2023 נפסק במסגרת הצעת פשרה של בית המשפט כי יעלון יפצה את שמרון בסך 88 אלף ש"ח.

משפט

ביולי 2022 הגיע אליעזר זנדברג להסדר טיעון עם הפרקליטות שבמסגרתו יודה בעבירת הפרת אמונים, ירצה עבודות שירות וישלם קנס. בדצמבר 2022 הורשע זנדברג בהפרת אמונים, ונגזרו עליו בבית המשפט המחוזי בתל אביב שבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, קנס של 50 אלף ש"ח ומאסר על תנאי.

שלב ההוכחות בפרשה החל ביוני 2023. כשנתיים לאחר הגשת כתב האישום. ראשון העדים היה תא"ל (מיל') ישעיהו ברקת, היועץ הישראלי לשעבר של מספנת טיסנקרופ, שהעיד בין 8 ביוני 2023 ל-6 ביולי 2023. בשלב החקירה הנגדית שעבר ברקת התגלו סתירות שונות בגרסותיו שאינן מתיישבות עם עדותו במשטרה. במסגרת החקירה הוצגה עדותו של מנכ"ל המספנה דאז וולטר פרייטג מיולי 2017 בציריך שבה סתר את גרסתו של ברקת, כאילו הודח מתפקידו כיועץ לפנות מקום לגנור. בעדותו אמר פרייטג שהחוזה עם ברקת שהיה תקף לצוללות 4 ו-5 הסתיים, והדבר התרחש כשנתיים לאחר פגישתו עם הבכירים בישראל. בנוסף שלל פרייטג כי אלי מרום או אבריאל בר יוסף המליצו על גנור בתור יועץ. עוד עלה מעדותו כי הן ברקת והן גנור קיבלו עמלה של 2% מכלל העסקה.

ועדת בדיקה ממשלתית

ביום 22 בנובמבר 2020 הורה שר הביטחון, בני גנץ, על הקמתה של ועדת בדיקה "לבחינת התנהלות מערכת הביטחון וכלל הגורמים שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות שנתקבלו ביחס להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות". הוועדה אמורה הייתה לכלול את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב (יושב ראש), מפקד חיל הים לשעבר אברהם בן-שושן ויעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון. כעבור כחודש התפטרו חברי הוועדה, עקב המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה ועל סמכויותיה. בהמשך, מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא הסכים להיות יושב הראש. בהמשך חזר בו.

ועדת חקירה ממלכתית

ב-5 באוגוסט 2020 דחתה מליאת הכנסת את הצעת החוק של יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד להקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש ספינות השיט והצוללות לחיל הים.

ביולי 2021 בית המשפט העליון דחה עתירות שבהן התבקש להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית בפרשה. העתירות נדחו בשל חוסר סמכות משפטית להתערב בסוגיית ההחלטה על הקמת ועדת חקירה, סמכות הנתונה על פי החוק לממשלה. עם זאת, השופטים ציינו בפסק הדין כי יש שורה של תמיהות שלא ניתנה להן תשובה. "התמונה הנוגעת לתהליך קבלת ההחלטות מדאיגה, ראוי שלספקות יינתן מענה ציבורי", כתבו.

ועדת גרוניס

ב-31 באוקטובר 2021 הגיש שר הביטחון בני גנץ למזכירות הממשלה, הצעת החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט.

ב-23 בינואר 2022 אושרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט על ידי ממשלת ישראל ה-36. עשרים ושישה שרים הצביעו בעד ההחלטה, ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע, ושרת הפנים איילת שקד התנגדה.

נקבע שהוועדה לא תחקור את התנהלות הנאשמים בהליך הפלילי אלא נושאים אחרים כמו התנהלות הדרג המדיני.

ב-20 בפברואר 2022 קבעה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, את הרכב הוועדה. בראש הוועדה יעמוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ולצידו יכהנו בוועדה שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי זילברטל, נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג, מפקד חיל הים לשעבר האלוף (מיל') אברהם בן-שושן וראש להק הציוד לשעבר, תא"ל (מיל') פרופ' יעקב בורטמן.

המחאה הציבורית

פרשת הצוללות: עיקרי הפרשה, פעולות הרכש, התפתחות הפרשה 
שיירת מחאה עם מיצג דמוי צוללת. ברקע, הצוללת אח״י גל במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה, אוקטובר 2020

בעקבות ביקורת ציבורית על אי חקירת הפרשה ודרישה מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להורות על פתיחת ועדת חקירה ממלכתית בעניין, החלה בקיץ 2019 מחאה ציבורית שהתאפיינה במיצגי פלסטיק גדולים דמויי צוללות - על כלי רכב בשיירות ותהלוכות. המחאה כללה גם הפגנות מול פוליטיקאים.

לקריאה נוספת

  • פרדריק ריכטר, שחיתות סודית ביותר, Geheimsache Korruption, בהוצאת Correctiv (אנ') בגרמנית, 2020

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Tags:

פרשת הצוללות עיקרי הפרשהפרשת הצוללות פעולות הרכשפרשת הצוללות התפתחות הפרשהפרשת הצוללות משפטפרשת הצוללות ועדת בדיקה ממשלתיתפרשת הצוללות ועדת חקירה ממלכתיתפרשת הצוללות המחאה הציבוריתפרשת הצוללות לקריאה נוספתפרשת הצוללות קישורים חיצונייםפרשת הצוללות הערות שולייםפרשת הצוללות2017הלבנת הוןחקירה פליליתטיסנקרופלהב 433מרמהמשטרת ישראלסער 6צוללות מסדרת דולפין AIPשוחד

🔥 Trending searches on Wiki עברית:

הבעל שם טובססק פברגאסנוגהכדורגלהכרזת העצמאותבעלבכאריאל שרוןסוריהפנינה רוזנבלוםיניב פולישוקחטיבת החילוץ וההדרכהמערכת השמשחטיבה 401אינסטגרםלימור לבנתמיקי קאופמןשמואל סלנטזאוסזרזיר (יישוב)אלבמהאגף המודיעיןדמוקרטיה אלקטורליתצדק (כוכב לכת)תומאס ג'ייןהדירוג העולמי של פיפאתלמוד בבליקמלה האריסערוץ הילדיםיאיר שרקיאיילת שקדאחמד ג'עברידניאל הגרידפנה ליאלתיאו ג'יימסדורון פישלרישראל אהרוני (שף)וינסנט ואן גוךג'ינגיס חאןצרפתעשרת בני המןהארי פוטר (סדרת סרטים)טור טיילוראורית סטרוקלאונרדו דה וינצ'יעשרת הדיברותאיילת זורריחידת מיטבוולט דיסניערים בישראלנרקיסיזםמיכאל שמשליקוי החמה המלא ב-8 באפריל 2024ראש המטה הכלליהפיג'מותכנף 2מבצעי צבא הגנה לישראלבנק יהבגביע העולם בכדורגליחידת עוקץמלחמת ששת הימיםאילון מאסקעקדת יצחקשוגון (סדרת טלוויזיה)מונדיאל 2022מלחמת לבנון הראשונהסטיב ג'ובסאיוואסקהיצירתיותהכנסת העשרים וחמשהאח הגדול עונה 13מיכאל ירושלמיאנטוניו רודיגריהודית רביץדבורה בן-יהודהשחר חסוןעיד אל-פיטרמבצע עופרת יצוקה🡆 More