מוֹדִיעִין־מַכַּבִּים־רֵעוּת (הידועה בשמה המקוצר מודיעין) היא עיר במחוז המרכז בישראל, הממוקמת בין ירושלים לבין תל אביב־יפו.
העיר במתכונתה הנוכחית היא תוצאה של איחוד רשויות, עליו הוחלט בשנת 2003, בו אוחדו העיר מודיעין והיישוב הקהילתי מכבים־רעות לרשות אחת, לה שטח שיפוט של 50,000 דונם.
מרכז העיר, כיכר התחבורה והאגם בפארק ענבה | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | המרכז | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | חיים ביבס | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע | 209 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1985 - מכבים 1987 - רעות 1996 - מודיעין | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | עיר 100,000–199,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן) | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 102,875 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 18 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.1% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל | 0.45 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 2,130 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 109 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט | 48,290 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 48 | ||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019 | 9 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 19 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019 | 0.4477 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 48 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל מודיעין־מכבים־רעות נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
www.modiin.muni.il |
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במודיעין-מכבים-רעות 102,875 תושבים (מקום 18 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.1%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 92.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 13,746 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).
מודיעין קרויה על שם העיר הקדומה מודיעים, שבין תושביה הידועים נמנים מתתיהו הכהן וחמשת בניו. העיר שכנה גם היא בשפלת יהודה, כתשעה ק"מ ממזרח ללוד, אך לא במקום המדויק בו נמצאת העיר המודרנית. מקור השם מכבים הוא בכינוי שניתן לבניו של מתתיהו, וביניהם יהודה המכבי.
השם מודיעין אומנם בנוי מהשורש י־ד־ע, אך לא ידוע בוודאות מדוע העיר הקדומה נקראה כך. יש הטוענים כי המקום שימש בין היתר להעברת הודעות ובשורות, ומשמעות שמו היא "המקום בו מודיעים". על פי מסכת ראש השנה, בתקופה בה נהגו לקבוע את הלוח העברי לפי מולד הירח, אנשי הסנהדרין היו חוקרים עדים, שראו את צורת הירח, ולפי עדותם היו מחליטים מתי חל ראש חודש. אם אושרה העדות, היו חברי בית הדין מכריזים על קידוש החודש בקריאת "מקודש, מקודש". ואחר כך היו מודיעים ומפיצים את הבשורה לכל הקהילות היהודיות על ידי הדלקת משואות אש או עשן בראשי ההרים.
בהסבר זה תומך הגאוגרף וההיסטוריון זאב וילנאי: ”ראשיתו של היישוב הייתה, כנראה, בראש הר שנקרא המודיעים, כי ממנו היו מודיעים – במשואות אש או בתמרות עשן – הודעות ליישובי הסביבה.”
על פי המקורות, היוונים נהגו להגות את השם כ"מודעין" או "מודעים" Μωδεειμ. דוגמאות לכך נמצאו בכתביהם של סופרים כמו יוספוס או אוסביוס מקיסריה שכתב על המקום: "מודעין כפר קרוב ללוד, משם היו המכבים, שאת מצבת קברם מראים שם עד היום". בלטינית נהגו לבטא את השם כ"מודעים" והוא נכתב כ־Modeim. בארמית כונתה העיר "מודיעין". במשנה ובתלמוד היא נזכרת כ"מודיעית" וכ"מודיעים", ובמפת מידבא כתוב: "מודיעים היא עתה מודיתא"
שמה לא הוזכר במקורות היהודיים עד זמן החשמונאים, בתקופת בית שני. השם "מודיעין" נזכר לראשונה בספר מכבים, ומאז הוא מופיע במקומות שונים בספרות היהודית, בצורותיו השונות, הנזכרות לעיל, לרוב בשינוי הסיומת. האותיות מ"ם ונו"ן בסוף השם מסמנות צורה עברית או ארמית.
במקורות כגון התלמוד, המדרשים וספריו של יוסף בן מתתיהו המקום נקרא גם בשמות אחרים כגון: "מודיעין", "מודעין", "הר מודעית" ועוד. נראה ששני השמות: מודיעין ומודיעים היו נפוצים בתקופת בית שני אך עם העדפה ברורה לשם מודיעים במקורות היהודיים.
למרות זאת, נראה כי עדיין השמות היו כה נפוצים זה לצד זה עד כי לעיתים נכתבו יחדיו באותו משפט. כך למשל נכתב בתוספתא: ”מן המודיעין ולפנים - נאמנין על כלי חרס דקים לקודש, מן המודיעים ולחוץ - אין נאמנין.” התוספתא היא המקור העברי הקדום ביותר שבו מופיעות שתי צורות אלו, אך היא מקור מאוחר יחסית בהיסטוריה של המקום ונכתבה כשלוש מאות שנה לאחר ימי המכבים.
העיר ממוקמת באזור גבעות יהודה, משקיפה אל שפלת לוד ממערב ואל הרי ירושלים ממזרח. הגבעות בעיר מתנשאות לרום הנע בין 220 ל־300 מטר, ובהן גבעות כגון גבעת ברפיליה (239 מטר), גבעת שר (253 מטר) וגבעת התיתורה (כ־290 מטר). נקודות הציון הגבוהות ביותר (כ־300 מטר) נמצאות סמוך לצומת שילת, ברחוב מגדל הלבנון ובסמוך לגבעת הברושים בין מכבים לרעות.
האקלים בעיר הוא אקלים ים־תיכוני, הנפוץ במדינות שלאורך חופי הים התיכון, ומתאפיין בחורף גשום וקיץ יבש. ערוצי הנחלים והוואדיות מתמלאים מים וזורמים רק כאשר יורד גשם בעונת החורף. מסביב לעיר נפוצה צמחיית חורש ים־תיכוני.
שטח העיר נמצא במסדרון האקולוגי.
מצפון גובלת העיר במושבים שילת וכפר רות, במזרח בכפר הפלסטיני בית סירא, בדרום בקיבוץ שעלבים וביישוב הקהילתי נוף איילון ובמערב ביער בן שמן. לגבי חלק מגבולות השטח המוניציפלי של העיר קיימות מחלוקות משפטיות:
ימיה הראשונים של העיר המאוחדת מודיעין־מכבים־רעות החלו ביוזמה של הוגה רעיון המכביה יוסף יקותיאלי, שעשה צעדים ראשונים לתכנון עיר באזור מודיעין, אך יוזמתו לא קרמה עור וגידים. שמו הונצח בכיכר יקותיאלי שבמכבים.
ב־1985 החלה תנועת מכבי העולמית, בראשות הד"ר ישראל פלד, שהפך אזרח כבוד ותושב המקום, בהקמה בפועל של יישוב צמוד קרקע בשם מכבים. באותה שנה התקבלה במקביל החלטת ממשלה עקרונית על הקמת עיר באזור.
ב־1990 אושרה באופן רשמי, במועצה לתכנון ובנייה, הקמת העיר על שטח של 30,000 דונם. כצעד ראשון, החלה הקמתו של יישוב צמוד קרקע נוסף בגבעה הסמוכה למכבים בשם רעות. יוזמת ההקמה של היישוב הייתה עמותה מטעם צבא הגנה לישראל שייעדה את המגורים במקום למשרתי כוחות הביטחון. באפריל אותה שנה הוקמה מועצה מקומית מאוחדת לשני היישובים בשם מכבים־רעות.
ב־1994 החלו עבודות הפיתוח של היישוב העירוני מודיעין וב־1996 החל אכלוס העיר. גם היישוב מודיעין הוכר כמועצה מקומית וב־2001 עם הגידול במספר התושבים הוכרז כעיר.
הקמת העיר לוותה בביקורת. המתנגדים טענו שהקמת יישוב נוסף בשפלת יהודה תפגע בערים חלשות סמוכות כגון לוד ורמלה, ושהקמת העיר פוגעת באתרים ארכאולוגיים רבים הנמצאים באזור, פוגעת בנוף ובטבע, ובבעלי החיים החיים באזור יער בן שמן[דרוש מקור].
בשנת 2003 החליט משרד הפנים על איחוד היישובים והוכרזה העיר מודיעין־מכבים־רעות. מכבים ורעות הפכו לרובע עירוני בעיר, למרות התנגדותם של חלק מתושבי מכבים־רעות, בין השאר עקב אופייה העירוני של מודיעין והמעבר מתרבות יישוב מקומי אל עיר גדולה.
תושבי מכבים־רעות התנגדו להקמת מודיעין עוד בטרם הוקמה בטענה שהעיר תפגע באיכות חייהם. עם קבלת ההחלטה על האיחוד עם מודיעין ניהלו תושבים ממכבים־רעות מאבק לביטול האיחוד אך ללא הצלחה. גם מספר שנים לאחר האיחוד נשמעו לעיתים קרובות ביקורות של תושבי מכבים־רעות על התנהלות העירייה המאוחדת. כמו כן, גם פעולות העירייה הנעשות לטובת שילוב היישובים זוכות להבעת מחאה מצד מנהלי המאבק לביטול האיחוד. נושאים המעסיקים את מנהלי המאבק כוללים לדוגמה טענות על בניית כביש עוקף רעות (שכונה 11/12) הפוגע לטענתם באיכות חיי התושבים הסמוכים והתוכניות לבנייה בגבעות מדרום למודיעין, מחסומים על כביש יאיר פרג ומעברים חסומים בין שכונת השבטים (בוכמן) ורעות. מחלוקות אלו היוו בעיה מרכזית למשך מספר שנים, אך עם התפתחותה של העיר השלימו הצדדים עם האיחוד כעובדה מוגמרת.
העיר מודיעין תוכננה כולה מראש במטרה להיות עיר מחוז גדולה בין ירושלים לתל אביב. היוזמה להקמת העיר הייתה של מנהלת אגף תכנון ופיתוח במשרד השיכון, סופיה אלדור. את תוכנית המתאר של העיר תכנן האדריכל משה ספדיה.
על תכנון העיר קיימת ביקורת קשה הטוענת כי העיר שהתפתחה היא פרבר שינה נוסף ולא עיר בעלת מאפיינים המעודדים דפוסי התנהגות עירוניים מקיימים. בעיר קיימת בנייה מרקמית ורוויה הצמודה לקו הרחוב, אך לא קיימים בה רחובות רבים הכוללים חזיתות מסחריות בקומת הרחוב ושימושי הקרקע בה יחסית מופרדים. ביקורת נוספת היא שהעיר קמה ללא קשר או זיקה להיסטוריה של המקום. על רקע ביקורת זו קודמו פרויקט המע"ר ותוכנית המתאר העתידית להרחבת העיר הכוללת עקרונות תכנוניים המעודדים הליכה.
החברה להגנת הטבע הזהירה שהתפתחות העיר עלולה להזיק לסביבתו של יער בן שמן הנמצא בצמוד אל העיר ואל הערים השכנות הוותיקות, לוד ורמלה, משום שתגרום לעזיבתם של תושבים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה ובכך תחליש אותן. בנוסף, הזהירו מתכנני ערים את משרד השיכון כי הקמתם של אזורי תעשייה חדשים בעיר תגרום להיחלשותם של אזורי תעשייה קיימים ביישובים שמסביב לעיר, כולל של יישובים בסביבת העיר כגון האזור המסחרי בצומת שילת. בנוסף – ישנם סקרים ארכאולוגיים וחפירות הצלה הנערכות מידי כמה שנים באזור העיר.
במודיעין כל הרחובות הוקמו על גבי הטופוגרפיה ההררית של הגבעות כאשר כל השדרות בנויות בתחתית העמקים של הגבעות וגם בעלות שם של עמקים ברחבי הארץ לעומת ראשי הגבעות שהוקמו בצורת מעגלים ונושאים שמות של מגדלים. רוב השירותים המסחריים והציבוריים בעיר נמצאים בתוך השדרות ולא בצדדי השדרות כמקובל ברוב הערים. בנוסף, כאשר תכננו את המרכזים המסחריים הראשונים בעיר, רצה המתכנן שהם יפנו אל הצדדים של שדרה עם הפנים אל הרחוב, לאחר מאבק של תושביה העתידיים הראשונים של העיר הוחלט כי כל המרכזים המסחריים במרכזי השדרות יפנו עם הפנים אל השדרות ולא אל הצדדים וזאת במטרה למנוע רעש לכיוון בתי המגורים. כל המרכזים המסחריים בעיר הם בעלי קומה אחת או שתי קומות עם מראה שכונתי ועם רחבה פנימית מרכזית שאליה פונות כל החנויות. חלק מן השדרות בעמקים עוברות בתוואי יובלים שמתנקזים אל נחל ענבה.
כל השדרות בעיר משמשות בתור צירי העיר הראשיים. הן מתחילות מהכיכר המרכזית המכונה כיכר התחבורה שבה נמצאת תחנת הרכבת "מודיעין מרכז" ותחנת האוטובוסים המרכזית. שדרות החשמונאים הן ציר התנועה הראשי החוצה את העיר מצפון לדרום, שסמוך אליו עתיד לקום מרכז העסקים הראשי של העיר. הפארק העירוני המתחיל בכיכר המרכזית של העיר היושב מסביב לערוץ נחל ענבה תוכנן להתרחב לגבעה הצמודה לכביש הראשי אך שטח זה הוקצה לבסוף לשכונת מגורים בשם "שכונת הציפורים". הפארק העירוני אמור להתרחב בעתיד עד כביש מספר 1 במערב בסמוך אל מחלף ענבה ולכלול בתוכו אתרים ארכאולוגיים.
בשנת 2009 זכתה העיר ב"דגל היופי" בתחרות קריה יפה לישראל של המועצה לישראל יפה. בדרום העיר נבנה סקייט פארק מוריה, שהוא ה"סקייט פארק" הגדול בישראל.
בשנת 2022 ועדת המשנה של המועצה הארצית אישרה את תוכנית המתאר המחוזית החדשה לעיר במסגרתה צפויות להתווסף עשרות אלפי דירות לעיר, ומספר התושבים בה יעמוד על כ-240 אלף תושבים.
ברחבי העיר מצויים אתרים ארכאולוגים רבים. בשכונת הנחלים ברחוב נחל זוהר ישנו אתר ארכאולוגי הכולל חווה חקלאית מתקופת החשמונאים ואילו בשטחים הפתוחים במערב העיר ואזור נחל ענבה ישנם כבשני סיד טורקיים רבים ששימשו לצורך הכנת סיד לבנייה על ידי שרפה של אבני גיר במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, הכבשנים מצויים ברובם בשטחים המערביים של העיר. בין היתר ישנם אתרים ארכאולוגים ששימשו להפקת שמן זית. באזור המערבי והדרומי של העיר מצויים גם כמה כפרים ערביים עתיקים שחלקם נטוש וחלקם שימש בתור ישוב עונתי עבור החקלאים שגרו באזור.
לצורך מיתוג אתרי היסטוריה והמורשת במודיעין עוצבה הדמות המצוירת של איש מזוקן בבגדי התקופה ההלניסטית מודי שהפך לקמע או מותג של המורשת של העיר מודיעין.
בתחילת ספטמבר 2021 נחנך בעיר מוזיאון "מורשת החשמונאים מאז ועד היום". שטחו של המוזיאון כ-700 מ"ר ומוצגים בו יותר מ-150 פריטים עתיקים וגם מיצגים אינטראקטיביים רב חושים. המוזיאון הוקם בשיתוף פעולה של עיריית מודיעין מכבים רעות, רשות העתיקות ומשרד ירושלים ומורשת.
מודיעין היא אחת הערים הירוקות בישראל ומתאפיינית במספר רב של פארקים וגינות ציבוריות.
מודיעין היא עיר שינה, שכן רובם המוחלט של תושביה עובדים מחוץ לעיר ומספר מקומות התעסוקה בה עדיין קטן. בשכונות העיר מודיעין פועלים כ־12 מרכזים מסחריים. אלו הם מרכזים שכונתיים שנועדו לספק את צורכיהם היום־יומיים של התושבים. בשנות העיר הראשונות, בגלל העדר מרכזים מסחריים גדולים, התפתחו חלק מן המרכזים השכונתיים כמרכזי מסחר עירוניים ראשיים כשהבולט בהם הוא "מודיעין סנטר".
כאשר ביקשה העירייה להקים אזורי תעשייה בעיר היא נענתה בסירוב של משרדי הממשלה בטענה שהדבר יביא להיחלשותם של אזורי התעשייה הקיימים באזור לוד־רמלה המשמשים בחלקם גם תעשייה רגילה ומפעלים מזהמים. לאחר בקשות רבות הוחלט שלא יקומו בעיר תעשיות כבדות ומזהמות ולא יקומו מבני לוגיסטיקה ומחסנים (דבר שלא יצא אל הפועל לבסוף). בשנת 2014 נסלל כביש המחבר בין 2 אזורי התעשייה ואל כביש 431.
בקרבת העיר ממוקם אזור מסחרי גדול שהוקם על חלק מאדמות היישוב שילת. אתר זה כלל שטחי מסחר שנבנו בחלקם על גבי מבני חממות ששימשו בעבר את ענף החקלאות של שילת. מבני המסחר שהתפתחו באזור זה ללא תכנון מסודר, היו מאז אמצע העשור הראשון של המאה ה־21 בשלבי פינוי והריסה.
בתוכנית האב של מודיעין הוקצו בפאתי העיר בנפרד משכונות המגורים שני אזורים לשימושי תעשייה ומסחר שאינם מזהמים וטובלים בגינות ירק. מרכז העסקים הראשי הוא למעשה רצועת שטח המתחילה בכניסה הראשית אל העיר ומסתיימת בכיכר התחבורה בה מתוכננים לקום בנייני המשרדים הראשיים של העיר ביחד עם חנויות ומרכזי עסקים אחרים.
מרכז העסקים הראשי של מודיעין הוא אזור שנבנה בין שדרות החשמונאים לרחוב תלתן ובין כיכר העירייה לרחוב פיקוס. במרכזו של האזור, לאורך שדרות דם המכבים, עוברת טיילת. משני צדי השדרה נבנו בנייני משרדים ובנייני דירות, כאשר הקומה הראשונה בכל הבניינים היא קומה מסחרית. בנוסף, בשדרה קיימת תחנת המשטרה של מודיעין, "מוזיאון מורשת החשמונאים", בית הופעות המונהל על ידי מועדון הגריי ובית ההנדסה והתכנון של מודיעין.
בקצה הדרומי של מרכז העסקים העירוני נמצאת: "כיכר התחבורה" המאכלסת בתוכה את התחנה המרכזית של העיר ובה מצויים הקניון העירוני של חברת קנית של קבוצת עזריאלי. הקניון שנפתח ביוני 2008 משמש כאזור המסחר הראשי של העיר בהיעדר רחובות מסחריים עם חנויות ומשרדים ובסמוך אליו נמצאת "תחנת הרכבת מודיעין מרכז" שמתוכננת להיות בעתיד קניון נוסף וכניסה אל התחנה המרכזית מתחתיה.
בצפון מערב העיר, בסמוך ליער בן שמן, תוכנן אזור תעסוקה ובדרום מערב העיר תוכנן אזור המלאכה והשירותים שבחלקו מוקם על אדמות קיבוץ שעלבים. אזור התעסוקה נועד לאכלס במקור תעשיות מדע וטכנולוגיה ושטחי מסחר תומכים. בשנת 2003 אוכלס המבנה הראשון באזור שנודע בשם "ליגד סנטר", אך עקב המיתון באותה תקופה הוא התקשה לאכלס חברות תעשייתיות והיי-טק. המחסור בשטחי מסחר ושירותים במרכז העיר הסיט את השימוש במבנה למסחר ושירותים עירוניים. החל משנת 2007 החלה הקמת מבנים נוספים באזור. אזור התעסוקה שהוקם בשנת 2003 נועד לאכלס בתחילה את 3 בנייני ליגד סנטר למשרדים ותעשיית היי־טק, לאחר שהוקמו רק 2 מבין 3 הבניינים שהיו אמורים לקום, נחל האזור כישלון בניסיון להביא תעשיות מתקדמות ומשרדים כגון ניסיון להקים את בניין הנהלת "סלקום" (לפני שעברו אל נתניה). ניסיון נוסף היה בשנת 2007 להקים במקום את בניין הנהלת מגן דוד אדום יחד עם בית ספר לחובשים ועם בנק הדם – ניסיון נוסף שנכשל. החל מסוף העשור הראשון של המאה ה־21 הוקמו במקום מבני לוגיסטיקה ומשרדי ההנהלה של חברות כגון "קרביץ" ו"אופיס דיפו". בסמוך לאזור התעסוקה עתיד לקום בית חולים ואצטדיון עירוני. החל בעשור השני של המאה ה-21 הוקמו באזור גם בנייני משרדים וביניהם גם אולפני תקשורת כגון האולפנים של תאגיד השידור הישראלי "כאן" שהחליפו את אולפני "ערוץ 9" שעברו לנווה אילן.
בשדרה המרכזית, בכניסה לאזור התעסוקה נבנה פארק המים והספורט.
באזור המערבי של העיר שוכן אזור המלאכה והשירותים הנועד לשמש תעשייה קלה, תעשייה זעירה, מחסנים, מוסכים ומרכזי מסחר גדולים בעלי אופי חוץ שכונתי כדוגמת פאוור סנטרים. בספטמבר 2005 נפתח בשדרה הראשית של אזור המלאכה – הפאוור סנטר "ישפרו סנטר", ובו חנויות רבות ובית קולנוע. בהמשך נפתחו באזור מרכזים נוספים וסניפים של מספר רשתות מזון גדולות. שמו של האזור נקרא: "עינב" על שם נחל ענבה העובר בסמוך. בשנת 2010 החלה העירייה לסלול דרכים נוספות ולשווק שטחים נוספים כדי להקים בתי מלאכה נוספים. בשנת 2017 החלו להבנות מחלף חדש מעל כביש 431 ועל ידו "גשר להולכי רגל" שעתידים לחבר את האזור אל תחנת הרכבת "פאתי מודיעין".
נכון לשנת 2022 משחק מועדון הכדורגל עירוני מודיעין - בליגה א'. מאמן הקבוצה הוא ארז בנודיס.
בנות עירוני מודיעין היא קבוצת כדורגל נשים וחלק ממועדון עירוני מודיעין, שיחקה בליגה הלאומית והייתה אמורה לשחק בליגת העל בכדורגל נשים החל מעונת 2021/2022 אך לא עברה את הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל. הקבוצה נוסדה בשנת 2015 כקבוצת "מאמא רגל" ומשנת 2019 הפכה לקבוצת כדורגל רשמית שהצליחה לעלות תוך שתי עונות לליגת העל אך לא מימשה את הצלחתה ופעילותה הופסקה. המועדון מפעיל גם קבוצת נערות וילדות.
בעיר מופצים מספר מקומונים. ביניהם: מודיעין News (אלי דנון), ידיעות מודיעין (רשת ידיעות אחרונות), גל גפן ו־ModiInfo לדוברי האנגלית והעיתון הדתי לאומי LPH לדוברי צרפתית.
כמו כן, פועלים בעיר מספר אתרי אינטרנט לחדשות ומידע מקומי. ביניהם: מודיעין בכף ידך - האפליקציה של מודיעין (למידע על כל מה שיש בעיר), מודיעינט, MCity (למידע חדשותי) ודתי מודיעין השייך לרשת אתרי מקומונט.
בשנת הלימודים התשפ"א (2021–2020) למדו בעיר כ-27,302 תלמידים.
תקציב החינוך העירוני הוא יותר ממחצית תקציב העירייה.
מערכת החינוך בעיר מציעה מבחר תחומי לימוד – מדע וטכנולוגיה, אומנויות וספורט – כבר בכיתות בתי הספר היסודיים.
|
|
|
במודיעין פועלות 13 תנועות נוער שונות, הפרוסות ב־25 סניפים ושבטים ברחבי העיר. בתנועות חברים כ־4,500 ילדים ובני נוער. התנועות שותפות למגוון אירועים עירוניים כגון יום תנועות הנוער העירוני, בשיתוף עם חטיבת יפתח של הפלמ"ח, ארגון אירועי יום הזיכרון המרכזיים בעיר וארגון אירועי פורים המוניים לקהילה.
• שבט יובל • שבט אופק • שבט דרור – צופים דתיים • שבט לביא – צופים דתיים • שבט אמיר • שבט תבור • שבט ארבל • קן נחלים • קן מודיעין כרמים | • מכבי צעיר סניף מודיעין • מכבי צעיר סניף מכבים • בני עקיבא – סניף יש"י • בני עקיבא – סניף מק"ש • בני עקיבא – סניף רע"ם • בני עקיבא – סניף כרמים (החדש) • בני עקיבא – סניף נופים (החדש) • סניף מג"ב • סניף יובלים |
מועצת הנוער העירונית היא הגוף הנבחר והמייצג של כלל בני הנוער בעיר. במועצה חברים בני נוער אשר מייצגים מועצות תלמידים בית ספריות, תנועות נוער וארגוני נוער בעיר.
המועצה מוכרת לכל הגופים והגורמים השונים בעירייה ובעיר בכלל. במועצת הנוער חברים נציגים אשר נבחרו בבחירות דמוקרטיות מכלל גופי הנוער בעיר (בכיתות ז' עד י"ב בלבד). את מועצת הנוער מובילים חברי מזכירות המועצה אשר נבחרו מתוך המועצה עצמה.
מזכירות המועצה המצומצמת כוללת: יושב ראש המועצה, סגני יושב ראש, דובר, מזכ"ל, ומבקר.
בעיר רחוב מרכזי בשם שדרות החשמונאים המחבר את כביש 443 וכביש 3. רחובות מרכזיים נוספים ממוקמים בתוואי העמקים שבין הגבעות: עמק החולה, עמק איילון, עמק דותן, עמק בית שאן, עמק האלה, עמק זבולון, דרך מנחם בגין ושדרות יצחק רבין.
מודיעין ממוקמת בסמוך לכביש 443 המחבר את העיר לוד עם העיר ירושלים וזהו עורק התחבורה העיקרי הן לכיוון מערב (השפלה וגוש דן) והן לכיוון מזרח (ירושלים). כמו כן מודיעין מחוברת לכביש 3 המוביל דרומה. לכיוון צפון מוליך כביש 446 המגיע אל מודיעין עילית, ובהמשכו לכביש 465 שמתחבר עם כביש 444. כביש עיקרי נוסף שנפתח לתנועה ב־2009 הוא כביש 431 שמחבר בין מודיעין לראשון לציון, נס ציונה, באר יעקב ורמלה.
בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת פאתי מודיעין הממוקמת בסמוך לאזור התעשייה ישפרו סנטר ונפתחה ב־1 בספטמבר 2007, ותחנת הרכבת מודיעין מרכז הממוקמת במרכז העיר בסמוך לקניון במרכז העסקים הראשי, נחנכה ב־1 באפריל 2008.
בשנת 2017 הסתיימה בניית מרכז התחבורה של העיר, אשר כולל תחנה מרכזית ובה שירות אוטובוסים של חברות קווים ואגד תעבורה לאזור מרכז הארץ. בבניית מרכז התחבורה נבנה מסדרון המחבר אותו אל תחנת הרכבת במעבר תת-קרקעי, אך הוא אינו פעיל.
מתכנני מודיעין הגדירו בעיר אזורים שכונו מתחמי בנייה, וכל מתחם שעמד בפני פיתוח נמסר לאדריכל שהכין תוכנית־על שהגדירה את מבנה הרחובות ומאפייני הבנייה הכלליים. באופן טבעי, המתחמים התוו את גבולות השכונות וכל שכונה כונתה באופן זמני על שם האדריכל שתכנן אותה. ביוני 2009 הכריזה העירייה על שמות חדשים לשכונות, שנבחרו מתוך הצעות התושבים ואף על גבולות חדשים שבמסגרתם פוצלו שכונות גדולות. תיאור השכונות ושמותיהן הקודמים בסוגריים:
כל נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2018.
השכונות מחוברות ביניהן על ידי שדרות רחבות הנושאות שמות עמקים בישראל. עם זאת, שני רחובות הקרויים על שם עמקים נמצאים בתוך השכונות: רחוב עמק יזרעאל ורחוב עמק חרוד.
רחוב יהודה המכבי מורכב משני חלקים לא רציפים שמתוכננים להתחבר בעתיד, החלק הצפוני בין כביש 443 לשד' עמק האלה וחלק הדרומי בין כביש 431 (שד' יצחק רבין) לבין רח' פז.
מכבים ורעות היו יישובים קהילתיים שאוחדו תחת מועצה מקומית אחת בשנת 1990. בשנת 2003 אוחדה המועצה המקומית מכבים־רעות עם העיר מודיעין. ב־2006 הכריז שר הפנים על מכבים־רעות כעל רובע עירוני.
יוסף יקותיאלי, מי שהיה יוזם רעיון המכביה ומגשימו, היה גם היוזם של הקמת עיר חדשה באזור מודיעין ואף התחיל בביצוע הפעולות הדרושות להקמת היישוב מכבים. שמו הונצח ב"כיכר יקותיאלי" במכבים. הגוף שהוביל את הפרויקט להקמת מכבים, הוא מכבי עולמי, בראשות ד"ר ישראל פלד – היום אזרח כבוד של היישוב ותושב המקום. הגוף שהוביל את הקמת רעות היה עמותה של אנשי קבע בצה"ל.
ברעות גרים כ-6,000 תושבים ובמכבים כ-2,300.
פרק זה עוסק במיזם עתידי | |
בשנת 2017 נחשף כי מתוכנן מרכז עסקים ראשי חדש שעתיד לחבר האזור שבין שכונות העיר המערביות לבין הפארק הטכנולוגי. השם שהוצע לקרוא לתוכנית הוא: "מנהטן הקטנה".
קיימת תוכנית להקמת תחנה רכבת באזור והארכת קו הרכבת במרכז העיר לכיוון המרכז על מנת לתת פתרון תחבורתי לאזור.
אקלים במודיעין-מכבים-רעות | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 16.9 | 17.6 | 20.4 | 24.7 | 28.7 | 31.1 | 32.9 | 32.9 | 31.7 | 28.7 | 24.2 | 19.3 | |
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 9.2 | 9.3 | 10.9 | 13.4 | 16.4 | 19 | 21.2 | 21.7 | 20.7 | 18.4 | 14.9 | 11.3 | |
משקעים ממוצעים (מ"מ) | 128 | 116 | 67 | 15 | 4 | 0 | 0 | 0 | 0.2 | 14 | 59 | 99 | |
מקור: Israel Weather |
ראשי עיריית מודיעין-מכבים-רעות | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
משה שכטר (מועצה מקומית מודיעין) | משה ספקטור (מועצה מקומית מכבים-רעות) | משה שכטר | משה ספקטור | חיים ביבס | |||||
1996–2003 | 1990–2003 | 2001–2003 | 2003–2008 | 2008-מכהן |
דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ירושלים תל אביב-יפו | |||||||||
1 | ירושלים | ירושלים | 966,209 | 11 | רמת גן | תל אביב | 169,706 | חיפה ראשון לציון | |
2 | תל אביב-יפו | תל אביב | 467,875 | 12 | אשקלון | הדרום | 149,160 | ||
3 | חיפה | חיפה | 282,831 | 13 | רחובות | המרכז | 147,878 | ||
4 | ראשון לציון | המרכז | 257,129 | 14 | בית שמש | ירושלים | 141,765 | ||
5 | פתח תקווה | המרכז | 252,270 | 15 | בת ים | תל אביב | 126,291 | ||
6 | אשדוד | הדרום | 225,974 | 16 | הרצליה | המרכז | 103,320 | ||
7 | נתניה | המרכז | 224,066 | 17 | כפר סבא | המרכז | 101,801 | ||
8 | בני ברק | תל אביב | 212,395 | 18 | חדרה | חיפה | 100,630 | ||
9 | באר שבע | הדרום | 211,249 | 19 | מודיעין-מכבים-רעות | המרכז | 97,097 | ||
10 | חולון | תל אביב | 197,464 | 20 | לוד | המרכז | 82,629 |
This article uses material from the Wikipedia עברית article מודיעין-מכבים-רעות, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.