דור ה-Z: כינוי פרה-סוציולוגי לקבוצת האנשים שנולדו אחרי דור ה-Y

אף שאין הסכמה מלאה לגבי שנת ההתחלה והסיום של הדור, לרוב הכוונה לאלו שנולדו מסוף שנות התשעים, לרוב מ-1997 ועד אמצע העשור השני של המאה ה-21 (חלק מהדמוגרפים קובעים את 2012 כשנת סיום לדור זה).

בני דור ה-Z הם בדרך כלל ילדיהם של בני דור ה-X. בקרב הוריהם אפשר למצוא גם את הצעירים מבני דור הבייבי בום והמבוגרים מבני דור ה-Y. סביהם הטיפוסיים של בני דור ה-Z הם בני דור הבייבי בום. שמות אחרים לדור בשימוש מצומצם הם "זומרים" (zoomers), "דור ה-M'", וכן iGeneration.

בני הדור נולדו כשהסמארטפונים והחיבור התמידי לאינטרנט מהווים חלק מרכזי מחייהם ומהתבגרותם ואף חלק מזהותם העצמית. יש המכנים אותם בשל כך "דור המסכים" או "דור הפלזמה". כתוצאה מכך, מאפיין שיתוף המידע ההמוני ברשתות החברתיות נעשה מרכזי בחייהם.

למרות שמקובל לאפיין את דור ה-Z כבעל תכונות ייחודיות, אין תמיכה מדעית משמעותית לכך שלדורות שונים ישנם מאפיינים ייחודיים.

הדור מאופיין כגלובלי, ויזואלי וטכנולוגי – בני הדור הזה לומדים יותר על ידי התבוננות ופרקטיקה חווייתית יותר מקודמיהם. בנוסף, הם נוטים להסתמך על מנועי חיפוש יותר מאשר על ספרי לימוד או מחקרים.

שלא כמו רוב בני דור ה-Y, אשר נולדו בשנות ה-80 וה-90, בני דור ה-Z נולדו לאחר עידן המלחמה הקרה ונפילת ברית המועצות, ורובם נולדו אחרי אסון התאומים שיצר, לצד גל פיגועי הטרור בשנות ה-2000 במערב, תחושה של איום קיומי גובר ותפיסת העולם "כלא בטוח". 74% אמרו שהם מודאגים מטרור. עם זאת, בני דור ה-Z הם בעלי מודעות גלובלית גדולה יותר ומעריכים את האחריות שלהם. כמו כן הם מגלים סובלנות רבה יותר כלפי אחרים.

בני דור ה-Z צפויים להיות הדור המגוון ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, עם קצב גידול מהיר של משפחות מעורבות וקבלת הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים לחברה כפי שלא היה בעבר. בני הדור לחוצים מהממסד ורואים בו מקור לחרדה. רק 6% בוטחים בתאגידים גדולים שיעשו את הדבר הנכון, בניגוד ל-60% מהמבוגרים. המגמה ממשיכה בהתייחסותם לממסד הפוליטי-ממשלתי - 10% בלבד אמרו שהם בוטחים בממשלה שתעשה את הדבר הנכון.

בני הדור מתעניינים יותר מקודמיהם בנושאים חברתיים, סביבתיים, גלובליים ויצירת עולם טוב יותר. הם נתפסים כבודדים יותר ונואשים לקשר וירטואלי או פיזי, וזאת למרות (או אולי בגלל) הזמן הרב שהם מבלים מול מסכים. כשהם נשאלים אילו פעילויות הם הכי אוהבים, בני נוער מציינים דווקא פעילות פיזית שנעשית במשותף, כמו הופעות, טיולים או בילוי בפארק שעשועים.

 

 

 

זהו דור דיגיטלי שלא חווה את החיים לפני עידן האינטרנט, והדור הראשון שבו הטכנולוגיה נגישה בגיל צעיר כל כך. עם ההתקדמות הטכנולוגית ומולטימדיה, בני דור ה-Z התרגלו להתקשר אחד עם השני ולתקשר עם העולם המחובר בכל עת.

הדור מתאפיין כרואה את המציאות מבעד משקפי מסך קטן (נייד) ומשתמש בהרבה אפליקציות בו-זמנית. דור ה-Z מחובר לרשת כדרך חיים, ונמצא פעיל באופן מקוון כמעט כל שעות הערות, מתמודד עם תקשורת בפלטפורמה פתוחה ושיתוף מידע. שיתוף מידע ואינטראקציה שמבוססת על מתן וקבלת פידבק מיידי (לייקים) מאפשרים תהליך למידה מואץ, רכישת ידע וצבירת ניסיון וכל זה בחינם.

הם משחקים משחק מחשב, צופים בטלוויזיה, משוחחים ברשתות החברתיות ועושים שיעורי בית במקביל. דור המתקשר עם הטכנולוגיה ויכול להסתגל במהירות לנוף המדיה המשתנה.

בעוד שילדים רבים באינטרנט וברשתות החברתיות נהנים מתחושה של שייכות וקהילתיות, שימוש יתר, עד כדי התמכרות, כמו גם שימוש לא בטוח ברשתות אלו עלול להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית של המשתמש. הספרות המחקרית בנושא מתריעה בפני מגפה של 'התמכרות לרשתות חברתיות ולסמארטפון' שמזכירה התמכרות לחומרים כגון סמים או אלכוהול. מחקרים אחרים מדגישים את ההשלכות השליליות של השימוש בסמארטפון ובתקשורת מקוונת על היכולות הקוגניטיביות של המשתמש. זאת מלבד החשש מכך שילדי דור ה-Z שמבלים זמן רב במרחב המקוון חשופים לפורנוגרפיה ולבריונות רשת (למשל: הטרדות מיניות, ביוש, חרמות). דו"ח המדיה השנתי על הרגלי השימוש של בני נוער בסמארטפונים ואינטרנט מצביע על כך שכ־70% מבני הנוער נפגעו ברשת יותר מפעם אחת. במקרים קיצוניים, הבריונות דחפה נערים צעירים לקצה והובילה אותם להתאבדות. המקרה הידוע ביותר של התאבדות בעקבות בריונות רשת בישראל הוא של דודאל מזרחי ששם קץ לחייו בעקבות מעשי בריונות בעולם האמיתי ובמרחב המקוון. האתגר המרכזי המסתמן במרחב המקוון הוא שלילדים יש פחות אסטרטגיות התמודדות עם הפגיעה בהשוואה לפגיעה במרחב הפיזי.

עם זאת, ההשפעות השליליות של הטכנולוגיה על ילדי דור ה-Z שנויות במחלוקת וישנם חוקרים רבים שאינם מקבלים את הטענה שעצם השימוש ברשתות חברתיות גורם להתפתחות של הפרעות נפשיות כמו חרדה או דיכאון. בנוסף לכך, הרשתות החברתיות משמשות גם את ילדי דור ה-Z כפלטפורמות נוחות לשיתוף רגשי. במחקרים שנערכו בקרב ילדי דור ה-Z נמצא כי המצוקה הדומיננטית בפוסטים שלהם ברשתות החברתיות קשורה לדיכאון ושהיא מנבאת בצורה משמעותית את קיומה של הפרעת הדיכאון ב'עולם האמיתי', במרחב הפיזי. אף שתחום מחקר זה נחשב עדיין כתחום צעיר, יש בפופולריות העצומה של אתרי הרשתות החברתיות משום הזדמנות חסרת תקדים לזיהוי מצוקה של מתבגרים בסיכון. לצד המאמצים לאיתור מוקדם של מצוקה, מתפתח תחום נוסף של תמיכה רגשית בילדי דור ה-Z באמצעות תקשורת מבוססת אינטרנט. יתרונות הייעוץ המקוון כוללים את הנגישות הרבה שהוא מאפשר לצד תחושת נינוחות של המטופל ובשנים האחרונות, המחקר בתחום הייעוץ המקוון התרחב גם לשדה הרשתות החברתיות. במהלך מבצע צוק איתן, בקיץ 2014, נמצא שלמעלה ממחצית מבני הנוער בדרום הארץ (שהיו חשופים למצבי דחק) תקשרו עם מוריהם באמצעות פייסבוק וקבוצות וואטסאפ כאשר עיקר התקשורת ביניהם אופיין בתמיכה רגשית של המורים כלפי התלמידים. לא זו בלבד אלא שהתלמידים בירכו על תקשורת זו וראו בה התערבות מועילה ומרגיעה בזמנים קשים של מלחמה. ייתכן כי עצם קיומו של הקשר המקוון והמתמשך עם המורים שלהם תרם להגברת תחושת החוסן שלהם בזמן מלחמה.

ילדי הדור חשופים למבול של מידע, והם הדור הבא בכל מה שקשור ללמידה ולטכנולוגיה. למעשה, יש המאמינים שזה גם "דור הממציאים" הראשון (Generation Maker) שכן בזכות המדפסות בתלת-מימד, וההתקדמות האדירה וחסרת-התקדים בתחום הרפואה, המִחשוּב והטכנולוגיה, הם יהיו חשופים לתהליכים חדשים לגמרי בתחום היצירה וההשכלה.

בארצות הברית הדור גדל בצל המשבר הכלכלי העולמי ולאור זה שראו את ההורים ואנשים סביבם מאבדים מקום עבודה, הקריירה מאוד חשובה להם. הקשיים הכספיים בבתיהם של רבים, עשוי להוביל אותם להיות מודעים מאוד לחשיבות של כסף, ולכן החיסכון עשוי להיות בעל חשיבות עליונה.

בישראל הדור שנחשף למחאה החברתית שפרצה ב-2011, מביעים רצון להישאר במקום עבודה ולהתקדם בדרג הניהולי במקביל לפי מחקר שפורסם ב-CNNMoney יותר ממחצית מבני דור ה-Z מעוניינים להקים עסק משלהם.

דור ה-Z שמתחיל להיכנס לשוק העבודה שואף למציאת עבודה משמעותית, שניתן יהיה להזדהות עם הערכים שלה, עם תשוקה לעזור לאחרים.

בניגוד לבני דור ה-Y שמאופיינים בהחלפת מקום עבודה מדי שנתיים, התפתחות מקצועית-אישית, לצד שכר נדיב, ישאירו את בני הדור במקום העבודה. זה דור של יצרנים, יוצרים וממציאים. הם שואפים להשאיר את טביעת האצבע שלהם על מוצרים, שירותים ומדיה ולהפוך לחלק מתהליך העיצוב והייצור.^{[דרוש מקור]}

נטען כי דור ה-Y, ה-X ואפילו בומרס מסתמכים על מדיה מסורתית כמו טלוויזיה ועיתונות מודפסת, ומשלבים אותה במינונים שונים עם רשתות חברתיות דוגמת פייסבוק. לעומת זאת, בני דור ה-Z בקושי צורכים חדשות מסורתיות ובוחרים ברשתות חברתיות כמו טיקטוק ואינסטגרם. הם רואים שני סרטונים בטיקטוק ומגבשים דעה מוצקה. נטען כי פניה לשכל או מתן הקשר היסטורי פחות יעילים עם הדור הצעיר הזה שההיסטוריה מבחינתו רחוקה. הוא מושפע יותר מרגשות וממיסגור ברור ופשוט של המציאות המורכבת.

• דור הבייבי בום
• דור ה-X
• דור ה-Y
• דור האלפא

  מדיה וקבצים בנושא דור ה-Z בוויקישיתוף

• שחר סמוחה, ‏כך ייראה העתיד של הדור שמחובר כל הזמן לאינטרנט, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2014
• רפי ברבירו, הכי בודדים: הכירו את דור ה-Z, באתר ynet, 7 באוקטובר 2014
•   אלדר חבושה, מצלמים סלפי ומאבדים את עצמם, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2015
• מלי אלקובי, דור ה-Z מגיע לעבודה, באתר TheMarker‏, 25 בדצמבר 2011
• יעקב אופיר, פסיכולוגיה במרחב הווירטואלי, בלוג-הפסיכולוג שלי.
• ויקי אוסלנדר, ‏מנומנמים, מפונקים ואנוכיים? לא ממש: דור ה-Z נכנס לשוק העבודה ויש לו תוכניות לשנות את העולם, באתר גלובס, 12 ביולי 2019
• Alexandra Levit, The Future of Education According to Generation Z
• בוני עולם 2.0, השילוח