יאיר לפיד: ראש האופוזיציה וראש ממשלת ישראל ה-14

יאיר לפיד (נולד ב־5 בנובמבר 1963, יח בחשוון ה'תשכד) הוא פוליטיקאי ישראלי, ראש האופוזיציה, מייסד ויושב ראש מפלגת יש עתיד וחבר הכנסת מטעמה.

כיהן כראש ממשלת ישראל ה־14, וכן כשר החוץ, ראש הממשלה החליפי ושר האוצר.

יאיר לפיד
דיוקן רשמי כראש ממשלת ישראל, 2022
דיוקן רשמי כראש ממשלת ישראל, 2022
לידה 5 בנובמבר 1963 (בן 60)
י"ח בחשוון ה'תשכ"ד
תל אביב-יפו, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה הגימנסיה העברית "הרצליה" עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עיתונאי, סופר, פזמונאי, מנחה טלוויזיה, שחקן
מפלגה יש עתיד
סיעה יש עתיד, כחול לבן, יש עתיד – תל"ם
בת זוג
www.yairlapid.org.il
ראש ממשלת ישראל ה־14
1 ביולי 202229 בדצמבר 2022
(26 שבועות)
חלופי נפתלי בנט (עד 8 בנובמבר 2022)
סגנים בני גנץ, גדעון סער
תחת הנשיא יצחק הרצוג
אירועים בתקופתו
ראש ממשלת ישראל החלופי ה־2
בממשלה ה-36
13 ביוני 202130 ביוני 2022
(שנה)
שר החוץ ה־20
בממשלה ה-36
13 ביוני 202129 בדצמבר 2022
(שנה ו־28 שבועות)
סגן עידן רול
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט (עד 30 ביוני 2022)
שר האוצר ה־24
בממשלה ה-33
18 במרץ 20134 בדצמבר 2014
(שנה ו־37 שבועות)
סגן מיקי לוי
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
5 בפברואר 2013 – מכהן
(11 שנים)
כנסות ה-1925
ראש האופוזיציה ה־14
2 בינואר 2023 – מכהן
(שנה ו־12 שבועות)
27 במאי 20206 באפריל 2021
(45 שבועות)
יושב ראש מפלגת יש עתיד ה־1
1 במאי 2012 – מכהן
(11 שנים)
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית יאיר לפיד: ביוגרפיה, פוליטיקה, תפקידו העיקריים

לפני כניסתו לפוליטיקה, היה סופר, עיתונאי, עורך, תסריטאי, מחזאי, פזמונאי, שחקן קולנוע ומנחה טלוויזיה. פריצתו לפוליטיקה הישראלית הייתה לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה בשנת 2013, כשהקים את מפלגת "יש עתיד" והובילהּ להישג של 19 מנדטים כמפלגה השנייה בגודלה בכנסת. מאז הוא מכהן כחבר הכנסת מטעמה. עם הקמת הממשלה ה־33 בראשות בנימין נתניהו, מונה לפיד לשר האוצר בממשלתו, והיה לנדבך מרכזי בממשלה בטרם פוטר מתפקידו לצד שרת המשפטים ציפי לבני. בכנסת ה־20 פחת כוחה של יש עתיד ל־11 מנדטים, ולפיד היה חבר הכנסת באופוזיציה החבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים.

במהלך הבחירות לכנסת העשרים ואחת התאחדה מפלגתו עם "חוסן לישראל" בראשות בני גנץ ועם "תל"ם" בראשות משה יעלון, והאיחוד בין שלוש המפלגות יצר את רשימת "כחול לבן", שהתפצלה לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש. במאי 2020 הפך לפיד לראש האופוזיציה מיד עם השבעת ממשלת ישראל השלושים וחמש. כשנה לאחר מכן הוביל לפיד את הקמת הממשלה ה-36, שבתחילת כהונתה היה לפיד ראש ממשלת ישראל החלופי במקביל להיותו שר החוץ. מ־1 ביולי 2022, לאחר פיזור הכנסת העשרים וארבע, שימש לפיד כראש ממשלת ישראל עד ל-29 בדצמבר 2022, אז הוחלף על ידי בנימין נתניהו.

ביוגרפיה

לפיד הוא בנם של העיתונאי והפוליטיקאי יוסף (טומי) לפיד, ניצול השואה יליד יוגוסלביה, והסופרת והמחזאית שולמית לפיד. סבו היה העיתונאי דוד גלעדי. הוא נולד בבית החולים אסותא בתל אביב ובילדותו התגורר בבית מגורי העיתונאים שבשכונת יד אליהו, שבו התגוררו כמה עיתונאים בולטים. משפחתו התגוררה בלונדון, בשנים 1963–1966, כשטומי לפיד שימש שם כנציג מעריב. בנעוריו למד בגימנסיה העברית הרצליה, אך סיים את לימודיו ללא זכאות לתעודת בגרות. אחותו הבכורה, מיכל דורבן, נהרגה בתאונת דרכים ב-1984. בצעירותו היה מתאגרף חובב.

את רוב שירותו הצבאי עשה ככתב בעיתון "במחנה", בין השנים 1982 ל-1985. לאורך השנים, העלה לפיד שתי גרסאות שונות בקשר לתחילת שירותו ונסיבות העברתו ל"במחנה". לפי גרסה אחת, החל את שירותו בחיל השריון, ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה סבל מהתקף אסתמה כתוצאה מרימון עשן שפגע בקרבתו במהלך הנחתת מסוק. לפי גרסה מאוחרת יותר, החל את שירותו במערך הנ"מ וסיבת התקף האסתמה, שבעקבותיו עבר לשרת ככתב צבאי, הייתה חשיפה לאובך ולאבק בטירונות.

בשנת 2011 התקבל ללימודי דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן בתוכנית לפרשנות ולתרבות במסלול לתלמידים ללא-תואר, על סמך הישגיו הספרותיים והעיתונאיים. הוא המשיך לתואר שלישי בזכות ציונים מעולים, לדברי האוניברסיטה.[דרוש מקור] לאחר שהדבר התפרסם לפיד עזב את המסלול, והמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) אסרה על האוניברסיטאות לקבל למסלולים של לימודי הדוקטורט מועמדים שאינם-מחזיקים בתארים אקדמיים מוכרים.

פעילות ציבורית

לפיד היה פעיל בעמותת "על"ה" לקידום הסטודנטים העיוורים והדיסלקטים בישראל, בעמותת "ילדים בסיכון" למען ילדים אוטיסטים ובעמותת "קרן להתחדשות בחינוך לנוער" (YRF) לעידוד החינוך בקרב מעוטי יכולת. בשנים 2004–2006 שימש כיו"ר עמותת ידידי "מפת"ן צפת". בשנת הלימודים תש"ע העביר שיעורי העשרה בתקשורת בתיכון ביפו.

לפיד הנחה מדי שנה את האירוע "שרים בכיכר" בערב יום הזיכרון בכיכר רבין, עד כניסתו לפוליטיקה.

ב-2008 כתב בטורו בעיתון כי אינו רפורמי, אך הוא מתפלל זה שנים בבית כנסת רפורמי.

איש תקשורת

לפיד שירת בכתב העת הצבאי "במחנה". עם שחרורו מצה"ל החל לעבוד ככתב בעיתון "מעריב", ופרסם שירה בכתבי עת ספרותיים, כמו גם ב"מעריב".

בשנת 1988 מונה לעורך המקומון התל אביבי "עיתון תל אביב" מקבוצת "מעריב". בשנת 1989 החל לכתוב טור שבועי במגזין סוף השבוע, תחילה ב"מעריב" ואחר כך ב"ידיעות אחרונות". הטור נכתב בקביעות במשך תשע עשרה שנה, עד לפרישתו לפוליטיקה באוקטובר 2012.

בשנת 1991 גילם את שולץ בסרטו של ינקול גולדווסר "מעבר לים". ב-1992 הופיע בתפקיד קטן בסרט "כבלים" (כניצב במערכונים "ים אדוני" ו"עדרים עדרים"). ב-1994 גילם את עופר בסרטו של איתן פוקס "שירת הסירנה".

ב-1994 החל להנחות את "סופשבוע", תוכנית האירוח המרכזית של הערוץ הראשון, ששודרה בליל שבת. בשנים 1995–1997 הנחה את התוכנית "סוגרים שבוע" באותה המשבצת.

בשנת 1997 עבר לפיד לגור בארצות הברית לחצי שנה, לאחר שהתמנה למנהל מחלקת הטלוויזיה בחברת "ניו ריג'נסי" של המפיק הישראלי-אמריקאי ארנון מילצ'ן.

יאיר לפיד: ביוגרפיה, פוליטיקה, תפקידו העיקריים 
לפיד ביום גיוסו לצה"ל

בשנים 1997–1999 הנחה את תוכנית הראיונות "יאיר לפיד חי בעשר", ששודרה מדי ערב בערוץ 3 בכבלים. בשנים 2000–2007 הנחה בערוץ 2, בשידורי הזכיינית "רשת", את תוכנית האירוח הפופולרית וזוכת פרסי "מסך הזהב", "יאיר לפיד". במקביל, שידר בהתנדבות בגלי צה"ל את התוכנית "ציפורי לילה מארחות", יחד עם דפנה שפיגלמן, עורכת תוכנית הטלוויזיה שלו.

ב-2003 החל לשמש כפרזנטור של בנק הפועלים, וקיבל על השתתפותו בקמפיינים הפרסומיים של הבנק כ-220 אלף דולר לשנה. לאחר שנבחר להגיש את מהדורת "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2 נאלץ, בהוראת הרשות השנייה, לוותר על החוזה עם הבנק.

ב-2004, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה חייב את "ידיעות אחרונות" למכור את המניות שלה ב"רשת", פורסם כי לפיד סייע, לכאורה, למילצ'ן לגבש עסקה להשגת רוב בבעלות המניות על החברה, לפני המכרז לקבלת זיכיון להפעלת ערוץ 2. לפיד, אשר מונה כשבוע לפני כן לחבר בצוות המכין את חברת "רשת" למכרז, הכחיש את מעורבותו במהלך ואמר כי ארנון מוזס, הבעלים של "ידיעות", וארנון מילצ'ן מכירים כבר כ-20 שנה.

בינואר 2008 החל בהגשת מהדורת "אולפן שישי", במקום אהרון ברנע. הצהרתו על כך שיפרוש לפוליטיקה ביוני 2010 העלתה לסדר היום את "חוק לפיד", לפיה איש תקשורת שיבקש להתמודד בבחירות לכנסת יחויב בתקופת צינון של חצי שנה.

ידיעות אחרונות

לפיד היה בעל טור שבועי קבוע במוסף סוף השבוע של "ידיעות אחרונות", "7 ימים". בטור זה כתב לפיד על מגוון נושאים, נגע בענייני זהות, תקינות שלטונית ונושאים חברתיים, תוך שהוא מציג השקפת עולם ליברלית. המאייר הקבוע של הטור היה יזהר כהן. לקט מטוריו של לפיד הופיע בספר "עומדים בטור", שיצא לאור בשנת 2005. לקט נוסף, בשם "שוב עומדים בטור", יצא לאור בשנת 2011. בין שלל טוריו שזכו להד ציבורי:

  • ב-16 בנובמבר 2007, עם ההכרזה על מיזם "עם הספר" של "הוצאת ידיעות אחרונות", פרסם לפיד טור בן שלושה עמודים על הסדרה המתוכננת, שלה שותפים העיתון המעסיק אותו, המו"ל שבו יוצאים לאור ספריו והבנק שאותו הוא מפרסם. לפיד ציין "העובדה שאני כותב עליו היא הפרה ברורה של שבעה-שמונה כללי אתיקה עיתונאית" והסביר "אף אחד לא דרש ממני לכתוב עליו, אך כאשר הוצג בפניי התנדבתי מיד לשווק אותו". באופן חריג פורסם טור זה גם באתר ynet.
  • ב-6 ביוני 2008, חמישה ימים לאחר הלווייתו של אביו, יוסף לפיד, פרסם לפיד טור ובו תיאור מפורט ואף אינטימי על ימיו האחרונים של אביו.
  • בעקבות טור שכתב ב-2006 נתבע לפיד על ידי חננאל דיין בגין הוצאת דיבה והפרת חוק הגנת הפרטיות. בית משפט השלום פסק תשלום פיצויים לדיין, אולם בערכאת ערעור נדחתה תביעתו של דיין.
  • ב-13 בינואר 2012 פרסם לפיד טור בו פירט את משנתו, והסביר מדוע החליט לעזוב את הכיסא של מגיש התוכנית "אולפן שישי" בחברת החדשות של ערוץ 2. הוא העלה לסדר היום הציבורי את השאלה "איפה הכסף?", והגדיר את עצמו כנציג מעמד הביניים: "מדוע דווקא המעמד היצרני, משלם המיסים, ממלא החובות, עושה המילואים, המחזיק על גבו את כל המדינה, אינו רואה את הכסף?" כתב. לדבריו, המנגנונים הממשלתיים הבזבזניים והסחטנות הפוליטית הובילו למחאת האוהלים ב-2011.
יאיר לפיד: ביוגרפיה, פוליטיקה, תפקידו העיקריים 
לפיד בסרטו של יעקב גולדווסר "מעבר לים" (1991)

יוצר

בשנת 1986 עבד כמפיק ועורך סרטים בחברה בבעלות ארנון מילצ'ן בהוליווד. שנים לאחר מכן כתב שלוש סדרות טלוויזיה: הסדרה לנוער "החופש האחרון", ששודרה בערוץ הראשון בשנת 1989, קומדיית המצבים "שבט כהן", ששודרה בערוץ הראשון בשנת 1991, אותה כתב לצד אביו, טומי לפיד, וסדרת הדרמה "חדר מלחמה", ששודרה בערוץ 2 בשנת 2005.

לפיד כתב שנים עשר ספרים, בהם ספר הילדים אלבי סיפור אבירים, ספרי המתח "הראש הכפול", "החידה השישית", "האשה השנייה", הרומן "שקיעה במוסקבה" והביוגרפיה של אביו "זכרונות אחרי מותי: סיפורו של יוסף (טומי) לפיד". כמו כן, כתב לפיד את הפזמונים למחזמר "מלך היהודים" מאת הסופרת דבורה עומר, וכן את המחזה "הגיל הנכון לאהבה", אשר הוצג בתיאטרון הקאמרי בבימויו של רוני פינקוביץ'.

כעיתונאי, כתב בשנת 1993 טור בשם "ההחמצה", המוקרא בטקסי ימי זיכרון. בנוסף עסק לפיד בכתיבת שירים, בעיקר בנושאי זוגיות והחברה הישראלית. לפחות 22 משיריו הולחנו, 17 מתוכם על ידי חברו רמי קלינשטיין. מרבית שיריו בוצעו על ידי רמי קלינשטיין וריטה. שיריו הבולטים כוללים את השירים "לבכות", "שיר אהובת הספן" (בביצועה של ריטה), "גרה בשינקין" (בביצועה של להקת מנגו) ו"הגבירה מול האגם" (בביצועם של יגאל בשן ומיקי גבריאלוב). בנוסף, הוא גם תרגם את שירו של בוב דילן "צעיר לנצח", שהולחן מחדש על ידי רמי קלינשטיין. לפיד גם הופיע עם קלינשטיין במופע של הגיגים ושירים. ב-19 באוקטובר 2016 הצטרף לרמי קלינשטיין וקרן פלס במופעם המשותף כאשר שרו את "צעיר לנצח".

פוליטיקה

הצטרפות לפוליטיקה

יאיר לפיד: ביוגרפיה, פוליטיקה, תפקידו העיקריים 
כרזת הבחירות של מפלגת יש עתיד, 2015
יאיר לפיד: ביוגרפיה, פוליטיקה, תפקידו העיקריים 
לפיד במטה מפלגת יש עתיד, לאחר פרסום תוצאות בחירות 2013

בתחילת 2010 התרבו פרסומים באמצעי תקשורת לגבי האפשרות כי ייכנס לפוליטיקה. בפברואר 2010, בעת ריאיון עם אייל ברקוביץ בשידור חי, ביטל לפיד את פנייתו של ברקוביץ אלי שיפתח בקמפיין לבחירתו כראש הממשלה. בעקבות הפרסומים כתב למעסיקיו - הנהלת חברת החדשות של ערוץ 2 - כי הוא "לא הולך לפוליטיקה" כרגע, וכי ייתן התראה של שישה חודשים אם ירצה לעשות כן. בינואר 2012, במקביל לניסיון לקדם בכנסת הצעת חוק "צינון" לעיתונאים, לקראת כניסתו לחיים הפוליטיים, הודיע לפיד על עזיבת חברת החדשות של ערוץ 2 והצטרפותו לפוליטיקה. בעקבות הצטרפותו למירוץ לפוליטיקה חוקק בכנסת חוק (שכונה "חוק לפיד 2") הדורש ממועמדים לכנסת דיווח על תרומות וניהול חשבון בנק שקוף.

הקמת יש עתיד (2012–2013)

ב-29 באפריל 2012 רשם לפיד את מפלגתו ברשם המפלגות בשם "יש עתיד - בראשות יאיר לפיד". ב-1 במאי 2012 נערך הכנס הראשון של המפלגה, שבו הציג את עיקרי המצע שלה. לפי תקנון המפלגה יושב ראש המפלגה יקבע את רשימת מועמדיה לכנסת, יחליט בסוגיות פוליטיות כגון הצטרפות לקואליציה, וליושב הראש המייסד (לפיד) מובטח תפקיד יושב הראש עד תום כהונתה של הכנסת העשרים, מועד שבהמשך עודכן עד לתום כהונתה של הכנסת העשרים ואחת, ולאחר מכן עד לתום כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים. בנובמבר 2019 הוארכה כהונתו בעוד 3 כנסות, עד לתום הכנסת ה-25, ללא התמודדות.

לפיד הגדיר את המפלגה שהוא עומד בראשה, "יש עתיד", כמפלגת מרכז שתדאג למעמד הביניים ומאמינה שיש לשנות את סדרי העדיפויות הנהוגים במדינה על ידי מתן דגש על חינוך חילוני, שינוי שיטת הממשל ומלחמה בשחיתות הציבורית. לפיד הצהיר, שיפעל לגיוס לצה"ל או לחלופין שירות אזרחי של כלל האוכלוסייה, במקביל להעלאת אחוז המועסקים בקרב חרדים וערבים. בנוסף, הצהיר שיפעל לשינוי שיטת הממשל בישראל, בין היתר על ידי חקיקת חוק שיגביל את מספר השרים ל-18, העלאת אחוז החסימה, שיפור השירות לאזרח וחיזוק שלטון החוק. תוכניתו המדינית כללה פינוי התנחלויות קטנות במסגרת הסדר שתי מדינות לשני עמים, שיכלול את סיפוח אריאל, גוש עציון ומעלה אדומים. לפיד הודיע כי לא יהיו במפלגתו פוליטיקאים מכהנים, אם כי בנובמבר 2012 סיפר שהציע לציפי לבני את המקום השני ברשימת מפלגתו.

בבחירות לכנסת ה-19 התמודד תחת הסלוגן "איפה הכסף?" והוביל את מפלגתו להישג בולט, כאשר זו זכתה ב-19 מנדטים והפכה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת. כשנשאל לאחר הבחירות, השיב שהוא מניח שבבחירות הבאות יתמודד מול נתניהו על ראשות הממשלה וינצח. ב-5 בפברואר 2013 החל את כהונתו כחבר הכנסת. ב-15 במרץ 2013 חתם על הסכם קואליציוני עם "הליכוד ביתנו" על הקמת ממשלת ישראל השלושים ושלוש, שבמסגרתו הוחלט כי יכהן כשר האוצר. ב-18 במרץ 2013 נכנס לתפקידו עם השבעת הממשלה.

באפריל 2013 נכלל ברשימת "100 המשפיעים ביותר בעולם" של "טיים מגזין". בנימוק לבחירה נכתב כי "אם העולם באופן כללי רואה את ישראל דרך הסכסוך שלה עם הפלסטינים, לפיד מייצג באישיותו את הפוקוס הפנימי של האומה". במאי 2013 דורג במקום הראשון ברשימת "היהודים המשפיעים ביותר בעולם" של עיתון הג'רוזלם פוסט. בדצמבר 2013 נבחר לפיד במקום ה-31 ברשימת 100 ההוגים של כתב העת האמריקאי "פוריין פוליסי" בנימוק, כי "קרא תיגר על הגוש האורתודוקסי המשפיע".

שר האוצר (2013–2014)

יאיר לפיד: ביוגרפיה, פוליטיקה, תפקידו העיקריים 
לפיד בעת כהונתו כשר האוצר בבניין הבורסה החדש, 2014

ב-18 במרץ 2013 החל לפיד לכהן כשר האוצר. עם כניסתו לתפקיד, הקים לפיד מועצה מייעצת המורכבת מחמישה אנשי כלכלה מן האקדמיה ומהמגזר העסקי: פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' אבי בן בסט, ענת לוין, קובי הבר (ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי) ופרופ' צבי אקשטיין (דיקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה).

באפריל 2013 אושרה רפורמת השמים הפתוחים, שהוזילה את מחירי הטיסות והגדילה את מספר היעדים. בדצמבר של אותה שנה אושר חוק הריכוזיות בהתאם למסקנות הוועדה להגברת התחרותיות במשק.

ב-7 במאי 2013, על רקע גירעון של 40 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה שנוצר בשנת 2012, וצפי לגירעון תקציבי חריג של 4.9% בשנת 2013, הציג לפיד הצעה לתקציב דו-שנתי לשנים 2013–2014, תקציבו הראשון כשר האוצר. במהלך 2013 המע"מ הועלה מ-17% ל-18%, הועלה המיסוי על סיגריות (כ-3 ש"ח לחפיסה) ואלכוהול, וקוצצה קצבת הילדים. החל מ-2014 נקבע, בין השאר, כי מס חברות יעלה מ-25% ל-26.5%, יוטל מס רכישה חדש על רכישת דירה שנייה (כולל החלפת דירה) שיהיה 3.5% החל מהשקל הראשון. על מנת ליישם קיצוצים בתקציב הוחלט על הפחתה או ביטול תקצוב בתי הספר החרדיים, בנימוק של היעדר הכשרה לשוק העבודה, קיצוץ בתקציב הישיבות בכ-40% (400 מיליון ש"ח בשנת 2014), דחיית מיזמים בתחום התשתיות והפחתת תוספות המיועדות למשרד החינוך.

יאיר לפיד: ביוגרפיה, פוליטיקה, תפקידו העיקריים 
יאיר לפיד בפגישה עם מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי בעת ביקורו בישראל, דצמבר 2013

בנובמבר 2013 הושקה ברשות החברות הממשלתיות, נבחרת הדירקטורים – מאגר מועמדים לאיוש דירקטוריונים בחברות הממשלתיות.

מתחילת דרכו הפוליטית הצהיר לפיד שמעמד הביניים אינו יכול לשאת עוד "בנטל המעמסה של הציבור החרדי", ושהוא יפעל לשילובם בצבא, בשירות האזרחי ובשוק העבודה, ואכן, לאחר התמנותו לשר האוצר נקט במהלכים בכיוון זה. הוא קיצץ כמחצית התקציב לישיבות החרדיות וביקש לקצץ את התקציב הממשלתי והמוניציפלי לבתי ספר חרדיים, ולבטלו כליל אם לא ישתתפו בתוכנית הליבה, הוביל את "החוק לשוויון בנטל" ואיים לפרק את הממשלה אם לא יוטלו על בני ישיבות שיסרבו להתגייס סנקציות פליליות. כמו כן, העביר בממשלה שינוי הדרגתי בכללי השתתפות המדינה בהוצאות מעונות יום ומשפחתונים, לפיו לימודי האב בכולל לא יהוו חלופה לעבודה, וביטול הדרגתי של הבטחת הכנסה למשפחות אברכים. לפיד הודיע שהחוק שיזם, לפטור מתשלום מע"מ ברכישת דירה, יחול רק על מי ששירת בצה"ל או בשירות לאומי-אזרחי. הצעת האוצר לתקציב 2015 כללה ביטול של התמיכות הניתנות על ידי המשרד לשירותי דת להקמת מבני דת חדשים, בסך 25 מיליון ש"ח לשנה. בתגובה, התעוררה כנגדו התרעמות רבה בחוגים חרדיים, והוא הותקף על יחסו לציבור זה. בין יתר התבטאויות חריפות המנהיג הליטאי הרב אהרן לייב שטיינמן קרא לו עמלק. לפיד האשים את העיתונות החרדית בהסתה נגדו.

עם הקמת הממשלה התמנה לפיד גם לראשות "קבינט הדיור", ועדה בה חברים חברי ממשלה וגורמים מקצועיים, שהוקמה לצורך תיאום וקידום פתרונות דיור. יוזמתו המשמעותית ביותר של לפיד בתפקיד זה הייתה הנהגת מע"מ אפס לזכאים על רכישת דירה ראשונה מקבלן. יוזמה זו ספגה ביקורת עזה מצד מומחים רבים, ובהם מיכאל שראל, הכלכלן הראשי באוצר, שהתפטר במחאה, נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ומנכ"לי משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין וירום אריאב. עיתונאים רבים הצביעו על טעויות עובדתיות בכתיבתו ובהתבטאויותיו של לפיד, החל מימיו כעיתונאי וכלה בהסבריו להחלטות מיניסטריאליות שקיבל.

ב-2 בדצמבר 2014 פוטר מהממשלה, יחד עם ציפי לבני, על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

בכנסת העשרים (2015–2019)

בבחירות 2015 הוביל לפיד את יש עתיד תחת הסיסמה של "מלחמה בשחיתות". המפלגה נחלשה וקיבלה בבחירות 11 מנדטים. לאחר הבחירות סירב להיכנס עם "הליכוד" למשא ומתן קואליציוני, נותר באופוזיציה והכריז שוב על מועמדותו לראשות הממשלה. בתקופה זו ביטא עמדות ניציות יותר, ובלשונו: "אנחנו מפלגת מרכז אפילו עם נטייה קלה ימינה". בין השאר אמר: "ארגון 'שוברים שתיקה' חותר תחת מדינת ישראל וגורם לה נזק כבד מאוד מבפנים ומבחוץ".

כחבר האופוזיציה הרבה לבקר את מדיניות הממשלה, אך גם עסק בהסברה פרו-ישראלית מחוץ לישראל, לרבות נאומים, פגישות עם פוליטיקאים בכירים בחו"ל והובלת הפגנות. לדוגמה, במרץ 2016 יזם הפגנה בת מאות משתתפים פרו-ישראלים מול בניין מועצת זכויות האדם, ובאוגוסט 2016 הוביל עצרת תמיכה למען ישראל בסטוקהולם, שוודיה, עם מאות תומכי ישראל, חברי פרלמנט שוודים ונציגי הקהילה היהודית. במהלך הקדנציה כיהן כראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית בין ישראל–קוריאה.

ביוני 2016 נקנס על ידי ועדת האתיקה של הכנסת בגין היעדרותו ממשכן הכנסת ב-32 מתוך 75 ימי הישיבות במושב החורף. לפניית מיזם מאה ימים של שקיפות באשר להיעדרויותיו, השיב לפיד כי רוב פעילותו היא בוועדת החוץ והביטחון ובעיקר בוועדת המשנה לשירותים החשאיים, שישיבותיה אינן מופיעות ברשומות. מבדיקת המיזם, לפיד הגיע לעשר מתוך 177 ישיבות במליאת וועדת החוץ והביטחון, ול-32 מתוך 98 ישיבות ועדות המשנה - הנוכחות הנמוכה ביותר בקרב חבריה.

בשנת 2017 הגיש והעביר הצעת חוק למען ילדים ואנשים על הרצף האוטיסטי, שאושר בקריאה שנייה ושלישית למרות שהוגש על ידיו כח"כ מהאופוזיציה. זאת גם הודות לפעילותם של גופים חרדיים שעודדו תמיכה בקרב חברי הקואליציה, ביניהם ארגון מסוגלים של איש התקשורת אבי מימרן.

במאי 2017 הוטלו על מפלגת "יש עתיד" קנסות בסך 40,000 ש"ח על ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, על שהפרה את חוק הגנת הפרטיות כששלחה תעמולת בחירות על פי רשימות של ניצולי השואה שקיבלה המפלגה מקולט אביטל, לבקשתו של לפיד.

במסגרת סיכומי החקירה של המשטרה בפברואר 2018, לגבי תיק 1000 בעניינו של בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, הודיעה המשטרה כי לפיד הוא עד מרכזי בתיק זה. הוא העיד במשטרה כנגד נתניהו, כי פעל לקדם חקיקה שתאריך את תקופת פטור המס לתושב חוזר בישראל על הכנסות מחוץ לישראל, ל-20 שנה (במקום 10 שנים), בעוד לפיד כשר האוצר הסתייג מהשינוי.

כחול לבן

יאיר לפיד: ביוגרפיה, פוליטיקה, תפקידו העיקריים 
יאיר לפיד יחד עם בני גנץ, בהקמת רשימת כחול לבן

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, שנערכו באפריל 2019, התאחדה מפלגת יש עתיד עם מפלגות חוסן לישראל ותל"ם לרשימה משותפת בשם "כחול לבן". בהסכם האיחוד הוחלט, כי אם תוקם ממשלה בראשות מועמד הסיעה, אזי בני גנץ, יו"ר מפלגת חוסן לישראל יכהן ראשון כראש ממשלה וכעבור שנתיים וחצי יחליפו לפיד. סמוך לבחירות הוזמן לפיד לפגישה עם נשיא צרפת עמנואל מקרון. כחול לבן קיבלה בבחירות 35 מנדטים.

הכנסת ה-22 וה-23

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, שנערכו בספטמבר של אותה שנה, קיבלה "כחול לבן" 33 מנדטים. במהלכה המשיך לפיד לכהן כחבר בוועדת החוץ וביטחון, מאז הכנסת ה-20.

בדצמבר 2019, לקראת ההכרזה על הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, הוסכם שגנץ יהיה מועמד הרשימה לראשות הממשלה, ללא רוטציה. גם בבחירות אלו "כחול לבן" שמרה על כוחה וקיבלה 33 מנדטים.

ב-26 במרץ 2020 הודיע לפיד ביחד עם משה יעלון על פרישת מפלגותיהם מסיעת כחול לבן על רקע כוונותיו של יו"ר כחול לבן, בני גנץ, לקדם משא ומתן לממשלת אחדות עם הליכוד בראשות בנימין נתניהו. השניים הקימו סיעה משותפת בשם יש עתיד – תל"ם.

ב-10 בינואר 2021, הודיע משה יעלון על סיום השותפות עם יאיר לפיד ובכך התפרקה סופית "כחול לבן" לגורמים ממנה הורכבה, חוסן לישראל, תל"ם ויש עתיד.

ראש האופוזיציה

ב-27 במאי 2020, לאחר כינון ממשלת ישראל השלושים וחמש, הפך לפיד לראש האופוזיציה. כהונתו כראש האופוזיציה עמדה בסימן התנגדותו הנחרצת לממשלת נתניהו-גנץ. נוצר נתק ממושך בינו ובין בני גנץ, שהיה שותפו בעבר הלא רחוק, ולפיד אף התנצל בפני האנשים אותם שכנע להצביע לגנץ וגבי אשכנזי. לפיד קבל על התיקונים בחוק יסוד: הממשלה שנועדו לאפשר ממשלת חילופים, ולהגדיל את מספר חבריה באופן "מוגזם" ו"חסר פרופורציות". בנאומו הראשון כראש האופוזיציה תקף לפיד כאמור את ממשלת נתניהו-גנץ, וקבע כי משכן הכנסת איבד את אמונם של אזרחי ישראל.

בהתאם לחוק ולנוהג, לפיד כראש האופוזיציה פגש מעת לעת את ראש הממשלה והרמטכ"ל לקבלת עדכונים. לפיד סירב לקבל מכונית משוריינת לצורך אבטחתו כראש האופוזיציה. בשיא מגפת הקורונה בישראל, ביולי 2020, גרס לפיד כי לממשלה "אין זכות קיום" ומתח ביקורת על האופן בו נוהל המשבר הכלכלי שנגרם כתוצאה מהמגפה. בתחילת אוגוסט התקוטטו נתניהו ולפיד מילולית במליאת הכנסת במסגרת דיון שיזמו חברי האופוזיציה בנושא "קריסת השירותים החברתיים". באותו החודש התעמתו פעם נוספת, הפעם בדיון על חקיקה שתמנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה, בו התריס לפיד בפני נתניהו כי לו היה מקשיב לאביו, בנציון נתניהו, לא היה עומד לדין. ראש האופוזיציה לפיד התעמת פעמים רבות נוספות עם נתניהו והרבה לכנות אותו כ"מנותק" ו"מושחת".

ב-13 בספטמבר 2020, עם החלטת הממשלה להטיל סגר נוסף על מדינת ישראל למשך שלושה שבועות בגין מגפת הקורונה, תקף לפיד את נתניהו וקרא לו להתפטר באופן מידי. בסוף 2020, כאשר ממשלת נתניהו-גנץ מטה לנפול, הוסר הנתק בין לפיד לגנץ וגורמים ביש עתיד – תל"ם החלו לתאם מהלכים עם אנשי כחול לבן לפיזור הכנסת ה-23. תמיכתו בהקדמת הבחירות עמדה בניגוד לקריאתו באוקטובר כי אין צורך בבחירות נוספות, וכי ניתן להקים ממשלה אחרת במסגרת הכנסת ה-23.

שר החוץ

יאיר לפיד: ביוגרפיה, פוליטיקה, תפקידו העיקריים 
שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן נפגש עם לפיד בירושלים, 25 במאי 2021
יאיר לפיד: ביוגרפיה, פוליטיקה, תפקידו העיקריים 
ביקוריו של לפיד בעולם כשר החוץ וראש הממשלה החלופי

בבחירות לכנסת ה-24 השיגה יש עתיד 17 מנדטים והייתה לסיעה השנייה בגודלה אחרי הליכוד. ב-5 במאי 2021, לאחר שבנימין נתניהו כשל בניסיון להרכיב ממשלה, קיבל יאיר לפיד את המנדט להרכבת הממשלה. המשא ומתן הקואליציוני התעכב בין היתר בעקבות הסלמה ביטחונית בדמות מהומות ברחבי הארץ ומבצע שומר החומות בעקבות ירי רקטי מעזה.

יאיר לפיד: ביוגרפיה, פוליטיקה, תפקידו העיקריים 
לפיד בבית הנשיא בדרכו לצילום התמונה המסורתית בראשות נשיא המדינה ראובן ריבלין של ממשלת ישראל השלושים ושש, 14 ביוני 2021

לפיד הקים קואליציה של 61 חברי כנסת, משמונה סיעות: יש עתיד, כחול לבן, העבודה, ימינה, ישראל ביתנו, תקווה חדשה, מרצ ורע"מ. לשם כך הוא אף הסכים לממשלת חילופים עם נפתלי בנט, ראש סיעת ימינה שקיבלה 7 מנדטים, שבה לפיד יכהן כראש הממשלה החל מאוגוסט 2023, שני ברוטציה לאחר בנט. כל סיעות הקואליציה למעט ימינה, תקווה חדשה ורע"מ הן בזיקה ללפיד. ב-2 ביוני 2021 הודיע לפיד לנשיא ראובן ריבלין כי עלה בידו להרכיב ממשלה.

שבועיים לאחר ההכרזה הושבע לפיד לתפקיד ראש ממשלת ישראל החלופי ושר החוץ יחד עם השבעת יתר השרים בממשלת ישראל השלושים ושש. בטקס חילופי השרים שערך לצד שר החוץ היוצא גבי אשכנזי הביע לפיד את מחויבותו לחזק את קשרי ישראל עם המפלגה הדמוקרטית האמריקאית, והצהיר כי הממשלה תתנגד להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית אם כי בגישה שונה מזו של נתניהו. מיד עם כניסתו אל משרד ראש הממשלה החלופי, דווח כי לפיד מינה את נעמה שולץ למנכ"לית המשרד. כמו כן, פורסם כי המשרד לנושאים אסטרטגיים יסגר והסמכויות שלו יעוברו למשרד החוץ, בראשות לפיד.

ביוני 2021 התקיימו שיחות נזיפה דיפלומטיות הדדיות בין נציגי ישראל ופולין לאחר שהסיים הצביע בעד חקיקה המבקשת למחוק או להפסיק תביעות רכוש תלויות ועומדות, שלא הגיעו להכרעה ב-30 השנים האחרונות. כך יהיה בלתי אפשרי כמעט לערער על החלטות שהתקבלו בנושא הרכוש הגזול לפני יותר מ-30 שנה. ביולי הסנאט הפולני אישר את החוק. לאחר שנשיא פולין, אנדז'יי דודה, חתם על החוק, לפיד הורה לממונה על השגרירות בוורשה לחזור לישראל להתייעצויות, ללא הגבלת זמן. בנוסף, הוחלט שמשרד החוץ ימליץ לשגריר פולין בישראל להמשיך את חופשתו בארצו. לפיד הצהיר לאחר מכן באומרו כי "אנחנו לא פוחדים מאיומים אנטישמים ולא נמצמץ מול הממשלה האנטי-דמוקרטית של פולין".

ביוני 2021, חנך את שגרירות ישראל באבו דאבי וחתם על הסכים לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות.

ב-12 ביולי השתתף לפיד באירוע רשמי של מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי ובכך, היה לשר החוץ הראשון זה עשור שהוזמן לכינוס רשמי של המועצה.

באוגוסט 2021 מינה את שרת הבריאות ממפלגתו לשעבר, יעל גרמן, כשגרירת ישראל בצרפת ואת ח"כ לשעבר שמעון סולומון לשגריר באנגולה. מינויים אלה של חברי הכנסת מיש עתיד לשעבר התווספו לזה של רונן הופמן לשגריר ישראל בקנדה.

ב-11 באוגוסט 2021 הגיע לפיד לביקור מדיני ראשון במרוקו שבו חנך ברבאט את הנציגות הישראלית, כשר החוץ הישראלי הראשון שמגיע למדינה מזה 18 שנה (הביקור הקודם של שר חוץ ישראל במרוקו היה זה של סילבן שלום ב-2003). באותו יום, חתמו לפיד ושר החוץ המרוקאי נאסר בוריטה על שלושה הסכמים לשיתוף פעולה בתחומי התיירות, התרבות והספורט. למחרת, נחנכה הנציגות הישראלית ברבאט במעמד סגן שר החוץ המרוקאי, מוחסין ג'זולי. כמו כן, הודיע לפיד על סיכום לשדרוג יחסי ישראל-מרוקו ליחסים דיפלומטיים מלאים.

בספטמבר 2021, הציג הצעה ביחס למדיניות מול רצועת עזה. המתווה חולק לשני שלבים, כאשר בשלב הראשון ישוקמו מערכות החשמל, הגז, המגורים והתחבורה, וכן ישופרו משמעותית שירותי הבריאות ברצועה וייבנו מתקני התפלת מים. לפי התוכנית, "הקהילה הבינלאומית תפעיל מנופים על החמאס כדי לסייע במאמץ למנוע את התעצמותו". לפיד הבהיר כי יוקם מנגנון לפיקוח כלכלי שיימנע הסטת משאבים להתעצמות חמאס. בשלהי אותו החודש הכריז לפיד כי ישראל חידשה את יחסי הדיפלומטיים עם שוודיה לאחר משבר דיפלומטי מתמשך מאז היבחרו של סטפן לוון לראש ממשלת שוודיה ב-2014.

ב-30 בספטמבר 2021 הגיע לפיד לביקור מדיני ראשון של שר חוץ ישראלי בבחריין ונועד עם חמד, מלך בחריין במנאמה, שם חנך את שגרירות ישראל בבחריין.

באוקטובר 2021 פרסם משרד המשפטים את הסדר ניגוד העניינים המעודכן לתפקידיו החדשים בממשלת ישראל ה-36. ב-30 באוקטובר 2021 פורסם כי מינה את גיסתו קרן איליאל, פעילה בכירה ביש עתיד, לדירקטורית בקק"ל. היא התפטרה בשבוע שלאחר מכן בעקבות ביקורת ציבורית.

במרץ 2022 יזם את פסגת הנגב, ועידה שהתקיימה בשדה בוקר ובה נפגש לפיד עם שרי החוץ של ארבע ממדינות ערב, בנוסף למזכיר המדינה של ארצות הברית, ומטרתה קידום שיתוף פעולה ישראלי-ערבי נגד איראן.

ביוני 2022 טס לביקור בזק בטורקיה לפגישה עם ראש המודיעין הטורקי הקאן פידאן. זאת בעקבות סיכול משותף עם המוסד של שורת פיגועים איראניים שתוכננו נגד ישראלים באיסטנבול.

ראש ממשלת ישראל

יאיר לפיד: ביוגרפיה, פוליטיקה, תפקידו העיקריים 
ראש הממשלה יאיר לפיד עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בביקורו בישראל, 14 ביולי 2022

לפיד התמנה לתפקיד ראש ממשלת ישראל הארבעה עשר ב-1 ביולי 2022, לאחר קבלת חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע וקביעת מועד הבחירות לכנסת העשרים וחמש ב-1 בנובמבר במקביל המשיך לכהן כשר החוץ.

לאחר מינויו לראשות הממשלה, ביקר לפיד בצרפת, שם נפגש עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון. כמו כן הוא שוחח טלפונית עם מנהיגים אזוריים – נשיא טורקיה ארדואן, עבדאללה השני, מלך ירדן, נשיא מצרים א-סיסי ויו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס – ואירח את נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בביקורו בישראל. במסגרת הביקור נחתמה הצהרת ירושלים, שבה התחייב הנשיא ביידן שארצות הברית לא תאפשר לאיראן השגת נשק גרעיני.

ב-18 ביולי הודיעו שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופאי על חידוש הכינוס השנתי בין שר החוץ של ישראל לאלו של מדינות האיחוד האירופי, כפי שסוכם בהסכם האסוציאציה מ־1995.

ב-27 ביולי נפגש עם מלך ירדן עבדאללה השני בארמונו בעמאן ועם שר החוץ הירדני איימן א-ספדי. הייתה זו הפגישה הפומבית הראשונה של מלך ירדן עם ראש ממשלת ישראל מאז 2018.

ב-16 ביולי, לאחר תקופה של רגיעה יחסית בגזרת הדרום, נורו ארבע רקטות מרצועת עזה לעבר אשקלון. לאחר הפצצת חיל האוויר באתר תת-קרקעי לייצור רקטות בתוך הרצועה, פרסם לפיד הצהרת מדיניות ראשונה בנושא מאז נתמנה לראש ממשלה, "על כל ירי ובלון תבערה - אנחנו נגיב מהר ובלי היסוס". בתחילת אוגוסט נעצר באסם א-סעדי, מנהיג הג'יהאד האיסלאמי בג'נין. לאחר כמה ימי כוננות בשל התראה לפיגוע נקם מרצועת עזה, ב-5 באוגוסט יזמה ישראל את מבצע עלות השחר.

בספטמבר 2022, עסק במשבר המתמחים שדרשו את קיצור התורנויות ל-16 שעות, והוקצו תקציבים שתוכננו לאפשר את יישום המתווה שסוכם בתוך שנה.

ב-13 באוקטובר 2022 השתתף בספיישל הטלוויזיוני "מחווה לדנה אינטרנשיונל", ששודר לרגל ציון 20 שנה לארגון הנוער הגאה (איגי) ולקריירה המוזיקלית של הזמרת-יוצרת הישראלית דנה אינטרנשיונל והיה לראש הממשלה הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל שהשתתף באירוע להט"ב רשמי. ב-27 באוקטובר 2022 חתם על הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון. סמכותה של הממשלה לחתום על הסכם זה ללא אישור הכנסת טרם הבחירות הועמדה בסימן שאלה, נידחו עתירות בנושא בבג"ץ.

בבחירות לכנסת העשרים וחמש קיבלה מפלגתו של לפיד 24 מנדטים. גוש תומכי בנימין נתניהו זכה ברוב של 64 מנדטים בכנסת והקים ממשלה.

כהונה שנייה כראש האופוזיציה

עם הקמת הממשלה השלושים ושבע, התמנה לפיד בשנית לתפקיד ראש האופוזיציה. לפיד הביע תמיכה במחאה נגד הרפורמה המשפטית, ובמיוחד סביב מה שהגדיר כ"המהפכה המשפטית" ואף משטרית. בסוף מרץ החלו שיחות פשרה בבית הנשיא. עם זאת, בעקבות מה שראה כתרגיל פוליטי של נתניהו בנוגע למינוי נציגים לוועדה למינוי שופטים, ב-14 ביוני הורה על הפסקת ההשתתפות סיעתו בשיחות.

ממשל ביידן עסק במאמץ דיפלומטי רחב לנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית. לפי הפרסומים עלתה האפשרות שבמסגרת הסכם תתאפשר תוכנית גרעין אזרחית, דבר שעורר את התנגדותו של לפיד.

בעקבות פתיחת מלחמת חרבות ברזל, אמר לראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא מוכן להצטרף לממשלת חירום מקצועית מצומצמת שתנהל את המערכה. בראיון שנתן ביום ה-40 למלחמה קרא להדחתו המידית של נתניהו מראשות הממשלה, ואמר שיסכים להצטרף לממשלה תחת מועמד אחר מהליכוד.

במהלך המלחמה, הציג תוכנית לעתידה של רצועת עזה, בטווח הזמן הקצר והבינוני. המטרות (מיטוט שלטון חמאס, השבת החטופים, השבת הביטחון ליישובי הגבול) היו זהות למטרות הממשלה. תוכנית זו כללה מנגנון שיתוף פעולה בינלאומי בלוויית ארצות הברית לחנק כלכלי של חמאס, נוסף על הפעילות הצבאית שהתבצעה. לאחר המלחמה, ישראל תתייחס לעזה כשטח B, ותמשיך להיכנס צבאית כדי להגיע, אידיאלית, לפירוז הרצועה. כח רב-לאומי בהובלת ארצות הברית ובהשתתפות מדינות ערב המתונות (ללא טורקיה וקטאר) יעסוק בשיקום הרצועה; אונר"א תיסגר ולא תורשה לפעול. לאחר השלב הזה, התוכנית מאפשרת שהרשות הפלסטינית "תיטול חלק בניהול החיים בעזה, אולם רק בתנאי שתופעל תוכנית דה-רדיקליזציה נרחבת ברש"פ, שתכלול יצירת מערכת ביטחון אפקטיבית, חינוך נגד הסתה והפסקת התשלום למחבלים".

תפקידו העיקריים

כנסת ממשלה תפקיד סיעה תקופת כהונה
הכנסת התשע עשרה הממשלה השלושים ושלוש יש עתיד 2013–2015
הכנסת העשרים לא כיהן בממשלה חבר כנסת 2015–2019
הכנסת העשרים ואחת חבר כנסת כחול לבן 2019
הכנסת העשרים ושתיים חבר כנסת 2019–2020
הכנסת העשרים ושלוש ראש האופוזיציה כחול לבן, יש עתיד – תל"ם 2020–2021
הכנסת העשרים וארבע הממשלה השלושים ושש יש עתיד 2021–2022
הכנסת העשרים וחמש לא כיהן בממשלה ראש האופוזיציה 2022–הווה

עמדותיו

מדיני-ביטחוני

לפיד הצהיר כי הוא תומך בחידוש המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית. מצע מפלגתו בשנת 2013 קרא למתווה של שתי מדינות לשני עמים, תוך שמירה על גושי ההתיישבות הגדולים, על ירושלים המאוחדת כבירת ישראל, התנגדות להחזרת רמת הגולן לסוריה והבטחת שמירה על ביטחון ישראל. בינואר 2013 הודיע כי לא יצטרף לקבינט שיבלום שיחות שלום עם הרשות הפלסטינית. הוא הוסיף כי סיפוח ללא הקמת מדינה פלסטינית במסגרת הסכם שלום, תסכן את צביונה היהודי של מדינת ישראל. כחלק מהסכם שלום עתידי, אמר כי הפלסטינים יצטרכו להכיר בכך שגושי ההתיישבות הכוללים את אריאל, גוש עציון ומעלה אדומים יישארו כחלק משטחי מדינת ישראל. לפיד האשים את הצד הפלסטיני בקיפאון בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, והוסיף לדבריו כי "לא בטוח שהם כעם מוכנים לעשות איתנו שלום", ושאיננו אפשרי כל עוד יש ארגוני טרור פלסטיני וירי טילים, אך דוחה את הגישה כי הסכם שלום איננו מציאותי בטווח הרחוק.

לפיד מתנגד של תנועת החרם על ישראל, BDS. הוא התבטא נגד מה שלדעתו הוא הטיה של האו"ם נגד ישראל מאז הקמת אונר"א בשנת 1950, המשרתת רק פליטים פלסטינים ומעניקה להם מעמד פליט בירושה, כך שמספרם התרחב מכ-750,000 לחמישה מיליון, ומאשים את ארגון החינוך אונסק"ו ב"מחיקת ההיסטוריה היהודית".

דת ומדינה

ללפיד השקפת עולם ליברלית בנושאי דת ומדינה. הוא תומך בשאיפה להפרדת הדת מהמדינה והחלת נישואים אזרחיים, כולל נישואים חד-מיניים. בשנת 2013, כאשר מפלגתו הייתה חלק מן הקואליציה, ניסה להביא להפעלת תחבורה הציבורית בשבת באזורים חילוניים. לפיד תומך בביטול חוק המרכולים ובזכותה של כל רשות מקומית לקבוע את אופי השבת במרחב הציבורי שלה ובעד הכרה של כלל הזרמים הליברליים ביהדות, בהם הקונסרבטיביים והרפורמים. במרץ 2021 תמך בפסיקת בג"ץ אשר קבעה כי יש להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך חוק השבות באומרו: "ישראל צריכה להשוות באופן מלא את זכויות כל זרמי היהדות - אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיביים".

כלכלה וחברה

לפיד קורא לגיוס בני ישיבות לצה"ל או שירות לאומי ושילובם במשק העבודה. בשנת 2013 איים לפרק את הממשלה אם לא יוטלו על בני ישיבות שיסרבו להתגייס סנקציות פליליות, ועתר לבג"ץ על החלטתה בנושא פטור הגיוס לחרדים. הוא מגדיר את עמדותיו הכלכליות כתחרותיות בשוק חופשי ויזמות ותומך בהקטנת כוחם של הוועדים הגדולים בטענה כי "ההסתדרות לא יכולה לנהל את המדינה". במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים וארבע במרץ 2021 הודיע לפיד כי מפלגתו תומכת בלגליזציית קנאביס במודל קולורדו.

חיים אישיים

באמצע שנות ה-80 נישא לתמר פרידמן, ולהם בן ונכדה. ב-1990 נישא בשנית לצלמת העיתונות, ליהיא מן, לימים סופרת ובעלת טור, ולהם שני ילדים משותפים, בן ובת שאובחנה כאוטיסטית. מתגוררים בשכונת רמת אביב ג' שבצפון תל אביב.

שכרו של לפיד כפרזנטור של בנק הפועלים הוערך בכ-220 אלף דולר לשנה, שכרו כמגיש "אולפן שישי" הוערך בכ-100 אלף ש"ח בחודש, ושכרו ב"ידיעות אחרונות" הוערך בכ-35 אלף ש"ח בחודש. על פי הצהרת הון שפרסם לפיד בשנת 2015, הונו עמד על כ-10 מיליון ש"ח. נכון ל-2019, על פי דירוג "פורבס ישראל", הונו של לפיד הוערך בכ-25 מיליון ש"ח, והוא הפוליטיקאי השמיני בדירוג הפוליטיקאים העשירים בישראל.

לפיד בעל חגורה שחורה דאן 3 בקראטה, ומלבד עברית כשפת אם, לפיד יודע גם אנגלית וספרדית.

יצירותיו

ספרים

תסריטים

מחזה

משיריו

קישורים חיצוניים

    יצירה
    כתבות
    ראיונות
    מנאומיו
    מכּתביו
    על אודות ספריו

הערות שוליים

יאיר לפיד - תבניות ניווט

Tags:

יאיר לפיד ביוגרפיהיאיר לפיד פוליטיקהיאיר לפיד תפקידו העיקרייםיאיר לפיד עמדותיויאיר לפיד חיים אישייםיאיר לפיד יצירותיויאיר לפיד קישורים חיצונייםיאיר לפיד הערות שולייםיאיר לפיד19635 בנובמברה'תשכחבר הכנסתיושב ראשיש עתידישראליםפוליטיקאיראש האופוזיציה (ישראל)ראש הממשלה החליפיראש ממשלת ישראלשר האוצרשר החוץ

🔥 Trending searches on Wiki עברית:

האסיר Xהפרעת דחק פוסט-טראומטיתהתקווהנועה קירלשי גולדשטייןמחלת פרקינסוןאושר כהןאודי אדםיחידת אגוזמוחמד דףעונש מוות בישראלמונדיאל 2010האי (סדרת טלוויזיה)ז'וזפ גוארדיולהאזרבייג'ןפרנצ'סקה אלבנזהפלשתיםנארוטופיקוד הצפוןעפרה שטראוסדני חלוץערד (רובה)יום העצמאותתמיר סטיינמןיצחק פינדרוסהאינתיפאדה השנייהמגפת הקורונהג'ניפר לורנסכוכב חמהקמלה האריסחיל הגנת הגבולותאנגליההאימפריה העות'מאניתאוטיזםבאר שבעאברהם יצחק הכהן קוקצדק (כוכב לכת)ולדימיר פוטיןינון מגלאביב כוכבישנות ה-90 (סדרת טלוויזיה)אלים אולימפייםאנטארקטיקהמלחמת לבנון השנייהחיל השריוןאיאן זירינגסטיית תקןמלחמת המפרץניצן אלוןמזל שורדב אור-נרשומרוניםהכנסת העשרים וחמשהאומות המאוחדותהכנרתשופרסלאורנה ומשה דץאחמד ג'עברימרואן עיסאהחטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזלמיטב בית השקעותזאב רווחאוולין הגואלבעיית שלושת הגופים (סדרת טלוויזיה)שומר הברים (סרט, 2024)האנטומיה של גריי (סדרת טלוויזיה)אברי גלעדחברת החשמל לישראללירית בלבןרינת גבאיפונקציות זוגיות ואי-זוגיותוינסנט ואן גוךמטומטמתיעל שטרנהלבית המשפט הגבוה לצדקאליאנה תדהר🡆 More