נפתלי בנט: יזם ופוליטיקאי ישראלי, ראש ממשלת ישראל ה-13

ערך זה עוסק בראש ממשלת ישראל ה-13. אם התכוונתם לרב, ראו נפתלי בנט (רב).

קודם לכן כיהן כשר הביטחון, שר החינוך, שר הכלכלה, כיו"ר רשימת ימינה וכיו"ר מפלגות הימין החדש והבית היהודי.

נפתלי בנט

דיוקן רשמי כראש ממשלת ישראל, 2021
לידה	25 במרץ 1972 (בן 52) י' בניסן ה'תשל"ב חיפה, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים (2001) תיכון דתי יבנה
עיסוק	יזם היי-טק, מנכ"ל, פוליטיקאי
מפלגה	הבית היהודי, הימין החדש
סיעה	הבית היהודי, ימינה, המחנה הממלכתי, ביחד
דת	יהדות
בת זוג	גילת בנט
naftalibennett.co.il
ראש ממשלת ישראל ה־13 13 ביוני 2021 – 30 ביוני 2022 (שנה) חלופי יאיר לפיד סגן בני גנץ, גדעון סער תחת הנשיאים ראובן ריבלין יצחק הרצוג אירועים בתקופתו 2021–2022: מגפת הקורונה בישראל 2022: קליטת הפליטים מאוקראינה 2022: גל הטרור בישראל 2022: מבצע שובר גלים → בנימין נתניהו יאיר לפיד ←
ראש ממשלת ישראל החלופי ה־3 בממשלה ה-36 1 ביולי 2022 – 8 בנובמבר 2022 (18 שבועות ו־5 ימים) → יאיר לפיד
שר ההתיישבות ה־3 בממשלה ה-36 13 ביוני 2021 – 8 בנובמבר 2022 (שנה ו־21 שבועות) תחת ראש הממשלה יאיר לפיד (מ-1 ביולי 2022) → צחי הנגבי יאיר לפיד (מ"מ) ←
שר הביטחון ה־20 בממשלה ה-34 12 בנובמבר 2019 – 17 במאי 2020 (26 שבועות ו־6 ימים) סגן אבי דיכטר תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → בנימין נתניהו בני גנץ ←
שר החינוך ה־22 בממשלה ה-34 14 במאי 2015 – 4 ביוני 2019 (4 שנים) סגן מאיר פרוש תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → בנימין נתניהו רפי פרץ ←
שר הכלכלה ה־25 בממשלה ה-33 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015 (שנתיים ו־8 שבועות) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → שלום שמחון אריה דרעי ←
חבר הכנסת 5 בפברואר 2013 – 9 באוקטובר 2015 (שנתיים ו־35 שבועות) 6 בדצמבר 2015 – 30 באפריל 2019 (3 שנים ו־20 שבועות) 3 באוקטובר 2019 – 15 בנובמבר 2022 (3 שנים ו־6 שבועות) כנסות ה־19–20, 22–24
תפקידים בולטים נוספים השר לשירותי דת השר לירושלים והתפוצות שר התפוצות מנכ"ל מועצת יש"ע
פרסים והוקרה
טיים 100 (2021)
חתימה

בתחילת דרכו היה יזם היי-טק, וממייסדי חברת סאיוטה. כמו כן היה מנכ"ל מועצת יש"ע וממייסדי תנועת ישראל שלי. נבחר לראשות הבית היהודי ב-2012. בשנים 2013–2019 עמד בנט בראש מפלגת הבית היהודי, והיה שר הכלכלה (2013-2015) שר החינוך (2015-2019) וחבר הכנסת מטעמה, והייתה שותפה מפלגתו בממשלות נתניהו השלישית והרביעית. ב-2019 פרש ממפלגת הבית היהודי והקים יחד עם איילת שקד את מפלגת הימין החדש, ואחר כך את סיעת "ימינה". כשעמד בראש מפלגת הימין החדש כיהן במשך חצי שנה של ממשלת מעבר בתפקיד שר הביטחון, ובמהלך כהונתו התקיים מבצע חגורה שחורה. עם הקמת ממשלת נתניהו החמישית לאחר בחירות 2020 נשאר באופוזיציה.

לאחר בחירות 2021 ובצל המשבר הפוליטי ו"מבצע שומר חומות" חידש את השותפות עם יאיר לפיד והקים איתו ממשלת חילופים שכללה מפלגות מימינה ועד רע"ם, והייתה מבוססת על 61 ח"כים בלבד. במסגרת ממשלת החילופים שהוקמה כיהן בנט ראשון כראש הממשלה. במהלך כהונתו המשיכה התפרצות מגפת הקורונה, וכמו כן הממשלה יזמה את מבצע שובר גלים לטיפול בהתגברות הטרור הפלסטיני מיו"ש. בנט קידם את פיזור הכנסת והיציאה לבחירות לכנסת העשרים וחמש לאחר שממשלתו איבדה את הרוב הקואליציוני שלה, וב-1 ביולי 2022 לאחר שאושר החוק לפיזור הכנסת ה-24 בקריאה שלישית, עברה ראשות הממשלה ליאיר לפיד בהתאם לתיקון לחוק ממשלת החילופים שעבר בתחילת הכהונה.

ילדותו ונעוריו

 

בנט נולד בחיפה, והוא הצעיר מבין שלושה בנים שנולדו למירנה (לבית לפקוביץ) ולג'ים בנט. הוריו עלו לישראל מסן פרנסיסקו שבארצות הברית ב-1967, חודש אחרי מלחמת ששת הימים. סבו וסבתו היגרו לסן פרנסיסקו מפולין, ועלו לישראל בזקנתם. כמה מבני המשפחה האחרים של אמו, שנשארו בפולין, נספו בשואה.

לאחר שהוריו עלו לישראל, הם גרו מספר חודשים בקיבוץ דפנה, שם למדו את השפה העברית, ואחר כך התיישבו באחוזת שמואל בחיפה. אביו של בנט, ג'ים (עיברת את שמו ליעקב, 1941–2015), היה מתווך נדל"ן שהיה ליזם בנייה, לצד היותו מגייס תרומות לטכניון. אמו של בנט, מירנה לבית לפקוביץ (שעברתה את שמה ללאה, נולדה ב-1942), הייתה סגנית מנכ"ל התוכנית הצפונית של אגודת האמריקאים והקנדים בישראל (אנ'). כל שלושת בניהם (אשר, דני ונפתלי) נולדו בחיפה.

בקיץ 1973, לאחר שאמו התקשתה להיקלט בישראל, חזרה המשפחה לסן פרנסיסקו. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים בסתיו של אותה שנה האב, שהוכשר במסגרת המילואים כתותחן, שב לישראל ולחם בחזית רמת הגולן. הוא נותר בשירות מילואים במשך חודשים, ואשתו ובניו הצטרפו אליו בישראל. בתקופה זו גם החלו הוריו, שבצעירותם היו חברים בקהילה הרפורמית "עמנו-אל" בסן פרנסיסקו, תהליך של חזרה בתשובה (בנט החל תהליך זה כבר בילדותו, לאחר שנשלח לגן של חסידות חב"ד) ובשל כך בתקופת נערותו הוא כבר גדל בבית אורתודוקסי-מודרני. בנט החל ללמוד בבית ספר יסודי "כרמל". בהיותו בכיתה ב' עברה המשפחה שוב לארצות הברית, ניו ג'רזי, למשך שנתיים, בעקבות עבודת האב, וכשהיה בן עשר חזרה המשפחה לחיפה.

גיבורי ילדותו היו מאיר הר-ציון ויוני נתניהו. היה חבר ב"נוער התחיה" ובגיל 14 עלה להר הבית. למד בישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה והדריך בסניף "כרמל" של בני עקיבא. כאשר הגיע אל בית הספר לקצינים של צה"ל, הוריד את הכיפה, אולם בעקבות הקולות שנשמעו נגד הציונות הדתית לאחר רצח יצחק רבין החליט לשוב ולחבוש אותה.

שירות צבאי

עם גיוסו לצה"ל באוגוסט 1990 התנדב לסיירת מטכ"ל, בה שירת כלוחם ב"צוות גיורא", יחד עם עמנואל מורנו ומתן כהנא. לאחר שסיים קורס קצינים, במקביל למינויו של טל רוסו למפקד יחידת מגלן, עבר בנט ליחידה זו כדי לסייע בשיקומה. הוא מונה למפקד צוות סיור ולאחר מכן, שימש בה סגן מפקד ומפקד פלגה. במסגרת מגלן השתתף בנט בלחימה בדרום לבנון כולל מבצע ענבי זעם ומבצע נשל הנחש. במהלך שירותו חיבר את המנון מגלן, וכעבור כ-20 שנה הוסיף בית נוסף לשיר.

בזמן מבצע חומת מגן לקח פסק זמן מתפקידיו כמנכ"ל, חזר לישראל כדי להתגייס למילואים והשתתף בלחימה בגזרת טולכרם. במלחמת לבנון השנייה שפרצה למחרת סיום כהונתו בסאיוטה, שימש כסגן מפקד פלוגת נ"ט שבה יוצאי יחידת מגלן והועסקה בציד משגרי רקטות בגזרה המערבית. לדבריו השתכנע שהתוכנית המבצעית לא תעצור את ירי הרקטות כי היא התמקדה רק ברצועה הסמוכה לגבול. בעקבות כך פנה למפקדיו ואף השיג את מספר הטלפון של אבי דיכטר, אחד מחברי הקבינט המדיני-ביטחוני ושטח בפניו את השגותיו, אך הלה אמר לו שאינו במעגל קבלת ההחלטות. בדיעבד תיאר זאת כאירוע מכונן בגישתו לחשיבות עצמאות הקבינט.

עד ל-2013 שירת במילואים בדרגת רב-סרן בסיירת מטכ"ל בתפקיד ממיין ליחידה.

השכלה וקריירה

בשנת 1996 לאחר שירותו הצבאי הסדיר, ובמקביל לעבודה זמנית בגננות, החל לימודי תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם השלים בשנת 2001. במהלך לימודיו החל לעבוד בתחום הבטחת איכות של מוצרי תוכנה ולאחר מכן במכירות בתחום ההיי-טק. ב-1999 הקים עם שותפים חברת הזנק בתחום אבטחת מידע בשם סאיוטה (Cyota). באותה שנה התחתן עם חברתו, גילת, ועבר איתה מבית אריה למנהטן שבארצות הברית. הוא כיהן כמנכ"ל סאיוטה החל מ-2001 עד מכירתה ב-2005 תמורת 145 מיליון דולר לחברת RSA. לאחר מכירתה שימש כמנהל החטיבה ב-RSA עד אוגוסט 2006. בהמשך שימש כיועץ למספר חברות היי-טק אחרות, ובספטמבר 2009 מונה למנכ"ל חברת ההזנק סולוטו (Soluto), תפקיד שבו כיהן במשך מספר חודשים. בתפקיד זה עזר בנט לחברה לגייס כספים. ב-2013 ביצעה "סולוטו" אקזיט, ובנט, שהיה בעל החזקות בחברה, הרוויח מיליונים מהמכירה. בנט השקיע גם בחברת הפינטק "פיוניר", שביצעה אקזיט ביוני 2021.

ב-2021 העריך מגזין "פורבס" את הונו של בנט ב-100 מיליון ש"ח.

משפחה

בשנת 1999 נישא לגילת (בעבר קונדיטורית וכיום מנחת קבוצות הורים). בני הזוג מתגוררים ברעננה והם הורים לארבעה ילדים. בנם הבכור יוני, נקרא על שמו של סא"ל יונתן נתניהו, ובנם הצעיר קרוי דוד עמנואל, על שם סא"ל עמנואל מורנו, חבר קרוב של בנט ששירת איתו בסיירת מטכ"ל והיה עד בחתונתו.

אחיו, אשר בנט, הוא המייסד והמנכ"ל של יצרנית המשאיות החשמליות הבריטית "טבע מוטורס".

בשנת 2006 גייסה אותו איילת שקד, ראש לשכתו של ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, לתפקיד ראש המטה של נתניהו. בתפקיד זה, שאותו מילא בהתנדבות, היה בין מנסחי תוכנית הרפורמה בחינוך של נתניהו וניהל את קמפיין הפריימריז של נתניהו לראשות הליכוד באוגוסט 2007. במהלך התקופה, בשנת 2006 היה פעיל במחאת המילואימניקים שאחרי מלחמת לבנון השנייה. במרץ 2008 פרש ביחד עם איילת שקד מלשכתו של נתניהו. על פי פרסום בידיעות אחרונות, קדם לפרישה סכסוך של השניים עם שרה נתניהו.

ב-31 בינואר 2010 מונה למנכ"ל מועצת יש"ע במקומו של פנחס ולרשטיין, הוא כיהן בתפקיד במשך שנתיים, ובמסגרתו היה ממובילי המאבק נגד הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון. באפריל 2010 הקים יחד עם איילת שקד את תנועת "ישראל שלי" העוסקת בהסברה ישראלית, וגיוס דעת קהל לקידום מטרות ציוניות.

במפלגת הבית היהודי

 

באפריל 2012 הודיע בנט על הקמת מפלגה חדשה - "הישראלים", יחד עם הרב אביחי רונצקי ואיילת שקד. מטרותיה המרכזיות של התנועה היו "החזרת הציונות למרכז", קידום התוכנית המדינית של בנט (ראו בהמשך: תוכנית ההרגעה) והידברות בין דתיים וחילונים. זמן קצר לאחר מכן, בעקבות ביטול הכוונה להקדמת הבחירות, וממילא יצירת חלון זמן להתפקדות לבית היהודי, החליטו אנשי התנועה, בין השאר, בהשפעת חבר הכנסת אורי אורבך, להצטרף למפלגת הבית היהודי, ובנט הודיע על התמודדותו לראשות המפלגה. הוא הביע רצון ליישם את הרעיונות של "הישראלים" במסגרת המפלגה, וכחלק מכך תמך בשילוב חילונים ברשימתה, וקידם את מועמדותה של איילת שקד בפריימריז. הוא חתם עם ח"כ יעקב כץ (כצל'ה), שהיה אז יושב ראש האיחוד הלאומי, על הסכם, שלפיו אם ייבחר לראשות הבית היהודי, יפעלו לריצה של שתי המפלגות ברשימה משותפת.

בבחירות הפנימיות לראשות מפלגת הבית היהודי, ב-6 בנובמבר 2012, ניצח בנט את זבולון אורלב ברוב של כ-67% מהקולות, ונבחר ליושב-הראש שלה. באוגוסט 2013 הטיל מבקר המדינה על בנט קנס בסך 65,000 ש"ח בגין חריגה מהוראותיו של חוק המפלגות במימון התמודדותו. במקביל נקנסו בסכומים נמוכים יותר 53 מתמודדים אחרים בבחירות המקדימות של המפלגות.

לאחר הבחירות הפנימיות, הצטרפה למפלגת הבית היהודי, שייצגה באותה עת רק את המפד"ל (תחת הכינוי "הבית היהודי - מפד"ל החדשה"), מתוך האיחוד הלאומי, רק מפלגת תקומה כשאורי אריאל בראשה, ובנט מונה ליושב ראש הרשימה המשותפת. דמותו של בנט מיקדה תשומת לב רבה בבחירות אלה, בתקשורת הישראלית והבינלאומית.

רשימת הבית היהודי בראשותו קיבלה 12 מנדטים בבחירות לכנסת ה-19. בנט ניהל חלק נרחב מהקמפיין בסיורים ברחבי ישראל, ובפעילות אינטנסיבית ברשתות החברתיות המקוונות. מפעיל חשבונות טוויטר ופייסבוק באנגלית, ברוסית, בערבית ובצרפתית.

שר הכלכלה, שר ירושלים והתפוצות, והשר לשירותי דת

 

לאחר הבחירות שרר נתק בין נתניהו לבנט. נתניהו, עליו הטיל נשיא המדינה להקים ממשלה חדשה, בין השאר בהמלצת בנט, לא מיהר להיכנס למשא ומתן עם הבית היהודי על כניסתה לקואליציה, וניסה להקים ממשלה עם העבודה, אך נדחה על ידי יושבת ראש העבודה שלי יחימוביץ'. בינתיים הבית היהודי הסכימה עם "יש עתיד" שאף אחת משתי המפלגות לא תיכנס לקואליציה ללא האחרת. לדברי ראש צוות המשא והמתן של הבית היהודי, אורי אריאל, קדמו לכך ניסיונות מצדו לגבש חזית משותפת עם המפלגות החרדיות, שנדחו על ידן. מאמצי נתניהו לשבור את ההסכם כשלו. בימים האחרונים של המשא ומתן התגלעה מחלוקת בין נתניהו ללפיד על איוש תיק החינוך, שנפתרה בתיווכו של בנט בפשרה, שלפיה הרב שי פירון קיבל את תיק החינוך, הליכוד את משרד הפנים והבית היהודי את ראשות ועדת הכספים של הכנסת. בעקבות הפשרה הוקמה ממשלת ישראל השלושים ושלוש.

בממשלה זו מונה בנט לשר הכלכלה ויושב ראש "קבינט יוקר המחיה", לשר הדתות (הרב אלי בן דהן כסגנו ניהל את משרד הדתות בפועל) ולשר לירושלים והתפוצות ולחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.

כשר הכלכלה פעל בנט להסרת חסמים ביורוקרטיים, להגברת התחרות במשק, על רקע הריכוזיות במשק הישראלי. באוגוסט 2013 הוביל לאישור בוועדת הכלכלה של רפורמה במכון התקנים שנועדה להקל על ייבוא מוצרים שכבר עומדים בתקנים המקובלים בחוץ לארץ. הוא העביר בקבינט יוקר המחיה שינויי חקיקה לשדרוג מעמד רשות ההגבלים העסקיים ואפשר קידום מהיר של החלטות שמטרתן פירוק מונופולים ותיקים. במהלך שהוביל יחד עם הממונה על ההגבלים, בוטל במרץ 2015 ההיתר שניתן למשווקי המוצרים החקלאיים מיישום חוק ההגבלים העסקיים, היתר שאפשר להם לתאם מחירים כלפי הצרכנים מחד וכלפי החקלאים מאידך. בינואר 2015 נכנס לתוקף חוק קידום התחרות בענף המזון ובמאי נכנסו לתוקף תקנות שאישר במסגרתו, המחייבות את רשתות השיווק הגדולות לפרסם באינטרנט את קובץ מחירי המוצרים העדכניים בכל אחד מהסניפים שלהן ואת זמינותם במלאי.

בנט קידם תקן חדש המקל ומתמרץ בנייה ואכלוס מהירים של כיתות חדשות במעונות היום לפעוטות עד גיל 3, תוך העדפה של יישובים בעלי מאפיינים סוציו-אקונומיים נמוכים. לפי התקן החדש, אושרו ב-2014 בקשות סבסוד עבור כ-700 כיתות מעון חדשות.

ביוני 2013 נאם בנט לפני כנס של כנסת הרבנים של התנועה הקונסרבטיבית שהתקיים בכנסת. בנט אמר שהוא מוקיר ומעריך מאוד את תנועתם, וקרא לכל הזרמים היהודיים "לייצר דיאלוג, לא מתוך תחושה שמישהו עליון למישהו, כי אף אחד לא יותר טוב מהשני, אלא מתוך שותפות". הרב דב ליאור כינס את הח"כים של תקומה כדי להביע את מחאתו על הדברים. מדוברות הבית היהודי נמסר כי בנט נפגש במסגרת תפקידו כשר התפוצות עם נציגי כל יהודי העולם ומנסה לקרבם לישראל ולפעול למניעת התבוללות.

בעקבות חידוש המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים ביולי 2013 דרש בנט להעביר חוק יסוד המחייב קיום משאל עם לפני כל מסירת שטחים ממדינת ישראל, בעקבות הסכם מדיני או בתוכנית מדינית חד-צדדית. ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת חוק יסוד: משאל עם ברוח זו.

באוגוסט 2013 הודיע בנט על פתיחתה של "עזרת ישראל", רחבת תפילה חדשה בכותל המערבי עבור הזרמים הליברליים ובכללם קבוצת "נשות הכותל". הרחבה ממוקמת צפונית לקשת רובינסון ומהווה המשכה של רחבת הכותל אך לא מחוברת אליו, והיא מעורבת לגברים ולנשים.

ב-30 באפריל 2014 הודיעו בנט וחברת אינטל על כך שהחברה תרחיב את המפעל בקריית גת בהשקעה של 6 מיליארד דולר (כ-20 מיליארד שקלים חדשים) ותקבל בתמורה הטבות מס.

ב-8 ביולי 2014, בעת שנאם בוועידת ישראל לשלום של הארץ, הותקף בנט מילולית בידי עשרות מהנוכחים, ואחד הנוכחים פגע בגבו בגמר הנאום.

במבצע צוק איתן

במהלך מבצע צוק איתן היה בנט חבר הקבינט המדיני-ביטחוני הראשון מבין חברי הקבינט המדיני-ביטחוני שתבע טיפול במנהרות התקיפה שכרה חמאס לשטח ישראל ואף הציע תוכנית מעשית להשלמת המשימה, תוכנית שנתקבלה לאחר זמן מה על ידי הקבינט והממשלה, ויושמה במסגרת המהלך הקרקעי של צה"ל. במהלך המבצע ירד בנט לשטח לעיתים קרובות כדי להתעדכן ממקור ראשון על מצב הלחימה ולשמוע את תושבי עוטף עזה. דבר זה הוביל מאוחר יותר להאשמות מצד שר הביטחון משה יעלון ואחרים שקצינים בכירים הדליפו מידע לבנט. מאידך, טען בנט שנתניהו ויעלון מידרו את הקבינט ולא מסרו לו את כל המידע הנצרך.

הבחירות לכנסת ה-20

לקראת הבחירות לכנסת ה-20 שב והתמודד על ראשות המפלגה, וניצח את שמעון אור בפער גדול. גם בעקבות בחירות פנימיות אלה היה בנט למתמודד שעליו הטיל מבקר המדינה את הקנס הגבוה ביותר (30,000 ש"ח), בנימוק שמסע הבחירות שלו פנה לקהל יעד רחב ושימש גם את המפלגה, ובשל אי-סדרים נוספים. במהלך כהונתו הראשונה כיושב ראש הבית היהודי הוביל מהלך לאישור חוקה חדשה למפלגה המשדרגת את סמכויות היו"ר. החוקה החדשה אפשרה לו לשריין ברשימת המפלגה לכנסת מועמדים במקומות 3, 6, 11 ו-16. לקראת הבחירות, שריין ברשימה את ינון מגל ואת ענת רוט (במקום ה-15). בנט הודיע גם על שריון כדורגלן העבר אלי אוחנה. שריון זה עורר ביקורת רבה בתוך המפלגה, מאחר שאוחנה נעדר ניסיון של פעילות ציבורית, ובעבר תמך בתוכנית ההתנתקות. בנט אמר כי "אוחנה הוא זה שפותח לנו את הדלת לציבור הרחב". לאחר מספר ימים הודיע אוחנה כי בשל הסערה הציבורית החליט לפרוש מהרשימה. בבחירות לכנסת העשרים נחלשה מפלגתו ל-8 מנדטים.

שר החינוך ושר התפוצות

 

 

 

בעקבות המשא ומתן הקואליציוני, ב-14 במאי 2015 הושבעה ממשלת ישראל ה-34 ובנט התמנה לשר החינוך, שאת בסיס תקציבו הוסכם להגדיל ב-630 מיליון ש"ח מעבר לסכום שכבר אושר בממשלה הקודמת, תוספת שתוקצה לפי שיקול דעתו של בנט. בנאומי הכניסה לתפקיד הדגיש בנט את חשיבותם האסטרטגית של לימודי מתמטיקה ברמה גבוהה למדינת ישראל. אחת מפעולותיו הראשונות כשר החינוך הייתה הוספת סייעת שנייה לגני ילדים בתקציב של 400 מיליון ש"ח.

ב-9 ביוני 2015 הסיר בנט מסל התרבות של משרד החינוך את ההצגה "הזמן המקביל" המבוססת על סיפורו של המחבל וליד דקה, שהיה מעורב בחטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם. ב-18 בפברואר 2016 הציג בנט רפורמה בסל התרבות, שלפיה ועדת הרפרטואר של סל התרבות במשרד החינוך לא תחזיק בסמכות בלעדית להרכבת רשימת המופעים שאליהם ילכו תלמידים במסגרת התוכנית, ומעתה יוכלו מנהלי בתי הספר לבחור גם הצגות נוספות על פי שיקול דעתם.

באוגוסט 2015 הודיע בנט על רפורמה שלפיה תפחת תוך חמש שנים הצפיפות בכיתות בבתי הספר היסודיים מ-40 ל-34 תלמידים בכיתה ביישובים החזקים ו-32 תלמידים ביישובים החלשים. באותו חודש הודיע על הגדלת התקציב השנתי לשילוב תלמידים בעלי מוגבלויות בכיתות לימוד רגילות, מ-15 מיליון ש"ח ל-135 מיליון ש"ח, שיוקצו בין השאר להנגשת מבנים ולרכישת עזרי לימוד. 50 מיליון ש"ח נוספים הוקצו לחיזוק החינוך לערכים, לרבות באמצעות פעילויות בלתי פורמליות בשעות הפנאי של התלמידים.

בדירוג השנתי של השרים בערוץ הכנסת לסיכום שנת ה'תשע"ה דורג בנט במקום הראשון.

ב-9 באוקטובר 2015 הפסיק את חברותו בכנסת העשרים, במסגרת סעיף 42ג לחוק יסוד: הכנסת ("החוק הנורווגי הקטן"). במקומו חזרה לכנסת שולי מועלם-רפאלי. בדצמבר 2015 התפטר חבר הכנסת ינון מגל, ובנט החליט לחזור לכנסת במקומו. לצורך כך, התפטר בנט מתפקידיו כשר ב-2 בדצמבר 2015, על מנת לחזור ולכהן בכנסת בהתאם לחוק הנורווגי הקטן, וב-7 בדצמבר מונה מחדש לשר.

בנובמבר 2015 השיק תוכנית להעלאת המוטיבציה של התלמידים ללימוד מקצועות טכנולוגיים, בשיתוף חברות טכנולוגיה בינלאומיות ואנשי היי-טק שישמשו כמנחים. במסגרת התוכנית מתקיימת אליפות הסייבר הישראלית, תחרות ארצית מקוונת לתכנות, בכלים מותאמים לתלמידי כיתות ג' עד י"ב ללא ידע מוקדם. במקביל השיק את תוכנית 'דיבור בציבור', לפיתוח כישורי הפרזנטציה והדיבייטינג של התלמידים.

ב-15 בדצמבר 2015 אסר בנט את פעילות "שוברים שתיקה" במערכת החינוך ובפרט אסר על מתן הרצאות של נציגי הארגון בבתי ספר תיכוניים. את החלטתו נימק: "ילדינו נשלחים למערכת החינוך כדי לעודד אותם לערבות הדדית ולא לפגיעה בחיילי צה"ל. פעולתם של שוברים שתיקה גרמה להוצאת דיבתה של ישראל בעולם, כשהם שמו לעצמם למטרה לפגוע באחיהם, המגינים עלינו. שקרים והסתה נגד צה"ל - לא בבית ספרנו." ב-8 בדצמבר 2016 עיגן זאת בחוזר מנכ"ל.

כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה, בדצמבר 2015 ביקש מסגנית היושב ראש חגית מסר-ירון, לסיים את תפקידה. כמחליפתה בחר ברבקה ודמני-שאומן, ומינויה אושר כנדרש ברוב של שני שלישים מ-19 חברי המועצה. יחד עם מסר-ירון התפטרו מחברותם במועצה חמישה חברים נוספים, בדרישה להחליף את המועצה כולה.

חרף התנגדות ועד ראשי האוניברסיטאות, בנט הוביל את הסמכת המרכז הבינתחומי הרצליה להענקת תוארי דוקטור, ובכך היה המרכז לאוניברסיטה הפרטית (שאינה מתוקצבת על ידי המדינה) הראשונה בישראל, ובהמשך להקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל בשומרון. בישיבת ממשלה באוקטובר 2018 אמר בנט: "שברנו את קרטל האוניברסיטאות". בנט פעל לקידום הכנסת קוד אתי לאוניברסיטאות.

בפברואר 2016 מינה ועדה בראשות המשורר ארז ביטון, שתציע כיצד להעשיר את תוכניות הלימודים בהיסטוריה, בספרות ובמסגרות הבלתי פורמליות, בתכנים שיביאו "לאיזון ביחס למורשתן של קהילות המזרח ולהעמקת תחושת האחדות בעם".

במסגרת פרשת אלאור אזריה בנט צידד בזכותו של אזריה למשפט הוגן ועמד לימינו, התנגד לעמדתם של שר הביטחון יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט. בנט גם קרא לחון את אזריה אם יורשע, טרם כניסתו לכלא. כאשר דחה הנשיא ראובן ריבלין את בקשת החנינה לאזריה, בנט היה בין 50 חברי הכנסת שחתמו על מכתב בו קראו לנשיא לשקול מחדש את החלטתו.

במאי 2016 ביקש נתניהו לצרף את סיעת ישראל ביתנו לקואליציה. בנט הוביל את סיעתו להתנות את תמיכתה במהלך, במינוי מזכיר צבאי לקבינט המדיני-ביטחוני, בנימוק שחברי הקבינט ממודרים ממידע חיוני ושפניותיו השקטות לנתניהו בעניין בשנתיים וחצי מאז שמונה לקבינט לא הועילו. המשבר הסתיים בהסכמה בין בנט לנתניהו על מינוי ועדה לבחינת הסוגיה, וכי בתקופת הביניים יעדכנו יושב ראש המועצה לביטחון לאומי או סגנו את חברי הקבינט באופן שוטף.

ב-27 באפריל 2017 זכה בנט ב-80.3% מהקולות בפריימריז ונבחר שוב לראשות מפלגת הבית היהודי.

התוכנית הלאומית למתמטיקה

  ערך מורחב – הוראת המתמטיקה בישראל

עם כניסתו לתפקיד שר החינוך הצהיר בנט שהוא רואה במתמטיקה ברמה גבוהה תשתית חיונית להמשך הצלחתה של ישראל כאומת סטארט-אפ ויזמות טכנולוגית. בעקבות ירידה במספר הניגשים לבגרות 5 יחידות לימוד, השיק בנט תוכנית לאומית להכפלת כמות התלמידים הלומדים 5 יחידות לימוד מתמטיקה, בהשקעה של 75 מיליון שקל. התוכנית כוללת הוספת שעות לימוד, הכשרת מורים נוספים למתמטיקה וסיוע של חונכים מהאקדמיה וההיי-טק. קודם לכן, ביולי 2015 יזם בנט את הגדלת הבונוס לבוגרי מסלול 5 יחידות לימוד מתמטיקה ל-30 נקודות, לשם אותה מטרה. בדצמבר 2015 הודיעו בנט והאוניברסיטאות על העלאת הבונוס לנבחני מתמטיקה 5 יחידות ל-35 נקודות. בשנה הראשונה ליישום התוכנית עלה מספר הניגשים לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד ב-6,000. ביוני 2018 ניגשו כ-18,000 תלמידים לבחינות הבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד, דבר שיוחס כהישג לתוכנית הלאומית במתמטיקה שיזם בנט, ועמידה ביעד שהציב.

המשבר הפוליטי

  ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)

הבחירות לכנסת ה-21 וה-22

ב-29 בדצמבר 2018, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הודיעו בנט ואיילת שקד כי הם פורשים ממפלגת הבית היהודי כדי להקים את מפלגת הימין החדש שתכלול דתיים וחילונים, ובמסגרתה ירוצו בבחירות אלו כיושבי ראש משותפים של המפלגה. בבחירות שהתקיימו ב-9 באפריל 2019 מפלגת הימין החדש קיבלה 138,598 קולות ולא עברה את אחוז החסימה. ביוני 2019 פיטר ראש הממשלה את בנט ושקד מהממשלה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, הודיע בנט ביולי 2019 כי הוא מפנה את מקומו בראשות הימין החדש לאיילת שקד. בבחירות אלה חברו הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי לרשימה משותפת בשם ימינה. בנט הוצב במקום הרביעי ברשימה ונכנס לכנסת. לאחר התפצלות סיעת ימינה, הוא מונה ליו"ר סיעת הימין החדש בכנסת.

שר הביטחון

 

בנובמבר 2019 הודיעו הליכוד והימין החדש על כוונתם להתאחד לסיעה משותפת ובנט מונה לשר הביטחון בממשלת המעבר, תפקיד שהתחיל למלא באופן רשמי ב־12 בנובמבר 2019. הסיעות לא התאחדו. הוא הפך לשר הביטחון הצעיר בתולדות המדינה. לטענת נתניהו, בנט מונה במטרה למנוע חתימה של סיעתו עם מפלגת כחול לבן.

הוא נכנס לתפקיד כמה שעות לאחר הריגתו בסיכול ממוקד של בהאא אבו אל-עטא, המפקד הצבאי של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה, ופרוץ מבצע חגורה שחורה שהתפתח בעקבות כך. הוא הכריז על מצב מיוחד בעורף במשך המבצע.

בדצמבר 2019 אישר בנט הקמת שכונה יהודית בשוק בחברון. באותו חודש חתם על צו מנהלי שהגביל פעילות כלכלית של פעילי טרור בישראל ובעולם והכניס אותם ל"רשימה שחורה", וכן חתם על צו לעיקול משכורות שמשלמת הרשות הפלסטינית ל-8 מחבלים ערבים-ישראליים. בינואר 2020 הנחה בנט את צה"ל וכוחות הביטחון להרחיק פעילי שמאל רדיקלי מאזור יהודה ושומרון. בינואר 2020, לאחר פרסום תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אמר בנט כי על ישראל "לא להסתפק בריבונות חלקית" אלא "לקחת הכל, ועכשיו". במאי 2020 אישר הנגשה של מערת המכפלה לנכים, מהלך שהתעכב במשך שנים.

ב-23 בפברואר 2020 הרג צה"ל שני מחבלים של הג'יהאד האסלאמי שניסו להניח מטען חבלה בסמוך לגדר בגבול עם רצועת עזה. יעה אופני ממוגן של צה"ל אסף את גופת אחד המחבלים מעבר לגדר המערכת, ובנט הסביר זאת בכך ש"מכניסתי לתפקיד הנחיתי לאסוף גופות מחבלים ואם אפשר גם אנשי חמאס חיים. אין דבר יותר הומני מהשבת הבנים". בעקבות האירוע שיגר הג'יהאד האסלאמי 50 רקטות לעבר ישראל, וצה"ל הגיב בתקיפות ברצועת עזה.

במהלך כהונתו המשיך צה"ל לתקוף בסוריה תשתיות של איראן וחזבאללה, משלוחי נשק איראניים ומצבורי טילים. בתקיפות נגרם נזק רב לתשתיות צבאיות, הושמדו מחסני נשק ונהרגו עשרות חיילים איראניים ופעילי מיליציות שיעיות פרו-איראניות. לדברי בנט, הצליחה ישראל לבלום את ביסוס הנוכחות האיראנית בסוריה וגבתה מהאיראנים מחיר כבד^{[דרוש מקור][מפני ש...]}.

הכנסת ה-23: באופוזיציה

בבחירות לכנסת ה-23, עמד בנט בראש מפלגת "הימין החדש" ובראש רשימת ימינה, שבה גם הבית היהודי והאיחוד הלאומי. הרשימה קיבלה שישה מנדטים, מתוכם שלושה למפלגת "הימין החדש".

במאי 2020, סמוך למועד השבעת הממשלה ה-35, הודיע בנט כי ימינה לא תצטרף לממשלה והאשים את ראש הממשלה נתניהו שלא ניהל עם ימינה משא ומתן של ממש. בכנסת זו היה בנט חבר בוועדת החוץ והביטחון.

בחודש מרץ 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל, בעודו מכהן כשר הביטחון יזם בנט את שיכון החולים בבתי מלון וכן סיוע טכני וטכנולוגי למערכת הבריאות, כולל התגייסות של אגף המודיעין למחקר על המחלה ופיתוח אמצעים להתמודד איתה.

בנט תמך בסגירת המשק כתגובת חירום ראשונית להתפרצות המחלה, אך בהמשך טען שיש לפתוח את המשק, ולבודד רק את החולים והנשאים, וזאת באמצעות הקמת מערך בדיקות לאומי שכולל בדיקות אפידמיולוגיות וסרולוגיות ויוכל לבצע עד כ-100,000 בדיקות ביום. באמצעות מערך הבדיקות הנרחב יאותרו הנשאים והם יועברו לבידוד, ובכך תיקטע שרשרת ההדבקה. הוא מיתג את גישתו כלחימה במגפה באמצעות "פינצטה ולא פטיש".

עם הקמת ממשלת ישראל השלושים וחמש נותר בנט מחוץ לממשלה. כחבר אופוזיציה המשיך לפעול בנושא. ביוני 2020 פרסם תוכנית בת 15 נקודות למאבק במגפת הקורונה תוך שימור הפעילות העסקית במשק על מנת לא לפגוע בכלכלת ישראל, שספגה מכה קשה בעקבות הגל הראשון של המגפה וסגירת המשק במרץ ואפריל 2020. בתחילת יולי 2020, לאור הזינוק בהידבקות בקורונה וצניחת הכלכלה ובשל ביקורתו על טיפול קבינט הקורונה במגפה, הקים בנט את "קבינט הקורונה האזרחי".

באוגוסט 2020 יצא לאור ספרו "איך לנצח מגפה: כך נתגבר על המשבר ונוביל את ישראל לשגשוג כלכלי" (הוצאת סלע מאיר) להתמודדות עם מגפת הקורונה.

בדצמבר 2020 הציג תוכנית 200 ימים להתאוששות ביום שאחרי מגפת הקורונה.

הבחירות לכנסת ה־24

במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה־24 אמר בנט בראיון בערוץ 20 כי "לעולם ובשום תנאי אני לא אתן את ידי להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד לא בצורה רגילה ולא ברוטציה ולא בשום דרך, מהטעם הפשוט שאני איש ימין והוא איש שמאל, ואני לא פועל נגד הערכים שלי", וחתם על מסמך שבו התחייב לא לאפשר ליאיר לפיד להיות ראש ממשלה גם לא בהסכם רוטציה, וזאת בתגובה למפלגת הליכוד שטענה במהלך מערכת הבחירות שהוא יקים ממשלה עם לפיד. כמו כן, בהצהרה במסמך שחתם נכתב כי לא יקים ממשלה על קולותיה של מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס. וכן אמר כי לא ישב בממשלה עם מרצ בגלל תמיכתם בתביעה לחקור את חיילי צה"ל בהאג.

הכנסת ה-24 והקמת הממשלה

בבחירות לכנסת ה־24 קיבלה רשימת "ימינה" בראשות בנט 7 מנדטים.

בנימין נתניהו קיבל את המנדט להרכבת הממשלה, וימינה ניהלה משא ומתן עם הליכוד להקמת ממשלת ימין. בטרם פקע המנדט של נתניהו, החל בנט לנהל משא ומתן עם יאיר לפיד להקמת ממשלה בהשתתפות המרכז-שמאל ובתמיכת רע"ם. בראשית מבצע שומר החומות וברקע המהומות שהתרחשו בערים המעורבות, הודיע כי ממשלה כזו אינה על הפרק, אולם לאחר מכן חזר בו והסכים להקמת ממשלה זו.

ב-30 במאי 2021 הודיע בנט במסיבת עיתונאים כי יחבור ליאיר לפיד להקים יחד ממשלת חילופים, שהוא יעמוד בראשה בשנתיים הראשונות. ב-2 ביוני 2021 הודיעו בנט ויאיר לפיד כי עלה בידם להרכיב את ממשלת ישראל השלושים ושש, שבראשה יעמדו שניהם ברוטציה. הממשלה הושבעה ב-13 ביוני ברוב של 60 חברי כנסת לעומת 59 מתנגדים, ונמנע אחד.

 

ב-13 ביוני 2021 נפתלי בנט הושבע כראש ממשלת ישראל, ועמד בראש ממשלת ישראל ה-36 שהייתה ממשלת חילופים במשך כשנה. ממשלה זו הוקמה במהלך המשבר הפוליטי בישראל.

בנט ומשפחתו נותרו לגור ברעננה בביתם הפרטי ולא עברו למעון ראש הממשלה בירושלים. דבר שגרר ביקורת ציבורית רחבה לאחר שפרסמה איילה חסון שעלות התאמתו עלתה כ 50 מילון שקלים ועל זה שנעשה ללא אישורים. ואף נמתחה ביקורת בבג"ץ שהדבר נעשה ללא אישור. ומעמדו של הבית ברעננה נותר עמום,

בשנת 2021 נכלל בנט ברשימת מאה המשפיעים של המגזין טיים.

הרכב הממשלה והקואליציה

הרכב הממשלה בראשותו היה מגוון וכללה את סיעות ימינה, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, כחול לבן, יש עתיד, העבודה ומרצ. מפלגת רע"ם תמכה בממשלה והייתה חלק מהקואליציה וחבר כנסת מטעמה כיהן כיו"ר ועדת הפנים, אך לא הייתה חברה בממשלה. הרכב זה, שהיה בניגוד להצהרותיו של בנט לפני הבחירות, שלא יקים ממשלה עם לפיד ושלא ישב עם מרצ ורע"ם, עורר ביקורת רחבה בעיקר במחנה הימין, ואף חלק מהאנשים ברשימתו הביעו התנגדות להקמת ממשלה בהרכב זה. בנט נימק צעד זה בכך שהבטיח לפני הבחירות לא ללכת לבחירות חמישיות וזוהי ההבטחה הליבתית שלו, וכן שהליכה לבחירות חמישיות היא אסון למדינה, והוא עושה מה שהוא יכול כדי למנוע זאת. חבר הכנסת עמיחי שיקלי מסיעת "ימינה" לא היה חלק מהקואליציה, ואף הצביע נגד הקמת הממשלה והתקציב שהעבירה הממשלה.

מדיניות פנים

הממשלה בראשות בנט קידמה תוכנית רב-משרדית למאבק באלימות ובפשיעה במגזר הערבי כאשר משרד ראש הממשלה צפוי לתכלל את פעילות המשרדים השונים ולקיים קשר עם הציבור וראשי הרשויות. משטרת ישראל נאבקה בפשיעה במסגרת מבצע "מסלול בטוח".

בנט ומשרדו פעלו יחד עם משרד הכלכלה והתעשייה ואחרים לבטל מאות תקנים ישראליים ייחודיים במוצרים שונים תוך התאמה לתקנים בין-לאומיים במטרה להוזיל מחירים. רשתות כמו קרפור וספאר החלו לפעול במטרה להשתלב בשוק הישראלי.

ב-26 בדצמבר 2021 החליטה הממשלה בראשות בנט על תוכנית לחיזוק רמת הגולן ופיתוח ההתיישבות בה. התוכנית כוללת תקציב של מיליארד ש"ח, הכפלת העיר קצרין והקמת שני ישובים חדשים: אסיף ומטר.

ב-10 באפריל 2022 הכריזה הממשלה על הקמת 14 יישובים חדשים בנגב.

ב-13 באפריל 2022 הציג המלצות להעברת סמכויות מסוימות מהממשלה לרשויות המקומיות.

 

תחום הבריאות ומגפת הקורונה

ממשלה זו המשיכה במאבק במגפת הקורונה בישראל. עם הקמת הממשלה ביוני 2021, התחלואה הייתה נמוכה, כ-55% מהאוכלוסייה נטלה 2 מנות של חיסון נגד COVID-19 והמשק שב לשגרה כמעט מלאה.

זמן קצר לאחר הקמת ממשלה חלה עלייה חדה בתחלואה, שבהמשך הייתה לגל הרביעי של מגפת הקורונה בישראל והגורם לה היה וריאנט הדלתא. בעקבות זאת, הממשלה החליטה על שורת צעדים מידיים וביניהם החלת חובת עטיית מסכות לנכנסים לישראל. באותו הזמן בנט המליץ לא לצאת מחוץ לישראל וכן לחסן את כל הילדים מעל גיל 12. בהמשך הוחזרה גם חובת עטיית המסכות בחללים סגורים. ב-7 ביולי, קבינט הקורונה החליט על שורת צעדים נוספים וביניהם החלת חובת ביצוע בדיקות מהירות בקייטנות ובכניסה למוסדות גריאטריים והחלת חובת בידוד לכל הנכנסים לישראל, עד לקבלת תוצאה שלילית בבדיקת קורונה.

ב-9 ביולי בנט הכריז על אסטרטגיית "בלימה רכה" של הממשלה לטיפול במגפה. העקרונות המנחים העיקריים של האסטרטגיה הם עידוד חיסון האוכלוסייה במנת החיסון השלישית ("בוסטר"), הטלת הגבלות על נתב"ג והגנה על האוכלוסייה המבוגרת, וזאת מבלי להטיל סגרים ותוך פגיעה מינימלית בכלכלה. לאחר שיחות שערך בנט עם מנכ"ל פייזר סוכם להקדים משלוח חיסונים שכבר נרכשו, במטרה לשמר גישה לחיסון. בנוסף סוכם על מתן אספקה במקרה של צורך במנת חיסון נוספת.

ב-21 ביולי קבינט הקורונה החליט להחזיר את "התו הירוק" בגרסה מקלה שנקראה "התו השמח", במקומות שנמצאים בחלל סגור ופועלים בתפוסה של יותר מ-100 איש כמו אולמות אירועים, מסעדות, מועדונים וכדומה. ב-29 ביולי הורחב התו הירוק גם לאירועים בחלל פתוח המכילים יותר מ-100 אנשים. באותו היום הודיע בנט גם על התחלת מתן מנת החיסון השלישית (חיסון דחף, "בוסטר") לבני 60 ומעלה שהתחסנו לנגיף במנה השנייה לאחר 5 חודשים לפחות.

ב-3 באוגוסט הקבינט החליט על החמרה נוספת בהגבלות הקורונה אשר כללה את הרחבת "התו הירוק", העברת המגזר הציבורי למתכונת של 50% נוכחות במשרד והחלת חובת עטיית מסכות בחללים פתוחים שיש בהם התקהלות של למעלה מ-100 איש. ב-11 באוגוסט ההגבלות הודקו עוד יותר כאשר הוחל "התו הירוק" על כלל ענפי המשק ועל ילדים מגיל 3 ומעלה.

בהמשך, החל מתן החיסון השלישי לכלל המבוגרים, ובהמשך לכלל האוכלוסייה. הוחלט גם שרק מי שקיבל את מנת החיסון השלישית, יהיה מ-1 באוקטובר 2021 זכאי לתו הירוק.

בתחילת ספטמבר הייתה ישראל המדינה עם מספר המאומתים הגבוה ביותר בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה.בסוף החודש החלה ירידה בתחלואה. ב-9 בנובמבר התקבלו שורת הקלות בתו הירוק ובמגבלת ההתקהלות.

בנובמבר, בסיום הגל הרביעי, דורגה ישראל במדד בלומברג לחסינות בפני הקורונה במקום ה-19 בעולם.

 

ב-10 בנובמבר הוביל ראש הממשלה בנט תרגיל התמודדות נגד זן חדש של הנגיף שטרם התגלה. התרגיל נקרא 'אומגה'.

ב-26 בנובמבר, הודיע ראש הממשלה בנט שאובחנו בישראל ארבעה מקרים של הדבקה בוריאנט אומיקרון, ושישראל נוקטת צעדים מהירים כדי למנוע את התפשטותו. רוב הצעדים עסקו בכניסה או יציאה מישראל, וכן הוחלט להדק מעט את התו הירוק. ב-19 בדצמבר, אמר ראש הממשלה שהגל החמישי החל וקרא לעודד עבודה מהבית במגזר הפרטי ולהתחסן. כעבור יומיים, אושרה חבילת הנחיות הכוללת גם צמצום נוכחות במגזר הציבורי והרחבתו של התו הירוק. ב-2 בינואר 2022, הכריז בנט על החלת מתן מנת חיסון רביעית לבני שישים ומעלה.

בגל החמישי של המגפה בישראל נשברו שיאי ההדבקה והתחלואה הקשה.

בסוף ינואר, החלה ירידה בכמות הנדבקים וב-1 בפברואר קבינט הקורונה החליט לצמצם את תקנות התו הירוק במקומות רבים. ב-1 במרץ 2022 התו הירוק צומצם לבתי האבות בלבד.

מדיניות חוץ

  ערך מורחב – התיווך הישראלי במלחמת אוקראינה–רוסיה


 

 

ב-27 בספטמבר 2021 נאם בפני העצרת הכללית של האו"ם. בנאומו הזהיר כי איראן חותרת לשלוט באזור תחת מטרייה גרעינית.

ארצות-הברית

ב-24 באוגוסט 2021, בנט נחת בארצות הברית שם פגש את מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, מזכיר ההגנה, לויד אוסטין ומנכ"ל איפא"ק, הווארד קור, ודן איתם על תוכנית הגרעין האיראנית והיחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית. בראיון לניו יורק טיימס באותו ביקור אמר בנט ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני כי אין בכוונתו לספח שטחים ביהודה ושומרון ואין בכוונתו לחדש את שיחות השלום עם הפלסטינים ולהקים מדינה פלסטינית.

ב-27 באוגוסט 2021 נפגש בנט עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בבית הלבן ודן איתו על תוכנית הגרעין האיראנית ועל עניינים נוספים. מפגש זה היה המפגש הראשון בין השניים מאז שבנט וביידן נכנסו לתפקידם. בנט הציג לנשיא אסטרטגיה שתוארה כ"מוות באמצעות אלף חתכים", בלימה של איראן באמצעות שורה ארוכה של פעולות קטנות בשלל דרכים ומישורים בניגוד לביצוע תקיפה צבאית נרחבת דרמטית אחת. ביידן הצהיר כי לעולם לא יאפשר לאיראן להשיג פצצה גרעינית. במהלך 2022 התנהל משא ומתן אינטנסיבי בווינה בין איראן והמעצמות כדי לחדש את הסכם הגרעין. ישראל הפעילה מאמצים דיפלומטים וראש הממשלה בנט חשף חומר מסווג איראני שהפליל את המשטר האיראני כדי לשכנע את ממשל ביידן שלא לחדש את ההסכם. לבסוף, מאמצים אלה נשאו פרי: המגעים בווינה לא התקדמו וארצות הברית נמנעה מהורדת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור.

מצרים

ב-13 בספטמבר 2021 פגש בנט את נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, בשארם א-שייח', ודן איתו על דרכים להעמקת שיתופי הפעולה בין המדינות, בדגש על הרחבת היקפי הסחר ההדדיים, לאחר מכן השניים דנו על תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, לצד שורת נושאים בילטרליים ואזוריים.

רוסיה

 

ב-22 באוקטובר 2021 נפגש בנט עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בסוצ'י, ובפגישתם דנו בתוכנית הגרעין האיראנית ובהתבססות איראן בסוריה, פוטין הדגיש כי יש הזדמנויות לשיתופי פעולה במלחמה בטרור, וכי רוסיה עושה מאמצים לשקם את התשתיות בסוריה, ואמר שיש נושאים בעייתיים לדון בהם.

בנט היה בעל התפקיד המרכזי במסגרת התיווך הישראלי במלחמת אוקראינה–רוסיה. ב-5 במרץ 2022 נפגש בנט במוסקבה עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין פעם נוספת, על מנת לדון על הפלישה הרוסית לאוקראינה. הפגישה נעשתה בתיאום עם ארצות הברית, צרפת וגרמניה. מהקרמלין נמסר כי בנט הציע לתווך במגעים מול נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי. בהמשך היום המריא בנט לברלין, בירת גרמניה, לפגישה עם קנצלר גרמניה, אולף שולץ.

אקלים

 

ב-1 בנובמבר 2021 נאם בנט בועידת האקלים בגלאזגו, והתחייב שישראל תצמצם את פליטת גזי החממה לאפס עד שנת 2050, ותפסיק בהדרגה את השימוש בפחם עד שנת 2025. ב-2 בנובמבר 2021 במסגרת ועידת האקלים בגלאזגו, נפגש בנט עם יורש העצר וראש הממשלה של בחריין סלמאן בן חמד אל-ח'ליפה, זו פגישה רשמית ראשונה בין ראש ממשלת ישראל ליורש העצר של בחריין. במסגרת הביקור נפגש בנט עם כמה ממנהיגי העולם, בהם נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. באותו החודש פורסם כי תיחתם בין ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות הערביות עסקת "חשמל סולארי תמורת מים מותפלים".

מדינות הסכמי אברהם

ב-14 בפברואר 2022 המריא למנאמה, בירת בחריין. זה היה הביקור הרשמי הראשון של ראש ממשלה ישראלי בבחריין.

ב-21 במרץ 2022 נפגש בשארם א-שייח עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ועם יורש העצר של אבו דאבי מוחמד בן זאיד אאל נהיאן. ב-27 במרץ 2022 פתח את פסגת הנגב בהשתתפות שר החוץ יאיר לפיד, מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן ושרי החוץ של מצרים, איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו. מטרת הפסגה היא ליצור חזית מדינית-ביטחונית תקיפה ואחידה נגד הטרור האיראני במזרח התיכון ונגד תוכנית הגרעין האיראנית.

 

מדיניות ביטחונית

רצועת עזה

  ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל

בנט הנהיג מדיניות תקיפה נגד הפרחת בלוני תבערה ונפץ ברצועת עזה. בחודשים אוקטובר 2021 עד מרץ 2022 שרר בגזרה שקט כמעט מוחלט, ללא שיגורי רקטות. באפריל 2022 הופר השקט אך חזר לאחר מכן. הייתה זו התקופה השקטה ביותר בעוטף עזה מאז ביצוע תוכנית ההתנתקות ב-2005.

באוגוסט 2021, לאחר ששוב נורתה רקטה מרצועת עזה לעבר ישראל, דרש בנט להרוג את יחיא סנוואר, והוקם צוות ייעודי של צה"ל והשב"כ למטרה זו, אך המבצע לא יצא לפועל. במאי 2022, במענה לדרישה נוספת של בנט להריגת סנוואר, הגיב הרמטכ"ל, אביב כוכבי, בתמיכת שר הביטחון, בני גנץ, שסנוואר מורתע ואין טעם לפתוח במלחמה עם חמאס בה ייהרגו חיילים רבים.

יהודה ושומרון

  ערך מורחב – מבצע שובר גלים
במרץ 2022, בתגובה לגל טרור פלסטיני שבו נרצחו 22 בני אדם, פתחה ישראל במבצע שובר גלים - מבצע צבאי של צה"ל, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי לצורך בלימת גל הטרור. במסגרת המבצע נהרגו עשרות מחבלים ונעצרו מאות מבוקשים.

 

בתקופתו כראש ממשלה יזם בנט את MEAD (Middle East Air Defence) מערך הגנה אווירי משותף לישראל ומדינות המפרץ.

המערכה בין המלחמות מול איראן

  ערך מורחב – הסכסוך האיראני-ישראלי

 

ב-29 ביולי 2021 הותקפה הספינה מרסר סטריט ליד עומאן, כחלק מהמערכה הימית בין ישראל לאיראן בסכסוך האיראני-ישראלי. הספינה הופעלה על ידי חברה בבעלות ישראלית, שני אנשי צוות אירופאים נהרגו במהלך התקיפה. בחודש פברואר 2022 תקפו כלי טיס של חיל האוויר הישראלי האנגר באיראן והשמידו מאות מל"טים איראניים שהיו בתוכו.

 

ב-24 במאי 2022, לאחר שכנועים מצד ישראל, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע כי הוא נסוג מההחלטה להסיר את משמרות המהפכה האסלאמית מרשימת ארגוני הטרור של ארצות הברית במסגרת המשא ומתן על הסכם הגרעין עם איראן.

ב-31 במאי 2022 חשף בנט מסמכי מודיעין צבאי שנגנבו מאיראן על ידי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שמוכיחים שאיראן גנבה מסמכים מסווגים של סבא"א על מנת לרמות את הפקחים ולהסתיר את התוכנית הגרעינית שלה. בעקבות כך, גינתה מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית את איראן וקבעה שהיא מסתירה חלק מתוכנית הגרעין שלה ולא עומדת בהתחייבויותיה. באותה תקופה (מאי–יוני 2022) חוסלו באיראן מספר קצינים בכירים במשמרות המהפכה האסלאמית ומהנדסי גרעין, טילים ואווירונאוטיקה. איראן האשימה את ישראל בחלק מהחיסולים.

ביטחון פנים

  ערך מורחב – הבריחה מבית הסוהר גלבוע

ב-6 בספטמבר 2021 ברחו שישה אסירים ועצירים ביטחוניים מכלא גלבוע. כוחות הביטחון תפסו את אחרוני הבורחים ב-19 לחודש, לאחר מבצע לכידה שנערך בג'נין. לאחר הלכידה והמעצר מחדש של הנמלטים, הממשלה הקימה את ועדת פינקלשטיין לחקר המחדל והתנהלותם של בתי הסוהר. במסגרת פעילותה חשפה הוועדה ליקויים ואי-סדרים בהתנהלות שירות בתי הסוהר.

בדצמבר 2021 הכריז בנט על הימ"מ כיחידה הלאומית של ישראל ללוחמה בטרור, חודש לאחר מכן אושרה ההכרזה בהחלטת ממשלה. במסגרת ההחלטה היחידה תוגדל, תקציבה יוכפל ויגויסו אליה עשרות לוחמים נוספים.

ביוני 2022, השיק בנט את "המשמר הישראלי", משמר לאומי שמוקם כחלק ממשמר הגבול.

מדיניות כלכלית

ב-4 בנובמבר 2021 הכנסת העבירה את חוקי התקציב לשנים 2021 ו-2022 ואת חוקי ההסדרים הנלווים להם. התקציב עבר לאחר כמעט שנתיים שישראל עבדה עם תקציב המשכי (במהלך כל שנת 2020 וברוב שנת 2021). חוקי ההסדרים כללו רפורמות רבות שביניהן הקלות רגולטוריות בתחומי רישוי העסקים, התכנון והבנייה והיבוא ועוד. כדי להקל על משבר הדיור ועליית המחירים הגואה, הממשלה קידמה מספר רב של התחלות בנייה, עיקרן ביהודה ושומרון ובפריפריה. כך קרה שבתום כהונת הממשלה היה רישום התחלות הבנייה הגבוהה ביותר מזה שלושים שנה, מאז העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90.

בסיום שנת 2022 התמ"ג לנפש במדינת ישראל צמח ב-4.4% לעומת 2021. ישראל סיימה את שנת 2022 עם עודף תקציבי של כ-9.8 מיליארד ש"ח. ישראל התמודדה מול עליית האינפלציה העולמית (2021 ואילך), אך הודות למדיניות פיסקלית ומוניטרית מרסנת של משרד האוצר ובנק ישראל, עליות המחירים בארץ היו נמוכות בהרבה מאשר רוב מדינות העולם. בתום שנת 2022 הייתה האינפלציה בישראל מחצית מזאת בארצות הברית, והיא הייתה במקום השלישי מבין מדינות העולם עם האינפלציה הנמוכה ביותר, אחרי יפן ושווייץ.

התפוררות הקואליציה

עקב הרכבה המגוון של הקואליציה היא סבלה מחוסר יציבות מתמדת והתקשתה להעביר לא מעט חוקים בכנסת אותה היא ראתה כחשובים כמו חוק האזרחות והכניסה לישראל ועוד. האופוזיציה סירבה פעמים לשתף פעולה בחקיקת הקואליציה, אף בחוקים שנחשבו במהלך השנים לקונצנזוס בקרב הסיעות הציוניות. בשל כך התקשתה הקואליציה הצרה לאשר בכנסת מספר חוקים.

בניסיון להפעיל לחץ על חברי הכנסת של ימינה לפרוש מהממשלה, פעילי ימין נהגו להפגין ליד בתיהם של חברי כנסת ממפלגת ימינה, כגון עידית סילמן וניר אורבך, ולעיתים הטרידו את בני משפחותיהם. הפגנות אלו נפסקו עם פרישתם מהקואליציה. ב-26 באפריל 2022 פורסם כי המשטרה והשב"כ פתחו בחקירה עקב מכתב מאיים עם כדור חי שנשלח לרעיית ראש הממשלה, גילת בנט. יומיים לאחר מכן פורסם על מכתב דומה נוסף עם קליע חי שנשלח לבנו של ראש הממשלה, יוני בנט. לאחר חקירה והליכי משפט הורשעה במעשה אילנה ספורטה-חניה, כבת 65. בנובמבר 2023 הטיל בית משפט השלום בכפר סבא על ספורטה חניה 18 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 10,000 שקלים.

ב-6 באפריל 2022 הודיעה יושבת ראש הקואליציה, חברת הכנסת עידית סילמן, כי היא איננה רואה עצמה חלק מהקואליציה. בכך איבדה הקואליציה את הרוב שלה בכנסת ומספר חבריה ירד ל-60 חברי הכנסת. ב-30 ביוני אמורות היו לפוג תקנות שעת חירום לשיפוט על יהודה ושומרון. בחודש מאי אישרה ועדת החוץ והביטחון לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להארכת תוקפן של התקנות. ואולם, אישורה הסופי של הצעת החוק במליאת הכנסת נתקל בקשיים עקב התנגדותם של גורמים בקואליציה לתמוך בה, לצד התנגדות מפלגות האופוזיציה לסייע לממשלה באישור ההצעה. ההצעה עלתה לדיון ולהצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ב-6 ביוני, ונדחתה ברוב של 58 חברים נגד מול 52 בעד. בין המתנגדים היו חברי הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי ומאזן גנאים - חברי הקואליציה. ב-13 ביוני 2022, במלאת שנה לכינון הממשלה, הודיע יו"ר ועדת הכנסת ניר אורבך כי איננו חלק מהקואליציה, מנגד, לא הודיע כי יתמוך בפיזור הכנסת. בתוך לשכתו של בנט היו מחלוקות רבות ושררו יחסים עכורים בין אנשי הלשכה שגררו עזיבות רבות. במהלך כהונתו של בנט ראש הלשכה, היועצת המדינית, הדובר הפוליטי ובעלי תפקידים נוספים התפטרו מתפקידיהם.

ב-20 ביוני 2022, הודיעו נפתלי בנט ויאיר לפיד כי מוצו הניסיונות לייצב את הקואליציה, וכי בכוונתם לפעול לפיזור הכנסת. עוד הודיעו בנט ולפיד כי אם תפוזר הכנסת, הם מתכוונים לבצע ביניהם את החילוף הקבוע בהסכם ממשלת החילופים, כך שלפיד יהיה לראש הממשלה ובנט יהיה לראש הממשלה החלופי, כקבוע בהסכם הקואליציוני. על פי הסיכום בין השניים נפתלי בנט ירכז את ההתמודדות עם איראן במסגרת תפקידו. ב-30 ביוני אושר חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 92 חברי הכנסת ובלא מתנגדים, ותאריך הבחירות נקבע ל-1 בנובמבר 2022, ז' בחשוון ה'תשפ"ג. ב-30 ביוני 2022, ולמחרת לאחר כשנה כראש ממשלת ישראל הועברה ראשות הממשלה מבנט אל יאיר לפיד, וב-1 ביולי הפך לראש ממשלת ישראל החלופי. מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, תקנות החירום לשיפוט על איו"ש הוארכו אוטומטית לאור פיזור הכנסת.

ראש ממשלת ישראל החלופי

כראש הממשלה חלופי יזם את הקמת מוזיאון איינשטיין בירושלים, שיתבסס על כתבי וחומרי הארכיון שהוריש אלברט איינשטיין לאוניברסיטה העברית בירושלים.

לקראת הבחירות לכנסת ה-25 הודיע בנט שלא ינסה להיבחר לכנסת הבאה. בנט העביר את מפלגת ימינה באופן מלא אל איילת שקד.

לאחר שבקשת הפיצול בהסכמה של "ימינה" נדחתה על ידי ועדת הכנסת, על מנת לאפשר לח"כ מתן כהנא ולח"כ שירלי פינטו להתפצל מ"ימינה" הם היו צריכים ח"כ נוסף שיתפצל עמם. ב-15 באוגוסט 2022, חבר אליהם בנט והם התפלגו אל סיעת המחנה הממלכתי. בנט פרש ממנה מיד והקים סיעת יחיד בשם "ביחד". ב-6 בספטמבר אושרה בוועדת הכנסת חזרתו לסיעת ימינה.

בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-25, בהן זכה גוש הימין בראשות בנימין נתניהו ב-64 מנדטים, הודיע בנט על התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה החלופי וסיכם עם ראש הממשלה יאיר לפיד שממשלת המעבר לא תבצע פעולות רגישות פוליטית או שנויות במחלוקת עד להקמת הממשלה החדשה. התפטרותו מתפקידיו כראש הממשלה החלופי וכשר ההתיישבות נכנסה לתוקף ב-8 בנובמבר 2022, וכעבור שבוע, ב-15 בנובמבר, עם השבעת הכנסת העשרים וחמש הסתיימה כהונתו כחבר הכנסת.

לאחר פרישתו שכר צוות תחקירנים והגיש תביעות לשון הרע נגד אישים שונים. לאחר ששלח מכתב התראה לפני תביעה לעיתונאי יאיר לוי, פרסם לוי התנצלות על שפרסם שבנט שיפץ את ביתו הפרטי על חשבון המדינה. לוי שילם לבנט פיצוי כספי, אותו תרם בנט לעמותת "אור למשפחות". צייצן נוסף התנצל על שהפיץ סרטון המטיל ספק ביהדות הוריו של בנט. כמו כן הגיש בנט תביעת דיבה על סך חצי מיליון ש"ח נגד יגאל מלכה. תביעת דיבה שהגיש נגד הרב רונן שאולוב הסתיימה בפשרה לפיה שאולוב התנצל והודה שדברים שפרסם בעניינו של בנט הם שקריים. טרם נקבע גובה הפיצוי שבו יחויב שאולוב. תביעה נגד הרב יוסף מזרחי, שטען שאימו של בנט איננה יהודיה, תסתיים בפרסום התנצלות של מזרחי ובפיצוי שיהיה בין 40 ל-80 אלף ש"ח לפי החלטת השופט.

במאי 2023 מונה לדירקטור בחברת קוונטום סורס הישראלית, העוסקת במחשוב קוונטי. בינואר 2024 מונה לדירקטור בחברת לאסו סקיוריטי, העוסקת באבטחת מידע.

פעילותו במלחמת חרבות ברזל

אחרי מתקפת הטרור הגדולה על ישראל מרצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023 ובמהלך מלחמת חרבות ברזל, הרבה בנט להתראיין לרשתות התקשורת הזרות, הגן על ישראל, הצדיק את התגובה הצבאית של צה"ל והציג את אכזריות חמאס אותה הוא השווה לנאצים.

ב-29 בדצמבר 2023 פרסם בנט בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" שבזמן כהונתו, במהלך שנת 2022, ישראל תקפה בסיס כטב"מים על אדמת איראן, וכן הרגה בטהראן את בכיר משמרות המהפכה חסן חודאי - לאחר ניסיונות כושלים לפגוע בישראלים בטורקיה. המידע פורסם ללא אישור הצנזורה הצבאית.

בנט הוא בעל אידאולוגיה ימנית מובהקת והוא תומך בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל השלמה. הוא תומך בבנייה בהתנחלויות ובתגובות צבאיות ומדיניות תקיפות כנגד הטרור הפלסטיני. בנט מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ורואה בה "אסון לישראל". בנט הוא דתי-לאומי ודוגל בתפיסה הממלכתית. בתפיסת אופייה של מדינת ישראל תומך בנט בשילוב הגישות של מדינה יהודית ודמוקרטית ומדינת העם היהודי. הוא תמך בחוק הלאום שבא לתת עיגון חוקתי לעמדה זו אך במקביל, הוא בעד שוויון זכויות אזרחיות מלאות לכל אזרחי ישראל ופועל לשילובם בחברה.

 

תפיסת הביטחון

בנט דוגל בתעוזה צבאית, שמתבטאת לדבריו ביצירתיות, יוזמה, חתירה למגע ושמירה מתמדת על כך שהאויב לא יתעצם, למשל על ידי הריגת מחבלים פלסטינים בפעולות יזומות כגון מבצעים צבאיים וסיכולים ממוקדים. לתפיסתו, צה"ל הפסיק לנצח מאחר שעבר מתפיסה של הכרעה לתפיסה של הכלה וניתוק מגע, כשלכך נוספו הגבלות משפטיות, הכובלות את ידי המפקדים והחיילים ומונעות מהם לפגוע באויב ביעילות ולנצחו. בנט תומך ביצירת הרתעה מול הטרור על ידי ענישה קשה של המחבלים ומשפחותיהם, ובפרט הוא תומך בהריסת בתי מחבלים.

ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בנט קרא לנקוט בצעדים לצמצום הסכסוך. בשנת 2013 המשיל בנאומו את הבעיה הפלסטינית ל"רסיס בישבן", משל שהפך למטבע לשון מאז. הנמשל היה כי מוטב לחיות עם המצב הקיים ובו ישראל מחזיקה בשטחי יהודה ושומרון מאשר להסתכן בניסיונות לשינוי המצב.

תוכנית ההרגעה

בנט מתנגד לחלוקת ירושלים ולחזרה לקווי 67', ומאידך ליצירת מדינה דו-לאומית באמצעות סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל. בפברואר 2012 פרסם את "תוכנית ההרגעה" – תוכנית מדינית שגיבש המבוססת בין היתר על חלקים מיוזמות קודמות: "שלום בארץ" של עדי מינץ, "היוזמה הישראלית" של בני אלון, ומסתמכת על אמירות של בנימין נתניהו, שרים וחברי כנסת מטעם הליכוד בזכות סיפוח חד-צדדי. בנט מציע החלה חד-צדדית של הריבונות הישראלית על "שטחי C" ביהודה ושומרון שמהווים כ-60% מהשטח ובהם נמצאות כל ההתנחלויות (מעל 500,000 ישראלים), תוך אזרוח מלא של כ-80,000 הפלסטינים שלפי אומדנו חיים בשטחים אלו, אם ירצו בכך, על מנת לשלול טענות על אפרטהייד. לדבריו, האדמות שיסופחו יצרו רצף טריטוריאלי ישראלי שיאפשר ביטחון טוב יותר לאזרחי ישראל וימנע גירוש פלסטינים ויהודים מבתיהם. בנוסף תשקיע ישראל ביצירת תנאים לחופש תנועה מלא של פלסטינים ביהודה ושומרון ללא מחסומים ובתשתיות ואזורי תעשייה משותפים, מתוך גישה שלפיה "שלום צומח מלמטה - דרך התושבים, האנשים בשטח וחיי היום יום". בנט עומד על כך שעל הפלסטינים להפסיק את ההסתה האנטישמית נגד ישראל והיהודים כתנאי הכרחי לדו-קיום. שטחי A ו-B יישארו בשליטת אוטונומיה פלסטינית, אך עם מטרייה ביטחונית של צה"ל והשב"כ על מנת להבטיח שקט, לדכא טרור פלסטיני ולמנוע השתלטות חמאס על השטח. בנט גם מתנגד לקליטה ביהודה ושומרון של פליטים פלסטינים שחיים מחוץ למקום, או לחיבור בין רצועת עזה שבשלטון החמאס לבין יהודה ושומרון. לדבריו, עזה מסתפחת בהדרגה למצרים ואל לישראל ליטול אחריות עליה.

כלכלה וחברה

בנט דוגל בכלכלה חופשית ובקפיטליזם וסבור שעסקים פרטיים הם המנוע לצמיחת המשק. הוא בעד תמיכה באוכלוסיות חלשות כגון קשישים ונכים. לדבריו, יש לשבור את המונופולים של הטייקונים, ועדי העובדים הגדולים ומשרד הביטחון שחונקים לדעתו את המשק. כמו כן, הוא מאמין שהמפתח לצמצום הפערים הוא שוויון הזדמנויות והשקעה בחינוך בפריפריה, שייתנו כלים לאוכלוסיות מרקע כלכלי חלש להצליח מקצועית וכלכלית. בנוסף, הוא תומך במתן קרקעות לחיילים משוחררים בפריפריה, בנגב ובגליל, כדי לקדם מענה כלל ארצי לבעיית "דיור בר השגה" ובפיזור אוכלוסייה שוויוני יותר בארץ ישראל. בסוגיית השוויון בנטל ושילובם של חרדים במעגל העבודה, סבור בנט שאין לבצע גיוס בכפייה, מפני שפעולה כזו תביא לתוצאה הפוכה. הוא סבור שניתן להביא בהדרגה למצב שבו רוב הציבור החרדי בגילאים המתאימים יתגייס מרצון, ושכבר כעת ישנם יותר חרדים המעוניינים לשרת אך אין תקני גיוס מספיקים ומסגרות מתאימות לקליטתם, בצבא, בשירות הלאומי והאזרחי, במשמר הגבול ובכבאות. במסגרת הפעולות לשיפור השוויון בנטל, פרסמו בנט ומפלגתו גם את התוכנית "יתנו יקבלו" לעידוד המשרתים בשירות צבאי ולאומי ולמתגייסים למילואים, הכוללת הטבות ותמריצים. כיזם היי-טק בעברו בנט נוהג לשבח בנאומיו את היזמות הישראלית, היזמים הצעירים וחברות ההזנק. כשר החינוך הדגיש את חשיבות לימודי המתמטיקה ברמה גבוהה על מנת לאפשר לבוגרי מערכת החינוך להשתלב באקדמיה במקצועות המדעים המדויקים וההנדסה, וכן בתעשיות הביטחוניות ובתעשיית ההיי-טק.

בשנת 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הציג בנט את "תוכנית סינגפור" שעיקרה הפחתת מיסים ועידוד השקעות. לאחר שנבחר התכנית לא בוצעה.

שימוש בצה"ל לפינוי אנשים מביתם וסירוב פקודה

בראיון טלוויזיה לניסים משעל בדצמבר 2012 אמר בנט: "אם אני אקבל פקודה לפנות יהודי מביתו ולגרש אותו, אני אישית המצפון שלי לא יאפשר. אני אבקש מהמפקד לפטור... אני לא אקרא לסירוב פקודה... אני גם לא אגרש ערבי מהבית. אני לא מסוגל." בנט הבהיר שיעמוד בדיבורו אף אם ייאסר. בעקבות ביקורת שנמתחה על דבריו, שהוצגו באמצעי התקשורת ובפי יריביו הפוליטיים כקריאה לסרבנות, אמר בנט שדבריו סולפו והוסיף: "אני מתנגד בכל נפשי לסרבנות מכיוון שסרבנות תפגע אנושות בצה"ל היקר לנו, ואין לנו עוד צבא... אין דבר יותר קשה לי מפגיעה בצה"ל. לכן, אחיי ואחיותיי הצעירים: אסור לסרב פקודה. מקווה שתבינו." על עצם השימוש בצה"ל לפינוי משפחות מבתיהן בכפייה אמר בנט: "אני סבור שזו טעות אדירה לעשות שימוש בלוחמי צה"ל לגירוש משפחות מבתיהם כפי שנעשה בגוש קטיף. אני מאמין שעם ישראל, לאחר שהתנסה בזה פעם אחת, מבין את ההשפעות ההרסניות של גירוש על העם שלנו".

שחרור מחבלים

בנט מתנגד לשחרור מחבלים, הן בעסקאות תמורת חטופים (פיגועי מיקוח) והן במחוות מדיניות. לאחר שאחד המחבלים ששוחררו בעסקת שליט רצח את ניצב-משנה ברוך מזרחי, אמר בנט: "כל שחרור מחבלים גוזר את דינם של ישראלים נוספים [...] רוצח נשאר רוצח. והוא חייב להישאר מאחורי סורגים."

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: נפתלי בנט
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נפתלי בנט

•   אתר האינטרנט הרשמי של נפתלי בנט
•   נפתלי בנט, באתר הכנסת
•   נפתלי בנט, ברשת החברתית פייסבוק
•   נפתלי בנט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   נפתלי בנט, ביישום טלגרם
•   נפתלי בנט, ברשת החברתית אינסטגרם
•   נפתלי בנט, ברשת החברתית טיקטוק
•   נפתלי בנט, סרטונים בערוץ היוטיוב
•   נפתלי בנט, ברשת החברתית Goodreads
• נפתלי בנט, באתר כנסת פתוחה

כתבות ותחקירים

• ברק רביד, שני ליטמן, חיים לוינסון, גילי כהן, רויטל חובל, נעמי דרום, מיהו נפתלי בנט: פרופיל של היורש של ביבי, באתר הארץ, 17 בינואר 2013
• דייוויד רמניק, THE PARTY FAITHFUL, הניו יורקר
• איך הייתה השנה של נפתלי בנט?, באתר ‏מאקו‏, 3 בספטמבר 2013
• דנה סומברג, ‏בנט פרסם דוח הישגים במשרד החינוך: "מוכנים לרפורמת הסרדינים", באתר מעריב אונליין, 23 באוגוסט 2015
•   נפתלי בנט האמיתי - ״המשפיעים״ של לוסי אהריש: הייטק, נתניהו, סיירת, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 40:44)
•   זמן אמת עונה 4 | הפרויקטור - האם נפתלי בנט יחליף את נתניהו? - פרק 9 | כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 52:30)
•   שוקי שדה, היועץ, "הילד" והשכן המיליונר: כל אנשי הכוורת של נפתלי בנט, באתר TheMarker‏, 4 ביוני 2021
• יגאל מוסקו, ‏"נפתול מהסיירת" ו"ביבון מהלשכה": חבריו של בנט מספרים על רה"מ המיועד, באתר ‏מאקו‏, 4 ביוני 2021
• רועי רובינשטיין, ראש המטה לשעבר שיחליף את נתניהו | הדרך של נפתלי בנט לראשות הממשלה, באתר ynet, 11 ביוני 2021
•   יהונתן ליס ויניב קובוביץ, המושל בכיפה: דרכו של בנט לראשות הממשלה היתה רצופה להט וזגזוגים, באתר הארץ, 15 ביוני 2021

ראיונות

• עופר לוי, ‏עד לפני שבע שנים לא ידעתי איך מדליקים מחשב, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2005
• חגית רוטנברג, געגועים לביבי, באתר ערוץ 7, 9 בספטמבר 2010
• אשר שכטר, נפתלי בנט: עזבו אתכם מההתנחלויות - בואו נדבר על הריכוזיות, באתר TheMarker‏, 28 ביולי 2012
• מירב ארלוזורוב, סיון קלינגבייל, "לשחרר המשק מהחנק של הוועדים, הטייקונים, משרד הביטחון ומְנהל מקרקעי ישראל", באתר TheMarker‏, 4 בדצמבר 2012
•   השר בנט בראיון מקיף על חזון המשרד וגם: איזה תלמיד הוא היה במתמטיקה ביוטיוב, 1 בספטמבר 2015
• אורי מילשטיין, ‏מסמן מטרות: בנט מכוון למשרד הביטחון ומזהיר מהקיבעון הטכנולוגי בצה"ל, באתר מעריב אונליין, 7 ביולי 2018
•   נפתלי בנט שובר שתיקה בריאיון מיוחד לאולפן ynet, ביוטיוב, 23 בינואר 2019
• שירית אביטן כהן, ‏"הממשלה חדלה מלתפקד. הגל השני הוא מחדל ישיר", בעיתון מקור ראשון, 16 ביולי 2020
• יעקב ברדוגו, בנט: "אני אייפון 12 ונתניהו נוקיה; אנשים בסגר בגלל הממשלה - לא בגלל הקורונה", באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2020
•   דוד בן בסט מראיין את נפתלי בנט, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏30 בנובמבר 2012
•   דוד בן בסט מראיין את נפתלי בנט, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏19 במרץ 2021
• עמית סגל, ‏רה"מ המיועד בנט בריאיון בלעדי: "אמרתי שאהפוך לאדם השנוא במדינה", באתר ‏מאקו‏, 3 ביוני 2021
•   בנט בריאיון: "מבקש סליחה מהוריו של בראל, הכאבתי להם ושגיתי", סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 25:16)
•   הריאיון המלא עם ראש הממשלה נפתלי בנט, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 22:55)
• חגי סגל, ‏נשארתי בימין, בעיתון מקור ראשון, 28 בינואר 2022
•   ראש הממשלה נפתלי בנט בראיון פתוח אצל רפי רשף, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 49:13), 1 בפברואר 2022
•   ראש הממשלה נפתלי בנט | צביקה הדר התלווה אליי אל מאחורי הקלעים לראיון קצת אחר, סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 45:44)
•   רה"מ בנט בריאיון לחדשות הערב: "נתניהו פקטטה ימין, סמוטריץ' בקושי עשה צבא", סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 24:50)
•   "פוחד שנאבד את המדינה": בנט מסכם שנה כראש ממשלה, סרטון בערוץ "כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 13:19), 25 ביוני 2022
•   ״נשכבתי על הגדר למען עם ישראל״ – ראש הממשלה נפתלי בנט אצל דנה וייס, חדשות 12, סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 26:53), 26 ביוני 2022
•   בנט מדבר: ראיון של כ-5 שעות עם חנוך דאום, סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 04:51:33)

מכּתביו ומנאומיו:

• נפתלי בנט, אקזיט - תובנות, טעויות ולקחים של מנכ"ל סטארט-אפ ישראלי
• וידאו: נאום הניצחון של נפתלי בנט, באתר ערוץ 7, 7 בנובמבר 2012  
• מורן אזולאי, בנט בכנסת: "אחיי החרדים, שירות בצבא - מצווה", באתר ynet, 12 בפברואר 2013
•   נאום הבכורה של נפתלי בנט בכנסת בערוץ הרשמי שלו ביוטיוב, 12 בפברואר 2013
•   הנאום המדיני של בנט במכון למחקרי ביטחון לאומי: חלק א', חלק ב', 7 בינואר 2014
•   הנאום המדיני של בנט בכנס הרצליה ה-14, 8 ביוני 2014 בערוץ הרשמי של בנט ביוטיוב
• עוזי ברוך, בנט: נתנו לשמאל הזדמנות. עכשיו תורנו, באתר ערוץ 7, 8 ביוני 2014
•   נאום בכניסה למשרד למשרד החינוך, 21 במאי 2015, בביצוע נפתלי בנט, סרטון באתר יוטיוב
• שרי רוט, בנט: "מטרת ההתנתקות היתה חיסול האליטות של הדת"לים", באתר חרדים10, 13 ביולי 2015
•   בנט במכללה למדינאות: מה ההחלטות הכי חשובות שתקבלו כשתקימו ארגון?, בביצוע נפתלי בנט, סרטון באתר יוטיוב, יולי 2015
•   דברי ראש הממשלה נפתלי בנט בכנס הבינ"ל השנתי ה-15 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 19:10)
•   ראש הממשלה בנט | דברים שאמרתי הערב ביד ושם, סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 12:57), 27 באפריל 2022
•   איזו זכות יש לי לשרת אתכם | ראש הממשלה נפתלי בנט, סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 06:30), 22 ביוני 2022
•   כשאתה שונא את המחנה השני יותר משאתה אוהב את המדינה - זהו חורבן - נאום בנט, סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 30:23), 14 בספטמבר 2022 (הנאום בכתב, בעמוד הפייסבוק של נפתלי בנט)