טלפון סלולרי

ניתן להפעילו באזורים נרחבים בטכנולוגיה של תקשורת סלולרית המבוססת על פריסת תחנות בסיס סלולריות במרחב ומיתוג אוטומטי של הטלפון לתחנת בסיס, באופן שהתקשורת ממשיכה להיות רציפה גם בזמן מיתוג הטלפון בין תחנה לתחנה.

מכשירי הטלפון הניידים הראשונים התבססו על שיטת תקשורת אנלוגית בשם AMSP, שפותחה במשותף על ידי מעבדות בל וחברת מוטורולה בארצות הברית.

בהמשך יובאו מערכות אלו על ידי מוטורולה גם לישראל.

המעבר למכשירי טלפון דיגיטליים שיפר את השירות של התקשורת למכשירים הניידים והפך את השירות לנפוץ.

המונח "טלפון סלולרי" (Cellular phone) נגזר מהמילה האנגלית "cell" שפירושה תא, והוא מתייחס לקונספט המקורי (שנהגה ב-1947 על ידי מהנדסים במעבדות בל) של הפריסה של התחנות הסלולריות במישור, במסגרתה לכל תחנה סלולרית מוקצה מעין אזור בצורת משושה משוכלל (hexagonal cell) שאת אותות הרדיו המשודרים מתוכו היא מגבירה ומנתבת - זאת היות שלטלפון הנייד אין יכולת לשדר אותות חזקים במיוחד, ולכן טווח השידור שלו מוגבל. הפריסה של התחנות במישור נעשית באופן כזה שכל תחנה מוצבת במרכז התא המשושה אליו היא משויכת.

סידור התחנות בסריג משושה כזה הוא האופן החסכוני ביותר להשיג "כיסוי שטח מקסימלי" (כלומר, לוודא שלא יהיו שטחים "מתים" שבהם המכשיר הנייד משדר אותות שאינם נקלטים ומוגברים בתחנה קרובה), במובן של מזעור מספר תחנות הבסיס שיש להקים. הסיבה המדויקת לצורת המשושה המשוכלל של כל תא נובעת מכך שהסידור הצפוף ביותר של מעגלים במישור הוא כזה שמרכזי המעגלים מסודרים בסריג משושה (משפט Thue). הפריסה של התחנות הסלולריות במישור אינה מבוססת על משפט Thue, אלא על וריאציה קלה עליו, אשר גורסת כי הדרך היעילה ביותר לכסות באופן מלא את המישור על ידי מעגלים בגודל קבוע הוא בסידור של מרכזיהם בסריג משושה (באופן כזה שהמרחק בין תחנות בסיס סמוכות קטן מפעמיים רדיוס המעגלים, כך שהמעגלים חופפים במקצת ואין שטחים שאינם מכוסים). בתקשורת סלולרית, רדיוס המעגלים מייצג את טווח השידור של הטלפון הנייד.

 

כבר ב-1931 תיאר הסופר אריך קסטנר טלפון נייד בספרו שלושים וחמישה במאי. ב-1954 חזה גם רוברט היינליין בספר "המפלצת מהכוכבים" כי הטכנולוגיה תתפתח לכדי טלפון נייד לחלוטין.

טכנולוגיה המאפשרת שיחות טלפון אלחוטיות באמצעי תשדורת אלחוטית דו-כיוונית הייתה ידועה כבר בשנות הארבעים. ביוני 1946 הציגה חברת AT&T, אז קונצרן התקשורת הגדול בארצות הברית, באמצעות מעבדות המחקר שלה "סאותווסטרן בל", את הטלפון הראשון שמופעל מכלי רכב ללא צורך בקו תקשורת נייח. זה קרה בסנט לואיס, מיזורי, וההמצאה החדשה הייתה גדולה, כבדת משקל ורבת הפרעות. להבדיל מהטכנולוגיה הסלולרית, הטלפון הנייד הוותיק, היה מוגבל בקיבולת שלו (מספר משתמשים מועט מתאפשר בכל רגע נתון) וטווח הכיסוי היה מוגבל לאזור מסוים.

למרות המהפכנות מאחורי ההמצאה, אימוץ השימוש בטלפונים ברכב היה תהליך איטי. באמצע שנות השבעים, 30 שנה אחרי הפיתוח הראשון של הטלפון הנייד (הלא סלולרי), הותקנו בסך הכל 45 אלף מכשירים ברחבי ארצות הברית, ורשימת ההמתנה כללה 20 אלף נוספים. קצב התקנת התחנות לא עמד בביקוש, ולרשות הצרכן פעלו כ-30 תחנות בסיס ^{[דרוש מקור]}. כתוצאה מכך, בשעות השיא נוצר עומס ברשת שלא אפשר תקשורת. דומה היה שהפלא גדל אך נשאר יקר ולא ממש יעיל.

בשנת 1973 ביצע מרטין קופר, הנחשב לממציא טכנולוגיית הסלולר, את השיחה הסלולרית הראשונה בעולם, בשדרה השישית בלב מנהטן, לעיניהם המשתאות של העוברים והשבים. אז היה לטלפון הסלולרי יישום אחד בלבד - ביצוע שיחות (יוצאות או נכנסות). המכשירים הסלולריים הראשונים היו כבדים ומגושמים ונועדו לשימוש של העשירון העליון של האוכלוסייה. באמצע שנות התשעים הם החלו כבר לחדור לשכבות אוכלוסייה רבות, וכיום הם נמצאים בשימוש של רוב האוכלוסייה. התקשורת הסלולרית והטלפון הסלולרי גרמו לאחת המהפכות הגדולות ביותר בתולדות התקשורת. הם הביאו לשינויים מרחיקי לכת, בעיקר במישור החברתי, אשר באמצעותם תיתכן אינטראקציה רחבת היקף במגוון אפשרויות - טלפוניה, מסרונים (SMS), גלישה באינטרנט, התורמות תרומה מכרעת להפיכת העולם כולו לכפר גלובלי. במדינות העולם השלישי, שבהם אחוז החדירה של הקווים הנייחים היה נמוך יחסית בשל הצורך בתשתית נרחבת, אומץ הטלפון הסלולרי בחום ואפשר קיום רשתות תקשורת גם במקומות נידחים.

בשנת 2001 הופצו לראשונה טלפונים סלולריים בטכנולוגיית דור 3 (3G). החל מאמצע עשור זה, גם הפכו הטלפונים החכמים, המשלבים יכולות של טלפון סלולרי עם יכולות מתקדמות של מחשב כף יד, ליותר ויותר נפוצים.

נכון לשנת 2023, לפי חברת המחקר IDC כמות הטלפונים הסללולרים שנמכרת מדי שנה נמצאת בנסיגה ועומדת על 1.15 מיליארד מכשירים. היצרניות שנחשבות למובילות מבחינת היקף מכירת מכשירים הן סמסונג, אפל, שיאומי ואופו

השירות הבסיסי והעיקרי של הטלפון הסלולרי, זה המלווה אותו מראשית דרכו, הוא קיום שיחות טלפון ללא צורך בחיבור קווי - דבר המאפשר למשתמש ניידות וגמישות בשימוש. השרות מתאפשר באמצעות שיוך מספר קו הטלפון עם המכשיר הסלולרי בו הוא משתמש. בשנות השמונים כאשר מערכות הטלפון הניידות היו אנלוגיות נעשה הזיהוי באמצעות קוד ESN על המכשיר עצמו. המעבר למערכות טלפון נייד דיגיטלית הביא לשיפור ניכר של שיחות הטלפון ולשינוי המוכר כיום בו נעשה שילוב בין זיהוי המכשיר באמצעות קוד IMEI והמשתמש באמצעות כרטיס הסים.

שיחות ממכשירים ניידים שונות ממכשירי הטלפון הנייחים. בכך שהתווך בין המכשירים, משתנה כל הזמן. שיחות הטלפון במכשירים סלולרים מתקדמים, משתפרות ככל שיש יותר אנטנות שידור וקליטה בקרבת המכשיר. ובעזרת טכנולוגית עיבוד אותות, שמתקנת את השגיאות שנוצרות עקב שינויים בתווך בין המכשיר.

אל שירות זה נוספו במהלך השנים שירותים נוספים, מהם המשתמשים ברשת התקשורת הסלולרית, ומהם מקומיים במכשיר הטלפון. מגוון השירותים משתנה ממכשיר למכשיר, בהתאם לדור המכשיר, ובהתאם לייחוד שלו. שירותים שעשויים להיות כלולים:

• ספר טלפונים
• שירותי הודעות:
  • העברת מסרונים (SMS) - הודעות טקסט קצרות, בין טלפונים סלולריים.
  • העברת מסרוני מולטימדיה (MMS) - קובצי תמונה, קול והודעות טקסט ארוכות בין טלפונים סלולריים.
• שירותים מבוססי מיקום:
  • יישומי ניווט - הדרכה גרפית ו/או קולית להגעה ליעדי נסיעה באמצעות מקלט GPS מובנה במכשיר, או באמצעות טריאנגולציה מתחנות בסיס הקולטות את הטלפון.
  • חיוג למוקד או לתחנה הקרובה של המשטרה, וכוחות הצלה נוספים, כמו גם לבתי העסק הקרובים, העונים לקטגוריה מסוימת
• שירותי מולטימדיה:
  • ועידת וידאו המאפשרת למשתתפים לראות זה את זה תוך כדי שיחה.
  • מצלמה דיגיטלית, המאפשרת צילום תמונות, ולאחר מכן שמירתן באלבום תמונות במכשיר עצמו, העתקה שלהן למחשב אישי, או שליחתן למכשיר אחר. שילוב זה הוגדר על ידי מגזין טיים כאחת ההמצאות "הקוּליות" של 2003
  • הקלטת קול ווידאו.
  • שימוש כנגן מוזיקה, היכול להשמיע שירים כמו נגני MP3.
  • מקלט רדיו לשם קליטת שידורי רדיו.
  • אפשרות צפייה בשידורי טלוויזיה ווידאו על פי דרישה
• טלפון חכם (שרותי נתונים ומחשוב):
  • שימושים ברשת האינטרנט, כמו גלישה, דואר אלקטרוני ואף שימוש בתוכנות טלפוניה אינטרנטיות כגון סקייפ.
  • חבילת יישומים משרדיים כמו לוח שנה, ניהול משימות, מחשבון, שעון מעורר, טיימר וכדומה.
  • אפשרות סנכרון עם היומן שבמחשב האישי.
  • מערכת הפעלה המאפשרת התקנת תוכנות כמו במחשב אישי.
  • זיהוי קול בסיסי כדי לבצע פעולות באמצעות חתימת קול דומה.
  • משחקים, כשהמוכר ביותר מהם כמשויך לטלפונים סלולריים הוא המשחק סנייק.
  • אחסון נתונים וקבצים על גבי כרטיס זיכרון, שמאפשר את הרחבת זיכרון המכשיר לנפחים גדולים, וכן ניודם של הנתונים שבו להתקנים אחרים
  • חיבור אלחוטי (בלוטות'), שמאפשר חיבור המכשיר לאוזנית אלחוטית ולאוזניות אלחוטיות, וכן גיבוי וסינכרון נתוני המכשיר במחשב האישי ללא כבלים.

בעשור השני של המאה ה-21 המכשיר הסלולרי כבר אינו רק מכשיר טלפון אלא מחשב לכל דבר עם מעבד רב עוצמה, כרטיס גרפי בעל האצת תלת־ממד ומערכת הפעלה עצמאית אשר מסוגלת לעשות כל מה שמחשב אישי מסוגל ואף דברים מבוססי מיקום אשר עד לתקופה האחרונה לא היו בנמצא, תקשורת הסלולר הקולית היא רק תכונה אחת במרכיב הכולל.

  ערך מורחב – השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי

ההשפעות הבריאותיות של קרינת טלפון סלולרי נחקרות בעולם, מתוך חשש שקרבה לקרינה אלקטרומגנטית שנפלטת במרחק קצר מהמוח האנושי עלולה לגרום לשינויים לרקמה ולבסוף לגרום לסרטן ולתופעות לוואי אחרות. עד עתה, נמצאות ראיות לכאן ולכאן. שלא במישור המדעי, קיימים משתמשי טלפון סלולרי אשר טוענים כי המכשיר גורם לחימום/עקצוץ באזור הסמוך לאוזן ובאצבעות האוחזות במכשיר, וייתכן וזו הסיבה לחוסר הסבלנות שנוצרת אצל חלקם במהלך השיחה.

בשל העובדה כי הנושא לא מוצה עד תומו במחקר, ננקטים מקדמי ביטחון באשר לרמת הקרינה של המכשירים ומיקומי התקנת אנטנות סלולריות. אם יש לקרינה זו השפעה על רקמות, הרי שהקרינה מהטלפון הסלולרי עצמו, עקב מרחקה הזעיר מרקמות המשתמש, משמעותית הרבה יותר מהקרינה מהאנטנות, הנמצאות בדרך כלל במרחק של עשרות מטרים מכל אדם בסביבה (עוצמת הקרינה יורדת עם שטח הכדור כלומר ריבוע המרחק מהמקור).

משרד הבריאות קובע כי עדיין לא ברור האם השימוש בטכנולוגיה סלולרית קשור לסיכון לפיתוח גידולים ממאירים ושפירים, אולם ממליץ על פי עקרון הזהירות המונעת, להמעיט בשימוש בטלפונים סלולריים ולהרחיקם מהגוף.

במאי 2011 הוסיף ארגון הבריאות העולמי את השימוש בטלפון סלולרי לקבוצת גורמים אפשריים למחלת הסרטן. יש לציין שהימצאות בקבוצה זו מעידה על חומרים וגורמים שלגביהם יש ממצאים ברמת ודאות נמוכה לגבי היותם מסרטנים. במחקר מקיף אחר, שנערך בדנמרק, לא נמצא קשר בין שימוש בטלפון נייד לסרטן המוח.

במאי 2016 פורסם כי מחקר של ממשלת ארצות הברית טוען לקשר בין קרינה סלולרית וסוג מסוים של סרטן.

 

  ערך מורחב – השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי

לשימוש עם טלפון סלולרי ובמיוחד טלפון חכם יש טווח רחב של השפעות בריאותיות על האדם. ההשפעות משתנות באופי שלהן: קוגניטיביות, פיזיולוגיות, פסיכולוגיות. ההשפעות יכולות לנבוע משימוש קצר (כאב באגודל) או משימוש ארוך (שינוי ביכולת הניווט).

קוגניטיביות

• ירידה ביכולת הזיכרון לטווח קצר .
• ירידה ביכולת הזיכרון לטווח ארוך.
• ירידה ביכולת הניווט.
• שינוי ביכולות המולטיטסקינג.

פיזיולוגיות

• השפעה על חדות הראייה
• שינויים בהרגלי השינה
• השפעה על שרירי וגידי כף היד
• השפעה על שרירי וגידי הצוואר
• כאב ודלקת באגודל

פסיכולוגיות

• חרדת החמצה הידועה בקיצור כ-FOMO.
• התנהגות המהווה התמכרות לטלפון סלולרי

 

בשנות ה-2000 החלו להתפרסם מחקרים שבוחנים את ההשפעות החברתיות שנובעות מהשימוש הגובר והמתרחב בטלפון הסלולרי. מחקר אוסטרלי בשנת 2007 מצא כי הניידים מטשטשים את הגבולות שבין הבית לבין העבודה, משפרים את רמת הסנכרון בין משימות ופעולות חברתיות, ומסייעים לשמירת קשר בין בני אדם הרחוקים זה מזה.

היבט אחר בשימוש במכשיר סלולרי היא הקלות היחסית שבה ניתן לעקוב אחרי השיחות היוצאות והנכנסות, המאפשרת לממשלות ולסוכנויות ביון לחדור לפרטיות המשתמשים, להאזין ולהקליט שיחות, ולאתר את מיקומם של המשוחחים במכשיר.

בנוסף ישנה תופעה המוכרת בשם נומופוביה, אשר מתארת אנשים החוששים במידה מופרזת מניתוק הקשר עם הטלפון הנייד כתוצאה משכחה, אובדן, סוללה ריקה, תקלה וכיוצא בזאת.

בשנת 2007 הבמאי ההולנדי סיירוס פריש צילם סרט קולנוע עלילתי באמצעות טלפון סלולרי בלבד. הסרט, ששמו "למה אף אחד לא אמר לי שזה יהיה כל כך רע באפגניסטן", אף הוצג בפסטיבלים בינלאומיים לקולנוע.

שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה יכול להסיח את דעת הנהג, לגרום לנהיגה לא בטוחה, ואף להוביל לתאונות דרכים קטלניות. בישראל העונש על שימוש בסלולרי בזמן נהיגה הוא 1000 ש"ח ושמונה נקודות רישוי נכון לשנת 2022..

  ערך מורחב – תקשורת סלולרית בישראל

השם המופיע בחוקי מדינת ישראל לטלפון הסלולרי הוא רט"ן – רדיו טלפון נייד, אך כמעט ולא נעשה בו שימוש מחוץ לחקיקה ולרגולציה של משרד התקשורת. בישראל היה נפוץ הכינוי פלאפון כשם גנרי לכל מכשיר טלפון סלולרי. כינוי זה נוצר כתוצאה מהיטמעותו המוצלחת בציבור של המותג של חברת פלאפון תקשורת, שהייתה הראשונה ששיווקה מכשיר סלולרי בישראל, אך עם הזמן נכנסו לשימוש גם השמות: "נייד" או "סלולרי".

בישראל הייתה פלאפון החברה הראשונה שהציעה את השירות כבר ב-1986, סלקום החלה לפעול ב-1994, ופרטנר תקשורת (הידועה במותג "אורנג'") ב-1998. חברת מירס החדשה הפכה להיות החברה הסלולרית הרביעית, לאחר שזכתה במכרז בשנת 2011. החברה הסלולרית החמישית הייתה חברת גולן טלקום. בישראל של היום מספר המנויים של חברות הסלולר הוא כפול ממספר המנויים של טלפון קווי. ב-2001 היו 4 מיליון לקוחות סלולריים, מול 2.5 מיליון לקוחות טלפון קווי.

בעבר נמכרו רוב המכשירים הסלולריים על ידי חברות התקשורת הסלולרית ומיעוטם, במחירים נמוכים בהרבה, נמכרו בחנויות אלקטרוניקה קטנות. בשנים האחרונות, עקב פערי המחירים הגדולים בין חברות התקשורת לבין הספקים הפרטיים, נמכרים הרבה יותר מכשירים בחנויות וגם ברשתות החשמל והאלקטרוניקה הגדולות.

הרפורמה ביבוא לישראל

ב-29 ביולי 2012 נכנס לתוקף צו שיזם שר התקשורת משה כחלון^{[דרוש מקור]} ואושר על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, שמעניק פטור ליבואנים מקבלת רישיון סחר ואישור סוג, עבור יבוא וסחר בסמארטפונים ומכשירים סלולריים. הצו מקל על היבוא ומאפשר לייבא כל מכשיר מקורי וחדש, שקיבל אישור תקינה של הדירקטיבה האירופית Directive1999/5/EC או אישור של הנציבות הפדרלית לתקשורת בארצות הברית, והוא נושא סימון המעיד על העמידה בדרישות. כתוצאה, יגדל מגוון המכשירים שניתן לייבא לישראל. הרציונל מאחורי הרפורמה הוא הסרת חסמי כניסה לשוק הפוגעים בתחרות החופשית ובצרכנים.

עיינו גם בפורטל:
	פורטל תקשורת

• טלפוניית IP
• סלולרי כשר

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: טלפון סלולרי
ערך מילוני בוויקימילון: פלאפון
ציטוטים בוויקיציטוט: טלפון סלולרי
מדריך למטייל בוויקימסע: טלפונים ניידים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טלפונים סלולריים

• ד"ר ארז גרטי, כיצד פועל טלפון סלולרי?, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 10 ביולי 2011
• סוכנויות הידיעות, סיפורו של הטלפון הנייד: 30 עובדות, באתר nrg‏, 3 באפריל 2013
• השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי באתר אקו-ויקי
• technology/mobile-telephone טלפון סלולרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סרט הסברה משנות ה-40 של המאה ה-20 אודות שימוש בטלפונים ניידים בארצות הברית
•   טלפונים סלולריים, דף שער בספרייה הלאומית