שלמה קרעי: שר וחבר הכנסת מטעם הליכוד

רואה חשבון ודוקטור להנדסת תעשייה וניהול בהכשרתו. שימש כמרצה באוניברסיטת בר-אילן.

שלמה קרעי

לידה	6 באפריל 1982 (בן 42) רמת גן, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2013) ישיבת כסא רחמים (1997) ישיבת מרכז הרב (1998) המרכז האקדמי לב
מפלגה	הליכוד
שר התקשורת ה־35 בממשלה ה-37 29 בדצמבר 2022 – מכהן (שנה ו־15 שבועות) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → יועז הנדל
חבר הכנסת 30 באפריל 2019 – מכהן (5 שנים) כנסות 21–25
תפקידים בולטים יו"ר הוועדה המיוחדת לתיקון חוק יסוד: הממשלה

קרעי נולד ברמת גן כבכור במשפחת קרעי, לאמו מזל ואביו הרב דוד קרעי, ילידי ישראל ממוצא ג'רבאי תוניסאי. הוא גדל לצד שלושה אחים, 13 אחיות ושני ילדי אומנה. כשהיה בן ארבע עברה משפחתו למושב זִמרת שבנגב הצפוני-מערבי, בשל מינויו של אביו לרב המושב.

בגיל 11 החל קרעי ללמוד בישיבת כסא רחמים. לאחר מכן למד כמשך שנה בישיבת מרכז הרב, ובהמשך השלים לימודי בגרות ופסיכומטרי במרכז האקדמי לב. הוא שירת שירות פעיל בצה"ל במשך שנתיים במסגרת גדוד 97 של הנח"ל החרדי ובהמשך שירת במילואים בחטיבת הגפן.

לאחר שחרורו למד במרכז האקדמי לב לתואר ראשון בחשבונאות ניהולית ובמערכות מידע. עם קבלת רישיון לראיית חשבון, החל לעבוד בחברה ציבורית בבאר שבע. בשנת 2011 השלים תואר שני במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובשנת 2013 השלים שם את עבודתו לתואר דוקטור בהנחיית פרופסור דביר שבתאי, בנושא תזמון במכונות רב-תכליתיות. מחקריו עוסקים במתמטיקה שימושית ובמדעי המחשב – תזמון ואופטימיזציה.

בשנים 2012–2021 פרסם 11 מאמרים מדעיים שצוטטו בכמאה פרסומים אקדמיים.

בשנים 2006–2013 שימש מורה מן החוץ במחלקה לניהול תעשייתי במכללה האקדמית ספיר. בחלק מאותן שנים היה חבר הוועד האקדמי במוסד. בד בבד, בשנים 2009–2014 שימש מורה מן החוץ במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 2014 מונה למרצה במחלקה לניהול באוניברסיטת בר-אילן.

ב-2010, התפקד למפלגת הליכוד וב-2016 החל לפקוד תומכים למפלגה. על הסיבות להצטרפותו לליכוד אמר קרעי כי "אחד כמוני בליכוד יכול לשנות את נתיב הספינה הרבה יותר מאשר מפלגה דתית שלמה. זה קל יותר כשזה לא בא ממפלגת נישה שנתפסת כסחטנית". בין השאר, גייס מתפקדים בקרב תלמידיו של הרב מאיר מאזוז.

בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד ב-2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, נבחר קרעי לייצג את מחוז הנגב, שהוצב במקום ה-25 ומונה לראש מטה החרדים בקמפיין הבחירות, תוך שהוא ממשיך להיתמך ע"י הרב מאיר מאזוז.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, וכן לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שומרה הרשימה כמעט לחלוטין, וקרעי הוצב במקום ה-27 ברשימה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הוצב קרעי במקום ה-24 ומונה ליו"ר מטה טוהר הבחירות של הליכוד.

בבחירות המקדימות בליכוד ב-2022, שנערכו לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש נבחר קרעי למקום ה-13 ברשימה.

פעילות פרלמנטרית

בכנסת ה-23, כיהן כיושב ראש השדולה למען ישראל דמוקרטית והשדולה למען הנגב, ומונה ליו"ר ועדת המשנה לענייני הנגב. קרעי, שעסק בנושאים כלכליים עוד בטרם נבחר לכנסת, התמקד בתחומים כלכליים כמו המאבק נגד עמלת פרעון מוקדם של משכנתאות. חוק שהציע למתן ארכה לפטור ממס למשפרי דיור שטרם מכרו את הדירה הישנה שלהם מוזג בחוק ממשלתי. קרעי הוביל, עם שר האוצר ישראל כ"ץ, אישור בוועדת הכספים לתוספת של 20% בדמי אבטלה למי שגילו מתחת לגיל 28 עם ילד אחד לפחות.

בשנת 2021, פעל לביטול המגבלה במשכנתא על ריבית פריים, שהייתה נמוכה מאד באותה תקופה, בניגוד לדעת בנק ישראל שטען כי ההגבלה נועדה להגן על הציבור מעליית הריבית. לאחר שאיים להעביר את הביטול בחקיקה, הגיע להבנות עם בנק ישראל, שהמגבלה תרוכך והחוק לא יקודם. בשנת 2023, החל בנק ישראל להעלות את הריבית כדי להתמודד עם נתונים אינפלציוניים. עליית הריבית גרמה לזינוק חד של ההחזרים החודשיים אצל ציבור לוקחי המשכנתא שניצלו את הסרת מגבלת הפריים והעבירה 1 מכל 10 משקי בית לאוברדראפט.

שר התקשורת

בדצמבר 2022 מונה קרעי לשר התקשורת. עם כניסתו לתפקיד הצהיר כי לדעתו אין מקום לשידור ציבורי הנהנה מתקציב ציבורי דבר הפוגע בתחרות. כמה חודשים לאחר כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושבע הציג השר קרעי הצעה לרפורמה בשוק התקשורת ופתיחתו לשוק חופשי. בין היתר הרפורמה מציעה את ביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, שינוי שיטת המדרוג והפחתה של רגולציה. הרפורמה שהציג לא כללה את ביטול תאגיד השידור הישראלי כמו שהבטיח בעבר.

בספטמבר 2023 היה לשר השני מהממשלה שנסע לביקור בסעודיה, לכנס שעסק בנושא הדואר. ביקורת נמתחה על השר שלא זימן נציג מחברת דואר ישראל, אולם השר טען שנשלחה הזמנה ובחברת הדואר התעלמו. בסופו של דבר נציגי הדואר השתתפו בכנס באופן וירטואלי. בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, ניצל קרעי סמכויות שניתנו לו מכוח המצב ופטר את ערוץ 14 מתשלום בזמן הלחימה על שידור במערכת עידן פלוס, בעלות המוערכת ב־2 מיליון שקל בשנה.

ביולי 2023 החליט, יחד עם השר דודי אמסלם, להדיח את יו"ר דירקטוריון דואר ישראל, מישאל וקנין. בג"ץ עצר את מימוש ההחלטה, ובמרץ 2024 פסק שהיא בטלה, תוך שמתח ביקורת על התנהלות השרים.

ב-14 בפברואר 2024 חתם על רישיון להפעלת שירות האינטרנט הלווייני סטארלינק בישראל.

דעות

ב-2022, נשאל קרעי בכנסת על עמדתו בנושא גיוס לצה"ל ואמר כי ישמח אם בניו יתגייסו, אך הוסיף שישמח מאוד אם בנו יעדיף להיות תלמיד חכם וטען כי "אסור לגייס בכפייה".

קרעי התנגד לחתימת ישראל על אמנת איסטנבול, שלטענתו מחייבת את ישראל להעניק מעמד פליט לכל פלסטינית שתגיע לישראל. במסגרת זו, יזם עצומה של חברי כנסת המתנגדים לחתימת ישראל על האמנה. הוא מתנגד למצעדי גאווה ותומך בביטול "סעיף הנכד" בחוק השבות. בעקבות המחאה נגד "הרפורמה המשפטית" ופרסום מכתב המילואימניקים אשר הכריזו כי יפסיקו לשרת אם החקיקה תעבור, כינה אותם קרעי "סרבנים מחוצפים" והכריז ש"עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל. הסרבנות מסריחה ואומללה, נוע תנוע הרפורמה". אמירות אלו זכו לגינויים רבים.

קרעי נשוי לאפרת, מורה בבית ספר יסודי במושב בית הגדי, ולהם שמונה ילדים. המשפחה מתגוררת במושב זמרת הסמוך לנתיבות.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: שלמה קרעי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלמה קרעי

•   שלמה קרעי, באתר הכנסת
•   שלמה קרעי, ברשת החברתית פייסבוק
•   שלמה קרעי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   שלמה קרעי, ביישום טלגרם
• שלמה קרעי, באתר כנסת פתוחה
• שלמה קרעי, באתר ערוץ כנסת
• מועמד סרוג בדרך לליכוד: "מקבל תמיכה נרחבת", באתר "סרוגים", 7 בינואר 2019
• שילה פריד, עניין אישי עם שלמה קרעי, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2019
• אמיר אלון, ‏"אבין אם נתניהו ילך בינתיים, אבל לא נאפשר לו לחתום על קלון", באתר ‏מאקו‏, 27 בינואר 2021
• עטרה גרמן, ‏שלמה קרעי: "ביביסט זה לא קללה, להפך", בעיתון מקור ראשון, 19 במאי 2021