דודי אמסלם: פוליטיקאי ישראלי, שר במשרד המשפטים

בעבר כיהן בין היתר כשר הדיגיטל הלאומי, שר התקשורת, חבר הכנסת, יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה וכיושב ראש הקואליציה. לפני בחירתו לכנסת עבד כמנהל במחלקה הכלכלית במשרד האוצר, באגף התקציבים של המוסד לביטוח לאומי, באגף שיפור פני העיר בעיריית ירושלים ובמחלקה הכלכלית בנציבות מס הכנסה.

דודי אמסלם

לידה	11 באוגוסט 1960 (בן 63) י"ח באב ה'תש"ך ישראל ירושלים, ישראל
שם לידה	דוד אמסלם
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן
מפלגה	הליכוד
בת זוג	רוזי אמסלם (1965–2009)
השר לשיתוף פעולה אזורי ה־11 בממשלה ה־37 28 במרץ 2023 – מכהן (שנה ו־4 שבועות) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → יואב קיש
שר במשרד המשפטים בממשלה ה־37 28 במרץ 2023 – מכהן (שנה ו־4 שבועות) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר הדיגיטל הלאומי ה־1 בממשלה ה־35 15 ביוני 2020 – 13 ביוני 2021 (52 שבועות) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו נפתלי בנט ←
שר התקשורת ה־33 בממשלה ה־34 1 ביולי 2019 – 17 במאי 2020 (46 שבועות) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → איוב קרא יועז הנדל ←
יו"ר הקואליציה 20 בדצמבר 2017 – 30 באפריל 2019 (שנה ו־18 שבועות) → דוד ביטן מיקי זוהר ←
חבר הכנסת 31 במרץ 2015 – 31 במרץ 2023 (8 שנים) כנסות ה־20–25
תפקידים בולטים השר המקשר בין הממשלה לכנסת יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה יו"ר ועדת הגיוס

דוד אמסלם נולד לסולטנה ולאברהם אמסלם, שעלו לישראל ממרוקו בשנת 1958, וגדל בשכונת קריית יובל בירושלים ובקריית מלאכי. בנעוריו למד בישיבה התיכונית אור עציון. בצה"ל שירת בחיל השריון כמפקד טנק בחטיבה 500. הוא הודח מגדוד המילואים ששירת בו עקב בעיות משמעת ויחסי אנוש גרועים, שכללו בין היתר נהיגה על רכב צבאי ללא הכשרה ותקיעתו על סלע, והדחת פקודים לשקר בנוגע לאירוע. אמסלם הכחיש שהודח מגדוד המילואים.

אמסלם הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן.

במהלך השנים עבד כמנהל באגף התקציבים של המוסד לביטוח לאומי ובמחלקה הכלכלית במשרד האוצר. היה מנהל האגף לשיפור פני העיר בעיריית ירושלים. היה חבר ועד מנהל הגן הבוטני, חבר ועד מנהל אזור התעשייה הר חוצבים, חבר ועד מנהל הורה ירושלים, חבר בעמותת מרפאת שיניים המטפלת במעוטי יכולת, קשישים וילדים נזקקים, בפיקוח משרד הבריאות.

אמסלם הוא חבר הליכוד מתחילת שנות ה-90, חבר מזכירות הליכוד ויושב ראש מועצת סניף הליכוד בירושלים. בבחירות למועצת עיריית ירושלים, שהתקיימו ב-2013, התמודד ברשימת "הליכוד ביתנו" בהנהגת משה ליאון למועצת העיר, אך לא נבחר למועצה.

פרשת "החבורה הירושלמית"

בשנת 2003 עצרה המשטרה את "החבורה הירושלמית": דודי אמסלם, איציק קויפמן ויורם קארשי (שהורשע לאחר מכן בפרשת רשות המיסים). הם נחקרו בחשד למעורבות בזיוף מאות טופסי התפקדות לסניף הליכוד בירושלים, במהלך מפקד ענק שערכה המפלגה. המשטרה המליצה להעמיד לדין את אמסלם וחבריו, אך הפרקליטות סגרה את התיק בשל חוסר בראיות.

חבר כנסת

בבחירות לכנסת העשרים נבחר במקום ה-21 ברשימת הליכוד והחל לכהן בכנסת. במאי 2015 מונה ליושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה.

במרץ 2016 בריאיון לערוץ הכנסת הכריז אמסלם כי ביחד עם חבר הכנסת אברהם נגוסה יימנעו מלהצביע עם הקואליציה במליאת הכנסת, עד אשר יימצא התקציב ליישום הבאתם ארצה של "יוצאי זרע ישראל" מאתיופיה בהתאם להחלטת הממשלה מאותה שנה. עקב כך הממשלה איבדה את הרוב הפרלמנטרי של 61 חברי הכנסת עליו נשענה. החרם הסתיים לאחר כחודש בסיכום עם השניים על העלאת 1,300 איש במהלך השנה. עם זאת יש מי שטוענים כי החרם היווה קטליזטור להרחבת הקואליציה, ולכניסת אביגדור ליברמן ומפלגתו לקואליציה.

אמסלם יזם וקידם את הצעת החוק שנודעה בשם "חוק ההמלצות", לפיה תוצאותיה של חקירת משטרה יועברו לפרקליטות המדינה ללא שהמשטרה תציין עמדתה בעניין הגשת כתב אישום. בריאיון לדפנה ליאל הסביר אמסלם כי העיסוק התמידי שלו בתפקוד המשטרה ויוזמות החקיקות בעניינה, נובעים בין היתר ממעצרו על ידי המשטרה בשנת 2003 בחשד למעורבות בזיוף מאות טופסי התפקדות לסניף מפלגת הליכוד בירושלים. מעצר אותו כינה אמסלם 'טראומטי' ומשפיל, בין היתר מכיוון שלטענתו בבוקר המעצר הביאו אותו מלווה בשוטרים כשהוא אזוק לבניין עיריית ירושלים, שבו עבד באותם ימים.

ב-20 בדצמבר 2017 מונה ליושב ראש הקואליציה לאחר פרישתו של דוד ביטן. כמו כן כיהן כיו"ר סיעת הליכוד באותו זמן. בתקופה זו, קידם הליכוד בהובלתו חוק שימנע פרסום של עילת סגירת תיק. השר אמסלם התעקש שהחוק יוחל על אנשי ציבור.

בינואר 2018 בעקבות התנגדות חברת מפלגתו שרן השכל לחוק המרכולים שחוקקה הקואליציה בראשותו, עתר אמסלם כנגדה לביה"ד של המפלגה בדרישה להדיחה מתנועת הליכוד. בית הדין דחה את העתירה ואף מתח ביקורת על עצם הגשתה.

ביוני 2018 מונה ליו"ר הוועדה המיוחדת להסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות ושילובם של בוגרי ישיבות בשירות צבאי, בשירות לאומי-אזרחי ובתעסוקה.

ב-1 ביולי 2019 מונה לשר התקשורת בממשלה ה־34 בעת כהונתה כממשלת המעבר, לאחר שהשר הקודם, איוב קרא התפטר. ב-28 ביולי 2019 חתם על שינוי הוראת הרישיון של HOT כך שהחברה תספק שירותי טלוויזיה גם ב-219 יישובים ושכונות שבהם תשתית האינטרנט אינה מהירה יותר מ-30 mbps.

שר הדיגיטל הלאומי

עם הקמת ממשלת ישראל ה-35 מונה לשר הדיגיטל הלאומי הממונה על רשות החברות הממשלתיות ורשות התקשוב הממשלתי ולשר המקשר בין הממשלה לכנסת.

בדצמבר 2020 הודיע בציוץ בטוויטר על ביטול נבחרת הדירקטורים, ואולם המהלך נבלם בידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר. לפני כן, אמסלם וח"כ אסנת מארק ניסו לקדם חוק שיסיר את חובת המועמדים לתפקידי דירקטור להצהיר על זיקה פוליטית לשר הממנה אך החוק לא אושר עד פיזור הכנסת העשרים ושלוש^{[דרוש מקור]}.

בכנסת העשרים וארבע

אמסלם נבחר לכנסת העשרים וארבע, וככל סיעתו, הליכוד, הוא היה חלק מהאופוזיציה. בלט בתקופה זו בהתבטאויות חריפות מעל דוכן הכנסת.

בכנסת העשרים וחמש

לאחר ניצחון הליכוד בבחירות לכנסת ה-25 והמשא ומתן הקואליציוני להקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, דרש אמסלם לכהן כשר המשפטים או כיושב ראש הכנסת. ראש הממשלה נתניהו סירב למנות אותו לאחד משני תפקידים אלו, והציע לו להיות שר התחבורה. בעקבות כך סירב אמסלם לכהן כשר בממשלה, והודיע שיכהן כחבר כנסת מן המניין.

ב-31 בינואר 2023 מונה לראשות ועדת המשנה לענייני עורף, אחת מתשע ועדות משנה של ועדת החוץ והביטחון, העוסקת בבחינת מכלול הנושאים הקשורים במוכנות העורף לאירועי חירום ביטחוניים והערכות הגופים השונים ביחס להם. אמסלם כיהן בתפקיד עד להתפטרותו מהכנסת ב-30 במרץ.

ב-12 בפברואר 2023 החליטה הממשלה על צירופו של אמסלם לשורותיה, שיכהן כשר נוסף במשרד המשפטים (האחראי על המחלקה לרישוי נוטריונים, מחלקת חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, יחידת מתווכים במקרקעין, מועצת שמאי המקרקעין, היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, יחידת הצהרות דת העדות הנוצריות ומרשם ברית הזוגיות, אגף שומת מקרקעין ומחלקת תרגום אמנות בינלאומיות), השר לשיתוף פעולה אזורי והשר המקשר בין הממשלה לכנסת. בנוסף הוחלט שיקבל בשנית את האחריות על רשות החברות הממשלתיות. מינויו אושר ב-28 במרץ 2023. יומיים לאחר מכן התפטר אמסלם מהכנסת, במסגרת החוק הנורווגי.

כממונה על רשות החברות הממשלתיות מנהל אמסלם מאבק מתמשך בראשת הרשות, מיכל רוזנבוים, על רקע התנגדותה למינויים שיזם, והוא אף ביקש להדיחה, והורה להקפיא את כל מכרזי כוח האדם וההתקשרויות ברשות. בין השאר הורה אמסלם לרוזנבוים שלא לפנות אליו יותר, והיא ביקשה את עזרתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מאבקו בה נמשך גם בזמן מלחמת חרבות ברזל, עד להתפטרותה. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פנה לממשלה בדרישה למשוך דיבידנדים מהחברות הממשלתיות לצורך הוצאות המלחמה. במסגרת מאבקו, עצר אמסלם משיכת דיבידנדים, קרוב ל-2 מיליארדי ש"ח. לאחר התפטרות ראשת רשות החברות החל אמסלם בתהליך להחלפת נציגי משרד האוצר בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, במינויים שלו.

ביולי 2023 החליט, יחד עם השר שלמה קרעי, להדיח את יו"ר דירקטוריון דואר ישראל, מישאל וקנין. בג"ץ עצר את מימוש ההחלטה, ובמרץ 2024 פסק שהיא בטלה, תוך שמתח ביקורת על התנהלות שני השרים.

חקיקה

• חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81), (הידוע בכינויו חוק ההמלצות). התיקון לחוק קובע כי אם העבירה המשטרה סיכום חומרי חקירה לידי הפרקליטות, הוא יועבר ללא עמדתה בכתב, לעניין הגשת כתב אישום נגד החשוד. אולם, בתיקים שבהם אין פרקליט מלווה, אם המלצת המשטרה היא לסגור את התיק, היא תהיה רשאית להעביר לפרקליטות את עמדתה בכתב. אושר ב-28 בדצמבר 2017.
• חוק המפלגות (תיקון מס' 24). החוק קובע כי יחול הסדר חדש על בחירות מקדימות לתפקיד חבר הכנסת שמתקיימות בתקופה שסמוך לפני מועד הבחירות הכלליות לכנסת במפלגות שבהן מספר החברים הוא 5,000 לפחות, ורשאים להצביע בהן רוב חברי המפלגה. בבחירות מקדימות כאמור יהיו זכאים מועמדים שהם נבחרי ציבור המכהנים בממשלה או בכנסת, למימון מאוצר המדינה של הוצאותיהם להתמודדות בבחירות המקדימות, אולם תקרת ההוצאות המותרות למועמדים אשר תמומן מאוצר המדינה תהיה נמוכה בכשליש מהתקרה הקבועה כיום בחוק המפלגות. מועמדים אלה לא יהיו רשאים לקבל תרומות, הלוואות או ערבויות כלשהן למימון הוצאות התמודדותם בבחירות המקדימות. אושר ב-1 בינואר 2018.
• חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 2). נמנה עם יוזמי התיקון לחוק הקובע כי כל שינוי בשטח או במעמד הבירה יחייב רוב של 80 ח"כים (אך סעיף זה ניתן לשינוי ברוב של 61 חברי כנסת). אושר ב-2 בינואר 2018.

עתירות לבג"ץ

אמסלם עתר לבג"ץ פעמים אחדות, ובכולן נדחתה עתירתו:

• בתפקידו כשר הדיגיטל הלאומי עתר להורות על מינוי מנהל קבוע לרשות החברות הממשלתיות, אף שנציב שירות המדינה הורה להקפיא את פעילות ועדת האיתור בתקופת בחירות. ביוני 2021 עתירתו נדחתה על הסף.
• עתר בדרישה להורות לשר הביטחון, בני גנץ, לחתום על כתב מינוי של בועז לוי למנכ"ל התעשייה האווירית לישראל. בדצמבר 2021 נדחתה העתירה בנימוק שלאמסלם אין זכות עמידה. בעקבות הדחייה תקף אמסלם את השופט דוד מינץ באומרו: "בא לי שופט הזוי ... עלק שופט. אם לא שתה לפני שכתב איזה בקבוק ויסקי אל תקרא לי דודי. לא מתבייש". לאחר שיו"ר הכנסת, מיקי לוי, גינה את דבריו אלה של אמסלם, השיב לו אמסלם: "אתה עבד נרצע, אתה שוטה הכפר, אתה אסקופה נדרסת של לפיד, הוא כתב לך את הנאום. אתה בושה וכלימה לכנסת, מגלומן, מנהיג צפון קוריאה". אמסלם הגיש בקשה לדיון נוסף בעתירתו, ובקשתו נדחתה.
• עתר בדרישה להורות ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לבוא וליתן טעם מדוע לא יורה מתוקף סמכותו על פתיחת חקירה פלילית והעמדתו לדין של חבר הכנסת אביר קארה, בחשד לעבירות של זיוף בכוונה לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ומרמה והפרת אמונים. בינואר 2022 עתירתו נדחתה על הסף.
• עתר בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד השר זאב אלקין ולהפסיק את כהונתו כשר הבינוי והשיכון, השר לירושלים ומורשת והשר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, בנימוק שאלקין מצוי בניגוד עניינים, על רקע קבלת כספים מגורמים שונים בזמן שהיה מועמד לראשות עיריית ירושלים. בפברואר 2022 עתירתו נדחתה על הסף. בעקבות פסק הדין תקף את השופטת יעל וילנר ואת בית המשפט העליון, ובין השאר אמר: "בושה וחרפה, עאלק בית משפט עליון, אתם עוד בית המשפט העליון, איך אתם מדברים? אחרי שאמרתי על השופט ששתה, אני מציע לכל הצופים שהם יחליטו מה שווה הגברת וילנר. בושה וחרפה לעם ישראל". נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הגיבה לדבריו אלה במכתב גלוי המופנה אליו.

בנוסף הצטרף, יחד עם חבר הכנסת משה ארבל, לעתירת הרב דוד אוחיון מוועד רבני העיר נגד הרפורמה במערך הכשרות, שאושרה בכנסת כחלק מ"חוק ההסדרים", ובמסגרתה שוק הכשרות ייפתח לתחרות ותאגידי כשרות שיעמדו בקריטריונים ההלכתיים שתקבע הרבנות הראשית יוכלו להעניק תעודות כשרות עתירה זו עדיין מתבררת.

תביעות דיבה

בינואר 2020, עת שימש כשר התקשורת, הגיש אמסלם תביעת דיבה נגד השרה לשעבר לימור לבנת בטענה שהיא הכפישה אותו כמי שלכאורה ניסה לשדל אותה לבצע מינויים פוליטיים^{[דרושה הבהרה]}

בינואר 2022 הגיש תביעת דיבה נגד גופי תקשורת ואנשי תקשורת, לאחר שלדבריו ייחסו לו ציטוטים שאינם נכונים. הנתבעים: TheMarker והמו"ל עמוס שוקן והכתב רותם שטרקמן, חדשות 12, המנכ"ל אבי וייס, עורך "אולפן שישי" רון ירון והמגיש דני קושמרו, וכן עו"ד משה גורלי והעיתון "כלכליסט", רונן צור, עו"ד קובי סודרי, אמיר השכל וג'ודי שלום ניר מוזס.^{[דרושה הבהרה]}

הדס קליין הגישה תביעת דיבה נגד אמסלם, לאחר שאמר בריאיון שהיא שיבשה הליכי חקירה. התביעה הסתיימה בפשרה שבה הצהיר אמסלם הוא "לא התכוון לכך שגב' קליין שיבשה הליכים" וכי "לא ראה מקום להתנצל על דבריו, אך ככל שדבריו בקשר לגב' קליין בראיון האמור הובנו אחרת, הוא מצר על עוגמת הנפש שנגרמה לגב' קליין כתוצאה מכך". לאחר שאתר "וואלה!" ציין שאמסלם התנצל בפני קליין, תבע אמסלם את האתר, והתביעה הסתיימה בפשרה לפיה חברת וואלה! תקשורת תעביר תרומה בסך 8,000 ש"ח לעמותת שלוה ותפרסם הבהרה לפיה "אמסלם לא התנצל בפני הגב' קליין אלא הצר על כך שנגרמה לגב' קליין עוגמת נפש".

אמסלם אב לבן ובת. אשתו, רוזי אמסלם, עובדת עיריית ירושלים, חלתה בסרטן הריאות ונפטרה לאחר מספר חודשים. בשנת 2009 הוא עבר למעלה אדומים בעקבות מחלתה, ושב להתגורר בירושלים לאחר פטירתה. כיום מתגורר במעלה אדומים.

בתחילת חודש פברואר 2022 זכה אמסלם במקום הראשון בתוכנית "מאסטר שף ספיישל VIP" ששודרה בערוץ קשת 12.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דודי אמסלם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דודי אמסלם

•   דודי אמסלם, באתר הכנסת
•   דודי אמסלם, ברשת החברתית פייסבוק
•   דודי אמסלם, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   דודי אמסלם, ברשת החברתית אינסטגרם
• דודי אמסלם, באתר כנסת פתוחה
• דודי אמסלם, באתר ערוץ הכנסת
• אריאל שנבל, מקור ראשון, האצבע שלו קובעת: ריאיון עם דוד אמסלם, באתר nrg‏, 15 במאי 2015
• כרמית ספיר ויץ, ‏ח"כ דודי אמסלם: "מכבד את רה"מ אבל הליכוד זה לא חסידות", באתר מעריב אונליין, 24 בדצמבר 2016
•   שירית אביטן כהן, ‏"הכול אצלי אישי, גם את הפוליטיקה אני לוקח אישית", בעיתון מקור ראשון, 12 בינואר 2018
• עדי רובינשטיין, "הליכוד זה לא חסידות, וביבי הוא לא אדמו"ר. אבל נאמנות היא מעל הכל", באתר ישראל היום, 3 בינואר 2019
• עמיר קורץ, "דודי התבלבל בין מותר ואסור. עזר גם למי שלא צריך", באתר כלכליסט, 27 במאי 2020
• דניאל רוט-אבנרי, "אני משתגע לאיזו נקודת שפל הגענו. אף פעם לא הייתה כאן התנהלות כזאת, לא בתקופת בן-גוריון ולא בתקופת פרס", באתר ישראל היום, 1 ביולי 2021
•   סמי פרץ, מה עשה אמסלם כמחוקק, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2021
• נוה דרומי, ‏פה גדול, באתר ‏מאקו‏, 3 בפברואר 2022