בתחילת כהונת הכנסת כיהן בה יוצא אתיופיה יחיד – אברהם נגוסה (מהליכוד). לקראת סיום כהונת הכנסת, נוספו פנינה תמנו-שטה (מיש עתיד) ואשר פנטהון סיום (מכולנו, נכנס לאחר פיזור הכנסת), ובכך עלה מספר חברי הכנסת יוצאי אתיופיה לשלושה.
במהלך כהונתה, אישרה הכנסת העשרים 625 חוקים ותיקוני חוק. להלן מספר דוגמאות בולטות:
חוקי יסוד וחקיקה בתחום המשטר
חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 3 והוראת שעה לכנסת ה-20) – הסמיך את ראש הממשלה למנות שר בלי תיק וביטל את המגבלה על מספר השרים וסגני השרים. התיקון היה תקף לתקופת כהונת הכנסת ה-20 בלבד.
חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 41) – נתן סמכות לוועדת האתיקה לשלול שכר מח"כ בגין תקופה בה הורחק מישיבות הכנסת בשל התנהגות בלתי הולמת. כמו כן, נקבע כי אם גרם נזק לרכוש של הכנסת ינוכה משכרו שווי הנזק בדרך שתקבע.
חוק הכנסת (תיקון מס' 41) – נקבע כי לוביסט שמשתתף בישיבה של ועדה בכנסת יחויב לרשום את שמו, שם התאגיד שמטעמו הוא פועל, שם הלקוח אותו הוא מייצג ולקוחות נוספים שלו שיש להם עניין בנושא הנידון, חובת צינון של חצי שנה בין תפקיד של עוזר פרלמנטרי לבין לוביסט, הרחבת סמכויות הוועדה היכולה להטיל סנקציות על לוביסטים.
חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 43) – החוק קבע כי עם השבעתה של כנסת חדשה ימשיך להחזיק יו"ר הכנסת היוצאת בתפקידו עד לבחירת יו"ר קבוע. היה ויו"ר הכנסת היוצאת לא נבחר לכנסת, יכהן בתפקיד יו"ר הכנסת ותיק חברי הכנסת.
חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) – איפשר להדיח חבר כנסת בשל העילות המנויות בסעיף 7א ברוב של 90 ח"כים.
חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 46) – איפשר לפסול רשימת מועמדים או מועמד מהתמודדות לבחירות לכנסת גם אם רק בהתבטאויותיו יש מן העילות המנויות בסעיף 7א.
חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 5) – קבע כי במשרד שראש הממשלה מכהן בו כשר, יוכל ראש הממשלה להאציל סמכויות סטטוטוריות לסגן השר המכהן במשרד, למעט הסמכות להתקין תקנות.
חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 47) – הגדיל את משך הזמן בו מורשע בעבירת טרור חמורה לא יוכל להתמודד לכנסת מ-7 ל-14 שנים מיום סיום תקופת מאסרו.
חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6) – היקנה סמכות לממשלה להאציל את סמכותה, על נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להביא למלחמה, לקבינט המדיני-ביטחוני.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 13 והוראת שעה) – קבע כי כסף המופקד בקרן פנסיה בה אדם לא פעיל יותר, יעבור אוטומטית לחשבון של אותו אדם בקרן הפנסיה בה הוא פעיל, אלא אם כן לא ירצה בכך.
חוק העונשין (תיקון מס' 119) – לחוק נוספה עבירה של יידוי אבנים לעבר כלי רכב - מאסר של 10 שנים, אם אין כוונה לפגוע בנוסעים ומאסר של 20 שנה אם יש כוונה לפגוע בנוסעים, כמו כן, נוספה עבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות שדינה מאסר 5 שנים.
חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה) – קבע עונשי מינימום על עבירות של ידויי אבנים (כהוראת השעה אשר פגה ב-2018), שלילת קצבאות מהורים שילדם הורשע בפעילות טרור.
חוק המאבק בטרור – החמיר את הענישה על עבירות טרור והסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כלשהו כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי.
חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21) – החוק קבע את דחיית האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות עד 2023. תיקון זה הוביל לבג"ץ חוק הגיוס.
חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 68) – הפחית את העונש על עריקה מצה"ל מ-15 שנים ל-7 עד 10 שנים, בהתאם לחומרת העריקה.
ביטחון פנים
חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 48) – נתן סמכות לנציב שב"ס, בהסכמת היועמ"ש ועל סמך חוות דעת של רופא, לכפות טיפול רפואי על אסיר ששובת רעב, אם קיימת סכנה שיגרם לאסיר נזק בלתי הפיך.
חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 5) – הרחיב את סמכויות השוטר לערוך חיפוש גופני על אדם.
This article uses material from the Wikipedia עברית article הכנסת העשרים, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses. ®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.