עליזה לביא: אשת ציבור ישראלית, יזמת חברתית, סופרת ומרצה

כיהנה כחברת הכנסת מטעם מפלגת "יש עתיד" וכיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. מכהנת כיו"ר המועצה הישראלית לקולנוע ונמנית עם מייסדי עמותת "שייכא" להנחלת המורשת ואוצר התרבות היהודי והישראלי בעולם הווירטואלי.

עליזה לביא

עליזה לביא, 2012
לידה	23 בספטמבר 1964 (בת 59) י"ז בתשרי ה'תשכ"ה כפר סבא, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן
מפלגה	יש עתיד
alizalavie.com
חברת הכנסת 5 בפברואר 2013 – 30 באפריל 2019 (6 שנים ו־12 שבועות) כנסות 19–20
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ה־11 22 באפריל 2013 – 31 במרץ 2015 (שנתיים) → ציפי חוטובלי עאידה תומא סלימאן ←
פרסים והוקרה
פרס לח"כ יוצא מן הכלל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (21 ביולי 2015)

לביא נולדה בכפר סבא למנשה משיח, מנהל מחלקת החינוך והתרבות בעיריית נתניה, יליד ירושלים, ולמרים, מורה למתמטיקה, ילידת רומניה. היא למדה בתיכון הדתי "בר-אילן" בנתניה, התחנכה בתנועת הנוער בני עקיבא והתנדבה כנערה במגן דוד אדום. לאחר סיום לימודיה שירתה בצה"ל כמדריכת ידיעת הארץ וכקצינת חן-ת"ש בגדנ"ע. בסיום שירותה הצבאי המשיכה בתפקיד הדרכה דומה בחברה להגנת הטבע.

את השכלתה האקדמית רכשה לביא באוניברסיטת בר-אילן, והיא בעלת תואר ראשון בגאוגרפיה ותואר שני במדע המדינה. בעבודת הדוקטורט שלה, "רדיו ומגדר בישראל" (2002), עסקה בסוגיית המגדר ביומני החדשות ובתוכניות אקטואליה ברדיו הציבורי. משנת 2000 ועד שמונתה לתפקיד יו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת התשע עשרה, שימשה לביא מרצה בכירה בבית הספר לתקשורת, הנחתה תלמידי מחקר והייתה יועצת לתואר שני. כמו כן, שימשה עמיתת מחקר באוניברסיטת ברנדייס. החל משנת 2022 חזרה ללמד במסגרות אקדמיות שונות. מחקריה עוסקים בתקשורת ובמגדר, ברב-תרבותיות ובמקומן של נשים ביהדות ותרומתן לאורך הדורות.

ספרה תפילת נשים, שיצא בשנת 2005 בהוצאת ידיעות ספרים, היה לרב-מכר ותורגם לאנגלית (בהוצאת Random House) ולאיטלקית (בהוצאת Moreshet). הספר כולל אוסף תפילות וסיפורי תפילה של נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר זכה בפרס הספר היהודי הלאומי לשנת 2008. פעילותה הציבורית מתמקדת בקידום התרבות, בשוויון חברתי, בדת ומדינה, בחיזוק הקשר עם התפוצות ובאיזון שבין מדינה דמוקרטית ליהודית.

לביא החלה את דרכה הציבורית בשנת 1988, כיועצת למזכיר המדיני במפד"ל. בשנים 1990–1996 כיהנה כמנכ"ל המועצה הציבורית לחילופי נוער וצעירים.

לביא יזמה את הבמה לשיח ישראלי-יהודי בצוותא ת”א, ומאז 2009, מובילה יחד עם גברי ברגיל את תיקון ליל שבועות – התיקון הגדול בצוותא. בין השנים 2019–2020 שימשה יושבת ראש מרכז הרצל בהסתדרות הציונית העולמית.

לביא פעילה ביוזמות בנושאי דת ומדינה, שוויון חברתי ויהדות כמסורת. היא מייסדת ויושבת ראש מת"ן (בית מדרש לנשים) בנתניה וכיהנה כחברת הנהלת קולך (פורום נשים דתיות), שם יזמה את הוועדה למניעת הטרדות מיניות, שמתמקדת בפגיעה בנשים על ידי דמויות סמכותיות ותורניות. לביא היא ממייסדי הוועד הציבורי להסדרת הגיור, ומיוזמי העתירה שהוגשה לבג"ץ נגד רשמי נישואין המסרבים לרשום את מי שהתגיירו במהלך שירותם הצבאי. במהלך כהונתה בכנסת פעלה לביא להנגשת מקוואות לבעלי מוגבלויות.

בשנת 1999 הצטרפה לביא להנהלת כפר איזון מרכז טיפולי-שיקומי ישראלי לטיפול בתרמילאים וצעירים במשבר בגילאי 18–35, שנפגעו מסמים או ממשברים רוחניים בישראל ומחוצה לה. ב-2005 הייתה יועצת תוכן למכרז של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ב-2008 שימשה יועצת למכרזי הרדיו האזורי, וב-2010 התמנתה כחברה ויו"ר של ועדת מחקר ורב-תרבותיות במועצת הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה. בפברואר 2022 התמנתה לביא לחברה במועצת מרכז זלמן שזר, וביוני 2022 מונתה לחברה בוועד המנהל של העמותה לחינוך בלתי פורמלי בנתניה.

זכויות נשים

בכנסת התשע עשרה הביאה לביא להחלטה על נוהל אחיד להתמודדות עם הטרדות מיניות בשירות הלאומי וכן לאישור תקנות למניעת הטרדה מינית במוסדות להשכלה גבוהה. כמו כן, יזמה הכשרה מיוחדת לשופטים בנושא הטרדות מיניות. בשנת 2013 יזמה לביא ייצוג בוועדה לקידום מעמד האישה למשקיפות – נשים שלא זוכות לנציגות ראויה בכנסת. פורום החרדיות מלווה מאז את פעילות הוועדה, מעלה נושאים על סדר היום ומשפיע. בעקבות מבצע צוק איתן קידמה לביא את "נוהל חברה" בצה"ל, שעל פיו גם חברות וארוסות של חללי צה"ל יקבלו הודעה רשמית על נפילתם. בהמשך הובילה נוהל חברה גם בנציבות שירות המדינה, שעל פיו בני זוג של חלל מערכת הביטחון יהיו זכאים לימי אבל הקבועים בחוק, גם אם לא נישאו לו בכנסת התשע עשרה הובילה לביא להחלטת ממשלה על פילוח מגדרי של תקציב המדינה.

בכנסת העשרים, שבה עמדה בראש ועדת משנה לסחר בנשים ובזנות, יזמה לביא הקמת הוסטל לקורבנות סחר בבני אדם, שהגיעו מגבול מצרים ב-2017 יזמה הכשרת קוסמטיקאיות לזיהוי סימני אלימות בקרב מטופלות יוזמה דומה בהובלתה הכשירה בלניות במקוואות לזהות קורבנות אלימות.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הצטרפה עליזה לביא למפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד, הוצבה במקום השביעי ברשימה ונבחרה לכנסת. עם הרכבת הקואליציה מונתה לתפקיד יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. במסגרת כהונתה בתפקיד הוסיפה לשם הוועדה את המילים "ולשוויון מגדרי", והרחיבה לראשונה את המנדט של ועדת המשנה לסחר בנשים למאבק בזנות. לביא הובילה יוזמות חדשניות כמו הגשת תקציב המדינה בניתוח מגדרי, לצד שורה של חוקים ותקנות לצמצום פערי שכר, פערי ייצוג בתפקידי מפתח, וכן במאבק בתופעת הפגיעות המיניות במרחב הציבורי. תחת הובלתה, עמדה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בחזית העשייה בחקיקה, במניעת הדרת נשים, בשילוב נשים בוועדות ובמשרות ציבוריות, ובהטמעת חשיבה מגדרית. כן שימשה לביא כחברת ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון וועדת הכנסת. לביא עמדה בכנסת זו בראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-ארגנטינה ובראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-אורוגוואי.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצבה במקום העשירי ברשימת יש עתיד לכנסת ונבחרה לכהונה נוספת, לאחר שהמפלגה זכתה ב-11 מנדטים. עמדה בראש ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות. בהובלתה כיו”ר הוועדה יזמה שורה ארוכה של פעולות והישגים ובהם: חקיקת חוק איסור צריכת זנות ומתן סיוע ושיקום לשורדות זנות, מאבק בפרסום ושידול לזנות; מיגור תופעת ניצול קטינים לצורכי זנות; התמודדות עם התפוצה הגוברת של זנות באינטרנט; ניקוי כרטיסי פרסום הזנות ברחבי הערים, בעיתונות וברשת; התמודדות עם מקרים של זנות בצה”ל, הטמעת תוכניות במערכת החינוך, בהגברת התאום בין גורמי האכיפה וארגוני השטח, גיוס משאבים עבור גופי הסיוע ושיקום נשים היוצאות ממעגל הזנות, מאבק בתופעת הסחר בנשים, חיזוק המודעות הציבורית להשלכותיה הקשות של התופעה. כן הייתה חברה בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי וממלאת מקום בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת האתיקה. לביא עמדה בראש המשלחת למועצת אירופה ובראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-צ'כיה ובראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-נורווגיה. ביולי 2014 זכתה באות הפרלמנטר המצטיין של המכון הישראלי לדמוקרטיה, על פועלה בכנסת ה-19 (יחד עם איתן כבל ממפלגת העבודה).

 

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום ה-38 ברשימת כחול לבן אך לא נבחרה לאחר שהמפלגה זכתה ב-35 מנדטים.

חוקים בעניין זכויות נשים

חוק הדיינים (תיקון מס' 26), התשע"ג-2013, המחייב ייצוג הולם לנשים בוועדה למינוי דיינים.

חוק בתי המשפט (תיקון מס' 74), התשע"ד-2014, המחייב ייצוג הולם לנשים בוועדה למינוי שופטים.

חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות (תיקון) התשע"ד-2013, המחייב את שירותי הרווחה לתת את מענק ההסתגלות כבר ביום השחרור.

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 3), התשע"ד-2014

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 5), התשע"ד-2014, מאפשר לעובדת שמרוויחה פחות מעמיתיה הגברים לתבוע פיצויים גם על הפרשי השכר וגם על עצם האפליה.

חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 12), התשע"ד–2014, מבטיח לרשימות שבהן יש לפחות שליש מועמדות נשים, תוספת מימון.

חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות לביטוח אמהות), התשע"ה-2015, יולדת שילדה ב"לידה שקטה" (לידה לעובר ללא רוח חיים) תזכה לאותם תנאים של יולדת בלידה רגילה.

חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכאות אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התשע"ה-2015, שעל פיה אישה השוהה במקלט לנשים מוכות מעל 30 ימים זכאית לגמלה מכוח חוק הבטחת הכנסה, ללא תלות במצבה הכלכלי לפני הכניסה למקלט.

חוק הביטוח הלאומי (תיקון 176) דמי לידה לעצמאיות, התשע"ו-2016: החוק מאפשר לעצמאית לבחור כי השכר הקובע יחושב לפי הכנסות התקופה המקבילה בשנה הקודמת, ובכך מסייעת לנשים עצמאיות בתקופה קריטית בה הכנסתן נפגעת.

חוק כלי הירייה (תיקון – הגבלת גיל למתן רישיונות לכלי ירייה), התשע"ו-2016, החוק מוריד את גיל הרישיון לכלי נשק מגיל 21 לגיל 20, כדי שחיילות משוחררות יכולות לעבוד בחברות אבטחה מיד עם שחרורן מצה"ל.

חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע”ט – 2018.

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ח–2018, מרחיב את סמכותם הבין-לאומית של בתי הדין הרבניים לדון בתביעות גירושין של יהודים, שאינם מתגוררים בישראל, כולל הסמכות להפעיל סנקציות לאכיפת הגט לפי חוק בתי דין רבניים. מטרת ההסדר המוצע לתת פתרון למצבים של עגונות ומסורבות גט.

חוקים בנושאים אחרים

חוק להסדרת התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך), התשע"ד-2014, יישוב סכסוכים בין בני זוג במרכזי גישור במימון המדינה, לפני פנייה להליך משפטי.

חוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול (תיקון מס' 2), התשע"ו-2016, מרחיב את ההגדרה של אלימות מילולית כך שתכלול גם פרסומים שעלולים להביא לאלימות כלפי איש צוות טיפולי.

חוק זכויות החולה (תיקון מס 9) התשע"ו-2016, מבטל את הצורך לקבל את הסכמתו של הורה שפגע בילדו להתערבות רפואית הנוגעת לילד הנפגע.

חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 46), התשע"ז-2017, קובע כי אסירים זכאים להשתתף בבחירות לרשויות המקומיות, בקלפי שמוצבת במתקני הכליאה.

חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 18) התשע"ח–2018,

חוק העונשין (תיקון – זכויות נפגע עבירה לפרסום שמו וזהותו), התשע"ח-2018, מאפשר לנפגעות ולנפגעי עבירות מין חשיפה מרצון בכלי התקשורת וברשתות החברתיות ללא איום בסנקציה פלילית.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון מס' 15), התשע"ט-2018, קובע כי בית משפט הדן בחלופת מעצר למי שנפתחה נגדו חקירה פלילית בחשד לביצוע עבירת מין, יוכל למנוע את העסקתו של החשוד במוסדות שבהם מתאפשר קשר סדיר עם קטינים, אנשים עם מוגבלות שכלית, התפתחותית או עם חסרי ישע.

• תפילת נשים פסיפס נשי של תפילות וסיפורים (2005), הוצאת ידיעות ספרים
• להיות אישה יהודיה (2005), עריכה בשיתוף פרופ' טובה כהן, הוצאת קולך
• התרמיל היהודי מסע בר-מצווה בקהילות ישראל (2010), הוצאת קורן – מסע בר-מצווה בקהילות ישראל, בין קצווי הגלובוס ולאורך מאות שנים
• מנהג נשים מסע נשי של מנהגים, טקסים, תפילות וסיפורים (2012), בהוצאת ידיעות ספרים
• שעות התייחדות ספר תפילה ומוסר לנשות ישראל ולבנותיה לתפילה בציבור וביחידות ולכל הזדמנות בחיי אישה (2014), בהוצאת ידיעות ספרים
• עכשיו תורך מסע הבת מצווה שלך (2021), בהוצאת כנרת זמורה

לביא נשואה לעורך הדין צוריאל לביא, אם לארבעה ילדים וסבתא לשמונה נכדים. מתגוררת בנתניה. לאחר נישואיה, בשנת 1987, שימשו בני הזוג כשליחי בני עקיבא בדרבן שבדרום אפריקה.

  מדיה וקבצים בנושא עליזה לביא בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של עליזה לביא
•   עליזה לביא, באתר הכנסת
•   עליזה לביא, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• עליזה לביא, באתר כנסת פתוחה
• עליזה לביא באתר מפלגת "יש עתיד"
• הבלוג של ח"כ ד"ר עליזה לביא
• ירעם נתניהו, שליפות עם עליזה לביא, באתר nrg‏, 19 בספטמבר 2006
• טורים של עליזה לביא, באתר ynet
• תמר רותם, הגרסה הנשית של היהדות, באתר הארץ, 12 באפריל 2012
• שרי רוט, עליזה לביא עושה ללפיד את קירוב הלבבות עם החרדים, באתר הפלוג, 7 בינואר 2016
•   קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם עליזה לביא, באתר iCast‏, 21 בינואר 2014
•   טלי חרותי-סובר, "זאת סטירת לחי, הכל כואב, הייתי צריכה לאסוף את עצמי כדי לקום וללכת למעלית", באתר TheMarker‏, 22 בפברואר 2019
• רן פוני, "כשנורדאו הגיע לקונגרס הציוני בג'ינס וחולצה מקומטת, הרצל שלח אותו הביתה. כבר אז הוא הבין אינסטגרם", באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2020