חוק איסור צריכת זנות: (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע״ט–2019

החוק מטיל קנס על צריכת מעשי זנות ועל ניסיון לצרוך זנות.

היחס לזנות נתון במחלוקת חברתית. העוסקים בזנות חווים לעיתים ניצול, פגיעות נפשיות וגופניות. העוסקים בזנות שאינם עובדים באופן עצמאי, הם לפעמים קורבנות לתופעות כמו סרסרות וסחר בבני אדם לצורך זנות.

בישראל לא היה השימוש בשירותי זנות אסור עד לחקיקת חוק זה. עם זאת, נאסרה הפעלה של בתי בושת, שידול קטינים לזנות, סרסרות לצורכי זנות, סחר בנשים, שידול לזנות ופרסום זנות.

בשנת 1999 עבר בשוודיה חוק שאוסר צריכת שירותי זנות, וחקיקה דומה נעשתה במדינות נוספות בהן אירלנד, צרפת, נורווגיה, צפון אירלנד, קנדה ומדינות בארצות הברית. עם קבלת החוק, הפכה ישראל למדינה השמינית בעולם שאוסרת בחוק צריכת זנות.

בשנת 2008 הניחה על שולחן הכנסת השבע עשרה חברת הכנסת זהבה גלאון הצעת חוק המבקשת להפליל צרכנים של שירותי זנות. ההצעה לא עלתה לדיון. בשנת 2010 הציעה חברת הכנסת השמונה עשרה, אורית זוארץ, הצעה דומה להצעתה של גלאון. בשנת 2012 הצביעה ועדת השרים לחקיקה על תמיכה בחקיקה, והחוק עבר בקריאה טרומית בכנסת. פיזור הכנסת בהמשך הוריד את הצעת החוק מסדר היום. ביוני 2016 מינתה שרת המשפטים איילת שקד צוות בין-משרדי בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, שבחן כלים לצמצום צריכת הזנות בישראל. הצוות בחן אפשרות לקביעת עבירה על צריכת זנות.

נקודת המפנה המרכזית בקידום החוק הייתה בכנסת העשרים, עם אישורה בקריאה טרומית של הצעת חוק המאבק הלאומי בצריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות, התשע"ז-2017 שאותה ניסח המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות.

הצעת החוק ביקשה לייצר רפורמה כוללת ביחס לתופעת הזנות. זאת, תוך קביעת איסור פלילי על צריכת זנות, במקביל לביסוס מענים לשיקום שורדות הזנות. חלק נוסף בהצעה התמקד בהקמתה של רשות לאומית למיגור הזנות, וכן הוצע לבסס החמרה והתאמה של העבירות הנלוות לזנות.

הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת במרץ 2017 על ידי חברות הכנסת שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) וזהבה גלאון (מרצ) ואושרה בקריאה טרומית ביולי 2017, לצד הצעת חוק מקבילה של חברת הכנסת עליזה לביא (יש עתיד), בלא מתנגדים או נמנעים ובתמיכה של 74 חברי כנסת.

 

בעקבות אישור הצעות החוק, התחייבה שרת המשפטים, איילת שקד, כי תקדם במקומן הצעת חוק ממשלתית לאיסור צריכת זנות ושיקום שורדות זנות.

הצעת החוק הממשלתית לאיסור צריכת זנות עברה בקריאה שנייה ושלישית בדצמבר 2018, ברוב של 34 חברי כנסת וללא מתנגדים, זאת לאחר שהוכרז על פיזורה של הכנסת, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב:

מטרתה של קביעת העבירה המוצעת היא להביא לצמצום צריכת הזנות בישראל, לנוכח מאפייניה הפוגעניים, כפי שניתן ללמוד מדוח הצוות שעסק בהרחבה בנושא זה. הדוח עומד על שלושה מאפיינים הנוגעים לכניסה למעגל הזנות וההימצאות בו, המבוססים על התשתית המקצועית שהניחו אנשי המקצוע בתחומי הרווחה והבריאות במשרדי הממשלה הרלוונטיים, המצדיקים קביעת איסור צריכת זנות: ראשית, סיבות ההיקלעות לזנות קשורות במצוקות כלכליות, נפשיות וחברתיות, אשר אף מקשות על היציאה ממעגל הזנות, ולפיכך הן מעלות קושי לראות בהימצאות בזנות תוצר של בחירה אוטונומית. שנית, לזנות נלווים נזקים פיזיים ובריאותיים שונים, כגון זיהומים וסיכון מוגבר להידבקות במחלות מין, וכן נזקים נפשיים כגון תסמונות פוסט טראומטיות, התמכרויות ואובדנות. שלישית, האוכלוסייה במעגל הזנות, שהיא בעיקרה נשים, נמצאת ב"מילכוד" המקשה על יכולת היציאה מעולם זה, בין השאר בשל הידרדרות למצבי מצוקה ומשבר. כמו כן, אוכלוסייה זו נתונה כיום לקלון חברתי, דבר המוסיף על מצוקתה ומקשה על תהליך השיקום.

הסניגוריה הציבורית הסתייגה מהצעת החוק, בנוסח קודם שלה משנת 2008 ובנוסח שהובא לדיון בשנת 2018. בין השאר עלה הנימוק: "בתוך צרכני הזנות יש גם אנשים שזאת כנראה הדרך שלהם להשיג מיניות ואינטימיות גופנית, וצריך לראות שלא כולם יכולים להשיג את הדברים האלה שלא באמצעות זנות".

החוק אושר כהוראת שעה לחמש שנים ונקבע שייכנס לתוקף 18 חודשים מיום פרסומו, כלומר ב-10 ביולי 2020. דברי ההסבר להצעת החוק נימקו שני צעדים אלה.

דחיית כניסתו לתוקף של החוק נומקה בשני טעמים:

ראשית, כדי לאפשר היערכות והתאמה, הן של מעני השיקום בעבור האוכלוסייה שבמעגל הזנות והן של צעדי ההסברה, החינוך והעלאת התודעה הציבורית הנדרשים. שנית, נדרשת תקופת היערכות לצורך יישום אכיפתה של העבירה כעבירה מינהלית, הכשרת הגורמים הרלוונטיים ועוד.

קביעת החוק כהוראת שעה באה:

כדי לבחון באמצעות מחקר מלווה את השפעתו, את האופן שבו נאכפת העבירה וכן את השפעתם של הצעדים הנוספים שייושמו מתוך המלצות הצוות במסגרת החלטת הממשלה. בחלוף תקופה זו, ולאחר בחינת הממצאים שיועלו במחקר, יהיה מקום לבחון מחדש את המשכו של ההסדר האמור. הצורך במחקר מלווה ובבחינה מחודשת נובע, בעיקר, משאלת ההשפעה של איסור צריכת זנות על רווחתן של האוכלוסיות המצויות כיום במעגל הזנות וכן השפעתו על היקף התופעה.

החוק מתחיל בסעיף הצהרתי על מטרתו: "מטרתו של חוק זה להביא לצמצום הזנות באמצעות קביעת איסור צריכת זנות, כחלק ממהלך משולב הכולל חינוך והסברה לציבור והרחבת דרכי טיפול ושיקום לאוכלוסיות בזנות (בחוק זה – המהלך המשולב לצמצום הזנות), מתוך הכרה במאפייניה הפוגעניים של הזנות ובנזקים הכרוכים בה".

על פי החוק אדם שייתפס בפעם הראשונה עובר על חוק זה, יוטל עליו קנס מינהלי בסך 2,000 ש"ח. עבירה חוזרת על החוק תגרור קנס של 4,000 ש"ח. החוק מאפשר גם להגיש כתב אישום בהליך פלילי ובית המשפט יוכל להטיל על הנאשם קנס בגובה של עד 75,300 ש"ח.

על פי החוק ייענש אדם שיצרוך זנות או אדם שנמצא במקום המשמש, באופן מלא או חלקי, למעשי זנות, במטרה לצרוך מעשה זנות; לעניין זה יראו אדם הנמצא במקום שעיקר השימוש בו הוא למעשי זנות כמי שמטרתו לצרוך מעשה זנות, אלא אם כן הוכח אחרת.

שר המשפטים, בהסכמת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות אמצעי חלופי לתשלום הקנס המינהלי, כולו או חלקו, שיוטל על מי שהפר חוק זה. מטרת האמצעי החלופי היא, בין השאר, להקנות ידע ולהגביר את המודעות בכל הנוגע לנזקים הנגרמים לאוכלוסיות בזנות, והכול כדי למנוע את הישנות ביצוע העבירה. התקנות העוסקות בכך הן תקנות איסור צריכת זנות (אמצעי חלופי להטלת קנס), התש״ף–2020

בתיקון עקיף לחוק העונשין הוגדל העונש על צריכת מעשה זנות מקטין, משלוש שנות מאסר לחמש שנות מאסר. תיקון זה נכנס לתוקף מיד עם פרסום החוק בספר החוקים, והוא אינו מוגבל בזמן.

החוק זכה לקונצנזוס בכנסת ובקרב מספר ארגונים פמיניסטיים. מנגד נשמעו גם קולות בגנות החוק, כשהבולטים שבהם הם עמותת "מעברים", ארגון טרנסיות ישראל וארגון עובדות המין "ארגמן".

ההתנגדות נחלקה לשני נימוקים: פרגמטית וערכית. מבחינה פרגמטית נטען שהחוק לא יגשים את היעדים להם נועד. אלישע אלכסנדר, מנכ"ל "מעברים", אמר על החוק: ”שוק התעסוקה לא ערוך לקלוט טרנסיות ואפילו לא ערוך לקלוט תמיד טרנסים, ועל ג'נדרקווירים אין בכלל על מה לדבר. חינוך של מעסיקים לא ייקח שנה וחצי עד שהחוק ייכנס לתוקף, זה ייקח יותר, ובינתיים זה גזר דין מוות עבור כל אלו שנמצאות ונמצאים בזנות.” מתנגדים אחרים השוו את החוק לחוק היובש, שבפועל הוביל לפריחת השוק השחור ולהתעצמות ארגני מאפיה, שמכרו אלכוהול לא חוקי ולא מפוקח במחירים מופקעים. המתנגדים העלו חשש שהחוק לאיסור צריכת זנות יגרום להעתקת השוק ל'חצרות האחוריים' ויביא לשגשוג תעשיית פשע סביבו, תוך הרעה בתנאים לעובדות המין.

מבחינה ערכית נטען בכתב העת השילוח שהחוק פוגע בחופש העיסוק של הנשים לעסוק בזנות ופוגע בחירותם של צרכני הזנות. מאידך בתמיכה בחוק נטען שאצל מרבית העוסקות בזנות אין זו אפשרות אחת המונחת בפניהן לבחור בה אלא האפשרות היחידה, ולכן במצב קיצוני זה מוצדק להגביל את החירות בשם אותה חירות עצמה.

ארגונים אחדים, בהם משמר זכויות האדם, אמנסטי אינטרנשיונל ו-GAATW (אנ') מתחו ביקורת על המודל השוודי, עליו מבוסס החוק, והביעו תמיכה ב-"דה-קרימינליזציה של עבודת מין, זכויות עבודה של עובדי מין, וניתוק הקשר הרעיוני בין עבודת מין וסחר בבני אדם".

החוק נכנס לתוקף ב-10 ביולי 2020, לאחר שלמדינה ניתנה תקופה של 18 חודשים להיערך לכך. במועד זה מרבית מערכי הסיוע לנשים שצפויות להפגע מהחוק לא הושלמו ומרבית התקציבים הרלוונטיים לא הועברו. כשבועיים לפני תאריך זה, התקיים בועדת החוקה, חוק ומשפט דיון בשאלה האם לדחות את יישום החוק. ארגון מעברים, טרנסיות ישראל וארגונים נוספים הגישו לוועדה בקשה לדחות את יישום החוק בשנתיים, והשר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, ביקש לדחות את יישום החוק בחצי שנה. המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, שהשתתף בניסוח החוק, דרש שהוועדה תקדם את העברת התקציבים והקמת מערכי הסיוע, אך התנגד לדחיית יישום החוק. הוועדה החליטה שלא לדחות את יישום החוק.

כאשר החוק נכנס לתוקף, סירב השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, לחתום על הצו שיסמיך את המשטרה לקנוס צרכני זנות, בטענה שהצד השיקומי של החוק ברובו לא נכנס לפעולה. המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות עתר נגד השר, ובתשובתו לבית המשפט הודיע אוחנה כי יחתום על הצו עד סוף שנת 2020. ואכן ב-30 בדצמבר 2020 הוסמכה המשטרה לאכוף את החוק באמצעות קנסות. כשנה לאחר מכן פורסם כי פעילות הזנות לא צומצמה, אלא עברה לדירות פרטיות. במהלך 2021, הטילה המשטרה 1,393 קנסות על בסיס החוק, במהלך 2022 הגיע מספרם ל-2,840, ובמחצית הראשונה של 2023 הוטלו רק 534 קנסות על צרכני זנות בישראל. לדברי המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מפגינה משטרת ישראל רפיסות במאבק בצרכני הזנות ולא פועלת ליישום החוק באופן יעיל.

  מדיה וקבצים בנושא חוק איסור צריכת זנות בוויקישיתוף

  חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
  היסטוריית החקיקה של חוק איסור צריכת זנות, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת

• אינה מיכאלי, איך שיניתי את עמדתי ביחס ללקוחות זנות, באתר "שיחה מקומית", 5 באוקטובר 2014
• שחר חי, היסטוריה בכנסת: צריכת זנות נאסרה בחוק, באתר ynet, 31 בדצמבר 2018
• אמיר אלון, אושר איסור צריכת זנות בישראל: "כמו המלחמה לשחרור העבדים", באתר ynet, 1 בינואר 2019
• מערכת ערוץ הנשים, ‏כל מה שצריך לדעת על חוק הפללת הלקוח, באתר ‏מאקו‏, 1 בינואר 2019
• נועם כהן, ‏"חוק הפללת הלקוח" עדיין לא בתוקף, אבל השלכותיו כבר מורגשות בשטח, באתר "Time Out ישראל", 31 בינואר 2019
• קרני אלדד, ‏"אני אוכל לספר לנכדה שלי על הזוועה שפעם קנו פה נשים", בעיתון מקור ראשון, 10 בפברואר 2019
• נילי גורין‏, אל תקריבו את חייהן של נשים בזנות בישראל בשם אמירה מוסרית, באתר וואלה!‏, 9 ביולי 2020
• אסף קמר, הדר גיל-עד, לא אוכפים את חוק הזנות: "המשטרה נותנת דו"חות רק על מסכות", באתר ynet, 8 באוגוסט 2020
• לילך שלום, האיסור על צריכת זנות: יומן מסע, משפט מפתח, אפריל 2021