יחיא סנוואר

סנוואר גדל במחנה הפליטים ח'אן יונס. מקור משפחתו מאל-מג'דל. לאחר סיום בית הספר למד באוניברסיטה האסלאמית בעזה, וקיבל תואר ראשון בלימודים ערביים. היה מראשוני הפעילים בגדודי עז א-דין אל-קסאם.

ב-1989 הורשע ברצח פלסטינים שחשד בהם כי שיתפו פעולה עם ישראל, ונידון לחמישה מאסרי עולם. במהלך שהותו בכלא למד עברית שוטפת ואף התראיין בעברית בטלוויזיה הישראלית. בשנת 2008, בעת שהייתו בכלא בישראל, עבר ניתוח להסרת גידול סרטני במוחו.

בכלא היה ידוע כאסיר בעל עוצמה והשפעה על שאר האסירים, המסוגל להתייחס באלימות קשה למתנגדים וליריבים בתוך חמאס, ובשל כך אף קיבל את הכינוי "הקצב מח'אן יונס". עם זאת, היה ידוע גם כמי שמסוגל לרקום קשרים טובים עם אנשי הביטחון הישראלי. סינוואר היה מקורב לאחמד ג'עברי, שהבטיח במשא ומתן על עסקת שליט שסינוואר ייכלל בעסקת חילופי שבויים.

בשנת 2011 שוחרר במסגרת עסקת שליט ונחשב לבכיר המשוחררים בהסכם. קרבתו לאחיו מוחמד סנוואר, שהיה מעורב בכליאת שליט, הקנתה לו מעמד בארגון העסקה והבטיחה את שחרורו. עסקת שליט העלתה את קרנו בקרב אנשי הארגון.

בשנת 2015 הוא הוכרז כטרוריסט על ידי ממשלת ארצות הברית.

שליט חמאס בעזה

בפברואר 2017 נבחר בבחירות פנימיות למנהיג חמאס ברצועת עזה והחליף את אסמאעיל הנייה. בין השניים נוצר נתק שהשפיע לרעה על הארגון.

במרץ 2018 הוביל את העימותים בגבול עם ישראל ואף השתתף בהם בעצמו. עליית השפעתו סימנה את חזרת מוקד תנועת חמאס לעזה, שבה צמחה, על חשבון חמאס מחוץ לישראל בהנהגת ח'אלד משעל, אסמאעיל הנייה ומוסא אבו מרזוק.

בבחירות הפנימיות לראשות ממשל חמאס בעזה, שהתקיימו ב-9 במרץ 2021, ניצח אותו ניזאר עוודאללה בסיבוב הראשון בפער של 7 קולות. בכיר אנונימי לשעבר בפת"ח טען כי מרואן עיסא, מספר 2 בזרוע הצבאית של חמאס, איים עם אנשיו על חברי ועדת השורא ודרש שיתמכו במועמדותו של סנוואר. בסופו של דבר ניצח סנוואר בסבב רביעי את עוודאללה.

לאחר ההפסד בבחירות, עוודאללה ברח מעזה. לטענת בכיר פת"ח שראיין שלומי אלדר מהארץ, עוד בכירים מתונים (באופן יחסי) בהנהגת חמאס, הבינו כי פניו של סנוואר לעימות חזיתי גדול עם ישראל ומילטו את עצמם ואת משפחותיהם מרצועת עזה לאחר ניצחונו בשנת 2021. בכירים אלו כוללים את איסמעיל הנייה, וח'ליל אל-חיה. אנשים אחרים ברחו מספר ימים לפני מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר כולל ראזי חמד ובנו הבכור של הנייה שהיה אחראי על וועדת הספורט של חמאס. לטענתו הם לא ידעו מתי המתקפה תתרחש, אבל ידעו מראש על עצם קיומה.

אמונה ביכולת לכבוש את ישראל בסיוע אלוהי

בכתבה של שלומי אלדר משנת 2024, מספר פלסטינים עשירים שנמלטו למצרים מרצועת עזה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, תארו כיצד תפיסות דתיות משיחיות השפיעו על הנהגת חמאס בהובלת סנוואר והביאו אותם להאמין כי בסיוע התערבות אלוהים הם יצליחו לכבוש את כל ישראל. לפי סופיאן אבו זיידה, ובכירי פת"ח נוספים, כשנתיים לפני המלחמה, החל משנת 2021, החלו בהנהגת חמאס לדבר במונחים דתיים של אחרית הימים ועל מימוש "ההבטחה האחרונה" (אל-ואד אל אחי'ר) כחלק מיום הדין באסלאם, שבה כל בני האדם יהפכו למוסלמים. לדבריו, סוונאור ואנשיו פרשו פרשנות קיצונית ומילולית של "ההבטחה" ופרוש זה חלחל לכל המסרים שלהם - בדרשות, נאומים, הרצאות בבתי ספר ובאוניברסיטאות. המסר המרכזי היה קיום ההבטחה האחרונה כולל הריגת כל ה"כופרים" או המרתם בכוח לאסלאם.

מסרים אלה היו גלויים, הן לאנשי מודיעין ולכל מי שעקב בתקשורת או בטוויטר אחר המסרים של סינוואר ואנשיו. אלה שמלבד הגרעין המרכזי של הנהגת חמאס, רוב מי שהקשיבו למסרים אלה - כולל העיתונות, המודיעין הישראלי, אנשי פת"ח וחלקים גדולים מתושבי עזה, החשיב את הדברים כדברי טרוף או מסר שנועד לטובת יחסי ציבור כדי להסית את תשומת הלב מהבעיות הכלכליות והמצוקה של תושבי עזה. רק מעט אנשים הבינו שמדובר בתהליך של הכשרת הלבבות למתקפת ענק של חמאס. אות נוסף להקצנה זו היה כנס שהתקיים בשנת 2021 שבו דנו אנשי חמאס בפרטי פרטים בניהול ישראל לאחר כיבושה, כולל, הקצאת אנשים לצורך ניהול קנטונים שונים, רשימת מצאי לנכסים בישראל ותוכניות למניעת בריחת מוחות יהודים מישראל לאחר כיבושה. בנאום כתוב ששלח סנוואר לוועידה הוא רמז כי כיבושה המלא של ישראל קרוב וכי "שחרור מלא של פלסטין מהים עד הנהר" הוא "לב החזון האסטרטגי של חמאס".

נסיונות להרגו על ידי ישראל

לטענת בן כספית, במהלך השנים סירב בנימין נתניהו, לפחות 6 פעמים, לתכניות של השב"כ להרוג את סנוואר. אביגדור ליברמן טען גם הוא שנתניהו נתן חסינות לסנוואר ושאר מנהיגי החמאס. נתניהו טען שפרסומו של כספית משולל יסוד.

במהלך מבצע שומר החומות דרש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להרוג את סנוואר, אך צה"ל והשב"כ לא הצליחו בכך. לאחר המבצע טען ראש השב"כ, נדב ארגמן, שסנוואר הופך לאתגר אסטרטגי עבור ישראל ודרש להרגו. דרישתו זאת לא נענתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. יוני בן מנחם טען שההמנעות מלהרוג את סנוואר נבעה מכך שישראל כבולה מבחינה מדינית ולא רצתה להיות מואשמת בפתיחת סבב לחימה נוסף ברצועת עזה.

באוגוסט 2021, לאחר ששוב נורתה רקטה מעזה לעבר ישראל, דרש ראש הממשלה נפתלי בנט להרוג את סנוואר, והוקם חפ"ק ייעודי של צה"ל והשב"כ לביצוע המשימה. אך למרות לחץ של ראש הממשלה, המשימה לא יצאה לפועל. במאי 2022 במענה לדרישה נוספת של ראש הממשלה להרוג את סנוואר, הגיב הרמטכ"ל, אביב כוכבי, בגיבוי שר הבטחון, בני גנץ, שסנוואר מורתע ואין טעם לפתוח במלחמה עם חמאס בה ייהרגו חיילים רבים. באותה עת פורסם בתקשורת הישראלית שצה"ל לא ממליץ בעת הזאת להרוג את סנוואר. חמאס פרסם הודעה שהתייחסה לפרסומים על כוונות להרוג את סנוואר באיום שפעולה כזו תביא ל"רעידת אדמה".

במלחמת חרבות ברזל

ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס בהנהגת סנוואר במתקפת הפתע על ישראל, בה נרצחו כ-1,200 ישראלים וזרים, ונחטפו למעלה מ־250 ישראלים. בתגובה פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל, שגרמה לעשרות אלפי הרוגים, לחורבן נרחב ברצועת עזה ולהפיכת יותר ממיליון מתושבי צפון הרצועה לפליטים.

בינואר 2024 הכניס האיחוד האירופי את שמו של סנוואר לרשימת פעילי הטרור שלו, ובכך השית עליו סנקציות כלכליות. עוד קודם לכן, צרפת, בריטניה ויפן הטילו עליו סנקציות בעצמן, והקפיאו משאבים וכסף שהחזיק תחת ריבונותן.

בנובמבר 2011 סינוואר נישא לסמר אבו זמר הצעירה ממנו ב-18 שנה, ולהם ילד. על פי מקורות אחרים סינוואר נשוי לשתי נשים ולו תשעה ילדים.

  מדיה וקבצים בנושא יחיא סנוואר בוויקישיתוף

•   חדשות 2, ‏מנהיג חמאס החדש בעזה ב-2006: "יודעים שאין ביכולתנו לפרק את ישראל", באתר ‏מאקו‏, 14 בפברואר 2017
• רפי רשף, ‏הריאיון הנדיר של סינוואר ב-2006: "נמרר לישראלים את החיים בדיאלוג על הפסקת האש", באתר ‏מאקו‏, 23 במאי 2021
• אסף גבור, מקור ראשון, בעל הבית החדש: לאן מועדות פניו של יחיא סנוואר?, באתר nrg‏, 18 בפברואר 2017
•   פרנצ'סקה בורי - עזה, "הפסקת אש מבחינתי היא שקט מוחלט. וסיום המצור", באתר "ידיעות אחרונות", 5 באוקטובר 2018
•   אמיר בר שלום, "עיניים של רוצח": פחדן, פיקח ושונא ישראל - לאן מנווט יחיא סינוואר?, ערוץ תאגיד השידור הישראלי, באתר יוטיוב, 25 במאי 2018
• זמן אמת עונה 7, בחזרה לקצב מחאן יונס - יחיא סינוואר, בערוץ היוטיוב של כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי (שודר לראשונה בשנת 2019)
•   חיים לוינסון, "חנקתי אותו. הוא הבין שמגיע לו למות": העדויות של יחיא סינוואר כשנחקר בישראל, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2023