אסמאעיל הנייה: טרוריסט פלסטיני המשמש כראש הלשכה המדינית של חמאס

הוא החליף בתפקיד זה את ח'אלד משעל. קודם לכן כיהן כראש ממשלת הרשות הפלסטינית ה-5, ולאחר ההפיכה בעזה המשיך לכהן כראש הממשלה של ארגון הטרור חמאס, ברצועת עזה, בניגוד להחלטת יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, שמינה כראש ממשלה את סלאם פיאד.

אסמאעיל הנייה
إسماعيل هنية

לידה	29 בינואר 1962 (בן 62) הרפובליקה הערבית המאוחדת שאטי, רצועת עזה תחת הכיבוש המצרי
מדינה	הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
השכלה	האוניברסיטה האסלאמית בעזה
מפלגה	חמאס חמאס
ראש הלשכה המדינית של חמאס 6 במאי 2017 – מכהן (7 שנים) → ח'אלד משעל
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית ה־5 19 בפברואר 2006 – 14 ביוני 2007 (שנה ו־16 שבועות) → אחמד קריע סלאם פיאד ←
ראש ממשל חמאס בעזה ה־1 14 ביוני 2007 – 13 בפברואר 2017 (9 שנים ו־35 שבועות) יחיא סנוואר ←

הנייה הוא אחד מראשי הנהגת ארגון חמאס לאחר הריגת אחמד יאסין ועבד אל עזיז א-רנתיסי, ובאפריל 2012 נבחר גם לכהן כראש הלשכה המדינית של החמאס בעזה, עד להחלפתו בשנת 2017 על ידי יחיא סנוואר.

אסמאעיל הנייה נולד ב-1962 במחנה הפליטים שאטי שברצועת עזה לאב דייג ממשפחה שברחה מהכפר אל-ג'ורה שליד אשקלון. אביו מת בילדותו.

בנעוריו עבד בישראל כטייח כדי לסייע בפרנסת משפחתו. במהלך שנות ה-80 היה פעיל במסגרת מועצת הסטודנטים של האוניברסיטה האסלאמית של עזה, ואף כיהן כיו"ר המועצה למשך שנתיים. במהלך תקופה זו הרבה להתעמת עם מוחמד דחלאן, יו"ר "השביבה" ולימים ממנהיגי תנועת פת"ח. בשנת 1987 קיבל תואר בספרות ערבית מהאוניברסיטה האסלאמית של עזה. באותה שנה הושם במעצר מנהלי לחצי שנה.

החל מ-1989 נשא עונש מאסר של שלוש שנים בכלא קציעות. בסיום התקופה גורש לדרום לבנון ב-1992, חזר לעזה כעבור שנה יחד עם יתר 416 המגורשים, והתמנה למזכיר חבר הנאמנים של האוניברסיטה האסלאמית בעזה ולמנהלה האדמיניסטרטיבי. הנייה הגיש את מועמדותו לבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית הראשונה, אך פרש מהתמודדות בעקבות לחצים מצד תנועת חמאס שהחרימה את הבחירות.

לאחר שחרור שייח' אחמד יאסין מהכלא ב-1997 מונה הנייה לראש לשכתו. ב-6 בספטמבר 2003, במבצע קטיף כלניות שנועד לחסל את צמרת החמאס, כאשר שהה בדירה בעזה עם צמרת חמאס ובהם השייח' יאסין, נפצע הנייה קל בזרועו מפצצות שהטיל חיל האוויר.

מעמדו של הנייה בתנועת חמאס הלך והתחזק במשך האינתיפאדה השנייה בשל קרבתו ליאסין וחיסול מרבית צמרת חמאס על ידי מדינת ישראל. בדצמבר 2005 נבחר לעמוד בראש רשימת חמאס, ובבחירות שהתקיימו ב-25 בינואר 2006 הוביל את התנועה לניצחון על תנועת פת"ח ונבחר לראשות הממשלה של הרשות הפלסטינית החל מ-19 בפברואר 2006.

בתקופתו סבלה הרשות הפלסטינית מחרם כלכלי, עקב היות חמאס ארגון טרור. בדצמבר 2006 נסע הנייה לסבב פגישות בעולם הערבי במטרה לגייס כספים. כשחזר, ב-14 בדצמבר 2006, נעשה ניסיון להתנקש בחייו על ידי כמה פעילי פת"ח. הנייה לא נפגע, אך אחד משומריו נהרג ובנו נפצע.

בעקבות החרם ועל רקע חטיפת גלעד שליט ואירועים אלימים בין פת"ח לחמאס, הוחלט על הקמת ממשלת אחדות פלסטינית. ממשלה זו הושבעה בסופו של דבר ב-17 במרץ 2007 והיא הורכבה מנציגי רוב המפלגות הפלסטיניות. בראשה עמד הנייה וסגנו היה עזאם אל-אחמד מפת"ח. הממשלה סירבה להכיר רשמית במדינת ישראל, ועל כן לא זכתה להכרה מצד ממשלת ישראל בראשותו של אהוד אולמרט. מדינות נוספות בעולם לא הכירו בהנהגת החמאס: מזכ"ל האו"ם באן קי מון סירב להיפגש עם הנייה כאשר היה בביקור באזור במרץ 2007. באפריל 2007 סירבה ממשלת הולנד לבקשת הנייה להיכנס לתחומה כדי להשתתף בכנס אירופי-פלסטיני, בנימוק שהאיחוד האירופי רואה בחמאס ארגון טרור.

ב-14 ביוני 2007 הודיע נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס על פיטורי הנייה מתפקיד ראש הממשלה עקב העימותים ברצועת עזה. חמאס סירב לקבל את פיטוריו והנייה המשיך לשלוט ברצועת עזה. בתפקידו זה הוביל את רצועת עזה במבצע עופרת יצוקה, שבו נהרגו 1,166 פלסטינים והוחרבו מרבית בנייני הממשל, וכן בתיהם של פעילי חמאס רבים. הנייה עצמו הסתתר במהלך המבצע, ולא הופיע בציבור מחשש לחייו, אך הופיע בשני שידורי טלוויזיה בערוץ של החמאס, והכריז "עזה לא תישבר - הניצחון שלנו על הציונים קרוב".

ב-2010 הכריז כי חמאס יקבל הסדר עם ישראל גם בניגוד לעמדות הארגון אם כך ייקבע במשאל עם ובכפוף לתנאים נוספים. הנייה נמנה עם מובילי עסקת שליט, שבמסגרתה שוחררו מהכלא הישראלי כ-1,027 אסירים פלסטינים, בהם 280 רוצחים שנשפטו למאסר עולם, בתמורה לשחרורו של גלעד שליט. בחגיגות בעזה לרגל השחרור ציין הנייה שהעסקה מהווה "נקודת מפנה אסטרטגית במאבק באויב הציוני".

ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן הפציץ חיל האוויר הישראלי את ביתו, אך הנייה לא שהה בו באותה עת ולא נפגע. באותה שנה הנייה רכש שטח אדמה של 2,500 מ"ר ברחוב עומאר אל־מוכתאר בשכונת היוקרה א-רימאל בעזה תמורת 4 מיליון דולר.

בפברואר 2017 נבחר יחיא סנוואר בבחירות פנימיות למנהיג חמאס ברצועת עזה, והחליף את הנייה. בין השניים היו חיכוכים. מאז החליף הנייה את ח'אלד משעל כראש הלשכה המדינית של חמאס ועבר לקטר.

ב-25 במרץ 2019, כתגובה לירי רקטת M-75 של חמאס על בית במושב משמרת, תקף חיל האוויר, לצד מטרות רבות נוספות, את לשכתו של הנייה בעיר עזה.

בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל נהרגו נכדו הגדול ונכדתו. באפריל 2024 נעצרה אחותו שגרה בתל שבע בחשד לקשר עם מחבלי חמאס והסתה לטרור. באותו חודש שלושה מילדיו ושלושה מנכדיו נהרגו יחד בתקיפת חיל האוויר הישראלי במחנה הפליטים שאטי.

ב-2 במאי 2011, כחלק מהמלחמה של ארצות הברית באל-קאעדה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, חיסלו כוחות קומנדו של ארצות הברית את אוסאמה בן לאדן. בניגוד לפת"ח שברך על החיסול, הנייה התעקש לעמוד לצידו של בן-לאדן, כינה אותו קדוש ושהיד וגינה את חיסולו: "אנו רואים בכך המשך של המדיניות האמריקאית המבוססת על דיכוי ושפיכת דם מוסלמי וערבי... אנו מגנים את ההתנקשות וההרג של לוחם קדוש ערבי. אנו מבקשים מאלוהים להעניק לו רחמים עם המאמינים האמיתיים והשהידים".

הנייה מתגורר בדוחה, נשוי ונולדו לו 13 ילדים. יש לו שני אחים ושמונה אחיות, שלוש מהן נישאו לבדואים ישראלים, והן בעלות אזרחות ישראלית ומתגוררות בתל שבע. הונו מוערך ב-2.5–4 מיליארד דולר.

• רוני שקד, אמירה לם, שחר גינוסר, "דוקטור אסמאעיל ומיסטר הנייה", מוסף 7 ימים, 9 בינואר 2009, עמודים 27 - 32

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אסמאעיל הניה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסמאעיל הנייה

• שלומי אלדר, ראיון בלעדי עם אסמאעיל הנייה, באתר nana10‏, 7 באוקטובר 2008  
• אסמאעיל הנייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)