עסקת שליט

ההסכם נחתם לאחר משא ומתן ארוך, שהתנהל בצל פעילות ציבורית בישראל לשחרורו של שליט, ולאחר שחלפו חמש שנים וארבעה חודשים מאז שפעילי החמאס חטפו את שליט בצדו הישראלי של הגבול עם רצועת עזה.

העסקה, שהושגה בתיווכם של מתווכים גרמנים ומצריים, תואמה על ידי סוכן שירות הביון הפדרלי הגרמני גרהרד קונרד, ונחתמה במצרים ב-11 באוקטובר 2011. השלב הראשון של העסקה יצא לפועל ב-18 באוקטובר 2011, ובו העביר חמאס את שליט לשטח מצרים (ממנה הועבר לישראל), ובמקביל שחררה ישראל בתמורה 477 אסירים ביטחוניים. השלב השני של העסקה התקיים ב-18 בדצמבר 2011, ובמהלכו שחררה ישראל 550 אסירים ביטחוניים נוספים.

  ערך מורחב – גלעד שליט

במשך שנים של פעילות טרור פלסטיני נגד ישראל לכדה ישראל מחבלים רבים, העמידה אותם לדין, ועל המורשעים נגזרו עונשי מאסר, ובכלל זה מאסר עולם למורשעים ברצח. הפלסטינים שאפו לשחרור המחבלים (ואסירים פלסטינים נוספים), ודרך מבטיחה להגשמת מטרה זו נראתה חטיפה של חייל ישראלי, שישמש קלף מיקוח במשא ומתן לשחרור אסירים.

ב-25 ביוני 2006 חצתה חוליית חמושים פלסטינית את הגבול מרצועת עזה לישראל דרך מנהרה שנחפרה בסמוך למעבר כרם שלום לצורך ביצוע פשיטה זו. החוליה תקפה את טנק המרכבה שבו שהה הצוות של גלעד שליט. מפקד הטנק, סגן חנן ברק, וחייל בצוות הטנק, סמ"ר פבל סלוצקר יצאו מהטנק, נורו ונהרגו בידי המחבלים. חייל נוסף, ששהה בעמדת הנהג של הטנק, נלכד בטנק ונפצע קשה, וחבר הצוות הרביעי, רב"ט גלעד שליט, הוצא מתוך הטנק באיומי נשק. דקות ספורות בלבד לאחר תחילת ההתקפה חזרה חוליית המחבלים לרצועת עזה עם שליט, והעבירה אותו למקום מחבוא.

בעקבות חטיפתו של שליט יצא צה"ל למבצע גשמי קיץ, שנמשך לסירוגין כחמישה חודשים ובמהלכו נהרגו 394 פלסטינים. במקביל התנהלה פעילות דיפלומטית של גורמים בינלאומיים, בעיקר מצרים, לשחרורו של שליט. בשל היותו של שליט גם אזרח צרפתי, ערכה גם צרפת פעילות דיפלומטית לשחרורו. החוטפים, שפעלו תחת פיקודו של ח'אלד משעל ואנשי ההנהגה הצבאית של חמאס ובהם אחמד ג'עברי, ביקשו לשחררו בכפוף לעסקת שבויים.

המשא ומתן לשחרורו של גלעד שליט

עד אוגוסט 2008 התגבש מתווה העסקה, כולל המחיר של 450 אסירי חמאס תמורת גלעד שליט.

בדצמבר 2009 נחשפה פעילותו של מתווך גרמני, שהעביר מסרים בין ישראל לחמאס וניסה לקדם עסקה לשחרור שליט. הוא מסר לישראל את תשובת חמאס, והעניין נדון בכמה ישיבות של שרי ה"שביעייה" (פורום בן שבעה שרים של ממשלת ישראל). הפורום החזיר תשובה, שבה היו הסתייגויות לגבי כמה מדרישות חמאס, וראש הממשלה הודיע שזוהי ההצעה האחרונה של הממשלה. החמאס לא ענה על התשובה הישראלית, ובכך נכנס המשא ומתן לקיפאון. המשא ומתן הגיע למבוי סתום בין היתר בשל חילוקי דעות בין הצדדים בנוגע להרחקת חלק מהאסירים משטחי יהודה ושומרון, שחרור בכירי החמאס הכלואים בישראל, שחרור אסירים מקרב ערביי ישראל ומזרח ירושלים, ומספר האסירים שישוחררו.

ב-6 באוקטובר 2011 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לבין החמאס בתיווך מצרים לשחרור שליט תמורת שחרור של כאלף אסירים הכלואים בישראל, מהם מאות אסירי עולם. ההסכם הושג חמש שנים וארבעה חודשים לאחר שפעילי ארגון החמאס לקחו בשבי את שליט.

העסקה, שהושגה בתיווכם של מתווכים גרמנים ומצריים, תואמה על ידי סוכן שירות הביון הפדרלי הגרמני גרהרד קונרד, ונחתמה ב-11 באוקטובר 2011. בתיווך בין הצדדים נטל חלק גם ראש המודיעין המצרי, מוראד מוואפי. עד לחתימת ההסכם הסופי לשחרורו של גלעד שליט, שלושה אנשים עמדו בראש צוות המשא ומתן הישראלי לשחרורו, עופר דקל (2007–2009), חגי הדס (2009 – אפריל 2011) ודוד מידן (אפריל 2011 – אוקטובר 2011). בין ישראל לחמאס נוצר גם ערוץ תקשורת בלתי רשמי, דרך פעיל השלום גרשון בסקין, שהעביר מסמכים והודעות, באופן ישיר בין נציג ראש הממשלה דוד מידן לבין בכיר החמאס ראזי חמד.

ב-11 באוקטובר סוכמו הפרטים הסופיים של ההסכם, לפיו ישוחררו 1,027 אסירים (מתוכם 1,000 גברים ו-27 נשים), והוא פורסם ברבים. זהו המספר הגדול ביותר של אסירים שישראל הסכימה לשחרר תמורת חייל בודד. לדברי בכיר החמאס מחמוד א-זהאר, העסקה כללה גם את הסרת הסגר על רצועת עזה ושיפורים בתנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים שנותרו כלואים בישראל. לאחר אישור העסקה, צוטט מפקד הזרוע הצבאית של החמאס אחמד ג'עברי בעיתון הלונדוני אל-חיאת באומרו כי האסירים ששוחררו במסגרת עסקת שליט היו אחראים באופן קולקטיבי לרציחתם של 569 אזרחים ישראלים.

בישיבת ממשלה לילית, שהתקיימה ב-11-‏12 באוקטובר, אישרה ממשלת ישראל את ההסכם. 26 שרים תמכו בעסקה ושלושה – אביגדור ליברמן, משה יעלון ועוזי לנדאו – התנגדו. כל גורמי הביטחון, צה"ל, שב"כ ומוסד תמכו בעסקה. ראש המוסד, תמיר פרדו, שתמך בעסקה בניגוד לקודמו בתפקיד שהתנגד, אמר ששחרור האסירים אינו בא על חשבון המדינה, ושכמפקד הוא מחויב להחזיר את שליט הביתה. ראש השב"כ, יורם כהן, שתמך בעסקה בניגוד לקודמו שהתנגד, טען שהוא קיבל את ההחלטה לתמוך יחד עם אנשיו בשב"כ שכמעט כולם תמכו בעסקה.

שרי ש"ס תמכו בעסקה על פי פסיקתו של הרב עובדיה יוסף ובעידודו.

ב-15 באוקטובר פרסם משרד המשפטים רשימה של 477 אסירים ביטחוניים שבכוונת ישראל לשחרר במסגרת השלב הראשון של ביצוע ההסכם. עם פרסום ההסכם לכלל הציבור, ניתנו 48 שעות על מנת להביע התנגדויות והסתייגויות מהעסקה, בין היתר על ידי עתירה לבג"ץ נגד ההסכם. יומיים לאחר מכן הוגשו ארבע עתירות לבג"ץ נגד שחרור רוצחים במסגרת העסקה, וכולן נדחו.

 

 

מימוש עסקת שליט, שכונה בישראל מבצע "שעת נעילה", נעשה בשני שלבים:

• בשלב הראשון, גלעד שליט הועבר מרצועת עזה למצרים ומשם לישראל. במקביל, שחררה ישראל 477 אסירים ביטחוניים.
• בשלב השני, אשר התקיים ב-18 בדצמבר 2011, שוחררו 550 אסירים ביטחוניים נוספים.

שלב ראשון

בבוקר יום העסקה הוצא גלעד שליט מהבית בו הוחזק והועבר אל מעבר הגבול ברפיח. כדי למנוע ניסיון של מתנגדי העסקה לפגוע בו, גייס החמאס עשרות טנדרים בעלי מראה זהה מתוצרת טויוטה היפנית שהתכנסו לשיירה ארוכה שגם היוותה מפגן כוח טלוויזיוני. רגע הגעתו של שליט למעבר רפיח שודר בשידור חי על ידי הטלוויזיה המצרית והיה הראשון בו נראה שליט חי מחוץ למקום שביו. במהלך שהותו במעבר רפיח הוא רואיין לטלוויזיה המצרית על ידי העיתונאית שהירה אמין, ללא ידיעה מוקדמת של שליט או הסכמתו. לאחר מכן הועבר לידי המתווך דוד מידן ונציגי צה"ל בפיקוד אלוף פיקוד דרום טל רוסו והוסע ברכב ממוגן אל מעבר כרם שלום ומשם אל מחנה אמיתי הסמוך. עם הגעתו למקום הוא נבדק על ידי נציגי חיל הרפואה ובריאות הנפש, והחליף את הבגדים האזרחיים במדי צה"ל. ממחנה אמיתי הוטס שליט אל בסיס חיל האוויר תל נוף, במהלך הטיסה איבד את הכרתו לזמן קצר אך לבסוף הוחלט כי אין צורך לפנות אותו לבית החולים. בתל נוף זכה שליט לקבלת פנים על ידי ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל בני גנץ, וקצינים בכירים נוספים. לאחר מכן התאחד עם הוריו, והם קיבלו זמן קצר לפגישה פרטית ללא נוכחות עיתונאים וזרים אחרים. בסיום טקס החזרה לארץ הוטסה כל המשפחה לביתה במושב מצפה הילה, לכל אורך הדרך ממנחת המסוק ועד בית המשפחה התגודדו מאות מתושבי היישוב ואזרחים שהריעו לשליט.

מרבית האסירים הביטחוניים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של העסקה הם פלסטינים או ערבים ישראלים, אם כי בקרב האסירים ישנה גם אסירה אוקראינית ואסירה ירדנית. מתוך האסירים ששוחררו בשלב הראשון 110 אסירים שוחררו לבתיהם ביהודה ושומרון ו-131 אסירים שוחררו לבתיהם ברצועת עזה. שישה אסירים תושבי מזרח ירושלים שוחררו גם הם לבתיהם. 203 אסירים תושבי יהודה ושומרון גורשו, 163 לעזה ו-40 לחוץ לארץ. לפי ההסכם, האסירים ששוחררו ליהודה ושומרון יהיו נתונים תחת מגבלות, ובין היתר לא יורשו לחצות את הקו הירוק או לצאת לחוץ לארץ במשך עשר שנים, ואחת לחודש יחויבו להתייצב במנהלת התיאום והקישור של צה"ל. נוסף לכך במשך שלוש שנים יוגבלו לשהות רק במחוז בו נמצא ביתם. מבין האסירים שיגורשו לחוץ לארץ, ישראל אמורה לבחור בעוד שנה 18 מהם שיורשו לשוב ליהודה ושומרון או למזרח ירושלים. ל-18 מתוכנן לתת אפשרות לחזור בעוד שלוש שנים, במקביל לקציבת עונש המאסר שנקבע להם גם כך בכלא בישראל. 55 מהאסירים יוכלו לשוב בעוד 5 עד 10 שנים, כש-55 נוספים יוכלו לשוב בעוד 20–25 שנה. 55 מחבלים אחרים גורשו לצמיתות.

בין האסירים הפלסטינים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של העסקה נכללו 280 אסירים שנידונו למאסרי עולם בשל חלקם בתכנון והוצאה לפועל של פיגועי טרור בהם נרצחו מאות אנשים בישראל.

עם המשוחררים נמנו:

• יחיא סנוואר (4 מאסרי עולם)– רצח משתפי פעולה פלסטינים עם ישראל, הפך לימים למנהיג חמאס ברצועת עזה.
• נסר יתאימה (29 מאסרי עולם) – השתתף בביצוע הפיגוע במלון פארק, שבו נרצחו 30 ישראלים.
• מעאד אבו שרח (19 מאסרי עולם), מג'די עמרו (19 מאסרי עולם) ופאדי ג'ועבה (18 מאסרי עולם) – שלושה ממתכנני הפיגוע בקו 37, שבו נרצחו 17 אנשים.
• עבד אל-האדי ע'נאיים (16 מאסרי עולם) – המחבל שביצע את הפיגוע בקו 405, שבו נרצחו 16 אנשים
• מוחמד דאגלס (15 מאסרי עולם) ואחלאם תמימי (16 מאסרי עולם), שהשתתפו בביצוע הפיגוע במסעדת סבארו, שבו נרצחו 15 ישראלים.
• עבד עמרו (4 מאסרי עולם) – ממתכנני הפיגוע בקפה הלל, שבו נרצחו שבעה אנשים.
• מוחמד ג'ולאני (4 מאסרי עולם) – חבר חוליה שביצעה פיגועי ירי מהם נהרגו ישראלים אחדים.
• עמר סרחאן (3 מאסרי עולם) – בשנת 1990 רצח שלושה ישראלים בפיגוע דקירה.
• מוחמד שראתחה (3 מאסרי עולם) – היה מעורב ברצח החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון במהלך האינתיפאדה הראשונה.
• מאג'ד קטיש (3 מאסרי עולם) ומחמוד עטון (3 מאסרי עולם) – חברי החוליה שחטפה ורצחה את לוחם מג"ב ניסים טולדנו.
• עבד אל-עזיז צאלחה (מאסר עולם) – ממשתתפי הלינץ' ברמאללה, שבו נרצחו שני חיילי צה"ל
• זייד אל-כילאני (מאסר עולם) - מבצע פיגוע המונית בצומת מי עמי.
• אמנה מונא (מאסר עולם) – פיתתה את הנער אופיר רחום והובילה לרציחתו
• ג'יהאד ירמור (מאסר עולם) – האחראי לחטיפת נחשון וקסמן
• פואד עמרין, שרצח בדקירות סכין את הלנה ראפ
• חברי חוליית סילוואד שביצעו סדרת פיגועי ירי בהם נרצחו 3 ישראלים.
• אחד מרוצחי בני הזוג בנימין זאב וטליה כהנא.
• עלי מסלמאני ועלאא ביזאן, ממשוחררי עסקת ג'יבריל ב-1985 שהקימו חוליית טרור שרצחה את זהבה בן-עובדיה ופול אפלבי ונידונו למאסר עולם ב-1986.

בין האסירים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של העסקה נכללו באופן חריג גם 14 תושבי מזרח ירושלים ו-6 ערבים בעלי אזרחות ישראלית. כמו כן שוחרר חוסאם בדראן, שלא הורשע ברצח, אך נחשב לבכיר אסירי החמאס מיהודה והשומרון ששוחררו בעסקה זו.

מפקד הזרוע הצבאית של החמאס, אחמד ג'עברי, אמר שהאסירים ששוחררו במסגרת עסקת שליט היו אחראים באופן קולקטיבי לרציחתם של 569 אזרחים ישראלים. על פי חיים רמון בספרו "נגד הרוח" המחבלים ששוחררו נדונו במצטבר ל-168 מאסרי עולם.

לפני שחרורם התבקשו האסירים לחתום על התחייבות להימנע מחזרה לפעילות טרור, אך רובם סירבו לכך.

שלב שני

בשלב השני של העסקה, בהתאם להסכם, ישראל הרכיבה לבדה את רשימת האסירים המשוחררים, אך בהתייעצות עם מצרים. מבין האסירים המשוחררים: 300 הם אנשי פתח, 50 – אנשי החזית העממית, 20 – אנשי החזית הדמוקרטית וכל השאר חסרי השתייכות פוליטית. מצרים ביקשה מישראל לכלול ברשימה גם את תשע האסירות הפלסטיניות שלא שוחררו מהכלא הישראלי בשלב הראשון. בסופו של דבר סוכם שישראל תשחרר שש אסירות, ולאחר שבוע תשחרר אחת נוספת. בשעות שקדמו לשחרור, פרצו עימותים מחוץ לכלא עופר, בין כוחות הביטחון לבני משפחותיהם של אסירים פלסטינים הצפויים להשתחרר בעסקה, על רקע השעה המאוחרת לשחרורם שלטענתם פוגע בחגיגות השחרור וכן בשל העובדה שמרבית המשוחררים ממילא עמדו להשתחרר בקרוב (300 אמורים להשתחרר בעוד שנה). טרם ביצוע העסקה הופעלו לחצים על נתניהו לבצע מחווה כלפי אבו מאזן בשלב השני של העסקה, בשל העובדה שבשלב הראשון שוחררו אסירי חמאס ולא פת"ח. לחצים אלו כללו טיעון מצד אבו מאזן להבטחה שכזו מראש הממשלה הקודם אולמרט. על אף העובדה שבשלב השני לא שוחררו אסירי חמאס וכשני שלישים היו מאסירי פת"ח, כאמור, כ-300 הללו היו צפוים להשתחרר בעוד כשנה ממילא וברשות הטילו את האשמה על חמאס בנושא. כמו כן חמאס הצהיר כי ימשיך לחטוף חיילים על מנת לשחרר את שאר האסירים הפלסטינים.

על פי הקריטריונים הישראלים, האסירים ששוחררו בשלב השני של העסקה, מוגדרים ככאלו ש"אין להם דם על הידיים".

יום השחרור - "מבצע בית השואבה"

מבצע העברת גלעד שליט לישראל ושחרור האסירים כונה "מבצע בית השואבה" משום שהתקיים בחול המועד סוכות 2011. האסירים והאסירות רוכזו מבעוד מועד בבתי כלא שונים שמהם יפוזרו לנקודות השחרור, ועם שחר ב-18 באוקטובר החל המבצע. שיירה עם 147 אסירים ואסירות הגיעה למעבר כרם שלום בגבול מצרים, האסירים זוהו על ידי הצלב האדום והמתינו באוטובוסים לרגע שיתקבל אישור מנציג צה"ל בצד המצרי שראה את שליט. כל ערוצי התקשורת שידרו את המבצע עם צפיית שיא, ושילבו קטעי שידור חי מהטלוויזיה המצרית שסיקרה את האירוע. בציבור שרר מתח שמא יחול שיבוש במבצע, והאם שליט יוחזר חי ושלם. עד שלהרף עין נראה בטלוויזיה המצרית שליט במעבר רפיח, כחוש וחיוור, יוצא ממכונית של אנשי החמאס שמקיפים אותו. בשעה אחת עשרה הודיע דובר צה"ל רשמית ששליט נמצא בשטח ישראל. לאחר בדיקות הוטס שליט לבסיס תל נוף, שם קיבל את פניו ראש הממשלה נתניהו ושליט נפגש עם הוריו, ומשם הוטס למצפה הילה.

התייחסות בישראל

בעד

דוד מידן טען כי במהלך השנים שחלפו מאז העסקה הייתה לישראל הזדמנות לחסל את המשוחררים שהיו מעורבים בטרור. כלכלן הטרור קלו בר-רבי הסביר כי לארגוני טרור ממילא אין מחסור בכח אדם, ומשאביהם מאפשרים להם להוציא כמות מוגבלת של פעולות, אך עבור כל "משרה" בארגון הטרור יש עודף מועמדים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצדיק את העסקה בדברים שנשא עם חזרת שליט, באומרו ששתי דרישותיו העיקריות התקיימו בה: המחבלים הבכירים ביותר לא ישוחררו, בהם דמויות כמרואן ברגותי, עבדאללה ברגותי ועבאס א-סייד. בנוסף, רבים מהמחבלים לא ישובו ליהודה ושומרון, אלא יגורשו. באיגרת שהוציא הרמטכ"ל, בני גנץ, לרגל שחרורו של שליט הוא ציין "את מחויבותם של מדינת ישראל, של צה"ל ושל חייליו לעשות כל שניתן כדי להחזיר כל חייל שיצא למשימתו, ולא שב ממנה".

נגד

לאחר ביצוע העסקה התבטאה יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני כנגד העסקה בטענה כי כושר ההרתעה של ישראל נפגע. לדבריה נמנעה מביקורת קודמת לאחר שהבטיחה זאת לנועם שליט. גם ראש המוסד לשעבר מאיר דגן התבטא כנגד העסקה באומרו "העובדה שראש הממשלה מקבל אותו והופך אותו לגיבור מפריעה לי. המחיר של העסקה הזאת יקר מדי, אבל אני שמח לראות את שליט בבית".

אלמגור - ארגון נפגעי טרור, מתח ביקורת על עסקת שליט והגדיר את העסקה בתור "ניצחון לטרור ולארגון החמאס". על פי נתוני ארגון אלמגור, חלק גדול מהמחבלים אשר שוחררו בעבר במסגרת עסקאות חילופי שבויים חזרו לפעילות הטרור וגרמו לרציחתם של כ-180 ישראלים. בעקבות אישור עסקת שליט, שבואל סחיווסחורדר, אשר הוריו ושלושת אחיו נרצחו בפיגוע התאבדות במסעדת סבארו בירושלים, השחית את אנדרטת יצחק רבין בתל אביב, מתוך כעס על כך ששני אסירים ביטחוניים אשר היו מעורבים בפיגוע במסעדת סבארו נכללו בעסקת שליט.

מספר רבנים אסרו את קיום העסקה משום שלדבריהם יש בה עידוד הטרור וסיכון אחרים. בין האוסרים היו הרב צפניה דרורי, הרב יעקב יוסף, והרב שמואל אליהו.

הסברים להסכמת הממשלה לעסקה

בשנת 2016 אמר צבי האוזר שייתכן שהלחץ הציבורי של המחאה החברתית בשנת 2011, הובילה לאישור העסקה, ואילולא המחאה העסקה לא הייתה יוצאת לפועל. במענה לכך טען גרשון בסקין שמתווה העסקה כבר אושר לפני תחילת המחאה, כך שלא סביר שהמחאה היא זאת שהניעה את העסקה.

התייחסות פלסטינית

בהודעתו על ההסכם התגאה ח'אלד משעל בהישג של שחרור 1,027 אסירים, בני כל הפלגים הפלסטינים, והבטיח להמשיך במאמצים לשחרור האסירים הפלסטינים שנותרו בכלא. בקבלת הפנים שערך בקהיר לאסירים המגורשים לחו"ל הבטיח להם משעל שעוד ישובו לפלסטין, והוסיף: "משא ומתן על בסיס כוח הוא מה שאילץ את ישראל לשלם את המחיר".

במקביל חגג איסמעיל הניה בעזה את השחרור, וציין שהעסקה מהווה "נקודת מפנה אסטרטגית במאבק באויב הציוני".

אחמד ג'עברי, ראש הזרוע הצבאית של החמאס לשעבר, הצהיר כי "פעולות חטיפת חיילים וקצינים ישראלים יימשכו, כל עוד יש אסירים פלסטינים בבתי הכלא בישראל".

ממשלת החמאס בעזה הודיעה על מענק של 2,000 דולר לכל אסיר משוחרר שהועבר לרצועת עזה, והרשות הפלסטינית הודיעה על מענק של 5,000 דולר לכל אסיר משוחרר.

בנאום פומבי שנשא ח'ליל אל-חייה, בכיר בהנהגת החמאס בעזה, ששודר בערוץ אלאקצא (Al-Aqsa TV) ב-19 באוקטובר 2011 שיבח חלק מהאסירים המשוחררים, ובהם אמיר סעוד צאלח אבו סרחאן ואשרף בעלוג'ה על כך ש"דקרו את אויבי אללה", את ח'ליל אבו עלבה אשר "נהג במכונית ומחץ את אויבי אללה", את עבד אל-האדי ע'נאיים על כך ש"הסיט אוטובוס ממסלולו אל תוך תהום ליד ירושלים". עוד הוסיף כי "אסור לנו לשכוח את מהפכת הסכינים... אחינו עבד אל רחמן אל דיב וחאלד אל ג'יידי... ברחובות הללו, הם הורידו את היהודים אחד אחרי השני".

התייחסות בינלאומית לעסקה

שחרור גלעד שליט תפס מקום נרחב בסיקורים של התקשורת העולמית. הידיעה תפסה מקום בעמודים הראשיים של עיתונים באירופה ובארצות הברית. מנהיגים שונים בירכו על העסקה, בהם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי, שאף הזמין את שליט לביקור בארמון האליזה. עם זאת, בארצות הברית הושמעה ביקורת ודאגה, עקב העובדה שבין המשוחררים יש מחבלים שרצחו אזרחים אמריקנים. כמו כן עלתה לדיון ההשוואה בין ההתייחסות הישראלית לנושא החטופים מול ההתייחסות האמריקנית.

ב-18 באוקטובר 2011 הצהירה משפחתו של שלמה ליבמן, שנרצח בפיגוע ירי 13 שנים קודם לכן, כי הם מציעים גמול כספי בגובה 100 אלף דולר על ראשם של שני הרוצחים של שלמה, חוילאד רמדאן ונידאר רמדאן, ששוחררו במסגרת עסקת שליט. ב-25 באוקטובר 2011 איש הדת והמטיף הסעודי הנודע עווד אל-קרני הציע 100 אלף דולרים למי שישבה חייל ישראלי כדי להחליפו באסירים פלסטיניים נוספים. ב-29 באוקטובר 2011 הנסיך הסעודי חאלד בן טלאל (אנ') הצהיר כי החליט לגלות סולידריות עם אל-קרני וכי הוא מציע סכום של כ-900,000 דולרים, כדי שהגמול הכספי שיוצע למי שיצליח לחטוף חייל ישראלי נוסף יעמוד על מיליון דולרים.

חמישה משומריו של שליט נהרגו בתקיפות של חיל האוויר ובקריסת מנהרות, תוך כדי השבי ולאחריו.

מעורבותם של האסירים ששוחררו בפעולות טרור

חלק מהאסירים ששוחררו בעסקה שבו לעסוק בטרור (לפי אחת ההערכות: כ-40%). מאוחר יותר טען צבי האוזר, יו״ר ועדת החוץ והבטחון דאז, בנאום בכנסת שרוב משוחררי העסקה חזרו לטרור, והם היו מעורבים בין היתר ברצח עשרה ישראלים ופציעת רבים אחרים. ב-27 באוגוסט 2017 פרסם שר הביטחון אביגדור ליברמן ש-202 ממשוחררי העסקה נעצרו עד אז על ידי כוחות הביטחון פעם נוספת, לאחר ששבו לפעילות טרוריסטית. 111 מהם היו כלואים בתאריך זה. משוחררי עסקת שליט, בהם יחיא סנוואר, היו לימים ממחוללי הטרור העיקריים מרצועת עזה. מנגד, דוד מידן שתיווך בעסקת שליט טען כי אחוזי הרצידיביזם היו קטנים מאוד.

במרץ 2012 הרג צה"ל את אחד המשוחררים, אחמד אל-חנני, בפעולת סיכול ממוקד של מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית, זוהיר אל-קייסי.

בדצמבר 2013 דיווח המודיעין הישראלי כי זרוע החמאס הממונה על המתרחש בגדה המערבית (מכונה "מטה הגדה"), מופעלת בידי מחבלים שריצו עונשי מאסר ממושכים על רצח ישראלים, שוחררו בעסקת שליט וגורשו לרצועת עזה.

ב-14 באפריל 2014 נרצח בפיגוע ירי ניצב משנה ברוך מזרחי בידי זיאד עווד, ממשוחררי עסקת שליט. הרוצח נלכד.

ביוני 2014 מחמוד קוואסמה, מחבל חבר חמאס ממשוחררי העסקה, יזם ופיקד על רצח שלושת הנערים. בעקבות האירוע נעצרו ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים עשרות מהמשוחררים בעסקת שליט. שישה מהעצורים ממזרח ירושלים, ובתוכם עלאא ביזאן ממשוחררי עסקת ג'יבריל, שבו לשאת את עונשם המקורי לאחר שוועדת שחרורים מיוחדת קבעה שהפרו את תנאי שחרורם. בעקבות המעצרים, חמאס הגביר את שיגורי הרקטות שלו לישראל, דבר שהוביל ליציאת צה"ל למבצע צוק איתן.

ב-19 ביוני 2015 נרצח ליד דולב דני גונן ונפצע אזרח נוסף בפיגוע ירי שביצעה חוליית מחבלים שעליה נמנה אסאמה אסעד, ששוחרר בעסקת שליט.

ב-29 ביוני 2015 נרצח בפיגוע ירי ליד שבות רחל מלאכי רוזנפלד בידי חוליית חמאס, שהפעיל אחמד נג'אר, ששוחרר בעסקת שליט.

ב-1 ביולי 2016 נרצח בפיגוע ירי הרב מיכאל מרק מעתניאל ונפצעו אשתו ושניים מילדיו. הרוצח הוא מחמד פקיה, ממשוחררי עסקת שליט, שנהרג מאוחר יותר במהלך קרב עם כוחות הביטחון. בני משפחת הנרצח קראו לחשבון נפש מצד מובילי המאבק לשחרור גלעד "בכל מחיר" ומצד מקבלי ההחלטה בדבר העסקה.

ב-9 בדצמבר 2018 נפצעו שבעה בפיגוע ירי מרכב חולף לעבר טרמפיאדה בכניסה ליישוב עפרה. אחת הפצועות קשה הייתה בהריון מתקדם. העובר יולד וכעבור שלושה ימים נפטר. ב-13 בדצמבר 2018 נהרגו שני חיילים, סמל יוסף כהן וסמ"ר יובל מור יוסף, בכניסה ליישוב גבעת אסף. על פי הערכות הרשות הפלסטינית, המחבל שעמד מאחורי חוליית חמאס שביצעה את שני פיגועי הירי הוא ג'אסר ברגותי, ממשוחררי עסקת שליט.

במבצע מגן וחץ נהרג טארק עז א-דין, האחראי על הכוונות פעולות הג'יהאד האסלאמי באיו"ש מרצועת עזה.

באוגוסט 2023 פורסם שהשב"כ עצר חוליית טרור שניהל עלאם כעבי, ממשוחררי עסקת שליט. כעבי ששוהה בלבנון גייס פעילי טרור ביהודה ושומרון לשם ביצוע פיגועים כנגד ישראלים.

ב-7 באוקטובר 2023 פתח החמאס במתקפת פתע על ישראל, שאותה תכנן יחיא סנוואר, ממשוחררי עסקת שליט, והשתתפו בה משוחררים נוספים.

כרטיס חוסן

בעקבות העסקה, הוקמה יוזמה בשם "כרטיס חוסן", כרטיס שהחותמים עליו, חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים ושוטרי משטרת ישראל, מצהירים שאינם מסכימים כי ישוחררו עבורם מחבלים פלסטינים אם ייחטפו ויוחזקו בשבי. הכרטיס נוצר ביוזמת חברי תנועת "רעננים", צעירי הציונות הדתית, יוצאי יחידות קרביות המשרתים במילואים, בשיתוף משפחתו השכולה של החייל ירון חן שנחטף ונרצח ב-1993. לדברי יוזמי הכרטיס, העסקה פגעה בכוח ההרתעה של ישראל ובמורל הלאומי ומעודדת חטיפות דומות נוספות. לדעת היוזמים, חתימת רבבות חיילים על כרטיס חוסן תגביר את החוסן הלאומי ותחזיר את כוח ההרתעה. ההחתמה על הכרטיס החלה בסוף אוקטובר 2011 ותוך ימים ספורים חתמו עליו מאות חיילים.

בכרטיס חוסן המוצע לחתימת חיילים נאמר: ”אני הח"מ, החייל בצבא הגנה לישראל, מצהיר כי במידה ואאלץ ליפול בשבי אחד מארגוני הטרור, אבקש שלא להשתחרר תמורת מחבלים אשר גרמו לפגיעה באזרחי ישראל. אני סמוך ובטוח כי ממשלת ישראל וצה"ל יעשו הכל על מנת לחלץ אותי בתעוזה וביצירתיות” (הטקסט המודגש מוגדל במקור). אחד הראשונים לחתום על הכרטיס היה תת-אלוף (מיל.) אביחי רונצקי (הרב הצבאי הראשי בשנים 2006–2010). עד 2014, חתמו כשש מאות חיילים על הכרטיס.

• ועדת שמגר (פדיון שבויים ונעדרים)

• עסקת שליט, באתר "הארץ"
• יוסי מלמן, המושכים בחוטים - הדמויות שמאחורי העסקה הגורלית, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011
• יוסי ורטר, מאחורי הקלעים - עסקת חייו של נתניהו, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011
• אבי יששכרוף ועמוס הראל, עסקת שליט - א-זהאר: העסקה כוללת הסרת המצור, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011
• גילי כהן, 5 שנות קמפיין - ממחאה שקטה לצעקה מתריסה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011
• דני אורבך, שוק הדם, או: למה שבוי ישראלי אחד שווה אלף פלסטינים, הינשוף, נובמבר 2011
• אליאור לוי, טרור, חתונות וטלוויזיה: החיים של משוחררי שליט, באתר ynet, 12 באפריל 2012
•   עמוס הראל, משוחררי עסקת שליט מפקדים מרצועת עזה על רשת הטרור בגדה, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2013
• אלי אשכנזי, ביהמ"ש דן בעתירת משוחררי עסקת שליט נגד מעצרם במבצע "שובו אחים", באתר הארץ, 10 ביולי 2014
• עידו זלקוביץ', "ההישג של חמאס, האתגר של אבו מאזן", באתר ynet, 12 באוקטובר 2011
• אהרל'ה ויסברג‏, חמש שנים לשובו: האם גלעד שליט כבר לא "הילד של כולנו"?, באתר וואלה!‏, 13 באוקטובר 2016
• אסף גבור, שש שנים אחרי: כך הגיעו משוחררי שליט לצמרת חמאס, באתר nrg
• אליאור לוי, "האסים" ששוחררו בעסקת שליט, באתר ynet, 28 בספטמבר 2021
• אבי יששכרוף, ‏עשור לעסקת שליט: כיצד היא השפיעה עלינו ועל האזור?, באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2021