טיילור אליסון סוויפט (באנגלית: Taylor Alison Swift; נולדה ב-13 בדצמבר 1989) היא זמרת-יוצרת אמריקאית ואחת הזמרות עם שיאי המכירות הגבוהים בעולם.
סוויפט בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 2023 | |
לידה | 13 בדצמבר 1989 (בת 34) וסט רידינג, פנסילבניה |
---|---|
שם לידה | טיילור אליסון סוויפט |
שם במה | Nils Sjöberg |
מוקד פעילות | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-2004 |
מקום לימודים | תיכון הנדרסונוויל ג'וניור ארה ויומיסינג |
עיסוק | עיסוקים שונים |
סוגה | פופ • קאנטרי • רוק • פולק • אינדי • רוק אלטרנטיבי • סינת'-פופ |
סוג קול | מצו-סופרנו |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | פסנתר, גיטרה, בנג'ו, יוקולילי, גיטרת בס |
חברת תקליטים | ביג משין • ריפבליק |
פרסים והוקרה | פרסים ומועמדויות |
האתר הרשמי | |
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
סוויפט נולדה בווסט רידינג, פנסילבניה. עברה להתגורר בנאשוויל, טנסי בשנת 2004 כדי להמשיך בקריירת מוזיקת הקאנטרי שלה. אלבום הבכורה שלה משנת 2006 היה האלבום היחיד משנות ה-2000 שהצליח לשהות 275 שבועות במצעד הבילבורד 200. הסינגל השלישי מתוכו, "Our Song", הפך אותה לאדם הצעיר ביותר שכתב והקליט שיר לבדו, שהגיע למקום הראשון במצעד שירי הקאנטרי. אלבום האולפן השני שלה, Fearless (2008), הכיל בתוכו את סוגת הקאנטרי פופ וזיכה אותה בפרס גראמי לאלבום השנה. לאור הצלחתם הבינלאומית של שני הסינגלים "Love Story" ו-"You Belong with Me", Fearless קיבל את תואר היהלום, על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA). Speak Now (2010), אלבומה השלישי, משלב את סוגת הקאנטרי פופ עם קאנטרי רוק והוא הנפיק את שני הלהיטים "Mine" ו-"Back to December". אלבום האולפן הרביעי שלה, Red (2012), היה אלבום ניסיוני שהכיל סוגות כמו פופ, קאנטרי ורוק. הוא כלל את שני הלהיטים "We Are Never Ever Getting Back Together" ו-"I Knew You Were Trouble", שהפכו לשניים מהשירים המצליחים ביותר בעשור השני של המאה ה-21.
עם צאת אלבום האולפן החמישי שלה, 1989 (2014), הודיעה סוויפט על מעבר מלא שלה לעולם הפופ. האלבום הפך אותה לאישה הראשונה שזכתה פעמיים בפרס גראמי לאלבום השנה והנפיק שלושה להיטים שכבשו את פסגת מצעד הבילבורד הוט 100: "Shake It Off", "Blank Space" ו-"Bad Blood". היא המשיכה להשתמש בסוגת הפופ האלקטרוני בשני אלבומי האולפן הבאים שלה: Reputation (2017), ששילב אלמנטים של היפ-הופ והנפיק את הלהיט "Look What You Made Me Do" ו-Lover (2019), שהיה אלבום האולפן הנמכר ביותר בעולם בשנת 2019. שני אלבומי האולפן הבאים שלה, Folklore ו-Evermore (שניהם יצאו בשנת 2020), מכילים את סוגות הפולק רוק והרוק האלטרנטיבי. הסינגלים המובילים מתוכם, "Cardigan" ו-"Willow", הפכו אותה לאמן הראשון בכל הזמנים שהופיע לראשונה במקביל במקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 והבילבורד 200.
עם מכירות של למעלה מ-414.86 מיליון אלבומים ושירים, סוויפט היא אחת מהאמנים הנמכרים ביותר בכל הזמנים. הישגיה כוללים 13 פרסי גראמי, פרס אמי, עשרים ושבעה שיאי גינס, 40 פרסי המוזיקה האמריקאית, 39 פרסי המוזיקה של בילבורד, 11 פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, שמונה פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי ושני פרסי המוזיקה הבריטית. חמשת סיבובי ההופעות של סוויפט הכניסו מעל 940 מיליון דולר, והיא נכללה שלוש פעמים ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם של טיים מגזין. היא דורגה במקום השמיני ברשימת "האמנים הגדולים ביותר בכל הזמנים" על פי בילבורד ונכללה ברשימת "100 כותבי השירים הגדולים בכל הזמנים" על פי רולינג סטון (2015). היא נבחרה לאשת העשור (של שנות ה-2010) על ידי בילבורד, לאמנית העשור (של שנות ה-2010) על ידי פרסי המוזיקה האמריקאית, לאמנית הנשית השנייה המושמעת ביותר באותו עשור בספוטיפיי (לאחר אריאנה גרנדה) והמושמעת ביותר בכל הזמנים בפלטפורמה, תוך ששניים מאלבומיה הופיעו ב-500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים על פי רולינג סטון (2020). בשנת 2021 זכתה בפעם השלישית בפרס גראמי בקטגוריית "אלבום השנה" עבור Folklore והייתה לאישה הראשונה והיחידה בהיסטוריה שעשתה זאת. בשנת 2023 נבחרה לאשת השנה של טיים מגזין.
סוויפט נולדה ברדינג, פנסילבניה לאנדריאה גרדנר (בתה של הזמרת מרג'ורי פינלי), מנהלת שיווק בקרן נאמנות, וסקוט קינגסלי סוויפט, יועץ השקעות במריל לינץ'. אחיה הצעיר, אוסטין, הוא בוגר אוניברסיטת נוטרדאם ועוסק במשחק.
בגיל 9 החלה סוויפט להתעניין בתיאטרון מוזיקלי – היא הופיעה בהפקות תיאטרון לנוער ונסעה באופן קבוע לברודוויי לשיעורי פיתוח קול ומשחק. שיריה של זמרת הקאנטרי שאניה טוויין גרמו לה להפנות את תשומת לבה למוזיקת קאנטרי. היא בילתה את סופי השבוע שלה בהופעות בפסטיבלים מקומיים, בירידים, בבתי קפה, בתחרויות קריוקי ובאירועי ספורט.
לאחר צפייה בסדרה דוקומנטרית שעקבה אחרי סיפור גילויה של זמרת הקאנטרי פיית' היל, סוויפט הייתה בטוחה שעליה להגיע לנאשוויל כדי לפתח קריירה מוזיקלית. בהיותה בת עשר זכתה במקום הראשון בתחרות שירה לאומית עם פואמה שכתבה, "Monster in My Closet". בהיותה בת אחת-עשרה, נסעה עם אמה לנאשוויל עם הקלטות דמו שלה, בהן ביצעה גרסאות כיסוי לדיקסי צ'יקס ולדולי פרטון, אך חברות תקליטים רבות דחו אותה. סוויפט הבינה כי עליה לייחד את עצמה משאר הזמרים המתחילים בעיר והחלה להתמקד בכתיבת שירים עצמאית. בהיותה בת שתים-עשרה הראה לה טכנאי המחשב שלה איך לנגן שלושה אקורדים על גיטרה ועורר בה את העניין ללמוד לנגן בגיטרה ואת ההשראה לשירה הראשון, "Lucky You".
ההורים שלי הורידו את כל הלחץ כשאמרו 'אנחנו עוברים רק משום שאנו אוהבים את האזור, אז אל תדאגי.' הם לא ידעו דבר על התעשייה ולא היו להם קשרים בבידור, אבל אני הייתי אובססיבית לגבי זה ולכן הם חקרו את העניין וקראו עליו כדי לעזור לי בכל דרך שיכלו. הם אנשים מדהימים. |
— סוויפט בריאיון לדיילי מייל |
בשנת 2003 החלו סוויפט והוריה לעבוד עם דן דימטרואו, סוכן מוזיקה מניו יורק. בעזרתו של דימטרואו דגמנה סוויפט עבור אברקרומבי אנד פיץ', הכניסה את השיר "The Outside" לתקליטור אוסף של מותג הקוסמטיקה מייבלין והשתתפה בפגישות עם חברות תקליטים גדולות. לאחר שביצעה שירים מקוריים בתצוגה של חברת התקליטים RCA, קיבלה סוויפט חוזה מעקב ופיתוח אמן מטעם החברה והחלה לנסוע תכופות עם אמה לנאשוויל, הידועה כ"בירת הקאנטרי". בשנת 2003 עברה המשפחה להנדרסונוויל, טנסי, עיר הסמוכה לנאשוויל.
בטנסי למדה סוויפט בתיכון הנדרסונוויל. בשנת 2006, עם תחילת ההופעות לקידום האלבום הראשון, עברה לבית ספר פרטי המספק שירות חינוך ביתי, אותו סיימה בהצטיינות. סוויפט קיבלה תעודת בגרות ב-2008, לאחר שהשלימה את מכסת קורסי הלימודים של שתי השנים האחרונות בתיכון, בשנה אחת בלבד.
לאחר ההצלחה הגדולה בתחום המוזיקה, רכשה סוויפט להוריה אחוזה בבל מיד, טנסי. מקום המגורים העיקרי של סוויפט הוא בשכונת טרייבקה שבניו יורק. סוויפט מתגוררת בחלק מהזמן בבוורלי הילס, קליפורניה, ובמרכז נאשוויל, טנסי. בנוסף, היא מחזיקה בבית קיץ בכפר החוף ווץ' היל, רוד איילנד. היא בעלת מטוס מנהלים וכמו כן יש לה האנגר בנמל התעופה הבינלאומי של נאשוויל.
לפי רשימת 100 הידוענים של פורבס, הרוויחה סוויפט בין 2009 ל-2017, כ-578 מיליון דולר. הונה הכולל הוערך על ידי פורבס בכ-320 מיליון דולר, נכון ל-2018.
עם המעבר של סוויפט ומשפחתה סמוך לנאשוויל ובעקבות החוזה עם חברת התקליטים RCA, החלה להשתתף במפגשי כתיבה עם כותבי שירים מנוסים. היא פגשה את ליז רוז, כותבת שירים מנאשוויל, כשרוז הופיעה באירוע של כותבי שירים ב-RCA, והציעה לה שהן יכתבו יחד. סוויפט ורוז החלו להיפגש לצורך כתיבה פעם בשבוע למשך שעתיים, אחרי בית הספר. רוז אמרה כי מפגשי הכתיבה היו קלים במיוחד ושהיא רק ערכה את השירים שכתבה סוויפט. היא הכירה לסוויפט את נייתן צ'פמן, מפיק מוזיקלי עצמאי מתחום הקאנטרי, וסוויפט החלה להקליט דמואים עמו.
בכנות, הרגשתי שהזמן הולך ואוזל... רציתי ללכוד את השנים האלה בחיי שעדיין מייצגות את מה שעובר עליי. |
— סוויפט בריאיון לדיילי טלגרף |
סוויפט הפכה לכותבת השירים הצעירה ביותר אי פעם שנשכרה על ידי סוני, כשהייתה בת 14 בלבד. בגיל 15, לאחר כשנה שבה עבדה ב-RCA, החליטה לעזוב את חברת התקליטים. החברה רצתה שהיא תקליט שירים של כותבי שירים אחרים ושתמתין עם הוצאת אלבום עד גיל שמונה-עשרה, אך סוויפט הרגישה מוכנה להתחיל קריירה עם החומר המקורי שלה. היא נפרדה גם מהסוכן שלה, דימטרואו, שמאוחר יותר תבע את סוויפט והוריה בענייני כספים שלטענתו הם היו חייבים לו. התביעה הסתיימה מחוץ לכותלי בית המשפט.
באחד הערבים שבהם הופיעה היא משכה את תשומת לבו של סקוט בורצ'טה, עובד לשעבר בחברת תקליטים שעמד להקים חברת תקליטים משלו, ביג משין רקורדס. סוויפט הייתה אחד האמנים הראשונים שבורצ'טה החתים, ואביה קנה שלושה אחוזים ממניות חברת התקליטים החדשה. בורצ'טה פתח בפני סוויפט את השער לעסקי מוזיקת הקאנטרי, כשהכניס אותה כאמן מלווה לפסטיבל המוזיקה של איגוד מוזיקת הקאנטרי.
זמן קצר לאחר חתימת העסקה החלה סוויפט לעבוד על אלבום הבכורה הנושא את שמה. לאחר שהתנסתה עם מספר מפיקי מוזיקה ותיקים בנאשוויל, היא שכנעה את ביג משין רקורדס לשכור את מפיק הדמואים שלה, נייתן צ'פמן. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הקליט צ'פמן אלבום אולפן, אולם סוויפט הרגישה שיש ביניהם את הכימיה הנכונה.
Taylor Swift יצא לאור באוקטובר 2006. סוויפט כתבה שלושה משירי האלבום לבדה והייתה שותפה בכתיבת שמונה הנותרים עם כותבים נוספים. עם צאת האלבום זכתה סוויפט לביקורות חיוביות מעיתונים מובילים בארצות הברית. הביקורות החמיאו על סגנונה המוזיקלי שמצליח ליצור תמהיל מוצלח של קאנטרי הנוטה לפופ. כמו כן, זכתה סוויפט למחמאות על איכות האלבום, שלמרות גילה הצעיר בעת הקלטתו (16), נשמע כמו יצירה מגובשת של אמנים בוגרים.
ביג משין רקורדס עדיין הייתה בחיתוליה עם יציאתו לאור של "Tim McGraw", סינגל הבכורה, ביוני 2006. סוויפט ואמה עזרו בשליחת הסינגלים לתחנות הרדיו וסוויפט פתחה בסיבוב הופעות ברדיו שנמשך חצי שנה (לעומת כשישה שבועות אצל רוב האמנים). היא הופיעה בטלוויזיה פעמים רבות לצורך קידום האלבום. סוויפט, שתיארה את עצמה כ"ילדת אינטרנט", השתמשה במייספייס כדי לבנות בסיס מעריצים, דבר שבאותה העת נחשב מהפכני בתעשיית מוזיקת הקאנטרי. בורצ'טה אמר כי החלטתו להחתים זמרת-יוצרת בת 16 גרמה בהתחלה להרמת גבות בקרב עמיתיו לתעשיית ההקלטות, אבל סוויפט גילתה שוק שלא היה ידוע קודם לכן: נערות שמאזינות למוזיקת קאנטרי.
ארבעה סינגלים נוספים יצאו בהמשך במהלך 2007 ו-2008: "Teardrops on My Guitar", "Our Song", "Picture to Burn" ו-"Should've Said No" – כולם הצליחו מאוד במצעד שירי הקאנטרי של בילבורד; "Our Song" ו-"Should've Said No" הגיעו למקום הראשון במצעד. "Our Song" הפך את סוויפט לאדם הצעיר ביותר שיצר וביצע לבדו שיר שהגיע למקום הראשון במצעד. "Teardrops on My Guitar" הצליח גם כלהיט פופ קטן; הוא הגיע למקום ה-13 במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום נמכר בלמעלה מ-39,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו, ונכון למרץ 2011 נמכר בלמעלה מ-5.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.
סוויפט הופיעה רבות עם השירים מתוך Taylor Swift, אך לא כחלק מסיבוב הופעות רשמי. היא ביצעה גרסאות כיסוי לשירים של ביונסה, ריהאנה, ג'ון וייט, לנרד סקינרד ואמינם. היא נפגשה עם מעריצים לפני ההופעות ואחריהן – פגישות שנמשכו עד ארבע שעות. כמו כן הייתה לאמנית חימום של אמני קאנטרי רבים, בהם רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט, קני צ'סני ובראד פייזלי.
סוויפט הוציאה מספר אלבומי הופעה ומיני-אלבומים בתקופה זו, בין השאר, את The Taylor Swift Holiday Collection, באוקטובר 2007 ואת, Beautiful Eyes, ביולי 2008.
בעקבות הצלחת האלבום Taylor Swift, זכתה סוויפט במספר פרסים. בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי לשנת 2007 זכתה בפרס האמן החדש הטוב ביותר, בפרס האמנית הווקאלית הטובה ביותר בטקס פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי לשנת 2008, ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) לשנת 2008. בנוסף, הייתה מועמדת לפרס גראמי בשנת 2008 בקטגוריית תגלית השנה, אבל הפסידה לאיימי ויינהאוס.
אלבום האולפן השני של סוויפט, Fearless, יצא לאור באוקטובר 2008. סוויפט כתבה שבעה משירי האלבום בעצמה, שניים מתוכם סינגלים, והייתה שותפה בכתיבת ששת הנותרים עם כותבי השירים ליז רוז, ג'ון ריץ', קולבי קאליי והילרי לינדזי. האלבום הופק בשיתוף עם נייתן צ'פמן. Fearless זכה לביקורות חיוביות, שהחמיאו לסוויפט על כתיבתה האינטימית והאותנטית, המאפשרת לשיריה להישמע כאילו נלקחו מיומנה של נערה. היא זכתה גם למחמאות על כשרונה יוצא הדופן, על בגרותה ועל הפרגמטיזם שהפגינה כשקירבה את מוזיקת הקאנטרי למוזיקת הפופ.
הסינגל המוביל מהאלבום, "Love Story", יצא לאור בספטמבר 2008, הגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד הוט 100 והיה שיר הקאנטרי הנמכר ביותר בכל הזמנים. ארבעה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2008 ו-2009: "White Horse", "You Belong with Me", "Fifteen" ו-"Fearless". "You Belong with Me" היה הסינגל המצליח ביותר באלבום והוא הגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.
Fearless נחת היישר במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 592,000 עותקים בשבוע הראשון, ונשאר בפסגת המצעד במשך 11 שבועות. הצלחת האלבום הביאה להפיכתה של סוויפט לאמן הנמכר ביותר בשנת 2008 בארצות הברית. האלבום עצמו היה האלבום הנמכר ביותר בשנת 2009 בארצות הברית, לאחר שמכר עד סוף שנה זו 3.217 מיליון עותקים. מאז נמכר האלבום בלמעלה מ-17,350,000 מיליון עותקים ברחבי העולם.
"Fearless Tour", במרכזו עמד האלבום Fearless, היה סיבוב ההופעות הראשון של סוויפט. "Fearless Tour" החל באפריל 2009, הסתיים ביולי 2010 וכלל 105 מועדים – מתוכם 90 באמריקה הצפונית, 6 באירופה, 8 באוסטרליה ואחד באסיה. אמני החימום של סיבוב ההופעות היו ג'סטין ביבר, גלוריאנה וקלי פיקלר. סוויפט הזמינה את ג'ון מאייר, פיית' היל וקייטי פרי לבצע איתה דואטים חד-פעמיים במועדים שונים במהלך הסיבוב בצפון אמריקה. בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.1 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 63 מיליון דולר.
CMT Crossroads: Taylor Swift and Def Leppard, סרט הופעה המשותף לסוויפט וללהקת הרוק דף לפרד, יצא בצורה בלעדית לרשת הקמעונאות וולמארט ביוני 2009. Journey to Fearless, סרט טלוויזיה המכיל 13 הופעות מתוך סיבוב ההופעות, שודר באוקטובר 2010 ויצא לאור שנה לאחר מכן ב-DVD ובבלו-ריי. סוויפט שרה את שירה "Fifteen" עם מיילי סיירוס בטקס פרסי גראמי ה-51 וביצעה מערכון ראפ פרי עטה עם טי-פיין בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי.
סוויפט הייתה שותפה בכתיבת שני שירים לפסקול של "האנה מונטנה: הסרט" – "You'll Always Find Your Way Back Home" ו-"Crazier"; היא גם הופיעה בסרט וביצעה את "Crazier". היא תרמה את קולה לשיר "Two Is Better Than One" של בויז לייק גירלז. היא ביצעה גרסת כיסוי לשיר "American Girl" של טום פטי והוציאה אותה כסינגל בחנות המוזיקה הדיגיטלית Rhapsody. היא תרמה את קולה כקול רקע לשיר של ג'ון מאייר, "Half of My Heart", וכתבה והקליטה במשותף עם קלי פיקלר את השיר "Best Days of Your Life". היא תרמה שני שירים, בהם "Today Was a Fairytale", לפסקול הסרט "יום האהבה" וביצעה גרסת כיסוי לשיר "Breathless" של Better Than Ezra לאלבום ההופעה, Hope for Haiti Now.
Fearless זכה לשבחים רבים והפך לאלבום הקאנטרי המעוטר ביותר בהיסטוריה. סוויפט זכתה בארבעה פרסי גראמי בשנת 2010, מתוך שמונה מועמדויות בסך הכול. Fearless זכה בפרס אלבום השנה ובפרס אלבום הקאנטרי הטוב ביותר, והסינגל "White Horse" זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס ביצוע סולו הקאנטרי הווקאלי הטוב ביותר לזמרת. היא הייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס אלבום השנה. במהלך הטקס שרה סוויפט עם סטיבי ניקס את השיר "Rhiannon" של פליטווד מק. הביצוע הקולי שלה ספג ביקורות שליליות.
טיילור מזכירה לי את עצמי בנחישותה ובטבעה הילדותי. זוהי תמימות מיוחדת ונדירה כל כך. הבחורה הזאת כותבת שירים שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיאמונד או אלטון ג'ון... זמרות-יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה. |
— סטיבי ניקס בטיים |
בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 2009, זכה הקליפ של "You Belong with Me" בפרס בקטגוריית "הקליפ הטוב ביותר של אישה"; סוויפט היא אמן הקאנטרי הראשון שזכה בפרס בטקס. נאום הזכייה שלה נקטע על ידי הראפר קניה וסט, שהתפרץ בעודו מסומם לבמה ולקח מידה את המיקרופון והכריז שהפרס מגיע לביונסה, על הקליפ לשיר "Single Ladies (Put a Ring on It)". כמה ימים לאחר מכן, סוויפט אמרה בריאיון שווסט התנצל בפניה באופן אישי, והיא קיבלה את התנצלותו.
בפרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי זכתה סוויפט בפרס בדרן השנה. היא זכתה בפרס אבן הדרך של האקדמיה למוזיקת הקאנטרי. בפרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) זכתה בפרס אמנ/ית השנה ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בשנת 2009 ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בשנת 2010. היא הוכרזה אמן השנה לשנת 2009 על ידי הבילבורד. בטקס פרסי בחירת הקהל ב-2010 זכתה סוויפט בפרס אמנית השנה. היא נכללה ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של טיים לשנת 2010.
ישנן 4 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה |
סוויפט הוציאה לאור את אלבום האולפן השלישי שלה, Speak Now, באוקטובר 2010. היא כתבה את כל ארבעה-עשר שירי האלבום בעצמה והפיקה את האלבום עם נייתן צ'פמן. הביקורות תיארו את האלבום כפראי וכמגוון מבחינה מוזיקלית והחמיאו לסוויפט על כתיבתה החכמה הגורמת לה לבלוט מעל אמנים אחרים בסוגות הפופ, הרוק או הקאנטרי. כמו כן, זכתה סוויפט למחמאות על הדרמטיות שבכתיבתה ועל הדרכים אותן היא מוצאת לתאר דמויות ומצבים מהחיים. סוויפט ביצעה קמפיין פרסומי נרחב לפני יציאתו לאור של Speak Now; היא הופיעה בתוכניות אירוח ובתוכניות בוקר שונות והגישה מיני-קונצרטים בחינם במקומות לא-שגרתיים, כולל אוטובוס עם גג פתוח בשדרות הוליווד ואולם הנוסעים היוצאים בנמל התעופה JFK.
הסינגל המוביל, "Mine", יצא לאור באוגוסט 2010. חמישה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2010 ו-2011: "Back to December", "Mean", "The Story of Us", "Sparks Fly" ו-"Ours". Speak Now זכה להצלחה מסחרית ודורג במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד במשך שישה שבועות. האלבום נמכר בלמעלה מ-1.04 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו והיה לאלבום ה-16 בהיסטוריה של ארצות הברית שנמכר במעל למיליון עותקים בשבוע.
"Speak Now World Tour", סיבוב הופעות שבמרכזו עמד Speak Now, החל בפברואר 2011 והסתיים במרץ 2012. סיבוב ההופעות כלל 111 מועדים - מתוכם 80 באמריקה הצפונית, 12 באירופה, 12 באוסטרליה ו-7 באסיה. אמני החימום של סיבוב ההופעות היו האנטר הייז, פרנקי באלארד, דני גוקי, ג'וש קלי, רנדי מונטנה וג'יימס וסלי. סוויפט הזמינה מוזיקאים רבים להצטרף אליה לדואטים במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה, בין השאר את ג'יימס טיילור, ג'ייסון מראז, שון קולווין, ג'ון רזניק, אנדי גרמר, טל בכמן, ג'סטין ביבר, סלינה גומז, ניקי מינאז', נלי, B.o.B, אשר, פלו ריידה, T.I., היילי ויליאמס, הוט צ'יל ריי, רוני דאן, דריוס רוקר, טים מקגרו וקני צ'סני. סוויפט ביצעה גרסאות כיסוי אקוסטיות רבות במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה – היא אמרה שגרסאות הכיסוי אפשרו לה להיות ספונטנית בהופעה מתורגלת היטב. בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.6 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 123 מיליון דולר. אלבום ההופעה הראשון של סוויפט, Speak Now World Tour – Live, כולל כל שבע-עשרה ההופעות מהחלק הצפון-אמריקאי של סיבוב ההופעות, יצא לאור בנובמבר 2011.
סוויפט זכתה במספר פרסים על Speak Now. בטקס פרסי גראמי ה-54, השיר "Mean" מתוך האלבום זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס ביצוע סולו הקאנטרי הטוב ביותר. היא גם ביצעה את השיר בטקס. הביצוע זכה לביקורות טובות, וב-USA Today ציינו כי הביקורת משנת 2010 הפכה אותה ליוצרת ולמבצעת טובה יותר. סוויפט זכתה בפרס בדרן השנה בפרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי בשנים 2011 ו-2012 ובפרס בדרן השנה בפרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי בשנת 2011. כמו כן זכתה בפרס המוזיקה האמריקאית בקטגוריות אמנ/ית השנה ואמנית הקאנטרי האהובה ביותר במהלך טקס פרסי המוזיקה האמריקאית 2011. היא הוכרזה אשת השנה לשנת 2011 על ידי הבילבורד. בטקסי פרסי בחירת הקהל 2011 ו-2012 זכתה סוויפט בפרס אמן הקאנטרי של השנה.
סוויפט תרמה שני שירים מקוריים לפסקול של "משחקי הרעב". "Safe & Sound" נכתב והוקלט במשותף עם דה סיביל וורס וטי בון בארנט, יצא לאור כסינגל המוביל ונמכר בלמעלה מ-1.4 מיליון עותקים, נכון לינואר 2013. השיר זכה בפרס השיר הטוב ביותר שנכתב עבור תקשורת חזותית בטקס פרסי גראמי של שנת 2013 והיה מועמד לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-70. השיר השני של סוויפט לאלבום, "Eyes Open", נכתב על ידה בלבד והופק על ידי נייתן צ'פמן. בנוסף, סוויפט תרמה את קולה לשיר "Both of Us" של B.o.B, מאלבומו השני, Strange Clouds.
אלבום האולפן הרביעי שלה, Red, יצא לאור באוקטובר 2012. סוויפט כתבה תשעה מתוך שישה-עשר שירי האלבום. שבעת הנותרים נכתבו במשותף עם מקס מרטין, ליז רוז, דן וילסון, אד שירן וגארי לייטבודי מלהקת סנואו פטרול. נייתן צ'פמן שימש כמפיק הראשי של האלבום, ואילו ג'ף באסקר, בוץ' ווקר, ג'קנייף לי, דן האף ושלבאק הפיקו שירים בודדים. הביקורות בעיתוני ארצות הברית היו חיוביות בעיקר, אך בחלקן נטען שהאלבום היה מעט חפוז מהרגיל. הביקורות שיבחו את סוויפט על נכונותה לחקור סוגות נוספות מחוץ לקאנטרי וחשיפתה כזמרת פופ.
כחלק ממסע הפרסום של Red, נציגים מ-72 תחנות רדיו ברחבי העולם הוטסו לנאשוויל במהלך שבוע היציאה של האלבום, לראיונות אישיים עם סוויפט. כמו כן השתתפה סוויפט בתוכניות אירוח רבות והופיעה בטקסי פרסים בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, ספרד ואוסטרליה. הסינגל המוביל מהאלבום, "We Are Never Ever Getting Back Together", היה הסינגל הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום הגיע היישר למקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 1.21 מיליון עותקים בשבוע הראשון – דבר שהפך את האלבום לאלבום עם מכירות הפתיחה הגבוהות ביותר מזה עשור ואת סוויפט לאישה הראשונה עם שני אלבומים שמכרו יותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון. האלבום הגיע למקום הראשון גם במצעד האלבומים הבריטי. נכון למאי 2013, נמכר האלבום ביותר מ-6 מיליון עותקים ברחבי העולם.
"The Red Tour", סיבוב ההופעות של Red, החל במרץ 2013 והסתיים ביוני 2014. סוויפט הופיעה ב-66 מועדים באמריקה הצפונית, כולל 13 מופעי אצטדיון, 7 מועדים באצטדיונים ברחבי ניו זילנד ואוסטרליה, 6 מועדים בבריטניה ובגרמניה ו-7 מועדים באסיה. אמני החימום של סיבוב ההופעות היו אד שירן, ברט אלדרדג', פלורידה ג'ורג'יה ליין, אוסטין מאהון, ג'ואל קראוס וקייסי ג'יימס. במהלך סיבוב ההופעות אירחה את קארלי סימון, טיגן ושרה, ג'ניפר לופז, לוק בריאן, פטריק סטאמפ מלהקת פול אאוט בוי, אלי גולדינג, נלי, שרה ברליס, שר לויד, B.o.B, גארי לייטבודי מלהקת סנואו פטרול, טריין, ניאון טריז, רסקל פלאטס, האנטר הייז, אמילי סאנדיי וסם סמית'. בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.7 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 150 מיליון דולר. סוויפט שיתפה פעולה עם מספר אמנים אחרים בתקופה זו - היא כתבה יחד עם ג'ק אנטונוף את השיר "Sweeter than Fiction" עבור פסקול הסרט "צ'אנס אחרון", עליו הייתה מועמדת לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-71 והתארחה בשיר "Highway Don't Care" של טים מקגרו.
Red זיכה את סוויפט במגוון פרסים ומועמדויות, גם בקטגוריית הפופ. האלבום היה מועמד בסך הכל בארבע קטגוריות בטקס פרסי גראמי - "We Are Never Ever Getting Back Together" היה מועמד בקטגוריית "הקלטת השנה" בטקס פרסי גראמי בשנת 2013, והאלבום היה מועמד בקטגוריית "אלבום השנה" בטקס של 2014. בטקס הפרסים השנתי של איגוד מוזיקת הקאנטרי כובדה סוויפט בפרס הפסגה, פרס מיוחד לרמות ייחודיות של הצלחה; גארת' ברוקס הוא היחיד שקיבל אותו מלבדה. טים מקגרו, פיית' היל, קית' אורבן, רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט ובראד פייזלי העניקו לסוויפט את הפרס, בעוד מיק ג'אגר, קארלי סימון, ג'וליה רוברטס, ריס וית'רספון, אתל קנדי, אלן דג'נרס וג'סטין טימברלייק שלחו הודעות ברכה בווידאו. בתקשורת האמריקאית תואר הטקס כניסיון לשכנע את סוויפט להישאר בז'אנר, או כרגע שבו סוויפט והז'אנר שעזר לנווט אותה לשליטה בעולם הפופ נפרדים. היא זכתה בשלושה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה בשנת 2012 בהם "זמרת השנה". "I Knew You Were Trouble" זכה בקטגוריית "הקליפ הטוב ביותר של אישה" בטקס פרסי ה-VMA של 2013. בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2012 זכתה בפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר. בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2013 זכתה בארבע קטגוריות, כולל אמן השנה בפעם השלישית ואמנית הקאנטרי האהובה ביותר בפעם השישית ברציפות. סוויפט זכתה בשמונה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד לשנת 2013, בהם פרס אמן השנה ופרס אמנית הקאנטרי של השנה. בטקס פרסי בחירת הקהל בשנים 2013 ו-2014 זכתה בפרס אמן הקאנטרי של השנה.
אלבום האולפן החמישי של סוויפט, 1989, יצא לאור באוקטובר 2014. סוויפט כתבה שיר אחד באלבום לבדה ואת שנים-עשר הנותרים כתבה במשותף עם ג'ק אנטונוף, אימוג'ן היפ, ראיין טדר, מקס מרטין, שלבאק ועלי פייאמי. סוויפט תיארה את 1989 כאלבום הפופ הרשמי הראשון שלה ונפרדה מחברי הלהקה הוותיקה שלה. האלבום, ששמו כ-שנת לידתה, נוצר בהשראת מוזיקת הפופ של סוף שנות ה-80, בין השאר בהשראת המוזיקה של פיטר גבריאל, פיל קולינס, אנני לנוקס, ופיין יאנג קניבלז. האלבום זכה לביקורות חיוביות ששיבחו את ההפקה המהוקצעת ואת סאונד הפופ בסגנון שנות השמונים. האלבום תואר כאלבום מלא רגש והתלהבות שנשמע שונה מאלבומיה הקודמים של סוויפט אך מצליח לשמור על האופי הייחודי שלהם. סוויפט זכתה למחמאות על חתירתה ליצירת אלבום על-זמני.
לקראת צאת האלבום עברה סוויפט לניו יורק, שם מונתה לשגרירת התיירות של העיר. במהלך מסע הפרסום של 1989 הזמינה סוויפט מעריצים למפגשי האזנה סודיים לאלבום בבתיה שבניו יורק, בנאשוויל, בלוס אנג'לס וברוד איילנד. השימוש של סוויפט במדיה החברתית לצורך קידום האלבום זכה לשבחים מטעם אנליסטים בתעשיית המוזיקה. בנוסף, סוויפט הופיעה בתוכנית האירוח של אלן דג'נרס ושימשה כיועצת למתמודדים בעונה השביעית של תוכנית המציאות האמריקאית "The Voice".
1989 נמכר ב-1.287 מיליון עותקים בארצות הברית בשבוע הראשון להוצאתו – 600,000 מתוכם כבר ביום הראשון – מה שהפך את סוויפט לאמן היחיד שמכר שלושה אלבומים ביותר ממיליון עותקים בשבוע. האלבום נחת היישר במקום הראשון של מצעד 200 האלבומים של הבילבורד, שם נשאר במשך אחד-עשר שבועות. האלבום זכה להצלחה גם באוסטרליה. האלבום היה הנמכר ביותר ב-2014 בארצות הברית, עם 3.66 מיליון עותקים שנמכרו עד סוף שנה זאת. ברחבי העולם היה 1989 האלבום השני הנמכר ביותר ב-2014, עם 6 מיליון עותקים שנמכרו עד סוף שנה זו; הצלחת האלבום הביאה להפיכתה של סוויפט לאמן המצליח ביותר מסחרית בשנת 2014. הסינגל הראשון, "Shake It Off", יצא לאור באוגוסט 2014 והיה במקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 במשך ארבעה שבועות. הסינגל השני מהאלבום, "Blank Space", יצא בנובמבר 2014 ותפס את מקומו של "Shake It Off" בפסגת המצעד, שם נשאר במשך שבעה שבועות רצופים. הקליפים לשני השירים זכו להצלחה רבה וחצו את רף שני מיליארד הצפיות ביוטיוב. הסינגל השלישי, "Style" יצא בפברואר 2015 והגיע לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100. הסינגל הרביעי, "Bad Blood", יצא במאי 2015 והיה הראשון בו אירחה סוויפט ראפר – קנדריק לאמאר. הסינגל הגיע גם הוא למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. בקליפ לשיר השתתפו שחקניות, זמרות ודוגמניות רבות כמו סלינה גומז, זנדאיה, קארה דלווין, סינדי קרופורד, ג'סיקה אלבה, היילי סטיינפלד ואלי גולדינג. באוגוסט 2015 יצא הסינגל החמישי, "Wildest Dreams", שהגיע גם הוא לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100. הסינגלים הנוספים, "Out of the Woods" ו-"New Romantics" יצאו במהלך 2016. נכון ליוני 2015, נמכר האלבום ביותר מ-6 מיליון עותקים בארצות הברית לבדה והגיע למעמד פלטינה משושת. ברחבי העולם נמכר האלבום ביותר מ-23.5 מיליון עותקים, נכון לאפריל 2021.
בנובמבר 2014 הכריזה סוויפט על "The 1989 World Tour", סיבוב ההופעות שבמרכזו עמד האלבום. סיבוב ההופעות החל במאי 2015 והסתיים בדצמבר באותה שנה, וכלל מועדים באמריקה הצפונית, באירופה, באסיה ובאוסטרליה. חיים, ואנס ג'וי, שון מנדס וג'יימס ביי שימשו כאמני החימום לסיבוב ההופעות. במהלך סיבוב ההופעות הזמינה סוויפט אמנים רבים ומגוונים מבחינה מוזיקלית לשיר איתה על הבמה משיריהם. בנוסף, ידוענים שונים הצטרפו לסוויפט על הבמה לצלילי השיר "Style" מהאלבום. בסיבוב ההופעות השתתפו מעל 2.2 מיליון מעריצים והוא הכניס מעל 250 מיליון דולר, מה שהפך אותו לסיבוב ההופעות המצליח ביותר של 2015. The 1989 World Tour Live, סרט הופעה שצולם בסידני, יצא לאחר סיבוב ההופעות בלעדית דרך אפל מיוזיק.
סוויפט זכתה בפרסים רבים בקטגוריות הפופ בתקופת האלבום 1989. בטקס פרסי גראמי ה-57, הסינגל "Shake It Off" היה מועמד בשלוש קטגוריות – "שיר השנה", "הקלטת השנה" ו"ביצוע סולו הפופ הטוב ביותר". בטקס פרסי גראמי ה-58 זכתה סוויפט בקטגוריית "אלבום השנה" עבור 1989, מה שהפך אותה לאישה הראשונה שזוכה בו פעמיים. בנוסף זכתה בקטגוריית "אלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר" ו"הווידאו קליפ הטוב ביותר" עבור "Bad Blood" והייתה מועמדת בקטגוריות "שיר השנה" ו"הקלטת השנה" עבור "Blank Space". סוויפט זכתה בתואר אשת השנה לשנת 2014 מטעם הבילבורד, בפעם השנייה. בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2014 הייתה סוויפט הראשונה שזכתה בפרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, ובטקס של שנת 2015 זכתה בשלושה פרסים נוספים, בהם סינגל השנה על "Blank Space" ואלבום הפופ/רוק האהוב ביותר עבור אלבומה 1989. בטקס פרסי בחירת הקהל 2015 זכתה סוויפט בפרס "אמנית השנה", "זמרת הפופ של השנה" ו"שיר השנה" עבור "Shake It Off", ובטקס של 2016 זכתה בפרס "אמנית השנה" ובפרס "זמרת הפופ של השנה". בטקס פרסי המוזיקה הבריטית 2015 זכתה בפרס "אמנית סולו בינלאומית". היא נכללה ברשימת "50 המנהיגים הגדולים ביותר" של פורצ'ן במקום השישי, ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של טיים, וברשימת 100 הנשים החזקות בעולם של פורבס במקום ה-64. בטקס פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי ה-50 הייתה סוויפט אחת משבעה אמנים שזכו בפרס אבן הדרך על הישגיהם במוזיקת הקאנטרי. היא זכתה בשמונה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד 2015, בהם פרס "האמן המוביל". בפרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 2015 זכתה סוויפט בארבעה פרסים, בהם פרס "קליפ השנה" עבור "Bad Blood" ופרס "הקליפ הטוב ביותר של אישה" עבור "Blank Space". סוויפט זכתה גם בפרס אמי על האפליקציה שליוותה את "Blank Space", עבור "התכנה האינטראקטיבית המקורית הטובה ביותר". בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה 2015, זכתה סוויפט בשני פרסים, בהם פרס "השיר הטוב ביותר" עבור "Bad Blood".
באפריל 2015 הודיעה סוויפט כי אמה אובחנה כחולת סרטן ועודדה אחרים ללכת ולהיבדק. חודש קודם לכן, היא החלה לצאת עם המפיק והדי ג'יי הסקוטי קלווין האריס. לפני שהודיעו על פרידתם ביוני 2016, כתבו השניים יחד את השיר "This Is What You Came For", כשסוויפט נרשמה בקרדיטים לשיר תחת שם עט. השיר זכה להצלחה רבה בעולם והגיע למקום הראשון באוסטרליה, קנדה ואירלנד, למקום השני בבריטניה ולמקום השלישי בארצות הברית. באוקטובר כתבה ללהקת ליטל ביג טאון את "Better Man", השיר הראשון מתוך אלבומה השמיני, The Breaker. השיר הגיע למקום הראשון במצעדי שירי הקאנטרי של ארצות הברית וקנדה. בדצמבר של אותה שנה הוציאה סוויפט, יחד עם הזמר זאין מאליק, את השיר "I Don't Wanna Live Forever" מתוך פסקול הסרט "חמישים גוונים של אופל" (2017). השיר היה השיר הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון בשוודיה וזכה להצלחה באירופה ובארצות הברית, שם הגיע למקום השני.
באוגוסט 2017 ניצחה סוויפט במשפט נגד דייוויד מילר, לשעבר שדרן תוכנית בוקר של תחת הרדיו KYGO-FM בדנוור. ארבע שנים קודם לכן, הודיעה סוויפט לבוסים של מילר שהוא תקף אותה מינית במהלך מפגש מעריצים לפני אחת ההופעות שלה, מה שהוביל לפיטוריו. שנתיים לאחר מכן תבע מילר את סוויפט בסכום של 4 מיליון דולר על כך שהפסיד את עבודתו והאשים אותה בשקר. זמן קצר לאחר מכן, הגישה סוויפט תביעה נגדית בסכום של דולר אחד. חבר המושבעים דחה את טענותיו של מילר ופסק לטובת סוויפט.
ב-20 באוגוסט 2017 מחקה סוויפט את כל התוכן מהרשתות החברתיות שלה ומאתר האינטרנט שלה. שלושה ימים לאחר מכן הכריזה על אלבומה השישי, Reputation, ויומיים לאחר מכן הוציאה את הסינגל הראשון מתוכו, "Look What You Made Me Do". השיר הגיע למקום הראשון בארצות הברית, בבריטניה, באוסטרליה, בניו זילנד, באירלנד ובישראל. הווידאו קליפ לשיר צבר יותר מ-43.2 מיליון צפיות במהלך היום הראשון שלו ביוטיוב, ושבר את השיא לסרטון הנצפה ביותר בתוך 24 שעות. באוקטובר הוציאה את הסינגל השני מהאלבום, "...Ready for It?", שהגיע למקום השלישי באוסטרליה ולמקום הרביעי בארצות הברית. האלבום יצא ב-10 באוקטובר 2017, ובשבוע הראשון ליציאתו נמכר בלמעלה מ-1.216 מיליון עותקים בארצות הברית ובלמעלה משני מיליון עותקים ברחבי העולם. האלבום הגיע למקום הראשון במצעדי האלבומים של מספר מדינות, בהן ארצות הברית, בריטניה, אירלנד, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. בהמשך הוציאה את "End Game" כסינגל השלישי מתוך האלבום. לקראת סוף נובמבר 2017, הוציאה את "New Year's Day" כסינגל החמישי מתוכו. בינואר 2018, הוציאה את "Gorgeous" כסינגל השישי מהאלבום, ובמרץ יצא "Delicate", כסינגל השביעי. סיבוב ההופעות שליווה את האלבום החל במאי 2018, והכניס למעלה מ-200 מיליון דולר, נכון לאוקטובר 2018. בספטמבר 2018, הוציאה את השיר "Getaway Car", כסינגל האחרון מתוך האלבום, ובכך חתמה את התקופה עד להוצאת Lover.
בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) של 2018, סוויפט זכתה בפרסי "אמן השנה", "אלבום הפופ/רוק הטוב של השנה" וכן "סיבוב ההופעות הטוב של השנה". עם 23 זכיות בסך הכול, סוויפט הפכה לאמנית עם מספר הזכיות הרב ביותר בפרס זה. לאחר שסיבוב ההופעות "Reputation Stadium Tour" הסתיים, פורסם כי הוא גרף 345.7 מיליון דולר, מה שהופך אותו לסיבוב ההופעות הרווחי ביותר בכל הזמנים בארצות הברית ול-19 הרווחי ביותר בעולם.
ב-26 באפריל 2019, יצא השיר "Me!" בהשתתפות ברנדון יורי, כסינגל הראשון מתוך אלבומה החדש שיצא באותה השנה. בתוך יממה הצליח קליפ השיר לצבור למעלה מ-65.6 מיליון צפיות. השיר נכתב על ידי טיילור סוויפט, ברנדון יורי וג'ואל ליטל והופק על ידי סוויפט וליטל גם כן. לפני שיצא השיר, פרסמה סוויפט באתר הרשמי שלה שעון עצר, וחשפה כי ב-26 באפריל 2019, עתיד לצאת הסינגל החדש שלה. בהמשך, פורסמה עטיפתו. השיר הפך ללהיט בינלאומי, תוך שהצליח להגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100. איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי העניק לו את תואר הפלטינה, על מכירות של למעלה ממיליון עותקים במדינה.
ב-13 ביוני 2019, הודיעה סוויפט בשידור חי באינסטגרם כי האלבום השביעי שלה ייקרא Lover, תוך שהוסיפה כי היא תוציא אותו לאור ב-23 באוגוסט. בנוסף, הודיעה גם כי הסינגל השני מהאלבום יהיה "You Need to Calm Down", שיצא לאור ב-14 ביוני, והווידאו קליפ שלו יצא לאור ב-17 ביוני. במהלך פרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 2019, הועמד השיר תשע פעמים, תוך שזכה בשתי קטגוריות: "קליפ השנה" ו"הקליפ הטוב ביותר בעל מסר חברתי". כל שמונה עשר שירי האלבום הצליחו להיכנס אל מצעד הבילבורד הוט 100, מה שהפך את טיילור סוויפט למוזיקאית הראשונה בהיסטוריה שהצליחה לעשות זאת, ולאחד מן המוזיקאים הבודדים בהיסטוריה שהצליחו לעשות זאת גם כן.
בשבוע צאתו, הצליח האלבום להגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200, עם מכירות של 867,000 עותקים בארצות הברית בלבד, מה שהופך את הפתיחה שלו לאחת מהפתיחות הגדולות ביותר בכל הזמנים בעולם ובמדינה, כאשר בעולם נמכר בלמעלה משלושה מיליון עותקים. בתוך פחות משבוע, הפך האלבום לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2019, בארצות הברית ובעולם כולו. ב-17 באפריל 2020, סוויפט הודיעה כי סיבוב הפסטיבלים שלה התבטל בגלל מגפת הקורונה. הסיבוב היה צריך לכלול בתוכו הופעות בפסטיבלים גדולים, אך לא פורסמו לו תאריכים חלופיים. בסמוך לכך, הצהירה כי:
"Lover הוא אלבום המזכיר שדות פתוחים, שקיעות וקיץ. אני רוצה לבצע בהופעות חיות את השירים שבו בצורה שתרגיש לי אותנטית. אני רוצה להיות בכמה מקומות שלא הייתי בהם ולהופיע בפסטיבלים. איפה שלא היו לנו פסטיבלים, הקמנו כאלה".
— סוויפט, ברשתות החברתיות
סיבוב הפסטיבלים "Lover Fest" מעולם לא התקיים, וזאת בנוסף לכך שסוויפט הצהירה שהיא לא תצא לסיבוב ההופעות עד 2021, ולא תופיע בשידור חי בשום מקום בהמשך שנת 2020.
סוויפט הכריזה על Folklore בהפתעה ברשתות המדיה החברתיות שלה, שש עשרה שעות לפני ההשקה הרשמית שלו. האלבום הופץ אחד עשר חודשים לאחר צאת אלבום האולפן השביעי של סוויפט Lover משנת 2019. כמו כן, הייתה זו הפעם המהירה ביותר שהוציאה אלבום אולפן נוסף. בהמשך, הכריזה על כך שאת הקליפ של הסינגל הראשון מתוך האלבום "Cardigan", היא תוציא ב-24 ביולי 2020; יום צאתו של האלבום. במהלך השידור החי של "Cardigan" ביוטיוב, חשפה סוויפט כי המילים של השירים באלבום מכילות ביצת פסחא שמאפיינות את חתימות הדגל שלה; "דבר אחד שעשיתי בכוונה באלבום הזה היה לשים את ביצי הפסחא במילים של השירים, יותר מאשר רק בקליפים שלהם. יצרתי קשתות אופי ונושאים חוזרים שממפים את מי שר על מי... למשל, יש אוסף של שלושה שירים שאני מתייחסת אליהם כאל "משולש אהבה של מתבגרים". בשונה מההוצאות של שאר האלבומים שלה, את האלבום הזה לא הוציאה סוויפט עם הודעה מראש, אלא דיווחה על צאתו 16 שעות לפני כן. זאת בטענה ש-"הבטן שלה נתנה לה את התחושה שהדבר צריך לקרות בהפתעה וכך למעשה היה והוא יצא בהפתעה מוחלטת". על צאתו דיווחה ברשתות החברתיות השונות. הוא הופץ בכל פלטפורמות המוזיקה הדיגיטליות בחצות 24 ביולי 2020; וזאת בנוסף לצאתם של שמונה תקליטורי ויניל מפוארים עם עטיפות שונות שיצאו והיו זמינים לרכישה באתר האינטרנט שלה. מהדורת הדלוקס שהייתה בהתחלה זמינה בעותקים פיזיים בלבד, הכוללת את רצועת הבונוס "The Lakes", הועלתה לפלטפורמות הדיגיטליות ורשתות הזרמות המדיה השונות ב-18 באוגוסט 2020.
היא הוציאה ארבעה אוספים שמורכבים משישה שירים מתוך Folklore והעלתה אותם לרשתות הסטרימינג. היא הסבירה ש"השירים ב-Folklore משתלבים בקבוצות שונות ומחולקים לפרקים, בהתבסס על האופן שבו הם משתלבים זה בזה, מבחינת הנושא שלהם". האוספים: The Escapism Chapter, The Sleepless Nights Chapter, The Saltbox House Chapter ו-The Yeah I Showed Up at Your Party Chapter (ארבעתם מעוצבים באותיות קטנות) פורסמו ב-21 באוגוסט, 24 באוגוסט, 27 באוגוסט וב-21 בספטמבר 2020, בהתאמה.
האלבום שבר כמה שיאים בשירותי הסטרימינג ברחבי העולם, ביניהם "האלבום עם הפתיחה הגדולה ביותר בספוטיפיי ב-24 שעות לזמרת", "האלבום השני עם הפתיחה הגדולה ביותר בספוטיפיי ב-24 שעות" ו-"אלבום הפופ עם הפתיחה הגדולה ביותר באפל מיוזיק". ספר השיאים של גינס כלל אותו ברשימות השיאים בקטגוריות שצוינו קודם לכן. בארצות הברית נמכר בלמעלה מ-500,000 עותקים בשלושה ימים; הפתיחה הגדולה ביותר לאלבום בשנת 2020. כמו כן, נמכר בעולם בלמעלה מ-1.3 מיליון עותקים במהלך היממה הראשונה לצאתו; אחד מהאלבומים היחידים בהיסטוריה שעשו זאת. בשבוע צאתו נמכר בלמעלה משני מיליון עותקים ברחבי העולם; אחת מעשר הפתיחות הגדולות ביותר בכל הזמנים. האלבום נמכר בלמעלה מ-846,000 עותקים בארצות הברית בשבוע צאתו ובכך כבש את פסגת מצעד הבילבורד 200 והיה לאלבומה השביעי והרצוף של סוויפט שהצליח לעשות זאת, תוך שהפך לאלבום עם הפתיחה הגדולה ביותר במדינה בשנת 2020. כל שש עשרה רצועות האלבום נכנסו למצעד הבילבורד הוט 100, כששלוש מתוכן נכנסו לעשירייה הפותחת; "Cardigan" התברג במקום הראשון, בעוד שהפך לשירה השישי שהצליח לעשות זאת. בין היתר, הייתה סוויפט לאמן הראשון בהיסטוריה שנחת במקום הראשון באותו השבוע במצעד הבילבורד הוט 100 ובמצעד הבילבורד 200. בטקס פרסי גראמי ה-63, Folklore והשירים שנכללו בו קיבלו חמש מועמדויות. האלבום עצמו הועמד ל-"אלבום השנה" ו-"אלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר" ונחשב למועמדות הרביעית שלה בשתי הקטגוריות. הסינגל המוביל, "Cardigan", הועמד בקטגוריית "שיר השנה" ו-"ביצוע סולו הפופ הטוב ביותר" ואילו "Exile" הועמד בקטגוריית "ביצוע הפופ הטוב ביותר של צמד/להקה".
ב-10 בדצמבר 2020, שלושה ימים לפני יום הולדתה ה-31, העלתה סוויפט תשע תמונות לאינסטגרם, שיצרו יחד את עטיפתו של Evermore. מיד לאחר מכן, הודיעה ברשתות החברתיות שלה כי אלבום האולפן התשיעי שלה Evermore, ייצא בחצות. היא פרסמה את רשימת הרצועות שלו וחשפה ששלוש הלהקות בון איבר, חיים ודה נשיונל יתארחו בו. היא הוסיפה שווידאו קליפ נלווה ל-"Willow" יופץ בחצות אותו היום גם כן. בעקבות תקנות שעת החירום למאבק בנגיף הקורונה שהופעלו במהלך מגפת הקורונה, כתבה סוויפט: "כולכם כל כך דאגתם, תמכתם והתחשבתם בי וביום ההולדת שלי ולכן הפעם חשבתי לתת לכם משהו! אני יודעת שתקופת החגים הזו (חג המולד) תהיה בודדה עבור רובנו ואם קיים אי שם מישהו שהמוזיקה עוזרת לו להתמודד עם זה, זה עבורו". לפני יציאת הקליפ של "Willow", היא השוותה את Evermore לסתיו ולחורף, בניגוד ל-Folklore אותו השוותה לאביב ולקיץ.
ב-Evermore, סוויפט השתמשה בסגנון כתיבת השירים בו השתמשה ב-Folklore. (סגנון שתואר ככזה "שכתוב בגוף שלישי") בדומה לקודמו, Evermore הוא תוצר של שיתוף פעולה מרחוק ותקשורת וירטואלית. ארון דסנר הפיק את כל רצועות האלבום למעט השיר "Gold Rush", שהופק על ידי ג'ק אנטונוף. חלק רב מהאלבום הוקלט במהלך הפקת "Folklore: The Long Pond Studio Sessions"; סרט הופעה של סוויפט משנת 2020. Evermore הגיע למקום הראשון באוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, בריטניה וארצות הברית. הוא הגיע למקום הראשון בבילבורד 200 והפך את סוויפט לאישה הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית שכבשה עם שמונה אלבומים ברציפות את פסגת המצעד. כל 15 רצועות האלבום נכנסו באותו השבוע לבילבורד הוט 100, תוך שהסינגל המוביל, "Willow", הפך לשירה השביעי שכבש את פסגת המצעד. סוויפט הפכה לאמן הראשון בהיסטוריה שדורג לראשונה במקום הראשון באותו השבוע במצעד הבילבורד הוט 100 ובמצעד הבילבורד 200 פעמיים. היא גם שברה את השיא של האמנית המהירה ביותר שכבשה עם שישה אלבומים את פסגת מצעד האלבומים הבריטי. בנוסף, הוא נמכר ביותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו על פי ריפבליק רקורדס. היא הצטרפה ל-BTS וניקי מינאז' כחלק מהאמנים היחידים שכבשו את פסגת המצעד שלוש פעמים בשנת 2020.
ב-12 בפברואר 2021 הוציאה סוויפט מחדש את השיר "Love Story (Taylor's Version)", כסינגל המוביל מתוך ההוצאה החוזרת, Fearless (Taylor's Version). בנוסף לכך, פורסם כי ההוצאה המחודשת עצמה, תצא לאור ב-9 באפריל באותה השנה. עוד פורסם, כי שש רצועות חדשות שמעולם לא פורסמו, יכללו בהוצאה הזו. הראשונה מבין הרצועות שיצאו הייתה "You All Over Me", בה השתתפה הזמרת-יוצרת האמריקאית מארן מוריס. לבסוף, יצאה ההוצאה החוזרת Fearless (Taylor's Version) אך כמה ימים קודם לכן, יצא הסינגל השיווקי השני מתוכה "Mr. Perfectly Fine".
ב-18 ביוני 2021 פרסמה סוויפט כי תוציא ההוצאה החוזרת של אלבום האולפן הרביעי שלה, Red, ב-12 בנובמבר 2021. הרצועה האחרונה מהאלבום, all too well (10 minute version) הפך לשיר הארוך ביותר שמגיע לראש המצעד של בילבורד. סוויפט גם שחררה סרט קצר באותו השם. שתי אלבומי ההקלטות מחדש הגיעו לראש מצעדי האלבומים בשבוע יציאתם.
ב-17 בספטמבר 2021 פרסמה סוויפט סרטון לרשת החברתית טיקטוק ובו חלק מההקלטה מחדש של השיר "Wildest Dreams", במטרה לקדמו טרם יציאתו לאור. לאחר כשעתיים מצאת הסרטון הועלה השיר המלא לשירותי הסטרימינג השונים. השיר עתיד להיכלל בהוצאה החוזרת של האלבום, 1989. ב-11 בפברואר 2022 הוציאה ביחד עם אד שירן את הדואט "The Joker and the Queen", כחלק מאלבום האולפן החמישי שלו, "=". בסמוך ליציאת השיר, הופץ עבורו וידאו קליפ נלווה שהועלה לערוץ היוטיוב הרשמי של שירן.
ב-21 באוקטובר 2022 הוציאה סוויפט את אלבום האולפן העשירי שלה, Midnights. עוד לפני שעברה יממה מהוצאת האלבום הוא הפך לאלבום המושמע בספוטיפיי ביום הוצאתו וכך גם הסינגל המוביל "Anti-Hero". שבוע לאחר יציאת האלבום הודיעה בילבורד כי סוויפט הפכה לאמן הראשון בהיסטוריה שאכלס את כל העשירייה הראשונה במצעד השבועי בארצות הברית.
בפברואר 2023 פרסם מגזין פורבס כי סוויפט מדורגת במקום התשיעי, והיא גם האישה במקום הגבוה ביותר ברשימת "אנשי הבידור המרוויחים ביותר" לשנת 2022 עם הכנסות של כ-92 מיליון דולר.
במרץ 2023, יצאה סוויפט לסיבוב ההופעות השישי שלה: The Eras Tour. זהו סיבוב הופעות רטרוספקטיבי המכסה את כל אלבומי האולפן שלה. אמצעי התקשורת סיקרו בהרחבה את ההשפעה התרבותית והכלכלית של סיבוב ההופעות, ובארצות הברית הוא שבר את השיא של מספר הכרטיסים הרב ביותר שנמכרו ביום. אתר "טיקטמאסטר" זכה לביקורת ציבורית ופוליטית על שטיפל לא נכון במכירת הכרטיסים לסיבוב ההופעות. סיבוב ההופעות הפך למכניס ביותר בהיסטוריה, והכניס למעלה ממיליארד דולר. סרט ההופעה שלו, שיצא לאקרנים ב-13 באוקטובר 2023, הכניס למעלה מ-250 מיליון דולר, הפך למרוויח ביותר, והיה מועמד לפרס גלובוס הזהב על הישגי קולנוע וקופה. פרסומי המוזיקה של סוויפט, סיבובי ההופעות והפעילויות הקשורות אליו הגיעו לשיאם בשיא חסר תקדים של פופולריות לאחר מגפת הקורונה. אתר חדשות אמריקאי ציין שב-2023, נכנסה סוויפט ל"סטרטוספירה חדשה של הצלחה עולמית בקריירה".
באותה השנה החלה לצאת עם הכדורגלן טרוויס קלסי. בינואר 2024, הופצו תמונות פורנוגרפיות מזויפות של סוויפט שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית. הן פורסמו ב-X (לשעבר טוויטר) ולאחר מכן הופצו לרשתות חברתיות אחרות, מה שעורר סערה. בטקס פרסי גראמי ה-66, הכריזה סוויפט על אלבום האולפן האחד-עשר שלה, The Tortured Poets Department, שיצא לאור ב-19 באפריל 2024.
במהלך קידום אלבום הבכורה שלה הופיעה סוויפט כפרזנטורית של חברת הביגוד l.e.i. וכפנים של קמפיין המוזיקה הניידת של חברת הסלולר האמריקאית ורייזון ויירלס. בתקופת Fearless היא השיקה קו עיצוב אופנה קייצית עבור l.e.i. בוולמארט ועיצבה כרטיסי ברכה עבור חברת כרטיסי הברכה הגדולים בעולם, אמריקן גריטינגס. בנוסף, סוויפט שימשה כדוברת של קבוצת הוקי הקרח נאשוויל פרדטורס ושל ו-Cyber-shot, מותג המצלמות הדיגיטליות של סוני. בתקופת Speak Now סוויפט הוציאה לאור מהדורה מיוחדת של האלבום דרך רשת החנויות טארגט. סוויפט שימשה כפרזנטורית של CoverGirl והשיקה שני בשמים בחסות מותג הטיפוח אליזבת ארדן, Wonderstruck ו-Wonderstruck Enchanted. במהלך קידום אלבומה הרביעי, Red, הציעה סוויפט גרסה בלעדית של האלבום דרך טארגט, רשת הפיצריות האמריקאית פאפא ג'ונס פיצה ורשת בתי המרקחת הגדולה ביותר בארצות הברית וולגרינס. בתקופה זו הפכה סוויפט לפרזנטורית של דיאט קוקה-קולה ושל נעלי הסניקרס של Keds, השיקה בושם שלישי בשם Taylor בחסות אליזבת ארדן והמשיכה בשותפות העסקית שלה עם סוני ואמריקן גריטינגס. בנוסף, הייתה סוויפט שותפה עם מספר חברות מסחריות במהלך סיבוב ההופעות "The Red Tour"; אייר אסיה וקוואנטס היו חברות התעופה הרשמיות של החלק האסייתי והאוסטרלי בהתאמה, ומותג הגלידה קורנטו היה נותן החסות לחלק האסייתי של סיבוב ההופעות. את אלבומה החמישי, 1989, קידמה סוויפט בתיאום עם רשת המסעדות סאבווי, Keds, טארגט ודיאט קוקה-קולה. עם צאת האלבום סוויפט השיקה בושם רביעי בשם Incredible Things בחסות אליזבת ארדן. תאגיד קומקאסט היה נותן החסות למועדים האמריקאים של סיבוב ההופעות "The 1989 World Tour". במזרח אסיה המשיכה סוויפט את השותפות עם קורנטו, החלה לשתף פעולה עם טויוטה והשיקה קו הלבשה בסין.
סוויפט ערכה את הופעת הבכורה שלה ב-2009 בפרק של "CSI", שבו גילמה נערה מרדנית. הניו יורק טיימס ציין כי אופייה של הדמות אפשר לסוויפט להיות "קצת שובבה, ואמינה כל כך". ברולינג סטון הרגישו שסוויפט "עושה עבודה טובה עם התסריט". מאוחר יותר באותה השנה, סוויפט אירחה והופיעה כאורחת מוזיקלית בפרק של "סאטרדיי נייט לייב". באנטרטיינמנט ויקלי תיארו אותה כ"מארחת הטובה ביותר של העונה, נכון לאותה העת", וציין כי סוויפט "הייתה תמיד מוכנה לאתגר, נראתה שכיף לה, וסייעה לשאר השחקנים להביא את הפאנץ'".
הופעת הבכורה של סוויפט בסרט באורך מלא הייתה בקומדיה "יום האהבה" (2010), שבה גילמה את חברתו המטורללת של ספורטאי תלמיד תיכון, הופעה עליה זכתה בפרס בחירת הנוער בקטגוריית פריצת השנה של שחקנית בלוס אנג'לס טיימס הרגישו שלביצועיה יש "פוטנציאל קומי רציני", ואילו בסן פרנסיסקו כרוניקל מצאו אותה "מצחיקה מאוד". בטיים ציינו כי סוויפט שיחקה "בצורה מקסימה". עם זאת, בווראייטי מצאו אותה "לא מכוונת לגמרי... היא צריכה למצוא במאי מיומן שיתעל את האנרגיה השופעת שלה". במגזין סלאנט תיארו את ביצועיה "בלתי ניתנים לצפייה". בשנת 2012 דיבבה סוויפט את אודרי בסרט האנימציה "הלורקס". בשנת 2013 כיכבה בהופעת אורח קצרה בסיטקום "הבחורה החדשה". בשנת 2014 היה לה תפקיד משני בסרט "המעניק". ב-2019 השתתפה סוויפט בעיבוד הקולנועי של המחזמר המצליח "קאטס". היא הקליטה שניים משירי הפסקול Cats: Highlights from the Motion Picture Soundtrack. בשנת 2022 שיחקה סוויפט במותחן הקומי התקופתי של דייוויד או. ראסל "אמסטרדם" בתפקיד אליזבת' מיקינס, בתו של ביל (אד בגלי הבן).
אחד מהזיכרונות המוזיקליים המוקדמים של סוויפט הוא האזנה לסבתה מצד אמה, זמרת האופרה מרג'ורי פיינלי. מאוחר יותר חשפו אותה הוריה לאמנים ג'יימס טיילור, סיימון וגרפונקל ודף לפרד. סוויפט התוודעה למוזיקת הקאנטרי על ידי זמרות הקאנטרי הגדולות של שנות ה-90 - שאניה טוויין, פיית' היל ודיקסי צ'יקס. לשאניה טוויין, הן ככותבת שירים והן כמבצעת, נודעה ההשפעה המוזיקלית הגדולה ביותר על סוויפט. פיית' היל הייתה המודל לחיקוי בילדותה של סוויפט. סוויפט העריצה את הגישה המתריסה של דיקסי צ'יקס, והשיר "Cowboy Take Me Away" של הלהקה היה השיר הראשון שלמדה לנגן על גיטרה. לאחר מכן החלה סוויפט לחקור את המוזיקה של כוכבי קאנטרי מבוגרים יותר, כולל פטסי קליין, לורטה לין, תמי ויינט ודולי פרטון. השפעות אחרות מהזרם המרכזי של הקאנטרי כוללות בין השאר את מירנדה למברט, גארת' ברוקס, קני צ'סני, מרטינה מק'ברייד, ליאן ריימס, טים מקגרו ובראד פייזלי.
סוויפט הושפעה מאמנים רבים מחוץ לז'אנר הקאנטרי, כגון הנסון, בריטני ספירס ופול אאוט בוי, ומזמרות-יוצרות עכשוויות, כגון אינגריד מייקלסון, פינק, אלאניס מוריסט, אשלי סימפסון, קלי קלרקסון, ואבריל לאבין. היא שאבה השראה גם מאמנים ותיקים יותר - בין השאר מסטיבי ניקס ומטום פטי. היא הושפעה גם מזמרות פופ-רוק מבוגרות יותר כמו פאט בנאטר, מליסה אתרידג', שרה מקלכלן, שון קולווין ולינדה רונסטאדט.
סוויפט רואה בפול מקרטני, ברוס ספרינגסטין, אמילו האריס, קריס קריסטופרסון וקארלי סימון מודלים לחיקוי בקריירה שלה.
בשני האלבומים הראשונים, התייחסו שיריה של סוויפט לחיי הנעורים. בשל כך היא הושוותה לאמנים בולטים אחרים ששיריהם התייחסו לנעוריהם, כגון בריאן וילסון וג'ניס איאן. באלבומה השני, Fearless, חקרה סוויפט את הניתוק שהרגישה בין האהבה מהאגדות לאהבה במציאות. האלבומים הבאים התייחסו למערכות יחסים בוגרות יותר. בנוסף לרומנטיקה ולאהבה, שיריה של סוויפט דנו ביחסי הורים-ילדים ("The Best Day", "Never Grow Up", "Ronan"), בחברויות ("Fifteen", "Breathe", "22", "Bad Blood"), בניכור ("The Outside", "A Place In This World", "Tied Together with a Smile", "Mean", "Shake It Off"), בהתמודדות עם הפפראצי ("The Lucky One", "I Know Places") ובשאיפות קרייריסטיות ("Change", "Long Live"). באחת הביקורות נאמר כי מה שמגדיר את סוויפט ככותבת שירים הוא המודעות שלה לרגעים בני החלוף, הנחישות שלה לתפוס אותם והיישום של מה שלמדה באותם רגעים בהווה (ולפעמים גם בעתיד).
מבחינה מבני שיריה, זכתה סוויפט לביקורות חיוביות על שליטתה באמנות הכתיבה בפופ ועל כשרונה בבניית ארכיטקטורת בית-פזמון-גשר. היא ספגה ביקורת על כך שהשתמשה באותם דימויים שוב ושוב בשירי האלבום השני, אך ביקורות על האלבומים הבאים שיבחו אותה על בחינת מוטיבים ליריים חדשים. באמריקן סונגרייטר, מגזין העוסק בכתיבת שירים, נאמר כי כתיבת השירים של סוויפט מאופיינת במחושבות של בחירת המילים ובנייה מלודית מכוונת "כמעט ללא חריזה עצלנית או מנגינה חסרת מטרה".
אני לא מדברת באופן ספציפי על מי מספר השיר כי מדובר באנשים אמיתיים. אתה מנסה לתת תובנה לגבי המקום שאתה בא ממנו ככותב מבלי לזרוק מישהו מתחת לאוטובוס. |
סוויפט בריאיון לניו יורק טיימס |
סוויפט משתמשת בפרטים מחייה האישיים בעבודתה. כשהאזינה לשירים בצעירותה, ביררה אם יש קשר בין השיר לדברים שעברו על האמן. היא התאכזבה לגלות שזה לא תמיד כך והחליטה שהכתיבה שלה תהיה מדויקת וכנה יותר. היא מספרת על חוויותיה מנקודת מבטה, בניסיון לתקן את שגיאות העבר, מבלי לנקוב בשמות האנשים עליהם מדבר השיר. לא כל שיריה הם אוטוביוגרפיים וחלקם מבוססים על תצפיות. בהערות אלבומיה ניתן למצוא רמזים על זהותו של נושא השיר. בשיריה, סוויפט לעיתים קרובות מתייחסת להתאהבויות אנונימיות במהלך שנותיה בתיכון, ובשנים שלאחר תחילת הקריירה שלה - בידוענים. השיר "Dear John", מהאלבום Speak Now כלל ביקורת של סוויפט על מושא אהבתה, על כך שהוא מנצל את אהבתה לרעה. ג'ון מאייר שיצאה איתו, והנושא המשוער של השיר, אמר שהשיר משפיל אותו וטען שזהו ניצול לרעה של הכישרון שלה. מספר מבקרי מוזיקה התנגדו לניסיון לחפש את משמעות השיר כיוון שזה מסיט את תשומת הלב מהכישרון של סוויפט. סוויפט עצמה ומבקרים אחרים אף טענו כי הביקורת התקשורתית על החלטתה להשתמש בפרטים אישיים בשיריה היא סקסיסטית, הואיל והיא לא מכוונת אל גברים בני גילה שעושים אותו דבר.
המוזיקה של סוויפט מכילה אלמנטים של קאנטרי, פופ ופופ רוק. סוויפט הגדירה את עצמה כאמנית קאנטרי, אך רוב הקריירה שלה סווגה כקאנטרי פופ עד שהאלבום 1989 השלים את המעבר שלה לפופ. למרות זאת סוויפט מתכוונת להקליט אלבומי מוזיקת קאנטרי בעתיד.
ההגדרה שלי למוזיקת הקאנטרי היא באמת די פשוטה. זה כאשר מישהו שר על חייו ומה שהוא יודע, ממקום אותנטי... אחד יכתוב על איך הוא גדל בחווה, התאהב וגידל את ילדיו באותה חווה. אחרים ישירו על איך, כשהם עצובים, הם הולכים לבר ושותים ויסקי. אני כותבת שירים על איך אני ככל הנראה לא יכולה להבין מערכות יחסים ואיך אני מוקסמת מאהבה. |
— סוויפט בריאיון לאינדיפנדנט |
ה"רולינג סטון" טוען כי "היא אולי מנוגנת בתחנות קאנטרי, אבל היא אחת מכוכבי הרוק האמיתיים שיש לנו כרגע". "הניו יורק טיימס" מציין כי "אין הרבה במוזיקה של סוויפט שמסמן קאנטרי - כמה פריטות על בנג'ו, זוג מגפי הבוקרים על במה, גיטרה מסנוורת - אבל יש משהו בהגשה שובת הלב והפגיעה שייחודי לנאשוויל". "הניו יורקר" מאמין שהיא "חלק ממסורת הקאנטרי פופ של נאשוויל רק משום שהיא כותבת שירים סיפוריים בבהירות מלודית ובצורה דרמטית - הסחורה המרכזית בנאשוויל". "הגרדיאן" אמר כי סוויפט "מייצרת מלודיות ביעילות חסרת רחמים של מפעל פופ סקנדינבי".
קולה של סוויפט מתואר "מתוק, אך רך". בהקלטות אולפן "לוס אנג'לס טיימס" זיהה את המחוות הקוליות של סוויפט כ-"השורה שמחליקה כמו אנחת רווחה או כמו גבה מורמת, ונותנות ללהיטים שלה תחושה של אינטימיות קלה". ה"רולינג סטון", בביקורת על Speak Now, אמר: "קולה של סוויפט לא מושפע מספיק כדי להסוות לאיזה מופת היא הפכה כזמרת; היא מנמיכה את קולה עד לתוצאה הסופית של נערה ביישנית שמנסה לדבר בקשיחות". בביקורת אחרת על Speak Now ציין ה"ווילג' ווייס" כי הניסוח שלה היה בעבר "תפל ומבולבל, אבל זה השתנה. היא עדיין יכולה להישמע מאולצת ודקה, בצורה שיכולה לשגע אנשים מסוימים; אבל היא למדה איך לגרום למילים להישמע כמו שהיא מתכוונת שתישמענה".
בהופעות חיות, סוויפט, לפי ה"הוליווד ריפורטר", "עושה כמיטב יכולתה, אבל בהחלט אין לה היכולות של כריסטינה אגילרה או קארי אנדרווד". קולה בהופעות חיות תואר כ"שטוח ודק". עם זאת, סוויפט זכתה לשבחים על סירובה לתקן את גובה הצליל (הפיץ') בעזרת אוטו-טיון. בריאיון ל"ניו יורקר", אפיינה סוויפט את עצמה ככותבת שירים בעיקר והסבירה שהקול שלה הוא רק דרך להעביר את המילים הלאה. סקוט בורצ'טה מ-ביג משין רקורדס הודה שסוויפט היא "לא הזמרת הטכנית הטובה ביותר", אך תיאר אותה כ"מתקשרת הטובה ביותר שיש לנו". הנוכחות הקולית שלה היא משהו שמעסיק אותה והיא המשיכה לעבוד עליה גם לאחר הפריצה שלה. עם זאת, סוויפט אמרה שהיא מרגישה לחוצה בהופעות חיות רק אם היא לא בטוחה מה הקהל חושב עליה, כמו בהופעות בטקסי פרסים. Midnights זכה לשבחים על השירה הניואנסית שלה. היא דורגה במקום ה-102 במהדורה המחודשת לשנת 2022 ברשימת "200 הזמרים הגדולים בכל הזמנים" שערך מגזין הרולינג סטון.
סוויפט פופולרית מאוד בארצות הברית - מחקר שנערך בשנת 2012 מצא כי לסוויפט יש מודעות ציבורית של 90 אחוזים ופופולריות של 80 אחוזים. היא תוארה פעמים רבות כ"אהובת אמריקה" וכ"מודל לחיקוי". סוויפט אמרה כי היא רואה בכך אחריות אישית שלה להיות מודעת להשפעה שלה על מעריצים צעירים. עיתונאי רולינג סטון שראיין את סוויפט בשנת 2009 העיר על גינוניה המנומסים: "אם אלה הפנים המשוחקות של סוויפט, הן חייבות להיות מקועקעות כי הן לא יורדות". בשנת 2012, רולינג סטון ציין את "קבלת הפנים החמה והנינוחה... לא קשה לדמיין אותה רצה לנשיאות ביום מן הימים". בהוליווד ריפורטר התייחסו אליה כאל "איש של אנשים הטוב ביותר מאז ביל קלינטון". ישנה התייחסות תקשורתית רחבה לתגובות המופתעות של סוויפט כשהיא זוכה בטקסי פרסים.
במהלך התקופה שסביב יציאתו לאור של 1989, המשיכה סוויפט לפתח את שימושה במדיה החברתית כדי ליצור קשר עם הקהל שלה. בנוסף להשתתפותם של 100 מעריצים בצילומים לווידאו קליפ של "Shake It Off", שלחה סוויפט בדואר או נתנה באופן אישי מתנות לחג המולד למבחר מעריצים. בנוסף, המשיכה לסייע ולייעץ למעריצים באופן אישי באמצעות חשבון הטאמבלר שלה, בתחילת שנת 2015.
בשנים הראשונות של הקריירה שלה, מראה ההיכר של סוויפט היה מורכב משמלות קיציות וממגפי בוקרים. באירועים רשמיים נודעה סוויפט בשמלות חרוזים נוצצות ובתסרוקת מתולתלת טבעית, אך מאז 2012 היא מחליקה את שערה. פרנסואז ארדי, ג'יין בירקין, בריז'יט בארדו ואודרי הפבורן היוו השראה לסגנון שלה. סוויפט הוכרזה אייקון סטייל אמריקאי על ידי ווג בשנת 2011. בשנת 2014 נבחרה על ידי המגזין פיפל למתלבשת הטובה ביותר. בשנת 2015 הוכרזה אשת השנה בטקס פרסי הסטייל של Elle. במאי 2015 דירג אותה המגזין מקסים במקום הראשון ברשימת 100 הנשים הלוהטות ביותר בעולם. נכון לינואר 2021, סוויפט היא האדם הנעקב ביותר ברשתות החברתיות, עם סך של למעלה מ-324.5 מיליון עוקבים (למעלה מ-228 מיליון עוקבים באינסטגרם, 88.5 מיליון בטוויטר ו-76 מיליון בפייסבוק).
אתם קוראים את חוות דעתה של אופטימיסטית נלהבת: אחת מכמה מעטים בתעשיית המוזיקה שעדיין מאמינים שתעשיית המוזיקה לא גוססת... היא פשוט מתעוררת לחיים. ישנם הרבה אנשים שמנבאים את נפילתן של מכירות המוזיקה וחוסר הרלוונטיות של האלבום כישות כלכלית. אני לא אחת מהם. |
— סוויפט במאמר דעה לוול סטריט ג'ורנל |
העקרונות האמנותיים של סוויפט התפתחו בהדרגה במהלך הקריירה שלה. במאמר דעה שכתבה עבור וול סטריט ג'ורנל ביולי 2014 הביעה אופטימיות בכל הקשור לתעשיית המוזיקה, תוך שימת דגש על החשיבות המתמשכת של אלבומים ועל הערך ההולך וגדל של מדיה חברתית, והשוותה את מערכת היחסים בין המוזיקאי למעריציו למערכת יחסים אינטימית. לדבריה, הצלחתם של אלבומי אולפן באורך מלא - בניגוד לסינגלים, אותם ניתן לבחור ולקנות בצורה נפרדת בחנויות המוזיקה באינטרנט - ימשיכו להיות מבוססים על מידת ההשקעה של האמן ביצירתו ולהוות את הדרך המרכזית לצריכת מוזיקה. היא גם קראה לאמנים להכיר בשוויים האמיתי והביעה תקווה שהם לא יזלזלו בעצמם או ימעיטו בערכה של האמנות שלהם. כדי להתגבר על סביבת השוק המאתגרת יותר ויותר עבור מוזיקאים, בשל מכירות המוזיקה ההולכות ונחלשות מאז תחילת שנות האלפיים, הדגישה סוויפט את חשיבותה של המדיה החברתית - בה נכחה כבר בתחילת דרכה, ברשת החברתית מייספייס - את החשיבות של אלמנט ההפתעה ואת הצורך בכך שהאמנים ימצאו דרכים חדשניות לרגש את הקהל שלהם. לטענתה, האפיקים היצירתיים שאמן יכול לחקור הם בלתי מוגבלים ולכן משתלם לו לצאת מאזור הנוחות שלו.
הפיראטיות, שיתוף הקבצים והסטרימינג צימקו באופן דרסטי את מכירות האלבומים... מוזיקה היא אמנות, ואמנות היא חשובה ונדירה. דברים חשובים, נדירים הם יקרי ערך. ועבור דברים יקרי ערך צריך לשלם. |
— סוויפט במאמר דעה לוול סטריט ג'ורנל |
בנובמבר 2014 הסירה סוויפט את כל קטלוג המוזיקה שלה משירות הזרמת המדיה ספוטיפיי, במחאה על גובה התמלוגים המשולמים לאמנים ובשל סירוב השירות לאפשר את השמעת המוזיקה שלה למשתמשים בתשלום בלבד. כבר ב-2012 סירבה לכלול בתחילה את אלבומה Red בשירותי הסטרימינג ודחתה זאת במספר חודשים. ספוטיפיי פתחו מיד בקמפיין במדיה החברתית כדי לשכנע את סוויפט לחזור. בהודעה באתר האינטרנט של שירות הסטרימינג נאמר כי 16 מיליון מתוך מעל 40 מיליון משתמשים ניגנו את המוזיקה שלה בחודש שלפני הסרת הקטלוג. סוויפט ובורצ'טה אמרו לתקשורת כי מטרת הפעולה שלהם עם ספוטיפיי הייתה להשפיע באופן רחב יותר. ביוני 2015, לאחר ההכרזה על אפל מיוזיק, הודיעה סוויפט כי תסרב לכלול את אלבומה 1989 בשירות הזרמת המוזיקה. במכתב גלוי לחברת אפל הסבירה סוויפט כי הסיבה לסירובה היא שלושת החודשים בהם ניתן השירות ללא תשלום, חודשים בהם אפל לא תשלם לכותבים, למפיקים או לאמנים על השמעת יצירותיהם בשירות, צעד שלדעתה יפגע בעיקר באמנים צעירים. אמנים רבים הביעו תמיכה בדבריה של סוויפט. כבר למחרת יום פרסום המכתב הודיעה אפל כי היא הפכה את ההחלטה וכי תשלם לאמנים גם בשלושת החודשים החינמיים.
פעולות נוספות שנקטה סוויפט כדי להגן על עסקיה, כגון רישום חלק מהמילים לשיריה כסימן מסחרי, זכו להתעניינות תקשורתית.
עבודתה של סוויפט זכתה לשבחים מאמנים ותיקים רבים כגון: ניל יאנג, ג'יימס טיילור, אלביס קוסטלו, ג'ודי קולינס, קריס קריסטופרסון, סטיבי ניקס, סטיבן טיילר, ג'ון בון ג'ובי, דולי פרטון, מליסה אתרידג' ומדונה.
סוויפט זכתה לשבחים על שיריה גם מאמנים בני דורה כגון: ג'ון מאייר, דרייק, טיגן ושרה, גריימס, קשה, קייטי פרי, קלי קלרקסון, ליידי גאגא, ריאן אדמס, קתלין האנה, שירלי מנסון, לינה דנהאם אריק צ'רץ', ואלי גולדינג.
במהלך הקריירה שלה זכתה סוויפט בלמעלה מ-365 פרסים, בהם אחד עשר פרסי גראמי, שלושים וארבעה פרסי המוזיקה האמריקאית, ארבעה עשר פרסי בחירת הקהל, עשרים ושישה פרסי בחירת הנוער, שנים-עשר פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, שמונה פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי, אחד עשר פרסי הווידאו קליפים של MTV, עשרים ושלושה פרסי המוזיקה של בילבורד, פרס המוזיקה הבריטית ופרס אמי.בשנת 2007 זכתה בפרס כותב השירים ואמן השנה של אגודת כותבי השירים של נאשוויל והייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס. היא זכתה בפרס שש פעמים נוספות: ב-2009, ב-2010, ב-2011, ב-2012, ב-2013 וב-2015. בשנת 2010 היא נכנסה להיכל התהילה של כותבי השירים. בשנת 2013 הפכה סוויפט לאדם השני (ולאישה הראשונה) שקיבל את פרס הפסגה מטעם איגוד מוזיקת הקאנטרי, פרס הניתן עבור רמות ייחודיות של הצלחה במוזיקת הקאנטרי. היא הייתה מועמדת פעמיים לפרס גלובוס הזהב. בדצמבר 2011 העניקה לה תזמורת נאשוויל את פרס הרמוני עבור הישגיה במוזיקה על פני ז'אנרים רבים. בשנים 2011 ו-2014 הוכרזה אשת השנה של בילבורד ובכך הפכה לראשונה שזכתה בתואר פעמיים. בשנת 2014 הייתה הראשונה שקיבלה את פרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית. בטקס פרסי גראמי ה-63, זכתה סוויפט בקטגוריית "אלבום השנה" עבור אלבומה השמיני Folklore, ובכך הפכה לאמנית הראשונה שזוכה בפרס זה 3 פעמים. סוויפט היא אחת מהאמנים המצליחים ביותר בעולם. היא מכרה מעל 145 מיליון אלבומים ו-160 מיליון הורדות דיגיטליות של סינגלים ברחבי העולם, דבר שהפך אותה לאחד מחמשת האמנים הנמכרים ביותר של סינגלים דיגיטליים ברחבי העולם, לפי IFPI. סוויפט היא האמן הנמכר ביותר של סינגלים דיגיטליים בארצות הברית, ונכון לאוקטובר 2016 היא מחזיקה במכירות של 98.5 מיליון סינגלים דיגיטליים. ההצלחה של סוויפט במכירות אלבומיה יוצאת דופן על רקע מכירות המוזיקה ההולכות ומתמעטות מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21. נכון לשנת 2012, סוויפט היא האמן עם מכירות האלבומים הגבוהות ביותר בארצות הברית מאז תחילת שנות האלפיים. שישה מאלבומיה נמכרו ביותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתם, ואלבומיה היו בין שלושת האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית חמש פעמים, מתוכן פעמיים במקום הראשון. היא האמנית עם מספר השירים הגבוה ביותר שנכנסו למצעד הבילבורד הוט 100, מאז תחילת הקריירה שלה ב-2006. במצעד שנערך על ידי בילבורד בשנת 2015 דורגה סוויפט במקום השמיני במצעד האמנים המצליחים ביותר בכל הזמנים במצעד האלבומים בילבורד 200, במקום ה-34 במצעד האמנים המצליחים ביותר בכל הזמנים במצעד הפזמונים בילבורד הוט 100, ובמקום ה-18 במצעד אמני הקאנטרי הגדולים ביותר של העידן המודרני.
השפעתה באה לידי ביטוי במספר תחומים. ג'ניס איאן אמרה כי סוויפט "שינתה את פני המוזיקה, כתיבת השירים ונגינה בגיטרה אצל בנות... יש אותנטיות שם". סטיבי ניקס טענה כי סוויפט כותבת "שירים שגורמים לכל שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיימונד או אלטון ג'ון... זמרות יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה". הבילבורד ציין כי סוויפט השפיעה על מוזיקת הקאנטרי במספר דרכים, בין השאר בכך שלאור הצלחתה אמני קאנטרי אימצו את המדיה החברתית, וחברות התקליטים החלו לחפש אמנים שיוצרים את המוזיקה שלהם בעצמם ופחות חששו מהחתמת אמנים צעירים. סוויפט היוותה השראה למספר אמנים, בהם אד שירן, אלי גולדינג, לוסי הייל וסלינה גומז.
סוויפט מחזיקה בשיא ההופעות בראש מצעד ארטיסט 100 של מגזין בילבורד, עם 50 שבועות בהם הייתה במקום הראשון. על עבודתה והישגיה כ"אחת האמניות הפוריות והמהוללות ביותר בדורה", קיבלה סוויפט תואר דוקטור לשם כבוד לאמנויות יפות, מאוניברסיטת ניו יורק ב-18 במאי 2022.
טיילור סוויפט אולי נמצאת בחדשות בשל שיריה עטורי הפרסים ואלבומי המולטי-פלטינה שלה, אבל בכל שלב של הדרך היה לה חשוב לתת חזרה... מישהי שזינקה לראש תעשיית המוזיקה, אבל עדיין שומרת את כפות רגליה על הקרקע, מי שניפצה את כל הציפיות על מה שבת 22 יכולה להשיג. |
— מישל אובמה מעניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה |
מאמציה הפילנתרופיים של סוויפט הוכרו על ידי פרסי Do Something, קרן Giving Back ושירותי ההצלה של טנסי. בשנים 2012–2015 הייתה סוויפט הידוען התורם ביותר. בשנת 2012, מישל אובמה העניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה בשל "מסירותה לעזרה לאחרים" ועל כך שהיא מהווה "השראה לאחרים באמצעות פעולה". כמו כן באותה שנה, קרי קנדי ממרכז רוברט פ. קנדי לצדק ולזכויות אדם העניקה לסוויפט את פרס גל התקווה ואמרה כי "טיילור היא דוגמה לאישה שאנחנו רוצים שבנותינו תהיינה".
סוויפט תומכת בחינוך לאמנות. בשנת 2010 תרמה סוויפט 75,000 דולר לתיכון הנדרסונוויל, התיכון בו למדה, כדי לעזור לשפץ את מערכות הסאונד והתאורה של אולם בית הספר. בשנת 2012 תרמה 4 מיליון דולר לבנייתו של מרכז חינוך חדש בהיכל התהילה ומוזיאון הקאנטרי בנאשוויל. הבניין נפתח בשנת 2013, ואיפשר תוכניות וסדנאות חדשות לבני נוער ולקשישים. בשנת 2013 תרמה 100,000 דולר לתזמורת נאשוויל ובשנת 2015 תרמה 50,000 דולר לתזמורת סיאטל.
סוויפט מקדמת אוריינות בקרב ילדים. בשנת 2009 תרמה 250,000 דולר לבתי ספר שונים ברחבי ארצות הברית שבהם למדה או שהייתה קשורה אליהם, עבור קניית ספרים, מימון תוכניות חינוכיות ותשלום שכר המורים. בשנת 2011 תרמה 6,000 ספרים לספרייה הציבורית של רדינג, פנסילבניה. בשנת 2012 תרמה 14,000 ספרים לספרייה הציבורית של נאשוויל, טנסי, וחלקם חולקו לילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, למעונות ולגני ילדים. בשנת 2014 תרמה את כל ההכנסות משירה "Welcome to New York" לבתי ספר ציבוריים בניו יורק. ב-2015 תרמה לבתי ספר אלה גם 25,000 ספרי לימוד דרך Scholastic Possible Fund Aim.
לאורך כל הקריירה שלה תרמה סוויפט כסף כדי לסייע לקורבנות של אסונות טבע. בשנת 2008 תרמה את ההכנסות ממכירות המרצ'נדייז שלה בפסטיבל מוזיקת הקאנטרי לקרן הסיוע לנפגעי אסונות של הצלב האדום. מאוחר יותר באותה שנה תרמה 100,000 דולר לצלב האדום כדי לסייע לקורבנות השיטפון באיווה של 2008. בשנת 2010, בעקבות רעידת האדמה בהאיטי, השתתפה בתוכנית "תקווה להאיטי"; היא הופיעה בתוכנית וענתה על שיחות טלפון מצופים שביקשו לתרום כסף. היא אף הקליטה שיר לאלבום ההופעה Hope for Haiti Now, שרווחיו נועדו לשיקום המדינה. סוויפט תרמה 500,000 דולר לשיקום הקורבנות של השיטפונות בטנסי, במאי 2010. מאוחר יותר באותה שנה תרמה 100,000 דולר כדי לסייע בשיקום גן משחקים בטנסי שנפגע ממי שיטפונות. בשנת 2011 ניצלה את החזרה הגנרלית האחרונה של "Speak Now World Tour" בצפון אמריקה להופעה למען נפגעי סופות טורנדו בארצות הברית. במהלך ההופעה גייסה יותר מ-750,000 דולר למען מטרה זו.
סוויפט תומכת במספר ארגוני הצדקה המספקים שירותים לילדים חולים. בשנת 2008 תרמה טנדר לאיסוף ילדים חולים משדה התעופה למחנה Victory Junction Gang, מחנה לילדים החולים במחלות כרוניות או מחלות קשות. בשנת 2009 תרמה 20,000 דולר לילדים הלוקים במחלות קשות, במסגרת התוכנית של ערוץ BBC, Children In Need. בשנת 2011 תרמה 25,000 דולר לבית החולים למחקר סנט ג'וד שבטנסי. בשנת 2012 השתתפה בתוכנית Stand Up to Cancer וביצעה בה את "Ronan", שיר שכתבה לזכרו של ילד בן ארבע שנפטר מנוירובלסטומה. השיר הפך לזמין להורדה דיגיטלית, וכל ההכנסות נתרמו לארגוני צדקה המסייעים לחולי סרטן. בשנת 2014 תרמה 100,000 דולר לקרן V לחקר הסרטן ו-50,000 דולר לבית החולים לילדים של פילדלפיה. סוויפט פגשה מעריצים חולים רבים באמצעות קרן Make-A-Wish וכן ביקרה מעריצים באופן פרטי בבתי חולים רבים ברחבי ארצות הברית.
סוויפט יצאה עם מספר בני זוג מפורסמים בין 2008 ל-2012, בהם ג'ו ג'ונאס, טיילור לאוטנר, ג'ון מאייר, ג'ייק ג'ילנהול, קונור קנדי, בן לשושלת קנדי, והארי סטיילס, חבר ואן דיירקשן.
ג'ונאס ומאייר כתבו שניהם שירים על מערכת היחסים עם סוויפט. בשנים 2013–2014 סוויפט בחרה שלא להיכנס למערכת יחסים זוגית, בשל חוסר רצונה להתמודד עם תשומת לב תקשורתית נוספת. במהלך השנים 2015–2016 יצאה סוויפט עם התקליטן והזמר קלווין האריס. בשנת 2016 סוויפט החלה מערכת יחסים עם השחקן הבריטי ג'ו אלווין, ובחרה לשמור את זה בסוד בטענה שהתקשורת "הרסה" את מערכות היחסים הקודמות שלה. באפריל 2023 פורסמו דיווחים בתקשורת על כך שהשניים נפרדו.
משנת 2023 היא במערכת יחסים עם שחקן הפוטבול טרוויס קלסי.
במשך 12 השנים הראשונות לקריירה שלה, סירבה סוויפט להתייחס לנושאים פוליטיים משום שלדעתה אין זה תפקידה להשפיע על דרך הצבעתם של אנשים. במהלך מסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008 תמכה סוויפט בקמפיין "Every Woman Counts", שמטרתו הייתה לעודד שילוב נשים בפוליטיקה, והייתה אחת מכוכבי קאנטרי רבים שהקליטו תשדיר שירות עבור הקמפיין לעידוד ההצבעה "Vote (For Your) Country". למרות סירובה להתייחס לנושאים פוליטיים, בעקבות השבעתו של ברק אובמה אמרה סוויפט לרולינג סטון שהיא תמכה בנשיא. היא אף תיארה את מישל אובמה כמודל לחיקוי.
מחקר שערכה פייסבוק, מצא שסוויפט פופולרית בארצות הברית במידה שווה בקרב הדמוקרטים ובקרב הרפובליקנים.
סוויפט החלה להגדיר את עצמה כפמיניסטית לאחר שלדבריה למדה על פמיניזם מחברתה לינה דנהאם.
לפני בחירות האמצע בארצות הברית ב-2018, "בעקבות כמה אירועים בחיי ובעולם בשנתיים האחרונות", פרסמה סוויפט פוסט באינסטגרם בו תמכה לראשונה במועמדים לכהונה לבית הנבחרים ולסנאט, והכריזה על תמיכתה בשני מועמדים דמוקרטיים: בחבר הקונגרס ג'ים קופר לבחירה מחדש בבית הנבחרים ובמושל טנסי לשעבר ביל ברדסן בבחירות לסנאט. היא דיברה נגד יריבתו של ברדן, הרפובליקנית מרשה בלקברן, בשל הצבעתה של בלקברן נגד חוקים למען נשים. היא הביעה את תמיכתה בזכויות להט"ב ובשוויון ללא הבדלי גזע ומין, וגינתה את הגזענות הממסדית. סוויפט קראה לעוקביה ללמוד על המועמדים במדינתם על מנת להצביע לאלה שמייצגים אותם בצורה הטובה ביותר, להירשם להצבעה בבחירות ולהצביע בהן. בעקבות הפוסט, חל זינוק חד בהרשמה של אזרחים להצבעה בבחירות לפי Vote.org.
אלבומי אולפן
הקלטות חוזרות
| מיני-אלבומים
אלבומי אוסף | אלבומי הופעה
אלבומי וידאו
|
ספר: טיילור סוויפט | |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד. |
אליזבת ווייק, הבוקר שאחרי: המרוויחים הגדולים של גראמי 2012, באתר "פורבס ישראל", 31 במרץ 2012 (45 מיליון דולר)
דורותי פומרנץ, קול גדול, כסף גדול: דירוג הכוכבים הצעירים והעשירים של ארצות הברית, באתר "פורבס ישראל", 15 ביולי 2012 (57 מיליון דולר)
דורותי פומרנץ, העשירים הצעירים: הכוכבים המרוויחים ביותר מתחת לגיל 30, באתר "פורבס ישראל", 1 באוגוסט 2013 (55 מיליון דולר)
דורותי פומרנץ, עושר, תהילה ורוח נעורים: 10 הסלבריטאים הצעירים הרווחיים ביותר בעולם, באתר "פורבס ישראל", 25 בנובמבר 2014 (64 מיליון דולר)
מערכת פורבס, רואים כוכבים: מיהם הסלבריטאים המרוויחים ביותר בעולם?, באתר "פורבס ישראל", 1 ביולי 2015 (80 מיליון דולר)
נטלי רובהמד, פערי שכר: מדוע יש כה מעט נשים ברשימת הבדרנים המרוויחים בעולם?, באתר "פורבס ישראל", 13 ביולי 2016 (170 מיליון דולר)
נטלי רובהמד, כוכב נוצץ: פאף דדי הרוויח 130 מיליון דולר בשנה החולפת, באתר "פורבס ישראל", 13 ביוני 2017 (44 מיליון דולר)
טיילור סוויפט - פרסים | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
|
This article uses material from the Wikipedia עברית article טיילור סוויפט, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.