טויוטה (ביפנית: トヨタ自動車; באנגלית: Toyota) היא חברה יפנית לייצור כלי רכב, שהמטה שלה ממוקם בעיר טויוטה שבמחוז אאיצ'י, יפן.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים פרסומיים, צורך בהגהה ובתיקון פיסוק. | |
היא מייצרת את המותגים טויוטה, לקסוס וסאיון, ושולטת ביצרנית הרכב היפנית דייהטסו.
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ציבורית, נסחרת ב-NYSE, טוקיו ולונדון |
בורסה |
|
מייסדים | קישירו טויודה |
תקופת הפעילות | 28 באוגוסט 1937 – הווה (86 שנים) |
חברות בנות |
|
מיקום המטה | טויוטה |
ענפי תעשייה | תעשיית הרכב |
מוצרים עיקריים | כלי תחבורה |
שווי שוק | 106.40 מיליון MYR (27 באפריל 2024) |
הכנסות | 28,403,118,000,000 ין יפני (נכון ל־2016) |
רווח תפעולי | 2,853,971,000,000 ין יפני (נכון ל־2016) |
רווח | 2,312,694,000,000 ין יפני (נכון ל־2016) |
יו"ר | אקיו טויודה |
מנכ"ל | אקיו טויודה |
עובדים | 359,542 (נכון ל־31 במרץ 2020) |
global | |
טויוטה היא יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם, עם ייצור ומכירה של כ-10.5 מיליון כלי רכב ב־2021. בשנה זו הפכה טויוטה גם ליצרנית הרכב הנמכר ביותר בארצות הברית, לאחר שמכרה בשוק האמריקאי 2.3 מיליון מכוניות, לעומת 2.2 מיליון של חברת ג'נרל מוטורס. החברה מעסיקה כ־330 אלף עובדים.
טויוטה נחשבת למובילה בשיטות פיתוח וייצור, ושיטת Toyota Production System שפותחה בה, חוללה מהפכה בתעשיית הרכב והשפיעה גם על תעשיות אחרות. לחברה פס ייצור של עשרה מיליון מכוניות בשנה.
בין השנים 2008–2014, הייתה טויוטה יצרנית הרכב המובילה במספר מכירות כלי רכב.
נכון לשנת 2023, מייצרת טויוטה כלי רכב תחת ארבעה מותגים: דייהטסו, הינו, לקסוס וטויוטה. החברה מחזיקה גם ב-20% מחברת סובארו, 5% מחברת מאזדה, 4.9% מסוזוקי, 4.6% מאיסוזו, 3.8% מימאהה מוטורס ו-2.8% מפנסוניק. בנוסף, היא הבעלים (עם 50.1% מהמניות) של חברת ייצור המשאיות והאוטובוסים הינו מוטורס.
טויוטה הוקמה בספטמבר 1933 כחטיבה של חברת טויודה, שעסקה בייצור מכונות אריגה לטקסטיל. מנהל החטיבה הראשון היה קישירו טויודה, בנו של סאקיצ'י טויודה, מייסד החברה. המנוע הראשון של החטיבה פותח ב־1934, והמכוניות הראשונות (מודל A1 ו-G1) הוצגו ב־1935. ב־1936 החל הייצור הסדרתי של המכונית הראשונה, מודל AA.
חטיבת הרכב הפכה לחברה נפרדת ונרשמה תחת השם 'טויוטה' ב-28 באוגוסט 1937. באותה שנה הוקם המפעל הראשון של החברה לייצור רכב בעיר קורומו שביפן. במהלך מלחמת העולם השנייה החברה עסקה בעיקר בייצור משאיות עבור הצבא היפני כולל משאית אמפיבית Su-Ki, ומפעליה לא הופצצו על ידי בעלות הברית. ב־1947 החל מחדש יצור המכוניות הפרטיות, שנמכרו בשם "טויופט" (Toyopet). הדגם הראשון שנמכר תחת שם זה היה ה-SA. לאחר הכניסה לשוק האמריקאי הוחלט להפסיק את השימוש בשם זה, מכיוון שהוא יצר אסוציאציה לחיות מחמד (pet באנגלית). השם המשיך להיות שימושי בשווקים אחרים עד מחצית שנות ה-60.
ב־1956 הוקמה רשת סוכני המכירות.
ב־1958 החלו מכירות רכבי החברה בארצות הברית, שהסתכמו בסיום השנה במכירת 287 כלי רכב מדגם הקראון (Crown) וכן רכב SUV מדגם לנד קרוזר אחד.
ב־1963 הקימה טויוטה את המפעל הראשון שלה מחוץ ליפן
במלבורן, אוסטרליה. ב־1965 החברה נכנסה לתחום מכוניות ספורט והחל במכירות של "טויוטה ספורט 800".
במהלך השנים, הקימה החברה מפעלים מקומיים רבים לייצור והרכבה ברחבי העולם. מפעליה הוקמו בארצות הברית, בריטניה צרפת, אוסטרליה, קנדה, אינדונזיה, פולין, דרום אפריקה, טורקיה, ברזיל, הודו, ארגנטינה, צ'כיה, מקסיקו ותאילנד. מכוניות משפחתיות קומפקטיות מיוצרות במותג "קורולה" משנת 1966, ונמכרו בכ־28 מיליון יחידות. מותג היוקרה לקסוס נולד ב־1989 כדי להתחרות בשוק האמריקאי במותגי היוקרה האירופאים. בעשור הראשון של המאה ה-21 החלה טויוטה למכור את המותג לקסוס בשווקים נוספים.
מניות החברה נסחרות בבורסות של טוקיו וניו יורק.
ב-2012 חתמה טויוטה על הסכם שיתוף פעולה עם סובארו ויצירת דגם משותף – טויוטה GT86, שנמכר גם כסובארו BRZ.
ביולי 2012 ייצרה טויוטה את המכונית ה-200 מיליון. וב־2013 יוצרה הקורולה ה-40 מיליון.
ב־2014, מיליוני מכוניות של טויוטה שיוצרו בין השנים 2000 ל-2014, נקראו לטיפול חוזר (ריקול) בכריות האוויר שלהן. במכוניות אלו, כמו גם ביצרניות רכב נוספות, נתגלו תקלות שונות בכריות האוויר שיוצרו על ידי חברת טאקאטה.
באוגוסט 2016, השלימה טויוטה רכישת 100% ממניותיה של דייהטסו בעסקת חילופי מניות. במסגרת העסקה הוכרז כי דייהטסו תמשיך לייצר מכוניות קטנות תוך התבססות על טכנולוגיות שיושאלו מטויוטה, גם עבור המותג שלה וגם עבור מותג חברת האם טויוטה.
עוד ב־2016, השקיעה טויוטה לראשונה באובר. באוגוסט 2018, הודיעה טויוטה על השקעה נוספת של 500 מיליון דולר במכוניות האוטונומיות של אובר. ב־2020, דו"ח ממשל תאגידי הראה כי טויוטה מחזיקה ב-10.25 מיליון מניות של אובר, אשר הוערכו לפי שווי של 292.46 מיליון דולר.
מנהליה הראשונים של טויוטה פיתחו מתודולוגיות עבודה וסיכמו אותם תחת המונח "הדרך של טויוטה" (The Toyota Way)(אנ'). רשימת עקרונות אלו עזרו לעצב את הגישה של החברה לייצור, ואפשרו לה להיות חלוצה מוקדמת של מה שנקרא כיום ייצור רזה. החברה מנחה את שיטת הייצור שלה תחת שני רעיונות מרכזיים: "בדיוק בזמן" – ליצור רק את מה שצריך, רק כשצריך, ורק בכמות הדרושה. ו"ג'ידוקא" – אוטומציה עם מגע אנושי. כאשר בנוסף על עקרונות אלו, הגו מנהלי החברה עוד שיטות המשמשות עד היום יצרנים ומנהלים בכל העולם כדוגמת עקרון גנצ'י גמבוטסו.
מקורה של שיטת הייצור של טויוטה אינו חד משמעי, ושלושה סיפורים שונים קיימים על מקורה:
לאחר שטויוטה פיתחה את שיטת הייצור שלה במתקנים שלה, החלה החברה ללמד את השיטה גם לספקי החלפים שלה בשנות ה-90. חברות אחרות התעניינו בהדרכה, ומאוחר יותר החלה טויוטה להציע השתלמויות חיצוניות.[דרוש מקור]
המותג לקסוס הושק בארצות הברית בינואר 1989 במטרה להתחרות במותגי היוקרה האירופאים. הרכבים הראשונים החלו להמכר בספטמבר באותה שנה. בסיום 1990, השנה המלאה הראשונה, עמדו המכירות על למעלה מ-63,000 כלי רכב שנמכרו. ב־1992 זכתה לקסוס בתואר רכב היוקרה המיובא הנמכר ביותר בארצות הברית. לקסוס החזיקה בתואר רכב היוקרה הנמכר ביותר בארצות הברית במשך 11 שנים (2000–2010).
ב־2005 יצרה טויוטה הפרדה ארגונית בינה ובין לקסוס, שהחל לפעול כמותג עצמאי. באותה שנה הוחל בשיווק דגמי לקסוס, שעד אז שווקו כדגמים מקבילים, בשם "טויוטה", גם ביפן. באפריל הציגה החברה את דגם ה-RX450h – הדגם הראשון של החברה שהונע באמצעות טכנולוגיה היברידית. כיום מוצעים כל דגמי החברה גם בגרסה היברידית או חשמלית EV.
המותג לקסוס משווק בישראל מאז שנת 2006 על ידי חברת לקס מוטורס.
ב־1993 איג'יי טויודה, נשיא החברה, הביע את דאגתו לעתיד תעשיית הרכב. בעקבות כך יושירו קימברה, סמנכ"ל המחקר ופיתוח יזם את פרויקט G21, שהחל לפעול בפברואר 1994. המטרה הייתה לייצר מכונית משפחתית קטנה בעלת ביצועים ומחיר הדומים למכוניות אחרות בקטגוריה ותהיה גם חסכונית באנרגיה. בשלב הראשון הוגדרה כמטרה ייצור מכונית משפחתית קטנה שתצרוך 50% מצריכת הדלק של הקורולה.
ב־1995 הוצג בתערוכת הרכב של טוקיו דגם הפריוס, רכב המונע בטכנולוגיית (HSD(Hybrid Synergy Drive-הנעה היברידית, המשלבת מנוע בנזין עם מנוע חשמלי. המטרה בשילוב המנועים היא נצילות טובה יותר של הדלק, חיסכון בעלות נסיעה, ופליטת מזהמים מופחתת מהמכונית. תזמון הפעלת המנועים נעשה בדרך כלל בצורה ממוחשבת, והוא מביא לניצול היתרונות היחסיים של כל אחד מהם ומאפשר התמרת אנרגיה קינטית לאנרגיה חשמלית כאמצעי לבלימה ובכך ליעילות ולחיסכון.[דרוש מקור] ייצור הרכב החל באוקטובר 1997, בכך הפך הפריוס להיות הרכב ההיברידי הראשון שיוצר בייצור המוני. עד שנת 2000 נמכר הדגם רק ביפן. ב־2001 החלה החברה לייצר את הפריוויה בגרסה היברידית, ב־2005 החלה החברה לייצר את רכב הקרוסאובר היילנדר בגרסה הברידית וב־2006 נוספה גרסה היברידית לקאמרי.
ב־2005 החלה טויטה לייצר גרסאות היברידיות גם לרכבי לקסוס, כשיצרה גרסה היברידית לדגם ה-RX. כיום כל הדגמים של החברה מוצעים גם כרכבים היברידיים. נכון ליולי 2015 נמכרו למעלה מ-7 מיליון כלי רכב היברידיים מתוצרת החברה, כמחציתם הם כלי רכב מדגם הפריוס. בנוסף לכך, נמכרו כ-800 אלף כלי רכב היברידיים מתוצרת לקסוס.
ב־2022 השיקה טויוטה את הקורולה קרוס המצוידת בדור ה-5 של הטכנולוגיה ההיברידית. כ־40 דגמים היברידיים של טויוטה ולקסוס נמכרים בכ־90 מדינות. עד 2021 מכרה טויוטה כ־18 מיליון רכבים היברידיים.
בין השנים 1997–2003 החכירה טויוטה בארצות הברית בליסינג את ה-RAV4 EV, דגם חשמלי לרכב הקרוסאובר של החברה.
ב־2022 הושק הרכב החשמלי המלא הראשון של טויוטה, bZ4X, כדגם ראשון מסדרת Toyota bZ (beyond Zero). סדרה זו כוללת כלי רכב המונעים באמצעות סוללה, במטרה להפחית את פליטות ה-CO2 ומזהמים נוספים לאפס.
פלטפורמת הרכב פותחה על ידי החברה ב־2019, ונקראת e-TNGA. היא כוללת סוללה הממוקמת ברצפת הרכב, ותהייה משותפת לכל משפחת ה-bZ בעתיד כתוצאה מהגמישות ביצירת כלי רכב שונים בממדיהם על בסיס הרצפה המשותפת. עד שנת 2030 מתכננת טויוטה שישה דגמים שיעשו שימוש בפלטפורמה זו.
בניגוד לרכב חשמלי באופן מלא, הפועל על אנרגיה חשמלית שמאוחסנת בסוללות שנטענות תוך כדי הנסיעה, רכב פלאג אין היברידי לא נחשב לרכב חשמלי מלא, וחלק מהאנרגיה שלו מופק עדיין על ידי דלק. רכב פלאג אין בדרך כלל הוא בעל סוללה גדולה יותר ולכן לא ניתן לטעון אותה כנדרש באמצעות שימוש שגרתי ברכב והיא זקוקה למטען חיצוני שמחובר לשקע חשמלי (ומכאן השם "פלאג אין").
הרכב ההיברידי הראשון שיוצר בייצור המוני הוא הטויוטה פריוס, אך הצלחתו הגדולה הביאה עימה גם מתחרים, דוגמת ההונדה אינסייט. ב־2007 טויוטה החלה לפתח את דגם הפריוס פלאג אין (היברידי נטען). הרכב הוא שילוב בין מנוע חשמלי עצמאי, הניתן לטעינה מרשת החשמל הביתית ובדור הראשון שלו מאיפשר נסיעה לטווח של 24 ק"מ באמצעות חשמל. נכון לשנת 2023 טווח הנסיעה באמצעות חשמל הוא 43 ק"מ.
בין השנים 2007 – 2010 ערכה החברה מבחנים לרכב במדינות שונות, בהן צרפת, בריטניה, ארצות הברית ויפן. הגרסה הסופית של הרכב הוצגה לראשונה בתערוכת פרנקפורט שהתקיימה בדצמבר 2011 ושיווק הרכב בעולם הוחל במהלך שנת 2012. נכון לדצמבר 2019 נמכרו בעולם למעלה מ-209 אלף כלי רכב מדגם זה.
ב־2014 הוצג לראשונה בתערוכת הרכב בלוס אנג'לס דגם טויוטה מיראי (Mirai) הנוסע באמצעות מימן ופולט רק מים, ללא פליטת מזהמים כלל. טווח הנהיגה של הדגם הראשון היה 500 קילומטרים, עם הספק של 134 כוחות סוס. ב־2021 הוצג דגם משופר של המיראי שעבר מרחק של 1,003 קילומטרים עם תא מימן מלא בנפח 5 קילוגרמים וחצי של מימן, שבאמצעותו הופק חשמל שהניע את הרכב. ב 2024 פורסם כי טויוטה מקימה עיר שלמה בשם Woven City שתהפוך למעבדת ענק לבחינת טכנולוגיות רכב, והתחבורה בה תתבסס על רכבי מימן אוטנומיים.
טויוטה לקחה חלק באליפות העולם בראלי (WRC) בין השנים 1989–2001. הקבוצה זכתה 4 פעמים באליפות הנהגים עם דגם הסליקה (1990,1992-94) ופעמיים באליפות היצרנים (1993–1994). ב־1999 זכתה הקבוצה באליפות היצרנים עם הקורולה. בינואר 2015 הודיעה החברה על כוונתה לשוב ולהתחרות בסבב בעונת 2017 עם דגם של יאריס
לאחר חזרתה של טויוטה לתחרות אליפות העולם בראלי, רשמה החברה זכיות נוספות באליפות היצרנים, ב־2018 וב־2021. בנוסף זכתה 4 פעמים ברציפות באליפות הנהגים (2019–2022), עם דגם היאריס WRC, למעט שנת 2022 בה עשתה זאת עם דגם GR יאריס ראלי 1.
ב־2002 הקימה טויוטה את קבוצת פנסוניק טויוטה רייסינג (Panasonic Toyota Racing) שלקחה חלק באליפות הפורמולה 1. שלוש העונות הראשונות לא האירו פנים לקבוצה שסבלה מבעיות מכניות ומתאונות. בעונת 2005 חל שיפור בהישגי הקבוצה ובמהלכה הגיעה 5 פעמים לפודיום. בסיום העונה דורגה הקבוצה במקום הרביעי באליפות היצרנים עם 88 נקודות.
עד עונת 2008 הקבוצה לא הגיעה לפודיום. בעונת 2009 שיתפה הקבוצה פעולה עם קבוצת בראון GP וסיימה אותה במקום החמישי. בסיום העונה הודיעה טויוטה כי היא מפסיקה את השתתפותה בסבב התחרויות
ב־2019 זכתה קבוצת Toyota Gazoo, בהובלת הנהג הסעודי נאסר אל-עטיה עם דגם טויוטה היילוקס, בקטגוריית המכוניות בראלי דקר ונערך במסלול של כ-5,000 קילומטרים רווים דיונות ומדבריות. ב־2022 זכה אל עטיה באליפות עם אותו הדגם.
ב־2004 הצטרפה טויוטה לסבב מרוצי הטנדרים של נאסקאר (NASCAR Camping World Truck Series) עם דגם הטונדרה. ב־2006 זכה טוד בודני, נהג הקבוצה באליפות הראשונה. מאז זכתה החברה בשמונה אליפויות נוספות (2008, 2010, 2013, 2014, 2015, 2017, 2018, 2021). ב־2007 הצטרפה הקבוצה גם לתחרויות בסבב מרוצי הנאסקאר (Nascar Sprint cup) בארצות הברית, ורשמה 3 זכיות באליפות עם הנהגים קייל בוש (2015, 2019) ומרטין טורקס (2017).
קבוצת Toyota Gazoo זכתה 5 פעמים במרוץ 24 השעות של לה מאן (2018 עד 2022). את הקבוצה הובילו עד שנת 2020 הנהגים קזוקי נאקג’ימה היפני, יחד עם סבסטיאן בואמי השווייצרי ופרננדו אלונסו הספרדי. בהמשך הצטרפו ברנדון הארטלי האוסטרלי, מייק קונווי הבריטי וחוזה מריה לופז הארגנטינאי.
טויוטה זכתה פעמיים במרוץ 8 השעות של בחריין, ב־2013 (עם דגם טויוטה TS030 הייבריד) וב־2014 (עם דגם טויוטה TS040 הייבריד). בהמשך זכתה במרוץ גם ב־2017 וכן עוד ארבע פעמים בין השנים 2019–2022. ב־2019 אף זכתה בשני המקומות הראשונים. טויוטה מחזיקה בשמונה זכיות במרוץ זה.
סדרת ניצחונות זו הביאה לזכייה של טויוטה באליפות העולם במרוצי סיבולת. הקבוצה זכתה באליפות בעונת המרוצים 2014, עם דגם טויוטה TS040, ובהמשך עוד ארבע פעמים בעונת בעונות המרוצים 2018/2019, – 2019/2020, 2021 ו-2022.
|
טויוטה מייצרת כ-60 דגמים, רק מעטים מהם מוצעים בכל שוקי העולם. להלן רשימה חלקית של דגמי החברה:
רכב המנהלים של טויוטה. הקאמרי היא המכונית הנמכרת ביותר בארצות הברית ב־2014.
טויוטה bZ4X היא קרוסאובר החשמלי הראשון של החברה, והראשון בסדרת bz –הרכבים החשמליים של טויוטה. זהו רכב בקטגוריית פנאי-שטח שהוצג לראשונה ב־2021.
This article uses material from the Wikipedia עברית article טויוטה, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.