הטבח בבארי

בטבח נרצחו לפחות 100 מחברי הקיבוץ ונחטפו לשטח רצועת עזה 32. ייתכן שנרצחו אזרחים נוספים. בקרב שהתפתח נהרגו 5 מחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ בהם הרבש"ץ, 19 לוחמי צה"ל ו-7 שוטרי משטרת ישראל. מעל 100 מהמחבלים שהשתתפו במתקפה נהרגו. בעקבות הטבח בקיבוץ ובשאר יישובי העוטף נפתחה מלחמת חרבות ברזל.

הטבח בבארי

חלק ממתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל
מתנדבי זק"א מסייעים בפינוי גופות מהטבח בקיבוץ
תאריך	7 באוקטובר 2023
תאריך עברי	כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד
מקום	בארי, ישראל ישראל
קואורדינטות	31°25′26″N 34°29′23″E / 31.423888888889°N 34.489722222222°E / 31.423888888889; 34.489722222222
סוג	פיגוע ירי, פיגוע דקירה, אונס
נשק	רובי סער, רקטות RPG, רימוני יד
הרוגים	100 אזרחים (כולל חברי כתת הכוננות של הקיבוץ). 26 הרוגים מקרב כוחות הביטחון. מהם 19 חיילים ו-7 שוטרים
חטופים	32
פצועים	לא ידוע
מבצע	חמאס חמאס החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין
מספר מפגעים	מעל 300 מחבלים פלסטינים
מפגעים הרוגים	300
מניע	טרור פלסטיני
(למפת מערב הנגב מוגדלת)   בארי (למפת מערב הנגב רגילה)   בארי (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בארי (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בארי

קרב בארי
הטבח בבארי

מערכה: מתקפת הפתע
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכי הסכסוך	7 באוקטובר 2023 – 9 באוקטובר 2023 (3 ימים)
מקום	קיבוץ בארי
קואורדינטות	-
תוצאה	הדיפת המחבלים והחזרת השליטה על היישוב
הצדדים הלוחמים ישראל ישראל חמאס חמאס החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין מפקדים תא"ל ברק חירם סא"ל סלמאן חבקה חמאס עבד אלרחמאן חמאס חסן חמדונה כוחות כיתת הכוננות של הקיבוץ משטרת ישראל חטיבה 188 גדוד 53 גדוד 74 פחת"ק 932 תחת פיקוד גדוד 74 יחידת הלוט"ר יחידת יהל"ם שייטת 13 ימ"מ יחידת דובדבן סיירת חרוב יחידת רפאים חטיבת הצנחנים גדוד 890 סיירת צנחנים יחידה 504 יחידת שלדג יחידת עוקץ יחידת עוקץ סיירת מטכ"ל גדודי עז א-דין אל-קסאם גדודי ההתנגדות הלאומית אבדות הרוגים: רבש"צ הקיבוץ 4 חברי כיתת הכוננות 19 חיילי צה"ל 7 שוטרי משטרת ישראל 300 מחבלים הרוגים

קיבוץ בארי הוקם בשנת 1946 כחלק מתוכנית 11 הנקודות, שמטרתה הייתה הכללת אזור הנגב בתוך גבולותיה העתידיים של המדינה היהודית העתידית. שוכן כ-4 קילומטר מזרחית לרצועת עזה. ויום לפני הטבח ציין 77 שנים להיווסדו.

בשנים שלפני הטבח אוכלוסיית הקיבוץ מנתה כ-1,200 תושבים, והוא היה הקיבוץ הגדול ביותר בעוטף עזה.

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550 מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55 שוטרים ו־10 אנשי שירות הביטחון הכללי.

 

ב-7 באוקטובר בשעה 6:56 בבוקר, עם תחילת מתקפת הפתע, נכנסו לקיבוץ בארי יותר ממאה מחבלי חמאס חמושים היטב, לאחר שפרצו את המכשולים הישראליים בגבול מול רצועת עזה. תוך זמן קצר, ארגון טרור פלסטיני נוסף, החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, הודיע כי גם אנשיו (המאורגנים בזרוע צבאית שכינוייה "גדודי ההתנגדות הלאומית") נלחמים בכוחות צה"ל בבארי. לפי כיתת הכוננות, הם חדרו לקיבוץ משלושה מוקדים שונים – מהשער הקדמי, מהשער האחורי ומפרצה נוספת שיצרו בגדר.

5 מתוך 11 מחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ נהרגו. בהמשך נהרגו גם כוח ראשון, של לוחמי גדוד 13 ושוטרי משטרת ישראל, שהגיע ללחום נגד המחבלים. לאחר שכבשו את הקיבוץ במלואו, עברו מחבלי חמאס מבית לבית, בניסיון לפרוץ לבתים וללכוד את האנשים שבתוכם. הם ירו על מבנים והציתו אותם כדי לאלץ את תושביהם לצאת מהבית ואז ירו בהם למוות, וכך רצחו לפחות 98 מתושבי המקום. בין הנרצחים היו גם נשים, ילדים וקשישים, הצעירה בהם היא התינוקת מילה כהן בת ה-10 חודשים, והמבוגרת בהם היא חנה קריצ'מן בת ה-88. מבין 98 נרצחים, 82 הם אנשי הקיבוץ, 2 עובדות זרות מהפיליפינים ו-2 עובדות זרות מסרי לנקה שעבדו בסיעוד. אל המחבלים התלוו צוות צילום ועיתונאי, אשר תיעדו את המעשים והיללו אותם כ"ניצחון פלסטיני". ברשתות החברתיות פורסמו סרטוני תיעוד מתוך הקיבוץ המראים תושבים מובלים יחפים בידי מחבלי חמאס.

המחבלים תקפו בין היתר כוחות רפואה במרפאת השיניים של הקיבוץ בה רוכזו פצועים רבים. לאחר לחימה ממושכת מול חברי כיתת הכוננות, פרצו המחבלים למרפאה ורצחו בה בין היתר את ד"ר דניאל לוי ואת הפרמדיקית עמית מן.

פרמדיק שהיה בבארי לאחר הטבח, העיד כי ראה שתי גופות של נערות בבית בקיבוץ שנרצחו לאחר שנאנסו.

נוסף על הטבח, 32 מהתושבים והאורחים בקיבוץ נחטפו על ידי מחבלי חמאס לשטח רצועת עזה. מספר חטופים נרצחו בידי החמאס: יהודית ווייס, שגופתה אותרה בידי חטיבה 7 בסמוך לבית החולים שיפא, עופרה קידר, סהר ברוך שנהרג במהלך ניסיון חילוץ, איתי סבירסקי ויוסי שרעבי, אילן וייס ומני גודארד.

על פי עדויות כוחות זק"א, רוב מעשי הרצח נעשו בירי ובשריפת אנשים חיים. ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים קשים של עריפת ראשים, שיסוף גרונות, ושריפת גופות.

אחד מניצולי הטבח סיפר כי הקיבוץ "נחרב לחלוטין". בתים רבים בקיבוץ נחרבו ונשרפו, בין היתר חרבה גלריה בארי.

מעשי ביזה

מצלמות האבטחה של הקיבוץ תיעדו אזרחים פלסטינים, בהם ילדים, נכים וזקנים, פושטים על הקיבוץ לאורך בוקרו של 7 באוקטובר, ובוזזים מכל הבא ליד, כמו אופניים, טלוויזיות וחפצים אחרים, ואף ניסו לבזוז טרקטור של הקיבוץ.

הכוח הראשון שהגיע לקיבוץ היה צוות כוננות מיחידת שלדג שנחת במסוק בשעה 8:37 והחל להילחם. בשעות הבוקר המוקדמות נהרג לוחם שלדג רס"ל אהד כהן על מנת להגן על תושבי הקיבוץ. אחריהם הגיעו לקיבוץ לוחמי סיירת מטכ"ל. היחידה באה עם הרבה כוחות מה שגרם לשינוי מאזן כוחות צה"ל בקיבוץ. זמן קצר לאחר הכניסה נפל הלוחם מהיחידה סגן נוה לקס בקרב. לאחר מכן הגיעו לקיבוץ כוחות גם מיחידות נוספות: טנקים מגדוד 53 מחטיבה 188 בפיקודו של סא"ל סלמאן חבקה, שייטת 13, יהל"ם, גדוד 890, יחידת הלוט"ר, יחידה 504, ימ"מ, כוח משירות בתי הסוהר סיירת חרוב, יחידת דובדבן, חטיבת החילוץ וההדרכה, יחידת מתפ"א של משטרת ישראל, פחת"ק 932 תחת פיקוד גדוד 74 לוחמי חטיבת הצנחנים ועוד. הכוחות הללו, בפיקודו של תא"ל ברק חירם, טיהרו את הקיבוץ ממחבלים, בהם כאלה שהתבצרו בכמה מתחמים, בלחימה קשה, שנמשכה עד 9 באוקטובר בצהריים.

הקרב הקשה נגד המחבלים נמשך בכל רחבי הקיבוץ וכן חילוצם של מאות מתושבי הקיבוץ שהיו נצורים בבתיהם, רבים מהם פצועים. ביום ראשון הצטרף לקרב מפקד פיקוד דרום האלוף ירון פינקלמן, והקרב הסתיים רק ביום שני בצהריים.

צוות אלחנן

  ערך מורחב – צוות אלחנן

סרן (מיל') אלחנן מאיר קלמנזון, איש מוסד (בנו של הרב בנימין קלמנזון), הגיע באופן עצמאי מעתניאל לבארי יחד עם אחיו מנחם, ובהמשך הצטרף אליהם אחיינו איתיאל. הם חילצו בג'יפ ממוגן במשך 15 שעות מעל 100 מתושבי הקיבוץ. לקראת סוף החילוץ נהרג אלחנן מאש מחבלים. בקרב זה נהרג גם סא"ל אלי גינסברג, שהיה מפקד יחידת הלוט"ר. במקביל, בעודו מטפל בפצוע שנפצע קשה, נהרג לוחם שייטת 13 רס"ל אופק רוסו.

במפגש בין חברי הקיבוץ למשפחת קלמנזון לאחר הטבח בבארי, צוטט מכתבה של חברת הקיבוץ: "...אלחנן חילץ אותנו מחלון הממ"ד, כשהבית בוער...אחרי שעות ארוכות של מצוקה, הוא הגיע כמו מלאך ומיד נסך בנו ביטחון. הפנים שלו יישארו חקוקים בלבי לעד..."

כיתת הכוננות של הקיבוץ

חברי כיתת הכוננות טענו שעל אף שהם נמצאים ארבעה קילומטרים מגבול עזה, הדיווח על כניסת מחבלים לישראל התקבל לאחר יותר מחצי שעה, ולכן לא התארגנו בהתאם. אחד מחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ טען כי כאשר פונה פצוע בסוף היום ראה מאות חיילים שהתארגנו לכניסה ללוחמה מחוץ ליישוב ולא פעלו באופן מהיר דיו להציל חיים.

בסך הכל נהרגו בקרב 5 מלוחמי כיתת הכוננות של הקיבוץ בהם הרבש"ץ אריק קראוניק, 19 לוחמי צה"ל, ו-7 שוטרי משטרת ישראל. כמו כן, נהרגו 108 מחבלים. רק בערבו של 9 באוקטובר הסתיימה מלאכת פינוי הגופות בידי זק"א.

פרשת בני הערובה

  ערך מורחב – פרשת בני הערובה בבארי

באחד הבתים התבצרו כ-40 מחבלים שלקחו כבני ערובה 14 מאנשי הקיבוץ ואורחיהם, אותם תכננו לחטוף לעזה, תוך שהם משתמשים בהם כמגן אנושי. במקום התפתח קרב בין כוחות ימ"מ וצה"ל לבין המחבלים, ובשלב מסוים נטל תא"ל ברק חירם, מפקד אוגדה 99, את הפיקוד על הקרב. במקביל התנהל משא ומתן בין הכוחות לבין המחבלים, במהלכו נכנע מפקד חוליית המחבלים והסגיר את עצמו לכוחות יחד עם אחת מבנות הערובה. על פי תחקיר שפורסם בניו יורק טיימס, לקראת ערב התנהל ויכוח בין מפקד צוות הימ"מ שסבר שייתכן שמחבלים נוספים ייכנעו, לבין תא"ל חירם שביקש לסיים את הקרב לפני רדת החשיכה. אל"מ אשי, קצין אג"מ של אוגדה 99 הסביר בראיון שבמצב הכאוס שהיה בקיבוץ באותן שעות: "החשש היה שבחסות החושך, המחבלים יצליחו לצאת מהבית ולהרוג אזרחים נוספים". לאחר שהמחבלים ירו רקטת RPG לעבר הכוחות, הורה תא"ל חירם לצוות טנק צה"לי שהגיע למקום לירות על הבית, וצוות הטנק ירה שני פגזים לתוך הבית. הקרב הסתיים במותם של 12 מבני הערובה וכל המחבלים ששהו בבית. שתי בנות ערובה שרדו. לפי תחקיר מבצעי של חיל השריון, לפי תחקיר האוגדה ולפי התחקיר האזרחי של רשות העתיקות בני הערובה לא נהרגו על ידי הפגזים, וככל הנראה נרצחו בידי המחבלים בנשק קל בטרם נורה פגז הטנק.

 

חברי הקיבוץ שניצלו פונו למלונות בים המלח. בהמשך הם מתוכננים להיקלט ביישוב זמני בקיבוץ חצרים, עד לשיקום הקיבוץ שחלקים גדולים ממנו חרבו בטבח. רבים מחללי הטבח הובאו לקבורה זמנית בקיבוץ רביבים.

כשבוע לאחר הטבח, תושבי הקיבוץ הפעילו מחדש את מפעל דפוס בארי. כחודש וחצי לאחר הטבח, החלו חקלאי הקיבוץ לזרוע חיטה בכ-3,000 דונם משדות הקיבוץ.

אישים מרחבי העולם הגיעו לבקר בקיבוץ לאחר הטבח. בהם משלחת דיפלומטים, ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, ושר החוץ הבריטי, דייוויד קמרון שכתב בעקבות הביקור: "הבוקר ביקרתי בקיבוץ בארי, אחת הקהילות שניזוקו ממתקפת הטרור המזעזעת שספגה ישראל ב-7 באוקטובר. רציתי לבוא לכאן כדי לראות זאת בעצמי. שמעתי וראיתי דברים שלעולם לא אשכח." ב-27 בנובמבר ביקר במקום נשיא גרמניה, פרנק-ואלטר שטיינמאייר, שביקר במקום יחד עם נשיא המדינה, יצחק הרצוג ואמר בין השאר: "לא קל למצוא את המילים לתאר את מה ששמענו מאלו שיודעים ומאלה שהיו עדים למעשים, לרציחות, להרג ולאונס של חמאס כאן ב-7 באוקטובר". הוא הודיע על כוונת גרמניה לתרום לשיקום גלריה בארי שחרבה בטבח.

חברי הקיבוץ הקימו אתר אינטרנט אשר מרכז את סיפורי הנרצחים.

נשיא המדינה יצחק הרצוג, כתב אות בספר תורה, לזכרו של אלחנן קלמנזון וכמחווה לגבורתו, הוכנס ספר התורה, על ידי חברי הקיבוץ, לבית הכנסת בבארי.

ב-24 באוקטובר חיסל צה"ל את עבד אל-רחמאן, סגן מפקד גדוד נוציראת, שהשתתף בטבח בבארי.

במרץ 2024 החליט שר החינוך יואב קיש להעניק את פרס ישראל בתחום תקומה וגבורה אזרחית ל"צוות אלחנן" בעקבות גבורתם בקרב בבארי. בנימוק למתן הפרס נכתב: "מנחם קלמנזון, אחיו אלחנן הי"ד, ואחיינם איתיאל זוהר יצאו מביתם בעתניאל, בשמחת תורה, להציל חיים של תושבי הישובים בעוטף עזה. על אף שאמרו להם שהם לא נצרכים, הם הגיעו לקיבוץ בארי ונכנסו פעם אחר פעם אחר פעם במשך שעות ארוכות לתוך הקיבוץ המותקף וכך הצילו עשרות מתושבי הקיבוץ. בבית האחרון אליו נכנסו, ארב מחבל שירה והרג את אלחנן קלמנזון הי"ד, אחיו של מנחם".

בנובמבר 2023 הוצגה במוזיאון מקסי ברומא, תערוכת "תשעים וחמישה אחוזים גן עדן, חמישה אחוזים גיהנום" אותה אצרה נספחת התרבות בשגרירות ישראל באיטליה, ד"ר מאיה קציר. בתערוכה הוצגו עבודות וידאו שהוצגו במשך השנים בגלריה בארי, ומראות את מציאות החיים בקיבוץ בארי ויישובי בעוטף בצל איום הטרור מעזה.

ב-30 בנובמבר 2023 נפתחה תערוכה "בארי" של מוזיאוני חיפה במוזיאון העיר חיפה. התערוכה כוללת צילומים של קיבוץ בארי שצולמו לאחר הטבח, צולמו על ידי הצלם החיפאי מיכה בריקמן. בריקמן פגש את מפוני קיבוץ בארי במלון בים המלח, ולאחר מכן נסע לקיבוץ ותיעד את המראות בקיבוץ לאחר הטבח והשריפות. בפתיחת התערוכה נכחו גם משפחות מבארי שהתערוכה נעשתה בתיאום איתם. נאמו בפתיחה עינת קליש רותם ראשת העיר חיפה שסיפרה שמשפחתה במקורה היא מבארי, יותם יקיר מנהל מוזאוני חיפה, הצלם מיכה בריקמן, נציגת קיבוץ בארי אורית כהן, ויפעת אשכנזי אוצרת התערוכה. התערוכה כולל דלת מתכת של ממ"ד שנפרצה, ומיצג במרפסת הכניסה, וכן צילומים של 360 מעלות, שניתן לראותם בעמדות צפייה מיוחדות.

בדצמבר 2023 נפתחה במשכן לאומנות עין חרוד התערוכה "חרדת קיבוץ" המציגה את עבודותיו של האמן הרן כסלו תושב קיבוץ בארי. בתערוכה זו ציורים מהשנתיים האחרונות, שבהם צייר את הנוף של בארי ואת החרדה והסכנה שבעבעו מתחתיו, את היופי שהסווה את הפחד שרחש כל הזמן. כסלו ומשפחתו שרדו את הטבח שביצע חמאס בקיבוץ, והציורים ששרדו את המתקפה חולצו מהסטודיו בקיבוץ שבועות לאחר מכן.

  מדיה וקבצים בנושא הטבח בבארי בוויקישיתוף

• מפת הטבח ב־7 באוקטובר – פרויקט גיאו־ויזואלי לייצוג מקיף של הזוועות – מקומות, שמות ותמונות הנרצחים, אתר ייעודי – oct7map.
• ישראל במלחמה | 12 שעות בממ"ד, בלי חשמל, בלי מים: עדות מקיבוץ בארי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 באוקטובר 2023
• נחום ברנע, "לא יהיה יותר קיבוץ בארי": כמו בקישינב, השיטה פרחה והשוחט שחט, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
• איליה יגורוב, כל בית בבארי הוא סיפור לחימה: "המחבלים הגיעו לכאן כדי לטבוח, הם שרפו אנשים בחיים", באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2023
• יואב זיתון, צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
•   צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 08:11)
•   בני הערובה בבארי - הסיפור האמיתי, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב
• לי נעים, ‏"הילדים קראו 'הצילו', אני לא אשכח את זה בחיים": הניצולה מאירוע בני הערובה מדברת, באתר ‏מאקו‏, 9 בדצמבר 2023
• רשימת אזרחים שנרצחו בבארי בחודש אוקטובר 2023, באתר "לעד" של המוסד לביטוח לאומי