גיל ההסכמה

במשפט הפלילי, גיל ההסכמה הוא הגיל שבו אדם נחשב לבוגר לצורך מתן הסכמה משפטית לקיום יחסי מין עם בן או בת זוג. אדם המקיים יחסי מין עם בן או בת זוג שגילם קטן מגיל ההסכמה מבצע עבירה פלילית שיכולה להיות בעילת קטינה (שלעיתים דינה כדין אונס), מעשה סדום, בעילה אסורה בהסכמה או מעשה מגונה. גילו של הבוגר יכול להיות רלוונטי במדינות מסוימות, כגון ישראל, אם הפרש הגילים בין בני הזוג הוא בתחום מסוים, לצורך אפיון העבירה כחמורה פחות (או כבלתי מוגדרת כעבירה כלל בנסיבות המתאימות).

יש להבדיל בין גיל ההסכמה לגיל הבגירות, כמו גם בינו לבין גיל אחריות פלילית או בתחומי שיפוט מסוימים, בינו לבין גיל נישואין.

רוב המדינות קובעות את גיל ההסכמה בטווח הגילים שבין 14 ל-18 (פרט לארגנטינה, ניז'ר וסהרה המערבית, בהן גיל ההסכמה הוא 13, ומקסיקו, שבה גיל ההסכמה הוא בטווח הגילאים שבין 12 ל-18), ואילו אחרות ממדינות האסלאם ומקריית הוותיקן קובעות את ההסכמה בנישואין בלבד. גיל ההסכמה משתנה לעיתים גם לפי אופי וסוג יחסי המין ולעיתים על פי מין האדם הנדון. בישראל גיל ההסכמה הוא 16, למעט אם ההפרש בין הגילאים לא גדול מ-3 שנים, שאז ניתן כבר מגיל 14.

היחס החברתי והמשפטי כלפי גיל ההסכמה נעו מעלה בזמנים המודרניים. בעוד שגילים בטווח של 10 עד 13 היו מקובלים באמצע המאה ה-19, טווח הגילים המקובל בסוף המאה ה-20 הוא כ-15 עד 18 עבור יחסים הטרוסקסואליים.

קיום יחסים מיניים עם אדם שגילו מתחת לגיל ההסכמה הוא עבירה פלילית, עם עונשים קלים כגון קנסות סמליים ועד עונשים כבדים כגון מאסר עולם. בארצות הברית, עבירה מסוג זה נקראת בדרך כלל "אונס סטטוטורי", אולם במדינות אחרות העבירה מקבלת ייחוס תחת סעיף כללי יותר, כגון אונס.

מידת האכיפה של גיל ההסכמה נוטה להשתנות, והדבר תלוי ברגישות החברתית של התרבות המדוברת. לעיתים, האכיפה אינה מבוצעת כלשון החוק, כאשר ננקטת פעולה משפטית רק כאשר קיים פער שאינו קביל חברתית בין שני בני אדם, או אם העבריין נמצא במעמד של סמכות על הקטין (כגון מורה, רב או רופא). מינו של כל משתתף משפיע על תפיסת האשמה של האדם, ולכן הוא משפיע גם על רשויות האכיפה. ישנן מדינות, כגון ארצות הברית, הנמצאות בתהליכים למנוע מצבים שבהם ניתן לקיים יחסי מין כאשר אחד המשתתפים נמצא במעמד של סמכות אך הדבר חוקי למרות זאת (כגון מצב שבו מורה מקיים יחסים עם תלמידה בת 17, המבוגרת מגיל ההסכמה).

בדרך כלל טיעון יחסים בהסכמה אינו קו הגנה קביל בבתי משפט כאשר מדובר ביחסים עם אדם הקטן מגיל ההסכמה. למרות זאת, קיימים מספר קווי הגנה קבילים: הגנת זיהוי מוטעה של גיל הקטין והגנת גילים דומים. הגנת זיהוי מוטעה של גיל הקטין הוא קו הגנה בה הנאשם טוען כי האמין בשוגג כי גילו של הקורבן גבוה מזה של גיל ההסכמה. אולם, קו הגנה זה מוגבל בכך שהוא מחייב שגיל הקורבן יהיה מעל גיל מסוים. חיזוק לקו הגנה זה הוא יכולת ההוכחה כי הנאשם ניסה לברר בקפידה מהו גיל הקורבן.

הגנת גילים דומים הוא קו הגנה בה הנאשם טוען כי הפרש הגילים בין הקורבן ועצמו אינו עולה על מספר מסוים של שנים. בתחומי השיפוט בהן גיל הנישואין קטן מגיל ההסכמה, קו הגנה נוסף הוא נישואין.

ב-1977, פורסמה בעיתונות עצומה של אינטלקטואלים, רופאים ופסיכולוגים צרפתים, ביניהם מישל פוקו, ובה דרשו לבטל את ההפללה של כל היחסים בהסכמה בין מבוגרים לקטינים מתחת לגיל חמש עשרה.

היבטים משפטיים אחרים

מבחינה משפטית, היחסים בין מבוגרים ונערים אינם בהכרח כוללים יחסי מין. מרביתם כוללים משיכה מינית. יציאה לבילוי עם נער מתבגר הקטן מגיל ההסכמה הוא דבר חוקי לחלוטין בתחומי שיפוט מסוימים, אך ורק אם גיל הנער גדול מגיל הנישואין. בתחומי שיפוט אחרים, הדבר נוגד את החוק בלי קשר לגיל הנער.

חוקים העוסקים בגיל ההסכמה מבדילים לעיתים בין יחסי המין לפי סוגם, כלומר בין מין וגינלי בין גבר לאישה, ובין יחסי מין אחרים, כגון יחסי מין הומוסקסואליים, מין אנאלי ומין אוראלי, שלהם נקבע גיל הסכמה גבוה יותר.

תנועות להט"ב נלחמות להשוואת גיל ההסכמה, בטענה שההבחנה בין הסוגים השונים של יחסי מין מהווה אפליה הטרוסקסיסטית. כיום במרבית המדינות בהן יחסי מין בין גברים אינם אסורים על פי החוק, לא קיימת הבחנה בגיל ההסכמה לפי סוג היחסים.

בעבר נקבע גיל ההסכמה בישראל לפי סוג יחסי המין, כאשר למין אוראלי ומין אנאלי (הקרוי בחוק מעשה סדום), התקיים רף שונה וגבוה יותר (גיל 18). בשנת 2000, לאחר דיון שהתקיים בנושא במשרד המשפטים ביוזמת האגודה לזכויות האזרח, תוקנו הוראות החוק, ומאז במדינת ישראל גיל ההסכמה אינו תלוי בסוג יחסי המין.

בישראל גיל ההסכמה הוא 16. קיימים חוקים בדבר גיל ההסכמה בחוק העונשין, התשל"ז-1977, בעיקר תחת הסעיפים אינוס (סעיף 345), בעילה אסורה בהסכמה (סעיף 346) ומעשה סדום (סעיף 347), כולם תחת סימן ה' פרק י' לחוק העונשין. כאמור גיל ההסכמה עומד על 16 שנה בלי תלות בגיל הפרטנר, ומגיל 14 כל עוד הפרטנר מבוגר בלא יותר משלוש שנים. חומרת הפרת החוק מושפעת מהאם היחסים קוימו מתחת לגיל 14, או בין גיל 14 לבין גיל 16, בהתאם לנסיבות (ראו פירוט בערך בעילת קטינה). למשל, עונש על קיום יחסי מין בין בן/בת 15 וחודשיים ובן/בת 18 ושלושה חודשים יהיה שונה בתכלית מעונש על יחסי מין בין בן/בת 14 ובן/בת 18 וחודשיים. בין קרובי משפחה גיל ההסכמה לבעילת אישה ולמעשה סדום הוא 21 שנים (סעיף 351).

• הסכמה מינית
• התעללות מינית
• אמנת זכויות הילד
• גיל הנישואין
• גיל בגירות
• גיל אחריות פלילית
• פורנוגרפיית ילדים
• בעילה אסורה בהסכמה
• העצומה לביטול גיל ההסכמה בצרפת

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גיל ההסכמה

• חוק העונשין תשל"ז-1977 בויקיטקסט
• דינה צדוק, ‏גיל ההסכמה בעבירות מין בקטינים, באתר הכנסת - הלשכה המשפטית, 12 במרץ 2014

•   נטע אחיטוב, אולי הגיע הזמן לדבר על גיל ההסכמה?, באתר הארץ, 14 בפברואר 2018