רפרן

בפיוט העברי הקדום - ביסודו המקראי, וכן בפיוטים הארצישראליים של יניי הקלירי, היה שימוש בחזורת קצרה ביותר בת מילה אחת או צירוף קצר, לדוגמה: הללויה, או הושע נא. בפיוטים (וקינות) משוכללים יותר הרפרן יכול להיות "טור" כלומר שורת שירה או בית המורכב מכמה טורים.

במוזיקה אירופית, הרפרן היה נפוץ במוזיקה לריקודים שבצרפת, ובעיקר בריקוד "רונדו" (על בסיס צורה פשוטה זו התפתח הרונדו כצורה מוזיקלית מורכבת יותר). הרפרן מופיע גם בריקודים שהם "דמויי רונדו" (בצרפתית: en rondeau). הרפרן מופיע בראשית הפרק, ובדרך כלל אחרי כל "בית" או "צמד" (הנקרא "קופלה" couplet). עקרון הרפרן הוא הופעה של קטע צלילים החוזר במהלך הניגון, הזהה כמעט לחלוטין להופעה הראשונה עם אפשרות להוסיף מעט קישוטים לקטעים החוזרים. גם כשהבית עבר לסולם אחר, נשאר הרפרן בסולם הטוניקה המקורי. בכך נבדל הרפרן מן הריטורנלו, אשר הופעותיו אינן זהות לגמרי, ועשויות להופיע בסולם שאליו הובילה האפיזודה אשר לפניו.

הרפרן עבר לז'אנרים אחרים במוזיקה, למשל לפרק האחרון של הקונצ'רטו הבארוקי, שגם הוא היה כתוב במתכונת של רונדו. כך יובא לסוגה זו הרפרן דווקא, יחד עם שאר רכיבי הרונדו, ולא הריטורנלו.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פזמון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רפרן

• רפרן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)