2023 מתקפת הפתע על ישראל

במתקפת הפתע השתתפו מספר ארגוני טרור נוספים מחדר המבצעים הפלסטיני המשותף, כולל הג'יהאד האסלאמי.

מתקפת הפתע על ישראל
عملية طوفان الأقصى

מפה המציגה בכחול את האזור הנרחב בישראל שתקפו אלפי המחבלים ב־7 באוקטובר 2023
תאריכי הסכסוך	7 באוקטובר 2023 – 8 באוקטובר 2023 (יומיים)
מקום	רצועת עזה ישראל
קואורדינטות	31°21′49″N 34°30′28″E / 31.363527777778°N 34.507694444444°E / 31.363527777778; 34.507694444444
עילה	טרור פלסטיני, אמנת חמאס, ג'יהאדיזם
תוצאה	פריצת מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים ישראל ישראל צבא הגנה לישראל משטרת ישראל שירות הביטחון הכללי פלסטינים חדר המבצעים הפלסטיני המשותף חמאס חמאס הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני החזית העממית לשחרור פלסטין החזית העממית לשחרור פלסטין החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין נוספים מנהיגים בנימין נתניהו (ראש הממשלה) יואב גלנט (שר הביטחון)  חמאס אסמאעיל הנייה (ראש הלשכה המדינית של חמאס) חמאס סאלח אל־עארורי (סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס והאסטרטג הבכיר של הארגון) חמאס יחיא סנוואר (ראש ממשל חמאס ברצועת עזה)  מפקדים רא"ל הרצי הלוי (הרמטכ"ל) רנ"צ קובי שבתאי (המפכ"ל) ראש השב"כ רונן בר מוחמד דף (ראש גדודי עז א־דין אל־קסאם) מרוואן עיסא (סגן ראש הזרוע הצבאית של חמאס) כוחות צבא הגנה לישראל אוגדת עזה (חטיבה צפונית, חטיבה דרומית. כוחות מתגברים: גדוד גולני 13, גדוד גולני 51, גדוד שריון 77, סיירת נח"ל, מחלקת מרגמות גדוד 50) חיל האוויר הישראלי (2 מסוקי קרב אפאצ'י, כטב"מי זיק) חיל הים (דבורות וצרעה) משטרת ישראל המחוז הדרומי יס"מ משמר הגבול ימ"מ ימ"ס החטיבה הטקטית אזרחים חמושים כיתות הכוננות ביישובי בעוטף תושבים מקומיים ומתנדבים חמושים גדודי עז א־דין אל־קסאם הנוח'בה הקומנדו הימי פלוגות אל־קודס גדודי אבו עלי מוסטפא גדודי ההתנגדות הלאומית גדודי חללי אל-אקצא בסה"כ כ־3,000 מחבלים. אבדות הרוגים: כ־1,145 נרצחו ונהרגו, רובם אזרחים ישראלים וזרים ובהם תינוקות, ילדים, נשים וקשישים. מתוכם: 301 חיילים, 55 שוטרים ו-10 אנשי שב"כ פצועים: 3,300 פצועים, בהם כ־1,030 חיילים. חטופים: 253 חטופים ישראלים וזרים, בהם תינוקות, ילדים, נשים וקשישים. מהם שוחררו 112. נעדרים: נעדרת אחת. הרוגים: 1,500 מחבלים בקירוב שנהרגו בשטח ישראל עצורים: 200 מחבלים עצורים

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, החלה מתקפת הפתע במטח ירי רקטי מסיבי ומתמשך חריג בהיקפו של אלפי רקטות ופצצות מרגמה על אזורים נרחבים בישראל, בייחוד בדרום ובמרכז. בחסות המטחים התרחשה חדירה יבשתית, אווירית וימית של כ-3,000 מחבלים לשטח ישראל בחזית של כ־60 ק"מ, שפתחו במתקפות והשתלטות על בסיסי צה"ל ומוצביו וקרבות ירי עם כוחות הביטחון, בד בבד עם חדירה אל תוך יישובים אזרחיים, כיבושם, תקיפתם, חטיפת ורציחת תושביהם.

במתקפה נרצחו ונהרגו כ־1,145 ישראלים וזרים, רובם אזרחים, ונפצעו יותר מ־1,941, בהם כ־360 במצב קשה-אנוש. כמה עשרות אזרחים ממדינות זרות נרצחו גם הם. במתקפה התרחש גם הטבח במסיבת טבע "פסטיבל נובה" ליד קיבוץ רעים שהיה לפיגוע הטרור הגדול בתולדות מדינת ישראל.

במהלך הרצח והטבח אזרחים רבים, ביניהם נשים, ילדים, וקשישים, עברו מעשי התעללות, שכללו רצח וחטיפה.

253 אנשים, בהם אזרחים זרים, ישראלים וחיילים, ובכללם תינוקות, ילדים, נשים וזקנים, נחטפו לרצועת עזה. ביישובי עוטף עזה נגרם נזק רב, ונזק מפגיעת רקטות נגרם גם ביישובים נוספים.

במסגרת המתקפה הנרחבת נגד האוכלוסייה האזרחית ביצע חמאס פשעי מלחמה, ופשעים נגד האנושות בהיקף נרחב אשר נטען שהם מגיעים לכלל רצח עם.

זוהי המתקפה הקטלנית ביותר של ארגון טרור בהיסטוריה של מדינת ישראל. כמו כן, המתקפה נחשבת לאסון הקטלני ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה. בעקבות המתקפה יצאה מדינת ישראל למלחמת חרבות ברזל.

רקע אידאולוגי

  ערכים מורחבים – חמאס, אמנת חמאס

ארגון חמאס הוא ארגון טרור פלסטיני המאמין כחלק מאמונתו הדתית-אסלאמית בג'יהאד נגד מדינת ישראל, ודוגל ברצח חפים מפשע כחלק ממאבק זה. מטרת העל שלו היא השמדת מדינת ישראל. לאידאולוגיה של חמאס מאפיינים אנטישמיים מובהקים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות של מנהיגיה. על פי אמנת חמאס, "אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים", ו"אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד". את המילים האלה תמך חמאס במעשים ובפיגועים מאז הקמתו בשנת 1987. את מתקפת הפתע תכנן מנהיג החמאס ברצועת עזה, יחיא סנוואר, ששוחרר בעסקת שליט ב־2011. אגף המודיעין מסר כי בחקירתם של מחבלי חמאס שנתפסו לאחר המתקפה, הם אמרו שסנוואר החל בתכנונה בעקבות מבצע שומר החומות, שבו פרצו שוטרים בעיר העתיקה למסגד אל־אקצא, ומכאן גם השם "מבצע מבול אל־אקצא" שנתן לה חמאס.

ע"פ שלומי אלדר, החמאס השריש אמונה דתית עמוקה שלפיה הוא עתיד לממש את ההבטחה האחרונה לפי האסלאם, שהיא הבטחה אלוהית לאחרית הימים שבה כל בני האדם יהיו מוסלמים. ב"ועידת ההבטחה האחרונה" שקיים חמאס ב-2021, דנו המשתתפים ביום אחרי שיכבשו את ישראל. הם האמינו שביכולתם לנצח את מדינת ישראל ואף התחילו בתוכניות לניהול מדינת פלסטין שתוקם תחתיה, כולל מינוי ראשי קנטונים וחלוקת המשאבים של ישראל.

רקע מדיני־פוליטי

  ערך מורחב – רצועת עזה

השתלטות החמאס על הרצועה

בחודש יוני 2007 השתלטו כוחות חמאס על הרצועה, ומאז היא נמצאת בשליטתו. בעקבות השתלטות חמאס הטילו ישראל ומצרים סגר על הרצועה. חמאס הוציא פעולות טרור רבות נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות שהלך והתגבר, עם התעצמות הולכת וגוברת של סוגי הרקטות ומספרן. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים צבאיים ברצועה (מבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות, מבצע מגן וחץ וסבבים רבים נוספים) שהכילו את משטר החמאס. להגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו מכשול תת־קרקעי וגדר סביב רצועת עזה.

מעורבות איראן

איראן היא התומכת הכלכלית העיקרית של חמאס והג'יהאד האסלאמי. נשיא איראן אבראהים ראיסי נשא ב"יום ירושלים" באפריל 2023 נאום שהופנה לתושבי עזה, ובעיקר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. בנאום קרא לפלסטינים להאיץ את מאבקם נגד ישראל, ואמר: "יוזמת ההגדרה העצמית נמצאת כיום בידי הפלסטינים". לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל שראיין בכירים של חמאס וחזבאללה, מחודש אוגוסט קצינים במשמרות המהפכה סייעו לחמאס לתכנן את המתקפה המשולבת נגד ישראל.

דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.

בשבועות שלפני המתקפה הם גיבשו את פרטיה בפגישות בביירות עם נציגי חמאס, חזבאללה וארגונים פרו־איראניים נוספים. לפי העיתון, איראן גם נתנה את האישור הסופי למתקפה. איראן מצידה הכחישה מעורבות במתקפה, וארצות הברית טענה כי אין לה מידע על מעורבות כזאת. ב־3 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לפני המתקפה, הזהיר עלי ח'אמנאי את סעודיה מנורמליזציה עם ישראל ושיבח את הצעירים הפלסטינים. על פי ד"ר ירון פרידמן, ולפי הערכות של עיתונאים סעודים וקטרים, עיתוי המתקפה קשור לרצונה של איראן לחבל בניסיונות ההתקרבות בין סעודיה לבין ישראל. דברים ברוח דומה אמר הנשיא האמריקני ג'ו ביידן.

עמדת הדרג הפוליטי בישראל

מאז תפס חמאס את השלטון, הנהיגה רוב המערכת הפוליטית והביטחונית הישראלית מדיניות הכלה כלפיו. כך למשל ראש אמ"ן האלוף עמוס ידלין הביע ב-2007 עמדה הרואה בחיוב את השתלטות חמאס על עזה, כדי שישראל תוכל להתייחס לרצועת עזה כאל מדינה עוינת, וכל עוד אין לעזה נמל אווירי או ימי המעורבות האיראנית לא תהיה משמעותית, וכן אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן שאמר ב־2013 כי לישראל אינטרס בשמירת יציבותו של שלטון חמאס, וקיימת חשיבות לחוזק המשטר שמנהיגה התנועה ברצועת עזה, ושאין אלטרנטיבה לחמאס.

בשנים שלפני המתקפה, ממשלת ישראל, ובפרט ראש הממשלה נתניהו, תמכה בסטטוס קוו לפיו החמאס שולט ברצועת עזה והרשות בשטחי A ו־B שביהודה ושומרון. את המדיניות הזאת המשיך גם ראש הממשלה נפתלי בנט. ראש הממשלה יאיר לפיד חרג ממדיניות זו בתוכניתו, "כלכלה תמורת ביטחון" שנועדה בין השאר לחזק את הרשות הפלסטינית ולהחליש את החמאס. כחלק ממדיניות רבת־שנים זו, העניקו ממשלות ישראל לחמאס הטבות רבות: עבודה ל־16 אלף עזתים, מיסוד העברת כסף קטרי, אספקה ועוד. במערכת הביטחונית סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.

לטענת בן כספית, במהלך השנים סירב בנימין נתניהו, לפחות 6 פעמים, לתוכניות של השב"כ לחסל את סנוואר. לפיו, היא הייתה מפורטת וכללה גם "פורמטים" שונים לעצימות שונה שיכולה הייתה להפוך לחיסולה של כל צמרת חמאס בעזה. אביגדור ליברמן טען גם הוא שנתניהו נתן חסינות לסנוואר ושאר מנהיגי החמאס. וראש השב"כ לשעבר יורם כהן גם אישר כי תוכנית כזו הוצעה לדרג המדיני על ידו ועל ידי ממשיכיו. נתניהו טען שפרסומו של כספית משולל יסוד. לפי יוסי יהושוע, במבצע שומר החומות דרש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחסל את סנוואר, אך צה"ל והשב"כ לא הצליחו לחסלו. לפי יואב לימור. לאחר המבצע, טען ראש השב"כ, נדב ארגמן, שסנוואר הופך לאתגר אסטרטגי עבור ישראל ודרש לחסלו. דרישתו זאת לא נענתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. יוני בן מנחם טען שההימנעות מחיסול סנוואר נבעה מכך שישראל כבולה מבחינה מדינית ולא רצתה להיות מואשמת בפתיחת סבב לחימה נוסף ברצועת עזה. לפי אבי עמית, באוגוסט 2021, לאחר ששוב נורתה רקטה מעזה לעבר ישראל, דרש ראש הממשלה נפתלי בנט לחסל את סנוואר, אך החיסול לא יצא לפועל בגלל התנגדות של הרמטכ"ל, אביב כוכבי, ושר הביטחון, בני גנץ.

לאחר מתקפת הפתע, הצהירו גורמים בחמאס כי ההסדרה עם ישראל הייתה חלק מתוכנית הונאה, שנועדה "להרדים" את ישראל.

גורמים בממשל הישראלי תפסו את הדומיננטיות של החמאס כאינטרס ישראלי ברמה המדינית, משום שהיא החלישה את הרשות הפלסטינית. בתחילת 2019 הצהיר נתניהו בישיבת הליכוד כי "מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס. זה חלק מהאסטרטגיה שלנו – לבדל בין הפלסטינים בעזה לבין הפלסטינים ביהודה ושומרון." בריאיון לעמית סגל ולירון דקל בגלי צה"ל חודש לאחר מכן טען נתניהו שהוא נמנע מלהפיל את שלטון חמאס משום שאינו מוצא אף ישות מדינית אחרת שתסכים לשלוט על הרצועה.

לפי תחקיר של ה"ניו יורק טיימס", המוסד איתר פרטים על קרן השקעות גדולה של נכסי חמאס והמידע הועבר לנתניהו. ישראל וארצות הברית לא מימשו זאת לטובת סנקציות עד 2022, כשהחמאס כבר פיזר את נכסיו והגדיל אותם. בתגובה אמר ראש המוסד דאז יוסי כהן (שהוזכר בתחקיר) שהארגון עבד באופן מאוד מאומץ כדי להביא ידע על מקורות המימון של חמאס, והגדיר את התחקיר כלא מדויק. הקרן שימשה בין היתר להתעצמות הצבאית של חמאס. הסנקציות הוטלו לבסוף במאי 2022. חלק מהמידע שנכתב בתחקיר פורסם בשנת 2021.

רקע צבאי

כוחות חמאס וחיזבללה

כוחות הביטחון של ישראל

רוב הגורמים המקצועיים והפוליטיים בישראל זלזלו ביכולת הצבאית של חמאס, ובמשך שנים לא נערכו למתקפה בסדר גודל כפי שבוצע. הדבר כלל מיקום מפקדת האוגדה קרוב מדי לגדר המערכת בשנת 2005, הישענות רבה מדי על יכולת התרעה של המודיעין, סדר כוחות קטן מדי מול עזה ומול גבול הצפון, הישענות רבה מדי על אמצעים טכנולוגיים, היעדר דפ"א של חדירה של מאות מחבלים, היעדר תרגול של חדירה כזו וחוסר אמון, בכל הרמות, בהיערכות למתקפה כזו, התעלמות מסימני אזהרה מוקדמים, קושי לשלוט על הכוחות מפיקוד הקריה, קושי בקבלת ידיעות אזרחיות מהשטח, והיסוס בהפעלת הכוח הצבאי בשעות הראשונות למתקפה.

ההגנה לתושבי יישובי עוטף עזה התבססה במידה רבה על המכשול נגד המנהרות בגבול הרצועה. רבש"צים העידו שצה"ל השתמש בנימוק של השלמת הגדר כדי לקחת חלק מהנשק הארוך מכיתות הכוננות ביישובים בעוטף עזה, וכדי לצמצם את אימוני כיתות הכוננות. כמו כן באוגוסט 2023 פורסם שממשלת ישראל מתכוונת לשנות את הגדרת היישובים "צמודי הגדר" (בעזה ובגבול לבנון) משני קילומטר מהגדר לקילומטר אחד מהגדר. המשמעות היא צמצום ההטבות לעידוד ההתיישבות באזורים אלו והקטנת התקציב לשיפור המיגון בהם. אילו בוצעה תוכנית זו, היא הייתה מוציאה מקבוצת היישובים הזכאים להטבות את שדרות, מפלסים, ניר עם, כפר עזה, כיסופים וניר עוז.

מודיעין וסימנים מקדימים טרם המתקפה

השנים שקדמו למתקפה

בסקירה שהעביר בנימין נתניהו לוועדה לביקורת המדינה באפריל 2017, הוא התייחס למודיעין שהושג בנוגע לתוכניות של חמאס למבצע צוק איתן. לפי הדברים, ישראל הייתה מודעת לתוכנית של חמאס שכללה ”מתקפה משולבת רבת זרועות... התקפת טילים עם אלפי טילים... התקפה דרך הים באמצעות כוחות של פשיטות קומנדו ימי. באוויר גם באמצעות מצנחי רחיפה, וביבשה מתחת ליבשה, חדירה... דרך עשרות מנהרות שהם חפרו... באמצעות כוחות מיוחדים שהם אימנו להם, עם מעבר של כוחות עד סדר גודל של גדוד, דרך המקומות הללו על מנת לחטוף, להרוג, גם ביישובים, גם במוצבים ולקחת גם חזרה לשטחיהם”. בהמשך התייחס לתוצאות המבצע: ”אנחנו שיבשנו את היכולות שלהם... תכנית המלחמה של חמאס קרסה. אף אחת מהמטרות של החמאס במלחמה הזאת לא הושגה, אפילו לא אחת. הסגר הביטחוני נותר בעינו והחמאס לא עומד ביעדי ההתעצמות שהוא הציב לעצמו, לא נבנה נמל ימי או שדה תעופה.”

בדצמבר 2022 בכנס של מכון גזית, שהוא זרוע של חטיבת המחקר באמ"ן, אמר הרמטכ"ל אביב כוכבי כי "הטרילוגיה של חגורה שחורה - שומר חומות ועלות השחר – יצרה הרתעה חזקה מאוד ברצועת עזה וכי חמאס אף לא שוקל להגיב". לדבריו, הבסיס של האסטרטגיה מול הרצועה היה הפעלת הכוח הצבאית בשלושת המבצעים הללו והמעשה המדיני היה מצומצם. ראש אמ"ן אהרון חליוה הוסיף וסיכם כי "ההרתעה של מדינת ישראל ושל מערכת הביטחון מול אויבינו היא גבוהה, ומדינת ישראל נתפסת כמעצמה אזורית" אך הדבר לא ימנע לחימה בעתיד. במאי 2023, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי חמאס לא שיגר רקטות לשטחי ישראל ו"חמאס מורתע ומפחד מישראל".

אירועים בשבועות שלפני המתקפה

ב־25 באוגוסט 2023 התראיין סאלח אל־עארורי לערוץ אל־מיאדין, ודבריו פורסמו לאחר מכן גם באתרים הקשורים בחמאס בעזה. בראיון תיאר מלחמה שעתידה להתרחש בקרוב, וקורא לה "חרב שאמילה" (מלחמה כוללת). הוא מנה בראיון מספר סיבות לביצוע מתקפה בזמן כזה. ביניהם העובדה שישראל לא מציבה כוחות רבים בגבול עם עזה, התקדמות הצעדים לנורמליזציה עם סעודיה שאותה יש לחמאס אינטרס למנוע, והפיצול הפוליטי החריף בישראל.

ב־24 בספטמבר 2023 נפגשו בביירות מנהיגי חמאס, הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית לשחרור פלסטין ופרסמו הודעה משותפת על "הסלמת פעולות ההתנגדות, במיוחד ההתנגדות החמושה". בפגישה השתתפו סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס סאלח אל־עארורי, מנהיג הג'יהאד האסלאמי זיאד נח'אלה וסגן מזכ"ל החזית העממית ג'מיל מזהר. בהודעה הדגישו את "חיזוק כל צורות התיאום בין הארגונים, בכל הנושאים". באותו יום פרצו שרֵפות ליד בארי וכיסופים, ככל הנראה מבלוני תבערה. לאחר ההודעה סייר שר הביטחון יואב גלנט באזור עוטף עזה וקיבל סקירה ממפקדי השדה. הוא ציין כי "צה"ל ולוחמיו, יחד עם כלל מערכת הביטחון, ניצבים על משמרתם – באוויר, בים וביבשה".

כשלושה שבועות לפני המלחמה נערך תרגיל של החמאס, שכלל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת הגדר, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים ורצח תושביהם. תרגיל שנתי דומה התקיים בשנים הקודמות בחודש דצמבר. באותה שנה התרגיל התקיים באופן חריג ב-12 בספטמבר, מועד יום השנה ליציאת צה"ל מרצועת עזה בתוכנית ההתנתקות. באותם ימים דנו הצדדים באופי העברת המענק הקטארי וחמאס יזם התפרעויות. ב־29 בספטמבר הן הופסקו והושגו הבנות.

ליקויי מודיעין והתרעות בחודשים לפני המתקפה

אחדים מהמקורות לאיסוף מודיעין על רצועת עזה הם שלושה בלוני תצפית שהותקנו מסביבה. לפי מספר פרסומים, שלושת הבלונים לא היו תקינים בימים ובשבועות שלפני המתקפה, וצה"ל לא תיגבר אמצעי מודיעין חלופיים.

ב־20 בספטמבר 2023, בעקבות תדריך ביטחוני בוועדת החוץ והביטחון וסקירה מודיעינית שקיבל מאחד מראשי הצוות המנהל של הוועדה, פרסם ראש האופוזיציה יאיר לפיד הודעה יוצאת דופן בחומרתה, שהממשלה אינה מטפלת באזהרות מפני התלקחות רב־זירתית בגדה המערבית, בעזה ואולי בלבנון:

אנו מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים רב זירתי. לפי דיווחי מערכת הביטחון מספר ההתרעות ביהודה ושומרון הוא חסר תקדים. גם האירועים האחרונים ליד הגדר בעזה הם בדיוק מהסוג שהוביל בעבר לסבבי לחימה. ממשלות ישראל, כולל ממשלות נתניהו, ידעו בעבר במצבים כאלה איך לפעול: עיבוי ושילוב כוחות, סגרים, סיכולים ממוקדים, מאמץ מודיעיני, עבודה מסודרת מול הרשות הפלסטינית, המצרים והירדנים. כך הממשלה שלנו עברה בהצלחה את גל הטרור שהיה פה בשנה שעברה. זה לא מה שקורה היום [...] כל גופי הביטחון, שב"כ, משטרה, גופי המודיעין, מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה [...] מי שישלם את המחיר את הם הילדים שלנו שיצטרכו להיכנס שוב לג'נין, שוב לעזה, ואולי שוב ללבנון.

בנובמבר 2023 פורסם כי בידי צה"ל הייתה תוכנית אופרטיבית סדורה של ההתקפה, עליה התאמן החמאס, אך הדרגים הבכירים המליצו לא להתמקד בה מפני שלהערכתם אין לחמאס יכולות כאלו. דיווחים עיתונאיים שונים חשפו כי אנשי מודיעין מסוימים, ביניהם נגדת ביחידה 8200, כתבו ביולי 2023 כי חמאס פעל כדי לממש את תוכניתו לכבוש יישובים ובסיסים בדרום הארץ. לפי אחד הדיווחים, צה"ל קיבל ידיעות על כוונת חמאס לבצע מתקפה בליל הסדר 2023 והעלה את רמת הכוננות, אך חמאס הבחין בכך ודחה את ביצוע התוכנית, וצה"ל פירש את האירוע כהתרעת שווא. דיווח זה הוכחש על ידי דובר צה"ל. בנוסף נחשף כי במאי 2023 הוצגה בפני ראש אמ"ן ואלוף פיקוד הדרום מצגת בשם "חומת יריחו" שפירטה את תוכניות חמאס למתקפה, וכי באוגוסט הוצגה גרסה מעודכנת שלה. הערכת המודיעין של פיקוד הדרום הייתה שחמאס אינו יכול להוציא לפועל את ההתקפה, וגורמים באוגדת עזה האחראים על הגנת הגבול טענו שנה לפני המתקפה כי כוונות חמאס אינן ברורות, וכי "עדיין לא ניתן לקבוע אם התוכנית התקבלה במלואה וכיצד היא תבוא לידי ביטוי".}}

הערכות המודיעין בימים שלפני המתקפה

ב־2 באוקטובר המליצו בשב"כ וצה"ל להמשיך בפעולות כלכליות למען עזה, ביניהן העלאת מספר הפועלים שייכנסו מהרצועה לישראל והמהלך ייבחן בחיוב כאשר תהיה רגיעה יציבה בגבול. פורסם כי בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל באוזני הדרג המדיני שחמאס מורתע, ואינו מעוניין בהסלמה.

סדר הכוחות והוצאת כוחות מהזירה

בעת המתקפה היו פרוסים על גבול עזה ארבעה גדודים קרביים: גדוד 13 וגדוד 51 מחטיבת גולני, גדוד סיירת נח"ל מחטיבת הנח"ל מתוגבר בכוחות מגדוד 50, וגדוד שריון 77 מחטיבה 7. חלק מחיילי הגדודים יצאו לחופשת חג.

זמן קצר לאחר המתקפה הכחיש דובר צה"ל טענות על כך שהועברו כוחות מעוטף עזה לאיו"ש זמן קצר לפני המתקפה (תוך התייחסות רק ליחידות בתעסוקה מבצעית) אך בתחילת דצמבר 2023 ציין שאכן הועברו שתי פלגות (כ-100 חיילים) של גדוד העתודה המטכ"לי מהעוטף לאיו"ש ואמר שנושא פריסת הכוחות בעוטף יתוחקר.

טענות להתרעה קונקרטית על המתקפה

גורמים במודיעין המצרי אמרו לסוכנות הידיעות AP כי מצרים העבירה כמה התרעות לישראל. לפי הכתבת סמדר פרי, גורם מצרי אמר ששר המודיעין המצרי עבאס כאמל התקשר לנתניהו ימים אחדים לפני המתקפה והזהירו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", שעומד להתרחש מכיוון עזה. לפי הידיעה כאמל נדהם מהאדישות שהפגין נתניהו. בלשכת ראש ממשלת ישראל הכחישו את הדברים וטענו שלא הייתה כל שיחה בין ראש הממשלה לשר המודיעין המצרי מאז כינון הממשלה. מאוחר יותר חזרה בה הכתבת סמדר פרי מדבריה וטענה שהשיחה לא הייתה עם נתניהו אלא עם גורם מודיעין ישראלי או גורם בלשכת נתניהו. ב־11 באוקטובר הודיע מקור מצרי רשמי לרשתות ערביות כי "מה שדווח בכמה כלי תקשורת בנוגע למצרים שהזהירה את ישראל מפני מבצע גדול עשרה ימים לפני תחילת המלחמה הוא שקרי לחלוטין". יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני, מייקל מקאול, אישר כי מצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה שאירוע כזה עלול להתרחש, והוסיף כי לא ברור באיזה דרג ניתנה ההתרעה. הוא אמר שלא ברור כיצד המודיעין של ארצות הברית ושל ישראל פספסו את המתקפה, וכי זו תוכננה אולי במשך שנה לפחות.

בליל המתקפה

ב־12 באוקטובר אמר דובר צה"ל על המתקפה כי "לא הייתה אצלנו הבנה לאירוע כזה. עלו סימנים מסוימים בלילה שלפני, אבל לא למהלך כזה ולא לכדי התרעה, ואנו נתחקר הכל באופן נוקב". בסוף פברואר 2024 פורסם שבין האינדיקציות שהתקבלו בשירותי המודיעין של ישראל, היו שבין עשרות למאות מחבלי חמאס החליפו את כרטיסי הסים שלהם בטלפונים הניידים באותה עת לחברות ישראליות. בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה. לפי אחד הפרסומים, ההערכה אז הייתה ביחס לאירוע מוגבל והתרעה לא ירדה לאוגדת עזה מחשש לחשיפת מקורות. הסבר אחר היה שצעדים לא ננקטו לאור דיונים קודמים שהתקיימו על סמך מידע דומה שהסתיימו בלא כלום. על פי כתבת חברת החדשות לענייני משפט, לי נעים, היו סימנים קונקרטים ליום קרב ולחטיפת אזרחים או חיילים ביישוב אחד, אך למרות זאת באוגדת עזה לא העלו את רמת הכוננות ונערכו לאפשרות של חדירה והחיילים המשיכו לישון.

בעקבות הערכת המצב הקפיץ השב"כ לדרום לפנות בוקר צוות "טקילה", כדי להתמודד עם אפשרות של חדירת מחבלים. בהערכת המצב של ראש אגף המבצעים עודד בסיוק הוצע שמדובר בתרגיל ועד "פעולה אסטרטגית נגד ישראל בשעות הקרובות". הוא סיכם את הערכת המצב בכך ש"אין הסבר מניח את הדעת", ובכך שעל יחידה 8200 לנסות להביא עוד מידע. ראש אמ"ן, אהרון חליוה, לא היה שותף בהתייעצויות, אבל אמר למקורביו שגם אם היה שותף בדיונים היה אומר שמדובר בתרגיל. מפקד פיקוד הדרום, ירון פינקלמן, הפסיק את חופשתו וחזר למפקדה, אליה הגיע עם פרוץ הקרבות. ראש השב"כ רונן בר הוזעק בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. לפי לשכת ראש הממשלה, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, עודכן ב-06:00, ממש לפני תחילת המתקפה. על פי לשכת ראש הממשלה נתניהו עודכן ב-6:29 עם פרוץ המתקפה, והגיע לקריה ב-7:30. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי.

 

בין המסמכים שנתפסו על גופות המחבלים נמצאו ההנחיות להרוג כמה שיותר אזרחים, לתפוס בני ערובה ולחכות להוראות ההמשך. על פתק שנמצא על גופתו של אחד ממחבלי חמאס היו ההנחיות הבאות:

עליכם להשחיז את להבי חרבותיכם ולהיות טהורים בכוונותיכם בפני אללה. דעו כי האויב הוא מחלה שאין לה תרופה, מלבד עריפת הראשים ועקירת הלבבות והכבדים. הסתערו עליהם!

על פי צה"ל, לפי מסמכים ומפות ועל פי המזון שנתפסו אצל חלק מ־1,500 מחבלי חמאס, התוכנית הייתה כיבוש אזורים בדרום ישראל, פשיטה על ערים כמו קריית גת, ושליטה על נקודות שכבשו בישראל לתקופה ארוכה. על המחבלים נמצאו מפות מפורטות מאוד של יישובים ובסיסי צה"ל. אצל המחבלים ההרוגים והשבויים נמצא סם ממריץ מסוג קפטגון, המיוצא לחמאס על ידי משטר אסד וארגון חזבאללה.

אמצעי הלחימה הרבים שנתפסו אצל מחבלי החמאס היו בסדר כוח של חטיבה צבאית, וכללו 1,500 רובי סער מדגם קלשניקוב, מאות רובי צלפים דרגונוב ומקלעים PK ועשרות טילי כתף סטרלה נגד מטוסים, עשרות אמצעים לראיית לילה, מאות מכשירי קשר, וטלפונים לוויניים, מטעני חבלה בגדלים שונים, בהם מטעני עלוקה המיועדים לפגיעה בטנקים ולהשמדת כלי רכב ממוגנים, מטעני חבלה לפריצה מהירה של גדרות ודלתות, מטעני כלימגור, מטעני השלכה תרמובאריים לשימוש בחללים סגורים על מנת לשרוף בחיים את יושביהם, רחפנים להטלת מטעני נפץ, ואלפי רימוני יד, רקטות RPG מסוגים שונים בהן רקטות תרמובאריות, 2,000 נפצים תקניים, אמצעי מלכוד, מאות סכיני קומנדו, ואף מוקשי נ"ט מוסבים לאמצעי נפץ ידניים. נתפסו גם תת־מקלעים מימי מלחמת העולם השנייה דוגמת סטן ולנצ'סטר. נוסף על כך נמצא מספר גדול של תיקי חובש בכיר, המכילים מנות דם וציוד רפואי שהנפיק UNICEF.

לטענת חמאס, בפתיחת המתקפה הם שיגרו 35 כטב"מים מתאבדים מדגם "א־זווארי" לעבר מטרות ישראליות. בסרטונים שהארגון פרסם נראים כטב"מים מתאבדים תוקפים מגדלי שמירה, עמדות ירי ומגדלי תקשורת של צה"ל. הכטב"מים קרויים על שם מוחמד א־זווארי, ודומים לכטב"מ נפץ "לנסט (אנ')" מתוצרת רוסיה (ZALA Aero Group), שהשתמשה בו שימוש במלחמת אוקראינה–רוסיה.

 

 

ההערכות למתקפה החלה כשנה לפני פריצתה. חקלאים ערכו תצפיות על שיטות ההגנה של הצד הישראלי, אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים, ומטעני חבלה הונחו צמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה, וגם הכוחות המבצעיים לא ידעו שהפעם אין מדובר בתרגיל אלא במתקפה ממש. מעט לפני המתקפה סיירו מחבלי חמאס, במסווה של חקלאים, סמוך לקו הגבול כדי לעקוב ולדווח על מיקום כוחות הסיור במקום.

לפי מסמכים שהשיג צה"ל, תכנן חמאס שחמישה ימים לפני המתקפה יעודכנו בפרטיה מפקדי החטיבות של חמאס. 48 שעות לפניה יעודכנו המג"דים. 12 שעות לפני הוצאת התוכנית לפועל יעודכנו מפקדי הפלוגות של ארגון הטרור, ורק באותו הלילה יעודכנו מחבלי הנוח'בה בעצמם.

המתקפה נעשתה בארבעה גלים. בתחילה תקפו אנשי הנוח'בה, בגל השני תקפו מחבלי גדודי עז א-דין אל-קסאם, בגל השלישי תקפו מחבלי שאר הארגונים ובגל הרביעי נכנסו אזרחים.

מתקפת הפתע החלה בשעה 06:29 בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום השבת וחג שמחת תורה, שמיני עצרת, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, בשיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, שנורו לעבר דימונה, ירוחם ואף מדרשת בן-גוריון ואזור הר הנגב בדרום, עד לוואדי עארה ובאקה אל־גרבייה בצפון ועד ערד במזרח שחלקן גרמו למספר אבדות בנפש, רובן בפזורה הבדואית הלא ממוגנת.

בחסות ירי הרקטות החלו פעולות של אנשי חמאס לחציית הגדר בכל היקפה בחזית של כ־60 ק"מ. על פי סרטונים שפרסם חמאס, נוטרלו מערכות תצפית ואש, ובכללן מערכת רואה־יורה, בעזרת רחפנים חמושים ברקטות RPG שהוסבו לפצצות הטלה ועל ידי שיגור טילי נ"ט. טרקטורים פוצצו והרסו את גדר המכשול בכמה נקודות, ואנשי נוח'בה חדרו דרך גדר נוספת בדרכם אל המעברים.

לאחר מעבר המכשולים, פשטו אנשי חמאס שהיו מצוידים בנשק רב על שמונה מוצבי צה"ל. שם השמידו אמצעי תקשורת ותצפית כדי לשבש את יכולת הפיקוד והשליטה של צה"ל בגזרה.

שיבושים ומתקפות אלה אפשרו את חדירת כ־3,000 מחבלים פלסטינים ליישובי עוטף עזה, באמצעות פיצוץ גדר הגבול או פריצתו בעזרת ציוד מכני הנדסי ב־30–40 מקומות שונים. רובם היו רכובים על טנדרים ואופנועים ומקצתם חצו את הגדר ברגל. כמה עשרות מחבלים חצו את הגדר באמצעות מצנחי רחיפה ממונעים. מחבלים אלה נתנו קריאות הכוונה למחבלים על הקרקע, בין היתר להתקפה על פסטיבל המוזיקה ברעים. בנוסף לכך נעשה ניסיון חדירה רחב של הקומנדו הימי של חמאס כאשר מחבלים שטו בסירות גומי לעבר חופי העוטף ולעבר אשקלון שרובן סוכלו בידי חיל הים, מלבד בודדות אשר נחתו בחוף זיקים. המחבלים תקפו חלק מהטנקים שהיו בגזרה באמצעות רחפני נפץ וטילי נ"ט ונטרלו אותם. מחבלים תקפו כ-30 יישובים^{[דרוש מקור]} – קיבוצים ומושבים בעוטף עזה ואת הערים שדרות ואופקים – והחלו בהם במסע של טבח, הרס וביזה. מסע רצח התבצע בכבישי העוטף שבהם תקפו המחבלים מכוניות ישראליות רבות ואת החוסים במיגוניות בצידי הכבישים.

המחבלים גם השתלטו על חלק מהמוצבים ותקפו את מפקדת אוגדת עזה ובסיסי צה"ל נוספים כמו מוצב נחל עוז, בסיס זיקים ובסיס אורים. חוליות מחבלים הציבו מארבים בצמתים ובכבישים שירו בנוסעים, במטרה לשבש את הגעת כוחות התגבור והחילוץ. החוליות היו חמושות ברובי קלשניקוב, מקלעים קלים ורקטות RPG תרמובריות שיועדו לפגיעה ברכבים ממוגנים. גם בכבישים וגם בחלק מהיישובים מחבלים התחזו לחיילי צה"ל, לבשו מדים וציוד ישראלי, דיברו בעברית ודפקו על הדלתות של בתי התושבים.

גם מוצב הפיקוד העליון של צה"ל ("הבור") הופתע לחלוטין מהמתקפה, ובשעותיה הראשונות לא ידע את היקף החדירה ואת גודל המתקפה ומשום כך התקשה לנהל את בלימתה לאורך שעות.

בשעות הצהריים הושמע במסגדים בעזה נאום של מוחמד דף, שהודיע לתושבי הרצועה שהצבא לא נמצא ביישובי העוטף, וקרא להם לצאת לכבוש אותם. בעקבות הנאום, אזרחים רבים מעזה עברו את הגדר והלכו לקיבוצים. אחד מחוקרי המשטרה העיד שנחקרים רבים אמרו לו לאחר המעשה: "הבאתי תיק עם בגדים, כי הייתי בטוח שאני הולך ליישב את המשפחה שלי בבארי".

קרבות הבלימה

הזירה היבשתית

צה"ל הופתע לחלוטין מהמתקפה. בתחילת המתקפה על יישובים, עמדו מול המחבלים התוקפים בעיקר חברי כיתות הכוננות המקומיות וגם חלק משאר התושבים, שהגנו על ביתם, חלקם עם אקדחים בלבד. הם בלמו גלים של מחבלים, ורבים מהם נהרגו. בחלק מהיישובים הצליחו כיתות הכוננות לבלום את המחבלים, אך ביישובים רבים גברו המחבלים, שהיו בכוח עדיף, על המגינים, והצליחו לחדור ליישובים ולפגוע בתושביהם וברכושם בצורה אנושה. המחבלים כבשו עשרות רבות של בתי תושבים, לאחר שדבר הכיבוש נפוץ ברחבי רצועת עזה הצטרפו אליהם אזרחים לא חמושים שעסקו בביזה. נוסף על כך חוליות מחבלים הציבו מחסומים בכבישים ובצמתים ברחבי עוטף עזה, ופגעו באזרחים שניסו להימלט ברכב וכך עיכבו למעשה את הלוחמים שהגיעו כתגבורת.

 

לוחמי צה"ל המעטים שהיו בבסיסים הסמוכים ליישובים, בהם לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני, ושוטרי משטרת ישראל הגיעו להגן על חלק מהיישובים, אך כוחם היה דל בהשוואה לכוח המחבלים, וגם הם נפגעו. מפקד מחוז דרום של משטרת ישראל ניצב אמיר כהן תושב שדרות, הכריז ב-06:41 על קוד "פרש פלשת" שמשמעותו הקפצת כל כוחות המשטרה במחוז לנקודות מפתח, ובין היתר הקפיץ כוחות מג"ב שהשמידו בצומת יד מרדכי מחבלים על שמונה אופנועים שנעו צפונה, לכיוון אשקלון, אשדוד וקריית גת. תוך 40 דקות הגיעו כוחות ימ"מ ראשונים לזירות הלחימה וכעבור זמן קצר גם שאר לוחמי היחידה.

שני מפקדי אוגדות פעילים: תא"ל דן גולדפוס מפקד אוגדה 98, ותא"ל ברק חירם מפקד אוגדה 99 הגיעו מיוזמתם לעוטף עזה, אספו אליהם כוחות שהיו בשטח וחילקו ביניהם את הפיקוד על השטח.

בנוסף הגיעו לוחמי יחידות מיוחדות של שלדג, סיירת מטכ"ל, שייטת 13, הלוט"ר, הימ"ס, היס"מ, החטיבה הטקטית של משמר הגבול, היחידה המבצעית של השב"כ, יחידת מצדה ועוד לקרבות בלימה, ורק כעבור שעות אחדות מתחילת המתקפה הגיעו לוחמי צה"ל בהיקף משמעותי, והחלו לטהר את היישובים ממחבלים.

שר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב ביותר, והכריז על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול רצועת עזה. כשעה לאחר תחילת המתקפה דובר צה"ל הנחה את תושבי הדרום והמרכז להימצא בסמוך למרחבים מוגנים, ובעוטף עזה בתוך המרחבים המוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה.

בבוקר היום השלישי להתקפה, 9 באוקטובר, עדיין לא טוהרו הקיבוצים בארי וכפר עזה ואף נמשך הקרב בשדרות. לקראת הצהריים הודיע דובר צה"ל כי כל היישובים טוהרו, אך ייתכן שעדיין נמצאים מחבלים בשטח ישראל. ב־10 באוקטובר נהרגו 22 מחבלים בשמונה מוקדים.

הזירה האווירית

עם תחילת שיגורי הרקטות בשעה 06:28, הוזנקו לאוויר שני מטוסי קרב מבסיס חצרים שפיטרלו כשעה סביב אסדת הגז תמר, מחשש לפגיעה בה באמצעות כטב"מ.

על פי חיל האוויר, מבין שתי טייסות מסוקי הקרב, טייסת 113 החזיקה כוננות בצפון וטייסת 190 הייתה בהדממה.

צמד מסוקי הקרב הראשון שהיה בכוננות מיידית לאוגדת עזה הגיע לעוטף סביב 7:30–8:00, מבסיס רמת דוד בצפון. מבסיס רמון מסוק הקרב הראשון הגיע לעוטף ב־8:32. במשך היום הופעלו 10 מסוקי קרב AH־64 אפאצ'י ב־28 גיחות וירו פגזי תותחים 30 מ"מ וטילי הלפייר.

בתחילה הופעלו מסוקי הקרב כדי לעצור את שטף המחבלים והמון האזרחים שנהרו לשטח ישראל דרך הפרצות בגדר. בהמשך הופעלו המסוקים לטובת הבסיסים והיישובים. בארבע השעות הראשונות מתחילת הקרבות תקפו מסוקי קרב ומטוסי קרב כ־300 מטרות, רובן בשטח ישראל.

נוסף על כך הופעלו כטמ"מי זיק חמושים של חיל התותחנים (שחלקם הגיע מבסיס פלמחים).

חמאס פגע באמצעות טיל נ"ט במסוק יסעור שהטיס לוחמי צנחנים. הטייס הצליח לנחות ליד קיבוץ בארי והלוחמים התפנו ממנו ללא פגע, המסוק נותר בוער בשטח.

הזירה הימית

חוליות קומנדו ימי של חמאס עלו השכם בבוקר 7 באוקטובר לחוף זיקים ורצחו דייגים ומתרחצים ישראלים.

על פי חיל הים, בדקות הראשונות של המלחמה בבוקר שבת נכחו מול זיקים שתי דבורות וצרעה מפלגה 916 של חיל הים, מאוישות בלוחמים ולוחמות.

סירה מהירה ושש סירות גומי שהובילו מחבלים ניסו לפשוט לחוף זיקים ולאשקלון. על כל סירה היו בין שישה לשמונה מחבלים, שירו צרורות לעברם. הלוחמים הצליחו להטביע שלוש סירות חמאס ולפגוע בכל המחבלים שהיו במים. 4 סירות הצליחו להגיע לחוף, אך הכוחות הרגו את רוב המחבלים. כ־20 מחבלים נהרגו. כמו כן חיל הים פגע בכלי חקלאי שניסה לפרוץ את הגדר בקרבת החוף ובחוליות מחבלים נוספות ביבשה. עם זאת, חלק מהמחבלים הצליחו להגיע לחוף ולפגוע בישראלים.

בכך הם שיבשו את החדירה מהים ואת הפגיעה בשני אתרים אסטרטגיים הסמוכים לחוף העזתי – מתקן קו צינור הנפט ותחנת הכוח רוטנברג באשקלון.

חילוץ תושבים

חלק ממאמצי צה"ל וכוחות המשטרה היה לחלץ ישראלים וזרים שהותקפו. כמה מאות אנשים היו בפסטיבל המוזיקה וברחו לכל עבר. חלק מתוכם ברחו לפרדסים, שדות, מכולות ועוד וניסו להסתתר ולברוח. חלקם העמידו פני מתים וכך ניצלו. משפחות בקיבוצים ניסו להסתגר בממ"דים. הישראלים שלחו בקשות לעזרה באמצעות טלפונים ניידים לקרוביהם ולמשטרה. כוחות הביטחון וכן אזרחים פעלו לאיתור וחילוץ הנפגעים מאזור הקרבות. לוחמים ותיקים, ובהם אלוף במיל' יאיר גולן, אלוף דוד זיני, אלוף במיל' נועם תיבון, תא"ל רומן גופמן, תא"ל עופר וינטר ותא"ל יעקב הלר הגיעו לאזורי הקרבות וסייעו בלחימה ובחילוץ נפגעים.

סרן (במיל') אלחנן קלמנזון מעותניאל, אחיו ואחיינו הגיעו לקיבוץ בארי בעת שמתנהלים קרבות בקיבוץ וחילצו ממנו כמאה אנשים. בפעולה זו אלחנן נהרג ואחיו מנחם נפצע.

כעשרה בדואים עסקו בחילוץ ישראלים מהמסיבה ברעים. שלושה מהם נהרגו בפעילות. עווד דראושה, פרמדיק מאכסאל, העניק סיוע רפואי ופינוי לנפגעים בפסטיבל המוזיקה ולבסוף נרצח גם הוא. ביום השני ללחימה הגיעו לשטחי הלחימה ברכבי שטח כ־600 מתנדבים בדואים ישראלים, רובם משבט אל עזאזמה, והחלו לחפש נעדרים. בשלב מאוחר יותר התלוו אליהם שוטרים ומאבטחים. הם חילצו מאות אנשים בעשרות מוקדים שונים.

מפקדת אוגדת עזה

  ערך מורחב – קרב מחנה רעים

אחד הכוחות של חמאס תקף את מפקדת אוגדת עזה במחנה רעים, שבקרבת קיבוץ רעים. רבים מחיילי האוגדה היו בחופשה לרגל חג סוכות. לטענת החמאס רבים מהחיילים הופתעו בשנתם, ורבים מהם נפלו בשבי. בתמונות שפרסם הארגון נראו מבנים וכלי רכב משוריינים עולים באש. בערבו של אותו היום הצליח צה"ל להשיג שליטה מלאה על המפקדה, לאחר קרבות קשים.

מוצב ארז

  ערך מורחב – קרב ארז

מחבלים שפרצו את הגדר חדרו למתחם מעבר ארז, כבשו אותו רצחו את החיילים ששהו בו ונכנסו דרכו לתוך ישראל.

בסיס מת"ק עזה

בסיס מנהלת תיאום וקישור נבנה צמוד לגדר המערכת, סמוך למחסום ארז. מחבלים פרצו לתוכו משני מוקדים – 12 דרך הגדר ועוד שישה–שבעה דרך הש"ג, לאחר שפוצצו בו מטען גדול. הם הרגו שלושה מחיילי המת"ק, ותיעדו בשידור חי איך הם שובים שלושה חיילים.

מוצב פגה

  ערך מורחב – קרב מוצב פגה

מוצב פגה המכונה גם "מגן בארי" הוא מוצב פלוגתי הממוקם בין הגבול רצועת עזה לקיבוצים בארי ועלומים. בקרב שהחל השכם בבוקר לחמו 25 לוחמי פלוגה מבצעית ג' של גדוד 13 ומחלקת מרגמות של גדוד המסייעת בחטיבת גולני נגד כ-150 מחבלים, שחדרו למוצב במספר גלים. בקרב שנמשך כ-11 שעות נהרגו שלושה עשר לוחמים מגדוד 13 ובעקבותיו. בצד חמאס, עשרות מחבלים נהרגו במוצב וסביבותיו.

מוצב סופה

  ערך מורחב – קרב מוצב סופה

לוחמי מוצב סופה נפרסו מחוץ למוצב עוד לפני פרוץ האירועים, כחלק מנוהל רגיל. משום כך המחבלים שפרצו לבסיס נתקלו בבסיס כמעט ריק, כשמולם פועלת קבוצה של חמישה חיילים מסיירת נח"ל וקבוצת לוחמי מחלקת המרגמות של גדוד 50. לאחר חילופי אש בתחילת הקרב מן העמדות לעבר כוח המחבלים שמנה פי כמה מהחיילים במוצב, התכנסו החיילים – ביניהם פצועים – לשני מקומות, ובהם התבצרו עד להגעת התגבורת - חדר האוכל ועמדת הש"ג הקדמי. לאחר כמה שעות קרב הזעיק מפקד הכוח בבסיס מסוק קרב כדי לסייע בעצירת המחבלים.

כוח סיירת נח"ל שקפץ אל מחוץ למוצב, להגן על המרחב האזרחי, ספג אבדות ולבסוף התבצר באנדרטת דנגור. שישה מהלוחמים בכוח זה נהרגו, וחמישה נפצעו, עד חילוצם בצהריים.

לקראת השעה 14:00 הגיעו לוחמים משייטת 13 וטיהרו את המוצב ממחבלים שחדרו אליו. לאחר הקרב נמנו במקום 15 גופות של מחבלים שנהרגו בידי לוחמי הנח"ל וכ־40 מחבלים שנהרגו על ידי לוחמי השייטת.

מוצב כיסופים

  ערך מורחב – קרב מוצב כיסופים

במוצב כיסופים שהו לוחמי גדוד 51 של חטיבת גולני. במשך שעות ארוכות הם ערכו קרב נגד עשרות רבות של מחבלים, שהשתמשו ברובי סער, ברקטות נגד טנקים וברימונים. בקרב נהרגו שמונה לוחמים מהגדוד. בתום כ־50 שעות הצליחו לוחמי הגדוד, בצד כוח של סיירת אגוז שהצטרפה אליהם בהמשך, לבלום את המחבלים ולטהר את השטח מהם.

מוצב נחל עוז

  ערך מורחב – קרב מוצב נחל עוז

מחבלים המשתייכים לזרוע הצבאית של חמאס פשטו על מוצב נחל עוז, וניהלו קרב עם לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני. בקרב נהרגו רבים מלוחמי הגדוד, נוסף על האזרחים שנרצחו בטבח בנחל עוז הסמוך. בתום שעות רבות של לחימה הצליחו חיילי צה"ל לבלום את המחבלים, בעזרת תגבורת של חיילי סיירת צנחנים.

מוצב מארס

מוצב מארס, שבו החזיקו כ־20 חיילים מהפלוגה המסייעת של גדוד 51 של חטיבת גולני, היה המוצב היחיד שמחבלי חמאס לא הצליחו לחדור אליו. עם תחילת המתקפה עלו הלוחמים לעמדות של המוצב עם מקלעים מסוג מאג, וניהלו קרב במשך שעות והרגו כ־90 מחבלים שהתקיפו אותם.

בסיס זיקים

  ערך מורחב – קרב זיקים

מחבלי חמאס נכנסו לשטח ישראל מהים ודרך גדר המערכת, 1.5 ק"מ דרומית למחנה זיקים, שהוא בסיס הטירונים של חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף. רוב החיילים בבסיס זה, 90 טירונים, שירתו בצה"ל רק חודשיים. בבסיס שהתה משפחת רב בת עשר נפשות שבאה כבר ביום שישי לעשות את השבת והחג עם החיילים בבסיס. אם המשפחה, מיכל אלון, אחות במקצועה. בנוסף הגיעו לבסיס בזמן האירוע בשבת כ-20 עד 30 אזרחים שברחו ממחבלים בחוף זיקים.

מייד עם ירי הרקטות מרצועת עזה החליפו חיילי סגל הבסיס את הטירונים שהיו בעמדות שמירה סביבו, והטירונים נשלחו לתפוס מחסה במיגוניות. שעה לאחר מכן, ב-7:31, החל ירי של כ-50 מחבלים על הבסיס. מול המחבלים ניצבו בעיקר חיילי סגל הבסיס. בטיפול בנפגעים השתתפה מיכל אלון, היא נורתה במכוון על ידי מחבל. בקרב, שהסתיים לפני השעה 10:00, נהרגו שבעה חיילים (ארבעה לוחמים ושלוש לוחמות). בנוסף לכך נפצעו שבעה נוספים, אך בסופה של הלחימה המחבלים הוכנעו והבסיס לא נכבש.

מערכת רואה־יורה

צה"ל התקין בקו הגבול מערכות רואה־יורה הכוללות מקלע כבד המופעל מרחוק. עם תחילת המתקפה שלח החמאס רחפנים מצוידים במטעני נפץ שהשמידו את המתקנים.

כמו כן, צה"ל הציב לאורך קו הגבול שורה של מצלמות מעקב שחוברו למרכז בקרה ושליטה שבו פעלו התצפיתניות. עם תחילת המתקפה ירו מחבלי החמאס במצלמות בטילים נגד טנקים, כבשו את בסיס התצפיתניות בנחל עוז והחזיקו בו במשך שבע שעות, עד לשחרורו בידי סיירת צנחנים.

בסיס אורים – מודיעין

  ערך מורחב – הקרב בבסיס אורים

כוח חמאס שמנה כעשרה מחבלים תכנן לפרוץ לבסיס "ירקון", הסמוך לקיבוץ אורים, אשר לפי פרסומים הוא בסיס של יחידה 8200. בשל טעות בזיהוי פרצו המחבלים לבסיס סמוך במתחם, ששייך לפיקוד העורף. המחבלים הרגו ופצעו חיילים בתוך הבונקר וניסו לחפש מידע מסווג במערכות המחשב של הבסיס.

כאמור עשרה מחבלים תקפו את מחנה אורים של מפקדת מחוז הדרום של פיקוד העורף, בזמן שבבסיס שהו 14 חיילים וחיילות. בהתקפה נהרגו שבעה מחיילי הבסיס. לעזרתם הגיעו לוחמים של יחידת שלדג, חיילים ממרכז הטסה והכשרות מיוחדות, חיילים מגדוד 414 של חיל האיסוף הקרבי מהבסיס הסמוך ואנשי יחידת המשא ומתן המטכ"לית, והם הרגו את המחבלים שפרצו לבסיס. אחת החיילות שהגיעו מיחידה 414 נהרגה גם היא בחילופי האש על הגדר בין שני הבסיסים.

מחבלי החמאס, שהגיעו בכוחות ובאמצעי נשק עודפים, פשטו על יותר מ־30 יעדים אזרחיים בתחומי העוטף, בהם שלוש ערים, מעל 20 קיבוצים, כחמישה מושבים, מסיבת טבע וחוף ים. במקצתם נערכו קרבות הגנה של התושבים ובמקצתם התבצע טבח. המחבלים הצליחו להרוג למעלה מ-800 אזרחים ולחטוף יותר ממאתיים אזרחים וחיילים לרצועת עזה.

הטבח בפסטיבל נובה

  ערך מורחב – הטבח במסיבת הטבע ליד רעים

עשרות מחבלים הגיעו למתחם מסיבת טבע ביער רעים, ירו לעבר המשתתפים והשליכו רימונים. מספר הנרצחים בפיגוע הטרור הגדול בתולדות מדינת ישראל מוערך, לפי תחקיר של המשטרה, ב־364 לכל הפחות, 17 מתוכם שוטרים. מאות נפצעו, ומחבלי חמאס חטפו חלק מהמשתתפים לעזה.

מסיבת פסיידאק

  ערך מורחב – הטבח במשתתפי מסיבת פסיידאק

מסיבת פסיידאק הייתה מסיבת טבע קטנה שהתקיימה בשטחים החקלאיים שבין ניר עוז לנירים. לפי עדויות של משתתפי המסיבה החמאס לא ידע עליה ולכן לא תקף אותה, אך חלק מהמשתתפים עזבו את מתחם המסיבה לאחר שהחלה מתקפת הטילים בבוקר 7 באוקטובר כדי להגיע למרחב מוגן, ו־16 מהם נרצחו בזמן מנוסתם בכבישים, במיגוניות או בקרבת היישובים הסמוכים.

חוף זיקים

  ערך מורחב – הטבח בחוף זיקים

בבוקר מתקפת הפתע על ישראל פלשו לחוף זיקים, שהוא החוף הדרומי ביותר בחופי הים התיכון של ישראל, חוליות קומנדו ימי של מחבלי גדודי עז א־דין אל־קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס ורצחו כעשרים ישראלים ששהו בחוף. כוחות מיחידת מגלן הרגו את המחבלים. בין 20 ל־30 אזרחים ברחו מהמחבלים ומצאו מחסה במחנה זיקים.

כביש 232

  ערך מורחב – הטבח בכביש 232

כביש 232, שהוא הכביש הראשי והחשוב של אזור עוטף עזה, נכבש בבוקר המתקפה על ידי מאות מחבלים שארבו בכל צומת ובמספר רב של נקודות בכביש. בכביש זה נרצחו לפי הערכות שונות כמה עשרות ישראלים.

קרב שדרות

 

  ערך מורחב – קרב שדרות

הקרב בשדרות נמשך מ-7 באוקטובר 2023 עד ל-9 באוקטובר 2023. בתחילה חדרו מחבלים לעיר שדרות, השתתפו בחילופי אש עם יחידות משטרת ישראל ואזרחים, ורצחו ופצעו רבים. בסופו של דבר כבשו המחבלים את תחנת המשטרה המקומית. עם הגעת תגבורת של צה"ל נערך קרב קשה שנמשך כ־20 שעות, שבסופו העדיפו כוחות הביטחון להרוס את הבניין על המחבלים שהתבצרו בו. לפחות עשרים שוטרים נהרגו באירוע.

הטבח באופקים

  ערך מורחב – קרב אופקים

הטבח התרחש בין 7 באוקטובר 2023 ל־9 באוקטובר 2023 לפנות בוקר. מספר הנרצחים עומד על 34 מתושבי אופקים. שוטרים, לוחמי ימ"מ, אזרחים חמושים בכלי נשק אישיים, וחיילים בחופשה נלחמו במחבלים במשך שעות. בקרבות נהרגו שמונה שוטרים וחמישה חיילים.

תמונה קשה לצפייה

 

 

גופה שרופה

 

class=notpageimage|הצגה

קיבוץ בארי

 

 

  ערך מורחב – הטבח בקיבוץ בארי

בתחילת מתקפת הפתע חדרו לקיבוץ יותר ממאה מחבלים חמושים היטב. הם התגברו על כיתת הכוננות וכוחות ראשונים שהוזעקו למקום, וערכו טבח בתושבי הקיבוץ, שבו רצחו כ-92 מיושבי הקיבוץ. לפחות 26 תושבים נחטפו לשבי ברצועת עזה בידי החמאס. המחבלים גרמו הרס רב למבנים ורכוש בקיבוץ. במעשי הטבח, ההרס והביזה השתתפו אזרחים עזתים שהגיעו לקיבוץ במהלך הטבח. כוחות גדולים מיחידות צה"ל ומשטרת ישראל, בפיקודו של תא"ל ברק חירם, הגיעו לקיבוץ, ובלחימה קשה, שנמשכה עד יום שני בצהריים, הסתיים טיהור הקיבוץ ממחבלים, בהם כאלה שהתבצרו במתחמים שונים בקיבוץ, חלקם עם אזרחים לכודים.

מושב נתיב העשרה

  ערך מורחב – הטבח בנתיב העשרה

מחבלים חדרו למושב נתיב העשרה ורצחו לפחות 21 מתושביו.

קיבוץ כפר עזה

  ערך מורחב – הטבח בכפר עזה

בקיבוץ כפר עזה נרצחו כ־72 איש. לאחר שכוחות צה"ל הגיעו למקום התנהלו קרבות ממושכים, ביום הראשון והשני להתקפה, מול כעשרה מחבלים שחדרו לקיבוץ. חלק מתושבי הקיבוץ היו נצורים בבתיהם עד למחרת.

קיבוץ חולית

  ערך מורחב – הטבח בחולית

בחדירה לקיבוץ חולית נרצחו 11 מתושבי הקיבוץ ושני עובדים זרים.

קיבוץ ניר עוז

  ערך מורחב – הטבח בניר עוז

 

בקיבוץ ניר עוז הציתו המחבלים בתים וזרעו הרס, בעוד אנשי הקיבוץ מסתגרים בממ"דים ונועלים אותם מבפנים. נרצחו 38 בני אדם, ובכלל זה משפחה שלמה בת חמש נפשות. מהקיבוץ נחטפו למעלה מ-70 תושבים בהם סבתא ומשפחה בת חמש נפשות, נילי מרגלית האחות מבית חולים סורוקה בת הקיבוץ וכן אישה, שני ילדיה ושני הוריה. כן נחטפו בני משפחת ביבס, בהם החטוף הצעיר ביותר, כפיר בן ה-9 חודשים. רק לקראת ערב הגיעו הכוחות לחלץ את הנצורים. 160 חברי הקיבוץ נותרו עוד לילה שלם בגני ילדים, עד שפונו לאילת.

קיבוץ נחל עוז

  ערכים מורחבים – הטבח בנחל עוז, קרב נחל עוז

בקיבוץ נחל עוז חדרו מחבלים במתקפת הפתע. הם טבחו בתושבים מהקיבוץ וחטפו אחרים. לאחר מעל 12 שעות של לחימה צה"ל השיג שליטה על הקיבוץ ופינה את תושביו.

קיבוץ סופה

  ערך מורחב – קרב סופה

בבוקר ההתקפה הסתערו עשרות מחבלים על קיבוץ סופה. אליה לילינטל, הרבש"ץ של הקיבוץ, זיהה את המחבלים בשלב מוקדם, הרג כמה מהם ואסף את כיתת הכוננות, שמנתה שישה אנשים. כיתת הכוננות בלמה את רוב המחבלים בגדר הקיבוץ והגנה על חייהם של כ־200 מתושבי המקום. שלושה מחברי הקיבוץ נרצחו במתקפה. לאחר כשש שעות לחימה הצליחו כוחות הביטחון להגיע לקיבוץ. עשרה מחבלים נלכדו ו־20 מהם נהרגו בקרבות.

קיבוץ עין השלושה

  ערך מורחב – קרב עין השלושה

בעין השלושה נרצחו ארבעה תושבים בידי מחבלי חמאס, שאותם בלמו ארבעת חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ.

מושב יכיני

  ערך מורחב – הטבח ביכיני

סמוך ל־7:40 פשטו עשרות מחבלים על המושב יכיני, וטבחו בו לפחות שבעה בני אדם. רבש"ץ המושב שהה בתאילנד באותה שעה וניהל את בלימתם משם.

קיבוץ זיקים

  ערך מורחב – קרב זיקים

כיתת כוננות של קיבוץ זיקים שמנתה 12 חברים נלחמה בשמונה מחבלים שהגיעו ברכב סוואנה ותקפו את הקיבוץ. לאחר קרב שנמשך כשעה הם הצליחו להרוג את כל המחבלים, לאחר שאחד מחברי כיתת הכוננות הצליח לאגף את המחבלים. בקרב נפצעו שני חברי קיבוץ. בהמשך פונו חברי הקיבוץ לקיבוץ מעלה החמישה.

קיבוץ כרם שלום

  ערך מורחב – קרב כרם שלום

כיתת כוננות בקיבוץ כרם שלום, שמנתה תשעה תושבי הקיבוץ ושישה חיילים סדירים, נלחמה במשך שש שעות במחבלים שתקפו את הקיבוץ ומנעה את נפילתו, עד שהגיעו הכוחות הסדירים. בלחימה נהרגו שניים מחברי כיתת הכוננות, עמיחי ויצן וידידיה רזיאל.

קיבוץ ניר עם

  ערך מורחב – קרב ניר עם

בקיבוץ ניר עם הציבה הרבשצ"ית, ענבל ליברמן, את מחלקת הכוננות במארבים לאורך הגדר ברגע שהגיעה הידיעה הראשונה שמשהו מתרחש. את הקיבוץ תקפו 35 מחבלים, וחברי כיתת הכוננות ניהלו איתם קרב במשך כשלוש שעות. הם הרגו שני מחבלים.

בהמשך הגיעו לקיבוץ לוחמי היחידה הטקטית ויחידת המסתערבים של משמר הגבול, ומאוחר יותר הצטרף אליהם גם גדוד 13 של חטיבת גולני. הלוחמים ניהלו קרב מול המחבלים והרגו אותם. שני לוחמים נהרגו בקרב. כל תושבי הקיבוץ ניצלו מטבח.

קיבוץ עלומים

  ערך מורחב – קרב עלומים

על קיבוץ עלומים פשטו שלושים מחבלים, שנהדפו על ידי כיתת הכוננות בת 12 תושבים שהרגו עשרה מהמחבלים. הם ניהלו את הקרב לבדם מ־6:30 בבוקר ועד שהגיעו כוחות מיחידת מצדה ויהל"ם בשעה 12. בקרב נרשמו הרוג ופצוע אחד בצד הישראלי. בהמשך פנו המחבלים לרפת, רצחו 16 עובדים זרים מנפאל ומתאילנד וחטפו שמונה מהם. הם גם שרפו את הסילו ואת מכון החליבה, חוררו ביריות את מכלי החלב וזרעו הרס רב. ב־12:30 הגיעו עשרות מחבלים לאזור בית האריזה של הקיבוץ, נתקלו בכוח צנחנים, ומסוק קרב הרג את מרביתם. ביום שני פונו חברי הקיבוץ לנתניה.

קיבוץ סעד

  ערך מורחב – קרב סעד

כמה מחבלים ניסו להיכנס לקיבוץ סעד. הם הגיעו לשער הקיבוץ שהיה סגור בגלל החג ירו RPG וזרקו רימונים על השער כדי לפוצץ אותו ולהיכנס פנימה. הניסיון לא צלח והשער נשאר נעול. באותו זמן ירתה לכיוונם כיתת הכוננות של היישוב, והגיע טנק בודד שפגע במחבלים רבים והמחבלים נסוגו.

בין המסמכים שנתפסו על גופות המחבלים נמצאה גם תוכנית לכיבוש סעד בעזרת שני כוחות שיתקפו ממזרח ומערב, ובין השאר יכבשו את בית הספר דעת ואת מדרשת בני עקיבא.

קיבוץ כיסופים

  ערך מורחב – הטבח בכיסופים

במתקפת מחבלים על כיסופים נרצחו שמונה חברי קיבוץ ושישה עובדים זרים. חבר קיבוץ נוסף נהרג בקרב בכפר עזה. ארבעה מחברי הקיבוץ נחטפו. למבני הקיבוץ נגרם נזק כבד. הקיבוץ פונה מתושביו במוצאי שבת. ביום שלישי הגיע אליו מנהל הרפת, תושב אשקלון, ונרצח בידי מחבלים שארבו לו. שני טנקים הרגו את המחבלים, ובתוך כך הרסו את מכון החליבה.

קיבוץ רעים

  ערך מורחב – קרב רעים

בתחילת מתקפת הפתע תקפו עשרות מחבלים את קיבוץ רעים, ובשעות הראשונות הגנה על הקיבוץ כיתת הכוננות שלו, שבה שישה חברים. חמישה מתושבי הקיבוץ נהרגו וחמישה נחטפו.

קיבוץ ארז

  ערך מורחב – קרב ארז

עם תחילת המתקפה התקשר רבש"ץ קיבוץ ארז, שלא נכח באזור, לקודמו בתפקיד. זה הקפיץ את כיתת הכוננות לעמדות דקות לפני ניסיון החדירה של המחבלים לקיבוץ. שניים מחברי כיתת הכוננות, שהתמקמו בעמדת תצפית גבוהה, פתחו באש לעבר שני טנדרים בכביש הגישה לקיבוץ (לאחר שזוהו כמחבלים) ובמקום התפתח קרב יריות. לעזרתה של כיתת הכוננות הגיעה תגבורת מקיבוץ אור הנר, מה שאִפשר להמשיך בלחימה במשך שלוש שעות, עד שרוב המחבלים נפגעו מבלי שהצליחו לחדור לקיבוץ. בקרב נהרג סרן במילואים אמיר נעים, תושב הקיבוץ וחבר בכיתת הכוננות.

קיבוץ ניר יצחק

  ערך מורחב – מתקפת הטרור על ניר יצחק

בקיבוץ ניר יצחק פעלה כיתת הכוננות מול עשרות מחבלים והצליחה חלקית לעצור את המתקפה, אך ארבעה מחברי כיתת הכוננות נחטפו. כמו כן רצחו המחבלים שלושה מחברי הקיבוץ (ובהם הרבש"ץ) וחטפו לרצועת עזה מספר לא ידוע של חברים.

קיבוץ מגן

  ערך מורחב – קרב קיבוץ מגן

כיתת הכוננות של הקיבוץ הדפה את המתקפה. כוחות צה"ל הגיעו לאזור רק לאחר כשבע שעות. חבר הקיבוץ אבי פליישר נרצח במתקפה, ושני אחרים נפצעו. למחרת שוב היה ניסיון חדירה לקיבוץ, שצה"ל הדף. ב־9 באוקטובר הקיבוץ פונה.

מושב פרי גן

  ערך מורחב – קרב פרי גן

במושב פרי גן ניצלו המחבלים את חסרונם של רוב החברים בחוליית הכוננות, שהיו מחוץ ליישוב, והצליחו לחדור ליישוב ולירות על תושבים. שלושה מחברי כיתת הכוננות של היישוב שלומית בהם הרבש"ץ הגיעו מיוזמתם לסייע בהגנת פרי גן, ולאחר שחלקם נפצעו הוזעקו עוד מחברי כיתת הכוננות של שלומית. בסך הכל השתתפו בקרב 11 מחברי כיתת הכוננות של המושב שלומית; ארבעה מתוכם נהרגו וארבעה נפצעו.

קיבוץ יד מרדכי

  ערך מורחב – קרב יד מרדכי (2023)

עם תחילת המתקפה נפרסה כיתת הכוננות של יד מרדכי לאורך הגדר הדרומית והשער. ההיתקלות הראשונה עם המחבלים הייתה בקרבת השער. למקום הגיעו שלושה לוחמי מג"ב, שקיבלו פקודה לחסום את צומת יד מרדכי, והחל קרב יריות ביניהם ואנשי כיתת הכוננות ובין כ־20 מחבלים שהגיעו על שמונה אופנועים לשער הקיבוץ. המחבלים ירו רקטת RPG על רכב אנשי מג"ב (שהחטיאה את המטרה) ואף הצליחו לפוצץ את הגדר של הקיבוץ. בזמן הקרב הצטרפו ללחימה כמה לוחמי ימ"מ, והם הצליחו להרוג את המחבלים. זמן קצר לאחר מכן הגיע לגדר הקיבוץ טנדר ועליו כשמונה מחבלים, והכוח המגן התפצל והצליח לאגף את המחבלים ולהרוג אותם. שום מחבל לא הצליח לחדור לקיבוץ בהתקפה.

קיבוץ מפלסים

  ערך מורחב – קרב מפלסים

בתחילתה של מתקפת הפתע תקפו כ־30 מחבלים את קיבוץ מפלסים, ובשעות הראשונות הגנה על הקיבוץ כיתת הכוננות שלו. בצומת הכניסה למפלסים רצחו מחבלי חמאס אזרחים, ולאחר מכן פוצצו את שער הולכי הרגל הראשי וחדרו לקיבוץ. ליד רפת הקיבוץ חטפו המחבלים קבוצת עובדים תאילנדים, ולאחר ירי מצד כיתת הכוננות שחררו אותם. כוחות נוספים של מחבלים תקפו את הקיבוץ משלושה מוקדים, ונהדפו.

באזור השעה 15:00 בצהריים חברו אל כיתת הכוננות לוחמי גדוד ההכשרות של חטיבת כפיר, אשר סייעו לחברי כיתת הכוננות להדוף את המחבלים, והחלו בפינוי האזרחים והגנה על גבולות הקיבוץ, לאורך הלחימה בקיבוץ מספר טירונים נפצעו בהיתקלויות עם מחבלי החמאס.

באזור אנדרטת חץ שחור שליד מפלסים נערך קרב גדול בין מאות מחבלים לאנשי שב"כ, ימ"מ וחיל האוויר. הקרבות באזור הקיבוץ נמשכו כמה שעות, ונהרגו בהם כ־200 מחבלים. השאר נמלטו, ברובם לרצועת עזה.

מושב מבטחים

  ערך מורחב – קרב מבטחים

תוך כדי המתקפה הגיעו המחבלים גם למושב מבטחים והצליחו להיכנס למושב, כשמולם כיתת כוננות שרק לשלושה מחבריה היו כלי נשק. בקרב נהרגו הרבש"ץ, דן אסולין, טל ממן, איתי נחמיאס, גיל אביטל וליאור בן יעקב. רק בצהריים הגיעו כוחות חילוץ.

קיבוץ נירים

  ערך מורחב – הטבח בנירים

את קיבוץ נירים תקפו כ־20 מחבלים. כיתת הכוננות וקצין משטרה ששהה בקיבוץ ניהלו במשך שעתיים קרב מול המחבלים כשהם מתבצרים על הסילו. בהמשך הגיע מסוק לסייע וירה על מחבלים ששהו מחוץ לגדר. רק לאחר שבע שעות הגיעה למקום תגבורת צה"לית. באירוע נהרגו חמישה מחברי הקיבוץ וחמישה אחרים נעדרים.

מושב עין הבשור

  ערך מורחב – קרב עין הבשור

במושב עין הבשור נתקלו המחבלים בכיתת כוננות גדולה יחסית, שכללה כ־78 מחברי המושב שצוידו בחמישה כלי נשק ארוכים מסוג M-16. כיתת הכוננות הצליחה למנוע את חדירת המחבלים. לאחר קרב, שבו נפצעו שניים מחברי המושב, נסוגו המחבלים.

קיבוץ גבים

בקיבוץ גבים הגיעו המחבלים לגדר הקיבוץ וניהלו קרב עם הרבש"צ ואחד מחברי כיתת הכוננות. בעקבות הקרב נסוגו המחבלים, ושני חברי הקיבוץ נפצעו ופונו אחרי שעות ארוכות.

מושב יתד

  ערך מורחב – קרב יתד

15 מחבלים על טנדרים ואופנועים. חברי כיתת הכוננות של המושב וכן לוחמים מגדוד קרקל בפיקודה של אור ליבני-בן יהודה ניהלו קרב עם המחבלים והצליחו לבלום ולהרוג אותם.

מנחת שדה תימן

שני מחבלים מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני נלכדו בלילה של 11–12 באוקטובר ליד שדה תימן, כ־35 ק"מ מרצועת עזה.

הרוגים ופצועים

במתקפה נהרגו ונטבחו כ־1,145 אזרחים ישראלים וזרים, מתוכם 779 אזרחים, 301 חיילים, 55 שוטרים ו-10 אנשי שב"כ (שבעה מהם לוחמים מצוות טקילה), ו־253 נחטפו לרצועת עזה.

יותר מ־3,300 פצועים הובאו לבתי חולים, בהם בית החולים סורוקה, המרכז הרפואי קפלן, המרכז הרפואי שמיר ומרכז רפואי ברזילי. אזרחים נקראו לתרום דם.

בין ההרוגים בחילופי אש עם המחבלים היו ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין; אלוף־משנה אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, שנהרג בהגנה על נירים, וגופתו נחטפה לעזה, אלוף־משנה יהונתן שטיינברג, מפקד חטיבת הנח"ל; אלוף־משנה רועי לוי, מפקד היחידה הרב־ממדית, שנהרג בקרב בקיבוץ רעים; וסגן אלוף יהונתן צור, מג"ד סיירת נח"ל. 55 שוטרים, בהם מפקדי תחנות רהט ושגב שלום, לוחמי מג"ב ותשעה לוחמי ימ"מ, היו בין הנופלים.

21 ערבים־ישראלים, רובם בדואים, נרצחו במתקפה, מפגיעת רקטות ומירי של מחבלים. בקרב הבדואים ארבעה היו מהיישוב אל־באט, שלושה מרהט, שלושה מערערה בנגב, שניים מאל־באט כחלה, שניים מאבו תלול, אחד מתל שבע ואחד נוסף מכסיפה.

בין הנרצחים גם אזרחים זרים: 39 פועלים תאילנדים; עשרה סטודנטים נפאלים לאגרונומיה שנרצחו בעלומים; ארבעה אזרחים פיליפינים, בהם שלושה שעבדו בסיעוד קשישים בעוטף ואחת במסיבה ברעים; שני מטפלים סיעודיים מסרי לנקה שעבדו בבארי; שלושה פועלים סינים שנרצחו בשדרות.

מעדויות חיילים, כוחות זק"א וכן עיתונאים זרים, רבות מגופות ההרוגים הושחתו באמצעות עריפת ראשים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות ברימונים ושרֵפת גופות ואנשים חיים. כמו כן התגלו עדויות למעשי אונס והתעללות מינית בנשים טרם רציחתן. בהקלטה של אחד המחבלים מטלפון של אחת הנשים שרצח הוא התגאה באוזני משפחתו: "הרגתי עשרה יהודים במו ידיי". משרד הבריאות ופסיכיאטרים הזהירו מצפייה בסרט מ־7 באוקטובר שהפיק דובר צה"ל, בנימוק שהצפייה עלולה לגרום טראומה נפשית לצופה.

חטופים ובני ערובה

  ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)

253 אנשים מישראל נחטפו בידי המחבלים לתוך רצועת עזה. על פי הערכות, הם מוחזקים בעיקר בדרום רצועת עזה, שבשליטת חמאס. רוב החטופים הם אזרחים, כולל קשישים וילדים. 35 מהחטופים הם עובדים זרים (רובם מתאילנד) ותיירים. בנוסף, לחלק מהישראלים החטופים ישנה אזרחות כפולה ממספר מדינות, בהן: ארגנטינה, ארצות הברית, צרפת, גרמניה, רוסיה ואיטליה. עד אפריל 2024, שבו לישראל 112 חטופים חיים וחולצו 12 גופות. נקבע מותם של 34 מתוך 129 החטופים שנותרו ברצועה.

במקביל למעשי הרצח, האונס והחטיפות, בוצעו ביישובי העוטף מעשי ביזה בהיקף רחב בידי אזרחים תושבי עזה שהגיעו בעקבות מחבלי החמאס ושאר ארגוני הטרור. בקיבוץ בארי תועדו מעשי ביזה נרחבים שבוצעו, בהם השתתפו גם נשים וילדים עזתים. לפי תחקיר הניו יורק טיימס, "התמקדו בהתקפה שלהם על החלקים המערביים של הקיבוץ, האזור שהיה הקרוב ביותר לעזה. הם בזזו את השכונות הללו בית אחר בית". גם מחבלי החמאס השתתפו בביזה. נבזזו גם בעלי חיים. הם בזזו בין היתר ציוד רפואי של ארגון יד שרה, שנמצא בידי כוחות צה"ל בבית מחבל נוח'בה בעזה. בין הציוד שנבזז לעזה היו 15 טרקטורים גדולים של חברת ג'ון דיר. החברה, שהבחינה בכך, נטרלה אותם מרחוק. מעשי ביזה נרחבים היו גם בקיבוץ ניר עוז שנכבש בידי החמאס למשך שעות ארוכות ב-7 באוקטובר. משחקי ילדים וחפצים אחרים שנבזזו מהקיבוץ נמצאו בח'רבת אחזעה בידי כוחות צה"ל, ובחניית בית החולים נאצר בח'אן יונס, נמצא רכב של הקיבוץ שנבזז. בנתיב העשרה בזזו מחבלים בתי תושבים בזמן שאלו הסתגרו בממ"דים וגנבו כסף ורכוש רב. בכפר עזה, בית הקפה "קפה בסיבוב" נבזז בידי המחבלים ואחר כך נשרף בידיהם.

מתקפות חמאס נגד צוותים רפואיים ואמבולנסים

מחבלי החמאס תקפו במכוון צוותים רפואיים, אמבולנסים ומרפאות. תשעה רכבי הצלה נשרפו והושבתו ואנשי רפואה נרצחו ונפצעו. בין היתר, הותקפו אמבולנסים, בניר עוז ובסופה. באופקים ירו המחבלים לעבר אמבולנס של מד"א ורצחו את נהגו, אהרון חיימוב. מתנדב מד"א מקיבוץ אורים, דייוויד הולצר, העיד על ירי מכוון לעבר אמבולנס בסמוך לאורים, ירי שאף תועד. במסיבה ברעים ירו המחבלים רקטת RPG לעבר אמבולנס שבו היו פצועים ואנשי צוות, הם נרצחו והאמבולנס נשרף כליל, וכן נרצח במסיבה הפרמדיק עווד דראושה בעת שהעניק סיוע רפואי לנפגעים. נוסף על כך הותקפה מרפאת בארי, שבה רוכזו פצועים שנפגעו במתקפה על הקיבוץ, ונרצחו בה בין השאר ד"ר דניאל לוי והפרמדיקית עמית מן, שטיפלו בה בפצועים.

ויסות פצועים בין בתי החולים

בימים הראשונים למערכה נמתחה ביקורת על משרד הבריאות שלא ויסת את הפצועים בין בתי החולים. רוב הפצועים הועברו לסורוקה ולברזילי, ואילו בתי החולים במרכז הועמדו במצב חירום אבל לא קיבלו פצועים. גורמים במערך הרפואי אף ציינו שחוסר הוויסות עלה בחיי אדם.

  ערך מורחב – אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023

במתקפת הפתע ביצעו מחבלי חמאס תקיפות מיניות והתעללות מינית בהיקף נרחב נגד גברים, נשים ונערות ישראלים. ההיקף והשיטתיות של פשעים אלה, לצד הרציחות והעינויים של תושבי ישראל, עונים על ההגדרה של פשעים נגד האנושות, ואף רצח עם. הפשעים שתועדו כללו, אונס, אונס קבוצתי, הטלת מומים והשחתה מכוונת של איברי המין של הקורבנות.

מחבלי חמאס שנעצרו על ידי כוחות הביטחון הישראליים הודו כי קיבלו פקודות מפורשות לתקוף מינית נשים ישראליות. על פי עדויות שהגיעו לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, תקיפות אלה התרחשו בכל הזירות שבהן פעלו מחבלי חמאס, כולל בטבח בנובה, בבתים בעוטף עזה ובבסיסי צבא. עוד אמרו שנצטוו לאנוס את הגופות.

ב-21 בפברואר 2024, פרסם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית דו"ח על ההתעללויות המיניות במהלך הטבח. לפי הדו"ח, "מחבלי חמאס תקפו מינית בכל סוגי הזירות ב-7.10, בשיטתיות ובסדיסטיות בלתי נתפסת. לא רק נשים וילדות, גם ילדים וגברים נפגעו. רבים ממעשי האונס בוצעו בצורה קבוצתית, תוך שיתוף פעולה בין המחבלים המתעללים. לעיתים קרובות, בוצע האונס מול קהל – בני זוג, משפחה או חברים – באופן שנועד להגביר את הכאב וחוסר האונים של כל הנוכחים ולזרוע אימה נוספת".

ב-4 במרץ 2024 התפרסם דו"ח של הצוות המיוחד של האו"ם לענייני אלימות מינית בסכסוכים. הדו"ח מתבסס על ראיונות עם ניצולים ועדים לטבח, חטופים ששוחררו וכן אנשי כוחות הצלה. בנוסף, מתבסס הדו"ח על צילומים של המתקפה ועל מפגשים עם נציגים של רשויות וכוחות הביטחון. הדו"ח קובע כי במתקפת החמאס על ישראל ב-7 באוקטובר בוצעו תקיפות מיניות, והפגיעה המינית ממשיכה כלפי חטופות וחטופים המוחזקים ברצועה. עם זאת קובע הדו"ח כי לא ניתן לקבוע את היקף התקיפות המיניות, וייתכן שהוא לא ייוודע לעולם.

  ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל

כיתות הכוננות בקיבוצים ובמושבים שהגנו על ביתם היו הקו הראשון מול המחבלים. הם בלמו גלים של מחבלים, ורבים שילמו בחייהם. בנוסף, אזרחים חמושים באקדחים לחמו במחבלים בתוך הבתים. כוחות ימ"מ רבים ויחידות מובחרות בצה"ל הוקפצו בנוהל חירום לאזור וליישובים שהותקפו. לוחמי הימ"מ הרגו כ־200 מחבלים, ותשעה לוחמים וקצינים של היחידה נהרגו בקרבות.

שלושה גדודי חי"ר: גדוד 931 מחטיבת הנח"ל, גדוד 890 מחטיבת הצנחנים, וגדוד קרקל מחיל הגנת הגבולות הוקפצו בשעות הבוקר של 7 באוקטובר והשתתפו בבלימת המתקפה. יחידות אגוז, מגלן ודובדבן מחטיבת הקומנדו הוקפצו בשעות הבוקר המוקדמות והשתתפו בקרבות בכפר עזה, כיסופים ונחל עוז.

בעקבות המתקפה פעלו צה"ל ומשטרת ישראל לטיהור עוטף עזה מהמחבלים שחדרו לשם. מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו ב־7 באוקטובר, וקרבות עם מחבלים בשטח ישראל נמשכו גם ב־8 באוקטובר, שבתחילתו נותרו שישה מוקדי לחימה בשטח ישראל. בינתיים החלה מלחמת חרבות ברזל, שבה הפציץ חיל האוויר הישראלי מאות מטרות של חמאס ברצועת עזה, ונערך גיוס מילואים. ב־9 באוקטובר הסתיימה הלחימה ביישובי העוטף, אך המשיכו לבצע סריקות לחיפוש מחבלים מסתתרים.

ב־7 באוקטובר בערב, בתגובה לפתיחת המתקפה, חתם שר האנרגיה ישראל כ"ץ על צו המורה להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה. יומיים לאחר מכן הנחה לנתק את אספקת המים לרצועה.

ב־8 באוקטובר אישר הקבינט המדיני־ביטחוני הכרזת "מצב מלחמה".

ב־21 באוקטובר 2023 פורסם שהשב"כ הקים גוף ששמו חפ"ק ניל"י, שמטרתו לזהות ולהרוג את כל פעילי הנוח'בה של חמאס שהשתתפו בפשיטה וחזרו לעזה. לפי הפרסום חלק ממשתתפי הפשיטה כבר נהרגו.

ב־26 באוקטובר החלה הלחימה הקרקעית ברצועת עזה.

  ערך מורחב – העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל

תגובות בישראל

 

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הגיע למוצב הפיקוד העליון בערך בשעה 9:00. בשעה 11:30 בבוקר 7 באוקטובר, 5 שעות לאחר תחילת המתקפה, יצא נתניהו אל הציבור בהצהרה ראשונה והודיע כי "אנחנו במלחמה". עוד אמר כי הורה לראשי מערכת הביטחון "לטהר את היישובים, לבצע גיוס מילואים נרחב ולהשיב מלחמה שערה בעוצמה ובהיקף שהאויב לא הכיר."

הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס לדיון משעה 14:45 עד 16:20. בשעה 22:16 מסר נתניהו הודעה נוספת לתקשורת, בה אמר כי "צה"ל יפעיל מייד את כל עוצמתו כדי להשמיד את יכולות חמאס". שר הביטחון יואב גלנט אמר ש"נשנה את פני המציאות ברצועת עזה 50 שנה קדימה". ב־11 באוקטובר הודיעו בני גנץ ובנימין נתניהו על הקמתה של ממשלת חירום משותפת. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ציין כי "מאז השואה לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד".

מספר בודד של חברים בממשלה הודו בכישלונם. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ערך ב־15 באוקטובר מסיבת עיתונאים ובה אמר כי הוא "לוקח אחריות על מה שהיה ומה שיהיה". "צריך להודות ביושר, כאב ובראש מורכן – נכשלנו. הנהגת המדינה ומערכת הביטחון נכשלה בשמירה על ביטחון תושביה", אמר סמוטריץ'. גם כמה מחברי הליכוד, כמו השר יואב קיש וח"כ אליהו רביבו, קיבלו אחריות וביקשו סליחה מהציבור. ראשי מערכת הביטחון אף הם הודו בכישלונם. הרמטכ"ל הרצי הלוי הצהיר ב־12 באוקטובר כי "צה"ל אחראי לביטחון המדינה ואזרחיה, ובשבת בבוקר בעוטף עזה לא עמדנו בזה". ראש השב"כ רונן בר כתב באיגרת לעובדי הארגון ולבני משפחותיהם: "לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת... האחריות על כך היא עליי". ראש אמ"ן אלוף אהרון חליוה כתב באיגרת לאנשי אמ"ן כי "אמ"ן תחת פיקודי כשל במתן התרעה למתקפת הטרור שביצע חמאס... וכראש אמ"ן אני נושא באחריות המלאה לכישלון". ראש המל"ל, צחי הנגבי, שהעריך לפני המתקפה כי חמאס מורתע, טען: "זאת טעות שלי, שמשקפת את הטעות של כל גורמי ההערכה לאורך שנים רבות".

ימים אחדים לאחר המתקפה החלו הפגנות מול הקריה בתל אביב שקראו לשחרור השבויים. בעקבות המתקפה השוו רבים בישראל את חמאס לנאצים ולדאעש.

ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויאיר לפיד התראיינו לרשתות התקשורת הזרות, נטלו חלק במערך ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל, והצדיקו את התגובה הישראלית. ובנט אף השווה את חמאס לנאצים.

אמנים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ברשתות החברתיות, וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם עידן עמדי (שהיה לוחם בחיל ההנדסה הקרבית), התגייסו למילואים. בעת המלחמה כתב חנן בן ארי והלחין את השיר "מולדת", העוסק בתגובה למתקפת הטרור ובהתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.

רבנים רבים הצביעו על השוואה בין מתקפת הפתע ב-2023 לבין מלחמת יום הכיפורים והסבירו מבחינה השקפתית תורנית שמתקפת הפתע נבעה בין השאר מהרגשת "כוחי ועצום ידי" וביטחון מופרז בכוחות הביטחון.

יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל

  ערך מורחב – יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל

במליאת הכנסת הועלו חמש הצעות חוק לקביעת יום זיכרון לאומי להנצחת קורבנות מתקפת 7 באוקטובר 2023 וחללי מלחמת חרבות ברזל. ב-17 במרץ 2024 החליטה ממשלת ישראל פה אחד לקבוע את יום כ"ד בתשרי ליום זיכרון לאומי להנצחת הקורבנות. נוסף על יום הזיכרון, הוקמו מספר אנדרטאות לזכר הנספים.

פעילות החברה האזרחית

 

 

לצד התגייסות ללחימה קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים. בכלל זה תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, תיעוד עדויות ועוד. בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה אירחו משפחות שעקרו מבתיהן; נתרמו מוצרי מזון, בגדים, צעצועים ועוד למשפחות; ניתנו תרומות בכסף או בעבודה; הוענק סיוע נפשי לנפגעי חרדה ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה; ניתנו תרומות דם; משלוחי מזון נשלחו לחיילים ולצוותים רפואיים, וכיוצא באלה.

חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות מרובות ומגוונות. כך למשל פורום העסקים, ששותפות בו 200 החברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה בעוטף עזה, על סך 1,000 ש"ח לכל נפש. הבנקים הגדולים בישראל העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת הנפגעים במתקפה, וכך גם קבוצת עזריאלי, שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות. גם חלק מארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית, ובראשם אחים לנשק, השתמשו בתשתית הארגונית שלהם, שנוצרה בתשעת חודשי המחאה, כדי לסייע לניצולים וללוחמים בדרכים שונות ומגוונות.

תגובות החברה הערבית

ברשות הפלסטינית

בסקר שנעשה בין 31 באוקטובר ל־7 בנובמבר בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון ובצפון רצועת עזה, הביעו 59% תמיכה חזקה במתקפה ועוד 16% הביעו תמיכה מסוימת. בקרב הנשאלים מיהודה ושומרון הביעו 68% תמיכה חזקה במתקפה, ואילו בקרב תושבי דרום רצועת עזה הביעו רק 47% תמיכה חזקה במתקפה. בסקר שנערך בין 22 בנובמבר ל־2 בדצמבר, בזמן ההפוגה במלחמת חרבות ברזל, ענו 72% מהנשאלים שחמאס פעל בצורה נכונה כשיזם את המתקפה; 82% בגדה המערבית ו־57% בעזה תמכו בכך. בעזה חשבו 37% מהנשאלים שזו הייתה טעות ובגדה המערבית 12%. 89% ענו שחמאס לא ביצע פשעי מלחמה במלחמה. 85% ענו שהם לא צפו בסרטונים שפרסמו כלי תקשורת בין־לאומיים המציגים מעשים או זוועות שביצעו אנשי חמאס נגד אזרחים ישראלים ב־7 באוקטובר, כמו הרג של נשים וילדים בבתיהם והרוב גם טען שחמאס לא ביצע אותם.

מחמוד עבאס כינס ב־7 באוקטובר ישיבת חירום של הרשות הפלסטינית שבה הדגיש את זכותם של הפלסטינים להגן על עצמם. לאחר כמה ימים הוא גינה פגיעה באזרחים על ידי שני הצדדים. לדבריו הרשות הפלסטינית התנגדה לאלימות ותמשיך לפעולה פוליטית להשגת מטרותיה. בהמשך הוא פרסם ציוץ שבו גינה את מתקפת חמאס, אך מחק אותו. במהלך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, עבאס קרא לחמאס "להשלים במהירות" את עסקת החטופים, כדי "לחסוך מהעם הפלסטיני אסון נוסף עם השלכות לא פחות חמורות מהנכבה של 1948".

מוחמד אשתייה, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, סירב לגנות את המתקפה וטען שהאשמה היא על ישראל, שכן הפלסטינים קוראים כבר 75 שנה לפתרון של בעיית הנכבה וגינוי צריך להיות על הרג כל אזרח. עבאס זכי, חבר הוועד המרכזי של פת"ח, הודה לחמאס על ביצוע המתקפה ובתגובה בפת"ח נאמר כי הוא מייצג את עצמו ולא את עמדות פת"ח. ג'מאל אל־חוואיל, חבר המועצה המהפכנית של פת"ח (ער'), אמר: "ברצון אללה, נראה בגדה המערבית מראות דומים כמו שעשינו בעוטף עזה. כוחות הביטחון של הרשות צריכים להצטרף ללחימה". לדבריו, בפת"ח צריכים לוותר על תמיכה בפתרון שתי המדינות.

ב־19 בנובמבר 2023 הפיצה הרשות הפלסטינית בעולם מסמך שבו טענה כי צה"ל הוא שהרג את כל המבלים שנהרגו במסיבת נובה. למחרת הסירה הרשות הפלסטינית את המסמך מהאתר שלה ומחשבונותיה ברשתות החברתיות, ולפי דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, הבהירה שהמסמך אינו משקף את עמדתה הרשמית.

בסוף נובמבר, ג'יבריל רג'וב אמר שמתקפת הפתע הייתה תגובה טבעית לכיבוש של ישראל וחלק ממלחמת ההגנה של הפלסטינים.

בסוף דצמבר, אוסמה אל-עלי, השגריר הפלסטיני בעמאן וחבר המועצה הלאומית הפלסטינית המייעצת לתנועת הפתח, אמר ביחס למתקפה שחמאס עשה טעות והביא "100 קטסטרופות על עזה".

לאחר ביקורת של חמאס נגד ההחלטה של אבו מאזן למנות ראש ממשלה פלסטיני חדש, מוחמד מוסטפא, הפתח יצא במתקפה נגד חמאס – והאשים אותו כי יזם את המתקפה של 7 באוקטובר מבלי להתייעץ עם המערכת הפלסטינית ובכך כפה עליהם אסון "גדול יותר מהנכבה של 1948".

בקרב ערביי ישראל

חבר הכנסת איימן עודה טען כי דבר אינו מצדיק פגיעה בחפים מפשע וגינה את התנהגות חמאס, שהרג יהודים וערבים בישראל. הוא גם גינה פגיעה בחפים מפשע בעזה, וטען כי שלום על בסיס שתי מדינות הוא הדרך למנוע פגיעות כאלה. כן פנה עודה לאזרחים ערבים בישראל להימנע מאלימות.

בזמן המתקפה היו כמה יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם. בדואים כתבו גם כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית. חבר הכנסת אחמד טיבי הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל בידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים. עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום שנפגעו, בדואים ויהודים, ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.

במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית־יהודית בתל אביב–יפו", שמונה כ־500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו האגודה למען ערביי יפו, המועצה האסלאמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, שייח'ים ואימאמים וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה. יוזמה דומה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פוריידיס. קבוצה של כ־600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.

באום אל־פחם התקיימה שיירת מכוניות של תנועת חיראק העממי לתמיכה בחמאס. מארגן ההפגנה נעצר. אוניברסיטת חיפה השעתה ארבעה סטודנטים ערבים שהביעו תמיכה בחמאס ברשתות החברתיות.

תגובות בעולם

ראו גם – תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל

 

התגובות בעולם המערבי כללו הזדהות עם ישראל, גינוי חריף של מתקפת הטרור והחטיפה. חלק מהתגובות הרשמיות של ארצות ערב כללו גינוי של המבצע הישראלי ברצועת עזה ושבחים כלפי פעולת חמאס, בייחוד מצד איראן.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע על תמיכה חד משמעית בישראל ונשא שני נאומים מיוחדים על המלחמה בישראל. הוא השווה את החמאס לדאעש ושלח איום לחזבאללה להימנע מניצול המצב. ביידן שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל. ארצות הברית שלחה את נושאת המטוסים ג'רלד פורד הנמצאת בים התיכון, עם צי ספינות התקיפה שלה, לעגון קרוב יותר מול חופי ישראל, וכן שלחה לאיזור צוללת גרעינית מסוג "אוהיו". ארצות הברית צפויה גם להודיע על הגדלת משלוח הנשק לישראל. הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם האמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל. ב-10 באוקטובר 2023 נשא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נאום נוסף שבו הוא גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, אותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הוא העניק גיבוי מלא לישראל - כולל הבטחת סיוע צבאי, הצבת נושאת מטוסים להרתעה אסטרטגית ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.

בריטניה הודיעה ב־12 באוקטובר על פריסת כוחות באזור מזרח הים התיכון במטרה לסייע לישראל. הכוח כולל מטוסי ביון וספינות מלחמה, ובריטניה גם השתתפה במבצע שומר השגשוג בים סוף, ובמתקפה האוויריות בתימן על בסיסי חות'ים.

קנצלר גרמניה, אולף שולץ, החליט לשלוח לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל. עוד פורסם כי גרמניה תספק כעשרת אלפים פגזי טנקים לישראל. לעומתן איטליה הודיעה כי הפסיקה למכור נשק לישראל מאז פרוץ המלחמה.

בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הודו, יפן, ספרד, ברזיל ואיחוד האמירויות הביעו תמיכה בישראל וגינו בחריפות את מתקפת הטרור של חמאס. כמו כן ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה וסולידריות עם ישראל. ב11 לנובמבר אמר נשיא צרפת מקרון כי ישראל חייבת להפסיק להרוג תינוקות ונשים בעזה, אך בהמשך גורם צרפתי בכיר הבהיר שמקרון לא התכוון לטעון שישראל פוגעת בכוונה באזרחים. נתניהו הגיב במסיבת עיתונאים לדבריו כי ישראל לא צריכה ולא תקבל הטפות מוסר בעניין זה.

ב-18 באוקטובר ביקר ג'ו ביידן בישראל. בנוסף ביקרו בישראל להבעת תמיכה והזדהות קנצלר גרמניה אולף שולץ, ראש ממשלת הממלכה המאוחדת רישי סונאק, ראש ממשלת צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס. כמו כן ביקרו בישראל מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן (שלוש פעמים), מזכיר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין ושר החוץ של בריטניה ג'יימס קלברלי.

ב-10 באוקטובר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה הוציאו הצהרה משותפת התומכת בישראל, ומכירה בזכותה להגן על עצמה. ההצהרה גם מגנה את החמאס ורואה בפעילותו מעשי טרור מחרידים וטוענת כי אין להם שום לגיטימציה. המנהיגים טענו כי אין אפשרות לשבת עם החמאס לשיחות שלום, וכי בעודם תומכים בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, חמאס לא מקדם שאיפות אלה ומציע רק עוד טרור ושפיכות דמים. המנהיגים גם הזהירו גורמים נוספים במזרח התיכון מהתערבות בסכסוך.

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הציגה חמישה עקרונות בסיסיים ליום שאחרי המלחמה בין ישראל לחמאס. היא אמרה שלישראל יש זכות להגן על עצמה בשעה שחמאס התחבא בבונקרים והסליק נשק מתחת למחנות פליטים ולתשתיות אזרחיות. את השימוש של חמאס בפלסטינים חפים מפשע ובבני הערובה כמגינים אנושיים הגדירה כרשע טהור.

מנגד, הליגה הערבית, הרפובליקה העממית של סין, רוסיה וטורקיה הביעו עמדה נייטרלית או שתמכו בפלסטינים. איראן שיבחה את המתקפה של חמאס, וכך גם הארגון הפרו-פלסטיני, סטודנטים למען צדק בפלסטין שפעיל בקמפוסים בארצות הברית.

קריאות להגדרה כרצח עם

ב־16 באוקטובר 2023, מכתב פתוח שנחתם על ידי כ־240 מומחים משפטיים, כולל משפטנים ואקדמאים, הכריז על התקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 כ"פשע של רצח עם". על פי המכתב, "מאחר שהמעשים הנוראיים הנרחבים הללו בוצעו מתוך כוונה להשמיד, כולה או חלקה, קבוצה לאומית – ישראלים – ככל הנראה הם מהווים פשע בין־לאומי של רצח עם". המכתב אושר על ידי מומחים משפטיים ממוסדות בולטים, כולל בתי הספר למשפטים של הרווארד וקולומביה, קינגס קולג' בלונדון והאוניברסיטה העברית בירושלים. דן אלדד, לשעבר ממלא מקום פרקליט המדינה, מילא תפקיד מרכזי בניסוח המכתב. על המכתב חתם גם מרכז ראול ולנברג לזכויות אדם, בראשות שר המשפטים הקנדי לשעבר, ארווין קוטלר.

הגדרה משפטית של רצח עם

על פי אמנת רצח העם משנת 1948, רצח עם דורש הן כוונה לרצח עם ("כוונה להרוס, באופן כולל או חלקי"), הן מעשים שבוצעו להשמדת "קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית" בכוונה זו; המעשים יכולים להיות כל אחד מהסעיפים הבאים:

(א) הרג חברי הקבוצה;
(ב) גרימת חבלה חמורה בגוף או בנפש לחברי הקבוצה;
(ג) פגיעה במתכוון בקבוצה תנאי חיים שנועדו להביא להרס הפיזי כולו או מקצתו;
(ד) הטלת אמצעים שנועדו למנוע לידות בתוך הקבוצה;
(ה) העברת ילדי הקבוצה בכוח לקבוצה אחרת.

מעשים ענישים כוללים רצח עם וגם שותפות וניסיון, קשירת קשר או הסתה לביצוע רצח עם, ולצדדים לאמנה יש חובה למנוע ולדכא אותם.

בחקיקה הישראלית בחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, נאמר בדברי הפתיחה לחוק: "בחוק זה "השמדת עם" פירושה – אחד המעשים המפורטים להלן שנעשה בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קיבוץ לאומי, אתני, גזעי או דתי (להלן: "קיבוץ"), באשר הוא קיבוץ כזה."

ב־17 באוקטובר 2023 פרסם Genocide Watch "התרעת חירום לרצח עם", וקבע כי "חמאס תקף את הישראלים פשוט כיוון שהם ישראלים. זה היה הטבח הקטלני ביותר ביהודים מאז השואה. איראן, חמאס, חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הביעו את הכוונה הג'נוסיידית שלהם להשמיד את עם ישראל. מעשי הטבח של חמאס היוו מעשי רצח עם. ההתקפות היו גם פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה". ב־24 באוקטובר 2023 פרסם המכון עצומה, שבה טענו חוקרים של לימודי שואה ורצח עם ומניעתו, ביניהם פרופ' גרגורי ה' סטנטון (אנ') ופרופ' ישראל צ'רני, כי פעולות חמאס נגד אזרחים ישראלים נחשבות כרצח עם ופשעים נגד האנושות. ההצהרה קוראת למועצת זכויות האדם של האו"ם, לעצרת הכללית של האו"ם, למשרד היועץ המיוחד של האו"ם למניעת רצח עם ולמועצת הביטחון של האו"ם לחקור, לגנות ולהפנות את המצב לבית הדין הפלילי הבין־לאומי (ICC). העצומה גם קוראת להכיר במעשים אלה כרצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. העצומה פונה למדינות החברות באו"ם להשתמש בבתי משפט לאומיים לצורך הליכים משפטיים נגד האחראים לרצח העם.

ב-23 באוקטובר, פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את מאמרו של פרופ' עמיחי כהן מאמר בו הוא קבע "ההתקפה של החמאס התבצעה כחלק מפשע של רצח עם."

בנובמבר 2023, עורך דין המייצג את משפחותיהם של תשעה קורבנות ישראלים מהתקפות חמאס ב־7 באוקטובר הגיש תלונה לבית הדין הפלילי הבין־לאומי (ICC) המאשים את חמאס ברצח עם. עורך הדין אישר כי הוא והצוות המשפטי שלו אימתו את הלגיטימיות של ההאשמה ב"רצח עם" בהתאם לחוק.

ד"ר הילי מודריק־אבן חן, מרצה בכירה למשפט בין־לאומי ציבורי ויו"ר המרכז האוניברסיטאי למחקר ולמידה של רצח עם, טענה כי הפשעים שביצע חמאס ב־7 באוקטובר מהווים פשע של רצח עם. היא מצביעה על ראיות כמו אמנת חמאס הקוראת לחיסול מדינת ישראל והסתה נרחבת נגד יהודים וישראלים המוטבעת במספר היבטים של התשתיות, התרבות והתקשורת בעזה, ואשר מעידה על כוונה ספציפית להשמיד את האוכלוסייה היהודית והישראלית.

לפי האקונומיסט, לוחמי חמאס שניהלו את המתקפה ב־7 באוקטובר, ביצעו פעולות בהתאם לכוונותיהם לרצח העם המתוארים באמנת היסוד של חמאס. לעומת זאת, במאמר נטען כי המערכה הצבאית של ישראל בעזה אינה עומדת בקריטריונים לרצח עם.^{[דרוש מקור: המאמר המוזכר לא קיים בקישור שבהערה]}

בדצמבר 2023 סיירו נציגי משפחות החטופים בכפר עזה ובאזור המסיבה ברעים עם קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ודרשו ממנו להביא לדין את מחבלי חמאס לדין על פשעים נגד האנושות ורצח עם.

  ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל

הפצת תאוריות קונספירציה בישראל

שעות ספורות אחרי תחילת המתקפה בבוקר 7 באוקטובר, פורסמה ברשת תיאוריה שהמתקפה היא מזימה של אהוד ברק, איסמעיל הניה וראש השב"כ רונן בר, שרקמו תוכנית להחליש בדרך זו את בנימין נתניהו. על פי התיאוריה ההסכם ביניהם היה שלא יהיו הרוגים, אך הביצוע השתבש. התיאוריה הועלתה בחשבון טוויטר בשם "אמת" (emet), בצירוף סרטוני חמאס מהמתקפה שמוכיחים אותה כביכול. בעל החשבון כתב בפוסט שבמתקפה נראים אנשים לבושים חולצות טי שרט בצבע טורקיז ואלו ישראלים שמסייעים לחמאס. בין היתר הוא הצביע על תמונה של אדם לבוש חולצה כזאת, והוכיח, כביכול, שזהו שוטר ששמו אלון ברד, שנהרג במתקפה, והוא בוגד שסייע לחמאס. לחשבון היו אלפי עוקבים שהדהדו את הקונספירציה, ביניהם חברי כנסת ואנשי תקשורת, והיא התפשטה במהירות. "בוגדים מבפנים" הפך מיד לטרנד בטוויטר, במדינות שונות פורסם שישראל עמדה מאחורי המתקפה עליה, והחמאס פרסם אותה.

אשתו של השוטר שנהרג הגישה תלונה במשטרה נגד חשבון הטוויטר "אמת", החשבון נסגר, ובעל החשבון, אריה חלאטניק, נלקח לחקירה. אשתו של השוטר קיבלה איומים עליה ועל ילדיה.

ארגוני ביון איראניים ורוסים סייעו להפצת התאוריות באמצעות חשבונות אנונימיים ברשתות. לטענת מומחים בתחום, המטרה של הפצת ידיעות כזב כאלה היא זיהוי שסע חברתי והעמקתו על ידי הפצת שקרים.

הפצת מידע כוזב על ידי ישראלים

לפי דיווח של "הארץ", ארגון "זק"א" הפיץ דיווחים על זוועות שמעולם לא התרחשו, כחלק מהמאמץ להשיג חשיפה תקשורתית. גם בעדויות נוספות של אנשי זק"א נמסרו תיאורים שנכונותם מוטלת בספק.

בריאיון לעכשיו 14 סיפר סגן מפקד חטיבת כפיר כי אחת הנרצחות בבארי היא ניצולת שואה בשם ג'ניה. בקיבוץ הכחישו את המידע.

בנובמבר 2023 כתבה שרה נתניהו מכתב לג'יל ביידן בו קראה לה לפעול לשחרור החטופים. במכתב ציינה שאישה בהיריון נחטפה לרצועה וילדה תינוק בשבי חמאס, אך מידע זה לא אומת. הידיעה הוגדרה כ"פייק ניוז" או שמועה לא-מבוססת.

הפצת מידע כוזב על ידי חמאס

בד בבד החלו להישמע תלונות בעולם על כך שחמאס מפיץ מידע כוזב ברשתות החברתיות. האיחוד האירופי התלונן לאילון מאסק כי X משמשת להפצת מידע כוזב על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית". האיחוד איים בהטלת עיצומים כספיים על הרשת. לפי בדיקה שערך ניו יורק טיימס, חמאס הצליח למנף את הקשיים באכיפת מדיניות התוכן של X, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה במטרה לעורר אימה. לטענת מומחים, בוטים וחשבונות מזויפים שמפעילים איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים פייק ניוז ונרטיבים שמשרתים את חמאס. בתגובה אמרה מנכ"לית X, לינדה יאקרינו, כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.

אל מחבלי החמאס ב־7 באוקטובר הצטרפו עיתונאים ערבים מעזה – עובדים של אמצעי תקשורת בין־לאומיים – שסיקרו את המתקפה ואת הטבח. 14 תובעים כלליים במדינות שונות בארצות הברית הזהירו ב־7 בדצמבר את מערכות התקשורת של "ניו יורק טיימס", CNN, וסוכנויות הידיעות AP ורויטרס כי הם נמצאים כעת "תחת השגחה" בשל כך. בתחקיר של Honest Reporting מינואר 2024, הובאו סרטונים המתעדים צלמי עיתונות בעזה שעובדים עם כלי תקשורת בעולם, כמו רויטרס ו-AP, מביעים שמחה לנוכח שידור צילומים מתוך לינץ' שביצעו מחבלי חמאס בחייל צה"ל. כמו כן תועדו עיתונאים הקוראים להצטרף למחבלים שחדרו לישראל. כמו כן, תמונות מהטבח, שצילם אותו צלם שתיעד את הלינץ' בחייל, נבחרו ל"תמונות השנה" לשנת 2023 בניו יורק טיימס ורויטרס.

יחידת דובר צה"ל הפיקה את 'סרט הזוועות' – סרטון בן 47 דקות, עם תיעוד ממצלמות גו־פרו שצילמו המחבלים בעת המתקפה. הסרטון, שבו תיעוד של מקרים רבים ממעשי הזוועות שבוצעו באזרחי העוטף סמוך לרציחתם, הוקרן בישראל לאנשי התקשורת הזרה ולחברי הכנסת. ב־14 בנובמבר 2023 הוקרן הסרטון לכ־150 חברי הקונגרס האמריקני, ועורר תגובות קשות אצלם.

בעקבות המתקפה החלה יחידת להב 433 של משטרת ישראל לחקור את האירועים שקרו ביום הטבח, ופרסמה סרטון שבו עדויות על עשרות מעשי אונס והתעללויות מיניות. היחידה הפיקה כ־700 עדויות של ניצולים, ובידיה עשרות אלפי קובצי וידאו שבהם מתועדים מעשי הטבח והזוועה. בתחילת דצמבר המשטרה פרסמה כי בידיה נמצאים 200 אלף סרטונים. הסרטונים נלקחו ממצלמות הגוף של מפקדי חמאס, ממצלמות רכב וממצלמות אבטחה. על בסיס התיעוד שבידה הוציאה סרטון שמתעד אירועים מהטבח, בדומה לסרטון שהוציא דובר צה"ל.

מחבלי החמאס שנתפסו בזמן הטבח נחקרו, והשב"כ פרסם סרטונים חלקיים מחקירתם. מידע שהוצא מהם שימש לייצר תקיפות ברצועת עזה.

בעקבות הטבח הואצו התוכניות להקמת כיתות כוננות. עד 1 בנובמבר 2023 הוקמו יותר מ־700 כיתות כוננות משטרתיות ברחבי הארץ. ב־7 בדצמבר הושקה תוכנית "משיב הרוח" להקמת וחימוש כיתות כוננות צה"ליות באזורי הגבול.

ב־10 בדצמבר 2023 הכריז הבמאי והמפיק היהודי סטיבן ספילברג על מיזם לתיעוד הזוועות והפשעים נגד האנושות שביצעו הפלסטינים במתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר. במסגרת הפרויקט יוקלטו עדויות של ניצולי הטבח.

ב-4 בינואר 2024 פורסם שהרמטכ"ל הרצי הלוי הקים צוות בכירים לרבות רמטכ"ל לשעבר שיתחקרו את מלחמת חרבות ברזל, לרבות מחדל 7 באוקטובר, ההכנות לתמרון והלחימה בתוך הרצועה. לאחר מספר שבועות ב-25 בינואר בעקבות ביקורת הרמטכ"ל החליט להקפיא את וועדות החקירה.

מבקר המדינה החל לבחון את ההתנהלות שקדמה ל-7 באוקטובר. הוא ציין כי 'ככל שתוקם ועדת חקירה יקבעו גבולות גזרה ביחס לנושאים שנבדקו'.

כלקח מהמתקפה מרצועת עזה צה"ל החל בינואר 2024 להוסיף בגבול ברמת הגולן מכשולים כנגד תקיפה ממונעת על גדר המערכת.

לקראת סוף ינואר 2024 הציגה ישראל האשמות חמורות נגד סוכנות אונר"א לפיהם 12 מעובדי הסוכנות היו מעורבים במתקפת הפתע על ישראל. בתגובה מדינות מערביות ובראשם ארצות הברית השהו את הסיוע לאונר"א. בפברואר היא עדכנה את מספרם ל-30, ואף הוסיפה שקרוב ל-1500 מעובדי אונר"א הם פעילי טרור.

ב-17 במרץ 2024 אישרה ממשלת ישראל השלושים ושבע פה אחד כי מדי שנה בכ"ד בתשרי יצוין יום זיכרון לאומי לציון הטבח ב-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. כאשר כ"ד בתשרי נופל בשבת, יום הזיכרון יחול למחרת, יום ראשון כ"ה בתשרי. בנוסף קבעה הממשלה כי בשנה הנוכחית, 2024, יצוין באופן חד פעמי בטקסי זיכרון, גם התאריך הלועזי 7 באוקטובר.

כלקח מאירועי המתקפה משטרת ישראל החלה ברכש ובהצטיידות של רכבים ממוגני ירי וכלי שיט ממוגן ירי.

ב-22 באפריל 2024, הודיע ראש אגף המודיעין, אהרון חליוה כי יתפטר בתום השלמת שלב התחקירים ולאחר שימונה לו מחליף, עוד קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית.

• חטיבת גולני במלחמת חרבות ברזל
• חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל
• חטיבת עוז במלחמת חרבות ברזל
• מתקפת הטרור על עין השלושה
• קרב הטנקיסטיות במתקפת הפתע על ישראל
• משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל
• החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
• ענר שפירא
• אזהרות התצפיתניות (2023)

• אילן כפיר, "אוגדת עזה נכבשה", הוצאת ידיעות ספרים, 2024
• יואב לימור, "גיבורים - לבד מול החמאס", הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2024

  מדיה וקבצים בנושא מתקפת הפתע על ישראל בוויקישיתוף

• זוועות 7 באוקטובר, באתר ממשלת ישראל (באנגלית)
• מפת הטבח ב־7 באוקטובר – פרויקט גיאו־ויזואלי לייצוג מקיף של הזוועות – מקומות, שמות ותמונות הנרצחים, אתר ייעודי – oct7map.
• עמוס הראל, חצי שנה אחרי, חלקי הפאזל של 7 באוקטובר מתחברים, הארץ, 29 במרץ 2024
• איתמר אייכנר, "שורפים אותנו": סיור וירטואלי מצמרר בתוך יישובי העוטף, באתר ynet, 24 בדצמבר 2023
•   אורי בר־יוסף, השאננות שהובילה למלחמה לא נבעה רק מכשל מודיעיני, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2023
• מתקפת פתע על ישראל בחג – עדכונים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
• מתקפת פתע של חמאס - עדכונים, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
• עזה פתחה במלחמה - עדכונים, באתר וואלה!‏, 7 באוקטובר 2023
• שי לוי, ‏מכת הפתיחה בעזה: מצלמות התצפית הופצצו, המאו"ג היה נצור, באתר ‏מאקו‏, 11 ביוני 2011
•   יומן אירועים - כל העדכונים, התיעודים והדיווחים האחרונים, באתר צה"ל
•   חללי "חרבות ברזל", באתר צה"ל
• פרויקט רסיסי גבורה, באתר מקור ראשון
•   מלחמה בישראל: כל שמות ההרוגים וקורבנות הטבח שפורסמו, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
•   יניב קובוביץ, ממתקפת הפתע עד הגעת צה"ל: השעות הראשונות של המלחמה, שלב אחרי שלב, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2023
• ישי פורת, לוחמי שלדג משחזרים: "מסוג הקרבות שאתה לא יודע מתי ייגמרו", באתר חדשות 13, 20 באוקטובר 2023
• יואב זיתון, צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
•   צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 08:11)
•   "היד ושם של 2023" - האנשים שהחליטו לתעד את סיפורי הזוועות, סרטון בערוץ "כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 09:42)
• איתמר אייכנר, חציית הגדר, המנהרות - והטבח: תיעודים חדשים של CNN ממצלמות חמאס ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
• שי לוי, ‏"המחדל של ראש אמ"ן? צה"ל שכח שצריך להתנהל כאילו אין מודיעין", באתר ‏מאקו‏, 26 בנובמבר 2023
• מעין רודה ורעות מרים כהן, הנופלים והנרצחים במלחמה: כל הנתונים, באתר ynet, 27 בנובמבר 2023
• רונן ברגמן, איתי אילנאי, "7 ימים", תחקיר: שרשרת התקלות הבלתי נתפסת שהובילה להפתעת 7 באוקטובר, באתר ynet, 1 בדצמבר 2023
• האם יש אנשים שחזו את 7 באוקטובר? בערוץ כאן 11
• רביב דרוקר, הכוחות שלא הוקפצו, ההתרעות שלא הועברו: תחקיר המחדל באוגדת עזה, באתר חדשות 13, 21 בדצמבר 2023
• רונן ברגמן, יואב זיתון, השעות הראשונות של השבת השחורה, באתר ynet‏, 12 בינואר 2024
• איתי אילנאי, בוכריס הקליד בווטסאפ "לוודא כוננות" - ואז התחיל הכאוס: 7 באוקטובר של מגלן, דקה אחרי דקה, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2024
• זמן אמת עונה 8 | פרק 1 - על העיוורון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 במרץ 2024