ניר עוז: קיבוץ בישראל
נִיר עוֹז הוא קיבוץ בחבל אשכול, שבמערב הנגב הצפוני, כשלושה קילומטרים ממערב למגן, וכשני קילומטרים מנירים.
 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | אשכול |
| גובה ממוצע | 106 מטר |
| תאריך ייסוד | 1955 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022 | |
| - אוכלוסייה | 380 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -3.1% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   ניר עוז | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019 | 6 מתוך 10 |
שטח הקיבוץ הוא כ-20,000 דונם. ענפי החקלאות של הקיבוץ כוללים: פלחה, שלחין, מטעים, בקר (עגלים לבשר) ולול. בקיבוץ נמצא מפעל נירלט לייצור חומרי איטום סיליקוניים, צבעים וחומרי בניין, וגם חברה לתכנון ופיתוח הנדסי.
רבים מתושבי הקיבוץ נרצחו או נחטפו לעזה במהלך הטבח בניר עוז במתקפת הטרור בכ"ב בתשרי, שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023.
היסטוריה
ניר עוז הוקם בספטמבר 1955 באזור "ביר גרא" מול חאן יונס, על ידי גרעין של הקיבוץ הארצי, כהיאחזות נח"ל ה-15 והקיבוץ ה-70 של הקיבוץ הארצי. טקס העלייה על הקרקע התקיים ב-29 בספטמבר 1955 בנוכחות אברהם הרצפלד ומפקד פיקוד הנח"ל, אהרון דורון. לקיבוץ הוקצו בראשיתו 6,000 דונם והוא יועד להתבסס על לול, רפת, גידולי שדה, בעיקר שעורה, ומטעים. בעת הקמתו התגוררו מתיישביו בצריפים ולצורך חדר אוכל הוקם אוהל גדול. העלייה על הקרקע התאפשרה הודות לצינור מפעל ירקון-נגב שסיפק מים להשקאת 200 דונם שלחין באזור.
באפריל 1957 הגיע למקום גרעין הקבע של הקיבוץ.
מאז שנת 1960, פועל במקום נקודה ירוקה – הגן הבוטני בקיבוץ ניר עוז. זהו גן בוטני מוכר, השייך לקבוצה מצומצמת של גנים בוטניים בישראל, הזכאים למימון ממשלתי. הוא משמש בעיקר לניסויים בהתאמת צמחים לתנאי מדבר. הגן משתרע על 120 דונם ומגודלים בו למעלה מתשע מאות זני צמחים.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים. בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.
הטבח בניר עוז
ערך מורחב – הטבח בניר עוז
במתקפת הפתע על ישראל אירע הטבח בניר עוז בו מחבלי חמאס רצחו וחטפו לרצועת עזה כשליש מחברי הקיבוץ בבתיהם. מאות מחבלים ואזרחים עזתיים השתתפו בטבח, וכן במעשי ביזה ושריפה נרחבת של בתים. חברי הקיבוץ ששרדו פונו לאילת. הקיבוץ הוגדר כשטח צבאי סגור. כשלב ביניים, התושבים החליטו לגור בקריית גת, וב-2 בינואר 2024 הושלם מעבר התושבים למגורים הזמניים בקרית גת.
ב-24 בנובמבר 2023, בפעימה הראשונה של שחרור החטופים במהלך ההפוגה במלחמת חרבות ברזל היו רוב המשוחררים מהקיבוץ. ב-27 בנובמבר 2023 שוחררו חטופים נוספים מהקיבוץ.
קישורים חיצוניים
- ניר עוז, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
אוסף תצלומים מימי ראשית היישובים שדרות, נחל עוז,, ניר עם, נירים, מפלסים, בארי - באתר הארכיון הציוני, 19 באוקטובר 2023
השבר של ניר עוז: הקיבוץ שרבע מחבריו נרצחו ונחטפו בשבת השחורה, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב- ירון מאור מניר עוז שניהל מלחמה עם 20 כדורים ואקדח מספר לערוץ 7 את סיפורו האישי.
הנחת אבן פינה להיאחזות הנחל ניר עוז, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1956
הערות שוליים
This article uses material from the Wikipedia עברית article ניר עוז, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.