עמוס ידלין

ידלין היה טייס קרב בחיל האוויר, ובתפקידו הצבאי האחרון כיהן כראש אגף המודיעין (אמ"ן).

עמוס ידלין

אלוף עמוס ידלין ביוני 2005, במדי חיל האוויר
לידה	20 בנובמבר 1951 (בן 72) ישראל חצרים, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בית הספר לטיסה
צאצאים	רותם ידלין
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1970–2010 (כ־40 שנה)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
מפקד טייסת 116 מפקד טייסת 106 מפקד בסיס נבטים מפקד בסיס חצרים מפקד להק המודיעין ראש מטה חיל האוויר מפקד המכללות הצבאיות נספח צה"ל בארצות הברית ראש אגף המודיעין
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים מבצע אופרה   מבצע שלום הגליל   המערכה ברצועת הביטחון   מבצע אופרה האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה   מלחמת לבנון השנייה מבצע חורף חם מבצע עופרת יצוקה
תפקידים אזרחיים
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי

ידלין נולד וגדל בקיבוץ חצרים שבנגב, הבכור מבין שלושת בניהם של עדה ואהרן ידלין, נכדו של דוד הכהן, ואחיינו של האלוף עוזי נרקיס. בנובמבר 1970 התגייס לצה"ל. עם גיוסו התנדב לקורס טיס מספר 68, אותו סיים כטייס קרב. ב-1972 הוצב כטייס A-4 סקייהוק ("עיט") בטייסת 102 ("טייסת הנמר המעופף") בבסיס חצרים. ב-1973 השתתף במלחמת יום הכיפורים, שביומה הראשון ערך את גיחתו המבצעית הראשונה. לאחר המלחמה עבר קורס מדריכי טיסה וחזר לטייסת.

ב-1976 הוצב כטייס נשר בטייסת 253 ("טייסת הנגב") בבסיס איתם שבסיני. ב-1978 מונה למפקד גף הדרכה בטייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") שהפעילה מטוסי כפיר מבסיס חצור. ב-1979 מונה למפקד גף יירוט בטייסת 109 ("טייסת העמק") בבסיס רמת דוד. בתחילת שנות השמונים היה חבר במשלחת השנייה של חניכי קורס הסבה ל-F-16 ("נץ") בארצות הברית. ב-1980 מונה לסגן מפקד טייסת (סמ"ט ב') בטייסת 117 ("טייסת הסילון הראשונה") שברמת דוד.

ב-1981 מונה לסמ"ט א' בטייסת 253 שבבסיס רמון. למרות שעבר טייסת, השתתף ב-7 ביוני באותה שנה ב"מבצע אופרה" (מבצע תקיפת הכור בעיראק), והיה אחד משמונת הטייסים שנבחרו למשימה. ב-1982 השתתף במלחמת לבנון, וב-1983 יצא ללימודי תואר ראשון בחוג לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 1985, עם סיום לימודיו, מונה למפקד טייסת 116 ("טייסת הכנף המעופפת"), שהפעילה מטוסי A-4N סקייהוק ("עיט") מנבטים.

ב-1987 עבר הסבה למטוס F-15 ("בז") ומונה למפקד טייסת 106 ("טייסת הבז השנייה", כיום "טייסת חוד החנית") בבסיס תל נוף. בעת היותו מפקד הטייסת יצא במטוס F-15 חד-מושבי חמוש, במבנה עם מטוס נוסף, למשימה מחוץ לגבולות ישראל. בסיום המשימה החליטו ידלין ובן זוגו לתרגל קרב אוויר. ידלין שכח להעביר את המפסקים למצב אימונים, ובמהלך האימון "נעל" על בן זוגו ולחץ על כפתור שיגור החימוש. לתדהמתו, שוגר טיל אוויר-אוויר חי ופגע בחברו. באירוע, שנחשב נדיר בחומרתו, נפגע המטוס ופרצה בו אש במנוע ימין. הטייס כיבה מנוע, ביצע פעולת חירום והצליח לנחות בשלום. בעקבות האירוע כתב ידלין ביוזמתו מכתב למפקד חיל האוויר, האלוף אביהו בן-נון, בו ביקש לסיים את תפקידו.

אחרי שפרש מפיקוד על הטייסת מונה ב-1988 לראש ענף אימוני קרב בלהק אוויר. ב-1989 מונה לראש ענף תכנון במחלקת תכנון וארגון (תוא"ר) שבלהק ראש המטה, ובאפריל 1990 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה לראש מחלקת תוא"ר. ביוני 1993 יצא ללימודי תואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. לאחר חזרתו לישראל בשנת 1994 מונה למפקד בסיס נבטים וראש מנהלת היערכות חיל האוויר בדרום. בשנת 1995 מונה למפקד בסיס חצרים והועלה לדרגת תת-אלוף. במהלך פיקודו ניהל את קליטת מטוס ה-F-15I ("רעם"). בשנת 1998 מונה לראש להק המודיעין (למד"ן), ובשנת 2000 מונה לראש מטה חיל האוויר.

במהלך שירותו הצבאי צבר ידלין למעלה מ-4,200 שעות טיסה וביצע 255 משימות בשטח אויב.

בשנת 2002 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד המכללות הצבאיות. בעת היותו מפקד המכללות ביקש להתנסות בעבודת חיילי המילואים במחסומים ביהודה, שומרון ועזה. לאחר שעמד שמונה שעות בשני מחסומים, התבטא ידלין בלשון: "זאת עבודה מחורבנת. לא הייתי רוצה להמשיך בה ולו דקה. אתה אף פעם לא יודע מי המחבל וצריך להתייחס לכל אחד בחשדנות. לא כל החיילים דוקטורים, ואם היו להם כישורים טובים, הם היו במקומות אחרים. זאת עבודה קשה וכפוית טובה". בשנת 2003 כתב מאמר עם פרופ' אסא כשר ובו הציגו השניים נימוקים מוסריים למדיניות הסיכולים הממוקדים. בשנת 2004 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית.

ראש אמ"ן

ב-5 בינואר 2006 מינה הרמטכ"ל דן חלוץ את ידלין לראש אגף המודיעין. הוא היה לטייס חיל האוויר הראשון שמונה לתפקיד זה. ידלין כיהן בתפקיד זה במהלך מלחמת לבנון השנייה, בעת מבצע חורף חם ובזמן מבצע עופרת יצוקה. במהלך שירותו כראש אמ"ן היה מעורב ידלין בשנת 2007 במאמץ המודיעיני ובתכנון מבצע תקיפת הכור הגרעיני בסוריה.

כלקח ממלחמת לבנון השנייה הוא הקים את חטיבת ההפעלה המבצעית ובתקופתו הפכה יחידה 8200 לחוד החנית של לוחמת הסייבר ההתקפי. החזיר את מודיעין השדה לאמ"ן, ובנה יכולות לייצור מטרות נרחב והורדת מודיעין ליחידות השדה.^{[דרוש מקור]}

כראש אמ"ן הוא הביע עמדה הרואה בחיוב את השתלטות חמאס על עזה, כדי שישראל תוכל להתייחס לרצועת עזה כאל מדינה עוינת. הוא טען שכל עוד אין לעזה נמל אווירי או ימי המעורבות האירנית לא תהיה משמעותית. ב-16 בספטמבר 2007 טען ידלין בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ש"ההרתעה הישראלית שוקמה מאז מלחמת לבנון השנייה, וזה משפיע על כל המערכת האזורית, כולל איראן וסוריה".

הוא פרש מתפקידו בנובמבר 2010.

לאחר פרישתו מצה"ל

 

עם שחרורו ידלין יצא כעמית מחקר למכון וושינגטון.

ב-20 בנובמבר 2011 החל ידלין לכהן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. הוא פרש מתפקיד זה ב-1 במאי 2021. בספטמבר 2021 יצא כעמית מחקר במכון בלפר באוניברסיטת הרווארד. ביוני 2023 הקים את ארגון Mind Israel המלווה גופים ביטחוניים-מדיניים ומקבלי החלטות ומייעץ להם בנושאים הקשורים לביטחון הלאומי בישראל.

מ-2013, הוא מכהן בהתנדבות כיו"ר המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר.

בשנת 2013 החל ידלין לכהן בהתנדבות כיו"ר פידל, עמותה לחינוך ושילוב חברתי של יוצאי אתיופיה בישראל. בנוסף, הוא חבר במועצה הציבורית של עמותת אלע"ד.

פעילות פוליטית

בינואר 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הודיע על הצטרפותו למחנה הציוני. יו"ר העבודה יצחק הרצוג ויו"ר התנועה ציפי לבני, הכריזו עליו כמועמדם לתפקיד שר הביטחון, בלי שיכהן כחבר הכנסת. במקביל יצא לחופשה ללא תשלום מראשות המכון למחקרי ביטחון לאומי, עד מועד הבחירות.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הביע תמיכה בכחול לבן ובעומד בראשה, בני גנץ.

עמדות והצהרות

במאי 2012 הוגש בטורקיה כתב אישום נגד ידלין ועוד שלושה קצינים בכירים ישראלים על חלקם בשנת 2010 בהשתלטות על המרמרה בעת המשט לעזה.

באוגוסט 2012 פרסם ידלין מאמר ב"וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "למען שלום עם איראן, התכוננו למלחמה". הוא כתב שאם לא ישנה נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדיניותו כלפי תוכנית הגרעין האיראנית, צפויה כנראה ישראל לתקוף את מתקני הגרעין באיראן בסתיו 2012.

בתחילת 2013 טען ידלין שיש צורך לקדם תוכנית מדינית ואם הדבר לא ניתן יש לבצע התנתקות נוספת. בנובמבר 2014 אמר ידלין בכנס של התנועה הקיבוצית כי "אין שום איום קיומי על ישראל", והסביר ש"לישראל יש את הצבא החזק ביותר ממרקש ועד בנגלדש - כולל". בנוסף שיבח את ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון על ביצוע תוכנית ההתנתקות, וציין כי "אם הייתי יכול, הייתי שם כל יום פרח על הקבר של אריאל שרון על ששחרר את ישראל מ-1.7 מיליון פלסטינים".

ידלין ביקר בחריפות את ההתנהלות במבצע צוק איתן, טען שצבא היבשה הופעל באיחור וללא תחבולות ושרק לקראת סוף המבצע תקף צה"ל מטרות איכותיות של החמאס, במקום לתקוף אותן מיד בתחילת המבצע. הוא גם הסכים עם יאיר גולן שלא בוצעו תחקירים משמעותיים על התנהלות צה"ל במבצע.

באוגוסט 2022, על ההצלחה מול הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במבצע עלות השחר, כתב כי יש לשמור על צניעות והג'יהאד האיסלאמי הוא החלש ביריבי ישראל – לא החמאס ולא חזבאללה מ'הליגות הגבוהות'. נוסף על כך, קרא לגבש אסטרטגיה ביחס לרצועת עזה, לפחות להרגעה ארוכת טווח, אך גם לקידום מציאות יציבה יותר בשני חלקי הזירה הפלסטינית לאור המצב של 2 מיליון פלסטינים באזור מוכה עוני, נשלט בידי ארגוני טרור המסוגלים לגרור את ישראל לסבבים צבאיים חוזרים ונשנים.

ידלין הזהיר פעמים רבות מעימות עם חמאס. ב-2019 קרא: "אין ספק שצריך מכה מקדימה במידה ויודעים על כוונות מצד חמאס", ב-2021 אמר: "לא הצלחנו להרתיע את חמאס, וגם לא להחליש אותו. לכן אני מציע להכות בו בכל הכוח, ואם הוא יתמוטט - שיתמוטט" וב-2022 הזהיר: "חמאס לא הפך ציוני ואיננו הפרטנר בזירה הפלסטינית".

במאי 2023, הזהיר ידלין כי: "החמאס והג'יהאד האיסלאמי הם ארגונים שמטרתם היא מחיקה של מדינת ישראל גם בגבולות 67". באותו מאמר הוסיף ידלין כי החמאס מורתע מאז מבצע "שומר חומות".

בינואר 2021 טען כי ״יש לחזק את הרשות הפלסטינית, המהווה כתובת לגיטימית להסדר עתידי״.

בספטמבר 2023, כשלושה שבועות לפני מתקפת הפתע על ישראל כתב: כי "חמאס, שהשקיעה מאמץ רב בשיקום הרצועה מאז "שומר החומות", מעדיפה ככלל להותיר את עזה מחוץ לעימות, אך במקביל ממקדת את מאמציה בהבערת ירושלים ויו"ש ... בנסיבות אלה, הזירות הנפיצות והמועדות ביותר לפורענות הן ירושלים, בדגש על הר הבית, ויו"ש, עם סיכוני הקרנה לערים המעורבות בישראל." הוא המליץ לאור התרחישים שהציג לשמור על רמת הרתעה ומוכנות גבוהות מול כלל הזירות, למקסם תוכניות אופרטיביות ולשפר הלכידות וההרתעה באמצעות גניזת רפורמת לוין.

ידלין נשוי לקארן-דפנה קיפניס-ידלין, מנהלת המזכירות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות ואב לשתי בנות - אורי ועו"ד רותם ידלין, ראשת מועצה אזורית גזר ולבן - דן ידלין. הוא מתגורר בכרמי יוסף.

• יעל הררי ויובל שוהם, ‏שירות עמוס, באתר חיל האוויר הישראלי, 27 בפברואר 2011
• עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
• עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007, מסת"ב 9654824086
• יועז הנדל ויעקב כץ, ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2011, מסת"ב 9789655520088
• מגביהים עוף: חיל האוויר - אתגרים ומשימות, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2011, פרק ד - עמוס ידלין, "כוח אווירי ומודיעין - לקחי העבר ואתגרי העתיד", עמ' 50-40

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: עמוס ידלין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עמוס ידלין

•   עמוס ידלין, ברשת החברתית פייסבוק
• קורות חייו של עמוס ידלין, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
•   עמוס ידלין (1951-), דף שער בספרייה הלאומית

•   עמוס ידלין, ברשת החברתית פייסבוק
•   עמוס ידלין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)

כתבות

• יעל הררי ויובל שוהם, ‏שירות עמוס, באתר חיל האוויר הישראלי
• יעל הררי ויובל שוהם, ‏נחיתה אחרונה לידלין, באתר חיל האוויר הישראלי
• טל מיכאל, ‏"לחיל יכולת לפעול בעומק ובדיוק קטלני", באתר חיל האוויר הישראלי
• עמיר רפפורט, אלוף אנליטי, באתר nrg‏, 24 ביוני 2005
• ארי שביט, העולם על פי ידלין, באתר הארץ, 14 במאי 2008
• עפר שלח, סמוי מן העין, באתר nrg‏, 6 בנובמבר 2010
• אמיר בוחבוט‏, חזרה ל-2007: ידלין על הימים לפני תקיפת הכור הסורי, באתר וואלה!‏, 26 במאי 2013
• ידלין: "להכין תכנית ב' למקרה שהמשא ומתן ייכשל", באתר וואלה!‏, 24 באוגוסט 2013
• שלמה צזנה, הסיכוי להסדר עם הפלשתינים - נמוך, באתר ישראל היום, 31 בינואר 2014
• ynet, עמוס ידלין: "חייבים ללכת צעד אחד קדימה", באתר ynet, 12 במרץ 2014
• אטילה שומפלבי ורון בן ישי, ידלין על נאום נתניהו בקונגרס: "משחק פוליטי לא אחראי", באתר ynet, 26 בינואר 2015
• אטילה שומפלבי, ידלין: "המיתוס שנתניהו מר ביטחון - בלוף", באתר ynet, 15 בפברואר 2015
• אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, עשור להשמדת הכור הסורי: "נמנע מזרח תיכון שאף אחד לא היה רוצה לחיות בו", באתר ynet, 5 בספטמבר 2017  
• ניצן קידר, ישראל איננה מעוניינת במבצע צבאי בעזה, באתר ערוץ 7, 9 באוגוסט 2018
• אייל לוי, ‏"האיראנים מנסים להגיע לגרעין לא הכי מהר שאפשר, אלא הכי בטוח", באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2021
• יואב לימור, עמוס ידלין: "לא הצלחנו להרתיע את חמאס, וגם לא להחליש אותו. לכן אני מציע להכות בו בכל הכוח, ואם הוא יתמוטט - שיתמוטט", באתר ישראל היום, 25 ביוני 2021
• אסף זגריזק, ‏האלוף במיל' עמוס ידלין מזהיר: "חיזבאללה עולה מדרגה לקראת נאום נסראללה היום", באתר גלובס, 2 בנובמבר 2023

מכתביו:

• מנער לגבר: הקרב ששינה את חיי אלוף עמוס ידלין, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2009
• בנחישות, בשיקול דעת ובהקדם, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 385, 15 בנובמבר 2012
• עמוס ידלין, אסא כשר, מלחמה צודקת של מדינה דמוקרטית, באתר הארץ, 24 באפריל 2009
• אתגר ההתמודדות עם התעצמות ובניין הכוח של האויב: המקרה של נשק מתקדם לחזבאללה, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 401, 6 בפברואר 2013
• עשר נקודות למחשבה לאחר התקיפה בדמשק, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 424, 9 במאי 2013
•   עמוס ידלין ואסא כשר, דילמת בית הספר לאחיות, באתר הארץ, 12 במרץ 2013
• עם כניסתו של רא"ל (מיל.) משה יעלון לתפקיד שר הביטחון, במה נכון להתמקד ב"מאה ימי החסד"?, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 413, 18 מארס 2013
• ג'יימס קארטרייט ועמוס ידלין, פעולה ישראלית או אמריקנית נגד איראן: אם חייבים לפעול צבאית, מי יעשה זאת?, "מבט על", גיליון 432, 29 במאי 2013
• סיכום. בתוך: "לאחר מבצע עמוד ענן (רצועת עזה, נובמבר 2012)". ברום, שלמה (עורך), המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב 2012 עמודים 77–84
• עמוס ידלין ואבנר גולוב, התערבות צבאית אמריקאית בסוריה – לאור תכלית אסטרטגית רחבה ולא רק כפעולת ענישה, "מבט על", גיליון 459, 28 באוגוסט 2013
• עמוס ידלין ואבנר גולוב, תקיפה אמריקנית בסוריה — משמעויות לישראל, "מבט על", גיליון 460, 31 באוגוסט 2013
• כן למשא ומתן, כן להסכם, כזה שירחיק את איראן מהפצצה, גם אם יופר, "מבט על", גיליון 469, 29 בספטמבר 2013
• יש לוודא שהסכם הראשוני עם איראן לא הופך להסכם סופי "רע מאוד", "מבט על", גיליון 484, 13 בנובמבר 2013
• עמוס ידלין בטור בלעדי: מה יעסיק את ישראל בשנת 2014, באתר מעריב השבוע, 14 בינואר 2014(הקישור אינו פעיל, 19 בנובמבר 2022)
• עמוס ידלין, אסור לקבל את ההצעה האיראנית, באתר ynet, 23 באפריל 2014
• "צוק איתן" – יעדי המבצע והאסטרטגיה להשגתם, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 571, 9 ביולי 2014
• דוקטרינת בגין - לקחי אוסיראק ודיר א-זור, "מבט על", גיליון 137, 21 במרץ 2018
• עמוס ידלין, ‏על החברה הישראלית להפנים: אנחנו במלחמת יום הכיפורים השנייה, באתר ‏מאקו‏, 24 בספטמבר 2020
• עמוס ידלין, ‏מאסון לחזון: כך ננהל נכון את השלב הבא במלחמה בעזה, באתר ‏מאקו‏, 6 בינואר 2024

מהערכותיו:

• אטילה שומפלבי, ראש אמ"ן נפרד באזהרה: "ת"א תהפוך לחזית", באתר ynet, 21 בנובמבר 2010
• בועז פיילר, ידלין: 'האביב הערבי' - יותר הזדמנות מסיכון, באתר ynet, 28 ביוני 2011
• אתר חדשות ערוץ 2, ‏עמוס ידלין: "טלפון של אחמדינגא'ד - ויהיה גרעין תוך שנה", באתר גלובס, 18 בינואר 2012
• בן כספית, "איראן חצתה מזמן את נקודת האל-חזור", באתר nrg‏, 21 בינואר 2012
• רן דגוני, ‏ידלין: "איראן גרעינית יותר מסוכנת מהתקפה על איראן", באתר גלובס, 6 במאי 2012
• רון בן ישי, ידלין: לא למהר ולהכריז על כישלון מול איראן, באתר ynet, 22 במאי 2012
• ynet, ידלין: פצצה או הפצצה? יש אופציה אחרת, באתר ynet, 15 באוגוסט 2012
• ארי שביט, הגרעין האיראני - עמוס ידלין: הפצצה? לא עכשיו, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2012
• אילן ליאור, עמוס ידלין: מרבית היעדים הושגו, יש לחתור לסיום סבב הלחימה, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2012
• הדר קנה, עמוס ידלין: "הסנקציות משפיעות על איראן", באתר כלכליסט, 25 בדצמבר 2012
• יוסי הטוני, אלוף (מיל') עמוס ידלין: "הטרוריסט מהמערה והאנרכיסט מהמרתף לא יכולים להשמיד מדינות בסייבר", אנשים ומחשבים, 5 בספטמבר 2012
• רועי קייס, ידלין: "איראן חצתה את הקו האדום של ישראל", באתר ynet, 23 באפריל 2013