משמרות המהפכה, או בשמם הרשמי כוחות משמר המהפכה האסלאמית (בפרסית: سپاه پاسداران انقلاب اسلامی, בתעתיק עברי: ספאה-י פאסדאראן-י אנקלאב-י אסלאמי) הם ארגון טרור המהוה חלק מהכוחות המזוינים של איראן ותפקידו העיקרי להגן על המשטר האסלאמי השיעי הקיים כיום במדינה, וכן לשרת את האינטרסים של איראן במדינות זרות.
פעילותם כוללת מימון של טרור, אימונם, ארגונם והדרכתם, אספקת אמצעי לחימה ואף ביצוע פעולות טרור עצמאיות. לפי הערכות בפרסומים זרים, למשמרות המהפכה כ-190,000 לוחמים סדירים.
תקופת הפעילות | 5 במאי 1979 – הווה (45 שנים) | ||
---|---|---|---|
אידאולוגיה | אסלאמיזם שיעי[דרוש מקור] פונדמנטליזם אסלאמי[דרוש מקור] חומייניזם[דרוש מקור] | ||
מוטו | הכינו כוח לקראתם ככל שתוכלו ”هر نیرویی در قدرت دارید، برای مقابله با آنها (دشمنان)، آماده سازید” (מתוך הקוראן, סורה 8 פסוק 60) | ||
כינוי | משמרות המהפכה | ||
מייסדים |
| ||
מפקד נוכחי | חוסיין סלאמי | ||
מטה | טהראן | ||
אזורי פעילות | איראן | ||
מדינה | איראן | ||
חברים | 210,000 פעילים | ||
יחידות בת | זרוע יבשה זרוע אווירית (האחראית גם על יחידת הטילים האסטרטגיים של איראן) זרוע ימית כוח קודס בסיג' | ||
בעלי ברית | רוסיה סוריה עיראק החות'ים חמאס הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ועדות ההתנגדות העממית | ||
מתנגדים | ישראל ארצות הברית הממלכה המאוחדת קנדה יפן הולנד גרמניה אוסטריה אוסטרליה סרביה שווייץ מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הליגה הערבית הצבא הסורי החופשי אל-קאעידה המדינה האסלאמית ומדינות נוספות | ||
קרבות | מלחמת איראן–עיראק מלחמת האזרחים בלבנון מלחמת האזרחים בסוריה מלחמת האזרחים השנייה בעיראק | ||
www | |||
משמרות המהפכה (הנקראים גם בשם הקיצור "פסדראן") מאורגנים בצורה הדומה לצבא איראן, אך בהיקף מצומצם יותר. משמרות המהפכה מורכבים מחמש "זרועות": זרוע יבשה, זרוע אווירית (האחראית גם על יחידת הטילים האסטרטגיים של איראן), זרוע ימית, כוחות מיוחדים המכונים "כוח קודס", ויחידות מיליציה בשם בסיג', הזוכות לאימון צבאי מועט יחסית ומשמשות גם ככוחות ביטחון פנים (מעין משטרה). כיום אין קשר בין הפיקוד של משמרות המהפכה לפיקוד של צבא איראן,אולם נערכים דיונים בשינוי המצב. משמרות המהפכה מואשמים בשבירת היציבות במזרח התיכון ובשיבוש השליטה הסעודית באזור.
משמרות המהפכה מוגדרים כארגון טרור על ידי ארצות הברית, בחריין, ישראל וערב הסעודית[דרוש מקור].
המשמרות הוקמו ב־5 במאי 1979 ככוח הנאמן לאייתוללה ח'ומייני, לאיזון נגד צבא איראן, שטופח על ידי השאה ונתפש על ידי מנהיגי המהפכה ככוח שאין לתת בו אמון. לאחר המהפכה האסלאמית התנהל ויכוח בקרב המשטר האם להמשיך את קיומו של צבא איראן, או להסתפק בכוח המהפכני הלוחם של המשמרות. עם זאת, התקפות הכוחות הסדירים הגדולים של עיראק הפכו דיון זה לבלתי רלוונטי, ומשמרות המהפכה גדלו לכוח צבאי מלא במהלך מלחמת איראן–עיראק. במהלך המלחמה הוקצו לכוחות משמרות המהפכה משאבים גדולים יותר וחימוש עדיף על פני צבא איראן. כוחות המתנדבים של משמרות המהפכה, הבסיג', לא זכו לאימונים רציניים או לחימוש מעבר לנשק הקל במהלך מלחמת איראן–עיראק. הבסיג' היה אחראי לגלי המתאבדים שהפעילה איראן בהסתערות על כוחות עיראקיים וטיהור שדות מוקשים בגבול בדרום עיראק בין היתר על ידי "ילדי המפתחות". הכוח הסדיר של משמרות המהפכה מונה כיום כ-120 אלף חיילים, לאחר שירד משיאו ב-1988, אז מנה כ-300 אלף.
משנות האלפיים רבים מבכירי הממשל האיראני הנוכחי שירתו בעברם במשמרות המהפכה, כולל נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינז'אד, ששירת במהלך מלחמת איראן–עיראק.
באוגוסט 2007 מונה למפקד משמרות המהפכה גנרל מוחמד עלי ג'עפרי, ששירת במסגרת זו החל מ-1981 ועודד שימוש בכוח צבאי נגד מהומות הסטודנטים באוגוסט 1999. כשבועיים לאחר הכרזת מחלקת המדינה האמריקנית כי הארגון הוכנס לרשימת ארגוני הטרור של ארצות הברית בספטמבר 2007, החליף ח'אמנאי את ראש המשמרות, וגנרל יחיא רחים ספאווי נתמנה ליועצו הצבאי.
עם כניסת ג'עפרי לתפקידו, הוא יזם שני שינויים מבניים במשמרות המהפכה: ראשית, הוא הכפיף באופן מוחלט את מפקדת הבסיג' להנהגת משמרות המהפכה. שנית, הוא יצר 31 מפקדות אזוריות (אחת לכל מחוז איראני ושתיים במחוז טהראן המאוכלס בצפיפות). יצירת המפקדות האזוריות נועדה להקל על גיוס חיילים לכוח, ונראה כי נועדה להקל על ההתמודדות עם איומים פנימיים של כוחות אופוזיציה אלימים וגם כדי למנוע מצב של קריסת מערך ההגנה של הכוח במקרה של תקיפת המפקדה בטהראן.
ב-26 בספטמבר 2007 קיבל הסנאט של ארצות הברית החלטה תקדימית ברוב של 76 תומכים מול 22 מתנגדים, להצהיר על משמרות המהפכה כעל ארגון טרור.
ביולי 2012 הודו בפעם הראשונה באופן רשמי כוחות הביטחון בהודו כי משמרות המהפכה האיראניים הם שביצעו את פיגוע הטרור נגד רכב השגרירות הישראלית בניו דלהי.
ב-21 באפריל 2019 הודיע המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי על מינויו של חוסיין סלאמי, שהיה עד אז סגנו של המפקד מוחמד עלי ג'עפרי, למפקד משמרות המהפכה.
ב-8 באפריל 2019 הכניסה מחלקת המדינה של ארצות הברית את משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור הזרים ובכך הכריזה ארצות הברית עליו כארגון טרור. ב-18 בינואר 2023 קבע הפרלמנט של האיחוד האירופי ברוב מוחץ כי משמרות המהפיכה הם ארגון טרור.
המבנה המשוער של ארגון המודיעין דומה למאפייני פעילותן המבוזרת של משמרות המהפכה בעשור האחרון. הפעילות נעשית, גם היא, באמצעות מרכזים מודיעיניים, הפועלים ב־31 המחוזות ברחבי המדינה. בכל מחוז פועלת יחידה מודיעינית בכפיפות לארגון המודיעין, שמרכזו בטהראן.
פעילות זו נועדה לשפר את יכולת השליטה וההתמודדות של הארגון עם אתגרים ביטחוניים פנימיים בשגרה ובמצבי חירום. ממידע חלקי וספורדי על אודות מבנה הארגון, עולה כי הוא מורכב ממספר מחלקות נושאיות, שאחראיות לתחומים מודיעיניים ונושאיים שונים בהתאם למשימות המוטלות על הארגון, בהן:
בין משימותיו המרכזיות של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה ניתן לציין:[דרוש מקור]
מעמדו של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה בעשור האחרון והרחבת משימותיו, משקפים מגמה כוללת של התחזקות כוחם של משמרות המהפכה האיראניות, הממלאות כיום תפקיד משמעותי במערכת הפוליטית האיראנית, כמו גם בכלכלה.
מחמד כאט'מי, הוא ראש הארגון לאבטחת מודיעין במשמרות המהפכה. (אפרס, 29 בינואר 2017).
כוח העילית של משמרות המהפכה, כוח קודס (על שמה של ירושלים), מעורב בסיוע רב לארגוני הטרור האסלאמי. בין היתר סייע כוח זה להקמת חזבאללה ב-1982, ומאז הוא תומך בארגון בהדרכה ובאספקת ציוד. על פי עדותו בשב"כ של פואד אלשובכי, איש הכספים לשעבר של הרשות הפלסטינית, משמרות המהפכה וארגון חזבאללה עמדו מאחרי הניסיון להבריח נשק לרשות באמצעות האונייה קארין A, עוד סיפר כי נפגש בדובאי בשנת 2001 עם גורמים איראניים שביקשו לסייע לרשות הפלסטינית באימון, במימון ובהקמת מפעלי נשק, דבר שיאסר ערפאת דחה בשל חששו ממזימה איראנית לפגוע בו. עלו טענות שפעילים בארגון נלחמו לצד חזבאללה במלחמת לבנון השנייה ואף נהרגו על ידי חיילי צה"ל. מאז ראשית האינתיפאדה השנייה מסייע הכוח גם לארגוני הטרור הפלסטיניים ומהווה עבורם מקור השראה (ניתן להבחין בדמיון רב בין סמל משמרות המהפכה לבין סמלי חזבאללה וחמאס - יד אוחזת ברובה סער בצירוף פסוק מהקוראן). מלבד התמיכה הכלכלית לה זוכים חמאס והג'האד האסלאמי מאיראן, פעילים של ארגונים אלו אף עברו אימונים באיראן מידי לוחמים של משמרות המהפכה. כמו כן סייע הכוח למחתרת הכורדית ולמוסלמים בבוסניה.
בתחילת 2007 קצינים בכירים מהכוח נתפסו על ידי האמריקנים בצפון עיראק. כלי נשק, ובהם רובי צלפים אוסטריים שסופקו לאיראן, חומרי נפץ וטילי נ"מ סיניים שנקנו על ידי האיראנים נתפסו על ידי האמריקנים, שמשערים כי הוחדרו לעיראק בידי משמרות המהפכה. מדריכים מטעם משמרות המהפכה וחזבאללה מעבירים אימונים מקיפים בלוחמה זעירה, הנדסת מטעני-צד ועוד במחנות אימון בקרבת טהראן ובלבנון ללוחמים של מיליציות אנטי-אמריקניות שיעיות בעיראק.
בשלהי 2007 התביעה בארגנטינה ביקשה מהאינטרפול להוציא צו מעצר נגד מפקד כוח קודס לשעבר, אחמד וחידי (מכהן כשר ההגנה של איראן משנת 2009), יחד עם שבעה בכירים איראנים, באשמת תכנון וביצוע הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה בבואנוס איירס, שבו נהרגו 85 איש. מ-1998 עד להריגתו בשנת 2020, עמד קאסם סולימאני בראש כוח קודס. מחליפו הוא אסמאעיל קאאני.
משמרות המהפכה שולטים בחלק ניכר מכלכלת איראן (לפי הערכות שונות: בין 30% ל-60%).
NY Sun - War Dead Flown to Iran, July 24, 2006.
This article uses material from the Wikipedia עברית article משמרות המהפכה האסלאמית, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.