אבי דיכטר: איש ביטחון ופוליטיקאי ישראלי

בעבר כיהן, בין היתר, כשר לביטחון הפנים, כשר להגנת העורף, כסגן שר הביטחון וכיו"ר ועדת חוץ וביטחון, מיוזמי חוק הלאום. שירת כלוחם בסיירת מטכ"ל ומילא תפקידים רבים בשירות הביטחון הכללי, לרבות ראש השירות באינתיפאדה השנייה (2000–2005).

אבי דיכטר

אבי דיכטר, 2015
לידה	14 בדצמבר 1952 (בן 71) כ"ו בכסלו ה'תשי"ג אשקלון, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת בר-אילן
מפלגה	קדימה הליכוד
בת זוג	אילנה ולרשטיין
avidichter.co.il
שר החקלאות ופיתוח הכפר ה־31 בממשלה ה-37 29 בדצמבר 2022 – מכהן (שנה ו־17 שבועות) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → עודד פורר
השר להגנת העורף ה־2 16 באוגוסט 2012 – 18 במרץ 2013 (30 שבועות ו־5 ימים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → מתן וילנאי גלעד ארדן ←
השר לביטחון הפנים ה־13 4 במאי 2006 – 31 במרץ 2009 (שנתיים ו־47 שבועות) תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט → גדעון עזרא יצחק אהרונוביץ' ←
חבר הכנסת 17 באפריל 2006 – 16 באוגוסט 2012 (6 שנים ו־17 שבועות)
31 במרץ 2015 – מכהן (9 שנים) כנסות 17–18, 20–25
ראש השב"כ ה־10 מאי 2000 – 15 במאי 2005 (כ־5 שנים) תחת ראשי הממשלה אהוד ברק ואריאל שרון → עמי אילון יובל דיסקין ←
שירות בשב"כ מדינה ישראל השכלה אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת בר-אילן השתייכות שירות הביטחון הכללי תקופת הפעילות 1974 – 15 במאי 2005 (כ־31 שנים) תפקידים בשירות מאבטח באל על רכז מודיעין בצפון ובמרכז רצועת עזה רכז נפת צידון ראש חטיבה במרחב דרום ראש מחלקת הדרכת נושאים ערביים ראש מרחב דרום ראש אגף האבטחה סגן ראש השב"כ
תפקידים בולטים יושב ראש ועדת חוץ וביטחון יו"ר הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל סגן שר הביטחון

דיכטר נולד ליהושע, עובד בסולל בונה, ולמלכה, עקרת בית. שניהם ניצולי השואה שבנו את ביתם באשקלון. את שנות התיכון עשה בבית הספר התיכון על-שם "תגר" בשכונת אפרידר בעיר. בילדותו היה חניך בתנועת השומר הצעיר.

שירותו הצבאי

דיכטר התגייס לצה"ל בפברואר 1971, התנדב לסיירת מטכ"ל וצורף לצוות לוחמים בפיקודו של איתמר סלע. לאחר טירונות צנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה. עם חבריו לצוות נמנו אבנר שור, עמרי פדן ואורי טבנקין. בעת תקופת שירותו בצוות איתמר היה יוני נתניהו מפקד הפלוגה ואחריו שימש בתפקיד מוקי בצר. דיכטר שירת ביחידה כלוחם שלוש שנים וחצי, ובמהלכן נטל חלק בפעילות המבצעית החשאית של היחידה. סירב להצעתו של מפקד היחידה, אהוד ברק, לצאת לקורס קצינים. במלחמת יום הכיפורים, בהיותו לוחם ותיק, מונה לתפקיד פיקודי, עקב נפילתו של מפקד הצוות, שלמה ביידץ, שנפגע מאש מצרית בסמוך לעיר אסמאעיליה.

בתום שירותו בסיירת הצטרף לשב"כ. במקביל לעבודתו בשב"כ הוסיף דיכטר לשרת במילואים בסיירת מטכ"ל עד שנת 1990 ולקחת חלק במבצעיה. באחת מפעולותיה השתתף כלוחם במבצע חילוץ צוות שהסתבך בסוריה.

שירותו בשב"כ

לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף ב-1974 לשב"כ כמאבטח באל על. הוא למד באולפן לערבית ועבר קורס רכזי מודיעין. הוצב במרחב דרום של השב"כ, ושירת כרכז בצפון ובמרכז רצועת עזה. ב-1980 מונה לרכז נפה. ב-1983 מונה לרכז נפת צידון בעקבות אסון צור הראשון. ב-1986 מונה לראש חטיבה במרחב דרום, ב-1987 הוענק לדיכטר צל"ש מאלוף פיקוד הדרום על תושייתו במרדף שניהל לבדו אחרי מחבל שפוצץ מטען צד בצומת נצרים. בסופו של מרדף רגלי ירה דיכטר במחבל ממרחק של ארבעים מטרים והרגו. ב-1990 מונה לראש מחלקת הדרכת נושאים ערביים.

בשנת 1992 מונה לראש מרחב דרום. במהלך כהונתו בתפקיד זה בוצעה ההתנקשות ביחיא עיאש. מנגד, מחבל שיצא מעזה הצליח לבצע פיגוע התאבדות בדיזנגוף סנטר בתל אביב, תוך שהוא חומק מהשב"כ.

בשנת 1996, בעקבות רצח יצחק רבין, מונה לראש אגף האבטחה, ובשנת 1999 מונה לסגן ראש השב"כ.

במהלך שירותו בשב"כ השלים לימודי תואר ראשון בקרימינולוגיה ובפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן (בשנת 1986), ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב (בשנת 1999).

ראש השב"כ

במאי 2000 מונה על ידי ראש הממשלה, אהוד ברק, לתפקיד ראש השב"כ. דיכטר כיהן בתפקיד זה בתקופה תובענית ביותר מבחינתו של הארגון, תקופת האינתיפאדה השנייה. בתקופה זו נרצחו מעל אלף ישראלים בפיגועים, למרות סיכולים רבים של השב"כ. כישלונו הגדול, לדבריו, היה רצח שר התיירות רחבעם זאבי, ב-17 באוקטובר 2001.

לשב"כ בפיקודו הייתה מעורבות רבה בביצוע סיכולים ממוקדים, בהאצת השימוש במדיניות זו, שגובשה עוד לפני כניסתו של דיכטר לתפקיד ראש שב"כ. בשנת 2004, למעלה משלוש שנים לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, חלה ירידה מהותית במספר הנפגעים בישראל. הירידה יוחסה לתוצאות של מבצע "חומת מגן" (מרץ 2002 – מאי 2002) שבו ישראל כבשה מחדש את ערי יהודה ושומרון וחזרה לשלוט בשטח, בהצטרף לגדר ההפרדה, שדיכטר היה מראשי יוזמיה, ולשיפור ביכולת הסיכול של השב"כ לאחר חזרת השליטה בערי יהודה ושומרון – שכללה לא רק סיכול ממוקד בארגוני הטרור אלא גם מידע ממוקד ("התרעות") על פיגועי התאבדות שאיפשר את מעצר חוליות הטרור והמחבלים המתאבדים לפני שהצליחו לבצע את זממם.

דיכטר דחף לחיסול צמרת החמאס במבצע קטיף כלניות גם במחיר של פגיעה סביבתית קשה. דעתו לא התקבלה ובמקום פצצת MK-84 במשקל כטון הוטלה פצצת MK-82 במשקל של כרבע טון. כתוצאה מכך צמרת החמאס שהתכנסה בקומת הקרקע כמעט לא נפגעה. (רוב צמרת החמאס חוסלה בהמשך)

דיכטר הביע התנגדות לשחרור אסירים פלסטינים, בייחוד כאלה עם "דם על הידיים". בנאום ביום השואה, סמוך לתום כהונתו, אמר דיכטר כי ”בשנים האחרונות התפתחה סביבנו מכונת רצח נוספת שגמרה אומר לרצוח יהודים רק משום שהם יהודים”.

ב-15 במאי 2005, בתום חמש שנות כהונה, בהתאם לחוק שירות הביטחון הכללי, סיים דיכטר את כהונתו ופרש מהשב"כ. את דיכטר החליף יובל דיסקין, שכיהן כסגנו של דיכטר והיה אחראי על הסיכולים הממוקדים.

בשנת 2012 יצא הסרט התיעודי שומרי הסף בו מרואיינים ששה מראשי השב"כ לדורותיהם כולל דיכטר.

תוכנית ההתנתקות

דיכטר לא הסתיר את הסתייגותו מתוכנית ההתנתקות שיזם ראש הממשלה שרון. הוא העריך כי תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה "תביא להפחתה במספר הפיגועים ותשנה את דפוסם", אך התריע כי פינוי ציר פילדלפי יהפוך את דרום ישראל לדרום לבנון ואמר כי צה"ל חייב להיות בשטח כדי למנוע את ירי המרגמות והרקטות. באשר לאיום הרקטות מרצועת עזה הוסיף דיכטר כי ההתנתקות לא תביא להרעה במצב, וכי התוכנית דווקא תיתן לישראל חופש פעולה נרחב יותר. עם זאת הוסיף כי על ישראל להמשיך ולפעול בעיר ג'נין אף לאחר ההתנתקות, על מנת שלא ינצלו ארגוני הטרור את החלל שייווצר לאחר נסיגת צה"ל מהאזור. בנושא זה הבהיר דיכטר בפני ועדת החוץ והביטחון כי נסיגה של צה"ל מצפון השומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות, עלולה להביא להגברת הטרור באותו אזור ולהפכו לרצועת עזה מבחינה ביטחונית.

יומיים לאחר סיום ההתנתקות מעזה, נסע דיכטר לשליחות בת שלושה חודשים לארצות הברית ושימש כעמית מחקר במכון ברוקינגס שבוושינגטון. במהלך שהותו שם הרבה לתת הרצאות ברחבי ארצות הברית בנושא מדיניות וביטחון ולחימה בטרור במזרח התיכון.

בעת הצטרפותו לקדימה בסוף 2005 הצהיר דיכטר כי מאז ההתנתקות "הנתונים מדברים בעד עצמם, הירידה במספר הפיגועים היא דרמטית". הצהרה זו, שבאה על רקע מטח קסאמים על יישובי הנגב המערבי והפגזות בגבול הצפון, גררה גינויים מצד הימין. כשנה לאחר ההתנתקות, בעקבות המשך ירי קסאמים מרצועת עזה טען דיכטר כי הפיגועים שיצאו מעזה לפני ההתנתקות גבו מחיר רב יותר בחיי אדם מאשר הטילים, וכי הדרג המדיני לא יצר הרתעה מספיק יעילה נגד ירי הקסאם. דיכטר תומך בשמירה על בקעת הירדן כגבולה המזרחי של ישראל, יחד עם הגושים הצמודים לקו הירוק, והגושים המושכים לבקעת הירדן: עופרה-בית אל, קדומים-קרני שומרון ואריאל.

ביוני 2006 במהלך ישיבת הממשלה, הציע דיכטר להעלות מדרגה בפעילות צה"ל ברצועת עזה, ובמסגרת זו אף לכבוש שטחים ברצועה שצה"ל ישתלט עליהם, כדי להבטיח את הפסקת ירי הרקטות. לדבריו, "כפי שפעלנו בעוצמה רבה נגד חזבאללה בגבול הצפון, כך עלינו לפעול גם ברצועת עזה מול הג'יהאד האיסלמי". ביולי 2006 אמר דיכטר כי הדרג המדיני צריך לתת לצה"ל הנחיה להפסיק את ירי הקסאמים ויהי מה. לדבריו "צה"ל יודע לתרגם הנחיה כזאת למושגים מבצעיים. גם אם המשמעות היא להפוך את בית חאנון לעיר רפאים".

קריירה פוליטית

הצטרפות למפלגת קדימה

ב-28 בדצמבר 2005 הודיע דיכטר במסיבת עיתונאים על הצטרפותו למפלגת קדימה של אריאל שרון. שרון ייעד אותו לתפקיד השר לביטחון פנים על מנת להילחם בפשיעה, אם כי אחרים ראו בו מתחרה על תפקיד שר הביטחון כנגד שאול מופז. דיכטר שובץ במקום החמישי ברשימת קדימה לכנסת ונבחר להיות חבר הכנסת בכנסת ה-17. ב-4 במאי 2006, עם כינון הממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט, נתמנה לשר לביטחון פנים.

לאחר מלחמת לבנון השנייה קרא לחידוש המגעים עם סוריה וליצירת הסדר ברמת הגולן, במטרה להוציא את סוריה מציר הרשע, לפני סיום פיתוח היכולת הגרעינית של איראן.

 

באוגוסט 2008, לאחר ההחלטה על ביצוע פריימריס ב"קדימה", הודיע על כוונתו להתמודד על ראשות התנועה. בבחירות לראשות התנועה, שנערכו ב-17 בספטמבר, הגיע למקום הרביעי והאחרון, כשזכה ב-6.5% מקולות הבוחרים.

השר לבטחון פנים

עם כניסתו לתפקיד השר לביטחון פנים חייב את המשטרה והשב"ס לעבור לתכנון רב שנתי (חמש שנים) וביצע מספר רפורמות. הרפורמות המרכזיות שנכנסו לתוקף היו:

• איחוד חמש יחידות העוסקות בפשיעה ליחידה אחת (להב 433) בעלת מערכת איסוף נתונים בתחומים השונים ויכולת מבצעית להילחם בפושעים.
• הקמת גוף סיגינט במשטרה, תחום שהיה נקודת תורפה בלחימה בפשיעה. העביר את חוק נתוני התקשורת שהקנה למשטרה סמכות לנתח נתוני תקשורת בדומה ליכולות השב"כ ושכנע את השב"כ להקצות כלי סיגינט, המשמשים ללחימה בטרור, למען המשטרה ומלחמתה בפשיעה, ברוח זו טבע דיכטר את האמירה: "במחבלים ובפושעים נלחמים באותם כלים ואותן שיטות". עד לסיום כהונתו, נאסרו מספר ראשי משפחות פשע, בהם האחים אברג'יל, עמיר מולנר ושלום דומרני.
• הוצאת הכליאה הביטחונית מידי צה"ל, העברתה לשב"ס והעברת כל בתי המעצר לאחריות השב"ס.

בפברואר 2007, הוגש דו"ח ועדת זיילר, על התנהלות המשטרה בפרשת האחים העבריינים פריניאן. במסגרתו פורסמו מסקנות קשות נגד בכירים במשטרה, בהם המפכ"ל עצמו, משה קראדי. אבי דיכטר החליט לפטרו, אך זה הקדים אותו והודיע על התפטרותו. במקומו מינה את מפקד השב"ס, יעקב גנות, לתפקיד המפכ"ל ה-16. צעדו זה התקבל בביקורת מצד גורמים פוליטיים וציבוריים, בשל העובדה כי יעקב גנות הואשם בקבלת שוחד בעת שהיה מפקד המחוז הצפוני במשטרה ובסופו של דבר הודיע יעקב גנות כי הוא מוותר על התפקיד. בהמשך דיכטר התעניין למנות לתפקיד אנשים מחוץ לשורות המשטרה לרבות אריק טשרניחובסקי שאותו הכיר בשב"כ, אך בסופו של דבר לתפקיד המפכ"ל מונה דודי כהן.

באופוזיציה

בעקבות הבחירות הבחירות לכנסת השמונה עשרה נותר דיכטר עם מפלגתו באופוזיציה. הוא כיהן כיושב ראש ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכח, בוועדת החוץ והביטחון.

במפלגת הליכוד

ב-13 באוגוסט 2012 פרש דיכטר ממפלגת קדימה ומהכנסת ועבר לליכוד בהתאם להצעתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק לכהן כשר להגנת העורף בממשלת נתניהו השנייה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 התמודד דיכטר בבחירות המקדימות של הליכוד בהשקעה של כ-435 אלף שקל מכספי תרומות, מוקם במקום ה-59 ברשימת הליכוד ישראל ביתנו ולא נבחר לכנסת‏. במרץ 2013 נבחר דיכטר ליו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, תפקיד אותו קיבל על עצמו בהתנדבות.

 

לקראת הבחירות לכנסת העשרים התמודד שוב בבחירות המקדימות של תנועת "הליכוד" ונבחר למקום ה-16 ברשימה הארצית שהביא לכך שמוקם במקום ה-26 ברשימת הליכוד לכנסת, שלא נחשב לריאלי. בשל הפרש הקולות הקטן בינו ובין ציפי חוטובלי שמוקמה במקום ה-20 ובשל שיבושים בספירה, מיקומו נקבע סופית רק בתום סאגת ערעורים שנמשכה ארבעה שבועות, הובילה לבדיקה חוזרת של כל הטפסים, והגיעה עד לבית המשפט העליון. עם זאת, לאחר שהליכוד קיבל 30 מנדטים, דיכטר נבחר לכנסת.

ב-31 במאי 2016 נכנס לתפקיד יו"ר ועדת חוץ וביטחון וכיהן במקביל גם כראש ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 התמודד דיכטר בפעם השלישית בפריימריז של "הליכוד" ונבחר למקום ה-10 (המקום ה-11 ברשימת הליכוד לכנסת). לאחר הבחירות מונה שוב לכהן כיו"ר ועדת חוץ וביטחון.

לאחר הבחירות לכנסת ה-22 החליף אותו גבי אשכנזי כיו"ר זמני של ועדת החוץ והביטחון, וב־23 באוקטובר 2019 החליטה הממשלה על מינויו לסגן שר במשרד הביטחון בכפוף להודעה במליאה. המינוי נכנס לתוקף ב-28 באוקטובר ודיכטר כיהן בתפקיד עד לסיום כהונת הממשלה ב-17 במאי 2020.

בכנסת ה-23 כיהן דיכטר בראש הוועדה לקרן תמלוגי הגז.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש ב-2022, התמודד דיכטר בפריימריז בליכוד ונבחר למקום ה-11 ברשימת הליכוד.

שר החקלאות

ב-29 בדצמבר 2022, עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, מונה דיכטר לשר החקלאות. דיכטר פעל להעלות את התמיכה בחקלאים מתקציב המדינה ואמר: "כשנכנסתי לתפקיד, ביקשו שאהיה שר החקלאות ולא שר החקלאים. על זה אני אומר: 'אין מדינת ישראל בלי חקלאות, ואין חקלאות בלי חקלאים'". הוא טען שיש להעלות את התמיכה בחקלאים לרמות אירופאיות ובדצמבר 2023 בישר שהושגה הסכמה על סבסוד מחיר המים המושבים ב-52 מליון שקלים. דיכטר גם התנגד לייבוא חופשי של תוצרת חקלאית לישראל וטען שהוא אינו מוריד מחירים. לצד זאת נאבק השר על מימוש התחייבויות האוצר כלפי החקלאים וביחס לתקצוב מינהל מחקר חקלאי.

במהלך מלחמת חרבות ברזל הוא נדרש להתמודד עם המשבר בחקלאות, שנגרם מהפגיעה הישירה בחקלאי עוטף עזה ומעזיבתם של אלפי עובדים זרים שעבדו בחקלאות. הוא נאבק לאפשר לעובדים ערבים מיהודה ושומרון להכנס לישראל לעבוד בחקלאות כדי למנוע פגיעה בחקלאות.

התבטאותו של דיכטר במהלך המלחמה בראיון לתוכנית פגוש את העיתונות כי "אנחנו מגלגלים את נכבת עזה 2023״ עוררה ביקורת נרחבת בזירה הבינלאומית, לצד ביקורת מראש הממשלה בנימין נתניהו ומהיועצת המשפטית לממשלה, בהרב-מיארה, לפיה ההתבטאות יכולה להתפרש כפשע מלחמה.

חקיקה

ב-3 באוגוסט 2011 הגיש דיכטר, יחד עם עוד 39 חברי כנסת, את הצעת "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי", שביקשה לקבוע את אופייה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ובכך מפרשת את המונח "מדינה יהודית ודמוקרטית" שמופיע בחוק יסוד: חופש העיסוק ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפי ההצעה, ישראל תוגדר כ"הבית הלאומי של העם היהודי", וייקבע שהוא העם היחיד שיממש בה את זכותו להגדרה עצמית, וזאת כדי למנוע מדינה דו לאומית. ההצעה קבעה שהאמור בכל חוק יפורש בהתאם לכך, כולל היותה של ישראל מדינה דמוקרטית (עובדה שצוינה בסעיף 2 להצעה). עוד על-פי ההצעה, בין היתר, שהמדינה תפעל ל"התיישבות יהודית בתחומיה" ותוכל לאפשר התיישבות קהילתית נפרדת לבני לאום אחד או דת אחת (וכך לשנות את הפסיקה בבג"ץ קעדאן), שרק העברית תהיה שפה רשמית (בעוד שלשפה הערבית יהיה "מעמד מיוחד" בלבד), שהלוח העברי יהיה לוח רשמי של המדינה, ושהמשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקקים. כמו כן, יש לעגן את הכתוב בחוק יסודות המשפט בחוק יסוד. ההצעה זכתה להתנגדות נרחבת במערכת הפוליטית, וחברי כנסת חזרו בהם מתמיכתם בה. ההצעה לא הועלתה לקריאה טרומית בכנסת ולא קודמה.

ב-10 במאי 2017, עבר חוק הלאום שהגיש ח"כ דיכטר בקריאה טרומית בכנסת. דיכטר הסביר כי "מטרת החוק היא להגן על מעמדה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". דיכטר הדגיש כי "הצעת החוק מקבעת ואינה פוגעת בזכויות המיעוטים בישראל. ההצעה מאפשרת לקהילות החיות בישראל לקיים התיישבות קהילתית נפרדת. המדינה תשמור ותגן על המקומות הקדושים לבני כל הדתות ותבטיח חופש גישה אליהם". לדבריו "ישראל היא מדינת כל אזרחיה כפרטים אך אינה מדינת הלאום של המיעוטים החיים בה - ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי". ב-1 במאי 2018, עבר חוק הלאום שיזם ח"כ דיכטר בקריאה ראשונה בכנסת, וב-19 ביולי 2018 עבר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 62 ח"כים בעד מול 55 נגד ושני נמנעים.

ב-2 ביולי 2018, אושר במליאת הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית החוק לקיזוז משכורות מחבלים, אותו יזם ח"כ דיכטר יחד עם ח"כ אלעזר שטרן. לפי החוק, הממשלה מחויבת לקזז את הסכום שהרשות הפלסטינית משלמת למחבלים על-פי חוק, 1.2 מיליארד ₪ בשנה האחרונה, מתוך כלל כספי המיסים אותם מעבירה ישראל לרשות הפלסטינית. הצעת החוק הפרטית עברה בניגוד לעמדת הממשלה שרצתה לאפשר שיקול דעת מלא לקבינט באם לקזז את הכספים או לא.

הצהרות בטחוניות בתקופתו בליכוד

ב-20 ביוני 2016 אמר דיכטר כי במצב הנוכחי קיימות שלוש מדינות בין הירדן לים - שלוש ישויות: ישראל, הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון והחמאס בעזה. לאור חוסר הנוכחות של הרשות ברצועת עזה, אומר דיכטר שלא ניתן לקדם היום את תהליך השלום. כמו כן הוא סבור כי מדינת ישראל צריכה להתעקש בכל דרך שכל משא ומתן עתידי יהיה מול רשות פלסטינית אחת, לה יש חוק אחד ונשק אחד לביטחון פנים.

באוגוסט 2016 התייחס דיכטר לגל הטרור העולמי ולדרכים בהן יש להתמודד עמו: "חלק מהמדינות באירופה משלמות את המחיר של אדישות מסוימת או היאחזות בעקרונות דמוקרטיים שלא רלוונטיים ללחימה בטרור וניסיונות לנהל משחק הוגן מול מחבלים. בעשרות שנותיי בלחימה בטרור למדתי כלל ברזל אחד 'אלף אמהות של מחבלים תבכנה אבל אמי לא תבכה'. בלחימה בטרור מפעילים את כל הכלים כמדינה כדי לפגוע בטרור. אם צריך להפעיל F-16 כדי להרוג מחבל עם M16 זה לגיטימי".

באוקטובר 2016 אמר דיכטר שנמל ימי בעזה, בידי חמאס משמעותו "הגדלה דרמטית של יכולות הלחימה של חמאס, אשר יהפוך בוודאות את הנמל לשער קליטה עבור יכולות צבאיות משופרות לאין שיעור בהשוואה ליכולות הנוכחיות". הוא טען שנמל בעזה יכול להיבנות "רק לאחר שהרשות הפלסטינית תפרז בפועל את הרצועה מנשק צבאי ותכיר בהסכמים שנחתמו בינה לבין ישראל". בכל מקרה, הסביר דיכטר במבט צופה פני עתיד "היעד חייב להיות הסכם כולל עם שלבים מובנים, שבו כל צד נבחן על פי ביצועיו בטרם מעבר לשלב מתקדם יותר, עד להסכם המלא".

בשנת 1973 נישא לאילנה ולרשטיין, מורה ואמנית שהכיר בבית הספר התיכון שבו למדו. לזוג שלושה ילדים והם מתגוררים באשקלון.

• דרור מורה, שומרי הסף: שישה ראשי שב"כ מדברים, תל אביב: ידיעות ספרים, 2014, מסת"ב 9789655452907
• יוסי מלמן ודן רביב, מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין, תל אביב: ידיעות ספרים, 2012, מסת"ב 9789655454826
• עמוס הראל, אבי יששכרוף, המלחמה השביעית, תל אביב: ידיעות ספרים, 2004, מסת"ב 9655117677
• עפר שלח ורביב דרוקר, בומרנג, ירושלים: כתר, 2005, מסת"ב 965071376X
• עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
• עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007, מסת"ב 9654824086
• אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אבי דיכטר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבי דיכטר

•   אתר האינטרנט הרשמי של אבי דיכטר

דפי פרופיל

•   אבי דיכטר, באתר הכנסת
•   אבי דיכטר, ברשת החברתית פייסבוק
•   אבי דיכטר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   אבי דיכטר, ביישום טלגרם
•   אבי דיכטר, סרטונים בערוץ היוטיוב
• אבי דיכטר, באתר כנסת פתוחה
• אבי דיכטר באתר שירות הביטחון הכללי
• אבי דיכטר באתר ערוץ הכנסת

כתבות

• אמיר בוחבוט, "שוב רוצחים אותנו כי אנו יהודים", באתר nrg‏, 5 במאי 2005
• חיים איסרוביץ, הראש שכופף את הטרור, באתר nrg‏, 15 במאי 2005
• בן כספית, המשורר הפולני ואמנות החיסול, באתר nrg‏, 10 ביוני 2005
• חמי שלו, "עוד לא מרגיש שנתתי מספיק", באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2010
• מזל מועלם, "אבי דיכטר, רה"מ בחר ראש שב"כ כמו ב'כוכב נולד'?", באתר הארץ, 30 במרץ 2011
• פנחס וולף‏, דיכטר מאתגר את נתניהו: יזם חוק "מדינת הלאום היהודי", באתר וואלה!‏, 3 באוגוסט 2011
• חן מור, אבי דיכטר: "ציפי לבני לא מסוגלת להוביל מפלגה", באתר nrg‏, 20 בפברואר 2012
• שלמה צזנה ונצחיה יעקב, "דיסקין מדבר כמי שעוסק בפוליטיקה", באתר ישראל היום, 7 בינואר 2013
• אהרון לפידות, הלילה שבו נולדו מיתוסים, באתר ישראל היום, 5 באפריל 2013
• דיאנה בחור ניר, "כשסירקתי את שערי לצד השני, אמא סטרה לי ואמרה: 'ככה היטלר הסתרק'", באתר כלכליסט, 3 באפריל 2014
•   רותם שטרקמן, צבי זרחיה, "ליברמן ירצה שהחיילים ישרתו שלוש שנים? שישלמו להם שכר על חצי השנה האחרונה", באתר TheMarker‏, 19 בינואר 2017
• אייל לוי, ‏ח"כ דיכטר מכוון גבוה: "אחרי עידן נתניהו - אתמודד על ראשות הליכוד", באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2018
• אמנון לורד, "נגמר העידן שבו לימין היה מותר. עכשיו הימין יכול", באתר ישראל היום, 2 באוגוסט 2018
• יהודה שלזינגר, "נתניהו הציע לי להתמודד מולו בפריימריז", באתר ישראל היום, 18 ביוני 2020
•   עמי אילון, זו יכולה להיות שעתו היפה של דיכטר. אך האם הוא יוסיף להתקרנף?, באתר הארץ, 16 בינואר 2023

ראיונות

•   דוד בן בסט מראיין את אבי דיכטר, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏1 בינואר 2016
•   ערוץ הכנסת - חיידק פוליטי עם אבי דיכטר, 15.8.16, ערוץ היוטיוב של ערוץ הכנסת
•   דוד בן בסט מראיין את אבי דיכטר, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏22 בפברואר 2019
• מאיה רונן, ‏השר אבי דיכטר: "משמעות הצעת האוצר הייתה סגירת משרד החקלאות. בלמנו את זה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בפברואר 2024

מכּתביו

• איש של החלטות, איש של ביצוע, באתר ישראל היום, 12 בינואר 2014
• יומן מבצע: עמוק בעורף המצרי, באתר ישראל היום, 18 בספטמבר 2015