מחנה רבין: משכנם של משרד הביטחון והמטה הכללי של צה"ל

מחנה רבין- בסיס מטכ"ל

הכניסה המזרחית ל-"מחנה רבין" מדרך בגין
מידע על המבנה
סוג	בסיס צבאי
על שם	יצחק רבין
מיקום	תל אביב-יפו, ישראל ישראל
בשימוש פעיל	1948–הווה
מפקד נוכחי	אוהד עזרא
קואורדינטות	32°04′31″N 34°47′19″E / 32.075388888889°N 34.7885°E / 32.075388888889; 34.7885

חלק מהמשרדים שוכנים במגדל המטכ"ל המתאפיין במנחת המסוקים שעל גגו. אחד מסימני ההיכר הבולטים של הבסיס הוא מגדל מרגנית (המבנה הכי גבוה בבסיס), המגיע לגובה 138 מטרים, ובראשו מוצבות אנטנות רבות. במחנה בולטים גם בניין 22 של משרד הביטחון והמטכ"ל, מפקדת חיל הים, בניין מל"ן ומגדלי הכנרית של חיל האוויר.

המחנה נמצא בין הרחובות שאול המלך מצפון, קפלן מדרום, דרך בגין ממזרח ולאונרדו דה וינצ'י ממערב.

שמו הראשון של הבסיס, "מחנה מטכ"ל 128", הוחלף בנובמבר 1996 ל"מחנה רבין" על שם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר יצחק רבין, שנה אחרי הירצחו. מאז 2012, הרחובות הפנימיים במחנה קרויים על שם 12 חטיבות צה"ל במלחמת העצמאות.

 

  ערך מורחב – בית וילהלם אברלה

במשך 60 שנה שכנה לשכת ראש הממשלה בבית וילהלם אברלה בקריה בתל אביב, מימיו של דוד בן-גוריון ועד אריאל שרון.

בשנת 2006 עברה לשכת ראש הממשלה לבניין 22, הבית נמסר לרשות משרד הביטחון, והוגדר כמבנה לשימור. בין 2016 ל-2018 התבצעו עבודות שחזור בבית. כחלק מפרויקט השימור הוחזרו למבנה פריטים היסטוריים שהיו בו, בהם כורסתו של בן-גוריון והמבנה שוחזר לתקופת וילהלם אברלה ולתקופת דוד בן-גוריון.

בפברואר 1955 הועברה לשכת הרמטכ"ל לבניין חדש במתחם הקריה שתוכנן על ידי האדריכל אריה שרון. הבניין נקרא בניין 22 וחולק כך שאגפו המערבי שימש את המטה הכללי של צה"ל וחלקו המזרחי את בכירי משרד הביטחון. כיוון שעד לשנת 1967 רוב השנים ראש הממשלה שימש גם כשר הביטחון, לא היה צורך בלשכה עבור שר הביטחון. עם מינוי של משה דיין לשר הביטחון בשנת 1967 הפך הבניין באופן רשמי למשכנו של השר. בשנות ה-60 נוספו לבניין שתי קומות והוקמה חוות אנטנות על גג הבניין.

כיום, משמש הבניין את מנהל ההרכשה והייצור של משרד הביטחון ומשמש את לשכת ראש הממשלה בקריה.

בספטמבר 2017 שונה שם הבניין ל"בניין שמעון פרס" (פרס עבד בבניין כמנכ"ל משרד הביטחון).

 

  ערך מורחב – מגדל המטכ"ל

בעקבות הוראתו של יצחק רבין כשר ביטחון בתחילת שנות ה-90 להעביר את בסיסי צה"ל מחוץ לערים המרכזיות פינו צה"ל ומשרד הביטחון שטח של 70 דונם בחלקה המערבי של הקריה. בתמורה, החל צה"ל בבנית מגדל משרדים בחלקה המזרחי של הקריה. המגדל תוכנן על ידי האדריכל אברהם יסקי. הבנייה החלה בשנת 2000 והבניין נחנך בשנת 2005. הבניין תוכנן להיות בן 14 קומות אך במהלך הבניה הוחלט להוסיף לו שתי קומות ומנחת מסוקים על גגו. שטח הבניין 90,000 או 40,000 מ"ר, גובהו 107 מטרים ויש בו 1,286 משרדים. עלות הפרויקט מוערכת בכ־600 מיליון ש"ח. הבניין מורכב משני אגפים המכילים את לשכת הרמטכ"ל ואת משרד הביטחון.

  ערך מורחב – מגדל מרגנית

 

מגדל מרגנית הוקם בשנת 1987 על ידי חברת סולל בונה על פי תכנון של אדם מזור, אלי פירשט ויוסף אסא. גובהו של המגדל כ-140 מטר ובעת בנייתו היה הבניין השני הגבוה ביותר בישראל. ארבע עשרה הקומות הראשונות של הבניין הן משרדים המשמשים את אגפי המטכ"ל אך רוב גובהו של הבניין הוא "אצבע" בטון שעליה מרפסות הנושאות אנטנות וציוד תקשורת.

 

מגדלי הכנרית הם שני מבנים בגובה של 18 קומות כל אחד, הניצבים בפינה הצפון-מערבית של הקריה, לאורכו של רחוב לאונרדו דה וינצ'י. המגדל הצפוני הניצב בפינת שדרות שאול המלך ולאונרדו דה וינצ'י הושלם בשנת 2004 וזה שמדרום לו בשנת 2008. שטחם הכולל של המבנים הוא כ-40,000 מ"ר, והם משמשים כמשרדים צבאיים, בין היתר של מפקדת חיל האוויר. בתחילה היה אמור לקום במקום מבנה בודד ובו 36 קומות, אך לאחר פיגועי 11 בספטמבר, הוחלט להקים תחתיו שני מבנים בני 18 קומות כל אחד. המגדלים תוכננו על ידי האדריכל עמי מור.

  ערך מורחב – מוצב הפיקוד העליון

מוצב הפיקוד העליון ("הבור") הוא מרכז הפיקוד התת־קרקעי של צה"ל, הנמצא במחנה רבין שבקריה בתל אביב. הוא משמש בשעת חירום את הרמטכ"ל לשליטה בצבא. המוצב שימש את המטכ"ל במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים, במלחמת לבנון הראשונה, ובמבצעים שונים, בין היתר במבצע חומת מגן, במבצע עופרת יצוקה, ובמבצע צוק איתן.

בכניסה לבניין משרד הביטחון מצויה אנדרטה לזכרם של עובדי משרד הביטחון שנפלו בעת מילוי תפקידם. מדי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מתקיים במקום טקס זיכרון לזכרם.

בנוסף להעברת חלקים מהקריה לדרום ואל בסיסים אחרים במסגרת פינוי הקריה לעיר הבה"דים, צפויים להבנות חמישה מגדלים נוספים אשר אמורים לשרת את היחידות הנשארות במרכז המדינה. החלק שבין שדרות שאול המלך ושדרות מנחם בגין (המכונה "קרן הקריה") יוחזר לעיריית תל אביב ומבנים ישנים של חיל האוויר, חיל הרפואה, חיל החינוך והנוער, אכ"א (אגף כח אדם), ושל אגף הגיוס יהרסו לצורך העברתם אל אחד המגדלים החדשים שייבנו בתוך הקריה. כמו כן מתוכננים להיבנות מגדלים חדשים עבור מפקדת חיל הים, אגף המודיעין, מפקדת זרוע היבשה (מז"י), מפא"ת, ובכך למעשה לרכז את כל מפקדות צה"ל הפזורות ברחבי הארץ. כל לשכות אלופי הפיקוד ולשכת הרב הצבאי הראשי מתוכננות לעבור אל מגדל מז"י. מגדל נוסף יבנה עבור היחידות הנמצאות בממשק עם גורמים אזרחיים. במסגרת פרויקט השדרוג יבוטל שער דוד ושערי המחנה ישודרגו לשערים אלקטרוניים. מטרתו הסופית של פרויקט הקריה היא לאחד את כל מפקדות צה"ל למקום אחד. הפוטנציאל האזרחי של פינוי חלק משטח המחנה הוא בניית 2,000 דירות מגורים ומאות אלפי מ"ר למסחר ומגורים, הקמת קניון נוסף והרחבת מתחם שרונה צפונה לתוך הקריה.

במשך השנים הועלתה ביקורת על מיקומו של המחנה בלב תל אביב והסכנות הטמונות בכך ונטען שיש לפנותו.

• ניר מן, תולדות מחנה המטכ"ל בשנים 1948–1955, צה"ל: מחלקת ההיסטוריה במטכ"ל, 2006
• ניר מן, הקריה בשנות כינונה 1948–1955, ירושלים: כרמל ומרכז גלילי לחקר כוח המגן, 2012
• ניר מן, "בסיס המטכ"ל: סיכון אסטרטגי לתל אביב?", נדפס בהאומה, 189, תשע"ג (2013).
• ניר מן, בסיס המטכ"ל בקריה, תל אביב: משרד הביטחון, 2016

• הפנטגון
• בניין משרד ההגנה של רוסיה

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחנה רבין

• יונתן גת, ממושבה גרמנית - למחנה המטכ"ל, באתר גל"צ, 30 באוגוסט 2012
• אהרון לפידות, עמוק בבור, גבוה בשמיים, באתר ישראל היום, 18 באפריל 2014.
•   עמוס הראל, קולות ממעמקים: שלושה ראשי מחלקות בבור בקריה מדברים על איומי העתיד, באתר הארץ, 16 במאי 2014
•   בסיס המטה הכללי, באתר צה"ל
•   הכירו את בסיס המטכ"ל, באתר צה"ל