דייוויד ג'יימס וודארד (באנגלית: David James Woodard; נולד ב-6 באפריל 1964) הוא מנצח וסופר אמריקאי.
במהלך שנות ה-90 הוא טבע את המונח פרה-קוויאם (Prequiem) (פורטמנטו מקדים (portmanteau of preemptive ורקוויאם (Requiem)), כדי לתאר את השיטה הבודהיסטית שלו להלחנת מוזיקה ייעודית שתבוצע במהלך או מעט לפני מותו של אדם השוכב על ערש דווי נשוא המוזיקה.
וודארד ב-2020 | |
לידה | 6 באפריל 1964 (בן 60) סנטה ברברה, קליפורניה |
---|---|
מוקד פעילות | ארצות הברית |
מקום לימודים | אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, מכללת יוג'ין לאנג לאמנויות ליברליות, תיכון סן מרקוס |
עיסוק | מנצח, סופר |
סוגה | פוסטמודרניזם |
שפה מועדפת | אנגלית |
בת זוג | סוניה ויקטומוב |
צאצאים | מליה אתל וודארד, ג'ון פלויד וודארד |
www | |
חתימה | |
בין טקסי הזיכרון בלוס אנג'לס, בהם שימש וודארד כמנצח או מנהל מוזיקלי, נערך טקס אזרחי בשנת 2001 ברכבל Angels Flight לזכרם של קורבנות התאונה ליאון פראפורט ואלמנתו לולה שנפצעה באירוע. הוא ניהל מיסות רקוויאם עבור חיות בר, כולל שקנאי חום מקליפורניה על החוף בו נפלה הציפור. הוא ידוע בשל העדפתו לדיו צבעוני בכתיבת יצירותיו.
טימותי מקווי ביקש מוודארד לערוך מיסה מקדימה ערב הוצאתו להורג בטרה הוט, אינדיאנה. בהיוודעו ל"מעשה הנורא" של מקווי ובניסיונו לספק נחמה על אף זאת, הסכים וודארד לביצור הבכורה של הקודה של יצירתו " Ave Atque Vale" עם הרכב כלי נשיפה מקומי בכנסיית סנט מרגרט מרי, ליד USP טרה הוט, בפני קהל שכלל את עדי הבוקר שלמחרת. הארכיבישוף דניאל מ. בוכליין ולאחריו הקרדינל רוג'ר מהוני הגישו עתירה לאפיפיור יוחנן פאולוס השני לברך את יצירתו השלמה של וודארד.
העתקיו של וודארד ל-Dreamachine, מנורה פסיכואקטיבית, הוצגו במוזיאונים לאמנות ברחבי העולם. תרומותיו לכתבי עת ספרותיים כגון Der Freund (החבר) כוללים כתבים על קארמה בין המינים, תודעת צמחים וההתיישבות הפרגוואית נואבה גרמניה (Nueva Germania).
וודארד התחנך באופן פרטי ובבית הספר החדש למחקר חברתי (New School for Social Research) ובאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה.
בשנת 2003 נבחר וודארד כחבר מועצה בג'וניפר הילס (Juniper Hills - מחוז לוס אנג'לס), קליפורניה. במהלך כהונתו בתפקיד זה הוא הציע שותפות עיר אחות עם העיר נואבה גרמניה, פרגוואי. למטרת קידום תוכניתו, נסע וודארד לעיר האוטופיה הצמחונית/פמיניסטית לשעבר ונפגש עם ראשי העיר. לאחר ביקורו הראשון במקום, בו נתקל באוכלוסייה שהייתה מצויה "בדעיכה מוסרית ואינטלקטואלית", הוא בחר שלא להמשיך בשותפות, אך זיהה בקהילה מושא למחקר לכתבים מאוחרים יותר. מה שהצית את עניינו במיוחד היו הרעיונות הפרוטו-טרנס-הומניסטיים של המתכנן הספקולטיבי ריכרד וגנר ואליזבת פרסטר-ניטשה, שיחד עם בעלה ברנהרד פורסטר הקימה והתגוררה במה שקרוי "מושבה" בין השנים 1886 ל-1889.
בשנת 2004, מתוך הכרה בהיבטים ברי-קיימא של האידיאלים המייסדים של נואבה גרמניה, הלחין וודארד את המנון המקהלה "ארץ הג'ונגל הקדושה שלנו" (Our Jungle Holy Land).
מ-2004 עד 2006 הוביל וודארד משלחות רבות לנואבה גרמניה, וזכה לתמיכתו של סגן נשיא ארצות הברית דאז דיק צ'ייני עבור פעילותו. בשנת 2011 העניק וודארד לסופר השווייצרי כריסטיאן קראכט רישיון לפרסם חלק מההתכתבויות הפרטיות שלהם, בעיקר של אלה הנוגעות לנואבה גרמניה, תחת חותמת אוניברסיטת הנובר שפורסמו על ידי בית ההוצאה לאור וורהאן פרסומים. פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג מתייחס לשורות של התכתבות זו, "[המחברים] מוחקים את הגבול בין חיים לאמנות." העיתון דר שפיגל טוען ש חמש שנים מהוות טת "עבודת ההכנה הרוחנית" של הרומן של קראכט שפורסם לאחריו, אימפריום (Imperium).
לדברי אנדרו מקאן, וודארד יצא ל"טיול אל מה שנשאר מהמקום, בו חיים צאצאי המתיישבים המקוריים בנסיבות מופחתות באופן דרסטי" והועבר "לקידום פרופיל התרבותי של הקהילה, בניית תעתיק מיניאטורי של בית הפסטיבלים של ביירוית במקום בו היה פעם ביתה של משפחתה של אליזבת פורסטר-ניטשה." בשנים האחרונות נואבה גרמניה הפכה ליעד מופלא עוד יותר, עם לינה, ארוחת בוקר ומוזיאון היסטורי חלופי.
משנת 1989 עד 2007 בנה וודארד העתקים של ה-Dreamachine, מכשיר סטרובוסקופי שנבנה על ידי בריון גיסין ואיאן זומרוויל, הכולל צילינדר מחורץ עשוי נחושת או נייר המקיף מנורה חשמלית על בסיס ממונע בנוי מעץ קוקובולו או עץ אורן. וודארד טען כי, כאשר נצפית בעיניים עצומות, המכונה יכולה לגר ות מצבים נפשיים הדומים למצב שיכרון חושים או חלום.
בהסכמתו לתרום מכונת Dreamachine לרטרוספקטיבה הוויזואלית של וויליאם ס. בורוז מוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס מ-1996, נמלי כניסה, התיידד וודארד גם עם הסופר הקשיש והעניק לו במתנה דגם "בוהמייני" של ה-Dreamachine העשוי מנייר ואורן לכבוד יום הולדתו ה-83 שהיה גם האחרון. סותבי'ס מכרה את המכונה הקודמת לאספן פרטי בשנת 2002, והמכונה המאוחרת נותרה מושאלת מאחוזתו של בורוז למוזיאון ספנסר לאמנות בלורנס, קנזס. במאמר ביקורתי משנת 2019, החוקר ראג' צ'אנדארלפטי בוחן מחדש את הגישה "המהפכנית" של וודארד ל-Dreamachine שכמעט נשכחה.
This article uses material from the Wikipedia עברית article דייוויד וודארד, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.