איתמר בן גביר: השר לביטחון לאומי, עורך דין במקצועו

איתמר בן גביר

בן גביר, 2022
לידה	6 במאי 1976 (בן 47) ו' באייר ה'תשל"ו ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	הקריה האקדמית אונו
עיסוק	עורך דין, יועץ תקשורת, פרקליט, פוליטיקאי
מפלגה	עוצמה יהודית
סיעה	הציונות הדתית, עוצמה יהודית
השר לביטחון לאומי ה־19 בממשלה ה-37 29 בדצמבר 2022 – מכהן (שנה ו־16 שבועות) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → עמר בר-לב
השר לחיזוק וקידום קהילתי ה־3 בממשלה ה-37 9 בינואר 2023 – 6 בנובמבר 2023 (43 שבועות ויום) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → עמר בר-לב
חבר הכנסת 6 באפריל 2021 – מכהן (3 שנים) כנסות 24–25
חתימה

בן גביר התמודד לכנסות ה־19 וה־21–25 ברשימות שונות מטעם מפלגת "עוצמה יהודית". קודם לכן שימש כעורך דין וכן יועץ התקשורת של חבר הכנסת מיכאל בן ארי ודובר תנועת "חזית יהודית לאומית".

במהלך פעילותו הפוליטית הוגשו נגדו, לדבריו, 53 כתבי אישום, שמתוכם הורשע בשמונה עבירות פליליות, בהן התפרעות, הפרעה לשוטר והסתה לגזענות, וכן שתי הרשעות בהחזקת חומר תעמולה עבור ארגון טרור ושתי הרשעות בתמיכה בארגון טרור. זכה בסכום מצטבר של כרבע מיליון ש"ח בתביעות נגד המשטרה על הפרת זכויותיו.

בן גביר התפרסם בין השאר בעקבות יוזמות פרובוקטיביות והופעות מתוקשרות בבתי משפט.

נולד בירושלים, הצעיר בשני בניהם של שושנה וצדוק בן גביר. אביו יליד ירושלים, בן להורים יוצאי עיראק. האב עברת את שם משפחתו מ"חאנן", גביר בערבית. האם שושנה (לבית שנגלוף), בת להורים יוצאי כורדיסטן, הייתה פעילת האצ"ל ובגיל 14 נעצרה בשל כך על ידי הבריטים.

גדל בבית מסורתי במבשרת ציון, ולמד בתיכון אורט בירושלים. בגיל 12 החל בתהליך של חזרה בתשובה.

פעילות בימין הקיצוני

בגיל 14, בזמן האינתיפאדה הראשונה, החל להתקרב לימין הפוליטי ולהשתתף בהפגנות נגד למשמרות נשים בשחור בכיכר פריז בירושלים. בתחילה הצטרף לנוער מולדת, ובגיל 16 הצטרף, בהשפעת נעם פדרמן לתנועת "כך" והתקדם לעמדת רכז הנוער בתנועה. לאחר התיכון למד בישיבת הרעיון היהודי, מיסודו של הרב מאיר כהנא.

בעקבות טבח מערת המכפלה ב-1994, הוכרזה תנועת "כך" כארגון טרור, והוצאה אל מחוץ לחוק. ב-1999 הפיץ ביום תשעה באב כרוז בו נכתב "אבלות, חורבן וקינות, זה לא מספיק – יש לגרש את האויב הערבי מהר הבית", ונחתם על ידי "פעילי כך לשעבר". ב-2004 הורשע בתמיכה בארגון טרור בגין מעשה זה. בשנת 2007 הורשע בן גביר פעם נוספת בתמיכה בארגון טרור ובהסתה לגזענות, לאחר שב-2001 נסע ברכב שעליו הודבק סטיקר בו נכתב "אין ערבים - אין פיגועים", וב-2002 נמצאו ברכבו ארבעה שלטים עם הכיתוב "לגרש את האויב הערבי". השלטים נחתמו בידי "מטה כהנא צדק", שהוכרז כארגון טרור.

בן גביר לא גויס לצה"ל. לטענתו הצבא סירב לגייסו בשל עברו בתנועת "כך". לאחר שהוצאה התנועה אל מחוץ לחוק המשיך לפעול בארגון "חזית הרעיון", עד סגירתו בעקבות קביעה שהארגון הוא ארגון המשך לתנועת כך. ערב פירוק התנועה לא היה בן גביר אחד המפורסמים שבה, אולם התמדתו במחאות מתוקשרות שהגיעו לא פעם אל בית המשפט קנתה לו מקום בולט בין פעילי הימין הרדיקלי. חלק מיוזמותיו של בן גביר היו משותפות עם ברוך מרזל, מנהיגה האחרון של תנועת כך.

בן גביר הצליח למשוך תשומת לב גם בעזרת פרובוקציות. שבועיים לפני רצח יצחק רבין, הציג לתקשורת את סמל מכוניתו של רבין, והכריז: "כמו שהגענו לסמל הזה – אנחנו יכולים להגיע לרבין". במהלך קמפיין בחירות לכנסת ב-2022 התנצל על כך ואמר שאינו מכנה את רבין בכינוי "בוגד", אף שלדעתו "רבין עשה דברים שפוגעים במדינת ישראל" ו"סייע לאויב", וטען ש"יש הגזמה בהנצחה שלו". בן גביר הקים, יחד עם ברוך מרזל ופעילים נוספים, את "הוועד למען הדמוקרטיה", שפעל לשחרורו של יגאל עמיר, רוצחו של רבין. לאחר שהמחבל סמיר קונטאר שוחרר מהכלא בעסקת שבויים, הארגון דרש לשחרר את יגאל עמיר. בן גביר אמר ש"המטרה היא להביא לידי ביטוי את הדרישה לשחרר את יגאל עמיר", ו"אם משחררים רוצחים עם דם על הידיים צריך גם לשחרר את עמיר".

ביוני 1997, תוכננה הופעה של הזמרת האירית שינייד אוקונור בירושלים, באירוע שקרא לחלוקת העיר בין ישראל לפלסטין. הופעתה בוטלה בעקבות איום לרצח שהופנה כלפיה בשיחת טלפון לשגרירות הממלכה המאוחדת בישראל. בראיון רדיו התגאה בן גביר שהוא ופעילי "חזית הרעיון" הביאו לביטול ההופעה. בתגובה פרסמה אוקונור מכתב פומבי שהופנה לבן גביר, בו כתבה בין השאר "אלוהים אינו מתגמל את מי שמטילים טרור על ילדי העולם. לא הצלחת בכלום, למעט בכישלון נשמתך".

בשנת 2000 הדביק ברחבי ירושלים מודעות נגד ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל, והושם במעצר בית עד לתום הביקור. בדצמבר 2005, לאחר שראש הממשלה לשעבר אריאל שרון לקה באירוע מוחי, בן גביר תועד אומר: "אנחנו מקווים שיהיה מכאן מסר לכל מי שרוצה לפגוע בארץ ישראל, ארץ ישראל יותר חזקה מכולם". לאחר שהדביק על רכבו סטיקר ובו הכתובת "שרון, לילי מחכה לך", נעצר בן גביר ונחקר בחשד להסתה נגד שרון.

בסוף שנת 2005, שהה בן גביר יחד עם מספר חיילים בפילבוקס באזור חברון. מיד לאחר שיצא מהפילבוקס נורה לעבר בן גביר צרור יריות מטווח קצר, שלא פגע בו. כעבור שנים אמר בן גביר שהוא סבור שמדובר היה בניסיון לחסל אותו.

בשנת 2011 הפגין יחד עם ברוך מרזל, בנצי גופשטיין, בצלאל סמוטריץ ופעילים נוספים ב"מצעד הבהמות" במחאה על מצעד הגאווה בירושלים.

בשנת 2017 ייצג בנות שירקו לעבר מנזר, ואמר בראיון לכאן חדשות כי "יש מנהג יהודי קדום כשעוברים ליד מנזר או ליד כומר יורקים, אפשר להסכים או להסכים, אבל כאשר יורקים לצד אני לא חושב שמדובר בעבירה". בראיון לגלי ישראל אמר כי על אף שהמעשה לא ראוי, "אני לא אוהב שעל דברים כאלה מגיעים למעצר". לדבריו, עדיף לטפל במקרים כאלה באמצעות חינוך.

בסלון ביתו הייתה תלויה עד לתקופת הבחירות של 2020 תמונה של ברוך גולדשטיין, על רקע מערת המכפלה בה ביצע את הטבח ב-1994. במספר הזדמנויות נימק זאת בן גביר בכך שגולדשטיין הציל כמה מחבריו. בראיון לתוכנית טלוויזיה ב-1994, אחרי הטבח במערת המכפלה, בן גביר אמר כי "כל שבוע אנחנו שומעים על עוד יהודי שנרצח ועוד יהודי שנרצח - נמאס. סוף סוף קם יהודי, יהודי גדול, הצדיק הד"ר גולדשטיין ה' יקום דמו"; לדבריו של בן גביר, "הדיבר 'לא תרצח' הוא רק כלפי יהודים וככה אמר הרמב"ם". בפורים של שנת 1995, שנה לאחר הטבח, התחפש בן גביר לגולדשטיין. הוא לבש חלוק רופא עם דרגותיו של גולדשטיין והוסיף שלט בו מצויר איש עם רובה ולידו הכיתוב "ברוך הגבר – אשר יפתח באש" ואמר "הגיבור שלי הוא דוקטור גולדשטיין". בכתבה טלוויזיונית משנת 2011, אמר על התמונה שבסלון ביתו: "יש כאן איזושהי אמירה בתמונה הזאת, אמירה מאוד מפורשת", וכן שגולדשטיין "צדיק", "גיבור" ו"רופא שהציל בחיים שלו יהודים". בתקופת הבחירות של 2020 הסיר בן גביר את תמונת גולדשטיין מביתו. בפאנל בחירות ב-2022 אמר בן גביר שהתבגר וכבר אינו חושב שגולדשטיין גיבור.

 

פעילות משפטית

עד פברואר 2009 הוגשו נגדו 46 כתבי אישום, מתוכם הורשע בשמונה, בהם בעבירות התפרעות, השחתת מקרקעין, הפרעה לשוטר, החזקת חומר תעמולה לטובת ארגוני טרור, והסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור. כעבור שש שנים אמר שהוגשו נגדו עוד שבעה כתבי אישום, בהם זוכה. על פי נתונים אלו, הוגשו נגדו 53 כתבי אישום, מהם הורשע בשמונה. בנוסף, בשנים 2000–2023 הורשע 78 פעמים בעבירות תנועה, בהן עבירות חמורות כנהיגה באור אדום ונהיגה במהירות מופרזת, ושילם קנסות בסכום כולל של 28,860 ש"ח.

בשנים 2006–2008 עתר לבג"ץ, עם ברוך מרזל, בבקשה לבטל את ההיתר לערוך את מצעד הגאווה בירושלים. העתירות נדחו. בשנת 2011, במסגרת כתב אישום שהוגש נגדו, קיבל לידיו בהוראת בית המשפט מסמכים שלפיהם השב"כ ומשטרת ישראל השקיעו מאמצים רבים במעקב אחריו ובתיעוד מדויק של תנועותיו במשך שעות רבות ביום. במרץ 2012 זוכה מעבירת תמיכה בארגון טרור בשל כשלים ראייתיים.

עריכת-דין

 

בן גביר רכש את השכלתו המשפטית בקריה האקדמית אונו. בתחילה החליטה לשכת עורכי הדין למנוע ממנו לגשת להתמחות עקב עברו הפלילי. בערעור שהגיש על ההחלטה נוצר תיקו בין חברי הוועדה המרכזית של הלשכה, וההחלטה המקורית לא שונתה, לטענת בן גביר ממניעים פוליטיים. לאחר ערעור נוסף הסירה הוועדה את התנגדותה בכפוף לסיום ההליכים המשפטיים הפתוחים נגדו. לאחר זיכויו, בשנת 2012, עבר את מבחני לשכת עורכי הדין והוסמך כעורך דין.

לפני כניסתו לפוליטיקה, הרבה בן גביר לייצג אנשי ימין שהואשמו בעבירות על רקע אידאולוגי. במקרה אחד ייצג נער שהואשם בתקיפת ערבי והביא לזיכויו, לאחר שבתיאום עם השופט הושיב אדם אחר על ספסל הנאשמים ולמרות זאת עד התביעה העיקרי הביע את ביטחונו שזהו הנאשם. בסוף 2015 ייצג את עמירם בן אוליאל, שהיה אחד החשודים בפיגוע בדומא, וטען שחוקרי השב"כ אילצו את מרשו להודות באמצעות עינויים. בן גביר השתתף בחתונת השנאה בדצמבר 2015, ולאחריה אמר בראיון לתקשורת: "הייתי בחתונה, אף אחד לא הבין שמדובר בתמונות של בן משפחת דוואבשה". בהמשך ייצג חלק ממשתתפי האירוע. בשנת 2016 תבע את הוואקף בטענה שאנשיו הטרידו אותו בביקור בהר הבית בניגוד לחוק הגנת הפרטיות. בית משפט השלום פסק לו פיצויים בשיעור של 50 אלף ש"ח וכן הוצאות משפט.

בשנת 2017 ייצג בן גביר פעיל של תנועת "חוזרים להר" שניסה להתגנב עם גדי להר הבית לשם חידוש עבודת הקורבנות ונעצר על ידי המשטרה.

תביעות אישיות

בן גביר הגיש תביעת דיבה נגד העיתונאי אמנון דנקנר, על שכינהו "נאצי קטן" בתוכנית "פופוליטיקה" בשנת 1995, וזכה בה בפיצוי סמלי של שקל אחד. באפריל 2018 פסק בית המשפט שעובד בתחנת דלק שכינהו "נאצי", הצדיע לו במועל יד והתעלם מזימונים למשפט, ישלם לו פיצוי בסך 200,000 ש"ח. אנשי ימין שונים טענו מספר פעמים כי בן גביר הוא סוכן שב"כ שתול, בדומה לאבישי רביב, ואחד המפרסמים, ברי חמיש, נתבע על ידי בן גביר. בפסק הדין נקבע שהכינוי "סוכן שב"כ" נחשב כלשון הרע בקרב חוגים מסוימים, ושחמיש הציג את בן גביר כאדם לא הגון ואף מסוכן. בית המשפט פסק כי על חמיש לפצות את בן גביר ב-30,000 ש"ח.

משטרת ישראל שילמה לבן גביר פיצויים של עשרות אלפי שקלים, לאחר שתבע אותה על הטרדות שונות. באוגוסט 2011 פסק בית משפט השלום בירושלים כי על משטרת ישראל לשלם לו 18,000 ש"ח, כפיצוי על כך ששוטר תקף אותו בימי ההתנתקות. בפברואר 2012 פסקה שופטת השלום בירושלים שמשטרת ישראל תשלם לבן גביר פיצויים בסך 14,000 שקל, על כך שנעצר למשך 24 שעות בשל כוונתו להפגין עם אחרים מול ביתו של גדי שמני, מפקד פיקוד המרכז.

במרץ 2020, במהלך הבחירות לכנסת העשרים ושלוש ולאחר איחודה המחודש של ימינה ללא עוצמה יהודית, פרסמה גילת בנט (אשתו של השר נפתלי בנט) פוסט בפייסבוק בתגובה לביקורת מאת קלמן ליבסקינד, וכהערת אגב כתבה על אנשי עוצמה יהודית: "שבעתי מהעבריינות הדוחה שלהם. כמו כשפרצו אליי הביתה בבחירות האחרונות, כדי להראות שהם יחצו גבולות אם צריך. שאבין שהם טרוריסטים לכל דבר ואפחד מהם". בן גביר הגיש נגדה תביעה. במוצאי תשעה באב באותה שנה פורסמו חלק מפרטי הסכם פשרה, על־פיו תחזור בנט מכל האשמותיה בפרסום נוסף בפייסבוק ותתרום לטובת חיילי צה"ל המוצבים בחברון. לאחר הבחירות, הגיש בן גביר תביעת דיבה נגד ערוץ 7, בטענה שהערוץ "התנהג בצורה מוטה", ובפרט במהלך סיקור התביעה המשפטית נגד גילת בנט.

בן גביר הגיש תביעות דיבה רבות, ונכון לפברואר 2023 היה מעורב ב-10 תיקים פעילים. במאי 2022 שודר פרק בתוכנית "עובדה" אודות בן גביר, בו נטען בין השאר שבן גביר עודד נערי גבעות לבצע פעולות תג מחיר. בן גביר הכחיש את התחקיר, וכשבועיים לאחר שידור התכנית הגיש נגד התוכנית תביעה בסך שני מיליון ש"ח. תביעות נוספות שהגיש בשנת 2023 הן נגד העיתונאי יהושע בריינר ועיתונו "הארץ", נגד השר לשעבר משה יעלון, ונגד נתבעים נוספים.

עובד זר, שהועסק כמטפל סיעודי של אביו של איתמר בן גביר, תבע לאחר פטירת האב ב-2020 תשלום זכויות שונות, שלא ניתנו לו בתקופת עבודתו, מאיתמר בן גביר ואחיו, יורשיו של האב. היורשים התגוננו בטענות שונות, בהן הטענה שזמן קצר לפני מות האב נטש אותו העובד והתפטר. בנוסף טענו שיש לקזז מהזכויות כספים ששילם המנוח עבור העובד, כגון תשלומים לביטוח רפואי ומימון מגורי העובד והוצאות נלוות, בסך כולל של כ-85,500 ש"ח. טענות היורשים נדחו בבית הדין הארצי לעבודה, ונפסק שעל האחים לשלם לעובד כ-100,000 ש"ח. לשם גביית החוב נאלץ העובד לפנות לרשות האכיפה והגבייה, שהוציאה צו עיקול משכורת נגד איתמר בן גביר. במהלך הדיון המשפטי הגיש בן גביר הצעת חוק לביטול חובת הביטוח הפנסיוני לעובדים זרים.

בפוליטיקה

בכנסת ה-18 שימש עוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת מיכאל בן ארי. בבחירות לכנסת ה-19 הוצב במקום החמישי ברשימת עוצמה לישראל, אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה. לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הוצב במקום השמיני ברשימת איחוד מפלגות הימין, ועם פסילת מועמדותו של בן ארי הועבר למקום השביעי. הרשימה זכתה בחמישה מנדטים. על-פי ההסכם בין המפלגות חברי הכנסת רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' התחייבו להתפטר במסגרת "החוק הנורווגי" ולתת לבן גביר לכהן כחבר הכנסת, אך הכנסת פוזרה לפני שנחקק מחדש חוק זה (שנהג בכנסת ה-20 כהוראת שעה בלבד). בבחירות לכנסת ה-22 התמודד בן גביר בראשות רשימת "עוצמה יהודית" שקיבלה 83,609 קולות (1.88% מהקולות הכשרים) ולא עברה את אחוז החסימה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-23, חתם בן גביר עם רפי פרץ על ריצה משותפת למפלגות "עוצמה יהודית" ו"הבית היהודי". סמוך לסוף זמן הגשת הרשימות הצטרף פרץ עם מפלגת "הבית היהודי" לרשימת "ימינה". ראש "הימין החדש", נפתלי בנט, נימק את סירובו לצרף את בן גביר לרשימה מאוחדת כסירוב לרוץ עם "מי שמחזיק בסלון ביתו תמונה של אדם אשר רצח 29 איש חפים מפשע". בתגובה הודיע בן גביר שהסיר את התמונה, למען אחדות ומניעת הקמת ממשלת שמאל, אולם מפלגתו לא צורפה לרשימה המאוחדת. עוצמה יהודית נרשמה כרשימה עצמאית בראשות בן גביר, וקבלה בבחירות אלו 19,402 קולות (0.42%) ולא עברה את אחוז החסימה.

 

לקראת הבחירות לכנסת ה-24, חתם בן גביר על הסכם ריצה משותפת של המפלגות "עוצמה יהודית" ו"נעם", ובהמשך, על ריצה משותפת עם מפלגת "הציונות הדתית" בראשות בצלאל סמוטריץ'. הוא הוצב במקום השלישי ברשימה ונבחר לכהן בכנסת. לאחר שבן גביר עלה להר הבית בינואר 2022, פורסמו איומים מפורשים על חייו. בעקבות האיומים העלתה המשטרה את רמת האיום על בן גביר לדרגה 6, הגבוהה ביותר, וקצין הכנסת הורה למשמר הכנסת לאבטח את בן גביר בכל שעות היממה. איומים נוספים הופנו לעברו: באפריל נעצרה חוליית פעילי חמאס שתכננה להתנקש בו; ביוני נעצר תושב תל אביב שאיים עליו טלפונית ברצח; וביולי העלו תלמידים ממזרח ירושלים הצגת סוף שנה שבה מוצגת הוצאה להורג של אדם הלבוש באופן דומה לבן גביר, שהובילה למעצרם של מנהל בית הספר ומורה נוסף. בפברואר 2023 נעצר תושב מזרח ירושלים, בחשד שאסף מידע ותכנן לרצוח את בן גביר.

ב-3 ביולי 2022, לאחר ההחלטה על הקדמת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, עוצמה יהודית התפצלה בהסכמה מרשימת הציונות הדתית לסיעת יחיד נפרדת בכנסת שיוצגה על ידי בן גביר. ב-26 באוגוסט 2022, נחתם הסכם איחוד בין עוצמה יהודית לבין הציונות הדתית לריצה משותפת לכנסת, בתיווכו של בנימין נתניהו. ב-26 באוגוסט חתם בן גביר על הסכם ריצה משותפת עם בצלאל סמוטריץ' ברשימת הציונות הדתית, כשהנציגים ימוקומו בשיטת ריץ' רץ'. הרשימה השיגה 14 מנדטים בבחירות והפכה לשלישית בגודלה.

ב-27 בספטמבר 2023 פורסם כי שירות הביטחון הכללי עצר חוליית טרור שהופעלה על ידי איראן וכללה 3 פלסטינים ו-2 ערבים-ישראלים שתכננו להתנקש בו ובחבר הכנסת לשעבר יהודה גליק.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש חשף "פייק ריפורטר" רשת של חשבונות מזויפים של נשים שקידמה את בן גביר בטוויטר.

השר לביטחון לאומי

על אף אמירה מפורשת של נתניהו טרם הבחירות לכנסת ה-24 כי בן גביר לא יכהן כשר בממשלתו, ב-29 בדצמבר 2022, לאחר הבחירות לכנסת ה-25, מונה בן גביר לשר לביטחון הפנים בממשלת ישראל ה-37 ושם משרדו שונה ביוזמתו למשרד לביטחון לאומי. ב-8 בינואר 2023 מונה בן גביר לשר לחיזוק וקידום קהילתי, משרד שהופרד מהמשרד לביטחון פנים בממשלת ישראל השלושים וחמש, בכפוף להחלטה לבטל את המשרד. המינוי אושר במליאת הכנסת למחרת, ב-9 בינואר 2023. ב-6 בנובמבר 2023 אוחד המשרד לחיזוק וקידום קהילתי עם המשרד לביטחון לאומי.

במהלך חצי השנה הראשונה של בן גביר כשר לביטחון לאומי חלה עלייה של 60% במספר מקרי הרצח בחברה היהודית, ובמהלך שנתו הראשונה מספר מקרי הרצח בחברה הערבית גדל ב-110%, לעומת השנה הקודמת. במשטרה טענו לנתונים מעודדים במיגור הפשיעה בחברה הערבית.

בשנתו הראשונה לכהונה כשר לביטחון לאומי הייתה תחלופה רבה בבכירי משרדו. דובר המשרד התפטר באפריל 2023, בספטמבר התפטר מנכ"ל המשרד, שלמה בן-אליהו, וכחודשיים לאחר מכן התפטר ממלא המקום שמונה במקומו - עקב עתירה לבג"ץ נגד המינוי. בנובמבר התפטרה הסמנכ"לית להון אנושי ומנהל, ובדצמבר התפטר מנכ"ל האגף לכלי ירייה עקב ביקורת על מדיניות חלוקת כלי נשק.

בפברואר 23 פרסם העיתון "דיילי טלגרף" כי עקב הדלפות מסמכים רגישים נאסר על בן גביר לקבל תדריכים מודיעיניים. לפי הדיווח, בן גביר הדליף מידע והכניס טלפונים ניידים לישיבות חסויות.

מעורבות בעבודת המשטרה

בדצמבר 2022 תוקנה ביוזמתו פקודת המשטרה, ונקבע בה שהשר לביטחון הפנים יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, והוא רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות. בן גביר מימש תיקון זה, ובין השאר הנחה את המפכ"ל שבתאי להסיר כל דגל אש"ף מהמרחב הציבורי. בהמשך ניסה השר לקדם מדיניות לפיה יש לעצור מפגינים שיתפרעו ויחסמו כבישים. בעקבות עתירות שהוגשו נגד השר, הוציא בג"ץ צו ביניים בינואר 2024, שאסר על בן גביר לתת הנחיות והוראות אופרטיביות למשטרה בדבר יישום מדיניותו בכל הנוגע למימוש זכות ההפגנה וחופש המחאה.

ב-10 במרץ 2023 הורתה לו היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, להקפיא את מימוש ההחלטה להעביר מתפקידו את מפקד מחוז תל אביב, ניצב עמיחי אשד, מחמת "חשש כבד ביחס לחוקיות ולתקינות ההליך".

בדצמבר אותה שנה הודיע השר לנציבת שב"ס קטי פרי כי החליט שלא להאריך את כהונתה ומינה כממלא מקום את ניצב בדימוס קובי יעקבי.

יחסי חוץ

ב-8 במאי 2023 שובץ בן גביר כנציג הממשלה לנאום באירוע שתוכנן בתל אביב על ידי האיחוד האירופי לרגל יום אירופה. לאור השתתפותו הצפויה של בן גביר, האירוע בוטל. על פי נציגי האיחוד הדבר נבע מחוסר נכונותם לתת במה למי שעמדותיו עומדות בסתירה לערכי האיחוד האירופי.

במהלך מלחמת חרבות ברזל קרא לקדם עידוד הגירה של תושבי עזה למדינות העולם. קריאתו זו גונתה על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית, צרפת, גרמניה, האיחוד האירופי ואיחוד האמירויות. בהמשך המלחמה קרא "לחזור הביתה לגוש קטיף וצפון השומרון".

בן גביר נשוי לאיילה (לבית נמרודי), ילידת ירושלים, בת למשפחה דתית לאומית, מורה במקצועה. השניים נפגשו לאחר שאיילה, אז בת 15, נעצרה על שהות במאחז שהוקם בחברון וסירבה לחתום על הרחקה מהמאחז ולהשתחרר כמו חברותיה. הם נישאו כאשר איילה הייתה בת 17 ואיתמר בן 28. לזוג שישה ילדים והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שבקריית ארבע.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: איתמר בן גביר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איתמר בן גביר

• איתמר בן גביר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   איתמר בן גביר, באתר הכנסת
•   איתמר בן גביר, ברשת החברתית פייסבוק
•   איתמר בן גביר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   איתמר בן גביר, ביישום טלגרם
•   איתמר בן גביר, ברשת החברתית טיקטוק
•   איתמר בן גביר, סרטונים בערוץ היוטיוב
• איתמר בן גביר, באתר כנסת פתוחה

ראיונות

• גלי גינת, מאחז איתמר: כך הגיע איתמר בן גביר לכנסת, באתר nrg‏, 25 באוקטובר 2010
• אהוד שישון, זמן ירושלים, "מתנגד למעשה של יגאל עמיר": בגובה העיניים עם איתמר בן גביר, באתר nrg‏, 10 באוגוסט 2011
• יאיר שפירא, אדוני השופט, באתר ערוץ 7, 10 בינואר 2013
• עוזיאל סבתו, סיבוב בחברון עם מרזל ובן גביר, באתר ערוץ 7, 5 בנובמבר 2015
• שי גל באולפן שישי, ערוץ 2, ‏איך הפך איתמר בן גביר למגן נערי הגבעות, באתר ‏מאקו‏, 8 בינואר 2016
• יהודה שלזינגר, "לפני 20 שנים אמרו שאני בקצה הימני של הסקאלה. היום אני קונצנזוס", באתר ישראל היום, 21 במרץ 2019
• שי גל בעובדה, קשת 12, ‏איתמר מטפס על קירות, באתר ‏מאקו‏, 6 במרץ 2020  
• מוריה קור, בן גביר: "אני סומך על נתניהו רק כשאני שומר עליו", באתר ישראל היום, 4 במרץ 2021
• ליאור בן עמי, "בוגדים ואויבים", הפלייליסט של אהבת המדינה, באתר ynet, 1 בפברואר 2023

כתבות

• שמעון כהן, בן גביר החליף את הנאשם והביא לזיכויו, באתר ערוץ 7, 10 ביוני 2013
• תומר פרסיקו, בנגביריזם אינו כהניזם-לייט, בבלוג של פרסיקו לולאת האל, אוגוסט 2022

סרטונים

• דני קושמרו,   איתמר בן גביר כפי שלא הכרתם מעולם, סרטון בערוץ "חברת החדשות", באתר יוטיוב, 25 ביולי 2011
• הזכרה של יום השנה ה-25 לרצח הרב מאיר כהנא,   דובר איתמר בן גביר, סרטון באתר יוטיוב, 2 בנובמבר 2015
• עוזיאל סבתו,   פרק 8: עושים סיבוב בחברון - עוזיאל סבתו עם בן גביר, מרזל וגופשטיין, סרטון באתר יוטיוב, 9 בנובמבר 2015
•   ח"כ בן גביר בנאום הבכורה: "אפעל לערוך רפורמה בעולם המשפט", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 16:12), 26 באפריל 2021