רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?
דף זה ערוך לצפייה מיטבית ברזולוציה של 800*1280 ומעלה – לצפייה ברזולציות נמוכות יותר לחצו כאן
דיאלוג פרי עטו של אפלטון מספר על שיחה שהתקיימה בין סוקרטס והיפיאס. בשיחה עונה היפיאס לשאלת סוקרטס "מה מעניין אנשים?", תשובת היפיאס היתה: "עמים, גיבורים ובני אדם, יישובים וכיצד נוסדו הערים בימי קדם, ובקיצור, הם מוכנים לשמוע על ארכאולוגיה". זה כנראה האזכור הראשון של המילה ארכאולוגיה במשמעות של חקר תרבויות אנושיות בעת העתיקה.
המזרח הקרוב היה ביתן של תרבויות עתיקות ומפוארות - שומר, אכד, מצרים העתיקה, אשור, בבל, פרס העתיקה והחתים הן אך חלק ממגוון תרבותי עצום, שכלל גם את ממלכת ישראל וממלכת יהודה, תרבויות כנען, עבר הירדן וכן התרבויות בלבנון כגון אוגרית, צור וצידון. המזרח הקרוב הכיל בתוכו תרבויות מורכבות ומרתקות, שפיתחו את הכתב על כל גוניו כולל כתב יתדות בשומר, כתב הירוגליפי במצרים העתיקה וכתב אלפבית בכנען, ידע במתמטיקה ובאסטרונומיה, באדריכלות ובאמנות, כמו גם דתות ומבנים תרבותיים וחברתיים מורכבים, והותירו אחריהן ערים חרבות, ספריות, כתובות קיר, קברים וחפצים אחרים, חלקם גלויים לעין כמו הפירמידות במצרים, וחלקם נטמנו תחת שכבות של אדמה.
מדע הארכאולוגיה התפתח באופן שיטתי כמדע במהלך המאה ה-19. מדע זה הגיע להשגים משמעותיים בחשיפת תרבויות העבר המפוארות במזרח הקרוב, פיענוח שיטות הכתב שהותירו אחריהן, ותיאור החיים בהן בכל מובן. ארכאולוגים חפרו במצרים, במסופוטמיה ובאנטוליה, והעלו לעיתים ממצאים דרמטיים ומלהיבים, כדוגמת מסכת המוות של תות ענח אמון, שהתגלתה בשנת 1922 והציתה את דמיון העולם.
פורטל זה מוקדש לתרבויות העבר המפוארות, אך גם לאישים, לאתרי החפירות מהתקופה הנאוליתית ועד שנת 1700 השנה האחרונה שממצאיה מוגדרים כעתיקה לפי חוק העתיקות, וכן למתודולוגיה המדעית של הארכאולוגים העוסקים בחקר תרבויות המזרח הקרוב.
הר כרכום הוא הר בנגב הדרומי המזוהה בידי פרופ' עמנואל ענתי כהר סיני המקראי, זיהוי שאינו מקובל על מרבית הקהילה הארכאולוגית בישראל.
הר כרכום הוא השם העברי להר גדול ורחב ידיים, שנקרא בעבר בפי הבדואים תושבי האזור ג'בל עידיד. ההר ממוקם בנגב הדרומי, בשוליו הצפוניים של נחל פארן, 25 ק"מ בקו-אוויר מהקצה הדרומי-מערבי של מכתש רמון.
מדע הארכאולוגיה נוצר רק בסוף המאה ה-19, כאשר הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי חפר בשנת 1890 את תל חסי שבשפלת ארץ ישראל. עד לחפירה זו הארכאולוגים התעניינו יותר בממצאים ארכאולוגים מעניינים לצורך הצגה במוזיאונים. התנהגותם דמתה יותר להתנהגות אינדיאנה ג'ונס. ידוע הסיפור על האגיפטולוג הצרפתי אמיל אמלינו שגילה באבידוס שבמצרים העליונה כ-3,000 כדי אבן מפוארים שלמים מהממלכה הקדומה שושלות 3-1 (המאה ה-30 לפנה"ס-המאה ה-27 לפנה"ס). אמלינו בחר מתוכם את הכדים היפים ביותר עם כתובות חרותות על גביהם, את יתרת הכדים ניפץ לרסיסים כדי למנוע מאחרים להשיגם.
פיטרי הקפיד על תיעוד ורישום מדויק של כל ממצא, התעניין גם בשברי הקרמיקה, הבחין בשינויים הדרגתיים שחלו בכלים עם הזמן, והבין שכלי החרס הם כלי התיארוך הטוב ביותר. הוא גם קבע את עיקרון ההשתכבות בתל, האומר ששרידים מעשי ידי אדם מצטברים בתל לפי סדר מסוים, כאשר השרידים המאוחרים הם מעל השרידים הקדומים, וכל שרידי תקופה של התיישבות מסוימת נותרים בתל כ"שכבה".
אדד - אל הסער האנטולי - אספקת המים לירושלים - ארכאוזואולוגיה - ג'וב יוסף - הגן הארכאולוגי בירושלים - הדד - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - ימחד - מבצר צלבני במזרח התיכון - מערכות המסתור של בר כוכבא - מערת הנחל - מערת מיסליה - מערת צדקיהו - מקדש אדפו - נקבת השילוח - עלילות בעל וענת - פלינדרס פיטרי - צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום - קינת ניפור - תל אבו הואם - תעודות אל-יהודו - קדר
[ עריכה ]
[ עריכה ]
[ עריכה ]
| אישים
| אתרים עיקריים
| | מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
מוזיאונים
|
[ עריכה ]
| אישים
| | אתרים עיקריים ומייצגים | | מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
מוזיאונים
|
| אישים | | אתרים עיקריים | | [ עריכה ] מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
|
[ עריכה ]
| אישים
| | אתרים עיקריים | | מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
|
[ עריכה ]
אישים
| | אתרים עיקריים | | מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
מוזיאונים
|
[ עריכה ]
אישים
| | אתרים עיקריים ומייצגים | | מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
מוזיאונים
|
[ עריכה ]
ראשיתה של האדריכלות הייתה עם הבונים הראשונים אשר חיפשו מחסה מפגעי מזג האוויר והגנה מפני חיות טרף. בתקופה הפלאוליתית העליונה ניבנו בקתות עגולות מהחומרים הזמינים באזור המגורים. ביישובי הקבע הראשונים של התרבות הנאטופית, לפני כ-15 אלפי שנים, הופיעה בנייה בת-קיימא של בתים עגולים או סגלגלים, המשלבים יסודות אבן וקירוי מחומר צמחי. עם התרחבות היישובים בתקופה הנאוליתית והתקופה הכלקוליתית נוצר הצורך בבניה מתוכננת יותר יחד עם הגנה כנגד אויבים. דוגמה טובה ניתן לראות בצ'טלהויוק באלף ה-6 לפנה"ס נבנו בתים צמודים מבוץ, הגישה לבתים נעשתה דרך הגג. דוגמה אחרת היא ביר אבו מטר מהאלף ה-4 לפנה"ס בתים חפורים תת-קרקעיים. במשך הזמן החלו האנשים לבנות גם מקדשים לאלים וקברים למתים. האדריכלות התפתחה במקביל באזורים שונים בעולם, במיוחד בתרבויות מפותחות. דוגמאות ידועות מהאלף ה-3 לפנה"ס הן הפירמידות במצרים העתיקה אשר שימשו כקבר ו הזיגוראת במסופוטמיה אשר שימש כמקום פולחן. שניהם מבנים אדריכליים גבוהים שמטרתם להאדיר את שם בוניהם. האדריכלות והתפתחותה היא סיפור התפתחותן של תרבויות במזרח הקרוב העתיק.
[ עריכה ]
תחום הארכאולוגיה הימית הוא ענף חדש יחסית בארכאולוגיה שנוסד רק בשנות ה-50 של המאה ה-20. הארכאולוגיה הימית עוסקת בשלושה תחומים עיקריים. התחום הראשון עוסק בארכאולוגיה של כלי שיט; דוגמאות לממצאים שהתגלו בשטח זה הן הספינה העתיקה ממעגן מיכאל שנמצאה בארץ ישראל, והספינה של ח'ופו שנמצאה בתוך פירמידת ח'ופו בגיזה שבמצרים. התחום השני מתמקד בחקר שרידי האדם הקשורים לפעילות ימית, כגון נמלים. דוגמה לכך היא נמל קיסריה בקיסריה העתיקה אשר נבנה בידי הורדוס ושרידיו נמצאים כיום מתחת לפני המים. התחום השלישי הוא ארכאולוגיה תת-מימית, העוסקת בשרידי האדם מתחת לפני המים, יישובים טבועים, כגון עתלית-ים - אתר מהאלף ה-8 לפנה"ס המכוסה היום במי ים בעקבות עליית מפלס הים התיכון. באתר זה נמצא מבנה פולחני. חפירה ארכאולוגית של יישוב טבוע דורשת מהארכאולוג רישיון צלילה.
בישראל קיבלה הארכאולוגיה הימית תנופה עם הקמתה של האגודה למחקר תת-ימי בישראל בשנת 1961, על ידי אלישע לינדר ואבנר רבן והקמתו של החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה בשנות ה-70 של המאה ה-20.
ארכאולוגיה ימית - הסירה מגינוסר - הספינה העתיקה ממעגן מיכאל - יבנה ים - נמל קיסריה - ספינה טרופה מאולו-בורון - עתלית-ים[ עריכה ] אחת השאלות החשובות בחפירה ארכאולוגית היא תיארוך כל השכבות הארכאולוגיות באתר, על ממצאיהן. הארכאולוג שואף להגיע לתיארוך מדויק ככל האפשר, אבל יכולתו להגיע לכך הולכת ונעשית קשה יותר ככל שהאתר קדום יותר. קיימים שני סוגי תיארוך ארכאולוגי: תיארוך יחסי (לפי רצף השכבות; העמוקה יותר היא הקדומה יותר) ותיארוך מוחלט, המתבצע בשיטות פיזיקליות כגון תיארוך פחמן-14 (מדידת כמותם של איזוטופים רדיואקטיביים בממצאים ארכאולוגיים מתאימים; הכמות ההתחלתית של האיזוטופים וקצב הדעיכה שלהם ידועים, ומכאן ניתן לחשב את גיל הממצא לאחר מדידית הכמות שנשארה בו). לעיתים ניתן לתארך שכבות השייכות לתקופה היסטורית על-פי תאריכיהם ההיסטוריים הידועים של אירועים שונים, המשתקפים בממצא הארכאולוגי. דוגמה לכך היא קביעת התאריך של השכבה הארכאולוגית של נפילת מצדה לפי התיעוד בספריו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו.
הארכאולוגים והחוקרים השונים השקיעו מאמצים רבים בקביעת הכרונולוגיה המצרית והכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק והזיקה ביניהן. הבסיס לכרונולוגיה היו רשימות מלכים שונות כגון: אבן פלרמו, רשימת המלכים מטורינו, רשימת המלכים מכרנך, רשימת המלכים מאבידוס כתובות הירוגליפיות אשר פרטו את שושלות המלכים. וכן אירועים אסטרונומיים מתועדים שהוזכרו בתעודות שונות ואפשרו לקבע מלך מסוים בשנה מסוימת, וממנו ללכת אחורה וקדימה על פני הזמן. הקשרים בין מצרים ותרבויות מסופוטמיה וארץ ישראל אפשרו ליצור תיארוך גם של תרבויות אלה. הסטרטיגרפיה של ממצאים אלה ומדידת הגיל באמצעות פחמן-14 מאפשרים הצלבה של כל הנתונים ובניית כרונולוגיה אמינה למזרח הקדום.
[ עריכה ]
חקר אתרי קבורה בעת העתיקה הוא חלק חשוב ובלתי נפרד ממדע הארכאולוגיה. כבר לפני כמאה אלף שנים בתקופה הפלאוליתית התיכונה, נהג ההומו ספייאנס כמו גם האדם הניאנדרטלי לקבור את קרוביו שמתו ולהוסיף מנחות קבורה פשוטות, למשל בנחל מערות. קברים ותכולתם, אתרי קבורה ובתי קברות היו לעיתים הממצאים העיקריים באתרים ארכאולוגים רבים. האדם בייחסו חשיבות רבה לחיים לאחר המוות הקדיש מאמץ ותשומת לב לבניית הקברים, לטקס הקבורה ולחפצים אותם השאיר בקבר. דוגמה מאלפת היא אתר הקבורה הענק שחפרה הארכאולוגית קתלין קניון ליד יריחו בה חשפה וניתחה כ- 500 קברים. דוגמה מפורסמת יותר הם הפירמידות במצרים ששימשו קברים לפרעוני מצרים בימי הממלכה הקדומה.
לאורך שנות ההיסטוריה חלה התפתחות במנהגי הקבורה השונים בתרבויות השונות עד ימינו אלה. חלון זה נותן שער ראשוני לכניסה לעולם המופלא של מנהגי הקבורה והקברים בעולם העתיק.
נחל מערות - בית שערים - גלוסקמא - מערות אפקה - מצבות נחל קדרון - סרקופג - קבר בני חזיר - קבר בת פרעה - קבר זכריה - קבר ...יהו אשר על הבית - קברים וקבורות בתקופת הברונזה הביניימית[ עריכה ]
כלי החרס מעניקים לארכאולוג מבט אל תרבויות העבר. ייצור כלי החרס הוא קל יחסית, וחומרי הגלם זמינים למדי, וכאשר הוא נשבר, הוא אינו ניתן להתכה מחודשת, וכך נוצר מצב שבו אנשי העבר השאירו מאחוריהם חרסים ושבריהם למאות ואלפים. החרס הוא חומר עמיד, וכלי חרס, או שבריהם, שורדים זמן רב לאחר שכלים שנעשו מחומרים אחרים מתכלים. בשילוב עם ממצאים אחרים, חקר כלי החרס הוא חיוני לבחינת ההתפתחות התרבותית, הארגון והמצב הכלכלי של חברות שייצרו או ייבאו כלי חרס. חקר הכלים גם מאפשר מבט לחיי היום יום, הדת, והיחסים החברתיים של החברה. כרונולוגיה המבוססת על טיפולוגיה של כלי חרס היא לעיתים חיונית כשהמדובר בחברות שטרם פיתחו את הכתב, אך גם לתיארוך של חברות בעלות היסטוריה כתובה.
אגן (ארכאולוגיה) - בזיך כלקוליתי - בילביל - גביע (ארכאולוגיה) - טס (ארכאולוגיה) - מחבצה כלקוליתית - מנורת שמן - סיר בישול בעת העתיקה - ספל (ארכאולוגיה) - פיטס - פיקסיס (ארכאולוגיה) - פכית - פך - פערור - צפחת - קדירה (ארכאולוגיה) - קובעת - קומקום (ארכאולוגיה) - קנקן - קנקן עזה - קערה (ארכאולוגיה)
קרמיקה אפורה ממורקת - דגם האיילות והתומר - הכלים הדו-גוניים - הקערות השומרוניות - התרבות הירמוכית - כלי ואדי רבה - כלי בית ירח - כלי בסיס טבעת - כלים המצוירים על לבן מתקופת הברזל - כלים המקורצפים לבן - כלי תל אל-יהודיה - כלי אבידוס - כלי אכזיב - משפחת מונוכרום קיפרי - כלים מחופים לבן - משפחת משח פסים - משפחת פיניקי דו גוני - משפחת צבוע לבן - קרמיקה פלשתית - משפחת שוקולד על לבן - כלי מגידו - קרמיקה מתכתית
[ עריכה ]
חפירה ארכאולוגית מטבעה הורסת אתרים ארכאולוגים. התל על כל ממצאיו נשמר כקפסולת זמן עד לבואו של הארכאולוג אשר חופר ומוציא את האוצרות הטמונים בו לאור. חשיפת הממצא לאור משאירה אותו חשוף לפגעי הטבע, ולעיתים קרובות הוא נהרס. המודעות לבעיה זו גדלה עם השנים, והיום בכל העולם מוקדש חלק מתקציב החפירה לשימור האתר וממצאיו. גודלו תלוי במשאבי החפירה הספציפית ובמקורות המימון. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, נהגו משלחות החפירה לחפור ולהסיר שכבות גדולות מהתל. המשלחת שחפרה בתל מגידו בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 תכננה לחפור את כל התל. רק בגלל פרוץ מלחמת העולם השנייה החפירה נעצרה, והאתר ניצל. גם שיטות השימור השתכללו עם השנים. היום יודעים למשל ששימור וחיזוק קיר בעזרת בטון מזיק לאתר בגלל שהבטון מפריש מלחים המזיקים לקיר האבן הקדום. עם השנים נוסד מקצוע חדש הנקרא "שימור ארכאולוגי" ויש ללמוד אותו בנפרד. לא כל ארכאולוג יודע איך לשמר. האתר סוסיתא מהווה דוגמה לדרך נכונה לטפל בנושא. האתר הינו גן לאומי, רשות הטבע והגנים מקצה תקציבים לשימור הנעשה במקביל לחפירות משלחת מאוניברסיטת חיפה המתנהלת באתר מאז שנת 2000.
פעולות השימור נעשות לאור המקובל בעולם כפי שהתוותה הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים - איקומו"ס, ולאור ההגדרות וההנחיות של מסמכים דוקטרינרים הנוגעים לנושא כמו אמנת ונציה.
שימור מבנים - שימור תל מגידו - תוכנית לשימור אתרים[ עריכה ] תולדות המחקר הארכאולוגי, הינו הסיפור של התפתחות הארכאולוגיה מימיה הראשונים, בהם הרפתקנים ושודדי עתיקות חיפשו אוצרות כדי למוכרם למוזיאונים ברחבי העולם ועד להפיכתה של הארכאולוגיה למדע. בדרך להפיכתה למדע הוגדרו שיטות חפירה ארכאולוגית, תעוד ופרסום מידע וכן חוקקו חוקים ותקנות במדינות העולם המסדירים את הנושאים, ומגדירים מה זו עתיקה, ואיך יש לבצע חפירה ואיך ומתי לפרסמה. מהי חובת השימור שחלה על הארכאולוג החופר וכן הסחר בעתיקות. הארכאולוג פלינדרס פיטרי נחשב אבי הארכאולוגיה המודרנית. הוא שינה את פני החפירה הארכאולוגית ואת שיטות התיעוד והפרסום של החפירה.
בגלל הביקוש הרב לממצאים מיוחדים המחקר הארכאולוגי לווה לאורך השנים גם בזיופי עתיקות, כאשר עם השנים הזייפנים הפכו למתוחכמים יותר. דוגמה ידועה לזיוף שעד היום שנויה במחלוקת היא כתובת יהואש וה"מגלה" שלה עודד גולן.מעוניינים לדעת יותר? לחצו על הקישור והיכנסו לערך המורחב
מעוניינים לדעת יותר? לחצו על הקישור והיכנסו לערך המורחב
רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא הארכאולוגיה של המזרח הקרוב. פקולטות לארכאולוגיה, מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות, לאתר עתיקות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של האתרים המעניינים והעיקריים הקיימים באינטרנט בנושא הארכאולוגיה של המזרח הקרוב.
אתר היום: המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו
אתר המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו מציע מידע עשיר הנוגע לתרבויות המזרח הקרוב הקדום. האתר מציע גישה לתצוגת המוזיאון, וגלריה מרהיבה של האוסף העשיר המוחזק בו, אך גם מידע על תוכניות מחקר, פרסומים, סימפוזיונים, מלגות, קורסים וסדנאות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
[ עריכה ]
אבן תל זית - בבתא - גולגולות מכוירות - הסירה מגינוסר - הספינה העתיקה ממעגן מיכאל - ונוס מברכת רם - חותמות "למלך" - חרסי הגורלות ממצדה - חרסי שומרון - טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס - כונתילת עג'רוד - כתובות תחום גזר - כתובת אל כום - כתובת הליודורוס - כתובת השילוח - כתובת חפציבה - כתובת עקרון - כתובת רחוב - כתובת תל דן - לוח גזר - לוחיות ברכת כהנים - מגילות מדבר יהודה - מכתבי לכיש - מכתבי ערד - מבני קבורה עגולים בפלמחים - מטמון נחל משמר - מערת האגרות - מערת קבורה כלקוליתית בפקיעין - פסל אדריאנוס - שנהבי מגידו[ עריכה ]
אבן רוזטה - אסטלת ישראל - דיוקנאות המומיות מפיום - הספינה של ח'ופו - כתבי מארות - כתובות דריוש הראשון בסואץ - כתובות פרוטו-סינאיות - מגילת ון אמון - סיפורו של שנהאת - מכתבי אל עמרנה - מכתבי יב - הפרוטמה של נפרטיטי - פפירוס נאש - קבר בני חסן - קבר תות ענח' אמון - רשימת המלכים מאבידוס - רשימת המלכים מטורינו - תבליט קרב גויי הים[ עריכה ]
אסטלת הניצחון של נרם סין - אסטלת הנשרים - האובליסק השחור - המשחק המלכותי של אור - הנס המלכותי של אור - המונולית מכורח - לוח נבו שרסכים - מנסרת סנחריב - עלילות גילגמש - ספריית אשורבניפל - פלימפטון 322 - כודורו - שער אישתר - תעודות נוזיאגדת אקהת - אגדת כרת - ארכיון אבלה - בית הכנסת בדורה אירופוס - כתובת זכור - מצבת בן הדד הראשון - עלילות בעל וענת - שירה אוגריתית
[ עריכה ][ עריכה ]
אובליסק תאודוסיוס - אסטלת כלמו - המאוזוליאום בהליקרנסוס - כתובת אזתוד - ספינה טרופה מאולו-בורון - קבר אנטיוכוס הראשוןאבן האישה ההרה - ארון אחירם - הג'אר אל חיבלה בבעלבק - ארון אשמונעזר השני - כתובות מלכי גבל
[ עריכה ]הכוכב מע'סול • חזון גבריאל • כתובת בלעם • כתובת בקבוק תל סיראן • הכתובת מקיר-מואב • כתובת מלכותית מואבית • כתובת מצודת רבת עמון • מפת מידבא • מצבת מישע
[ עריכה ]
|
[ עריכה ]
[ עריכה ]
[ עריכה ]
[ עריכה ]
שנה | תקופה | ארץ ישראל | מסופוטמיה וסוריה הגדולה | מצרים | אנטוליה |
---|---|---|---|---|---|
629 632 635 636 638 640 657 661 673 680 715 750 834 910 942 1055 1071 | התקופה הערבית הקדומה | הפשיטה הראשונה של הערבים תחילת הכיבוש הערבי מחוץ לחצי האי ערב-קרב ירמוך כיבוש ירושלים בזמן הח'ליף עומר חלוקת הארץ לשתי נפות הגירת ערבים לארץ ישראל שלטון בית אומיה בנית העיר רמלה שלטון בית עבאס מרידות הערבים כנגד בית עבאס כיבוש על ידי הפאטימים פלישות של קרמטים ביזנטים ובדואים כיבוש על ידי הסלג'וקים | אבו בכר פולש לדמשק כיבוש דמשק התחלת השיעה התחלת שלטון בית אומיה עיר הבירה דמשק קרב כרבלא התחלת שלטון בית עבאס עיר הבירה בגדד עיר הבירה סאמרא כיבוש חלב על ידי הפאטמים כיבוש בגדד על ידי הסלג'וקים עומר כיאם | כיבוש מצרים על ידי הערבים שלטון בית אומיה שלטון בית עבאס
| שלטון ביזנטי פלישה ערבית לביזנטיון מצור ערבי על קונסטנטינופול קונסטנטינוס ה-IV, חתימת חוזה שלום עם הערבים רוב אנטוליה בידי ביזנטיון השושלת המקדונית בביזנטיון תקופת פריחה שבר בין הנצרות המערבית והמזרחית, קרב מנזיקרט, האימפריה הביזנטית מובסת על ידי הסלג'וקים |
1077 1081 1099 1124 1153 1171 1174 1187 1187 1192 1204 1243 1250 1258 | ממלכת ירושלים/ התקופה האיובית | מסע הצלב הראשון נפילת ירושלים בידי הצלבנים כיבוש אשקלון על ידי הצלבנים כיבוש ירושלים על ידי צלאח א-דין קרב קרני חיטין מסע הצלב השלישי ע"י ריצ'רד לב הארי פשיטות המונגולים לארץ ישראל | כיבוש צור על ידי הצלבנים מסע הצלב השני - דמשק סוריה הגדולה תחת שלטון צלאח א-דין סוף בית עבאס- כיבוש מונגולי | סוף השושלת הפאטמית עלית צלאח א-דין לשלטון השושלת האיובית מסע הצלב החמישי עלית הממלוכים | ייסוד סולטנות רום במרכז אנטוליה עליית השושלת הקוממנית אלכסיוס קומננוס תקופת פריחה התחזקות הסלג'וקים במרכז אנטוליה ביזת קונסטנטינופול ע"י הצלבנים מסע צלב רביעי כיבוש אנטוליה על ידי המונגולים ג'לאל א-דין רומי במערב אנטוליה שלוש מדינות יווניות |
1260 1263 1291 1326 1401 1453 1501 1514 | התקופה הממלוכית | כיבוש הממלוכים, קרב עין ג'אלות בייברס צר על עכו הצלבנית סילוק הצלבנים מעכו חלוקה בין ממלכות דמשק, עזה וצפת תקופה של שגשוג ובנייה תקופה של שקיעה, לחצים מצפון סוף התקופה הממלוכית | סוף השושלת האיובית בדמשק כיבוש דמשק ובגדד על ידי טימור לנג עלית האימפריה הספווית בפרס קרב צ'לדיראן | בייברס | נסיכויות בייליקיות טורקיות חזרת האימפריה הביזנטית כיבוש בורסה על ידי העות'מאנים כיבוש איזמיר על ידי טימור לנג כיבוש קונסטנטינופול ע"י העות'מאנים, מהמט השני האימפריה העות'מאנית סילוק האימפריה הספווית ממזרח אנטוליה סלים הראשון |
1517 1571 1600 1700 1722 1799 1826 1832 1844 1853 1869 1878 1882 1908 1917 1919 1920 1922 | התקופה העות'מאנית | כיבוש על ידי העות'מאנים חלוקה לחמישה מחוזות חלק מפרובינציית דמשק עלית חלק ממגורשי ספרד מסע נפולאון כיבוש על ידי איברהים פאשה סוף התקופה העות'מאנית המנדט הבריטי | כיבוש על ידי העות'מאנים סוף האימפריה הספווית עלית השושלת הקג'ארית בפרס כיבוש סוריה על ידי איברהים פאשה התגבשות הדת הבהאית בפרס עיראק-סוף התקופה העות'מאנית המנדט הצרפתי על סוריה מנדט בריטי בעיראק | כיבוש על ידי העות'מאנים מסע נפוליאון מוחמד עלי פתיחת תעלת סואץ קולוניה בריטית מהומות | הרחבת האימפריה למזרח סולימאן המפואר האימפריה העות'מאנית בשיאה קרב לפנטו מוראט ה-IV אהמט ה-III תקופת שקיעה, ייזום רפורמות חיסול היניצ'רים מלחמת העצמאות היוונית אמנת קונסטנטינופול מלחמת קרים מלחמת רוסיה-טורקיה מהפכת הטורקים הצעירים ביטול מוסד הסולטנות |
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/מיפוי תמונות חסרות של ממצאים ארכאולוגים בישראל | |
---|---|
|
רשימת הערכים המבוקשים | |
---|---|
|
רשימת הערכים הדורשים שיפור | |
---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא ארכאולוגיה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)פורטל מומלץ |
This article uses material from the Wikipedia עברית article פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.