סולטאן: תואר של שליט מוסלמי

המילה סולטאן נגזרת מהשורש הערבי ס-ל-ט (מקביל לשורש העברי שׁ-ל-ט כבמילים שׁליט, שׁלטון).

בתקופת השפל של הח'ליפות העבאסית, בעיקר מימי הח'ליפה אל-מעתצם באללה (833–842) ואילך, החלו הטורקים להשתלב באימפריה המוסלמית, בתחילה כעבדים (ממלוכּים) ומאוחר יותר בחדירת שבטים שלמים (הסלג'וקים). הטורקים תפסו עמדות בכירות בצבא עד שהח'ליפה כבר היה תלוי בהם, וכך נעשו הח'ליפים למושלים נומינליים, כאשר למעשה שלטו ראשי הצבא הטורקיים.

הח'ליפה אלקאים (1031–1075), נשלט בבגדאד על ידי הבויהים, וכאשר הגיעו הסלג'וקים בשנת 1055 לבגדאד, הם שחררו את הח'ליפה ובתמורה הוא העניק להם תוארי אצולה שונים. השליט הסלג'וקי טוגריל, שעמד בראש הצבא שכבש את בגדד, נטל לעצמו את התואר סולטאן, ובכך נעשה שליט חילוני בעל סמכויות צבאיות ומנהלתיות, לצד הח'ליפה שמעתה הפך לשליט בעל סמכויות דתיות בלבד.

• עומאן (סולטנות עומאן) - בראש המדינה עומד סולטאן.
• ברוניי (אומת ברוניי, משכן השלום) - בראש המדינה עומד סולטאן.
• אינדונזיה - בראש המחוז המיוחד יוגיאקרטה עומד סולטאן.
• מלזיה - בראש שבע מדינות המרכיבות את מזרח מלזיה (ג'והור, טרנגנו, סלנגור, פהנג, פרק, קדה וקלנטן) עומדים סולטאנים.
• ערב הסעודית - למרות שהוא ידוע בתור מלך, שליט ערב הסעודית הוא באופן רשמי סולטאן.

• שליטי האימפריה העות'מאנית נשאו תואר זה.

  מדיה וקבצים בנושא סולטאן בוויקישיתוף

• סולטאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.