נַחַל מְעָרוֹת הוא נחל הזורם בהר הכרמל.
שטח אגן הניקוז שלו ביחד עם יובלו נחל חרובים מגיע לכ-24 קילומטר רבוע. אזור הנחל הוא שמורת טבע בשטח פארק הכרמל. במוצא הנחל אל מישור החוף ממוקם אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי בעל חשיבות עולמית, הכולל ארבע מערות: מערת תנור (טבון), מערת גמל, מערת הנחל (אל-ואד) ומערת הגדי (סח'ול). מערות אלה מייצגות התיישבות חוזרת ונשנית של האדם הקדמון, הן האדם הניאנדרטלי והן ההומו סאפיינס וקודמיהם, במשך יותר מחצי מיליון שנה.
מוצא נחל מערות - תצלום אוויר של המצוק בו נמצאות המערות | |||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מידות | |||||||
שטח | 54 הקטאר | ||||||
מיקום | |||||||
מדינה | ישראל | ||||||
קואורדינטות | 32°40′12″N 34°57′55″E / 32.67°N 34.96527778°E | ||||||
רצף ההתיישבויות הפרהיסטוריות בנחל מערות ארוך ומלא במיוחד. הממצאים הייחודיים שנתגלו באתר (כמאובני אדם חשובים) וחקירתו הנמשכת לסירוגין למעלה משמונים שנה, הפכו את האתר לאחד הידועים בעולם מהתקופה הפלאוליתית. בארבע המערות שנחקרו התגלו עדויות, בין הקדומות בעולם, לקיום בו-זמני (במובן הרחב) של האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני; לקבורת המתים; לשימוש בחפצים בעלי משמעות סמלית כחרוזים וחומרי צבע; ולהתיישבות קבע ובניית בתי אבן. האתר ממלא תפקיד מפתח בסוגיות המרכזיות של המחקר הפרהיסטורי העולמי, כגון מוצא האדם המודרני, התפתחות ההתנהגות האנושית המודרנית, יחסי אדם-סביבה, וניצני התיישבות הקבע וייצור המזון.
ב-29 ביוני 2012 הוכרז מקבץ המערות בנחל כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.
ארבע המערות הפרהיסטוריות בנחל מערות ממוקמות בשיפולי המצוק המערבי של הר הכרמל, במקום שבו הנחל יוצא למישור החוף, כ-17 ק"מ דרומית לחיפה וארבעה ק"מ מזרחית לחוף הנוכחי של הים התיכון, בגבהים של 40–60 מטרים מעל פני הים הנוכחיים.
ירידת מפלס הים העולמי בתקופות קרחוניות במהלך תור הפליסטוקן גרמה להתרחקות חוף הים התיכון מן המערות ולהתרחבות מישור חוף הכרמל. מפלס הים שב ועלה בתקופות בין-קרחוניות ומישור החוף הצטמצם. נחל מערות היו מיושב בידי האדם הקדמון בתקופות קרחוניות ובין-קרחוניות כאחד במהלך כחצי מיליון השנים האחרונות. בניגוד לסברות קודמות, נתונים גאולוגיים וגאוכרונולוגיים חדשים הראו כי פני הים בעת היישוב הפרהיסטורי במערות מעולם לא עלו מעבר ל-5–10 מטרים יחסית להיום. תושבי המערות יכלו לנצל את מישור החוף המתרחב, על רכסי הכורכר והמרזבות שביניהם, וגם נהנו מגישה נוחה לבמת ההר המיוערת דרך נחל מערות. לרשותם עמדו מקורות מים וחמרי גלם, וכן מספר סוגים של בתי גידול ("ביוטופים"), מחורש סגור ועד לשטחים פתוחים, במרחק הליכה קצר. גיוון אקולוגי זה מסביר את היישוב החוזר ונשנה של המערות על ידי קבוצות של ציידים-לקטים.
לאתר היסטוריה ארוכה של מחקר ארכאולוגי, הנמשך לסירוגין עד ימינו. המחקר הארכאולוגי השיטתי במערות הכרמל בכלל ובנחל מערות בפרט החל בשנת 1928, כאשר מחלקת העתיקות המנדטורית שלחה את החוקר הבריטי צ'ארלס למברט לבדוק אם יש שרידים ארכאולוגיים במצוק נחל מערות. הבדיקה התבצעה במערת הנחל וחשפה רצף שכבות פרהיסטוריות מן התרבות הנאטופית, אשר נחשפה באותה שנה במערת שוקבא (נחל נאטוף ביהודה) וטרם הוגדרה בשם זה. כמו כן התגלה אחד מחפצי האמנות הפרהיסטוריים הראשונים שנתגלו במזרח התיכון – ידית מגולפת מעצם, בצורת בעל חיים.
בעקבות ממצאיו של למברט הוכרה חשיבותו הארכאולוגית של אתר נחל מערות, ולאתר נשלחה הארכאולוגית הבריטית דורותי גארוד. גארוד ערכה את החפירה הנרחבת והידועה ביותר באתר בשנים 1929–1934, כחלק הארי של מפעל חפירות רחב היקף במערות הכרמל. חפירותיה התמקדו במערת תנור, מערת הנחל, וכן במערת הגדי (יחד עם החוקר האמריקאי ת.ד. מק'קאון). ספרן של גארוד ושל הפלאונטולוגית הבריטית דורותיאה בייט, "The Stone Age of Mount Carmel", מביא דין-וחשבון מלא של חפירותיה ואחראי לפרסום הרב של האתר בעולם.
בשנים 1967–1972 התקיימה במערת תנור חפירה בראשות ארתור ג'לינק, אשר חקר בעיקר את רצף שכבות התקופה הפלאוליתית התיכונה (התרבות המוסטרית) - החלק העליון של חתך גארוד. אברהם רונן חפר במערה מטעם המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה עד 2002, והתמקד בחקר החלק התחתון של חתך גארוד - שכבות התקופה הפלאוליתית התחתונה. פרנסואה ואלה ועופר בר-יוסף בדקו את החתך הנאטופי שגארוד השאירה בטרסת מערת הנחל בראשית שנות השמונים, ומינה עברון בדקה את החדר השלישי של המערה בסוף אותו עשור וגילתה שכבות נאטופיות נוספות. מינה עברון חפרה במערת גמל בראשית שנות התשעים וחשפה שרידים פרהיסטוריים גם במערה זאת. מאז 1994 נחפר היישוב הנאטופי בטרסה שלפני מערת הנחל, בראשות עברון, דניאל קאופמן וראובן ישורון, מטעם המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה.
התקופות והתרבויות הארכאולוגיות שהגדירו גארוד וממשיכיה באתרי נחל מערות הן:
בתקופות גאולוגיות קדומות הגיעו מי הים אל פני המצוק. עם נסיגת הים נמסה אבן הגיר ונוצרו המערות, ששימשו למשכן האדם הקדמון. במתלול מעל המערות מצוי המחשוף השלם ביותר בארץ של שוניות רודיסטים מאובנות - צדפות חרוטיות בעלות מכסה קטן, בגובה של 10–30 ס"מ. בשונית מצויים מינים משלוש משפחות של רודיסטים: רדיוליטים (Radiolitidae), היפוריטים (Hippuritidae) ודורניה (Durania). רכיכות נוספות שהשתתפו בבניית השונית הם סוגי השבלולים הכונדרודונטות (Chondrodontidae) והנריניאות (Nerineidae).
המצוק מעל המערה נוצר משונית חוף קדומה, אשר התרוממה בעבר הגאולוגי אל מעל לפני הים. בעוד בחזית הפונה לים הרכס הוא תלול, הרי בצד הפונה מזרחה על הר הכרמל המדרון מתון ומשתפל אל עבר ים רדוד, אשר שרידיו נחשפים במחשופים במרחבי הר הכרמל.
נחל מערות הוא האתר הפרהיסטורי היחיד בישראל שהוכשר לביקורי קהל. האתר מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים. במקום מסלול הליכה העובר במערות תנור, גמל והנחל, וכולל הדרכות, שלטי הסבר, תצוגה על חיי האדם הקדמון וחיזיון אורקולי בתוך מערת הנחל. מול מערת תנור ניתן להתרשם מחתך השכבות הארכאולוגיות שהשאירה גארוד באמצע המערה - חתך המייצג יותר מחצי מיליון שנה של התיישבות אנושית מהתקופה הפלאוליתית. במערת גמל קיימת תצוגה של חיי האדם הקדמון בתקופה הפלאוליתית. בכניסה למערת הנחל ניתן להתרשם משרידי יישוב הקבע הנאטופי בן כ-15,000 שנה - קיר אבן ומכתשים חצובים בסלע, שניהם נחשפו על ידי גארוד, וכן מהעתק של אחת הקבורות הנאטופיות - קבורה 25, גבר בתנוחה מכווצת שאת ראשו מעטרת מחרוזת מקונכיות. הקבורה המקורית וממצאים רבים אחרים מהאתר מוצגים במוזיאון רוקפלר.
This article uses material from the Wikipedia עברית article נחל מערות, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.