אורית מלכה סטרוּק (נולדה ב-15 במרץ 1960, טז באדר
הקימה את "ארגון זכויות האדם ביש"ע" ועמדה בראשו בין השנים 2004–2012.
אורית סטרוק, 2023 | |||||||
לידה | 15 במרץ 1960 (בת 64) ט"ז באדר ה'תש"ך ירושלים, ישראל | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||
השכלה | התיכון ליד האוניברסיטה | ||||||
מפלגה | האיחוד הלאומי – תקומה | ||||||
סיעה | הבית היהודי, הציונות הדתית | ||||||
oritstrock | |||||||
| |||||||
| |||||||
סטרוק נולדה בירושלים למשפחה מסורתית. הוריה, יהודה ואסתי כהן, היו בעלי תפיסת עולם שמאלנית. אביה, יהודה כהן, היה חוקר בתחום הלאומיות באיחוד האירופי. סבתה היא המשוררת מלכה נשר, וממנה קיבלה את שמה השני. אורית למדה בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים. בכיתה י"א חזרה בתשובה והחלה ללמוד ב'גשר' וב'מכון מאיר'. לאחר מכן המשיכה לשירות לאומי והתנדבה במגדל העמק. הייתה לבת בית בביתו של הרב חיים דרוקמן, שהכיר בינה ובין תלמידו בישיבת אור עציון, אברהם סטרוק, לו נישאה. הזוג גר בירושלים כשנה. לקראת הנסיגה מסיני עברו לגור בימית כדי לחזקה, ולאחר פינויה עברו להתגורר ביישוב היהודי בחברון.
ביישוב היהודי בחברון מילאה סטרוק תפקידים ציבוריים. היא נבחרה כחברת "ועד נשים למען המערה", שפעלה בשתדלנות בקרב אנשי ציבור לפתיחת מערת המכפלה לתפילות יהודים. זאת לאחר שנסגרה בעקבות טבח מערת המכפלה ב-1994. מאז שנת 2000 עמדה בראש המחלקה המשפטית-מדינית של היישוב היהודי בחברון[דרושה הבהרה].
סטרוק ייסדה את ארגון זכויות האדם ביש"ע ב-2002, בעקבות פינוי והריסת ביתה של משפחת עוזרי מהמאחז "גבעה 26", כחודש לאחר שאבי המשפחה נרצח בביתו; לאחר שארגוני זכויות אדם סירבו לסייע למשפחה. מאז עמדה סטרוק בראש הארגון בהתנדבות. במסגרת פעילותה בארגון היא הגישה תלונות במח"ש ותביעות בבית משפט נגד שוטרים בטענה שתקפו מפגינים במהלך המחאה נגד תוכנית ההתנתקות ופינוי עמונה. בעקבות דיונים בתביעות אלה הגישה שתי קובלנות פליליות נגד עורכי דין שייצגו נאשמים בתקיפה של משתתפים בהפגנות נגד תוכנית ההתנתקות. בתי המשפט פסקו שיש לבטל קובלנות אלה, וחייב את הקובלים בהוצאות משפט. באפריל 2013 קיבלה את מגן "כנס רמלה" על פועלה בתחום, והדגשת "ייחודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".
בבחירות לכנסת ה-17 התמודדה במקום ה-13 ברשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל, במסגרת מפלגת תקומה ולא נבחרה.
במהלך כהונת הכנסת ה-18 ניהלה בהתנדבות את "שדולת ארץ ישראל" בכנסת, שנאבקה בהקפאת הבנייה בהתנחלויות וקידמה את הקמת הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון. השדולה קידמה גם את ההכרזה על מערת המכפלה וקבר רחל כאתרי מורשת לאומיים והביאה לחקיקת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם.
בבחירות לכנסת ה-19 הוצבה במקום ה-10 ברשימת הבית היהודי מטעם מפלגת תקומה. במסגרת תעמולת הבחירות של מפלגת הליכוד הוצגה סטרוק כתומכת בפעולות תג מחיר, בציטוט אמירתה "אנחנו הולכים לגבות תג מחיר משפטי מכל השוטרים שפעלו באלימות ושלא כדין במסגרת אירוע עמונה, שהסתיימו עם מאות אזרחים פצועים במקום". בעקבות כך הבהירה סטרוק כי "באותה עת לא הייתה קיימת משמעותו הוונדליסטית של המושג 'תג מחיר'. עוד לא המציאו את הפעולות הוונדליסטיות, שלהן אני מתנגדת".
בכנסת ה-19 כיהנה סטרוק כיושבת-ראש "השדולה לחזית ארץ-ישראל בכנסת" וכחברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה למען שילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך, בשדולה לעידוד, חיזוק וטיפוח החיילים המשוחררים ובשדולה למען עולי אתיופיה.
בפעילותה כחברת הכנסת המשיכה סטרוק לעסוק בנושאי זכויות האדם, בהצעות חוק לכלל תושבי ישראל ולהשוואת זכויות ביהודה ושומרון. אחדות מהצעות חוק אלה:
חקיקה שבצעה סטרוק בשיתוף עם חברי כנסת אחרים:
בעקבות הגידול במספר אירועי יידוי אבנים ובקבוקי תבערה על כלי רכב ביהודה ושומרון בשנת ה'תשע"ד (החל מספטמבר 2013) סטרוק, יחד עם חברי כנסת נוספים מהבית היהודי, הסדירו תיקצוב בן מיליון ורבע שקלים למיגון כלי רכב ביהודה ושומרון.
בעקבות חטיפת שלושת הנערים ב-12 ביוני 2014 דחפה סטרוק לכך שמבצע שובו אחים יכלול את מעצר בכירי חמאס ביהודה ושומרון ומעצר של מחבלים ששוחררו בעסקת שליט. הצעתה אומצה בקבינט המדיני-ביטחוני וכוחות צה"ל והשב"כ עצרו כ-50 ממשוחררי עסקת שליט.
סטרוק גם הביאה נתונים לגבי המשכורות שמשלמת הרשות הפלסטינית למחבלים של החמאס ושל הפת"ח, ובלחצו של נפתלי בנט החליט הקבינט לפעול לעצירת העברות אלה.
ב-2014 פעלה סטרוק, בסיוע שר השיכון אורי אריאל, על מנת לאפשר חפירות ארכאולוגיות בתל חברון. בחפירות נתגלו שרידי עיר יהודית מבוצרת ומתוכננת היטב מתקופת בית שני.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים בחר מרכז תקומה את סטרוק למועמדת השלישית מטעמו, ובעקבות כך היא הוצבה במקום ה-13 ברשימה המשותפת עם הבית היהודי. המפלגה קיבלה 8 מנדטים וסטרוק לא נכנסה לכנסת. עם זאת, המשיכה סטרוק לרכז את שדולת ארץ ישראל בכנסת.
גם לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת באפריל 2019, בחר מרכז תקומה את סטרוק למועמדת השלישית מטעמו. היא הוצבה במקום השישי ברשימת איחוד מפלגות הימין ולא נכנסה לכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ושתיים בנובמבר 2019 התמודדה סטרוק במסגרת רשימת ימינה במקום העשירי ולא נבחרה לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש במרץ 2020 הוצבה שוב במקום העשירי ברשימת ימינה ולא נבחרה לכנסת.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע במרץ 2021 הוצבה סטרוק במקום החמישי ברשימת הציונות הדתית כנציגה רביעית של מפלגת האיחוד הלאומי-תקומה. בבחירות אלו זכתה הרשימה ב-6 מנדטים והיא נבחרה לכנסת. בתחילת כהונת הכנסת נבחרה סטרוק לשמש כיו"ר הסיעה, וחזרה לכהן כיו"ר שדולת ארץ ישראל בכנסת.
בבחירות המקדימות במפלגת הציונות הדתית סטרוק זכתה במקום השני ונבחרה לכנסת העשרים וחמש.
לקראת השבעת ממשלת ישראל ה-37 הביעה סטרוק את תמיכתה בתיקון חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים כך שבעל עסק יוכל להימנע מלהעניק שירות אשר נוגד את אמונתו הדתית, כאשר יש עסקים אחרים המספקים את אותו שירות באותו אזור. בהמשך ציינה לדוגמה, כי "אם יש טיפול רפואי שמנוגד להלכה, רופא שומר מצוות לא יאלץ לתת אותו". בתגובה להצעת החוק התפתח דיון ציבורי. פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל ציין כי התבטאות זו מנוגדת לשבועת הרופא לה מחויבים הרופאים בישראל..
ב-29 בדצמבר 2022, עם הקמת הממשלה ה-37, מונתה אורית סטרוק לתפקיד שרת ההתיישבות. שם המשרד הורחב ל"משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות" והועברו אליו תחומי פעולה ממשרדים אחרים.
בספטמבר 2023 מונתה סטרוק לנציגת הממשלה בוועדה לבחירת דיינים, ובנובמבר 2023 מונתה לנציגות הממשלה בוועדה לבחירת שופטים.
לאורך שנת 2022 ועד ספטמבר 2023, בסמוך לפתיחת מתקפת הפתע של חמאס, התריעה סטרוק פעמים רבות בפני שרי הביטחון והממשלות השונות מפני הכנסה לרצועת עזה של חומרים דו-שימושיים, כדוגמת מנועי סירות וחלקי חילוף לאופנועים, שמיועדים לצרכים אזרחיים, אך יכולים לשמש גם למטרות צבאיות עבור ארגון הטרור חמאס. התרעותיה של סטרוק התבססו, בין היתר, על מידע שהגיע אליה מראש המל"ל לשעבר, מאיר בן שבת לפיו החומרים משמשים לייצור אמצעי לחימה ברצועת עזה.
סטרוק נשואה לאברהם ולה 11 ילדים ומעל ל-20 נכדים. היא תושבת "שכונת אברהם אבינו" בחברון. שנים מבניה נפצעו בפיגוע ירי במהלך האינתיפאדה השנייה. בנה דוד נפצע בשנת 2001 בהיותו בן שבע, מירי שבוצע משכונת אבו סנינה לעבר בית המשפחה. בנה מרדכי נפצע בפיגוע ירי מרכב נוסע ב-25 בפברואר 2002 בעת שנסע כטרמפיסט סמוך לצומת זיף הסמוכה ליישוב כרמל. מרדכי נפצע גם הוא בחזה והוגדר כפצוע בינוני.
בנה הבכור, צבי, הוא חקלאי המתגורר באש קודש. ב-2007 הורשע בעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, חטיפה לשם חבלה חמורה, תקיפה והיזק לבעלי חיים, ונידון ל-30 חודשי מאסר. בתגובה לפסק הדין אמרה סטרוק: "בשונה מבית המשפט, שהעדיף להאמין לעדים הערבים, אנחנו מאמינים ובטוחים בחפותו של צביקי, כואבים את הצלחתם של מבקשי רעתו ונשתדל לסייע לו לעמוד בגזר הדין הקשה שהוטל עליו".
בדצמבר 2015 נפצע בנה יצחק בפיגוע דקירה בחברון, לאחר שהסתער בידיים חשופות על מחבל שדקר חייל. ב-24 במאי 2022 נפצע בנה ידידיה כתוצאה מיידוי אבנים בכפר חווארה דרומית לשכם.
This article uses material from the Wikipedia עברית article אורית סטרוק, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.