חפיר: אלמנט ביצורי הגנתי

מטרת החפיר היא להקשות על התוקפים ובעיקר על גישת מכונות המלחמה והפרשים שלהם אל העיר או המצודה, כחלק ממערך הביצורים החיצוני. יש להפריד בין חפיר נקודתי (ditch) לבין חפיר היקפי (moat). החפיר הנקודתי רווח בתקופות הקלאסיות כאשר קטע באמצעות תעלה את דרכי הגישה המרכזיות אל העיר הבצורה. החפיר ההיקפי רווח בעיקר מימי-הביניים ואילך ויצר מכשול סביב לטירה או מבצר.

החפיר בתקופות הקלאסיות נועד למנוע את הגישה אל החומה בפני כלי מצור הנדרשים להיצמד אליה, דוגמת מגדל מצור או איל ניגוח. החפיר ההקיפי, בפרט כשהוא מלא מים, נועד להקשות על ניסיונות של חפירת מנהרות מתחת לחומה במטרה לגרום לקריסתה.

כדי לחצות את החפיר בעת מצור או ניסיון כיבוש השתמש האויב בגשרים מתקפלים. בתחילה היו אלה גשרים פשוטים מעץ, שהצד המתגונן יכול היה להשמידם בקלות. לאחר מכן נעזרו בגשרים מתקדמים יותר למעבר. שיטה נוספת לחציית החפיר הייתה סתימתו בחול, אבנים וחצץ בקטע מסוים.

אף שהחפיר העתיק ביותר התגלה בעיר העתיקה של יריחו, מזוהים בדרך כלל החפירים ההיקפיים עם ביצורי ימי הביניים, ובייחוד עם הטירות בלב אירופה, שרבות מהן היו מוקפות בחפירים מלאי מים, שסופקו על ידי נחלים ונהרות סמוכים.

תעלת הנ"ט המודרנית היא במידה מסוימת המשך של רעיון החפיר. זוהי תעלה ברוחב 4 מטר לפחות שמטרתה למנוע מעבר של רכב קרבי משוריין בשדה הקרב, ובפרט לבלום טנקים מסתערים. למרות שתעלות נ"ט באות בעיקר כמכשול עצמאי, פעמים רבות הן נחפרות גם מסביב למוצבים ועמדות שליטה, או כחלק ממערך ביצורים הגנתי.

בחפיר משתמשים גם בגני חיות רבים, כדי להפריד בין בעלי החיים וכדי להפריד בין המבקרים לכלובים של חיות מסוכנות.

בשנת 2004 הוצעה תוכנית לחפירת תעלת מים עמוקה בציר פילדלפי, על הגבול הדרומי שבין רצועת עזה למצרים, כדי למנוע חפירת מנהרות הברחה באותו אזור. בסופו של דבר, התוכנית לא יצאה אל הפועל. בעקבות גילוי מנהרות החדירה ליישובי עוטף עזה בעשור השני של המאה ה-21 ובפרט בעקבות מבצע צוק איתן בו הושמדו כ-32 מנהרות כאלה, עלתה הצעה דומה לחפור תעלה גם סביב ציר הוברס.

• מבצר
• טירה
• חלקלקה
• תעלת נ"ט
• טנק גישור

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: חפיר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חפיר

• חפיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)