סמל המעוין האדום

לאחר מחלוקת רבת שנים שבעטיה סירב ארגון הצלב האדום הבינלאומי לקבל לשורותיו את ארגון מגן דוד אדום הישראלי (מד"א), הוסכם, במסגרת פרוטוקול III, על סמל נייטרלי שיאפשר את קבלתו של מד"א.

בשל ניסוחה של אמנת ז'נבה משנת 1949, על מנת לאפשר הוספת סמל נוסף המציין מבנים וכלי רכב רפואיים המוגנים במסגרת האמנה, נדרשה הצבעה של כל 192 המדינות החברות באמנה. בין 5 בדצמבר ל-8 בדצמבר 2005 התקיים כנס של המדינות החברות באמנה ביוזמתה של ממשלת שווייץ, והוסכם בו על אימוץ דגל המעוין כסמל נייטרלי בעל מעמד שווה לסמל הצלב האדום והסהר האדום. בעד קבלת הסמל הנייטרלי הצביעו 98 מדינות, 27 התנגדו, 10 מדינות נמנעו ו-57 נעדרו.

רוב המדינות שהתנגדו לסמל החדש היו מדינות ערביות ומוסלמיות אשר התנגדו לסמל שיאפשר הגנה בינלאומית למגן דוד - סמלו של מד"א.

בהתאם לפרוטוקול III לאמנה, מדינה יכולה להשתמש בשטחה היא בכל סמל פנימי שתרצה, או בשילוב של הסמל בתוך דגל המעוין האדום. במקרה שמדינה תרצה להשתמש בסמל, תחילה עליה להודיע על כך למדינות החברות באמנת ז'נבה, באמצעות ממשלת שווייץ. כאשר ארגון מקומי משתתף בפעילות בינלאומית, על הארגון להשתמש בסמלו כשהוא משולב בדגל המעוין האדום.