זַרְזִיר (בערבית: زرزير, לעיתים נקרא בית זרזיר) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.
זרזיר הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. אוכלוסיית היישוב מורכבת מבני חמישה שבטים בדואים.
בית המועצה המקומית בזרזיר | |||||||||||||||||||||||||
שם בערבית | زرزير | ||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | עאטף גריפאת | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע | 184 מטר | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן) | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 8,659 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 190 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.1% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל | 0.02 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,950 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 121 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט | 4,440 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 206 | ||||||||||||||||||||||||
32°43′29″N 35°13′20″E / 32.724732760793°N 35.2222571898647°E | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019 | 2 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 221 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019 | 0.3404 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 243 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל זרזיר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס |
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בזרזיר 8,659 תושבים (מקום 190 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.1%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 60.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,556 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).
שבט זה הוא הגדול מבין שבטי זרזיר, הוא מונה כ-2,700 תושבים. הוא נקרא מזאריב על שם האזור הגאוגרפי הנמצא בו, ואדיות בצורה של מרזבים (מרזב: בערבית מזראב, רבים: מזאריב). רוב בני השבט עוסקים בתחום הביטחון (בצה"ל ובמשטרת ישראל ושירות ביטחון כללי). בראשית שנותיו של צה"ל הצטרפו בני השבט כגששים ליחידות העילית הבולטות ביניהן היו אגוז וסיירת שקד שלימים פיקד עליה עמוס ירקוני (עבד אל מג'יד מזאריב) שהיה לקצין הבדואי הראשון בצה"ל. בני השבט עוסקים בתחומים נוספים כגון: בחקלאות הכוללת בעיקר גדולים של צאן ובקר, ובתעשייה (בעיקר בתחום המַסגרות). שבט מזאריב מתחלק לארבע משפחות מרכזיות: חנאחנה (תת שבט של מטה השבטי: אל-נעים אשר שולטים כיום במדבריות סוריה וצפון ירדן), עבידאת ח'דור (בדואים מעיראק) וח'לאילה (שמוצאם מחברון, היא אל-ח'ליל). השבט מתנהל בצורה עצמאית ועם זיקה מינימלית ליישוב זרזיר. לשבט יש בית ספר יסודי, מסגד המנוהל באופן עצמאי, בית קברות עצמאי ואף ועד הנהגה פנימי אשר מובל על ידי מספר מצומצם של מכובדי השבט. שבט זה כמו שאר השבטים מאופיין בדיאלקטיקת הלהג השונה משבטים אחרים, ובוודאי שונה גם מכפרים פלאחיים שבאזור. זה מתבסס בעיקר על התרבות הייחודית שפיתחו לעצמם בני שבט זה.
מונה 2,500 נפשות. בני השבט משויכים לאב אחד, כל בני השבט קרובי משפחה ובעלי יחוס משפחתי מדויק וברור בשונה משבטים אחרים. בני השבט מתגוררים במקום אחד ואחוז האקדמאים מביניהם גבוה יחסית לשבטים האחרים. בני השבט מלוכדים, מגובשים, וקנאים למסורתם. ראש המועצה המקומית משנת 2013 הוא עאטף גריפאת, בן לגרעין המייסד של היישוב זרזיר משבט גריפאת. השבט מתנהל פנימית לפי חוקי השבטים הבדואים. חיצונית, בני השבט מנהלים את העניינים יחד עם ראש המועצה לפי חוקי המדינה. רבים מבני השבט משרתים בכוחות הביטחון ובמערכת החינוך וחלק גדול עוסקים בגידולי צאן וסחר בבעלי חיים, במשלח יד פרטיים, ושכירים בענף החקלאות.
חלק מבני השבט מתעסקים בגידול סוסים ובמרוצי סוסים, ואף מדי שנה בקיץ נערך מרוץ סוסים בשם השבט בשדות עמק יזרעאל. היסטורית, מוצא השבט בחצי האי ערב מבחריין מאזור שנקרא גריפא. השבט נדד לאזור לפני כ-400 שנה אחרי מרעה והתיישב בעמק יזרעאל. בזמן התקופה העות'מאנית בארץ ישראל לא הסתדרו בני השבט עם השלטון הטורקי. הם נרדפו על ידי הטורקים ואף נטבחו על ידם באזור הכרמל, באזור שנקרא מדבח אלערב ומאוחר יותר בשנת 1895 נרדפו בשנית על ידי הטורקים. בשלב מסוים התפזרו בעמק יזרעאל ואזור טבעון וחדלו לחיות כשבט עד שנת 1958, אז חזרו לחיות ביחד במיקומם הנוכחי בבית זרזיר. הם שומרים על צביון שבטי עד היום.
השבט קשר את גורלו בגורל העם היהודי עוד מימי המנדט הבריטי, ברית שנוסדה על ידי שייח' השבט חוסיין אל-הייב, "אבו יוסף", מכפר בית זרזיר שבגליל התחתון ומפקד הפלמ"ח יגאל אלון, שפעל לצרף לפלמ"ח פלוגה של 70 בדואים שכונתה "פל-הייב". חוסיין אלהייב היה גם הבדואי הראשון בישראל שקיבל דרגת אלוף-משנה, הדרגה הגבוהה ביותר שקיבל בדואי (לאחריו קיבלו שני בני הכפר זרזיר דרגה זו), וזאת לאור שירותו ביחידת הגששים בצה"ל, יחידה שהיה עבורה האב והמייסד. רבים מבני שבט אלהייב נהרגו עוד לפני קום המדינה וכן במערכות ישראל. מייסד ומקים המועצה המקומית בזרזיר בשנת 1996 הוא סגן-אלוף חסן הייב שכיהן עד שנת 2013 ברציפות כיו"ר המועצה המקומית בכפר וכיו"ר הפורום הבדואי בארץ. השבט נחשב לשבט הגדול מבין השבטים הבדואים בצפון הארץ (זרזיר, טובא, עיילבון, ערב ואלהייב) ואף נחשב לאחד מחמשת השבטים הבדואים הגדולים בעולם בעל מורשת היסטורית.
שבט ג'ואמיס מונה כ-1,200 נפשות שכולם קרובי משפחה. בני השבט עוסקים בתחום הביטחון (בצה"ל ובמשטרת ישראל), בחקלאות ובתעשייה בעיקר בתחום המסגרות. לשבט יש בית ספר יסודי עצמאי, מסגד, בית קברות, וועד הנהגה פנימי אשר מובל על ידי מספר מצומצם של מכובדי השבט.
השבט מונה כ-1,000 נפשות שכולם קרובי משפחה. השבט נחשב לשבט משכיל מבחינת שיעור האקדמאים בו. מקורו של השבט מבדואים נודדים מאזור סוריה ולבנון, והוא התיישב בזרזיר בשנת 1974. עיקר התעסוקה לבני הכפר בהוראה במשרד החינוך ובתעשייה במפעלים הנמצאים באזור. חלק גדול מהשבט משרת בצה"ל.
This article uses material from the Wikipedia עברית article זרזיר (יישוב), which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.