מדחת יוסף

מותו של יוסף גרר ביקורת ציבורית נוקבת, על פיקוד צה"ל ועל ממשלת ישראל.

מדחת יוסף
مدحت يوسف

לידה	5 בינואר 1981 ישראל בית ג'ן, ישראל
נהרג	1 באוקטובר 2000 (בגיל 19) קבר יוסף, הרשות הפלסטינית
מדינה	ישראל
השתייכות	משטרת ישראל משמר הגבול
תקופת הפעילות	יולי 1999 – 1 באוקטובר 2000 (כשנה ו־13 שבועות)
דרגה	סמל שני
תפקידים בשירות
לוחם במשמר הגבול
עיטורים
עיטור המופת

מדחת יוסף נולד לפרחה וסלמאן יוסף בכפר הדרוזי בית ג'ן שבהר מירון, הצעיר מבין תשעה אחים ואחיות. יוסף גדל והתחנך בבית ג'ן, היה לתלמיד מצטיין בכל שנות לימודיו ובתיכון היה ליו"ר מועצת התלמידים. יוסף היה פעיל חברתית ונהג לסייע לאוכלוסיות חלשות בכפרו באמצעות לשכת הרווחה, היה "נאמן נוער" ופעיל ב"נוער אומר לא לסמים". כמו כן, השתתף בלהקת מחול דרוזית אשר רקדה מחול עממי ודבקה עמה הופיע בהופעות ארציות.

לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים במגמה הריאלית-כימית, שקל לפנות ללימודי רפואה בטכניון באמצעות מסלול העתודה האקדמית. לבסוף התגייס לצה"ל ביולי 1999 והצטרף למשמר הגבול, בדומה לאביו אשר שירת במג"ב במשך 28 שנה. לאחר שסיים בהצטיינות את הטירונות, שובץ לפלוגת "שכם" והוצב במתחם קבר יוסף. יוסף שירת במקום תשעה חודשים לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה.

ב-1 באוקטובר 2000, בתחילת האינתיפאדה השנייה תקפו אלפי פלסטינים, חלקם חמושים, את מתחם קבר יוסף, מתחם מבודד בשכם שהוחזק על ידי כח מצומצם. במהלך האירוע נורה יוסף על ידי צלף פלסטיני בסביבות השעה 15:00, ונפגע בצווארו. אסף פרלמן, הפרמדיק החטיבתי העניק לו טיפול רפואי ראשוני, ודיווח בקשר שיש בכח פצוע.

בפני המפקדים הבכירים, שהתכנסו בשטח, עמדו שתי אפשרויות לחילוץ הכח הנצור. המתנה לפינוי הכח על ידי הביטחון המסכל הפלסטיני בפיקוד ג'יבריל רג'וב, או חילוצו באמצעות הפעלת כוח משוריין של צה"ל. ההחלטה שהתקבלה בשטח הייתה להמתין לפינוי מטעם המנגנונים הפלסטינים. למרות הבטחות של אנשי הרשות הפלסטינית הם לא הגיעו לפנותו. ככל שהתארך היום, מצבו של יוסף המשיך להתדרדר. בשעה 18:00 הוא איבד דופק. בשעה 18:40 הפסיק הפרמדיק את ניסיונות ההחייאה וקבע את מותו.

באירוע היו מעורבים דרגים בכירים ביותר של צה"ל. בחפ"ק צה"ל ששהה בתל א-ראס הנמצא כ-800 מטר מן האירוע ומאפשר תצפית ושליטה באש על הקבר וכל סביבותיו, היו ממוקמים בעמדת פיקוד הרמטכ"ל שאול מופז, אלוף פיקוד המרכז יצחק איתן, מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון בני גנץ, מפקד חטיבת שומרון יוסי אדירי, סגן ראש השב"כ ישראל חסון וראש השב"כ אבי דיכטר.

על פי התחקיר הרשמי, כוח צה"ל התלבט אם הדרך המהירה לחלץ את הפצוע היא הפעלת תוכנית "כתונת פסים" לכיבוש מתחם קבר יוסף ותל בלטה, או תיאום פינוי הפצוע באמבולנס פלסטיני. הרמטכ"ל שאול מופז התקשר לראש-הממשלה אהוד ברק ועידכן אותו בתמונת המצב ובשתי האפשרויות הקיימות, ברק אישר למופז לקבל החלטה מבצעית בהתאם לשיקול דעתו ולנסיבות הקיימות בשטח. מופז העריך כי כיבוש המתחם צפוי לקחת מספר שעות ובמהלכו יהיו נפגעים נוספים לצה"ל ובזמן הזה הפצוע עלול למות ולכן בחר באפשרות של פינוי מיידי על-ידי מנגנוני הבטחון הפלשתיניים.

הוחלט על תיאום עם הפלסטינים, אבל כניסת הכוחות הפלשתינים התעכבה ויוסף דימם למוות במשך כמעט ארבע שעות. העיכוב נבע מכאוס ששרר במנגנוני הבטחון הפלשתינים, היה זה היום הראשון באינתיפאדה, "כוח ההתערבות" הפלשתיני שנשלחו על-ידי ג'יבריל רג'וב נהדף על-ידי ההמון הפלשתיני, המפגינים גם מנעו את כניסת האמבולנס הפלשתיני לשער המתחם. בשעה 18:00 מת מדחת יוסף מפצעיו אולם גופתו פונתה רק עם הגעת הסיוע הפלסטיני שעות אחרי מותו ב-21:30. יוסף נקבר ב-2 באוקטובר בבית העלמין הצבאי בבית ג'ן. בהלווייתו נכחו אלפי משתתפים.

האירוע התרחש ביום הראשון לאינתיפאדה והתוצאות הקשות העלו ספקות, האם הכוחות הפלשתיניים אכן לא היו מסוגלים לפרוץ למתחם במשך שעות או שלא הפעילו מספיק כוח. בביקור אבלים של הרמטכ"ל שאול מופז אצל המשפחה, הטיחו בו בני המשפחה האשמות והודיעו לו כי הם מחזירים את תעודות המילואים שלהם.

בשנים מאוחרות יותר, כאשר אהוד ברק חזר לפוליטיקה, החל קמפיין האשמות בו נטען כי ברק אחראי להפקרת מדחת יוסף, על אף שהדבר לא תאם את השתלשלות הארועים וגם לא את מסקנות וועדת החקירה. ברק אמר כי: "ראש-ממשלה ושר בטחון נושא באחריות הכוללת לכל אירוע המתרחש במדינת ישראל ולפיכך יש לו אחריות לאירוע, אולם קבלת ההחלטות הייתה במסגרת הפיקוד הבכיר של הצבא". ב-2019 כאשר בני גנץ הקים את מפלגת "כחול-לבן" הוחלף הקמפיין נגד ברק בקמפיין נגד גנץ שהואשם בהפקרה. בעלי תפקידים בכירים אמרו כי הפניית ההאשמה כלפי גנץ היא "עלילת דם" מפני שגנץ היה מפקד אוגדה וההחלטה כלל לא הייתה בסמכותו, אלא בידי הרמטכ"ל, אלוף פיקוד מרכז ובכירי השב"כ שנכחו במקום וניהלו את הקשר מול בכירי הרשות הפלשתינית.

לאחר מותו קמה סערה ציבורית לגבי הסיבות לאי־חילוצו של יוסף. הוקמה ועדת חקירה צה"לית בראשות אלוף יורם יאיר שקבעה שצה"ל נהג כשורה. יאיר סיפר בהמשך כי בארבע השנים שקדמו למקרה היו שני מקרים קודמים שבהם צה"ל הסתמך על הפלסטינים לחילוץ חיילים פצועים מקבר יוסף. מנגד בעקבות האירוע הוקמה תנועת "אכפת" שדחתה את מסקנות הוועדה.

ביולי 2003 דחה בג"ץ עתירה שדרשה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת אי־פינויו של מדחת יוסף.

ביולי 2004 שודר בערוץ 8 סרט על המחדלים בחילוצו של יוסף ממתחם הקבר. בעקבות הסרט התקיים דיון בוועדת משנה של הכנסת.

בשנת 2007 יזם חברו לנשק של יוסף מכתב למתפקדי מפלגת העבודה בבקשה שלא להצביע בפריימריז לאהוד ברק, שהיה ראש הממשלה ושר הביטחון בזמן המקרה והורה להמתין לכוחות הפלסטינים. על המכתב חתמו גם קרובי משפחתו והוריו של יוסף.

הנצחה

 

הזמרת הדרוזית אסאלה יוסף שרה לזכרו של מדחת את השיר "חייל משמר הגבול" שכתב יוסי גיספן. לשיר עיבוד נוסף אותו שרה שרית אביטן.

בשנת 2003 הוענק ליוסף עיטור המופת של משטרת ישראל. בנימוק להענקת העיטור נאמר "מדחת יוסף זוכה לעיטור על הלחימה העיקשת בימים אלה והגנה על מתחם הקבר, לחימה עליה שילם בחייו".

ב-2015 הופק הסרט הקצר "בלדה ליוסף" בבימויו של ריקי שלח המבוסס על מחזה בשם זה מאת רועי רשקס שנכתב בהשראת מותו של מדחת יוסף.

ביוני 2020 שודר בסדרת הטלוויזיה "היהודים באים" קטע העוסק במותו של יוסף, שגולם על ידי עידו מוסרי. בקטע נגלה אליו יוסף המקראי (יניב ביטון), מנחם אותו בעודו גוסס, מחבקו ואומר לו כי חבריו לפלוגה יבואו להצילו. הקטע מותח קו בין יוסף המקראי, שנזנח על ידיו אחיו, לבין מדחת יוסף, שאחיו לנשק לא חילצוהו, ואף רומז כי ההחלטה שלא לחלצו נבעה בין השאר מעובדת היותו דרוזי ולא יהודי כמו שאר חבריו לגדוד.

• קורות החיים של מדחת יוסף, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• שרון רופא, יום השנה למותו של מדחת יוסף: נציגי הממשלה לא באו לאזכרה, באתר ynet, 30 בספטמבר 2001
• פליקס פריש, צה"ל העניק תעודת הערכה למדחת יוסף ז"ל, באתר ynet, 18 בדצמבר 2001
• גואל בנו, "מדחת יוסף בכה שאציל אותו והלב שלי נקרע", באתר ynet, 3 בינואר 2002
• סמדר שמואלי, מסמך: אסור היה לחכות לפלסטינים, באתר ynet, 7 ביולי 2002
• סמדר שמואלי, משפחתו של מדחת יוסף: האמת יוצאת לאור, באתר ynet, 8 ביולי 2002
• אטילה שומפלבי, "ההחלטה בפרשת מדחת יוסף - טעות הגובלת במחדל", באתר ynet, 4 בדצמבר 2002
• שי פוגלמן, עשור לאינתיפאדה השנייה - גילויים חדשים על מותו של מדחת יוסף, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2010
•   אריאלה רינגל הופמן, מדחת מת, הקרב נמשך, באתר "ידיעות אחרונות", 14 בפברואר 2019
• מרדכי חיימוביץ, ‏אחיו של מדחת יוסף: “אם היה קם מהקבר, היה מתחרט ששירת את המדינה”, באתר מעריב אונליין, 20 באוקטובר 2018
•   "הוא שומר עליי": אחיינו של חלל צה"ל מדחת יוסף הולך בעקבותיו למג"ב, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 10:10)