חטיבת שומרון: חטיבה מרחבית באוגדת איו"ש

חטיבת שומרון הוקמה ב-4 בנובמבר 1981 בשם "מרחב שומרון", כאשר הממשל הצבאי הישראלי בשטחים, שהיה אמון הן על ההיבט הביטחוני והן על הטיפול באוכלוסייה האזרחית, פוצל. הוקם המנהל האזרחי שאחריותו לדאוג לצרכים האזרחיים של האוכלוסייה הפלסטינית שבשליטת ישראל. המושלים הצבאיים בכל נפה הפכו לקציני המנהל האזרחי, סמכויותיהם צומצמו והם איבדו את השליטה על הנושא הביטחוני. במקביל, הוקמו שלושה מרחבים: יהודה, בנימין ושומרון, שמפקדיהם, קצין בדרגת סגן אלוף, עוסקים בביטחון שוטף וכפופים למפקד יהודה ושומרון בדרגת אלוף-משנה.

לאחר האינתיפדה הראשונה, הורחבה פריסת צה"ל והוקמה אוגדת אזור יהודה ושומרון (במקום חטיבת יהודה ושומרון) "מרחב שומרון" הפך ל"חטיבת שומרון" בראשות אלוף-משנה ובמקביל הוקמה 'חטיבת אפרים' האחראית על גזרת נפות טול-כרם וקלקיליה. שנה מאוחר יותר פוצלה גם חטיבת מנשה מחטיבת שומרון. חטיבת מנשה קיבלה את האחריות על אזור צפון השומרון (ג'נין).

במהלך האינתיפאדה השנייה, הייתה שכם מרכז הטרור בשומרון וממנה בוצעו פיגועים רבים. כתוצאה מכך, כותרה שכם באופן מלא מכל עבריה. הכתר הוסר רק לאחר השגת רגיעה ביטחונית באזור. כתוצאה מהסרת הסגר, שוקמה העיר שכם וכיום כלכלתה משגשגת כאשר היא מרכז הבורסה של הרשות הפלסטינית, וכספים רבים עוברים דרכה. היא מספקת שירותים, הן לתושבי העיר שכם, והן לערים סמוכות ובכללן קלקיליה וטולכרם.

מפקדת החטיבה (המפח"ט) ממוקמת במחנה "חורון", ליד מחסום חווארה. בעבר שכן במחנה זה בה"ד 3, ששימש כבית הספר למפקדי כיתות ובסיס ההכשרה של חיל התותחנים. קודם להסכמי אוסלו שכנה מפקדת החטיבה בתוך שכם.

החטיבה זכתה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות לשנת 2003.

החטיבה אחראית על העיר שכם, על הכפרים ומחנות הפליטים הסובבים אותה, השטחים השולטים עליה ועל היישובים היהודיים שבגזרתה. תחת פיקוד החטמ"ר מספר גדודי לוחמים אשר מתחלפים כל מספר חודשים. נקודה חשובה בגזרת החטיבה היא קבר יוסף הנמצא בלב העיר שכם. החטיבה אחראית למנוע כניסה בלתי מתואמת אל הקבר על אבטחה ותיאום של כניסות אליו.

בשונה משאר החטיבות המרחביות באוגדת אזור יהודה ושומרון זו החטיבה היחידה שגובלת רק בחטיבות מרחביות אחרות אין ממנה גישה ישירה אל הקו הירוק או גדר ההפרדה.

הגזרה כוללת בתוכה:

• יישובים פלסטינים - עיר מרכזית אחת, שכם, וכ-55 כפרים. ביניהם: חווארה, בלאטה, קליל, סאלם, רוג'ייב, ביתא, בית פוריכ, עסירה א-שמאליה ועסירה אל-קבלייה, דיר שרף, בורין, ג'ית, טלוזה ופארעה. וכן מחנות הפליטים בלאטה ועסכר.
• יישובים ישראליים - תשעה יישובים ישראליים רשמיים: יצהר, הר ברכה, אלון מורה, איתמר, עינב, שבי שומרון, קדומים, כפר תפוח, מגדלים. ולצידם מספר מאחזים, שהגדול שבהם הוא חוות גלעד.
• יישוב של עדת השומרונים בהר גריזים.
• מוצבים שולטים בהר עיבל וב"תל א-רס" שבהר גריזים. וכן מוצב הסלע שלצד הכפר תל.
• נקודות חיכוך עיקריות: צומת תפוח, מעבר כביש 60 היום עוקף את הכפר חווארה, מחסום חווארה וקבר יוסף.

במפקדת החטמ"ר פלוגת תקשוב (פלחי"ק) - ועוד 10 מחלקות: הגנה מרחבית (הגמ"ר), מודיעין, הנדסה, רפואה, שלישות, רבנות, לוגיסטיקה, טנ״א, משטרה צבאית (מתקן המעצר לעצורים ביטחוניים), איסוף, וכן יחידת האג"ם, ומנהלת התיאום של המנהל האזרחי.