אבי מעוז: יו"ר מפלגת נעם
אביגדור (אבי) מעוז (נולד בכז בתמוז
סגן שר במשרד ראש הממשלה וחבר הכנסת מטעמה.
 | |||||||
| לידה | 6 ביולי 1956 (בן 67) כ"ז בתמוז ה'תשט"ז קריית שמואל, חיפה, ישראל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה | אביגדור פישהיימר | ||||||
| מדינה |  ישראל | ||||||
| השכלה | ישיבת מרכז הרב | ||||||
| עיסוק | עובד ציבור, איש עסקים, פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה | ישראל בעליה, נעם | ||||||
| סיעה | הציונות הדתית, נעם | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
קודם לכן כיהן כמנכ"ל משרדי הפנים והבינוי והשיכון. היה מראשי מטה "שלח את עמי" לשחרור אסירי ציון ומסורבי העלייה מברית המועצות. ממקימי קיבוץ מגדל עוז בגוש עציון. היה חבר הנהלת עמותת אלע"ד, הרוכשת קרקעות בעיר דוד ובסילואן, ונציג מטעמה בוועדה המשותפת לחברת "עמידר" ומשרד השיכון.
ביוגרפיה
נולד בשם אביגדור פישהיימר בקריית שמואל שבחיפה, בן לניצולת השואה אסתר ולישראל פישהיימר. בשנת 1975 התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל המוצנח. לאחר שירותו היה שותף בהקמת קיבוץ מגדל עוז בגוש עציון ושימש כמזכיר הקיבוץ. בין השנים 1980–1991 למד בישיבת מרכז הרב. רבו הוא הרב צבי ישראל טאו, נשיא ישיבת הר המור.
בין השנים 1984–1986 החל לעבוד בפעילות ציבורית במסגרת מטה "שלח את עמי" לשחרור אסירי ציון ומסורבי העלייה מברית המועצות, ופעל באופן ממוקד עם אביטל שרנסקי לשחרור נתן שרנסקי מהכלא הסובייטי. במסגרת זו נפגש עם נשיאים וראשי מדינות והקים לובי של חברי פרלמנט בעולם. פעילותם הביאה להירתמותו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן למאבק ולהשגת שחרורו של שרנסקי [דרוש מקור].
בין השנים 1991–1995 היה מעוז מראשי עמותת אלע"ד ותואר כמי שניהל את מערך רכישת הקרקעות והבתים, את המערך המשפטי, את גיבוש גרעין ההתיישבות בסילואן שבמזרח ירושלים, ושימש כגורם מייעץ לעמותת עטרת כוהנים, בפרויקט ההתיישבות היהודית בשכונת ראס אל-עמוד. בשנת 1991 היה מראשוני המתיישבים היהודים בעיר דוד בירושלים מטעם עמותת אלעד במסגרת מבצע לילי שתכנן מעוז עם דוד בארי העומד בראשה.
במקביל לפעילות בירושלים עבד מעוז כפרויקטור התיישבות מטעם הסוכנות היהודית וכן בפיתוח וייזום עסקי ותעשייתי בגוש קטיף. מלבד זאת, היה מעוז פעיל במטה מחאת "העם עם הגולן" נגד הצעתה של ממשלת רבין לסגת מרמת הגולן בתמורה לנורמליזציה ושלום מלא עם סוריה.
בשנת 1996, לאחר שסייע בהצלחתה של מפלגת ישראל בעליה במערכת הבחירות, מינה אותו שר התעשייה והמסחר נתן שרנסקי לראש לשכתו וחבר בצוות היועצים שלו. בין השנים 1999–2000 היה מנכ"ל משרד הפנים תחת שרנסקי, ובשנת 2001 מונה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון תחת שרנסקי ובהמשך תחת אפי איתם (מהמפד"ל).
עם פרישת איתם מתפקידו בשנת 2004, במחאה על תוכנית ההתנתקות ומינוי ציפי ליבני כממלאת מקום שר השיכון, פרש גם מעוז מתפקיד מנכ"ל המשרד והקדיש את זמנו ללימודי קודש בישיבת הר המור.
בדצמבר 2014 מונה למנכ"ל "גבעות עולם חיפושי נפט". ביולי 2016 התפטר מתפקידו על רקע חילוקי דעות עם הדירקטוריון.
בשנת 2018 שימש יו"ר מִנהלת המעבר של תע"ש לנגב.
במהלך השנים היה חבר קבוע מטעם ממשלת ישראל במועצת מקרקעי ישראל, חבר במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, יו"ר דירקטוריון בחברת "השתתפויות בנכסים בישראל", חבר דירקטוריון בחברת עמיגור ודירקטור חיצוני בחברת "אברות תעשיות". מעוז הוא יזם פרטי בתחומי הנדל"ן ויועץ לחברות בנושא רגולציה, תכנון וקידום פרויקטים.
במשרד הבינוי והשיכון
בתפקידו כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון פעל מעוז להרחבת ההתיישבות היהודית בנגב, בגליל וביהודה ושומרון. בין השאר פעל להקמת העיר חריש (יש הטוענים במטרה לעצור את "ההתפשטות הערבית מוואדי-ערה"), להקמת היישוב הקהילתי צור יצחק (יש הטוענים במטרה "ליצור חיץ בין כוכב יאיר לטייבה") וכן פעל לקידום התוכנית של הגרעין התורני בלוד להקמת שכונת "רמת אלישיב" (ראו: אלישיב רייכנר, דווקא שם: סיפורם של אנשי ההתיישבות החברתית, עמ' 86–87, הוצאת ידיעות אחרונות, 2013).
על פעילותו של מעוז כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון נמתחה ביקורת בדוח מבקר המדינה מ-2003 וזאת בשל העברת תקציבים "ליישובים עירוניים באיו"ש" בהיעדר שקיפות ולהעדפת יישובים אלה ללא הנמקה ומבלי שנקבעו קריטריונים וסדרי עדיפויות מבעוד מועד.
דו"ח ששון שפורסם ב-2005 מתח גם הוא ביקורת על פועלו של מעוז כמנכ"ל המשרד וקבע כי "חלק נכבד מתקציב משרד הבינוי והשיכון שמופנה למינהל לבנייה כפרית, לפחות בשנים 2000–2004, הוזרם לבנייה בשטחים, ובכלל זה למאחזים בלתי מורשים".
בעקבות דוח ששון נחקר מעוז ב-2006 ביאח"ה. בהתייחסו לחקירת המשטרה טען מעוז כי "לא יצא כלום מהחקירה הזאת, כי כולם סייעו לבנייה מה שקרוי הלא מוסדרת ולהתיישבות הצעירה, כולם סייעו לזה, כל הממשלות החל מראש הממשלה, והחל מהיועצים המשפטיים של הממשלה"
בפוליטיקה
ביולי 2019, לקראת הבחירות לכנסת ה-22, היה בין מייסדי מפלגת נעם. המפלגה פרשה מהמרוץ יומיים לפני יום הבחירות.
בסוף ינואר 2021 חתם על הסכם ריצה משותפת (כבלוק טכני) של מפלגתו עם עוצמה יהודית. ב-3 בפברואר נחתם הסכם ריצה משותפת גם עם האיחוד הלאומי – תקומה, במסגרת רשימת "הציונות הדתית", ומעוז הוצב במקום השישי ברשימה. הרשימה זכתה ב-6 מנדטים והוא נבחר לכנסת ה-24.
בעקבות הקדמת הבחירות לכנסת העשרים וחמש ל-1 בנובמבר 2022 התפצל מעוז לסיעת יחיד לקראת אפשרות של התמודדות עצמאית לכנסת אך בסופו של דבר בלחץ נתניהו הגיעו 3 המפלגות להסכמות והוא התמודד בשנית ברשימת הציונות הדתית ועוצמה יהודית, הפעם במקום ה-11 ברשימה. הרשימה זכתה ב-14 מנדטים ומעוז נבחר בשנית לכנסת, וזמן קצר אחרי כינונה הגיש בקשה להקמה מחדש של סיעת היחיד נעם, בקשה שאושרה יחד עם בקשתה של עוצמה יהודית לפיצול ב-20 בנובמבר.
נבחר, יחד עם חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית, למקום ה-8 ברשימת 100 המשפיעים של עיתון "מעריב" לשנת 2022.
ב-28 בדצמבר 2022 נחתם הסכם קואליציוני בין סיעת נעם לסיעת הליכוד, בו נקבע כי בממשלה המוקמת יכהן מעוז כסגן שר במשרד ראש הממשלה ויהיה אמון על הרשות לזהות לאומית יהודית. למחרת, ב-29 בדצמבר, הושבעה הממשלה. ב-15 בינואר 2023 פורסם שבמסגרת ההסכם עם מפלגת נעם תעבור היחידה לתוכניות חיצוניות ממשרד החינוך על תקציביה לידי מעוז וכן תועבר אליו אחריות ל-10% משעות הלימוד בחינוך הממלכתי. ההסכם עורר התנגדות בקרב הורים ומנהלי בתי הספר שטענו לצמצום סמכויותיהם, ניסיונות הדתה בחינוך הממלכתי ופוליטיזציה של היחידה שאמורה להיות גוף מקצועי תחת משרד החינוך. במספר רשויות מקומיות אף הודיעו על התנגדותם לשינוי הסטטוס-קוו ועל כך שימשיכו לממן תוכניות חיצוניות שיבוטלו על ידי מעוז.
ב-27 בפברואר 2023 הגיש את התפטרותו מהממשלה. התפטרותו נכנסה לתוקף ב-1 במרץ, אך מעוז הצהיר שימשיך להיות חלק מן הקואליציה.
לאחר אישור התקציב, שב מעוז לממשלה ומונה מחדש לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה, כשתחת אחריותו גוף חדש שהוקם, "הרשות לזהות לאומית יהודית".
עמדותיו
כללי
מעוז תומך בכך ש"כל אדם יעשה מה שהוא רוצה בשטחו הפרטי. כל מה שקשור לשלטון, לפרהסיה – שינהג כמו במדינה יהודית" כשהוא שואף ליישם את עמדותיו על ידי חקיקה שתקדם את זהותה היהודית של המדינה בנושאי שבת, כשרות, מעמד הרבנות הראשית, מקומו של המשפט העברי, וערכי המשפחה, על פי פרשנותם המסורתית ביהדות. במסגרת זו תומך מעוז בהכפפת הגיור לרבנות הראשית ובהידוק הפיקוח על מתן אזרחות ואשרות שהייה לזרים.
בראיון בערוץ "על המשמעות" אמר מעוז שחלום כל הדורות היה להקים פה "מדינה יהודית" ולא "מדינת כל אזרחיה" או "הדמוקרטיה היחידה במזרח" או "מדינת חיה ותן לחיות".
על פי החוקר מרדכי מילר מעוז מושפע בצורה ניכרת מתפיסותיו הדתיות והמטפיזיות של הרב טאו. לדידו של מילר, מעוז מנסה להגשים בפועל את מאבקו הרעיוני של הרב טאו ברעיונות אותם הוא מייחס לפוסטמודרניזם ובייחוד ”טשטוש ההבחנות הבינאריות שעומדות ביסוד הקיום האנושי ולמעשה פגיעה ב׳פשטות׳ וב׳נורמליות׳”. טשטוש זה, בעיניו, עומד על סקלה אחת עם טשטוש בין אדם ובהמה (משכב בהמה), מבוגר וילד (פדופיליה), ובעיקר ההבחנה בין יהודים ושאינם יהודים. כך, באחד מנאומיו בכנסת אמר מעוז כי ”טשטוש הזהויות הוא הדבר העיקרי שלשמו באנו לפוליטיקה”.
בשנת 2019 הכינה מפלגת נעם רשימות של אנשים וארגונים שמקדמים רעיונות ליברליים. לאחר שהתעוררה על כך סערה בתקשורת, נשא מעוז נאום מעל במת הכנסת שבו טען שלא הייתה כוונה לפגוע באיש, ושהרשימות נועדו לחוגי בית, וכן על מנת להחליש את הקואליציה.
שוויון נשים
מעוז מתנגד למאבק הנשים לשוויון ובכתבה בערוץ 14 במרץ 2022 טען שהמאבק מסמן את הנשים כמקופחות באופן קבוע ויוצר מאבק תמידי בין המינים. מעוז הקים את השדולה ל"חיזוק ושימור הזהות היהודית בישראל" (ומינה את עו"ד רוני ססובר למנהלת שלה) ואף קבע, כמחאה, כנס של השדולה בתאריך החופף את "יום האישה הבינלאומי" שצוין בכנסת.
במסגרת מאבקו נגד השוויון לנשים מתנגד מעוז לשילוב נשים ביחידות קרביות ולשירות נשים בצה"ל בכלל (כולל נשים חילוניות) ומעדיף שהן תיפננה לשירות לאומי. הוא סובר שהתרומה הגדולה ביותר של נשים היא בנישואים וגידול משפחה. תפיסת המשפחה לשיטתו היא "אמא ואבא לילדים".
הקהילה הגאה ומגדר
את הרעיון של משפחות גאות הוא רואה כאיום על עם ישראל ועל החברה הישראלית. בנוסף לכך, מעוז תומך בערכי המשפחה ההטרונורמטיבית ומתנגד למשפחות הומוסקסואליות. מעוז מסרב להכיר בקיומן של זהויות טרנסג'נדריות ומבקש לאסור ניתוחים להתאמה מגדרית. בעבר התבטא בעד טיפולי המרה. בפברואר 2022 אסר חוזר המנכ"ל של משרד הבריאות, בראשות ניצן הורוביץ, על "טיפול שמטרתו לשנות, כביכול, את הזהות המגדרית ואת נטייתו המינית של האדם, לרבות טיפול שיחתי, תרופתי, התנהגותי, או חינוכי". לאחר מכן, הבהיר מעוז שהוא מתנגד לטיפולי המרה במובנם הקלאסי, אך טען שיש להתיר טיפול פסיכולוגי וייעוץ להומוסקסואלים אשר מעוניינים להקים משפחה הטרונורמטיבית; לדעתו, סוג זה של טיפול איננו טיפול המרה.
מעוז מתנגד לקיום מצעדי גאווה באופן כללי, ובפרט למצעד הגאווה והסובלנות בירושלים. מעוז כינה אירוע זה "מצעד תועבה זנותי בפרהסיה", והבטיח לבטלו. מעוז טוען כי המצעד פוגע בקדושת ירושלים ובמרחב הציבורי שלה. מעוז גם נמנה עם מתנגדי התאוריה הקווירית בישראל.
בכתבה שפורסמה בוואלה באוגוסט 2021 השווה מעוז בין הומוסקסואליות לפדופילייה וטען ש"אם אין רע באנשים שנמשכים לבני מינם, מה רע באנשים שנמשכים לקטינים".
בעקבות פסיקת בג"ץ בעניין חוק הפונדקאות, שקבעה שגם זוגות הומואים יהיו רשאים להביא ילדים לעולם באמצעות פונדקאות, אמר מעוז ש"בג"ץ פוגע בערכי המשפחה ומתערב בנושאים לא לו ללא סמכות ובניגוד להפרדת רשויות - והכל בדרך למדינת כל אזרחיה".
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הודיע מעוז על כוונתו לצמצם את הפעילות החינוכית בבתי ספר התיכוניים בשאלות של זהות מגדרית ונטייה מינית רק לנושאים שיאושרו על ידי מנהל וועד ההורים.
הרבנות הראשית
בעניין הפרדת הרשויות, הוא סבור כי יש לתת לרבנות הראשית מעמד חוקתי כרשות נפרדת, בנוסף לרשות השופטת. בהקשר זה אמר מעוז כי בהסכמים הקואליציוניים לקראת הרכבת הממשלה ה-37 דרשה מפלגת נעם להקים מבנה ייעודי שישמש את הרבנות הראשית ואת הרבנים הראשיים, כאחד מסמלי השלטון. לדבריו, "כמו שיש בית ראש הממשלה, ובית נשיא המדינה, יהיה בית לרבנות הראשית לישראל".
אלימות נגד נשים
מעוז מתנגד להצטרפות ישראל לאמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה (אמנת איסטנבול) ובנאום שנשא בכנסת במאי 2022 קרא למהלך זה "אחד השיאים בטירלול הפוסטמודרני האנטי יהודי והאנטי ציוני" וציין שישראל היא אחד המקומות הבטוחים לנשים. בדיון שנערך בכנסת בנובמבר 2022, במסגרת "יום המאבק באלימות נגד נשים", גימד[דרוש מקור] מעוז את היקף התופעה תוך שהוא חוזר ומציין שמדינת ישראל היא אחת מהמדינות הבטוחות בעולם לנשים ושהבעיה מתמקדת בעיקר במגזר הערבי. לאור מסקנה זו סיכם מעוז שמכיוון שבעיית האלימות נגד נשים מינורית "הגיע הזמן להפוך את היום הזה ליום מאבק באלימות בכלל" תוך שהוא מתייחס לאלימות בין בני זוג, אלימות כלפי ילדים, אלימות בחברה הערבית, אלימות בכבישים ועוד.
הפלות
ביוני 2022 תקף מעוז את השר ניצן הורוביץ על קידום "רפורמת ההפלות" וקרא לה "המהפכה הפוסטמודרנית" וטען שהמהלך "זה לא אנושי, לא יהודי ולא ראוי".
חיים אישיים
מעוז מתגורר בעיר דוד שבירושלים ונשוי לגלית. לבני הזוג עשרה ילדים.
קישורים חיצוניים
אבי מעוז, באתר הכנסת - אבי מעוז, באתר כנסת פתוחה
- נאוה צוריאל, הבולדוזר של הבולדוזר, באתר nrg, 18 במרץ 2005
- יהונתן יפרח, ח"כ מעוז תוקף את נשיא המדינה: "מהנדס תודעה", באתר ערוץ 20, ט׳ באייר ה׳תשפ״א (21 באפריל 2021)
- אמיר אטינגר, ח"כ אבי מעוז: לא מקבל את זה שגבר יכול להיות אישה, באתר "סרוגים", 25 במאי 2021
- יוני רוטנברג, "אני בא לדבר את האמת, ולא פוחד מאף אחד", באתר ערוץ 7, 22 ביולי 2021
נעה שפיגל, מצעיר אידיאליסט לישיבה של הרב טאו: ההקצנה של אבי מעוז הפתיעה רבים, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2022- ריקי רט, "אבי מעוז הוריד ממני את הכיפה, ואמר: אל תיתן לאף אחד לשים עליך כיפה בכוח", בעיתון מקור ראשון, 9 בינואר 2023
- מורדי מילר, הקלטות חושפות את תוכניתו של אבי מעוז להפוך את ישראל למדינה דתית, באתר הארץ, 11 בינואר 2023
