צדֶרת, הידועה גם בשמות דלקת הצֶדֶר ופלאוריטיס (באנגלית: Pleurisy), או דַּלֶּקֶת קְרוּם הָרֵאָה לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית, היא דלקת בקרומים העוטפים את הריאות הנקראים צֶדֶר או אֶדֶר.
הגורם השכיח ביותר לדלקת הצדר הוא זיהום חיידקי או נגיפי בגוף האדם אך המחלה עלולה גם להתפתח כתוצאה ממחלות אחרות, כגון דלקת ריאות, תסחיף ריאתי, מחלות אוטואימוניות, סרטן ריאות, וכן בעקבות ניתוחי לב, דלקת לבלב, טראומת חזה ואסבסטוזיס. לעיתים הסיבה למחלה נותרת לא ידועה (סיבה אידיופתית).
צדרת | |
תחום | פולמונולוגיה |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
DiseasesDB | 29361 |
MeSH | D010998 |
MedlinePlus | 001371 |
סיווגים | |
ICD-10 | J90, R09.1, 511 |
ICD-11 | MD31 |
בגוף בריא, ישנן בחלל האדר בריאות כמויות נוזל קטנות המשמשות כחומר סיכוך לשני משטחי הריאות ומאפשרת להם לנוע בקלות זה על גבי זה. כאשר הקרום העוטף את הריאות לוקה בדלקת, המשטחים עלולים להתייבש או להידבק זה לזה, מה שמקשה על הנשימה וגורם לכאב חד בזמן הנשימה ובהמשך אף לכאב עמום ותמידי. תסמינים אחרים עשויים לכלול קוצר נשימה, שיעול, חום או ירידה במשקל. כמו יש, ישנם מקרים בהם כמות גדולה של הנוזל המשמש כחומר סיכוך עלולה להצטבר בחלל האדר, המשמש כמרווח שבין שני המשטחים, וליצור מוגלה, דבר אשר יוביל להתפתחות המחלה.
התסמין המכונן של דלקת הצדר היא כאב חד, דקירה או צריבה פתאומית בצד הימני או השמאלי של החזה במהלך הנשימה, במיוחד בזמן שאיפה או נשיפה. הכאב מחמיר בעת נשימה עמוקה, שיעול, עיטוש או צחוק. יתר על כן, הכאב עשוי להישאר ממוקד במקום אחד, או שהוא עשוי להתפשט ולהקרין לכתף או לגב. לעיתים, הכאב אף עשוי להפוך לכאב עמום למדי.
כתלות בסיבת הכאב, כאבים בחזה עשויים להיות מלווים בתופעות נוספות:
לעיתים קרובות, דלקת הצדר קשורה לסיבוכים של מחלות אחרות המשפיעות על קרום האדר.
במקרים מסוימים של דלקת הצדר, עודף נוזלים מצטברים בחלל האדר, תופעה אשר נקראת תפליט פלאורלי. הצטברות עודפי נוזלים לרוב לא תאלץ את שני משטחי הריאות לשפשף זה את זה בעת הנשימה, דבר אשר יכול להקל על הכאבים של דלקת הצדר. אולם, כמות גדולה של נוזלים יכולה לגרום לקריסת הריאה ולקשיי נשימה.
במקרים מסוימים של תפליט פלאורלי, עודף הנוזל נדבק והופך למורסה. זה נקרא אמפיאמה.
אדם יכול לפתח תפליט פלאורלי גם בהיעדר דלקת הצדר. לדוגמה, דלקת ריאות, אי ספיקת לב, סרטן או תסחיף ריאתי עלולים להוביל לתפליט פלאורלי.
חזה אוויר זה מצב בו אוויר או גז מצטברים בחלל האדר. מצב זה יכול לנבוע מפגיעה חריפה בריאה או ממחלת ריאה כמו אמפיזמה. הליכים רפואיים הנעשים בריאה, כמו ניתוח, ניקוז נוזלים עם מחט, בדיקת ריאה פנימית בעזרת אור ומצלמה או אוורור מכני, יכולים גם הם לגרום לחזה אוויר.
הסימפטום השכיח ביותר הוא כאב פתאומי בצד אחד של הריאה וקוצר נשימה. במקרים מסוימים, חזה אוויר יכול להפעיל לחץ על הריאה ולגרום להתמוטטותה.
חזה דם (המוטורקס) הוא מצב בו מצטבר דם בין שני קרומי האדר בריאות. הגורם השכיח ביותר למצב זה הוא פגיעה בחזקה כתוצאה מטראומה, ניתוח לב או ניתוח בחזה.
חזה דם עלול להפעיל לחץ על הריאה ולאלץ אותה להתמוטט. זה גם יכול לגרום לזעזוע, ולמצב של הלם שבה כמות מספקת של דם לא מסוגלת להגיע לאיברים.
לאור העובדה כי לחלל האדר יכולים לפלוש נוזלים, אוויר, וחלקיקים מחלקים שונים של הגוף, הדבר הופך את האבחנה לקשה יותר.
זיהום נגיפי (כגון Human respiratory syncytial virus, Adenoviridae, שפעת, Human parainfluenza viruses) הוא הגורם השכיח ביותר לדלקת הצדר. עם זאת, ישנם מצבים אחרים שיכולים לגרום לדלקת:
כאשר החלל האדר מתחיל להתמלא בנוזלים, כמו במצב בו מתפתחת דלקת הצדר, ניתן להקל על כאבי החזה אך יכול להיווצר קוצר נשימה, מכיוון שהריאות מתרחבות במהלך תהליך הנשימה. במקרים מסוימים של כאבים בחזה הם אידיופטיים, מה שאומר שלא ניתן לקבוע את הגורם המדויק.
אבחון של דלקת הצדר מבוסס על היסטוריה רפואית, בדיקות גופניות ובדיקות אבחון מיוחדות. המטרות בבדיקות אלו הן לשלול מקורות אחרים לתסמינים ולמצוא את הגורם לדלקת, כך שניתן יהיה לטפל במקור לבעיה.
רופא משתמש בסטטוסקופ כדי להקשיב לנשימה. שיטה זו עוזרת לרופא לגלות צלילים חריגים בריאות.
לאדם הסובל מפלאוריזיס עשויות להיות שכבות דלקתיות בצינוריות שמשמיעות צליל מחוספס כאשר הן משתפשפות זה בזה בזמן הנשימה.
בהתאם לתוצאות הבדיקה הגופנית, מבוצעות לעיתים בדיקות אבחון.
צילום רנטגן בחזה מצלם את הלב והריאות. הצילום עשוי להראות אוויר או נוזלים בחלל האדר. בנוסף, הצילום עשוי להראות את הגורם (למשל, דלקת ריאות, צלע שבורה או גידול בריאה) של הדלקת.
לפעמים צילום הרנטגן נלקח בשכיבה על הצד הכואב. זה עשוי להראות נוזלים, כמו גם שינויים במיקום הנוזל, שלא הופיעו בצילום הרנטגן האנכי.
בדיקות דם יכולות לאתר זיהומים חיידקיים או נגיפיים, דלקת ריאות, חום, תסחיף ריאתי או זאבת.
בדיקת אלקטרוקרדיוגרפיה יכולה לקבוע אם מצב לב הוא הגורם לתסמינים.
בבדיקת אולטרה-סאונד משתמשים בגלי קול כדי ליצור תמונה. בבדיקה זו ניתן לראות היכן ממוקם הנוזל בחזה כמו גם האם קיים גידול.
אף על פי שאולטרה סאונד מראה האם ישנם נוזלים סביב הריאות, גלי הקול מתפזרים על ידי האוויר ולכן לא ניתן לקבל תמונה של הריאות בפועל באמצעות שיטה זו.
בדיקת CT מספקת תמונה של הריאות שנוצרת על ידי מחשב ויכולה להראות כיסי נוזלים. כמו כן, הבדיקה יכולה להראות סימנים של דלקת ריאות או גידול.
בדיקת דימות תהודה מגנטית, המכונה גם סריקת תהודה מגנטית גרעינית, משתמשת במגנטים רבי עוצמה כדי להציג השפעות וגידולים של חלל הריאה.
בדגימה של גז מדם עורקי(אנ'), נלקחת כמות קטנה של דם מעורק, בדרך כלל מפרק כף היד. לאחר מכן נבדקות רמות החמצן והפחמן הדו-חמצני בדם. בדיקה זו מראה עד כמה טוב הריאות שואפות חמצן.
אם ישנו חשד לנוכחות של עודף נוזל בחלל האדר, וידוע מיקומו המדויק של הנוזל בריאות, ניתן לקחת דגימה של הנוזל לבדיקה. ההליך ללקיחה של נוזלים מבית החזה נקרא דיקור נוזלים מבית החזה(אנ'). בהליך זה, הרופא מכניס מחט קטנה או צינור דק וחלול העשוי מפלסטיק אל תוך בית החזה ומוציא דגימה של הנוזל.
הליך זה יכול להיעשות במרפאה ובמשרדו של הרופא או בבית החולים. הרופא נעזר באולטרה סאונד על מנת לדעת היכן בדיוק עליו לדקור כדי להגיע לנוזל שנלכד בכיסים קטנים סביב הריאות.
הליך דיקור הנוזלים בדרך כלל לא גורם לסיבוכים רציניים. כמו כן, צילום רנטגן של החזה מתבצע לאחר ההליך להערכת מצב הריאות. הסיבוכים האפשריים מהליך זה כוללים את הדברים הבאים:
הנוזל הנלקח נהריאות נבדק תחת מיקרוסקופ ומוערך בנוכחות כימיקלים לצבעו ומרקמו. מידת הבהירות של הנוזל מהווה אינדיקטור לזיהום, סרטן או מצבים אחרים העלולים לגרום להתפתחות נוזל או דם בחלל האדר.
אם ישנו חשד לשחפת או סרטן, חלק קטן של חלל האדר נבדק תחת מיקרוסקופ כדי לתת אבחנה מוחלטת. תהליך זה נקרא ביופסיה.
קיימות מספר דרכים לקחת דגימות רקמות:
לטיפול מספר מטרות:
אם כמויות גדולות של נוזלים, אוויר או דם לא מוצאים מחלל האדר, הם עלולים לגרום לקריסת הריאה. ההליכים הכירורגיים המשמשים לניקוז הנוזלים, האוויר או הדם מחלל האדר הם כדלקמן:
שתי תרופות משמשות להקלה על תסמיני דלקת הצדר:
ייתכן שיש תפקיד לשימוש בקורטיקוסטרואידים (אנ') (לטיפול בשחפת השחפת), בטקרולימוס (פרוגרף) ובמתוטרקסט (טרקסאל, ראומטראקס) בטיפול בדלקת. יש צורך במחקרים נוספים על מנת להוכיח את יעילות התרופות.
הדברים הבאים עשויים להועיל בהורדת הסיכוי לחלות בדלקת הצדר:
באופן אידיאלי, הטיפול היעיל ביותר בדלקת הצדר הוא חיסול הגורם ההתחלתי למחלה.
הטיפול בדלקת הצדר תלוי במקור הדלקת והוא נקבע על ידי רופא על בסיס הערכה פרטנית. פראצטמול ואמוקסיצילין, או אנטיביוטיקה אחרת הניתנת במקרה של זיהומים בקטריאליים, הם תרופות שכיחות שניתנות על ידי הרופאים כדי להקל על הסימפטומים הראשוניים והכאבים בחזה. כמו כן, תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידיות (NSAIDs), כגון אינדומטצין, משמשות בדרך כלל כחומרים למניעת כאב.
הוכח כי תמציות מהתרופה העממית הברזילאית Wilbrandia ebracteata ("טאיויה") מפחיתות דלקת בחלל האדר של עכברים. נראה כי התמצית מעכבת את אותו אנזים, cyclooxygenase-2 (COX-2) המזרז את התפתחות הדלקת, והתמצית משמשת כתחליף לתרופות האנטי-דלקתיות הלא סטרואידיות.[דרוש מקור]
לדלקת הצדר, כמו גם לדלקות אחרות המופיעות בחלל האדר יכולות להיות השפעות חמורות, כתלות בגורם שלהן. באופן כללי, לטיפול בצדרת יש אבחון מצוין, אך אם היא לא מטופלת זה יכול לגרום לסיבוכים קשים. לדוגמה, יכולה להיווצר מחלת לב ריאתית כתוצאה מהדלקת, אשר באה לידי ביטוי בדלקת בזרועות וברגליים, ולאחר מכן אף להוביל לאי ספיקת לב.
אם הגורמים לדלקת הצדר או לדלקות אחרות בחלל האדר אובחנו וטופלו מוקדם, ניתן לצפות להחלמה מלאה. ניתן לגייס עזרה של רופא ריאה על מנת לטפל במקור של הדלקת ולבנות תוכנית שיקום לאחר התרפאות מהמחלה.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
This article uses material from the Wikipedia עברית article צדרת, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.