א.ת.א. הופמן

הוֹפְמָן (בגרמנית: E. T. A. Hoffmann;‏ 24 בינואר 1776, קניגסברג – 25 ביוני 1822, ברלין) הוא שם העט של אֵרְנְסְט תֵאוֹדוֹר וִילְהֵלְם הוֹפְמָן (Ernst Theodor Wilhelm Hoffmann) היה סופר גרמני, מן הבולטים בזרם הרומנטי, משפטן, מלחין, מבקר מוזיקה, צייר וקריקטוריסט. הופמן הוא גם נושא אופרה מפורסמת של ז'אק אופנבך, "סיפורי הופמן".

א.ת.א. הופמן
E. T. A. Hoffmann

לידה	24 בינואר 1776 קניגסברג, פרוסיה
פטירה	25 ביוני 1822 (בגיל 46) ברלין, ממלכת פרוסיה
שם לידה	Ernst Theodor Wilhelm Hoffmann
מדינה	ממלכת פרוסיה
מקום קבורה	Friedhof III der Gemeinde Jerusalems- und Neue Kirche
שם עט	E. T. A. Hoffmann
מקום לימודים	אוניברסיטת קניגסברג
שפות היצירה	גרמנית
סוגה	אופרה, סיפור קצר, נובלה
זרם ספרותי	הרומנטיקה, רומנטיקה גרמנית, ספרות רומנטית
יצירות בולטות	Undine, The Sandman, The Golden Pot, Mademoiselle de Scuderi, The Devil's Elixirs, מפצח האגוזים ומלך העכברים, Master flea
תקופת הפעילות	1809 – יוני 1822 (כ־13 שנים)
בן או בת זוג	Maria Thekla Michaelina Hoffmann
www.etahg.de
חתימה

ראשית חייו

הופמן נולד בעיר קניגסברג שבפרוסיה המזרחית למשפחת משפטנים. כשהיה בן שנתיים נפרדו הוריו. אביו עבר לאיסטרבורג עם אחיו הגדול, והוא נשאר עם אמו והתחנך על ידיה ועל ידי דודיו, שהיו כולם לא נשואים. הופמן הביע מאוחר יותר צער על הניתוק מאביו. הופמן תיאר את דודו כאדוק ועצור ברגשותיו, ואף כינה אותו, בהתאם לראשי התיבות של שמו של הדוד, אוטו וילהלם, כ"אוֹי וֵי" – O Weh. לעומת זאת, הופמן חיבב מאוד את שתי דודותיו הרווקות, ובמיוחד את הדודה שרלוטה, שאותה כינה "דודה רגליים קטנטנות" (Tante Füßchen). בשל התיאורים, היו שסברו שמדובר באדם דמיוני, עד שהתגלתה עדות לקיומה לאחר מלחמת העולם השנייה.

חבר לחיים

הופמן למד בבית הספר שבמבצר בקניגסברג. שם נקשר בקשרי חברות אמיצה עם חברו לכיתה, תאודור גוטליב פון היפל (1843-1775), אותו הכיר בשנת 1786. פון היפל תמך בו, עודד את רוחו והיה לו כאח בוגר. החברות נשמרה גם בשנים מאוחרות יותר בדרך של חליפת מכתבים, על אף התמרמרותו של הופמן על מה שתפס כהתרחקות מצדו של היפל. למרות שהיו בערך בני אותו הגיל, התקדם פון היפל בקריירה המשפטית שלו מהר יותר, לא מעט בזכות מעמדה של משפחתו. כן זכה לרשת הון ונכסים רבים. בשנים 1809–1813 נותק הקשר. עם זאת, בכל עת שהופמן נזקק לעזרתו, תמך בו חברו מילדות במשלוח כסף ובהושטת עזרה, והוא גם שסעד אותו עד מותו.

ב-1812 שינה הופמן את שמו האמצעי (השלישי) מ"וילהלם" ל"אמדאוס" (Amadeus), כאות כבוד למלחין האהוב עליו, וולפגנג אמדאוס מוצארט. השם וילהלם, עם זאת, נשמר במסמכים רשמיים ואף על מצבתו של הופמן.

הדי "הסער והפרץ"

רוחה של "תקופת הסער והפרץ" הגוועת הותירה על הופמן הצעיר רשמים ברורים. בין השפעות התקופה ניתן למנות את היווצרותה של חיבה מוחשית לספרות בגרמניה. יצירות רבות של המאה ה-18, כמו למשל "ייסורי ורתר הצעיר" של יוהאן וולפגנג פון גתה ו"הווידויים" של ז'אן-ז'אק רוסו התוו את הדרך: מעתה זכו להערכה גם ספרים שלא היה בהם מסר חינוכי בלבד. הרומן הבידורי זכה להכשר חברתי. ה"חוויה" באמצעות הספרות קידמה את הדמיון: לחובבי הקריאה הצטרפו חובבי הכתיבה. כל מי שקסמה לו הכתיבה ומצא מוציא לאור, פרסם את יצירתו.

הופמן נפטר בשנת 1822 ממחלת העגבת בה נדבק מוקדם יותר בחייו.

• האביר גלוק (1809)
• קדרת הזהב (1814. תר' נילי מירסקי, 1983) – ביעותי ילד וסיפורים אחרים.
• הרפתקאות ליל סילבסטר (1814, תר' נילי מירסקי, 1990)
• הנסיכה בראמבילה (1815, תר' אילנה המרמן, 1988)
• שיקויי השטן (1815, תר' רועי כנען, 2020)
• איש החול (1816, תר' נילי מירסקי, 1990)
• מפצח-האגוזים ומלך העכברים (1816. תר' בצלאל וכסלר, 1977)
• אגדות לילדים (1816)
• האחוזה (1816, תר' מרדכי אבי שאול, 1978)
• חבר-המועצה קרספל (1818, תר' נילי מירסקי, 1990)
• העלמה דה סקודרי (1819, תר' מרדכי אבי שאול, 1978)
• צאכס הקטן, הנקרא צינובר (1819, תר' רועי כנען, 2011)
• חייו והשקפותיו של החתול מור (1819-1821, תר' רועי כנען, 2016)
• מייסטר פרעוש (1822, תר' רועי כנען, 2018)

מפצח האגוזים ומלך העכברים

את סיפורו הידוע ביותר, מפצח-האגוזים ומלך העכברים (Nußknacker und Mausekönig), כתב ב-1816, ועליו ביסס צ'ייקובסקי את הסוויטה לבלט "מפצח האגוזים".

סיפורי הופמן

הופמן הוא גיבורה של האופרה סיפורי הופמן שחיבר והלחין ז'אק אופנבך ב-1881. עלילת האופרה מתבססת על ספריו:

• איש החול (Der Sandmann) משנת 1816
• חבר המועצה קרספל (Rath Krespel) מ-1818
• המראה האבודה (Das verlorene Spiegelbild) מ-1814. (מתוך "הרפתקאות ליל סילבסטר", "Abenteuer der Sylvesternacht")

קופליה

הסיפור על איש החול עובד גם לבלט, "קופליה", שעלה לראשונה בשנת 1870 והוא אחד מהבלטים הפופולריים ביותר.

ספר לכבודו

• מחווה לשישה סופרים של המאה התשע-עשרה, "א.ת.א. הופמן", ניקולאי גוגול, גוסטב פלובר, הרמן מלוויל, שלום יעקב אברמוביץ, הנרי ג'יימס, תרגום: נילי מירסקי, אילנה המרמן, אברהם יבין, הוצאת עם עובד, (פרוזה אחרת), 2006.

מלבד האופרה של אופנבך, הונצחה מורשתו של הופמן במספר דרכים. בעיר במברג בגרמניה מוענק מאז 1989 פרס ספרותי, פרס א.ת.א. הופמן.

הופמן נחשב כאחד מחלוצי סוגת האימה הספרותית.

ליד הבית בו סיים את חייו, בז'נדארמנמארקט בברלין, הוצב שלט בדמותו להנצחת שמו.

• "א.ת.א. הופמן" - מתוך: "חייו והשקפותיו של החתול מוּרְרְ לצד קטעי ביוגרפיה של המנצח יוהנס קרייזלר על דפים אקראיים של פסולת דפוס ערוכים בידי א.ת.א. הופמן" (תרגמה מגרמנית והוסיפה סוף-דבר: ליאורה בינג היידקר), מתוך: דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ד'.
• Francien Markx, E.T.A. Hoffmann, Cosmopolitanism, and the Struggle for German Opera, Brill Rodopi, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
• Christopher R. Clason, E.T.A. Hoffmann: Transgressive Romanticism, Liverpool University Press, 2018 (הספר בקטלוג ULI)
• Dassia N. Posner, The Director's Prism: E.T.A. Hoffmann and the Russian Theatrical Avant-Garde, Northwestern University Press, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
• Birgit Roder, A Study of the Major Novellas of E.T.A. Hoffmann, Boydell & Brewer, 2003 (הספר בקטלוג ULI)
• Joanna Neilly, E.T.A. Hoffmann's Orient: Romantic Aesthetics and the German Imagination, Legenda, 2018 (הספר בקטלוג ULI)
• Abigail Chantler, E.T.A. Hoffmann's Musical Aesthetics, Ashgate, 2006 (הספר בקטלוג ULI)

  מדיה וקבצים בנושא א.ת.א. הופמן בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של א.ת.א. הופמן

•   א.ת.א. הופמן, ברשת החברתית Goodreads
•   א.ת.א. הופמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
•   א.ת.א. הופמן, באתר AllMovie (באנגלית)
•   א.ת.א. הופמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
•   א.ת.א. הופמן, באתר AllMusic (באנגלית)
•   א.ת.א. הופמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
•   א.ת.א. הופמן, באתר Discogs (באנגלית)
• א.ת.א. הופמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי א.ת.א. הופמן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• מייסטר פרעוש - פרק ראשון, מתוך "אלכסון"
• צאכס הקטן הנקרא צינובר - פרק ראשון, מתוך נקודתיים 7
• חייו והשקפותיו של החתול מור - פרק ראשון, מתוך: נקודתיים 11-12
• הספרים של א.ת.א. הופמן, באתר "סימניה"
• א.ת.א. הופמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
•   ארנסט תאודור אמדאוס הופמן (1776-1822), דף שער בספרייה הלאומית