המאה ה-18: השנים 1800-1701

היסטוריונים העוסקים בעולם המערבי נוטים לתחום את המאה ה־18 בין השנים 1715 ו־1789, החל ממותו של לואי הארבעה עשר מלך צרפת וכלה במהפכה הצרפתית; זאת בהתאם לניתוחים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים של התקופה.^{[דרוש מקור]}

המאה ה־18 עמדה בסימן "האבסולוטיזם הנאור"^{[דרוש מקור]}, ובמהלכה התרחשו שינויים ותהליכים שהולידו את מדינת הלאום המודרנית. האבסולוטיזם הצרפתי הביא למרידות איכרים מרובות, אשר זעזעו באופן חסר תקדים את יסודותיה של המערכת הפיאודלית שעל פיה התנהלו החברה והכלכלה האירופית יותר מאלף שנים. עידן האורות (הנאורות) הגיע בתקופה זו לשיאו, ואיים על מקומה של ההגמוניה המסורתית של התאולוגיה^{[דרושה הבהרה]}. המעצמות האירופיות הבולטות באותה תקופה היו אוסטריה, האימפריה הבריטית, פרוסיה, צרפת והאימפריה הרוסית; כשעלייתן של מדינות כמו אוסטריה, פרוסיה ורוסיה ערערה את מאזן הכוחות המסורתי במערב אירופה, ויצרה תחרות חדשה מול צרפת, אנגליה וספרד.

לאורך המאה הוקמו מושבות קולוניאליסטיות אירופאיות, תהליך שנמשך גם אל תוך המאה ה־19. בצפון אמריקה, מרד של מספר מושבות היה התשתית לייסודה של ארצות הברית. ניצני המהפכה התעשייתית, שנשאה עימה שינוי מהותי בסדרי החיים החברתיים, הכלכליים וההגותיים באירופה, מתוארכים לאמצע המאה ה־18. זהו שינוי שהתפשט לשאר העולם ועיצב את עולמות התעשייה, הכלכלה והחברה המודרניים. ניצני המהפכה הלכו והתפתחו לצד התפתחותו (הראשונית בשלב זה) של סחר כלכלי בינלאומי חופשי, אותו מתחילות בהדרגה ליישם המעצמות המערב־אירופאיות בעשורים האחרונים של המאה. מאה זו הייתה השיא של סחר העבדים האטלנטי, כאשר על פי ההערכות המקובלות כ־60% בסחר העבדים האטלנטי בהיסטוריה כולה התקיים לאורך מאה זו.

במהלך המאה, התרחשה עלייתם של מרכזים חילוניים תרבותיים חדשים בפריז ובווינה, שהקרינו על היבשת כולה^{[דרוש מקור]}. מבחינה אסתטית ואמנותית, המאה ה־18 מסמלת את ראשית ההשפעתן של התרבות, האמנות, והמוזיקה האירופית על שאר העולם^{[דרוש מקור]}. עידן מוזיקת הבארוק ועידן המוזיקה הקלאסית בולטים באותה העת, וזרמי האמנות המקובלים הם הבארוק, הרוקוקו והנאו־קלאסיציזם. לקראת סוף המאה עלה הרומנטיציזם כתנועה תרבותית מגובשת.

 

 

 

 

• 1701–1714: מלחמת הירושה הספרדית.
• 1703: הצאר הרוסי פטר הגדול ייסד את סנקט פטרבורג וקבע אותה כבירת הקיסרות.
• 1707: חוקי האיחוד של 1707 מיזגו את בתי הפרלמנט של אנגליה וסקוטלנד ויצרו את ממלכת בריטניה הגדולה.
• 1715: מת לואי הארבעה עשר מלך צרפת.
• 1717: אייזק ניוטון קובע את השווי הזהב; קביעתו נותרת בשימוש למשך כ־200 שנה.
• 1717–1758: נפילת האימפריה המוגולית – לאחר שבראשית המאה שולטת האימפריה במרבית תת היבשת ההודית, בעיות כלכליות ופלישות ממערב מגבירות בעיות של ריבונות, והאימפריה הולכת ומאבדת שטחים עד שבמחצית המאה מאבדת את רובו הגדול של שטח האימפריה, ונותרת עם שטח באזור נפאל המודרנית. עד מחצית המאה האימפריה המראטהית היא זו שיורשת את עיקר הדומיננטיות בתת-היבשת, אולם דומיננטיות זו נשחקת במהרה עם התבססותם של הבריטים באזור.
• 1718: מתיישבים צרפתים יסדו את העיר ניו אורלינס בצפון אמריקה.
• 1721: רוברט וולפול התמנה לראש ממשלתה הראשון של ממלכת בריטניה הגדולה (דה פקטו).
• 1721: נחתם הסכם ניסטאד המסיים את המלחמה הצפונית הגדולה.
• 1733–1738: מלחמת הירושה הפולנית.
• 1740: פרידריך הגדול הוכתר כמלך פרוסיה.
• 1740–1748: מלחמת הירושה האוסטרית.
• 1746: נערך קרב קלודן, הקרב האחרון שהתחולל על אדמת האי הבריטי.
• 1747: אחמד שאה יסד את האימפריה הדוראנית באפגניסטן של ימינו.
• 1750: שיאו של עידן הקרח הקטן.
• 1755: רעידת האדמה בליסבון.
• 1756–1763: מלחמת שבע השנים בין מעצמות אירופה במספר חזיתות ברחבי העולם.
• 1757: קרב פלסי – נקודת מפתח בדרך לשלטון הבריטי בהודו דה פקטו, הביאה לידי הבריטים טריטוריה שנייה בתת-היבשת וחיזקה משמעותית את יכולתם של הבריטים להשפיע על השלטונות המקומיים בהודו.
• 1760: ג'ורג' השלישי הוכתר למלך הממלכה המאוחדת.
• 1763–1766: מרד פונטיאק – האינדיאנים בצפון אמריקה.
• 1768–1774: מלחמת רוסיה-טורקיה.
• 1772: חלוקת פולין הראשונה.
• 1775–1782: המלחמה האנגלו-מרתה הראשונה בהודו.
• 1775–1783: המהפכה האמריקנית.
• 1779–1879: מלחמות הקוסה בין הבריטים למתיישבים הבורים בדרום אפריקה.
• 1781: עמנואל קאנט פרסם את ספרו "ביקורת התבונה הטהורה", מעמודי התווך של הפילוסופיה המודרנית.
• 1785–1795: המלחמה האינדיאנית בצפון מערב בין הילידים האמריקנים לארצות הברית.
• 1788: ההתיישבות האירופית הראשונה באוסטרליה בסידני.
• 1789: ג'ורג' וושינגטון נבחר לנשיא ארצות הברית.
• 1789–1799: המהפכה הצרפתית.
• 1791: מת המלחין האוסטרי, וולפגנג אמדאוס מוצרט.
• 1791–1804: מרד העבדים בהאיטי.
• 1792–1802: מלחמות המהפכה הצרפתית.
• 1793: חלוקת פולין השנייה.
• 1793: העבדות נאסרה בקנדה העלית.
• 1794–1796: השושלת הקאג'ארית הצליחה לאחד תחתיה את הממלכות שהתפצלו באמצע המאה מממלכת פרס, והשיבה לשליטתה שטחים נוספים מין הקווקז שבעבר היו שייכות לממלכה הגדולה.
• 1795: הסכם פינקני בין ארצות הברית וספרד העניק לאמריקנים את השליטה על אדמות מיסיסיפי.
• 1795: חלוקת פולין השלישית.
• 1796: מתה יקטרינה הגדולה, קיסרית האימפריה הרוסית.
• 1798–1800: המלחמה הבלתי רשמית בין ארצות הברית לצרפת.
• 1799: נפוליאון מבצע הפיכה צבאית ונעשה לדיקטטור צרפת.
• באימפריה המוגולית טרם הפלישה הבריטית עודדו לאורך המאה מטיפים אסלאמים את החזרה לאסלאם נקי מהשפעות הינדואיסטיות, בהיפוך למגמה סינקריטיסטית שהייתה במאות הקודמות. באזורים עליהם השתלטו הבריטים, ניסו האירופאים ליצור הבחנה מוגדרת בין המאמינים בכל דת, וכך למעשה חידדו את הפערים ובידול בין הדתות.
• במערב אפריקה עקב שגשוגה המהיר של ממלכת אשנטי, עלתה בינה לבין האוקיינוס קונפדרציית פנטה (אנ') של מספר שבטים המתאחדים בחשש מפני אשנטי. פנטה מצד אחד מתווכים בין הנמלים האירופאים לסחורות של אשנטי מלב היבשת, ומצד שני נמצאים כל העת בחיכוך מולם.

קולוניאליזם

במאה זו הואץ תהליך הקולוניאליזם העולמי עם הצטרפותם המשמעותית של האימפריה הבריטית והאימפריה הצרפתית למגמה העולמית שהחלה במאות הקודמות עם הספרדים, הפורטוגזים וההולנדים. הקולוניאליזם התחזק במיוחד בסוף המאה, בעקבות המהפכה התעשייתית שהגבירה מחד את החשיבות בסחר העולמי ומאידך אפשרה את זמינותן של טכנולוגיות המגבירות את יכולתן של אימפריות להילחם ולשלוט על גבי שטחים ממרחק רב.

המושבות האירופאיות באמריקה

אמריקה הצפונית

בראשית המאה החזיקו האימפריה הבריטית, הצרפתית והספרדית בקולוניות באמריקה הצפונית. בשנת 1763, כאשר נחתם חוזה פריז שסיים את מלחמת שבע השנים, נאלצה צרפת לנטוש את הקולוניות שלה באמריקה הצפונית, ועל השטח השתלטו הבריטים והספרדים שהרחיבו את שטחן ושלטו כל אחת על כשליש מאמריקה הצפונית. לאחר עזיבתם של הספרדים, המשיכו הבריטים להרחיב את שטחיהם ביבשת, אולם מגמה זו נקטעה עם פרוץ מלחמת העצמאות של ארצות הברית, שהתחוללה בשנים 1775–1783. במהלך המאה, על רקע ראשיתה של המהפכה התעשייתית, התגברו הפרשי הכוחות בין העמים הילידים האמריקאים לבין המעצמות האירופאיות, ועד סוף המאה שלטו הבריטים, הספרדים, ארצות הברית, והאימפריה הרוסית, על מרבית אמריקה הצפונית.

אמריקה הדרומית

לאורך המאה השלימו הספרדים והפורטוגזים את חלוקת היבשת ביניהם ברוח מתווה חוזה סרגוסה.

במזרח הרחוק ובדרך אליו

• האימפריה הבריטית בהודו – לקראת אמצע המאה החל מאבק בין האימפריה הבריטית והאימפריה הצרפתית על השליטה ברצועת החוף המזרחית של הודו. מאבק זה הוכרע כחלק מתוצאות מלחמת שבע השנים, כאשר ידה של בריטניה על העליונה, והסחר באזור נוהל בשם הבריטים על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית. בשנות ה־60 של המאה, לאחר המלחמה, החלה בריטניה להדק את שליטתה על המדינות השונות בהודו. בשלבים אלו שלטה רשמית על שטחים ספציפיים במזרח תת־היבשת – בנגל ואנדרה פרדש – בתחילה באמצעות שליטים מטעם חברת הודו המזרחית, ובהמשך בשלטון ישיר של הכתר הבריטי. בשליש האחרון של המאה, ניהלה האימפריה הבריטית מלחמות מתמשכות מול האימפריה המראטהית וממלכת מייסור, ולאחר שהתקשתה בקרבות בהתחלה, עם התקדמות המאה והתעצמות האימפריה בזכות המהפכה התעשייתית עלתה קרנם של הבריטים. לקראת סוף המאה הכניעו הבריטים את ממלכת מייסור וכבשו את שטחם.

אוסטרליה

• 1720: משבר כלכלי באירופה הוביל לאובדן האמון במודל חברות הצ'ארטר (אנ'), שפעלו כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות, ומסמן את דעיכת החברות שמאבדות מכוחן הרב עד לסוף המאה.
• התפתחות היקף הסחר הבינלאומי הביאה לפיתוח מנגנונים יעילים יותר לסחר זה, שבתורם הגבירו חזרה את היקף הסחר. אחד ממנגנונים אלו היה שימוש בשטרות חוב שהונפקו על ידי בנקים מקומיים והקלו על ביצוע קנייה בהיקף גדול יותר של סחורות בין מדינות.
• במהלך מאה זו התגבש מודל כלכלי נפוץ בסין של שושלת צ'ינג, שהייתה בין הכלכלות הגדולות בעולם, בו יזמים קנו שטחים לגידול תוצרת, והעסיקו בהם עובדים בשכר. חקיקה המקנה זכויות רחבות על שטח פרטי הובילה לכך שבתקופה זו התפתח בסין סחר ענף בקרקעות לצד ייעול של הפקת התוצרת, ותופעה זו הגבירה את הניידות החברתית בסין. שאנגחאי של תקופה זו הופכת לאחד מהנמלים החשובים בכלכלה העולמית.
• במהלך המאה מספר מדינות באירופה וארצות הברית מחוקקות חוקים חלוציים של זכויות יוצרים.

תחום הרפואה

המאה ה־18 הייתה נקודת מפנה ברפואה, מבחינת היכולת ליישם בקנה מידה רחב, ולו באופן ראשוני, תגליות חשובות שהתגלו קודם לכן.

לאורך המאה תחומים של רפואה מונעת, כמו בריאות הציבור והיגיינה, זכו לראשונה במאה זו לתשומת לב רצינית. לראשונה החלו להישמר נתונים סטטיסטיים שקשורים בבריאות הציבור, והחלה התייחסות בחקיקה לנושא של מניעת מחלות.

במאה זו נוסדו בתי חולים חלוציים למגוון מטרות. בפריז, פיליפ פינל שינה את התפיסה הרווחת לגבי פסיכיאטריה, והחליף את התפיסות הקודמות שמדובר באנשים רדופי שדים. חשיבה מדעית רציונלית מצאה עצמה משפיעה על תחומים רבים. עם זאת, לקראת סוף המאה היו אפנתיים גם הזרמים פסאודו-מדעיים חדשים, דוגמת פרנולוגיה ומסמריזם (אנ').

המצאות שונות בתחום הרפואה, דוגמת המלקחיים הרפואיים שמתאימים ללידה, השתכללו בהדרגה לאורך המאה וסייעו להציל חיי אדם רבים.

נקודות ציון בולטות:

• 1714: הומצא מדחום הכספית.
• 1761: ספר שפרסם ג'ובאני בטיסטה מורגני (אנ') נחשב לראשית מדע הפתולוגיה.
• 1796: הרופא אדוארד ג'נר המציא את החיסון נגד אבעבועות שחורות.

תחומים נוספים

• 1709: ברתולומאו כריסטופורי המציא את הפורטה-פיאנו, האבטיפוס של הפסנתר המודרני.
• 1712: מנוע הקיטור של ניוקומן.
• 1748: פורסמה זהות אוילר.
• 1752: כליא הברק הומצא על ידי בנג'מין פרנקלין.
• 1764: פורסם חוק בייס (סטטיסטיקה והסתברות).
• 1775: הממציא דייוויד בושנל פרסם את המצאת הצוללת הראשונה.
• 1776: אוניית הקיטור הראשונה.
• 1779: גילוי תופעת הפוטוסינתזה.
• 1781: ויליאם הרשל גילה את כוכב הלכת אוראנוס.
• 1787: הפיזיקאי הבריטי אברהם בנט המציא את אלקטרוסקופ עלי הזהב.
• 1791–1795: בתוך מספר שנים מתבצעת פריצת דרך משמעותית באפשרות לשלוח אותות למרחק באמצעות מערכת תקשורת חזותית, טרם פיתוחו של הטלגרף החשמלי.
• 1797–1798: נערך ניסוי קוונדיש.
• 1799: התגלתה אבן רוזטה.
• לואיג'י גלווני גילה את תופעת הביו חשמל.

תקופה זו היא ראשיתה של נקודת מפנה בחשיבותה העולם של אמנות ותרבות מערבית, מבחינת השפעתה על תרבויות ואמנויות ברחבי העולם. בתקופה זו, למשל, כבר בלטה השפעת אמנות מערבית על הציור המוגולי, והשפעות שונות על אמנות ארצות האסלאם בעיקר בעקבות השפעה משמעותית שספגו בירות תרבות מרכזיות דוגמת איסטנבול. עם זאת, ההשפעה במאה זו עדיין התמקדה בעיקר בתחומים או באזורים ספציפיים.

יצירות בולטות

פרוזה והגות

בתקופה זו הגיעה לשיאה הגות תקופת הנאורות, ונכתבו בתקופה זו כתבי הגות שהשפיעו על התפתחות החברה המערבית המודרנית. לדוגמה, ספרו של ז'אן ז'אק רוסו, "האמנה החברתית", סייע לעצב תפיסות שהפכו בהמשך לחלק ממבנה המערכת הדמוקרטית המודרנית.

יצירות בולטות נוספות:

• שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית
• רובינזון קרוזו
• מסעות גוליבר
• האנציקלופדיה הגדולה
• קנדיד
• כתבי הפדרליסט
• ביקורת התבונה המעשית
• טריסטראם שנדי
• עושר האומות
• חסד מופלא

מוזיקה

• ארבע העונות (ויוואלדי)
• טוקטה ופוגה ברה מינור
• הפסנתר המושווה
• נישואי פיגארו
• רקוויאם (מוצרט)

תיאטרון

• הספר מסביליה
• משרתם של שני אדונים
• נתן החכם

אדריכלות

• לאורך המאה: אדריכלות נאו־קלאסית – סגנון אדריכלי המבוסס על שאיפה למסורת האדריכלית ההיסטורית או לגישות אסתטיקה המבוטאות באמנות יוון ורומא בעת העתיקה.
• החל מאמצע המאה: התחייה הגותית – עלייתו של זרם האדריכלות, שהיה פופולרי בעיקר באימפריה הבריטית, וניסה לשחזר את האדריכלות הגותית של ימי הביניים באירופה באמצעים ובהקשרים מודרניים יותר.
• אדריכלות הבארוק שהחלה לצבור תאוצה באירופה של המאה הקודמת, נותרה דומיננטית גם במאה זו, ואף משפיעה מחוץ לאירופה, ולמשל, משפיעה באופן נרחב על הבנייה באימפריה העות'מנאית.
• ארמון אלכסנדר
• ארמיטאז'
• ארמון סנסוסי
• הספרייה הלאומית של אוסטריה
• הבית הלבן

שונות

• בתקופה זו שגשגה באימפריה העות'מאנית תעשייה אומנותית סביב ייצור עבודות מתכת ומשנהב, שטיחי אוסאק (אנ') וטכניקות חדשות לייצור טקסטיל. התעשייה השפיעה על עיצובם של חפצי נוי ואמנות דקורטיבית באירופה ובמקומות נוספים.

• סנט פטרסבורג (1703)
• ריאד (1746)
• לוס אנג'לס (1781)
• בנגקוק (1782)
• וושינגטון די. סי. (1790)
• טורונטו (1793)
• אודסה (1794)

מדענים

• לאונרד אוילר, מתמטיקאי שווייצרי
• אדם סמית', כלכלן סקוטי
• הנרי קוונדיש, מדען בריטי
• אנדרס צלזיוס, אסטרונום ופיזיקאי שוודי
• לואיג'י גלווני, רופא ופיזיקאי איטלקי
• ג'יימס ואט, מהנדס סקוטי
• קארולוס ליניאוס, בוטנאי שוודי
• דניאל ברנולי, מתמטיקאי שווייצרי
• אדוארד גיבון, היסטוריון אנגלי

מדינאים ומנהיגים

• יקתרינה הגדולה, קיסרית האימפריה הרוסית
• ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת
• לואי השישה עשר, מלך צרפת
• פרידריך השני, מלך פרוסיה
• מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה
• תומאס ג'פרסון (מדינאי אמריקני)
• אלכסנדר המילטון (מדינאי אמריקני)
• אדמונד ברק (מדינאי ופילוסוף אירי)
• ג'ורג' וושינגטון (מצביא ומדינאי אמריקני)
• בנג'מין פרנקלין (דיפלומט ומדינאי אמריקני)
• מקסימיליאן רובספייר (מנהיג המהפכנים בצרפת)

מגלי ארצות

• ג'יימס קוק, מגלה ארצות אנגלי
• ג'ורג' ונקובר, מגלה ארצות אנגלי
• ויטוס ברינג, מגלה ארצות דני
• ג'יימס ברוס, מגלה ארצות סקוטי
• ז'אן-פרנסואה לה פרוז, מגלה ארצות צרפתי
• דניאל בון, מגלה ארצות אמריקאי

מצביאים

• אלכסנדר סובורוב
• גריגורי פוטיומקין
• הוריישו נלסון
• המרקיז דה לה פאייט

אמנות

ציור

• תומאס גיינסבורו, צייר אנגלי
• ג'ושוע ריינולדס, צייר אנגלי
• פרנסואה בושה, צייר צרפתי
• פרנסיסקו דה גויה, צייר ספרדי
• קיטגאווה אוטאמרו, צייר יפני
• ג'ובאני בטיסטה טייפולו, צייר ונציאני
• סוזוקי הארונובו, צייר יפני
• רחל ראוש, ציירת הולנדית
• ויליאם הוגארת, צייר אנגלי
• ז'אן־אונורה פרגונאר, צייר צרפתי
• ז'אק־לואי דויד, צייר צרפתי
• ולדימיר בורוביקובסקי, צייר רוסי
• ז'אן־בטיסט סימאון שארדן, צייר צרפתי
• רוזלבה קריארה, ציירת ונציאנית
• קאנאלטו, צייר איטלקי

פיסול

• אטיין מוריס פלקונט, פסל צרפתי
• איוואן מרטוס, פסל רוסי

מוזיקה

• יוהאן סבסטיאן באך, מלחין גרמני
• וולפגנג אמדאוס מוצארט, מלחין אוסטרי
• גאורג פרידריך הנדל, מלחין גרמני
• יוזף היידן, מלחין אוסטרי
• אנטוניו ויוואלדי, מלחין וונציאני
• פאוסטינה בורדוני, זמרת אופרה איטלקייה
• פארינלי, זמר אופרה איטלקי
• סנזינו, זמר איטלקי

הגות, ספרות ושירה

• יוהאן וולפגנג פון גתה (הוגה וסופר גרמני)
• סמואל ג'ונסון (סופר אנגלי)
• דני דידרו (הוגה וסופר צרפתי)
• אדמונד ברק (פילוסוף ומדינאי אירי)
• וולטר (הוגה וסופר צרפתי)
• דייוויד יום (פילוסוף סקוטי)
• ג'ונתן סוויפט (סופר אנגלי)
• עמנואל קאנט (פילוסוף גרמני)
• ז'אן-ז'אק רוסו (פילוסוף צרפתי)
• פרידריך שילר (סופר גרמני)
• מרי וולסטונקראפט (סופרת, עיתונאית ופילוסופית בריטית)
• גוטהולד אפרים לסינג (פילוסוף גרמני)

תיאטרון

• פייר בומרשה
• דניס פונביזין
• קרלו גולדוני

אדריכלות

• ג'קומו קברנגי
• ברתולומאו רסטרלי
• גאורג ונצסלאוס פון קנובלסדורף
• יוהאן ברנהרד פישר פון ארלך

אחרים

• מאדאם דה פומפדור, פילגשו של לואי החמישה עשר, מלך צרפת.
• בנדיקט ארנולד – מי שנתפס הן על ידי הממלכה המאוחדת והן על ידי ארצות הברית כבוגד במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית.

•  
  ג'ורג' וושינגטון
•  
  מארי אנטואנט
•  
  בנג'מין פרנקלין
•  
  וולפגנג אמדאוס מוצארט
•  
  וולטר

אישים בולטים ביהדות

• הבעש"ט
• המגיד ממזריטש
• רבי שניאור זלמן מלאדי
• הגאון מווילנה
• משה מנדלסון
• הרמח"ל
• יעקב פרנק
• שלמה מיימון
• חיים אבן עטר
• רבי נחמן מברסלב

  מדיה וקבצים בנושא המאה ה-18 בוויקישיתוף

•   המאה ה-18, דף שער בספרייה הלאומית