אקסוספירה: השכבה העליונה באטמוספירה

האקסוספירה מוגדרת כתחום של האטמוספירה שבו צפיפות החומר היא כל כך קטנה שישנו סיכוי סביר שמולקולה שנעה כלפי מעלה לא תתנגש בדרכה במולקולות אחרות. מולקולה שנעה כלפי מעלה באקסוספירה יכולה על כן לצאת מהאטמוספירה, אם מהירותה גבוהה ממהירות המילוט של כוכב הלכת.

הקצב בו חומר בורח מהאקסוספירה תלוי בעיקר בטמפרטורה באקסוספירה, במסה של חלקיקי החומר המרכיבים את האקסוספירה, במסה של כוכב הלכת (הקובע את קבוע הכבידה שלו) וברדיוס של כוכב הלכת ושל האקסוספירה. ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר כך קצב הבריחה מהיר יותר, ומנגד ככל שהחלקיקים המרכיבים את האקסוספירה כבדים יותר, ככל שרדיוס כוכב הלכת גדול יותר וגובה האקסוספירה קטן יותר, וככל שמסת הכוכב גדולה יותר, כך קצב הבריחה קטן יותר.

האקסוספירה של כדור הארץ נמצאת בגובה שבין 500–750 ק"מ. היא מכילה בעיקר מימן, ובנוסף קצת הליום, פחמן דו-חמצני וחמצן אטומי. האקסוספירה היא השכבה האחרונה לפני החלל. המילה אקסוספירה משמשת לפעמים כמילה נרדפת לחלל החיצון, כיוון שאין גבול ברור בין האקסוספירה לחלל. כ-1% מהחלקיקים באקסוספירה מיוננים, והשכיחות של חלקיקים מיוננים גדלה ככל שמתרחקים מכדור הארץ. טמפרטורת האקסוספירה של כדור הארץ היא בסביבות 1,500 מעלות קלווין.

• נידוף אור

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אקסוספרה

• אקסוספירה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)